מאפה עגבניות שרי ולחם קל בריבוע

מאז שיושב הבית החליט לבחון את ענייני הגלוטנאות שלו, משתדלים פה בבית להפחית במאפים ובמאכלים עם לחם. יושבת הבית אמנם לא יכולה לדמיין שעה מחייה בלי לחם (חופשי הייתה יכולה לחיות על פיתה עם גבינה צהובה כל חייה), אבל יושב הבית הוא יותר גיבור, ומנסה כל מיני ניסויים באוכל שלו כדי להרגיש יותר טוב. מסתבר שזה ממש עוזר לו גם.
אבל פה בבית לא חזקים בהחלטות חד משמעיות שאינן ניתנות לערעור, ככה שמדי פעם מותר להגניב קצת גלוטן, כי כמה אפשר את כל המאכלים האלו שאי אפשר לנגוס בהם?
המתכון הזה מתאים לארוחת ערב שבבית הזה קוראים לה מפנקת, ליד מרק וסלט. הוא ממש טעים, וממש קל, ואלתור שלי על משהו אחר.

בא לי עכשיו להכניס לתוך זה כף

רכיבים

  • 2 כוסות עגבניות שרי, אדומות וצהובות
  • 2 פרוסות לחם
  • 0.25 כוס גבינת פרמז'ן מגוררת
  • 0.25 כוס עשבי תיבול קצוצים: בזיליקום, פטרוזיליה וטימין
  • 2 כפות שמן זית

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. חותכים את עגבניות השרי לאורך.
  3. שמים את פרוסות לחם בטוסטר הקופץ (יכול להיות לחם נטול גלוטן אם ממש מתעקשים, למרות שרק אם חייבים)
  4. מפוררים את פרוסות הלחם לקערה, ומוסיפים את עגבניות השרי, פרמז'ן, עשבי תיבול, מלח ופלפל שחור טחון טרי
  5. מעבירים לתבנית קטנה, מזלפים מעל שמן זית ומכניסים לתנור ל-20 דקות בערך, עד שהעגבניות רק מתחילות להשחים בקצוות

סלט פטה, שעועית ירוקה ותפוחי אדמה

השבוע קיבלנו את ארגז הירקות האורגני הראשון שלנו מח'ביזה. הרבה זמן רציתי לנסות את הסידור הזה, למרות שברור לי שאין שום סיכוי שאנחנו נתמיד בו לאורך זמן. ואכן, חמש דקות אחרי שהתפרצה חדוות הירקות הטריים שהיו פזורים על השיש שלנו בערבו של שני אחד השבוע, היא הוחלפה במהירות מסחררת בפאניקה קלה כשהתברר שצריך להבין מה עושים עם כל הירקות האלו כדי להפוך אותם לאוכל. עכשיו, יש לנו בלוג צמחוני עם מאות מתכונים ורובו המוחלט של האוכל שלנו מגיע מדוכני הירקות של שוק הכרמל. ובכל זאת, השרירותיות והכמות עשו את שלהן והייאוש הקל השתלט.

יושב הבית, שהוא גבר גיבור, בישל משהו, ממה שהיה במקרר עוד לפני. אני הלכתי לאינטרנט ולספרי המתכונים כדי לחפש משהו עם שעועית ירוקה. מצאתי משהו, שזעק "חוסר טעם, חוסר טעם", אבל הייתי חייבת לעשות משהו. יצא חסר טעם.

אם הייתי מחפשת עוד קצת, הייתי עושה את זה. המתכון והתמונה של "טעם מלא השראה".

אמנם רק סלט, אבל כל כך כיפי למראה

רכיבים

  • 450 גרם תפוחי אדמה קטנים
  • 450 גרם שעועית ירוקה, קצוצת קצוות וחתוכה לפיסות באורך שלושה סנטימטרים
  • 0.5 כוס (80 גרם) זיתי קלמטה, מגולענים וחצויים
  • 1 כף בצל ירוק, קצוץ דק
  • 1 כף פטרוזיליה, קצוצה דק
  • 2 כפות חומץ
  • 3 כפות שמן זית
  • 2 כפיות חרדל דיז'ון
  • 2 כפיות מיץ לימון
  • 50 גרם פטה
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מכניסים את תפוחי האדמה לסיר ומכסים במים. ממליחים בכפית מלח לכל ליטר מים. מביאים לרתיחה, ואז מבשלים 15-20 דקות על אש נמוכה, עד שתפוחי האדמה רכים למגע מזלג. מעבירים את תפוחי האדמה לקערה מלאה במי קרח ופורסים לפרוסות בעובי סנטימטר וחצי
  2. מרתיחים סיר עם שעועית ירוקה ומים. מבשלים 2-3 דקות עד שהשעועית הופכת ירוקה בהירה וקריספית למגע. מעבירים לקערה מלאה במי קרח
  3. מערבבים תפוחי אדמה, שעועית ירוקה, זיתים, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה גדולה. בקערה קטנה מערבבים חומץ, שמן זית, חרדל ומיץ לימון לתערובת קרמית. מוסיפים פטה ומערבבים היטב עם מלח ופלפל
  4. מערבבים את הסלט עם הרוטב ומניחים ל-10-15 דקות בטמפרטורת החדר. לפני ההגשה בודקים שוב אם צריך לתקן את מינון המלח והפלפל

מרק כרובית מעושן

אני אוהבת מרק. זה קשור בוודאי לבית בו גדלתי, בו אכלו מרק כל יום. גדלתי באילת, ככה שלא בדיוק היה שם מזג אוויר שמתאים למרק אף פעם. ובכל זאת, כל יום, לצד הסלט (שתי עגבניות, שני מלפפונים, פלפל ירוק ובצל ירוק), ולצד מנת הבשר ומנת הפחמימות, הוגש מרק. על הבשר ויתרתי. גם הסלט שלי השתכלל. ורק המרק נשאר.
מאז הכנתי הרבה מאד סוגי מרקים, גם כאלו שלא היו עולים על הדעת במטבח של אימא שלי, אבל רק תעלומה אחת לא פתרתי: המרק מתחיל נכון ומאוזן בין ירקות לבין נוזלים, ואחרי מקסימום יומיים, תמיד יש פחות מדי נוזלים ויותר מדי ירקות. תמיד. איך זה יכול להיות? ועד כמה מותר הוסיף מים לחמם ולקוות שיהיה בסדר? אני מקווה לפתור את התעלומה הזאת עד זקנתי.
במרק הספציפי הזה יש שני דברים ממש טובים: טעם מעושן מפתיע למדי וביסים פריכים של כרוביות. אם מוסיפים לכך את העובדה שמדובר במרק נטול גלוטן – שזו העניין התזונתי החדש של יושב הבית – אז בכלל מדובר בהצלחה. המתכון כולל כיסוני בצק חומוס שנראים טעימים ממש. לרוע המזל, התעצלתי ללכת לקנות קמח חומוס, והשתמשתי בחומוסים עצמם במקום.
המתכון של "מוזאיקה אכילה". התמונה שלי. ותודה ל-Pixlr על האפקט המגניב של פוסטרים משנות ה-70.

מרק כרובית, גרסת המסיבה

רכיבים
למרק

  • 800 גרם פרחי כרובית בגודל ביס
  • 6 כפות שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 2 גזרים בינוניים, קצוצים
  • 5 שיני שום, כתושות
  • 2 עלי דפנה
  • 1 כפית פפריקה מעושנת
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.25 כפית פלפל שחור
  • 6 כוסות ציר ירקות
  • 135 גרם רסק עגבניות
  • 1 כפית רוטב ווסטרשייר
  • 1 כפית רוטב סויה

לכיסני חומוס

  • 180 גרם קמח חומוס
  • 0.75 כפית מלח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 3 בצלים ירוקים, החלק הירוק והלבן, פרוסים דק
  • 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • 0.5 כוס מים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות. מערבבים את פרחי הכרובית עם שלוש כפות שמן ורבע כפית מלח. מפזרים בשכבה אחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה וצולים עד שהכרובית רקה ושחומה בקצוות, כ-20-25 דקות. באמצע הדרך הופכים פעם אחת
  2. מחממים את שלוש כפות השמן הנותרות בסיר מרק על אש בינונית. מוסיפים בצל וגזר ומבשלים עד שהם מתרככים מעט, כעשר דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים את השום ומבשלים עוד שתי דקות, בערבוב מתמיד
  3. מוסיפים את הטעמים: רבע כפית מלח, עלי דפנה, פפריקה מעושנת, פפריקה מתוקה, כמון, פלפל שחור, ציר ירקות, רסק עגבניות, רוטב ווסטרשייר ורוטב סויה. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים 10 דקות. בשתי הדקות האחרונות מוסיפים את הכרובית
  4. מכינים את הכיסנים. מערבבים קמח חומוס, מלח, אבקת אפייה, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה בינונית. בעזרת כף עץ מוסיפים מעט מים בכל פעם עד שהתערובת הופכת לבצק סמיך (בערך בסמיכות של בצק עוגיות)
  5. מזליפים כף אחת של בצק בכל פעם למרק המבעבע. מוזגים מהנוזלים על הכיסנים, מכסים את הסיר ומבשלים עד שקיסם שננעץ לתוך הכיסנים יוצא יבש, כ-10-15 דקות

פיצה ביאנקה

הפיצה ברחוב אהרונסון, שזה הפיצה ג'וינט שמקימים לעתים יושבי הבית, כבר קנתה לעצמה מעריצים. אמנם לא רבים, שניים בדיוק (אם לא כוללים את יושבי הבית עצמם), ובכל זאת מעריצים. לפני שהגיעו המעריצים, התפתחה השיטה: את הבצק עושה יושבת הבית באופה לחם, כי אין מערבל מזון בבית. את הרוטב מכין יושב הבית, באמצעים סודיים שידועים רק לו. ואת התוספות מפזרת ביד מדוייקת יושבת הבית, שהכי אוהבת לעשות צורות מצחיקות עם התוספות שלה, ולא לפזר אותן כלאחר יד על פני העיגול. מגש פיצה מחורר, החום הכי גבוה שהתנור יכול להשיג, אבן אפייה, והפיצה יוצאת ממש מוצלחת (לא כמו של מסעדה. פיצות לא יוצאות כמו במסעדה, אין מה לעשות).
רק מה הבעיה? אופה הלחם עושה כמות שמספיקה לשתי פיצות, ויושבי הבית עצמם לעולם לא אוכלים שתי פיצות בבת אחת. וכך יש בפריזר שלנו כדורי בצק לרוב שהוכנו מתישהו לארוחת ערב לשנינו, ונשכחו מלב. לא מזמן עלה במוחה של יושבת הבית השם פיצה ביאנקה (לפעמים זה קורה לה, שהיא חושבת על אוכל לפי השם שלו): כלומר פיצה עם רוטב בשמל במקום רוטב עגבניות. מייד אחר כך חשבה: אוטוביאנקי, ונקרעה מצחוק (לפעמים זה קורה לה, להיקרע מצחוק בקול כשהיא לבד בבית). אבל צחוק בצד, יצא מעולה!
המתכון של הבצק מהחוברת שבאה עם אופה הלחם. המתכון של הרוטב מ"אוכל ויין". התמונה מהמטבח שלנו.


בצק לשני מגשי פיצה

  • 1 כוס מים
  • 1 כף חמאה מותכת
  • 2 כפות סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 2.75 כוסות קמח רגיל
  • 1 כפית שמרים יבשים

לפיצה ביאנקה אחת

  • 2 כפות חמאה
  • 3 כפות קמח
  • 1.5 כוסות חלב
  • אגוז מוסקט
  • מלח ופלפל שחור
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 שן שום, מחוצה
  • 0.5 קילו פטריות מכל מיני סוגים (שמפיניון, יער, שיטאקי, פורצ'יני), פרוסות
  • כמה עלי טימין
  • 150 גרם גבינה קשה מגוררת

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. שמים את כל החומרים בקערה של האופה לחם ומכוונים לתכנית של בצק. אצלנו זה לוקח שעה וחצי. אפשר ללכת לקרוא ספר או משהו
  2. מכינים את התוספות. חותכים את הפטריות לפרוסות דקות, ומטגנים כמה דקות בשמן זית, יחד עם מלח, פלפל שחור וטימין, עד שהפטריות רכות
  3. מכינים את התנור. מחממים תנור ל-250 מעלות.
  4. מכינים את הרוטב. בסיר קטן ממיסים את החמאה על אש בינונית. מערבבים פנימה שלוש כפות של קמח עד שנוצרת משחה. מוזגים בהדרגה את החלב, ומערבבים לתערובת חלקה. מבשלים על אש בינונית תוך ערבוב מתמיד, עד שהרוטב מסמיך, כ-4 דקות. מנמיכים את האש וממשיכים לערבב מדי פעם כ-10 דקות, עד שלא נותר טעם קמחי. מסירים מהאש ומערבבים פנימה כמה כפות של גבינה קשה. מתבלים במלח, פלפל שחור ואגוז מוסקט
  5. מרכיבים. מותחים את הבצק על מגש פיצה. מורחים על הבצק את רוטב הבשמל. מפזרים את הפטריות (איך שבא לכם. לא חייבים בצורות מצחיקות). מעל מפזרים עוד כמה כפות גבינה קשה. מכניסים לתנור ל-10 דקות לערך, עד שמריחים ריח שאי אפשר לעמוד בפניו

ספאנאקופיטה – תרד בפילו

יושבי הבית שבו לביתם אחרי שלושה שבועות ביופי היווני. מה אני אגיד לכם, היופי היווני מיטיב עם הלב ועם העין, אך דווקא עם הקיבה לא מיטיב כל כך. יוון היא ארץ של תיירות. ככזאת, היא מעדיפה את המוכר ואת הקל להכנה. ועל כן, בכל מקום מגישים סלט יווני לא כל כך טעים (עם עגבניות קמחיות וגבינה טעימה ליושב הבית), סופלקי עוף וסופלקי חזיר, והרבה הרבה הרבה צ'יפס, המבורגר ופיצה. ולמרות זאת, היו מאכלים ששבו את ליבנו. אחד מהם, כמה לא מפתיע, הוא ספנאקופיטה, מאכל יווני שכולו תרד, גבינה ופילו. בהתחשב בכך שיושב הבית מחלטר כפופאי בשעות הפנאי, היה ברור שהוא ייפול בשבי, ויפנטז מדי בוקר על ספאנקופיטה ראויה. ואני, אני אוהבת לממש את הפנטזיות שלו. המתכון והתמונה של "בישול בארון", אם כי באמת לא באמת חייבים מתכון, אני חושבת.

אם מפרידים את העלים, אפשר למצוא חלקיקים מיושב הבית

רכיבים לתבנית 20*20

  • 1 קילו תרד, מאודה, מיובש וקצוץ
  • 1 כוס פטה, מפוררת
  • 0.25 כוס שמיר, קצוץ
  • 0.25 כוס פטרוזיליה, קצוצה
  • 0.25 כוס בצל ירוק, פרוס
  • 2 ביצים, טרופות
  • מלח ופלפל לפי הטעם
  • 0.25 כוס שמן זית או חמאה מומסת
  • 12 עלי פילו

אופן ההכנה

  1. מערבבים תרד, פטה, שמיר, פטרוזיליה, בצל ירוק, ביצים, מלח ופלפל בקערה
  2. מברישים תחתית של תבנית בגודל 20 על 20 בשמן זית או חמאה מומסת
  3. מברישים צד אחד של עלה פילו בשמן זית ומניחים בקערה (ייתכן שיהיו צורך לחתוך אותו כדי להתאים). חוזרים על הפעולה עד שיש בתבנית שישה עלים
  4. מוזגים את תערובת התרד על עלי הפילו
  5. מברישים עלה פילו בשן זית ומניחים על המילוי. חוזרים על הפעולה עד שיש שישה עלים
  6. אופים ב-180 מעלות או עד שהחלק העליון מזהיב, כ-30-50 דקות

קארי עגבניות וירקות עם יוגורט הל

אוקיי, אני מודה: אני שוויצרית של ארוחות צהריים. כשכולם בארוחת הצהריים בעבודה נוברים בצלחות הפלסטיק המחולקות שלהם בחיפוש אחר פיסת בשר, פיסת פחמימה ועלה חסה שנחתך בבוקר, אני אוהבת את המבטים שמופנים לעברי כשאני מצטרפת לשולחן.

בדרך כלל בצד ימין יש קערה קטנה עם חסה שחתכתי הרגע, עגבניה, מלפפון ורוטב מתאים. בצד שמאל זו הצלחת המתחלפת. פשטידת תרד, קוסקוס עם ירקות במרקם מופלא שרק יושב הבית מסוגל להגיע אליו בלי שמן כמעט, דלעת ערמונים במילוי קוסקוס ורוטב עגבניות, ריזוטו פלפלים, קציצות עדשים ירוקות, פלאפל אפוי ברוטב תפוחים חריף, או בקיצור כל טוב הבית של יושבי הבית. אין סיכוי שלאוכל שלהם יש חצי מהטעם של האוכל שלי.

השבוע אני אכין לי כזה, כולל יוגורט הל. יהיה לזה ריח שאי אפשר להתעלם ממנו. המתכון והתמונה של "אהבה ולימונים".

רק בעבודה אפשר לאכול אוכל שמתאים ל-20 מעלות

רכיבים

ליוגורט

  • 1 קופסה יוגורט
  • זרעים מרוסקים מ-6 תרמילי הל
  • 0.5 כפית זרעי חרדל
  • 1 כף שמן זית
  • מעט סוכר
  • מחיצה קלה של לימון
  • קמצוץ מלח

לקארי

  • 0.5 חבילה טופו, חתוך לקוביות
  • 1 כף שמן קוקוס
  • 1 כף חמאה
  • 1 כף ג'ינג'ר קצוץ
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 1 צ'ילי, קצוץ
  • 2 כפות משחת קארי
  • 1 כפית כמון
  • 1 כפית חילבה
  • 1 כפית זרעי חרדל
  • קמצוץ סוכר
  • 1 בצל, קצוץ
  • 1 גזר, קצוץ
  • 1.5 כוס פטריות, קצוצות
  • 2 כוסות פרחי כרובית
  • 2 כוסות פרחי ברוקולי
  • 1 כוס אפונה קפואה
  • פחית גדולה של קוביות עגבניות
  • 1 כוס חלב קוקוס
  • מלח
  • כוסברה

אופן ההכנה

  1. מכינים את היוגורט. מערבבים את כל רכיבי היוגורט ומצננים במקרר בזמן שמכינים את השאר. אפשר לדלל במים לפני ההגשה, אם היוגורט סמיך מדי
  2. אופים טופו ב-200 מעלות ל-15-20 דקות, עד שהוא מזהיב והופך מוצק מעט יותר
  3. קוצצים את כל הרכיבים הרלוונטיים לקיצוץ
  4. מחממים שמן וחמאה במחבת על אש בינונית/גבוהה. מוסיפים בצל, שום, ג'ינג'ר וצ'ילי. מבשלים תוך ערבוב עד שהבצל הופך שקוף. מוסיפים את התבלינים – משחת קארי, כמון, חילבה וזרעי חרדל ומערבבים עוד שתי דקות, עד שהתבשיל מעלה ניחוח
  5. מוסיפים פטריות ומלח ומבשלים עוד דקה. מוסיפים גזר, ברוקולי וכרובית ומבשלים עוד שתי דקות עד שהפטריות מתחילות להתרכך
  6. מוסיפים עגבניות, סוכר וחלב קוקוס ומערבבים. מנמיכים את האש ומבשלים כ-20 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים אפונה וטופו ומבשלים על אש נמוכה מאד עד שהאפונה מתרככת
  7. מגישים עם כוסברה ויוגורט הל

פילאף פול ירוק וקינואה

סופשבוע סופר רגוע עבר על יושבי הבית, בעודם מתמתחים במיטתם, קוראים עיתונים וצופים לראשונה בחייהם באנני הול. סרט טוב, עם מנה גדושה של נוירוטיות, ששלחה את יושבת הבית להירגע במטבח. ומה יותר מרגיע מאשר לקלף פול ירוק? רבע שעה כדי להיפטר מהקליפה הגדולה ועוד רבע שעה כדי להיפטר מהקליפה הקטנה, וזה עוד לפני שהתחלת לבשל. רק כהכנה. בסוף מקבלים פולים ירוקים ירוקים, פסיכדליה מהטבע.
הרעיון של הפילאף הזה פשוט. מבשלים כל דבר בנפרד. ואז מערבבים הכל עם התבלינים. פשוט וירקרק. המתכון של "יפה בראש שלי", שאותו שיניתי בהתאם למה שהיה בבית. התמונה של יושב הבית.


רכיבים

  • 1 כוס קינואה לא מבושלת
  • 1 קילו פול ירוק, בתרמיליו
  • 2 כפות שמן זית
  • 4 בצל ירוק, חתוך לטבעות דקות
  • 4 שיני שום, קצוצות
  • 1 פלפל ירוק חריף
  • 1 מקל קינמון
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.5 כוס מים רותחים
  • מלח ופלפל שחור
  • 0.5 כוס פטרוזיליה קצוצה
  • שמיר
  • מיץ לימון, אם רוצים

אופן ההכנה

  • מכינים את הקינואה. שמים כוס קינואה עם שתי כוסות מים בסיר. מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים 15 דקות. נותנים לקינואה להצטנן כמה דקות
  • מכינים את הפול הירוק. קודם מוציאים את הפולים מהתרמילים הירוקים. ואז מכניסים אותם לקערה עם מים רותחים לשתי דקות בדיוק. מעבירים מהר לקערה עם מים קרים כקרח. ואז מוציאים אחד אחד, צובטים את הקצה, ושולפים את הפול הירוק האמיתי, הביישן
  • מכינים את הפילאף. בסיר גדול מחממים שמן זית. מאדים בצל ירוק כמה דקות ומוסיפים את השום. מטגנים עוד דקה ומוסיפים את הפלפל הירוק ואחריו את המים הרותחים ומקל הקינמון. מתבלים בכמון, במלח ובפלפל שחור. מביאים לרתיחה
  • מוסיפים קינואה ופול ומבשלים עוד דקה שתיים. ממש לפני ההגשה מוסיפים פטרוזיליה ואם רוצים גם מיץ לימון. אנחנו ויתרנו על הלימון, בגלל השמיר

 

זה הזמן לפול ירוק! עם פסטה ופטה

זה הזמן של הפול הירוק בשוק. זול זול ונראה מזמין מאד. זה לא רק שזה טעים, גם ההתעסקות עם זה יכולה לרפא את הנפש! באחריות! (אבל רק אם באמת מכינים עם זה משהו, ולא כמו הארטישוקים שיושבים אצלנו במקרר, מחכים שמישהו ייזכר לזרוק אותם. כי בכל זאת, ארטישוק זה לא אוכל). על כל פנים, אתמול ממש הוצאתי, קילפתי, קילפתי שוב, והכנתי פסטה ממש טעימה וירקרקה. המתכון של "קבצנים בררנים". התמונה של יושב הבית.

רכיבים

  • 0.5 קילו פסטה אורצ'ייטה (נו, או דומות לה)
  • קילו פול (עם התרמילים)
  • 0.25 כוס שמן זית
  • 3 שיני שום גדולות
  • 1 לימון
  • 0.25 כפית שבבי צ'ילי
  • 3 בצלים ירוקים גדולים, קצוצים
  • 0.25 כוס שמיר, קצוץ
  • 250 גרם פטה
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מקלפים את הפולים פעם ראשונה. שוברים את הקצה ומושכים את החוט לאורך התרמיל. מוציאים את הפולים, שעטופים במעטפת שעוותית בהירה
  2. מקלפים את הפולים  פעם שנייה. שמים את הפולים בקערה עם מים רותחים. מחכים שתי דקות. אבל שתי דקות, לא חמש, כי אחרת הם מתבשלים מדי. מעבירים לקערה עם מי קרח, בלי לזרוק את המים בהם התבשלו הפולים. עכשיו צובטים את קצה הפול, ושולפים אותו מהמעטפת השעוותית. אם סבתא שלכם או של השכנה הייתה יכולה להתעסק עם זה ככה, גם אתם יכולים
  3. מכינים את הפסטה. משתמשים במים מהפולים ובמים נוספים ומרתיחים סיר גדול עם מים מומלחים היטב. מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן עד לדרגת אל-דנטה. או הדרגה האהובה עליכם. מסננים ושומרים רבע כוס ממי הבישול
  4. מכינים שמן ריחני. מחממים שמן זית ושום קצוץ דק מאד בסיר קטן על אש בינונית נמוכה. מבשלים בזהירות עד שהשום ריחני ומזהיב. מורידים מאש לפני שהוא משחים. מוסיפים שתי כפיות גרידת לימון ושבבי צ'ילי
  5. מערבבים. מעבירים את הפסטה המסוננת לקערה עם השמן החמים, השומי והארומטי. סוחטים לימון שלם פנימה. מוסיפים את הפולים, בצל ירוק ושמיר. מפוררים פנימה את הפטה. מתבלים במלח ובפלפל לפי הטעם

פיצה תרד, גבינה בולגרית וזיתי קלמטה

יושב הבית חושב שכל דבר עם תרד הוא יותר טוב. שקשוקה? עדיף עם תרד. אגס בנדיקס? כמובן עם תרד! פשטידה? למה לא עם תרד, בעצם. כל כך הוא אוהב דברים עם תרד, שחברתי הטובה דבראל חושבת שכל מתכון בבלוג הזה הוא עם תרד או סלק. היא צודקת רק קצת 🙂 בכל אופן, כשראיתי בטלוויזיה באחד הימים שארז קומורובסקי עושה פיצה עם תרד, ידעתי מייד שעליי לשמור את המתכון. לא התעצלתי. הלכתי לאינטרנט, מצאתי את המתכון, ושמרתי במועדפים. כמה שבועות אחרי כן אמנם חזרתי אליו, ורק אז ראיתי שמדובר במתכון מרושל. קודם כל, אין אף בנאדם פרטי בעולם שעושה שמונה מגשי פיצה בבת אחת. שפים שלא יודעים להתאים את הבישול שלהם לכמויות ביתיות מרגיזים אותי ממש. שנית, המתכון לא מסביר כלל את תהליך העשייה על בוריו.  רק בגלל שראיתי את המתכון בטלוויזיה, הכל היה בהיר וידוע. ועל כן, בניגוד למנהגי, אני הולכת לכתוב פה מחדש מתכון בעברית. וגם, קומורובסקי התפייט ארוכות על תרד טוקי ותכונותיו הייחודיות לעומת תרד רגיל. לא הייתה לי סבלנות לדוכן של התרד הטורקי בשוק, ועל כן עשינו מתרד רגיל. היה מעולה. המתכון המקורי, לכל המתעניינים, נמצא כאן. התמונה של יושב הבית המאושר.

לפני האפייה

רכיבים ל-2 מגשי פיצה
לבצק:

  • 330 גרם קמח שטיבל 2 או קמח לחם
  • 230 גר' מים מינרלים
  • 1 כוס תרד טורקי קצוץ דק
  • שליש כף מלח
  • 4 גר' שמרים אינסטנט
  • 1 כף שמן זית

לציפוי:

  • 600 גרם תרד (טורקי)
  • 4 שיני שום קצוצים דק
  • פלפל לבן גרוס טרי
  • מלח ים גס
  • 200 גר' גבינה בולגרית כבשים אמיתית (או כל גבינה מלוחה שטעימה לכם. אני שונאת גבינות כבשים)
  • 50 גרם זיתי קלמטה
  • חופן עלי בזיליקום
  • שמן זית

אופן ההכנה

  1. טוחנים במעבד מזון תרד עם מים עד לקבלת נוזל אחיד למדי. מערבבים עם יתר חומרי הבצק עד לקבלת בצק אחיד ולא רך מדי
  2. מניחים בקערה מכוסה בניילון לחצי שעה, ובסיומה מחלקים לשני כדורים. שמים את הכדורים על צלחת מקומחת ועוטפים בניילון לא נצמד. מכניסים למקרר ל-24 שעות
  3. ביום האפייה, מחממים תנור ל-240 מעלות עם אבן אפייה. פותחים את כדורי הבצק לפיצות דקיקות
  4. מאדים את התרד בסיר בלי מים כמה דקות, עד שהוא מתרכך. קוצצים אותו גס ומערבבים עם מלח, פלפל לבן ושמן זית. מפזרים על הבצק. מעליו גבינה בולגרית וזיתי קלמטה חתוכים
  5. אופים ישירות על אבן האפיה למשך 10-15 דקות עד שהבצק משחים. מפזרים מעל בזיליקום

מרק חצילים קלויים ועגבניות

יושבת הבית חולה. לא חולה חולה, רק קצת חולה. בגלל שיושב הבית הוא הבעל המהמם ביקום, הוא הכין לה מרק ירקות פלוס קניידעלאך משהו משהו, פשוט סוג אלף. זה לא גרם לגרון שלה להירפא, כמו שטוענות הסבתות, אבל זה היה כל כך טעים שהיא פתחה את הבוקר שלמחרת במרק ירקות. בכל אופן, אחרי שייגמר המרק הזה, והיא כבר תהיה בריאה וחזקה ותשכח שאי פעם השתעלה כמו סוס שגרונו שוסף, היא תכין לו בתמורה את המרק הזה. המתכון והתמונה של "מלח ים עם אוכל".

מרק של בריאים, עם הרבה טעם

רכיבים ל-6 מנות

  • 2 חצילים בינוניים (כקילו), חתוכים לקוביות
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.25 כפית מלח ים
  • 4 כפות שמן זית
  • בצל גדול, קלוף וקצוץ דק
  • 2 שיני שום, קלופות וקצוצות
  • 1 תפוח אדמה גדול, קלוף וחתוך לקוביות
  • 1 עגבניה גדולה, קלופה וחתוכה לקוביות
  • 1 קופסה גדולה קוביות עגבניות
  • 4 כוסות ציר ירקות
  • כוסברה טרייה, קצוצה
  • 1 כפית כמון
  • 0.25 כפית פפריקה מעושנת
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-230 מעלות
  2. מערבבים את קוביות החצילים עם חצי כפית כמון, מלח ים ושתי כפות שמן זית בתבנית גדולה. צולים בתנור 30-35 דקות, עד שהם רכים
  3. מחממים שתי כפות שמן זית בסיר גדול. מוסיפים בצל ושום וקמצוץ מלח. מבשלים עד שהבצל רך ושקוף, אבל לא חום. מגבירים את האש ומוסיפים חצילים, תפוח אדמה, עגבניות, כוסברה, כמון ופפריקה מעושנת. מאדים כ-3-5 דקות ומוסיפים את הציר. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים 30-40 דקות
  4. מצננים מעט את המרק ומרסקים אותו בעזרת בלנדר יד. מביאים שוב לרתיחה, מתבלים במלח ובפלפל ומגישים עם טוסט (בייקון?)