צ'ילי טבעוני מעולה

רוח בלהות מרחפת על פני רחוב ביאליק, רוח הבלהות של הטבעונות. טוב, לא צריך להתרגש יותר מדי. לא באמת נהיה טבעונים. אין לנו כוח כל היום לדיסס דייסות, לקצוץ אגוזים ולחפש תחליפים. אנחנו אנשים פשוטים ונהנתנים. אבל לעזאזל, לאנשים האלו יש ממרחים טעימים!
על כל פנים, במסגרת הניסיונות להרחיב אופקים במטבח שלנו, יש גם מתכונים טבעונים. והמתכון הזה פשוט מעולה! הוא גם מזין, הוא גם נעים והוא גם חריף במידה המדוייקת. עשיתי אותו לטעם הממוצע של אוכל חריף פלוס ואוכלת חריף מינוס, ואז הוא בא והוסיף עוד כף מדוייקת של צ'יפוטלה. אפשר כמובן לשחק עם החריפות לפי ראות עיניכם. ואפשר גם לשאול למה קוראים לתבשיל הזה צ'ילי אם אין בו שעועית. אני שאלתי גם, אבל כך במקור.
המתכון של "40 סינרים", פחות או יותר, והתמונה שלי.

רכיבים

  • 4 כפות שמן קנולה
  • 400 גרם סייטן (1 קופסא), קצוץ (אפשר בהחלט במעבד מזון)
  • 2 סלסלות כחולות פטריות שמפיניון, פרוסות לפרוסות
  • 2 בצלים קצוצים
  • 4 שיני שום, קצוצות
  • 200 גרם רסק עגבניות
  • 2 כפות נענע/אורגנו מיובש
  • 2 כפות צ'ילי מיובש
  • 1 כפית פלפל שחור
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 1 כף טבסקו
  • 0.5 בקבוש שליש בירה כהה (רצוי גינס, אבל כל בירה כהה זה סבבה)
  • 1 כוס מים
  • 1 כף ממרח חלפיניו, או כל צורה אחרת של חלפיניו

אופן ההכנה

  1. מחחמים שתי כפות שמן בסיר גדול על אש גבוהה ומאדים את הסייטן עשר דקות, עד שהוא משחים קלות. מוציאים לקערה
  2. מחממים כף שמן באותו סיר, מאדים את הפטריות עד שהן משחימות קלות, כעשר דקות, ומוציאים לקערה
  3. מחממים את כף השמן האחרונה באותו סיר, ומאדים שני בצלים וארבע שיני שום, עד שהבצל הופך שקוף, כחמש דקות. מוסיפים 200 גרם רסק עגבניות ואת הסייטן, ומאדים 12 דקות. מדי פעם צריך לגרד את תחתית הסיר בכף עץ
  4. מוסיפים 2 כפות אורגנו, 2 כפות צ'ילי, כפית פפריקה, חצי כפית כמון וכף טבסקו ומערבבים
  5. מוסיפים חצי בקבוק גינס וכוס מים. מערבבים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש לאש נמוכה-בינונית, מכסים ומבשלים שעה וחצי, שעתיים. מערבבים מדי פעם
  6. מוסיפים מלח וכף ממרח צ'יפוטלה. מגישים עם אורז או פסטה ומתענגים

תחתיות ארטישוק עם תרד בבשמל

הבעיה שלי במטבח היא שאני לא ממש טובה שלהכין אוכל שאוכלים. אני טובה בלהכין עוגיות. ועוגות. וממרח מיוחד שלפעמים משתמשים בו. ושילוב חדשני בין דלורית לתפוח עץ. אבל בתכל'ס לא יוצא מזה אוכל. כשפותחים את המקרר, אין מה לאכול. רק מדי פעם מתפלק איזה מתכון שהוא מספיק טוב ומשביע כדי להיכנס לספר המתכונים האמיתי שלנו.

מזל שיש את יושב הבית, שיודע להיכנס למטבח לשעתיים ולהכין אוכל שמספיק איכשהו לכל השבוע. בתמורה, אני ממש טובה בכביסה.

והפעם, ניגשים לפתרון התעלומה מה אפשר לעזאזל לעשות עם תחתיות ארטישוק, שתמיד נראות מעולה, בלי לדחוף לתוכן בשר מפורר. והתשובה: כמובן שתרד.

המתכון והתמונה של "מי שגדלה ברחוב הצרפתי

"
להמשיך לקרוא תחתיות ארטישוק עם תרד בבשמל

מרק כרובית מעושן

אני אוהבת מרק. זה קשור בוודאי לבית בו גדלתי, בו אכלו מרק כל יום. גדלתי באילת, ככה שלא בדיוק היה שם מזג אוויר שמתאים למרק אף פעם. ובכל זאת, כל יום, לצד הסלט (שתי עגבניות, שני מלפפונים, פלפל ירוק ובצל ירוק), ולצד מנת הבשר ומנת הפחמימות, הוגש מרק. על הבשר ויתרתי. גם הסלט שלי השתכלל. ורק המרק נשאר.
מאז הכנתי הרבה מאד סוגי מרקים, גם כאלו שלא היו עולים על הדעת במטבח של אימא שלי, אבל רק תעלומה אחת לא פתרתי: המרק מתחיל נכון ומאוזן בין ירקות לבין נוזלים, ואחרי מקסימום יומיים, תמיד יש פחות מדי נוזלים ויותר מדי ירקות. תמיד. איך זה יכול להיות? ועד כמה מותר הוסיף מים לחמם ולקוות שיהיה בסדר? אני מקווה לפתור את התעלומה הזאת עד זקנתי.
במרק הספציפי הזה יש שני דברים ממש טובים: טעם מעושן מפתיע למדי וביסים פריכים של כרוביות. אם מוסיפים לכך את העובדה שמדובר במרק נטול גלוטן – שזו העניין התזונתי החדש של יושב הבית – אז בכלל מדובר בהצלחה. המתכון כולל כיסוני בצק חומוס שנראים טעימים ממש. לרוע המזל, התעצלתי ללכת לקנות קמח חומוס, והשתמשתי בחומוסים עצמם במקום.
המתכון של "מוזאיקה אכילה". התמונה שלי. ותודה ל-Pixlr על האפקט המגניב של פוסטרים משנות ה-70.

מרק כרובית, גרסת המסיבה

רכיבים
למרק

  • 800 גרם פרחי כרובית בגודל ביס
  • 6 כפות שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 2 גזרים בינוניים, קצוצים
  • 5 שיני שום, כתושות
  • 2 עלי דפנה
  • 1 כפית פפריקה מעושנת
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.25 כפית פלפל שחור
  • 6 כוסות ציר ירקות
  • 135 גרם רסק עגבניות
  • 1 כפית רוטב ווסטרשייר
  • 1 כפית רוטב סויה

לכיסני חומוס

  • 180 גרם קמח חומוס
  • 0.75 כפית מלח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 3 בצלים ירוקים, החלק הירוק והלבן, פרוסים דק
  • 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • 0.5 כוס מים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות. מערבבים את פרחי הכרובית עם שלוש כפות שמן ורבע כפית מלח. מפזרים בשכבה אחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה וצולים עד שהכרובית רקה ושחומה בקצוות, כ-20-25 דקות. באמצע הדרך הופכים פעם אחת
  2. מחממים את שלוש כפות השמן הנותרות בסיר מרק על אש בינונית. מוסיפים בצל וגזר ומבשלים עד שהם מתרככים מעט, כעשר דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים את השום ומבשלים עוד שתי דקות, בערבוב מתמיד
  3. מוסיפים את הטעמים: רבע כפית מלח, עלי דפנה, פפריקה מעושנת, פפריקה מתוקה, כמון, פלפל שחור, ציר ירקות, רסק עגבניות, רוטב ווסטרשייר ורוטב סויה. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים 10 דקות. בשתי הדקות האחרונות מוסיפים את הכרובית
  4. מכינים את הכיסנים. מערבבים קמח חומוס, מלח, אבקת אפייה, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה בינונית. בעזרת כף עץ מוסיפים מעט מים בכל פעם עד שהתערובת הופכת לבצק סמיך (בערך בסמיכות של בצק עוגיות)
  5. מזליפים כף אחת של בצק בכל פעם למרק המבעבע. מוזגים מהנוזלים על הכיסנים, מכסים את הסיר ומבשלים עד שקיסם שננעץ לתוך הכיסנים יוצא יבש, כ-10-15 דקות

חצילים חרוכים בעגבניות

אימא שלי היא אלופת החצילים והשניצלים. המאכל החגיגי ביותר והביתי ביותר בבית שלי הוא פיתה עבה ממאפיית המשפחה המקורית (אילתים, יש להם ריבים מצחיקים), חומוס, שניצל שעד היום לא הבנתי את סוד קסמו, אבל אני יודעת לשחזר את דרך ההכנה שלו במדוייק, והוא ממש טעים, וחצילים קלויים עם עגבניות ונענע. כשהייתי קטנה לא הבנתי את עניין החצילים, וכבר כמה שנים שאני צמחונית למדי, ועל כן היו לי רק פעמים מועטות להתענג על הקסם הזה בעצמי, אבל את אנחות התענוג של היושבים סביבי אני שומעת כבר שנים ארוכות.
אלופת החצילים מכינה שלושה סוגי חצילים שונים וטעימים, אבל כולם מתחילים בטקס הנורא מכל: קליית החצילים על אש פתוחה. לפני כל ארוחה משפחתית יש את הרגע הזה, שאימא שלי, כמו כוהנת הגז, מכינה את עצמה ואת סביבותיה לטרנספורמציה מלאת ההוד שעומדת להתרחש: חציל רגיל עומד להפוך לחציל קלוי על אש גלויה, והכיריים עומדות להפוך לאזור פיגוע. האירוע דורש הכנה נפשית מראש, ריכוז מלא במהלך הטקס וניקוי יסודי לאחריו, מלווה באנחות קלות על קשיי החיים והגורל.
לא פלא, אם כך, שהגעתי לגיל 35 המכובד מבלי שקליתי חצילים על הגז ולו פעם אחת. זה היה התפקיד של יושב הבית, ואני הבטתי בו באימה, מוכנה לרגע שבו הכל יתפקשש, החצילים יוחלפו באצבעות ידיו, אני אצטרך להציל אותו מהאש האוחזת בו, והוא יתאהב בי לשארית חייו.
אבל אתמול זה קרה! יושב הבית לא היה, המתכון קרא לי, ואני הוצאתי שני חצילים מהמקרר, הנחתי אותם על האש הפתוחה וחיכיתי לאסון. החצילים נקלו תחילה בשקט, ואחר כך ברחשים קלים. סובבתי אותם. סובבתי שוב. והנה, היו חצילים קלויים, מושחרים כראוי, הכיריים התלכלכלו קלות – שום דבר שהן לא רגילות לו – ואני הבטתי במעשה ידיי בגאווה כה גדולה, כאילו לפחות פיצחתי את סוד הגרעין החצילי.
משם, הדרך הייתה קצרה לתבשיל הקיצי הטעים הזה, שמתאים להוסיף אותו לאורז כשהוא חם, והבוקר קיבלתי אותו בסנדוויץ' במק"ח ([לחם] בייקרי, מלפפון, קוטג', חצילים) גאוני!. הגדולה שלו היא שאפשר להיפטר קצת מן הטחינה שלאחרונה רודפת כל חציל עד חורמה, ובכל זאת לא להטביע את החציל בתועפות שמן וגבינה.
המתכון ההודי למדי הוא של "לבשל בווסטצ'סטר", עם התאמות קלות למדינה שלנו, והתמונה מהפינה הירוקה בבית שלנו.

רכיבים

  • 2 חצילים בגודל בינוני
  • 3 כפות שמן
  • 0.5 כפית זרעי כמון שלמים
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ דק
  • 3 שיני שום, מרוסקות
  • 1 כפית ג'ינג'ר מרוסק
  • 2 עגבניות, מגוררות
  • 2 פלפלים חריפים, קצוצים
  • 2-3 כפות כוסברה, קצוצה

אופן ההכנה

  1. תחילה קולים את החצילים על אש גלויה, או על פינת הגריל אם יש לכם כזה, עד שקליפת החצילים חרוכה. מניחים בצד להתקרר
  2. מחממים שמן בסיר קטן לדקה. מוסיפים את זרעי הכמון ומטגנים עד שהם מתחילים לרחוש. מוסיפים את הבצל האדום ומאדים עד שהבצל מתרכך ומשחים קלות. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את העגבניות והפלפלים החריפים ומתחילים לבשל כמה דקות, עד שהעגבניות הופכות לרוטב סמיך ויבש למדי
  3. בזמן שהעגבניות מתבשלות, מקלפים את החצילים ומועכים אותם לחתיכות נעימות לאכילה
  4. מוסיפים את תערובת העגבניות לחצילים ומערבבים היטב. מוסיפים כוסברה (לא הייתה לנו) ומערבבים

עוף ושעועית ירוקה בחלב קוקוס

המטבח של יושבי הבית הוא אף פעם לא סטטי. כמו יושבי הבית עצמם, האוכל שיש במקרר שלנו ב-2013 לא זהה לאוכל שהיה בו ב-2009. לפעמים אנחנו פחות צמחוניים, ואפשר למצוא בו קצת שיירים לדברים שהיו חיים פעם (אף פעם אין בו עוף שאינו חזה עוף, ואף פעם אין בו סטייקים, יש נורא מעט דברים שאנחנו אוכלים גם כשנאחנו כן אוכלים בשר), ולפעמים אנחנו הופכים קיצוניים יותר עם ההקפדה על האוכל שאנחנו אוכלים, ואין במקרר שלנו אפילו גבינה צהובה! (אני חושבת שהייתי יכולה לחיות כל חיי על לחם או פיתה עם גבינה צהובה לצד סלט ירקות פשוט. כל חיי. אני כל כך אוהבת גבינה צהובה, שכשהייתי קטנה יותר אבל כבר לא קטנה מספיק כדי לגור עם ההורים, אחרי כל ארוחה משפחתית שתמיד כוללת אוכל כבד, הייתי חוזרת הביתה ואוכלת פרוסה עם גבינה צהובה, כדי לחזור לשפיות). עכשיו אנחנו בקטע של הקפדה, בהובלת יושב הבית הבודהא.
ובכל זאת, המתכון הזה נראה לי ממש ממש טעים. כל כך טעים, שאני מוכנה לקנות חזה עוף בשבילו. אבל מה? לא כזה מהשוק או הסופר. הם ממש מגעילים. אורי צ'יזיק מספר על אורגני-טרי, שאפשר להשיג בכל הארץ או משהו, או לפחות בטבע מרקט וניצת הדובדבן. אני מאמינה לאורי. בא לי תאילנד. יש שעועית ירוקה במקרר. המתכון והתמונה של "גורמה מלא תעוזה".

קר או חם

רכיבים

  • 0.5 קילו חזה עוף
  • 0.5 כף מלח
  • 0.25 קילו שעועית ירוקה טרייה
  • 0.5 כף מלח
  • 0.25 כוס שבבי קוקוס לא מסוכרים
  • 1 צ'ילי אדום, קצוץ דק

לרוטב

  • 0.5 כוס קרם קוקוס
  • 2 כפיות ממרח צ'ילי
  • 2 שיני שום, מחוצות
  • 2 כפות מיץ לימון טרי
  • 1 כף רוטב דגים
  • 1 כף סוכר

אופן ההכנה

  1. מביאים מים לרתיחה בסיר קטן. מוסיפים חצי כף מלח ואת העוף ומרתיחים. מנמיכים את האש לבינונית, מכסים, ומבשלים עד שהעוף מבושל, כ-12 דקות. מוציאים את העוף מסיר, שופכים את המים, וחותכים את העוף לקוביות בגודל חצי סנטימטר
  2. מביאים מים לרתיחה בסיר קטן אחר. מוסיפים חצי כף מלח ואת השעועית הירוקה. מבשלים דקה עד שהשעועית קצת רכה אבל עדיין פריכה. מוציאים מייד ההסיר ומניחים לשעועית להתקרר תחת זרם מים קרים. חותכים את השעועית לפיסות של סנטימטר
  3. במחבת על אש בינונית מקפיצים שבבי קוקוס, מערבבים כל הזמן כדי שלא יידבקו, עד שהם מזהיבים, כדקה שתיים
  4. מערבבים את כל חומרי הרוטב לכדי רוטב מכניסים את העוף והשעועית לקערה גדולה עם הרוטב. מערבבים היטב כדי לכסות. אפשר לפזר מלמעלה בוטנים.
  5. מגישים חם או קר או פחמימה לפי טעמכם

תבשיל דגים יפהפה

כל בוקר אדם הולך לעמל יומו. ישנם כאלה שהולכים לשם רק כדי לחזור במהרה למקום שהם אוהבים. יש כאלו, האופטימיים וההזויים יותר, שמנסים למצוא בעמל יומם את האהבה. שנים הייתי מאלו שבאים למקום העבודה, מתפרנסים, מזיזים דברים מימין לשמאל, ויוצאים בתרועה כדי לעשות דברים שהם באמת אוהבים.

כל בוקר אדם הולך לעמל יומו. ישנם כאלה שהולכים לשם רק כדי לחזור במהרה למקום שהם אוהבים. יש כאלו, האופטימיים וההזויים יותר, שמנסים למצוא בעמל יומם את האהבה. שנים הייתי מאלו שבאים למקום העבודה, מתפרנסים, מזיזים דברים מימין לשמאל, ויוצאים בתרועה כדי לעשות דברים שהם באמת אוהבים. ועכשיו, עכשיו עמל יומי כרוך בקשר בלתי נפרד לאהבה שלי. למעשה, זו האהבה שלי שהמציאה את עמל יומי. מי יכול היה לשער עד כמה זה מפחיד, לשים את הנפש שלך במקום אחד עם הכסף שלך. מזל שיש את ג'יימי אוליבר שמזכיר לי שתשוקה זה תמיד תבלין טוב (וכדי לספר שדייגים מכינים את התבשיל הזה ממי ים, שהם כבר מלוחים!)
המתכון והתמונה של ג'יימי אוליבר. הדגים של מוסי.

רכיבים לארבע מנות

  • שמן זית
  • 2 בצלים, קלופים וקצוצים גס
  • 4 מקלות סלרי, קצוצים גס
  • 5 שיני שום, קלופות וקצוצות גס
  • 3 עגבניות, קצוצות גס
  • 500 גרם תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לקוביות של 3-4 סנטימטרים
  • 3 עלי דפנה
  • 1 ליטר ציר ירקות
  • מלח ים
  • פלפל שחור
  • 700 גרם פילטים של דגים (איזה שרוצים: לברק, דניס, ברבוניות, הכל הולך)
  • מיץ מלימון אחד
  • צרור קטן של פטרוזיליה, קצוצה גס
  • צרור קטן של שמיר, קצוץ גס
  • שמן זית ולחם דייגים להגשה

אופן ההכנה

  1. מחממים כמות נאה של שמן זית במחבת גדולה על אש בינונית. מוסיפים את הבצלים והסלרי ומבשלים חמש דקות. מוסיפים את השום ומבשלים עוד חמש דקות, תוך ערבוב, עד שהבצלים מתרככים אבל לא משחימים
  2. מוסיפים את העגבניות, תפוחי האדמה ועלי הדפנה ומוזגים את הציר. מתבלים באהבה במלח ופלפל ומביאים לרתיחה. מנמיכים לאש נמוכה ומבשלים 15 דקות
  3. מוסיפים את הדגים ומביאים שוב לרתיחה. מנמיכים שוב את האש ומבשלים עוד 15 דקות, עד שתפוחי האדמה רכים והדגים מבושלים היטב ומתפרקים לחתיכות
  4. מערבבים פנימה מיץ לימון ועשבי תיבול, מזלפים מעל שמן זית וטועמים קצת כדי לוודא שמדובר באיזון הנכון של חומציות, טריות ותיבול. מגישים עם פרוסות של לחם כפרי

פיצה ביאנקה

הפיצה ברחוב אהרונסון, שזה הפיצה ג'וינט שמקימים לעתים יושבי הבית, כבר קנתה לעצמה מעריצים. אמנם לא רבים, שניים בדיוק (אם לא כוללים את יושבי הבית עצמם), ובכל זאת מעריצים. לפני שהגיעו המעריצים, התפתחה השיטה: את הבצק עושה יושבת הבית באופה לחם, כי אין מערבל מזון בבית. את הרוטב מכין יושב הבית, באמצעים סודיים שידועים רק לו. ואת התוספות מפזרת ביד מדוייקת יושבת הבית, שהכי אוהבת לעשות צורות מצחיקות עם התוספות שלה, ולא לפזר אותן כלאחר יד על פני העיגול. מגש פיצה מחורר, החום הכי גבוה שהתנור יכול להשיג, אבן אפייה, והפיצה יוצאת ממש מוצלחת (לא כמו של מסעדה. פיצות לא יוצאות כמו במסעדה, אין מה לעשות).
רק מה הבעיה? אופה הלחם עושה כמות שמספיקה לשתי פיצות, ויושבי הבית עצמם לעולם לא אוכלים שתי פיצות בבת אחת. וכך יש בפריזר שלנו כדורי בצק לרוב שהוכנו מתישהו לארוחת ערב לשנינו, ונשכחו מלב. לא מזמן עלה במוחה של יושבת הבית השם פיצה ביאנקה (לפעמים זה קורה לה, שהיא חושבת על אוכל לפי השם שלו): כלומר פיצה עם רוטב בשמל במקום רוטב עגבניות. מייד אחר כך חשבה: אוטוביאנקי, ונקרעה מצחוק (לפעמים זה קורה לה, להיקרע מצחוק בקול כשהיא לבד בבית). אבל צחוק בצד, יצא מעולה!
המתכון של הבצק מהחוברת שבאה עם אופה הלחם. המתכון של הרוטב מ"אוכל ויין". התמונה מהמטבח שלנו.


בצק לשני מגשי פיצה

  • 1 כוס מים
  • 1 כף חמאה מותכת
  • 2 כפות סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 2.75 כוסות קמח רגיל
  • 1 כפית שמרים יבשים

לפיצה ביאנקה אחת

  • 2 כפות חמאה
  • 3 כפות קמח
  • 1.5 כוסות חלב
  • אגוז מוסקט
  • מלח ופלפל שחור
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 שן שום, מחוצה
  • 0.5 קילו פטריות מכל מיני סוגים (שמפיניון, יער, שיטאקי, פורצ'יני), פרוסות
  • כמה עלי טימין
  • 150 גרם גבינה קשה מגוררת

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. שמים את כל החומרים בקערה של האופה לחם ומכוונים לתכנית של בצק. אצלנו זה לוקח שעה וחצי. אפשר ללכת לקרוא ספר או משהו
  2. מכינים את התוספות. חותכים את הפטריות לפרוסות דקות, ומטגנים כמה דקות בשמן זית, יחד עם מלח, פלפל שחור וטימין, עד שהפטריות רכות
  3. מכינים את התנור. מחממים תנור ל-250 מעלות.
  4. מכינים את הרוטב. בסיר קטן ממיסים את החמאה על אש בינונית. מערבבים פנימה שלוש כפות של קמח עד שנוצרת משחה. מוזגים בהדרגה את החלב, ומערבבים לתערובת חלקה. מבשלים על אש בינונית תוך ערבוב מתמיד, עד שהרוטב מסמיך, כ-4 דקות. מנמיכים את האש וממשיכים לערבב מדי פעם כ-10 דקות, עד שלא נותר טעם קמחי. מסירים מהאש ומערבבים פנימה כמה כפות של גבינה קשה. מתבלים במלח, פלפל שחור ואגוז מוסקט
  5. מרכיבים. מותחים את הבצק על מגש פיצה. מורחים על הבצק את רוטב הבשמל. מפזרים את הפטריות (איך שבא לכם. לא חייבים בצורות מצחיקות). מעל מפזרים עוד כמה כפות גבינה קשה. מכניסים לתנור ל-10 דקות לערך, עד שמריחים ריח שאי אפשר לעמוד בפניו

חטיפי ברוקולי ותפוחי אדמה

נכון חטיפי עוף במקדונלדס? אז כאלו, אבל לצמחוניים.
זה הכל.
לא קינוח גורמה. לא שום דבר מנחם.
רק חטיפים. לצמחוניים.
מה נותנים בתמורה?
בערך שעתיים שלמות במטבח.
ואת כל התבניות שהיו לנו בבית.
זו מנה שהפרופורציות בין טרחת ההכנה לתוצאה בה הן מופרכות ביותר.
ובכל זאת, אני בטוחה שהמנה הזאת תככב במטבח של יושבי הבית זמן רב. היא פשוט מקסימה כל כך.
המתכון של ג'וי האופה עם קצת שינויים שלי. התמונה שלי.

רכיבים לבערך 30 חטיפים

  • 2 תפוחי אדמה גדולים
  • 3 גזרים בינוניים, קלופים ופרוסים לטבעות
  • 1.5 כוסות פרחי ברוקולי
  • 0.3 כוס כרישה קצוצה או בצל קצוץ
  • 1 שן שום כתושה
  • 3 כפות שמן זית
  • 1 כפית בהרט
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 1 כפית מלח
  • 0.5 כפית פלפל שחור
  • 2 כפיות חרדל די'זון
  • 0.5 כוס קמח
  • 2 ביצים, טרופות
  • 1.3 כוס פירורי לחם

אופן ההכנה

  1. שמים את הרשתות בתנור במרכז ובשליש העליון ומחממים תנור ל-200 מעלות
  2. שוטפים את תפוחי האדמה ועוטפים בנייר כסף. שמים בתבנית על הרשת במרכז
  3. מערבבים פרחי ברוקולי ופרוסות גזר עם שתי כפות שמן זית, מלח ופלפל שחור. שמים בתבנית ומכניסים לשליש העליון של התנור
  4. צולים את הגזרים 30-40 דקות עד שהם משחימים קלות ומתרככים. הופכים כמה פעמים במהלך הזמן. את תפוחי האדמה צולים שעה עד שהם מתרככים
  5. בינתיים מחממים כף שמן זית במחבת קטנה ומאדים בצל או כרישה עד שהם מתרכים, 3-5 דקות. מוסיפים שן שום ומבשלים עוד דקה. מסירים מהאש
  6. מוציאים את הגזר והברוקולי ומכניסים למעבד מזון ביחד עם הבצל או הכרישה. קוצצים קטן ומעבירים לקערה
  7. מוציאים את תפוחי האדמה מהתנור. מצננים. קולפים וקוצצים במעבד מזון. לא חייבים להגיע למשחה ממש חלקה. אפשר להשאיר גושישים. מוסיפים לקערה של הגזר והברוקולי
  8. מתבלים עם פפריקה מתוקה, בהרט, מלח, פלפל שחור וחרדל
  9. מכינים על פס הייצור שלוש קערות: אחת עם קמח, אחת עם ביצה ואחת עם פירורי לחם. יוצרים כדורים קטנים וטובלים: קמח, ביצה, פירורי לחם. מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה (בשלב זה אפשר להקפיא אותם לאפייה מאוחרת יותר)
  10. מעבירים את הרשת לשליש העליון של התנור ומחממים ל-220 מעלות. משפריצים קצת טיפות שמן זית על כל כדור, כדי שיזהיבו. אופים עשר דקות. מוציאים, הופכים את הכדורים, מטפטפים שמן זית על הצד השני, אופים עשר דקות
  11. מניחים על השולחן מלא מטבלים תעשייתים מגעילים מהממים ואוכלים בהנאה רבה

קציצות עדשים שחורות ברוטב פסטו לימוני

אני זוכרת שלפני הנסיעה הראשונה שלי למזרח שמעתי כל הזמן מאנשים שהמזרח משנה לך את החיים. הייתי נורא מודאגת מזה כי עוד לא התחלתי את החיים שלי אפילו, ולא רציתי ששום דבר ישנה אותם. רציתי לראות דברים שלא רואים בצבא ורציתי לנשום אוויר שאינו של מרכז הארץ, אבל בהחלט לא הייתי בשלה לשום שינוי. בלשון המעטה אפשר לומר שהשקעתי אנרגיה לשווא: דבר, אפילו פסיק, לא השתנה.
כמה שנים אחר כך, כשנסעתי לכמה חודשים לדרום אמריקה, כבר לא חשבתי שנסיעה כלשהי בעלת מועד קצוב יכולה לשנות את חיי. אבל הייתי בטוחה שאם אני אעמיד איזו שאלה או מטרה רוחנית על סדר היום, ודאי אהגה בהם רבות. הייתי קרובה יותר לחיזוי המציאות, אבל גם הפעם דבר לא קרה. כלומר, ראיתי מקומות, גיליתי דברים על עצמי והפקתי לקחים. הם לא היו קשורים כלל למחשבות שחשבתי שהן חשובות לפני הטיול.
וככה, כל פעם שנסעתי, התקוות שלי לתובנה חשובה הצטמצמו. אני נוטה לחשוב שהחיים הרגילים והשגרתיים טומנים בחובם יותר הזדמנויות לרגעי א-אה! מאשר החיים שמחוץ לחיים.
רק דבר אחר לא השתנה: השיבה הביתה – השיבה המלאה, כולל המחוייבות למחוייבויות, החברות עם החברים, ויכולת אהבת החיים – מצריכה את זמן המסע עצמו. לפי המדד הזה, יש לנו עוד שבוע עד שבכלל ננחת.
בינתיים, נאכל קצת קציצות ירוקות. המתכון והתמונה של "מטבח מונבט".

כל הפה שלי זועק לביס

רכיבים ל-18 קציצות קטנות
לקציצות

  • 2 כוסות עדשים שחורות מבושלות (השתי כוסות זה לפני הבישול)
  • 2 ביצים, טרופות קלות
  • 0.75 כוס ריקוטה
  • 0.25 כוס פרמז'ן מגוררת
  • 1 שן שום גדולה, כתושה
  • 0.5 כפית זרעי שומר, מחוצים
  • 2 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • קמצוץ נאה של טימין
  • כפית מלח וכפית פלפל שחור
  • 0.66 כוס פירורי לחם

לרוטב פסטו לימון

  • 1 שן שום
  • 0.25 כוס צנוברים
  • גרידה ומיץ מלימון שלם
  • 0.5 כפית מלח
  • 1 כוס עלי בזיליקום
  • 0.25-0.3 כוס שמן זית
  • 2 כפות פרמז'ן מגוררת
  • 2 כפות מים לדילול הרוטב

אופן ההכנה

  1. במעבד מזון מרסקים את העדשים למחית. מעבירים את העדשים לקערה גדולה. מוסיפים ביצים, ריקוטה, פרמז'ן, שום, זרעי שומר, פטרוזיליה, טימין, מלח ופלפל ומערבבים היטב. מערבבים פנימה את פירורי הלחם ומניחים לעשרים דקות
  2. לרוטב הפסטו, מעבדים שום, צנוברים, גרידת לימון ומיץ לימון במעבד מזון או בבלנדר עד שמגיעים לתערובת חלקה. מוסיפים את עלי הבזיליקום ואת שמן הזית ומעבדים עד שמגיעים לסמיכות של רוטב. מוסיפים מים, שמן זית או לימון כדי לדלל את הרוטב לסמיכות הרצויה. מערבבים פנימה את הפרמז'ן ומניחים בצד. הרוטב יישמר במקרר, מכוסה, עד שבוע
  3. מחממים תנור ל-200 מעלות. בודקים את תערובת הקציצות באמצעות יצירת כדור בגודל של כדור טניס שולחן. אם הכדור מחזיק מעמד, הכל בסדר. אם הכדור רטוב מדי ומתפרק, מוסיפים או כף או שתיים של פירורי לחם
  4. מרפדים תבנית בנייר אפייה. יוצרים כדורים ומניחים בתבנית (לא צריך הרבה רווח ביניהם, הם לא מתפרשים). אם רוצים עוד קצת קראסט, אפשר למשוח אותם במעט שמן זית
  5. אופים 15-20 דקות עד שהחלק העליון מזהיב. באמצע הדרך הופכים את הקציצות בזהירות
  6. מגישים עם אטריות, על מצע תרד מאודה או פשוט את הקציצות עצמן עם רוטב הפסטו

.

קארי עגבניות וירקות עם יוגורט הל

אוקיי, אני מודה: אני שוויצרית של ארוחות צהריים. כשכולם בארוחת הצהריים בעבודה נוברים בצלחות הפלסטיק המחולקות שלהם בחיפוש אחר פיסת בשר, פיסת פחמימה ועלה חסה שנחתך בבוקר, אני אוהבת את המבטים שמופנים לעברי כשאני מצטרפת לשולחן.

בדרך כלל בצד ימין יש קערה קטנה עם חסה שחתכתי הרגע, עגבניה, מלפפון ורוטב מתאים. בצד שמאל זו הצלחת המתחלפת. פשטידת תרד, קוסקוס עם ירקות במרקם מופלא שרק יושב הבית מסוגל להגיע אליו בלי שמן כמעט, דלעת ערמונים במילוי קוסקוס ורוטב עגבניות, ריזוטו פלפלים, קציצות עדשים ירוקות, פלאפל אפוי ברוטב תפוחים חריף, או בקיצור כל טוב הבית של יושבי הבית. אין סיכוי שלאוכל שלהם יש חצי מהטעם של האוכל שלי.

השבוע אני אכין לי כזה, כולל יוגורט הל. יהיה לזה ריח שאי אפשר להתעלם ממנו. המתכון והתמונה של "אהבה ולימונים".

רק בעבודה אפשר לאכול אוכל שמתאים ל-20 מעלות

רכיבים

ליוגורט

  • 1 קופסה יוגורט
  • זרעים מרוסקים מ-6 תרמילי הל
  • 0.5 כפית זרעי חרדל
  • 1 כף שמן זית
  • מעט סוכר
  • מחיצה קלה של לימון
  • קמצוץ מלח

לקארי

  • 0.5 חבילה טופו, חתוך לקוביות
  • 1 כף שמן קוקוס
  • 1 כף חמאה
  • 1 כף ג'ינג'ר קצוץ
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 1 צ'ילי, קצוץ
  • 2 כפות משחת קארי
  • 1 כפית כמון
  • 1 כפית חילבה
  • 1 כפית זרעי חרדל
  • קמצוץ סוכר
  • 1 בצל, קצוץ
  • 1 גזר, קצוץ
  • 1.5 כוס פטריות, קצוצות
  • 2 כוסות פרחי כרובית
  • 2 כוסות פרחי ברוקולי
  • 1 כוס אפונה קפואה
  • פחית גדולה של קוביות עגבניות
  • 1 כוס חלב קוקוס
  • מלח
  • כוסברה

אופן ההכנה

  1. מכינים את היוגורט. מערבבים את כל רכיבי היוגורט ומצננים במקרר בזמן שמכינים את השאר. אפשר לדלל במים לפני ההגשה, אם היוגורט סמיך מדי
  2. אופים טופו ב-200 מעלות ל-15-20 דקות, עד שהוא מזהיב והופך מוצק מעט יותר
  3. קוצצים את כל הרכיבים הרלוונטיים לקיצוץ
  4. מחממים שמן וחמאה במחבת על אש בינונית/גבוהה. מוסיפים בצל, שום, ג'ינג'ר וצ'ילי. מבשלים תוך ערבוב עד שהבצל הופך שקוף. מוסיפים את התבלינים – משחת קארי, כמון, חילבה וזרעי חרדל ומערבבים עוד שתי דקות, עד שהתבשיל מעלה ניחוח
  5. מוסיפים פטריות ומלח ומבשלים עוד דקה. מוסיפים גזר, ברוקולי וכרובית ומבשלים עוד שתי דקות עד שהפטריות מתחילות להתרכך
  6. מוסיפים עגבניות, סוכר וחלב קוקוס ומערבבים. מנמיכים את האש ומבשלים כ-20 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים אפונה וטופו ומבשלים על אש נמוכה מאד עד שהאפונה מתרככת
  7. מגישים עם כוסברה ויוגורט הל