לחמניות רכות רכות

כשהייתי קטנה, הילדים השווים באמת היו הילדים שכל בוקר היו מקבלים שקית לדלת ובה היו לחמניות ושוקו. אישית, הייתי מחליפה את השוקו בגבינה צהובה, אבל בכל מקרה, הרעיון שכל בוקר אתה זוכה לפינוק של לחמניה רכה רכה (מיי גוד, כמה קמח לבן וסוכר מעובד), היה בלתי נתפס בפינוקו.
אני כבר פחות קטנה (אם כי, עדיין ממש ממש אוהבת לחמניה רכה רכה עם קמח לבן וסוכר מעובד וגבינה צהובה), ועל כן בחלומי המרתי את השקית על הדלת לקופסה בתוך הבית, שבה לחמניות שאני עשיתי. זה קשור לעובדה שבכלל יש לי קרייבינג אפייה ממש גדול, שאני לא מצליחה לספק, כי אף פעם החשק לא נמשך מספיק זמן להתפחה. אני אומרת: הפעם אני הולכת על זה.
המתכון והתמונה של: בישול מוקפד

לבצוע אחת, לבצוע שנייה, לבצוע שלישית. למות

רכיבים

  • 1 כוס מים חמימים
  • 1.5 כפות שמרים יבשים
  • 1 כפית סוכר
  • 100 גרם חמאה מומסת
  • 0.5 כוס סוכר
  • 3 ביצים
  • 1 כפית מלח
  • 4 כוסות קמח

אופן ההכנה

  1. מערבבים מים חמימים, שמרים וסוכר בקערה קטנה. מניחים בצד ל-5-10 דקות
  2. מערבבים במיקסר (או לא, אם אין לכם. לנו אין) חמאה, סוכר, ביצים ומלח. מוסיפים את תערובת השמרים ומערבבים. אחר כך מוסיפים כוס קמח בכל פעם ומערבבים. כשמתחיל להיות בצק שנפרד מדפנות הקערה, מפסיקים להוסיף קמח
  3. מעבירים את הבצק למשטח נקי ולשים דקה או שתיים
  4. מחלקים את הבצק ל-24 חתיכות, ויוצרים כדור עגול וחלק מכל אחת מהן. משמנים תבנית 22*33 ומניחים בה את הכדורים. מכסים במגבת ומתפיחים 60-90 דקות, עד שהכדורים מכפילים את נפחם
  5. מחממים תנור ל-180 מעלות ואופים 15-18 דקות, או עד שהכדורים זהובים-שחומים

משה בתיבה משוכללת: נקניקיה בפרעצל

זה קרה כבר לפני זמן מה. בחגים, למעשה. שוטטתי באינטרנט של המתכונים, ועיני נפלה על מתכון לפרעצל שבא בילט אין עם נקניקיה. אני לא אוכלת נקניקיות בדרך כלל, אבל רק טיפש מטופש יסרב לפרעצל עם נקניקיה בילט אין! רק צר אופקים לא ישלח ידו לעבר המשה בתיבה המתוחכם הזה!
זה לקח קצת זמן. לקנות נקניקיות, למצוא את המועד הנכון עם החברים שהיה ברור שהם המתאימים. להתפיח. לסלסל. אבל בסוף זה קרה! וזו הייתה חגיגה של נוסטלגיה וטעם והצלחה.
רק מה? לא שמתי מספיק סודה לשתייה במים שבהם שוחים הפרעצלים והם יצאו בהירים מדי. אל תחששו. שימו כמה שכתוב.
המתכון של "לחמניות בתנור שלי". התמונה של י. שקד, מהזוג שחווה איתנו.

רכיבים

  • 0.75 כוס מים חמימים (40-45 מעלות צלזיוס)
  • 2 כפיות סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 1.5 כפיות שמרים יבשים
  • 2.25 כוסות קמח
  • 1 כף חמאה, מומסת
  • שמן צמחי להברשה
  • 10 כוסות מים
  • 0.5 כוס סודה לשתייה
  • 1 חלבון טרוף עם כף מים
  • מלח גבישי
  • 8 נקניקיות (חייבות להיות מוצלחות ממש)

אופן ההכנה

  1. מערבבים מים, סוכר ומלח בקערת ערבוב או בקערת המיקסר. מפזרים מלמעלה שמרים ומניחים לחמש דקות, עד שהתערובת מתחילה לתסוס. מוסיפים קמח וחמאה ומערבבים בעזרת וו לישה במהירות נמוכה, או בידיים. ממשיכים ללוש 4-5 דקות במהירות בינונית או קצת יותר בידיים, עד שהבצק נפרד מדפנות הקערה. מעבירים את הבצק לקערה נקייה ומשומנת. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומניחים לה לשהות במקום חמים כחמישים דקות, או עד שהבצק מכפיל את נפחו
  2. מחממים תנור ל-230 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה ומשמנים אותה בשמן צמחי
  3. מביאים 10 כוסות מים וסודה לשתיה לרתיחה בסיר גדול
  4. מחלקים את הבצק לשמונה חלקים. בעזרת הידיים, מרדדים כל חלק לחבל באורך 30 סנטימטרים לערך. מלפפים כל חבל סביב כל נקניקיה, ומותירים חלק מהנקניקיה שיציץ החוצה. מועכים את הקצה של הבצק אל חלק אחר של הבצק, כדי שיישארו ביחד
  5. מניחים את הפרעצעל, אחד בכל פעם, במים הרותחים לשלושים שניות ואז, בעזרת כף מחוררת, מעבירים לתבנית. מברישים את הפרעצעלים בחלבון טרוף ומפזרים מלח גס
  6. אופים עד שהם זהובים כהים, כ-12-14 דקות. מעבירים לרשת לצינון לחמש דקות לפחות

פיצה ביאנקה

הפיצה ברחוב אהרונסון, שזה הפיצה ג'וינט שמקימים לעתים יושבי הבית, כבר קנתה לעצמה מעריצים. אמנם לא רבים, שניים בדיוק (אם לא כוללים את יושבי הבית עצמם), ובכל זאת מעריצים. לפני שהגיעו המעריצים, התפתחה השיטה: את הבצק עושה יושבת הבית באופה לחם, כי אין מערבל מזון בבית. את הרוטב מכין יושב הבית, באמצעים סודיים שידועים רק לו. ואת התוספות מפזרת ביד מדוייקת יושבת הבית, שהכי אוהבת לעשות צורות מצחיקות עם התוספות שלה, ולא לפזר אותן כלאחר יד על פני העיגול. מגש פיצה מחורר, החום הכי גבוה שהתנור יכול להשיג, אבן אפייה, והפיצה יוצאת ממש מוצלחת (לא כמו של מסעדה. פיצות לא יוצאות כמו במסעדה, אין מה לעשות).
רק מה הבעיה? אופה הלחם עושה כמות שמספיקה לשתי פיצות, ויושבי הבית עצמם לעולם לא אוכלים שתי פיצות בבת אחת. וכך יש בפריזר שלנו כדורי בצק לרוב שהוכנו מתישהו לארוחת ערב לשנינו, ונשכחו מלב. לא מזמן עלה במוחה של יושבת הבית השם פיצה ביאנקה (לפעמים זה קורה לה, שהיא חושבת על אוכל לפי השם שלו): כלומר פיצה עם רוטב בשמל במקום רוטב עגבניות. מייד אחר כך חשבה: אוטוביאנקי, ונקרעה מצחוק (לפעמים זה קורה לה, להיקרע מצחוק בקול כשהיא לבד בבית). אבל צחוק בצד, יצא מעולה!
המתכון של הבצק מהחוברת שבאה עם אופה הלחם. המתכון של הרוטב מ"אוכל ויין". התמונה מהמטבח שלנו.


בצק לשני מגשי פיצה

  • 1 כוס מים
  • 1 כף חמאה מותכת
  • 2 כפות סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 2.75 כוסות קמח רגיל
  • 1 כפית שמרים יבשים

לפיצה ביאנקה אחת

  • 2 כפות חמאה
  • 3 כפות קמח
  • 1.5 כוסות חלב
  • אגוז מוסקט
  • מלח ופלפל שחור
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 שן שום, מחוצה
  • 0.5 קילו פטריות מכל מיני סוגים (שמפיניון, יער, שיטאקי, פורצ'יני), פרוסות
  • כמה עלי טימין
  • 150 גרם גבינה קשה מגוררת

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. שמים את כל החומרים בקערה של האופה לחם ומכוונים לתכנית של בצק. אצלנו זה לוקח שעה וחצי. אפשר ללכת לקרוא ספר או משהו
  2. מכינים את התוספות. חותכים את הפטריות לפרוסות דקות, ומטגנים כמה דקות בשמן זית, יחד עם מלח, פלפל שחור וטימין, עד שהפטריות רכות
  3. מכינים את התנור. מחממים תנור ל-250 מעלות.
  4. מכינים את הרוטב. בסיר קטן ממיסים את החמאה על אש בינונית. מערבבים פנימה שלוש כפות של קמח עד שנוצרת משחה. מוזגים בהדרגה את החלב, ומערבבים לתערובת חלקה. מבשלים על אש בינונית תוך ערבוב מתמיד, עד שהרוטב מסמיך, כ-4 דקות. מנמיכים את האש וממשיכים לערבב מדי פעם כ-10 דקות, עד שלא נותר טעם קמחי. מסירים מהאש ומערבבים פנימה כמה כפות של גבינה קשה. מתבלים במלח, פלפל שחור ואגוז מוסקט
  5. מרכיבים. מותחים את הבצק על מגש פיצה. מורחים על הבצק את רוטב הבשמל. מפזרים את הפטריות (איך שבא לכם. לא חייבים בצורות מצחיקות). מעל מפזרים עוד כמה כפות גבינה קשה. מכניסים לתנור ל-10 דקות לערך, עד שמריחים ריח שאי אפשר לעמוד בפניו

עוגת שמרים קינמון לתלישה מהירה

העוגה הזאת היא עוגת השמרים המושלמת. אני לא אומרת דברים כאלו בקלות ואני לא מתייחסת למילה מושלמת בקלות דעת. אבל היא מושלמת.
הכנתי את העוגה בתבנית שהייתה ברוחב התנור שלנו בשישי שעבר, ועד היום אכלנו בערך חמישים סנטימטר של עוגה. היום, כשלא יכולתי יותר לחשוב על הגודל של הכרס שלי, לקחתי את העוגה לעבודה, ואיש אחד אכל את העוגה וחיבק אותי. ואם יותר לי לומר: איש לא חיבק אותי בעבודה הזאת מזה שנתיים וחצי שאני שם.
תחשבו על קיורטוש, אבל בלי ממש ללכת למקום הלא כל כך נעים הזה.
תחשבו על שוקי חורף באירופה.
תחשבו על היד שלכם מושטת קדימה ותולשת דף שמרים מצופה סוכר וקינמון.
תפנו לעצמכם איזה שלוש שעות של התקשקשות במטבח.
המתכון של "החלוצה". היא שמה גם זיגוג על העוגה. באמת שלא צריך. ויתרתי עליו. התמונה שלי. אצלה בפוסט יש תמונות של כל שלב בהכנה, כדאי לכם לבקר גם שם.

רכיבים

  • 2 כוסות חלב
  • 0.5 כוס שמן קנולה
  • 0.5 כוס סוכר
  • 2.25 כפיות שמרים יבשים
  • 4 כוסות קמח
  • 0.5 כוס נוספת של קמח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 0.5 כפית סודה לשתייה
  • 2 כפיות מלח
  • 100 גרם חמאה, מומסת
  • 1.5 כוס סוכר
  • 3 כפות קינמון

אופן ההכנה

  1. מחממים חלב, שמן קנולה וחצי כוס סוכר בסיר קטן, עד שמתחיל לרתוח. מצננים עד שהנוזל הופך חמים
  2. בקערה גדולה שמים שמרים, ארבע כוסות קמח ואת הנוזל החמים. מערבבים. מכסים ומתפיחים שעה
  3. אחרי שעה מערבבים פנימה עוד חצי כוס קמח, ביחד עם אבקת אפייה, סודה לשתייה ומלח. אם הבצק דביק מדי, מוסיפים עוד חצי כוס קמח. מכניסים למקרר לשעה לפחות
  4. מרדדים את הבצק על משטח מקומח למלבן גדול ולא דק נורא. מורחים את החמאה המומסת על הבצק כך שהיא תכסה את כל כולו. מערבבים סוכר וקימון ומפזרים על הבצק, כך שהוא יהיה מכוסה לחלוטין
  5. חותכים את הבצק ל-6-8 רצועות לרוחב. הרצועות צריכות להיות שוות ברוחבן. עורמים את הרצועות זו על זו. בשלב הזה כל הסוכר והקינמון מתחילים להתפזר. אל תוותרו להם. אספו ופזרו.
  6. חותכים את הערימה ל-6 קוביות. לוקחים כל קוביה ומניחים אותה על צידה (כך שרואים את שכבות הבצק) בתבנית לחם מרופדת בנייר אפייה. מניחים את הקוביות זו לצד זו, אבל לא דוחסים. אני נשארתי עם קוביה אחת ספייר. למרבה הצער אי אפשר לאכול אותה ככה. מכסים שוב ומתפיחים עוד 20 דקות
  7. מחממים תנור ל-180 מעלות. מכניסים לתנור ואופים 30 דקות. אחרי 20 דקות בודקים שהחלק העליון לא השחים מדי. אם כן, מכסים בנייר אלומניום ומחזירים חזרה לתנור. חשוב לוודא שהוא נאפה כהלכה, כדי שגם האמצע יהיה אפוי

בייגלס

איזה שבוע שהיה ליושבי הבית. איזה שבוע. הוא התחיל בזה שלא נסענו לפריז, ומאז הוא רק נהיה עצוב יותר. בכל אופן, יום שבת הגיע, ואתו קצת מנוחה. יושבת הבית חשה חשק לשמרים כמו שלא חשה הרבה זמן. פתחה את הספרים, והגיעה לעמוד הבייגלס בספר של דורעם גונט. לא יכלה להתאפק, אפילו שבייגלס זה לגמרי קונים ולא עושים. המתכון של דורעם גונט. התמונה שלי.


רכיבים

  • 1.25 כוס מים
  • 4.5 כוסות קמח לבן
  • 3 כפות סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 2 כפות שמן צמחי
  • 1 כף שמרים יבשים
  • 0.25 כוס דבש

לציפוי

  • מלח ים גס
  • שומשום, פרג, זעתר או כל ציפוי אהוב

אופן ההכנה

  1. בקערה גדולה מערבבים מים, קמח, סוכר מלח, שמן ושמרים, ליצירת בצק גמיש. לשים נמרצות כ-7 דקות. מכסים במגבת ומתפיחים שעתיים
  2. מועכים את הבצק כדי להוציא ממנו את האוויר וחותכים בסכין חדה ל-10 פיסות שוות. בעזרת הידיים מגלגלים חתיכת בצק לנקניק באורך 40 סנטימטרים. מקפלים את הנקניק לשניים ומסובבים את אחד הקצוות כמה פעמים כדי ליצור מעין צמה. את הצמה שנוצרה סוגרים לגלגל ומהדקים את החיבור. חוזרים על הפעולה עם כל הבצק. משהים כרבע שעה.
  3. מחממים תנור ל-250 מעלות. בסיר רחב מביאים כ-4 ליטרים מים לרתיחה מתונה וממתיקים בדבש. מבשלים את טבעות הבצק במים הרותחים (2-3 טבעות בכל פעם) עד שהבייגלס תופחים, כדקה מכל צד. מוציאים בכף מחוררת ומניחים בתבנית תנור מרופדת בנייר אפייה
  4. בעוד הבייגלס המבושלים רטובים, מפזרים מעליהם מלח גס וטובלים בצלחת עם שומשום, פרג או זעתר. אופים 17-20 דקות עד שהבייגלס שחומים מעט

פאי בצל (ובייקון) יוקרתי

סתיו, או הדבר הזה שיש בארץ שקוראים לו סתיו, הוא זמן נהדר לפשטידת בצל. למה? אולי בגלל שכבר אפשר לחשוב על בצל שבושל זמן רב בלי לרוץ ישר למקפיא לאכול גלידה, אבל עדיין לא מספיק קר בשביל מרק בצל כהלכתו. בכל אופן, ליושבת הבית התחשק פשטידת בצל מאד מאד. הלכה לשאול את החברים שלה באינטרנט, ומצאה את המתכון שאותו חיפשה, וגם את התמונה, אצל מצ'יזמו.

רכיבים לתבנית מתרפקת או תבנית פאי
לבסיס

  • 1.5 כפיות שמרים יבשים
  • 0.3 כוס חלב, חמים (40 מעלות בערך)
  • 0.25 כפית סוכר
  • 2 כוסות קמח
  • 0.5 כפית מלח
  • 1 ביצה
  • 50 גרם חמאה, מומסת

למילוי

  • 4 בצלים גדולים (קילו וחצי)
  • 170 גרם בייקון, קצוץ דק (אנחנו נוותר עליו)
  • 50 גרם חמאה
  • 1 כוס שמנת חמוצה
  • 2 חלמונים
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבסיס. מחממים את החלב לארבעים מעלות בערך, ומערבבים פנימה סוכר ושמרים. מניחים את התערובת לחמש דקות כדי לתת לשמרים לתסוס. אם הם לא תוססים, הם ישנים מדי וצריך לקנות חדשים
  2. כשהשמרים תוססים, מערבבים פנימה ביצה, חמאה מומסת, מלח וקמח. מערבים הכל עד שנוצר כדור. אם משתמשים במיקסר, מערבבים עם וו לישה במהירות בינונית כשלוש דקות. אם משתמשים בידיים, לשים על משטח עבודה נקי כחמש דקות. ייצא בצק יציב למדי
  3. מפזרים מעט קמח מלמעלה ומחיזרים לקערה. מתפיחים שעתיים, או עד שהבצק מכפיל את נפחו. כדי לסייע בתפיחה, מכסים את הקערה במגבת לחה וחמימה, ומניחים במקום חמים
  4. מכינים את המילוי. חוצים כל בצל לאורכו וחותכים לרצועות. את הבייקון קוצצים לקוביות קטנטנות
  5. שמים את החמאה בסיר או במחבת גדולה עם מכסה על אש בינונית. מוסיפים את הבייקון. מבשלים את הבייקון כמה דקות, עד שהוא הופך שקוף (או מוותרים עליו, כאמור). ואז מוסיפים את הבצלים. מבשלים, מכוסה, 20 דקות. מערבבים כל כמה דקות, כדי לוודא שהכל מתבשל באופן שווה
  6. אחרי 20 דקות, פותחים את המכסה וממשיכים לבשל עוד חצי שעה, כדי לתת לנוזלים להתאדות ולבצלים להשחים. שוב מערבבים כל כמה דקות
  7. מצננים את הבצלים לטמפטורת החדר. לפחות 30 דקות
  8. מסיימים את המילוי. בקערה גדולה מערבבים שמנת חמוצה וחלמונים. מוסיפים את הבצלים לתערובת, אבל רק אם הם לא חמים מדי, כדי שלא יבשלו את הביצים ויצרו חביתת בצל. מתבלים במלח ופלפל
  9. מכינים את הפאי. על משטח מקומת קלות, מרדדים את הבצק לעיגול גדול, ומעבירים אותו בעדינות, על המערוך, לתבנית מתפרקת (או לתבנית פאי, אם אין תבנית מתפרקת), תוך השארת שוליים של בצק מחוץ לתבנית. לוחצים את הבצק לדפנות, כדי שלא יוותרו כיסי אוויר. מוזגים את המילי על הבצק ומקפלים את שולי הבצק על המילוי. הבצק לא צריך לכסות באופן מלא את המילוי
  10. אופים 60 דקות ב-180 מעלות
  11. אם מגישים מייד, מניחים לפאי להצטנן רבע שעה לפני שחותכים אותו. אם לא, הוא יכול להישמר כמה ימים במקרר

 

מזון למוח + לחם שום ורוזמרין

זה היה לפני חצי שנה בערך, שיושבת הבית חשבה על הרעיון הבא: בלוגים זה נחמד, אבל צריך לנסות דברים חדשים. והדברים החדשים האלו צריכים לכלול אנשים אמיתיים, לא רק כאלו שמגיעים מעבר למסך המחשב. אני יודעת, אמרה לעצמה, אני אעשה סוג של TED. רק בישראל. וקצר יותר.
וכך נולדו ערבי 12 דקות. היא שכנעה גם את אסף דבורי ואת לירון מילשטיין שיעזרו לה, וביחד הם מארגנים כל כמה חודשים ערב של הרצאות קצרות. בכל ערב של 12 דקות משתתפים שישה מרצים ומרצות מתחומים שונים, שכל אחד מספר על משהו שמעניין אותו. תרבות. שירה. קולנוע. מתמטיקה. מדעי המחשב. משחקי מחשב. כלכלה. קעקועים. ארכיטקטורה. תכנון תאורה. וכל המוסיף מוסיף.
הערב הקרוב מתרחש היום. בשעה שמונה בערב. בלבונטין 7 בתל-אביב. הערבים הקודמים היו ממש קסומים והיום הולך להיות קסום גם כן. הנה ההזמנה:

יוצא שהיום הוא היום חופשי שלי, כך שכל שנותר לי הוא לחכות בהתרגשות לערב. נשמע כמו זמן מצויין להכין לחם שנראה כמו לחם אחיד, אבל יש בו הפתעות מרעננות. המתכון והתמונה של "מאכלים של חיים טובים".

בא לי כזה מייד

רכיבים לשני כיכרות

  • 2 כוסות מים חמימים, בערך 43 מעלות
  • 0.25 כוס שמן זית
  • 2.5 כפיות שמרים יבשים
  • 2.75-3 קמח לבן
  • 2.5 כוסות קמח מלא
  • 6 שיני שום, קצוצות
  • 0.3 כוס רוזמרין טרי, קצוץ
  • 4 כפיות מלח
  • 0.25 כוס קמח לקימוח הכיכרות
  • קמח תירס לתבנית

אופן ההכנה

  1. שמים שתי כוסות מים בקערה קטנה. מפזרים את השמרים ומניחים להם לעמוד שלוש דקות לפני שמערבבים. אחרי שהם נמסים, מערבבים פנימה את שמן הזית
  2. במעבד מזון עם להב בצק (כלומר לא ממתכת, אלא מפלסטיק. למי שיש כמובן. למי שאין, בידיים) מערבבים שתיים ושלושת רבעי כוסות קמח רגיל ושתיים וחצי כוסות קמח מלא, שום, רוזמרין ומלח. מוסיפים את תערובת המים והשמן ומעבדים ליצירת בצק חלק, אלסטי ודביק מעט, כ-45 שניות. מוסיפים את רבע כוס הקמח הנותרת, כף אחת בכל פעם, אם הבצק רך מדי
  3. מעבירים את הבצק לקערה משומנת והופכים את הבצק כך שהחלק העליון משומן. מכסים בניילון נצמד ומניחים לבצק להכפיל את נפחו
  4. לעיצוב הכיכרות, מגרדים את הבצק על משטח מקומח ולוחצים כדי לשטח אותו. חוצים את הבצק ומעצבים חצי אחד בכל פעם. יוצרים מהבצק מרובע, ומגלגלים אותו. מגלגלים ב-90 מעלות ומגלגלים שוב מהקצה הקצר. מניחים את הבצק כשהתפר שלו בחלק התחתון, מכסים בניילון נצמד או מגבת, ונותנים לו לנוח חמש דקות. מעצבים גם את הכיכר השנייה
  5. מקמחים תבנית 30*45 בקמח תירס. מגלגלים כל כיכר בכפות הידיים כדי להאריך אותה. מותחים מאמצע הכיכר החוצה, ומחדדים מעט את הקצה. מניחים את הכיכרות על נייר אפיה ומקמחים כל כיכר בנדיבות, רבע כוס קמח לשתי הכיכרות. מכסים בניילון נצמד או מגבת ומניחים להתפחה שנייה, עד להכפלת הבצק
  6. כ-30 דקות לפני האפייה, מחממים תנור ל-260 מעלות ומעבירים את הרשת לשליש האמצעי והתחתון. מניחים תבנית על תחתית התנור כדי לספוג חלק מהחום, ולוודא שתחתית הלחם לא נשרפת
  7. מחזיקים סכין חדה מאד ב-30 מעלות לכיכר הלחם ויוצרים שלושה חתכים אלכסוניים בכל כיכר. מניחים את שני הכיכרות בתנור ומנמיכים את הטמפרטורה ל-230 מעלות. אחרי 20 דקות, מנמיכים את הטמפטורה ל-180 מעלות ואופים עוד 20-30 דקות

 

לחמניות בוקר מגולגלות

סוף השבוע שלנו במצפה רמון גרם לי לחשוב על מקומות שבהם יש מסעדה אחת פתוחה בלילה. אני יודעת שאני נשמעת תל אביבית להחריד, אבל זה משפיע על כך הרבה דברים בחיים. אם אין בסביבתך מסעדה, אפילו לא ברמת מסעדה אלא סתם פלאפליה, פיצריה, ווט אבר, אתה ממש צריך להיות הרבה יותר מתוכנן. אתה אוכל בבית או שאתה לא אוכל. וואו. זה כל כך אחרת מהחיים שלנו. הדבר היחיד שכן משתדלים להקפיד עליו אצלנו זה שבכל יום יהיה לחם לסנדוויץ של הבוקר. היום למשל זה לא עבד. המתכון והתמונה של "בישול כן".

מספיק גדול לסנדוויץ בוקר?

רכיבים

  • 1 קילו קמח
  • 14 גרם שמרים יבשים
  • 2 כפיות מלח
  • 2 כפיות סוכר
  • 3 ביצים
  • 0.4 כוס (מאה מיליליטר) שמן צמחי
  • 150 גרם מרגרינה (כן, מרגרינה)
  • 200 מיליליטר מים
  • שומשום פלוס ביצה לבחוץ של הלחמניות

אופן ההכנה

  1. מערבבים את הרכיבים ולשים עד שנוצר בצק חלק. מכסים במגבת מטבח נקייה ומשאירים 20 דקות
  2. מחלקים את הבצק לארבעה חלקים שווים, מברישים כל אחד מהם בשמן צמחי ומתפיחים עוד עשר דקות
  3. משטחים כל חלק לעיגול, על משטח מקומח קלות, וחותכים ל-16 משולשים שווים. מגלגלים כל משולש ללחחמניה ומניחים בתבנית מכוסה בנייר אפייה. מכסים במגבת מטבח ומתפיחים עוד שלושים דקות
  4. מחממים תנור ל-190 מעלות. מברישים את הלחמניות בביצה ומפזרים שומשום מעל, או מלח ים
  5. אופים 20 דקות ומגישים חמים

 

פרעצל – סיפור בתמונות

סופשבוע אחד פתחה יושבת הבית את העיתון וגילתה שם מתכון לפרעצל. אמרה בליבה: אפנק את יושב הבית.

ואכן, קמה ביום שבת, ערבבה חומרים, הלכה לקרוא עיתון כדי שהם יוכלו לתפוח, ואז התחיל הכיף האמיתי.

60 גרם בצק, לגלגל, ליצור צורת פרסה, לסובב, להכניס קצוות. מלוא העין בצקפרעצל

כף שטוחה גדולה, והפרעצל כולו, כל הוד רוממותו, מוכנס לאמבט של מים וסילאן. פרעצל שעלה מן הרחצה

מלח גס, שיהיה ליושב הבית ניגודים מפתיעים של מתוק מלוח. פרעצל לא משעמם

והנסיך והנסיכה חיו באושר ובגלוטן עד עצם היום הזה. פרעצל, פרעצל, מלא פרעצלים.

זה אחלה מתכון

תפוחים – הלביבה

פעם, בכל מקום שהזמנתי קינוח, הזמנתי עוגת תפוחים. לא השטרודל. זו עם הבצק הפריך. אני עדיין אוהבת עוגות תפוחים, אבל אני חושבת שהיום אני מזמינה בכל מקום עוגת גבינה. בכל אופן, עכשיו אני בגרמניה, ארץ התפוחים. אז כבר יומיים שאני אוכלת שטרודל תפוחים. זה לא השטרודל של ילדותי, שהוא בגובה של פיתה תפוחה. מדובר בשטרודל עתיר תפוחים ורב גובה, עם בצק דק דק דק. מיכל טוענת בתוקף שככה זה אמור להיות. ואני לגמרי מאמינה לה. אבל אני את התפוחים שלי אוהבת עם יותר נוכחות בצקית. המתכון והתמונה של "פודינג אפונה".

אני יודעת שאתם חושבים על סבתא שלכם עכשיו

רכיבים לכ-14 לביבות

  • 2 תפוחים
  • 200 גרם קמח
  • 1 כף סוכר
  • 1 כף שמרים יבשים
  • 200 מיליליטר חלב חמים
  • 150 מיליליטר מים
  • תרסיס שמן
  • אבקת סוכר + קינמון לפיזור

אופן ההכנה

  1. מוזגים את הקמח לקערה ומוסיפים פנימה את הסוכר והשמרים. עושים בור במרכז הקערה
  2. מוזגים פנימה את החלב החמים והמים וטורפים עד שנוצרת תערובת סמיכה למדי. ייתכן שלא יהיה צורך בכל הנוזלים. מכסים את הקערה במגבת
  3. משאירים במקום חמים לשעה, עד שהתערובת מכפילה את נפחה
  4. כשהתערובת מוכנה, מקלפים את התפוחים, מוציאים את הליבה, וחותכים דק דק
  5. מחממים מחבת על אש בינונית ומרססים בשמן
  6. טובלים כל טבעת תפוחית בתערובת ושמים במחבת
  7. מטגנים כל צד עד שהוא מזהיב. שמים בתנור במאה מעלות כדי שיישארו חמות עד שמסיימים לטגן את כל הטבעות
  8. מפזרים מלמעלה אבקת סוכר וקינמון ומגישים עם מייפל או עם גלידה