שבלולי טחינה וסילאן

אין דבר משונה יותר מלהפוך בית של שניים לבית לשלושה. במיוחד אם השלישי הוא כל כך בלתי מוכר ועם צרכים כל כך מיוחדים. כלומר, יש מלא מדריכים אאוט ד'ר שאומרים לך מה צריך ומה לא צריך, וכמה תינוק צריך וחייב שיהיה לו מובייל מעל המיטה. אבל אם אתה בנאדם כמונו, אז אתה תמיד גם מפקפק ותוהה: האם באמת הוא חייב מובייל ליד המיטה? או שמא זו איזו מוסכמה שלא חייבים להיענות לה? ובכלל, כמה מהצרכים שלו הם צרכים שלו וכמה הם מוסכמות של תרבות שאוהבת לקנות? זה ברור שאפשר לגדל תינוק גם במדבר. אבל אנחנו גם אוהבים לקנות! אז כמה? ומתי? ואיפה? עולם חדש מופלא של קניות באינטרנט ושל תהיות צרכניות קיומיות.

בין לבין צריך גם לאכול משהו, במיוחד אם את בהריון ואוכלת כל שעתיים. אז הפעם מתכון לבצק מוצלח ממש ממש, שיושב הבית רוצה לתלות על המקרר, כדי שיהיה זמין לפני העיניים כל הזמן, למקרה שיהיה לי כח. אפשר גם למלא אותו בריבה ואגוזים או אפילו, כמו שיושב הבית מפנטז, בתרד וטולום. המתכון של "אוצרות המטבח שלי", וקצת שיניתי אותו על פי המציאות, והתמונה של יושב הבית.

דמיינו בצק פריך פריך וחמים. עכשיו שימו עליו חלבה. מה רע?

רכיבים
לבצק

  • 30 גרם שמרים טריים או 15 גרם שמרים יבשים
  • 1 כף סוכר
  • 450 גרם קמח
  • 1 ביצה
  • 1 כוס חלב
  • 0.5 כפית מלח

למילוי

  • 200 גרם טחינה
  • 100 גרם סילאן נוזלי (אפשר גם דבש. אני שונאת דבש)

לקישוט

  • 2 כפות שמן
  • 1 חלמון
  • שומשום

אופן ההכנה

  1. מערבבים קמח ומלח בקערת מיקסר, או בקערת לישה אם לשים ביד. יוצרים חור במרכז הקמח ומוסיפים את הביצה והחלב. מערבבים את הרכיבים הרטובים עם קצת קמח ליצירת ביצה טובענית, ושופכים פנימה את השמרים
  2. לשים בוו לישה 6-8 דקות או מעבירים למשטח מקומח ולשים ביד 10 דקות. אם הבצק נראה יבש מוסיפים כף חלב כל פעם. אם הבצק דביק מדי מוסיפים קמח. הבצק מוכן כאשר הוא רך ואלסטי
  3. יוצרים כדור מהבצק ומשאירים בקערה לתפוח כשלושים דקות
  4. מערבבים את הטחינה עם הסילאן או הדבש
  5. מקמחים את משטח העבודה, לשים את הבצק ומחלקים אותו ל-12 חלקים שווים. מרדדים כל חלק לעיגול דק דק של 20-22 סנטימטרים. מורחים שתי כפות מילוי על כל עיגול, מגלגלים את הבצק פנימה לרולדה, ומגלגלים את הרולדה לסהרון
  6. מניחים את הסהרונים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומניחים לתפיחה שנייה של 20-30 דקות
  7. מחממים תנור ל-180 מעלות. מערבבים חלמון עם שמן ומושחים כל סהרון בתערובת. מפזרים מעל שומשום. אופים 25 דקות

חטיפי אנרגיה – תמרים שוקולד

כל בוקר יושבי הבית לוקחים איתם לעבודה את ארוחת הבוקר שלהם. לאחרונה יושב הבית התחיל להכין סנדוויץ גאוני ממש: שתי פרוסות לחם קלויות, גבינה לבנה, ארוגולה, עגבניות ויותר מדי מלח גס. ככה יש גם לחם קלוי שמתפצח, המלח הגס מתפצח מעליו, והעגבניות מוסיפות נוזליות וחמיצות, שהולכת עם הגבינה. והארוגולה, ובכן, אין לה ממש טעם, בינינו, רק לווית חן של רעננות. כבר שבועיים הוא מכין לי את הסנדוויץ הזה בוקר בוקר. אני חושבת שבקרוב יהיה צורך בחלופות, והדבר הזה עם תמרים ושוקולד נשמע מושלם! החטיף מאוחסן במקפיא, ארוז בנייר אפייה כאילו היה בנו האובד של אייל שני, וזמין לאכילה עשר דקות אחרי שמוציאים אותו משם. נסיעה לפ"ת אורכת כעשרים וחמש דקות, ובסופה הוא יהיה סופר מוכן לנגיסת הבוקר החפוזה שלי, אחרי חירוף הנפש בכבישים. המתכון והתמונה של "חוק חמש השניות".

רק בריאות וזה

רכיבים ל-16-20 חטיפי אנרגיה

  • 570 גרם ממרח תמרים
  • 2 כוסות שקדים שלמים
  • 0.25 כוס אבקת קקאו
  • 5 כפות שומשום
  • קורט מלח

אופן ההכנה

  1. מרפדים תבנית מרובעת  22 סנטימטרים בנייר אפיה, כך שהוא נתלה משני צידיה
  2. מכניסים את כל הרכיבים למעבד מזון עם להב מתכת (היחיד שיש לנו). מעבדים בעשרה פולסים של שניה אחת. ואז מפעילים את המעבד ונותנים לו לעשות את שלו כמה דקות. מדי פעם עוצרים אותו כדי לגרד שאריות משולי הקערה. בסופו של דבר, התערובת תידבק לגוש אחד גדול
  3. מעבירים את התערובת לתבנית בעזרת אצבעות רטובות, ומועכים אותה לכדי שכבה אחידה. בעזרת שולי נייר האפייה מכסים את התערובת ומכניסים למקפיא לכמה שעות או לכל הלילה, עד שהיא קשה מספיק לחיתוך. מעבירים לקרש חיתוך, מקלפים את הנייר, וחותכים למלבנים. מקפיאים כשכל חטיף עטוף בנפרד

דלורית ברוטב חצילים ורכז רימונים

יושבי הבית נוסעים לברלין! כן, הם מודעים לאובססיה הקלה שתקפה אותם עם העיר הזאת, אבל אין מה לעשות, יש ערים שאתה מרגיש בהן בבית, ויש תקופות בחיים כשאתה יוצא לחופש אתה רוצה להרגיש בבית. אל דאגה, הנסיעה הארוכה הבאה שלנו תהיה למקום חדש לחלוטין. בכל אופן, אנחנו נוסעים ביום רביעי, ובבית יש שני מצרכים מיותמים: דלורית וחצילים. והפלא ופלא, מצאתי מתכון שנראה טעים שהמרכיבים המרכזיים בו הם דלורית וחצילים. לקי מי! המתכון והתמונה של "ג'ואן אוכלת היטב עם אחרים", על פי הספר האהוב של אוטלונגי.

רכיבים ל-2 מנות עיקריות

  • 1 דלורית גדולה
  • 1 כף גרעיני דלעת, ירוקים ולא מומלחים
  • 1 כף גרעיני חמניה
  • 1 כף שומשום
  • 10 גרם שקדים פרוסים
  • בזיליקום, להגשה
  • מלח ים ופלפל שחור טחון טרי

לרוטב

  • 1 חציל בינוני
  • 150 גרם יוגורט יווני
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 כף רכז רימונים
  • 3 כפות מיץ לימון
  • 2 כפות כוסברה
  • 1 שן שום

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-230 מעלות. קוצצים את החלק העליון והתחתון של הדלורית וחוצים אותה לאורכה. מסירים את הגרעינים. חותכים כל חלק לקשתות ברוחב 2 סנטימטרים. מניחים את הקשתות על תבנית מרופדת בנייר אפיה ומברישים בשמן זית. מפזרים מלח ים ופלפל שחור וצולים 30-35 דקות, עד שהדלורית רכה למגע מזלג
  2. מנמיכים את טמפרטורת התנור ל-180 מעלות. מערבבים את כל הגרעינים ומשטחים אותם בתבנית. צולים 5-8 דקות, עד שהם שחמחמים ומדיפים ריחות
  3. שורפים את החציל על הגז (או על הגריל, אם יש לכם. לנו אין), על אש בינונית גבוהה. צולים 13-14 דקות, או עד שעור החציל נסדק והחציל עצמו מרגיש כבד ורך. חותכים את החציל ומוציאים את הבשר. מניחים את בשר החציל לייבוש במסננת ואז קוצצים אותו גס
  4. מערבבים בקערה חציל, יוגורט, רכז רימונים, מיץ לימון, כוסברה ושום. אם רוצים מרקם חלק יותר, מעבדים במעבד מזון.  מוסיפים מלח ופלפל שחור לפי הטעם
  5. מניחים את הדלורית בצלחת הגשה, מפזרים מעליה גרעינים ובזיליקום, ומגישים עם רוטב החצילים

מאפה בטטות

בצק עלים הוא כמו פצצת זמן. הוא יושב לו במקפיא, ואז יום אחד מישהו מחליט לעשות איתו משהו ומוציא אותו להפשרה. אחד מיושבי הבית קוצץ מבשל מטגן ומתחיל להערים על הבצק. אחרי בערך חצי קילו, נמאס לו. שארית הבצק עלים נותרת במקרר וזה השלב שבו היא הופכת לפצצת זמן מתקתקת. האם מישהו יצליח לעשות משהו עם שארית הבצק עלים לפני שהוא יתקלקל או האם ינצחו יושבי הבית אם הבצק ויגמרו את כולו? ובכן, חברים, יש לי הודעה מרגשת: האיש שבטנק ניצח! ולא סתם ניצח. הכין את אחד ממאפי הבטטות הטעימים שנראו באזורנו (הייתי קוראת לזה בורקסים. אבל לך תסתבך עם להבין איזו צורה אמורה להיות לבורקס בטטה). המתכון במקור של "101 ספרי בישול" עם התאמות שלי, והתמונה של יושב הבית.

רכיבים לחצי קילו בצק עלים

  • 3 כפות שמן זית
  • 1 בצל בינוני, קצוץ
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 3 בטטות קטנות, חתוכות לקוביות
  • 2 גזרים, חתוכים לקוביות
  • 1 כף רוטב אדובו (זה הרוטב שנמצא סביב הצ'יפוטלה בקופסת צ'יפוטלה אין אדובו)
  • 1 כוס חלב
  • 1 כף עמילן תירס
  • 1 ביצה

אופן ההכנה

  1. מכינים את המילוי. מחממים שמן זית בסיר על אש בינונית גבוהה. מוסיפים בצל, שום, בטטות, גזרים ומלח. מבשלים 10-15 דקות בסיר מכוסה עד שהכל רך. צריך לערבב היטב מדי פעם, כדי שלא יישרף. מוסיפים פנימה את האדובו
  2. בקערה קטנה מערבבים כוס חלב ועמילן ומוזגים לסיר. משאירים על אש בינונית גבוהה ומערבבים עד שהרוטב מסמיך
  3. בעזרת מועכן הופכים את תערובת הבטטות לפירה לא חלק
  4. מחממים תנור ל-180 מעלות
  5. מכינים את המאפה. מרדדים את בצק העלים על משטח מקומח לשני שליש מגובהו המקורי. חותכים לריבועים. מניחים במרכז כל ריבוע כפית מהמילוי. סוגרים למשולש. מורחים בביצה ומפזרים שומשום מלמעלה
  6. אופים כ-15 דקות, עד שהמאפים זהובים וריחניים

בטטה בשומשום – הצעת הגשה

טוב, המתכון של היום הוא לא בדיוק מתכון. הוא יותר הצעת הגשה (חולה על צמד המילים האלו). זה מתאים לרגע שאת עומדת מול המקרר בערב, ואומרת לעצמך, רגע, בא לי משהו חדש, אבל אין כלום ואין לי כח להתאמץ. אז זה זה. המתכון והתמונה של "אייכפר".

רכיבים

  • 5 בטטות, קלופות
  • 2 כפות שמן זית
  • 2 כפות שומשום
  • 1 כף דבש
  • 1 כף סויה
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות. חותכים את הבטטות לקוביות גדולות ומניחים בתנית עם נייר אפפיה. מזלפים מעט שמן ומתבלים במלח ובפלפל. צולים 30 דקות עד שהבטטות כמעט רכות, והופכים פעם אחת באמצע
  2. מערבבים שומשום, דבש וסויה. שופכים על הבטטות ומערבבים. צולים עוד 20 דקות, או עד שהבטטות מזוגגות ורכות
שומשום ובוטנים באוכל - תמיד הצלחה
שומשום ובוטנים באוכל - תמיד הצלחה

מסעדות. אילת.

סוף שבוע נוסף שאחנו מבלים מחוץ לבית, והפעם, אילת!

אם בירושלים הייתי אני זה עם הרגשות המעורבים, הרי שכשמדובר בעיר הדרומית, היא זו שמביאה את הבעיות. ילדות שלמה בעיר הדרומית, אתם יודעים, יכולה להיות עסק מורכב. ולכן, כל פעם שאנחנו עולים 394 מתל אביב לאילת אני מעריך אותה קצת יותר על האומץ, וחושב קצת יותר איך אפשר לעשות לה נעים. בגלל שאנחנו חזק בעניין של אוכל, ואני לא הכי בעניין של ים, היה ברור שכמו בירושלים, גם כאן נדלג בין מסעדות.

אתחיל מהסוף. זה לא עבד.
הגענו די מאוחר לדירת הנופש שהתארחנו בה, והיינו כבר אחרי יום עבודה ואחרי נסיעה ארוכה, כך שלא היו הרבה ברירות חוץ מלהתרסק לשינה עמוקה, שממנה קמנו רעבים מאוד. את ארוחת הבוקר שלנו תכננו לאכול במרכז האורגני "שומשום", שעליו קראתי לא מזמן באיזו רשימת "הבראנצ'ים הטובים ביותר" באחד העיתונים. לאחר הליכה קצרה, שיחת טלפון למקום בה ביקשנו הסברים איך להגיע ומונית שהביאה אותנו לשם לבסוף, גילינו מקום די שומם במרכז מסחרי ישן. בנקודה הזאת גם החלטנו להשאיר את הילת האורגניות, הבריאות והמעשים הטובים של נשות קיבוץ סמר (שמפעילות את המקום)  ולאכול את ארוחת הבוקר שלנו בבית קפה סתמי על הטיילת. ובאמת, היא הייתה סתמית כל כך עד שאין מה להגיד עליה (חוץ מזה שהיא הייתה דומה להפליא לארוחת הבוקר הסתמית שאכלנו למחרת). באופן כללי, נראה לי שארוחות בוקר בעיר שמלאה מלונות, צריך לאכול במלונות ולא להתחכם עם נסיונות לתרום לכלכלה המקומית או לטעום מהמטבח העירוני חסר ההשראה והציני כלפי תיירים.

את ארוחת הערב שלנו, לעומת זאת, כבר תכננו יותר בקפידה. התלבשנו יפה, נכנסו למונית, וביקשנו מהנהג שייקח אותנו אל "המפלט האחרון". מסעדת הדגים המיתולוגית היתה מלאה עד אפס מקום, ובזמן שחיכינו לשולחן שלנו, סיפרה יושבת הבית היקרה כי מעולם לא אכלה בה.
עוד זו מספרת והנה באו אל שולחננו מנות הפתיחה. חמש צלחות קטנות עם סלטים טריים; חצילים במיונז שהיו טובים, מוס טונה וורדרד וגושי, סלט גזר חריף וטרי, צלוחית זיתים ורוטב מיונז סתמי, מלוויים בפרוסות לחם לבן קלוי. שילוב נכון ולא עמוס מדי של טעמים, השאירו מקום גם לאוכל אמיתי והוכיחו כי לא חייבים מגוון אינסופי של סלטים כדי לפתוח ארוחת דגים.

מהמנות הראשונות שבתפריט הזמנו קונכיית פטריות מוקרמת, שהגיעה אלינו ישר משנות השמונים העליזות וסלט ירקות עצבני עצבני. קונכיית הפטריות התגלתה כקונכייה אמיתית עם פטריות שמפניון טריות בשמנת שנאפו בתנור והגיעו חמות ומרגיעות. הסלט העצבני עצבני התגלה כערימת ירקות טריים עם הרבה מאוד פלפל ירוק חריף, שלא השאיר מקום לספקות בקשר לעובדה שאנחנו במקום של אנשי ים אמיתיים. פיסות הכרוב הדקות שעורבבו לתוך הסלט מיתנו את החריפות וסגרו ביחד מנת ירקות מוצלחת מאוד.

למנה העיקרית הזמנו פילה דניס צרוב, שבמפתיע היה דווקא הנקודה החלשה של הארוחה. הדג הגיע כשהוא במצב וול – דאן לגמרי, מתובל בתבלין כלשהו שהרגיש מהזן התעשייתי, וכנראה שנצלה על הגריל שבו נצלים גם הבשרים. בשורה התחתונה, היה מדובר בדג קצת יבש עם מרקם וטעם שהזכירו שישליק או משהו דומה.
משום שבשלב הזה כבר היינו קרובים לסיומו של בקבוק היין שהזמנו, שרדונה של גמלא, היינו כבר סלחנים יחסית וסיימנו את המנה שבעים ומרוצים. יחד עם אספרסו כפול בשבילי והפוך קטנה בשבילה, הסתכם חשבוננו ב 285 שקלים. לא זול, אבל בהחלט סביר בהתחשב בכך שמדובר במסעדת תיירים מיתולוגית.

—————————————

בין כל תכניות הבישול של ערב שישי (אהרוני, גורן, קסטנבוים ועוד) נחת בתיבת המייל שלי המייל שמודיע על רשומה חדשה בבלוג של רפי כהן בתפוז. אני אוהב את הבלוג הזה בגלל שהוא אמיתי מאוד ומביא קצת מהפילוסופיה של כהן, ומלווה במתכונים מצויינים ופשוטים. רשימת הקציצות של רפי התעלתה בקלות מעל כל אותן תכניות, ותמונת קציצות העוף שבמתכון בהחלט עלולה להמיר צמחוני מצמחוניותו.

מוסקה צמחונית

אתמול הכנתי קיש חצילים וגבינה. הוא הכין חצילים בטחינה. והיום הגיע אחד האנשים הנחמדים מהעבודה עם שני ארגזים של חצילים לחלוקה. מה שאילץ אותי למצוא עוד רעיונות למה אפשר לעשות עם חצילים. הגעתי לאתר הזה, iVillage, שהוא ממש יפה, גם במבנה, גם באייקונים, גם בסידור המתכונים. זה ממש חינני לגלות עיצוב מוקפד מאד באינטרנט הזה. וגם יש לו פטנט נחמד כזה, שנקרא "תצוגת מטבח", שכאשר לוחצים עליה, מקבלים את המתכון בשקפים שונים, על פי השלבים, כדי שאפשר יהיה לקחת את המחשב למטבח, ולא להתבלבל בין השורות. המתכון והתמונה של "אייכפר".

תבנית

  • תבנית מרובעת, 23 סנטימטרים

רכיבים ל-4-6 מנות

  • 2 חצילים בינוניים, חתוכים לפרוסות בעובי 13 מילימטרים
  • 2 קישואים, חתוכים לפרוסות בעובי 13 מילימטרים
  • 2 בצלים, חתוכים לחצאי פרוסות בעובי 13 מילימטרים
  • 2 פלפלים אדומים, מנוקים מגרעינים וחתוכים לפסים בעובי 13 מילימטרים
  • 4 כפות שמן
  • מלח ופלפל
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 1 כפית טימין
  • קופסת עגבניות מרוסקות
  • 400 גרם עדשים, מקופסה או שהושרו
  • 2 כפיות פטרוזיליה, קצוצה
  • 1.25 כוסות יוגורט יווני
  • 2 ביצים גדולות, טרופות
  • פפריקה
  • 85 גרם גבינת פטה, מפוררת
  • 2 כפיות שומשום

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-220 מעלות. שמים בתבנית לצלייה את החצילים, הקישואים, הבצלים, הפלפלים והשמן. מתבלים במלח ופלפל
  2. צולים אותם בתנור עשר דקות. מוסיפים את השום והטימין. מחזירים לתנור ל-30-35 דקות, או עד שהירקות רכים. מורידים את טמפרטורת התנור ל-180 מעלות
  3. מערבבים את העגבניות והמיץ שלהם, ביחד עם העדשים והפטרוזיליה לתוך הירקות, ומתבלים במלח ופלפל. מעבירים לתבנית של המוסקה
  4. טורפים יוגורט, ביצים ופפריקה ביחד. מפזרים מעל הירקות ומפזרים מעל פטה. אופים 40 דקות. זורים מעל שומשום ואופים 10 דקות נוספות, או עד שהחלק העליון מזהיב
וגם צילומים יפים יש להם
וגם צילומים יפים יש להם

כדורי תמרים ולימון

איש נחמד מהעבודה הביא לכולם תמרים מהמטע המשפחתי שלו, כאלו אורגניות ועסיסיות למראה. אני לא אוהבת תמרים שלא נמצאים בעוגה. ויושב הבית מתעלם מהן בלי הצהרות. והן יושבות במקרר, נחמדות מאד, ללא ישועה. אז מצאתי מתכון שמעמעם קצת את הטעם שלהן. המתכון והתמונה של "שוק האוכל המלא".

רכיבים ל-18 כדורים

  • 1 כוס תמרים, מגולענות וקצוצות
  • 0.25 כוס מיץ לימון
  • 2 כפיות גרידת לימון טרייה
  • 1 כוס אגוזי מלך
  • 1 כוס שומשום
  • 0.5 כוס שבבי קוקוס

אופן ההכנה

  1. שמים במעבד מזון תמרים, מיץ לימון, גרידת לימון, אגוזי מלך ושומשום. מעבדים בפולסים עד שהתערובת אחידה. היא תהיה מעט דביקה
  2. בידיים לחות מגלגלים כל כף תערובת לכדור
  3. טובלים בקוקוס ומקררים עד שמוכן להגשה
בא לי כבר
בא לי כבר