סלמון פלוס מיסו פלוס מרק פלוס חמיצות

אוקיי, ליושבי הבית יש תכנית. יותר נכון, מזימה. הם זוממים לאחוז זה בידו של זו, ובעודם מזמזמים כזבובים, לזגזג את דרכם לפיליפינים. מתישהו בספטמבר. איפשהו בין חוף א' לחוף ב'. ואתם הרי יודעים שיושבי הבית הם אנשים רציניים, ועל כן, דקה אחרי שפצחו בחיפושי טיסות, פצחו גם בחיפושי מתכונים. תהרגו אותי אם חכי המערבי יידע להבדיל בין המרק הזה לבין מרק תאילנדי, אבל יושב הבית אוהב סלמון בכל שפה, אני חושבת. המתכון והתמונה של אוכל.קום.

אבל הכי מצחיק זה לאכול מרק על הבוקר

רכיבים ל-4-6 מנות

  • 1 כף שמן צמחי
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ לקוביות בינוניות
  • 3 שיני שום בינוניות, קצוצות
  • 1 כפית מלח
  • 2 עגבניות בינוניות, ללא גרעינים וקצוצות לקוביות בינוניות
  • 1 כוס יין לבן יבש
  • 4 כוסות מים
  • 200 גרם צנונית, קלופה וקצוצה לקוביות של שישה מילימטרים
  • 3 כפות מיץ לימון
  • 2 כפות רוטב דגים
  • 2 כפות ממרח מיסו לבן
  • 0.5 קילו סלמון, קלוף, מפולט, וחתוך לקוביות של כשני סנטימטרים
  • 1 כוס עלי בייבי או ארוגולה, חתוכים גס
  • פלפל שחור
  • אורז לבן מאודה

אופן ההכנה

  1. מחחמים שמן בסיר גדול על אש בינונית. מוסיפים בצל, שום ומלח ומבשלים עד שהם מתרככים, כ-5-8 דקות. מוסיפים את העגבניות ומבשלים, תוך ערבוב מתמיד, עד שהן מתרככות כ-3-5 דקות
  2. מגבירים את האש לבינונית גבוהה, מוסיפים את היין, מגרדים מתחתית הסיר כל פיסה של בצל חום שיש שם, ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש לבינונית נמוכה ומבשלים עד שהיין מצטמצם בחצי, כ-7 דקות
  3. מוסיפים מים, צנונית, לימון ורוטב דגים ומערבבים. מכסים את הסיר ומבשלים על אש נמוכה כעשר דקות, עד שהצנוניות מתרככות
  4. מוציאים חצי כוס מהנוזל לקערה. מוסיפים את ממרח המיסו מערבבים עד שהוא נמס לגמרי. מחזירים את התערובת לסיר ומערבבים
  5. מגבירים את האש לבינונית, מוסיפים את הסלמון ואת העלים הירוקים ומערבבים. מבשלים עד שהסלמון מבושל והעלים הירוקים התרככו, כשלוש דקות. טועמים ומוסיפים פלפל שחור או לימון אם צריך
  6. מוזגים לקערות, מתבלים בפלפל ומגישים עם אורז לבן

מרק עגבניות ומיסו

אני שמנה. איך יודעים? הכרס שלי משתרעת על כל רחבי המראה ובלילה חלמתי שאני מסתכלת במראה ואני רזה, אלא שאז אני מגלה שזו אחותי. וכמו שמלמדים אותך החיים: זה לא משנה אם את שמנה, רק אם זה מפריע לך. אז מה עשיתי? התבכיינתי ליושב הבית. עכשיו, יושב הבית הוא גבר חדש ונאור ומקשיבן והכל, אבל בענייני משקל ושומן יש לו רק תשובה אחת: מרגישה שמנה? תאכלי שבועיים סלט וזה יעבור. לפעמים זה בדיוק התשובה שאני צריכה לשמוע. ולפעמים בא להרביץ לו: אם זה היה כל כך פשוט, אתה לא חושב שכבר הייתי עושה את זה מזמן? לעשות דיאטה זה כל כך משעמם. כל היום את חושבת על אוכל. ועל האוכל ההוא שלא אכלת. ועל האוכל שכן תאכלי. ועל החטא הקטן שעשית בבוקר. והאם הוא משתקלל עם זה שאכלת רק חצי סלט בצהריים. יואו, איזה ניג'וס. שלא לדבר על זה שאת פשוט קצת רעבה כל היום, ועל כן עצבייך, שרעועים למדי גם ככה, מתרופפים עוד יותר. אבל אין ברירה, אז יושב הבית הבטיח להכין לי שלל מנות דיאטה מגוונות ולא משעממות. מרק, כולם יודעים, זה חוקי כמו סלט. המתכון של "אוכל ויין", התמונה של "תגידו שזה לא סויה".

כאן, בלי צנוניות

רכיבים לארבע מנות

  • 1 כף שמן צמחי
  • 250 גרם פטריות שיטאקה, ללא הרגליים, קצוצות דק
  • 1 שן שום, מעוכה
  • 2 כפות רסק עגבניות
  • 4.5 כוסות מים
  • 2 עגבניות גדולות, קלופות, מפולטות, וחתכוקות לקוביות
  • 0.5 כוס משחת מיסו בהירה
  • 1 כפית סויה
  • 350 גרם טופו, חתוך לקוביות
  • 2 בצל ירוק, קצוץ דק, לקישוט
  • 4 צנוניות קטנות, פרוסות דק, לקישוט

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן בסיר. מוסיפים את הפטריות והשום ומבשלים על אש בינונית, תוך ערבוב, כדקה. מכסים ומבשלים על אש נמוכה, תוך ערבוב, עד שהפטריות רכות, כשש דקות. מוסיפים את רסק העגבניות ומערבבים. מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה. מוסיפים את העגבניות, מכסים ומבשלים על אש נמוכה חמש דקות. מערבבים פנימה את המיסו והסויה. מוסיפים פנימה את הטופו ומבשלים עוד שתי דקות. מוזגים לקערות ומקשטים בבצל ירוק ובצנוניות

היישר מהפיליפינים: שרימפס, קארי, דלעת

אחת מהזכויות הבסיסיות של אדם עובד ומתפקד בחברה היא הזכות לשנוא. לשנוא בני אדם אחרים זה סתם פארש, וגם מסבך אותך עם עצמך העתידי וככה. אבל עדיין נותרת בידך הזכות לשנוא מצבים ורעיונות מופשטים. אני למשל שונאת את החורף. מאד. שונאת לא לנסוע בטוסטוס. שונאת מזגנים. שונאת תנורים. שונאת סוודרים. ופוך זה רק לכאורה נעים, ובעצם זה רגע קפוא ורגע חם מדי. אני דורשת שהאביב יגיע מייד. ואם אפשר, אז שיביא עמו איזו חופשה בפיליפינים, על כל טריליון האיים ומיליוני טריליוני החופים שלה. המתכון והתמונה של "מזלגכפססכין".

אבל שיגישו לי על החוף

רכיבים

  • 1 קילו דלעת
  • 0.25 קילו שרימפס
  • 2 עגבניות, קצוצות דק
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים דק
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • ג'ינג'ר, בגודל של כאגודל
  • 2-3 צ'ילי אדום מיובש
  • 1.5 כפות משחת קארי אדום
  • 0.75 כוס חלב קוקוס
  • 2 כוסות מים
  • מקבץ של למון גראס
  • שמן

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן במחבת וצולים את הצ'ילי. מוסיפים את הבצל, שום וג'ינג'ר ומאדים עד שקיפות. מוסיפים את משחת הקארי ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את העגבניות, הדלעת, חלב הקוקוס, הלמון גראס והמים, וממליחים לפי הטעם. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש נמוכה עד שהדלעת מבושלת. מוסיפים את השרימפסים ומבשלים כמה דקות עד שהם מוכנים
  2. מגישים עם אורז או עם נודלס עם בצל ירוק

מאפינס תפוח עץ ושוקולד לבן

יושב הבית שוב לומד. יושבת הבית שוב מנסה לכתוב. מה יוצא מזה? שבאים אחרי העבודה בשש שבע, מספרים קצת מה היה, אוכלים ארוחת ערב, וחוזרים למחשב. מה יוצא מזה 2? שחייבים איזה משהו לנשנש. לא מתוק מדי. לא גדול מדי. לא מייסר מדי. משהו שאפשר לפתוח את הקופסה, לנגוס בהיסח הדעת, ולפתע להפנות אליו את תשומת הלב: היי, זה טעים. המתכון הוא של "הקרייבינג של קירבי", בשינויים קלים. התמונה של יושב הבית.

רכיבים לבערך 30 מיני מאפינס

  • 1.5 כוסות סוכר חום בהיר
  • 2 ביצים
  • 1 כוס שמן
  • 3 כוסות קמח
  • 0.5 כפית מלח
  • 1 כפית סודה לשתייה
  • 1 כפית קינמון
  • 1 תפוח חתוך לקוביות
  • 0.5 כוס שוקולד צ'יפס לבנים
  • סוכר חום לפיזור מעל

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. טורפים סוכר, ביצים ושמן. מוסיפים את הרכיבים היבשים ומערבבים היטב. מוסיפים את התפוחים והשוקולד צ'יפס
  3. משמנים תבנית מיני מאפינס. ממלאים כל שקע עד השלושת רבעי בערך. מפזרים מלמעלה סוכר חום
  4. אופים 20-25 דקות, עד שהמאפינס מזהיבים

הפתעה בעגבניה

עוד יומיים אני נוסעת. אני כבר לא יכולה לעשות כלום. לא לקרוא. לא לכתוב. לא לגלוש באינטרנט. רק לראות טלוויזיה. ולשתות אלכוהול. אז בינתיים הוא אחראי על הכל. על הבלוג. על האוכל. על למזוג לי את האלכוהול. כזה חמוד. אולי להפתעה איטלקית שמנמנה יהיה לי כח היום בערב. המתכון והתמונה של bella limento (חיים יפים?)

כלכך כלכך שמנמנים

רכיבים

  • 6 עגבניות קטנות
  • 1 כדור מוצרלה, בקוביות
  • 8-10 עלי בזיליקום, קצוצים גס
  • קמח
  • פירורי לחם / פנקו
  • שמן צמחי
  • מלח ופלפל
  • 2 ביצים, טרופות

אופן ההכנה

  1. מוזגים כמה סנטימטרים של שמן למחבת לטיגון עמוק ומחממים ל-180 מעלות
  2. מקלפים את העגבניות בעזרת חליטה במים חמים או בעזרת סכין ללא חליטה. חותכים את קצה העגבניה ומוציאים את הבפנוכו. נזהרים לא לפצוע את העור. מתבלים במלח ובפלפל
  3. מניחים קומץ גדול של בזיליקום בתחתית העגבניה. ממלאים את יתר העגבניה בקוביות מוצרלה
  4. מקימים את תחנת הטבילה. מכינים שלוש קעריות עם קמח, ביצים טרופות ופירורי לחם או פנקו. מוחצים בעדינות כל עגבניה וטובלים בקמח, עוברים לביצה, ובסוף לפירורי לחם. חוזרים על התהליך עם כל העגבניות
  5. מניחים את העגבניות המצופות בשמן החים. מבשלים עד שהן זהובות בכל הצדדים. מעבירים לצלחת עם נייר סופג כדי להיפטר מעודפי השמן
  6. מגישים מייד

פיצה פוסט

כל פעם שאבי מכין ארוחת ערב, הפיצות שלו נהיות טעימות יותר. הפעם זה היה ממש ממש ממש טעים, אז ביקשנו ממנו להתארח.

ביום חמישי בערב, הזוג מהבלוג באו לערב פיצה אצלנו בגבעתיים. אחרי שאכלו, שתו, נהנו והלכו להשתכר כל הסופשבוע, הם הציעו שאני אמתכן להם בבלוג את הפיצה. אז לא צילמנו בזמן ולכן התמונה היחידה שיש היא של התנור, האבן הרשת והפירורים.

והפיצה? הייתה לא רעה בכלל. אחרי כמה נסיונות מוצלחים יותר וגרועים פחות, ואחרי סקירה של לא מעט מתכוני פיצה באינטרנט, ומסתבר שיש לא מעט כאלה, הגעתי למתכון הפשוט אך המוצלח למדי הזה:

(המתכון מתאים לארבע פיצות שמנמנות גדולות או חמש פיצות דקות – שלדעתי מוצלחות יותר)

לבצק:

  • 1 קילו קמח רגיל
  • 50 ג’ שמרים טריים (שקית שמרית או קוביה)
  • 2 כוסות מים פושרים
  • 2 כפות סוכר
  • 1 כף מלח
  • 4 כפות שמן

לרוטב:

  • 5-6 עגבניות רכות (אפשר להחליף בקופסת עגבניות מקולפות – זה בסדר גמור)
  • 3 שיני שום
  • אורגנו – לפי הטעם
  • מלח
  • פלפל שחור
  • צ’ילי – לפי הטעם
  • שוט של וודקה
  • שמן זית

לכיסוי:

  • גבינת מוצרלה מגורדת
  • פתיתי גבינת עמק
  • תוספות תוספות תוספות

מה עושים

  1. מערבבים בקערה את הקמח השמרים והסוכר, מוסיפים בהדרגה את המים ולשים כל הזמן. סיכוי טוב שכוס וחצי יספיקו אך אם עדיין לא נוצר בצק אחיד, תוסיפו עוד חצי כוס מים. כשמתקבל מרקם של בצק, להוסיף את המלח והשמן. כשמוסיפים את השמן בשלב הזה, זה משפר את הבצק (אין לי באמת הסבר הגיוני לזה)
  2. לשים לשים לשים, מכסים במגבת ומתפיחים עד להכפלת הנפח – בערך שעה
  3. ועוברים להכין את הרוטב: מבשלים את העגבניות בסיר עם מים רותחים כחמש דקות. מסננים, מקררים ומקלפים בעדינות את העגבניות ואז קוצצים אותן לקוביות קטנות (חשוב לשמור גם את הנוזלים שלהן). קצת שמן זית לתוך הסיר, ועל אש קטנה מטגנים את שיני השום הקצוצות. מוסיפים את העגבניות ואת התבלינים ומבשלים על אש קטנה כרבע שעה. אז מוסיפים את הוודקה ומבשלים עוד כעשר דקות. אם הרוטב סמיך מדי, אפשר להוסיף קצת מים (אבל ממש טיפה). זהו. מורידים מהאש
  4. אחרי שעה, מעבירים את הבצק למשטח מקומח, לשים עוד קצת כדי להוציא אוויר ומחלקים לארבעה או חמישה כדורים. מכסים במגבת ומתפיחים שוב עוד כחצי שעה
  5. לאחר ההתפחה, מרדדים במערוך מלכותי מצופה זהב, (אפשר להשתמש גם במערוך רגיל) כל כדור לעיגול שטוח דק או שמנמן לבחירתם (שוב, דק יותר טעים) מניחים על רשת או תבנית, יוצקים שכבה דקה של רוטב, כשמשאירים שוליים יבשים של כ-2 ס”מ. מפזרים פתיתי עמק ומוצרלה ביד נדיבה, תוספות כאהבת והופ לתנור שחומם ל-180 מעלות, למשך כעשר דקות (עד שהגבינה מבעבעת משמחה (או מחום)

כחלק מהכבוד שאני רוכש לזוג מהבלוג, נתתי להם את הכבוד לעתר את הפיצות בתוספות לבחירתם וזו התוצאה:

הוא: עגבניות, עלי בזיליקום וגבינת עיזים.
היא:חצי פלפלים קלויים וגבינת עיזים וחצי עם פטריות.

אחרי כל זה עוד היה קצת מקום לקינוח – עוגת מנגו שההיא מהבלוג הכינה והבטיחה שתכתוב עליה כאן. ואלברטים קטנים (קצפיות הפתעה שאשתי יקירתי קנתה מאלברט בשוק לוינסקי). אחר כך, הם הלכו להשתכר, אנחנו הלכנו לישון. זקנים.

צ'ורוס

יושבי הבית לא מראים כלום. פוקר פייס, עאלק. אבל בפנים הם נרגשים לגמרי. עוד שבוע הם בספרד, בפסטיבל מוזיקה שיושב הבית חולם עליו מאז שהיה עוד יותר ילד ממה שהוא עכשיו. הכרטיסים כבר נרכשו. הלינה כבר מוסדרת. אתרי האינטרנט עם המסעדות המומלצות והסברים על טאפאס כבר הודפסו וסודרו במעטפת נייר חומה. כעת רק הזמן צריך לעבור. כדי שהוא יעבור מהר יותר, מצאתי מתכון ספרדי, שאחראי לפחות ל-2 ממאתיים חמישים אלף הקילוגרמים שהוספתי למשקלי כשהייתי בברזיל. המתכון והתמונה של "תראו מי גם מבשל".

מאד לא מתאים לדיאטה שיושבי הבית שוקדים עליה

רכיבים

  • 150 מיליליטר חלב
  • 150 מיליליטר מים
  • 3 כפות סוכר (אופציונלי)
  • 0.5 כפית תמצית וניל (אופציונלי)
  • 100 גרם קמח
  • 2 ביצים
  • שמן לטיגון עמוק
  • 25 גרם אבקת סוכר
  • 0.5 כפית קינמון טחון

אופן ההכנה

  1. מביאים את המים והחלב לרתיחה בסיר. מוסיפים את הסוכר ואת תמצית הווניל ומערבבים היטב
  2. מסירים את הסיר מהאש ומייד מערבבים פנימה את הקמח בתנועות נמרצות בעזרת כף מעץ או מטרפה. מערבבים עד שהתערובת חלקה ומניחים להצטנן
  3. מביאים את השמן לטיגון עמוק לרתיחה
  4. מוסיפים את הביצים בזו אחר זו, וטורפים היטב, עד שנוצרת תערובת אוורירית אבל לא קשה מדי. היא אמורה ליפול מהכף בקלות
  5. מעבירים את התערובת לשקית זילוף עם ראש כוכב. מזליפים רצועות ארוכות או דיסקים של תערובת לשמן
  6. מטגנים משני הצדדים כחמש דקות ומייבשים במגבת נייר. הצ'ורוס אמורים להיות קריספיים
  7. מערבבים את הקינמון ואבקת הסוכר ומפזרים על הצ'ורוס. אפשר גם לטבול אותם בשוקולד או בריבת חלב

טופו ואפונה בשקדים וקשיו

נדמה לי שאפשר להכריז על שבוע הודו במבשלים בבית. איכשהו זה נראה כמו הדבר הנכון עכשיו, כשחם כבר, אבל לא עד כדי כך שהרעיון של תבשיל חם נראה מופרך. גם הצפייה מרחיבת הלב ביושב הבית אוכל אורז עם דאל ומתענג על כל רגע של נוסטלגיה להודו לא בדיוק מרחיק אותי בצעקות אימה מאבקת הקארי. המתכון והתמונה של "תבלין מונסון".
רכיבים ל-5-6 מנות

  • 1 חבילה טופו
  • 1 כוס גדושה אפונה טרייה או קפואה
  • 3 עגבניות גדולות, מעוכות
  • 1 כפית גראם מאסאלה
  • 1 כפית סוכר
  • 1 כפית זרעי כמון
  • 1 כף שמן
  • 2 כפות עלי כוסברה, קצוצים
  • מיץ מרבע לימון

לממרח בצל

  • 1 בצל גדול, קצוץ גס
  • 1.5 סנטימטר ג'ינג'ר, קלוף וקצוץ גס
  • 2 שיני שום גדולות
  • 0.5 מקל קינמון
  • 2 תרמילי הל
  • 0.5 כוכב אניס

לממרח שקדים-קשיו

  • 8-10 שקדים, מושרים במים חמים לעשר דקות וקלופים
  • 4-6 קשיו, מושרים במים חמים ל-10 דקות

אופן ההכנה

  1. מרסקים בנפרד את כל החומרים של ממרח הבצל ואת כל החומרים של ממרח שקדים-קשיו לכדי תערובת חלקה ומניחים בצד
  2. מחממים שמן במחבת ומוסיפים זרעי כמון. כאשר הזרעים מתחילים לרחוש ולהאדים, מוסיפים את ממרח הבצל. מבשלים בערבוב 6-8 דקות, עד שממרח הבצל מזהיב-משחים והופך לבלגן יבש.
  3. מוסיפים סוכר ומערבבים עוד דקה. מוסיפים עגבניות מרוסקות ומערבבים היטב. מביאים לרתיחה עדינה כ-4-5 דקות
  4. מוסיפים גראם מאסאלה, מלח וככוס עד כוס וחצי של מים
  5. מנמיכים את האש לאש נמוכה ומוסיפים קוביות טופו ואפונה. מכסים ומבשלים ללא הפרעה כחמש דקות
  6. מוסיפים את ממרח השקדים-קשיו ומערבבים. מגבירים את האש לבינונית ומניחים להתבשל ללא מכסה כ-5-7 דקות. בשלב זה, הרוטב יתחיל להסמיך. מתקנים תיבול ומוסיפים מים אם יצא סמיך מדי. מסירים מהאש ומוסיפים מיץ לימון. מגישים עם אורז או עם כל לחם הודי
אם יש את כל הרכיבים, זה אפילו די זריז
אם יש את כל הרכיבים, זה אפילו די זריז

חביתיות בצל ירוק

כבר כמה פעמים ראיתי ברשת מתכונים לפנקייקס עם בצל ירוק, בגרסאות שונות, וזה תמיד נראה לי סופר טעים, אבל אף פעם לא הבנתי מתי אמורים לאכול אותו. בארוחת בוקר? זה לא לעניין, עם כל הבצל הזה. בארוחת ערב? אבל עם מה. ואז ראיתי מתכון של מומופוקו וישר הבנתי: זה סוג של מנה ראשונה או מנה ליד אורז או אטריות. הבחורה הנחמדה שעושה את דרכה במבוך הספר של מומופוקו גם מציעה את זה ליד קימצ'י, שזה מאכל קוריאני עם הרבה כרוב והרבה חזיר, שלא רלוונטי אלינו הביתה (למרות שמצאתי פעם גרסה צמחונית של קימצ'י וחשבתי לנסות אותה, אבל נראה לי שמאכל שמבוסס על חזיר לא באמת יכול להיות טעים בגרסתו הצמחונית), אבל נראה לי שאת זה נשאיר לנודל בר של מומופוקו עצמו, כי שם באמת אי אפשר למצוא כמעט כלום צמחוני. המתכון והתמונה של "מומופוקו לשניים".

רכיבים לשמונה חביתיות

  • 2.5 כוסות קמח
  • 0.75 כוסות מים רותחים
  • 0.25 כוס מים קרים
  • 1.5 כפיות מלח
  • 3 כפות שמן
  • 1 צרור של בצל ירוק, קצוץ דק
  • שמן לטיגון

אופן ההכנה

  1. מערבבים קמח, מלח ומים רותחים בקערה ומערבבים עד שהמים נספגים. מניחים לבצק להתקרר, מוסיפים מים קרים ולשים עד שהבצק חלק. הבקצ יהיה רך אבל לא דביק במיוחד
  2. מעבירים את הבצק לקערה משומנת ומכסים בניילון נצמד. מניחים לשעה. הבצק לא יתפח הרבה, אבל המנוחה הזו מאפשרת לגלוטן בקמח להתפתח
  3. מוציאים את הבצק מהקערה ומניחים אותו על משטח מקומח קלות. מעצבים את הבצק לנחש וחותכים ל-8 חלקים. 8 החלקים יניבו פנקיקיים בגודל  12-15 סנטימטרים, תלוי בעובי. אם רוצים פנקייקים גדולים או קטנים יותר, מחלקים את הבצק בהתאמה
  4. לוקחים חתיכה אחת ומרדדים אותה הכי דק שאפשר. ככל שהבצק יהיה דק יותר, כך לפנקייק יהיו יותר שכבות פתיתיות
  5. מברישים בשכבה דקה של שמן ומפזרים בצל ירוק
  6. מגלגלים את הבצק לצורת צינור מגולגל, כמו שבלול קינמון, וצובטים את הקצה כדי לסגור אותו
  7. עכשיו אפשר למעוך את השבלול לצורת פנקייק בעזרת כף היד ומערוך. עובי הפנקייק תלוי במה שרוצים: פנקייק פריך דורש דקות ופנקיק צמיגי יותר דורש עובי. זה בסדר אם בצלים ירוקים מתחילים להציץ החוצה
  8. בשלב זה אפשר להניח את הפנקייקים בין יריעות נייר אפייה ולהקפיא. הם יחזיקו מעמד חודש ואפשר לטגן אותם ישירות מהמקפיא
  9. לטיגון, מחממים שמן במחבת ומסובבים אותה כדי לוודא שכולה מצופה שמן. צריך מספיק שמן כדי לכסות את המחבת אבל לא יותר מדי, כדי שהפנקייקים לא ישחו בשמן. מטגנים את שני הצדדים של הפנקייק בחום בינוני עד שהוא שחום ופריך. מייבשים על נייר מגבת כדי להיפטר מעודפי שמן
בפוסט המקורי יש תמונה לכל שלב, למקרה של תסבוכת
בפוסט המקורי יש תמונה לכל שלב, למקרה של תסבוכת

לביבה תפוחה

ראשית, אני שמחה להודיע שיושב הבית לקח את העניינים לידיים, ושם פידברנר, מה שאומר שעכשיו אפשר להירשם למתכונים במייל, וממש לקבל אותם למייל. זה נחמד, כי הם מגיעים בערך יחד עם ארוחת הצהריים, וככה אפשר לקרוא אותם לא רעבים. נרשמים כאן, מימין.

חוץ מזה, לא חשבתי שאשים כאן מתכון ללביבות. באמת שלא. בשביל זה יש את כל העיתונים ומגזיני הנשים והפורטלים של האוכל. אבל אתמול הלכתי ברחוב בערב, וכל החנוכיות נראו כל כך שמחות, והנרות הבהבו בהן בכזו חינניות, וריח הלביבות מן השכנים היה כל כך ממלא נחיריים, עד שחשבתי שאולי גם אנחנו נעשה הדלקת נרות. והתחלתי להסתכל מה נכין, והמתכון הזה נראה כמי שמניב לביבות תפוחות שכאלו, שעומדות בניגוד מוחלט כל כך ללביבות המתוקות, המעוכות ועתירות הגושים של סבתי עליה השלום, שלא הייתה ברירה. המתכון והתמונה של "White on Rice". ויש גם וידיאו של המתכון הזה, פה.

אגב, גם מחר יהיה מתכון לדבר מיוחד של חנוכה, אם אתם בעניין.

רכיבים ל-12 לביבות

  • 4 תפוחי אדמה בינוניים, קלופים
  • 0.5 בצל גדול, חתוך לחתיכות בגודל 6 מילימטרים
  • 3 שיני שום, מעוכות
  • 0.3 כוס קמח
  • 0.75 כף מלח ים
  • פלפל שחור טחון טרי
  • 2 ביצים גדולות, טרופות
  • 0.25 כוס שמן

אופן ההכנה

  1. מניחים כמה מגבות נייר בקערה, ומגררים את תפוחי האדמה אל הקערה. משתמשים במגבות נייר נוספות כדי לסחוט כמה שיותר מים מתפוחי האדמה. אחרי שתפוחי האדמה הכי יבשים שאפשר, זורקים את מגבות הנייר
  2. מוסיפים בצל, שום, קמח, מלח, פלפל וביצים ומערבבים עד שהתערובת אחידה
  3. מחממים מחבת על אש בינונית, מוסיפים שמן, וכאשר השמן חם מניחים כף גדושה של תערובת במחבת, ומשטחים אותה לגובה של כ-12 מילימטרים. מטגנים עד שהלביבה משחימה בצד אחד (בערך 2-3 דקות). ואז משחימים את הצד השני. מסירים את הלביבה וסופגים במגבת נייר. אפשר לשמור על הלביבות חמות אם מכניסים אותן מכוסות לתנור שחומם ל-150 מעלות
אולי הן נראות טעימות כי קוראים להן פנקייקס?
אולי הן נראות טעימות כי קוראים להן פנקייקס?