צ'ילי טבעוני מעולה

רוח בלהות מרחפת על פני רחוב ביאליק, רוח הבלהות של הטבעונות. טוב, לא צריך להתרגש יותר מדי. לא באמת נהיה טבעונים. אין לנו כוח כל היום לדיסס דייסות, לקצוץ אגוזים ולחפש תחליפים. אנחנו אנשים פשוטים ונהנתנים. אבל לעזאזל, לאנשים האלו יש ממרחים טעימים!
על כל פנים, במסגרת הניסיונות להרחיב אופקים במטבח שלנו, יש גם מתכונים טבעונים. והמתכון הזה פשוט מעולה! הוא גם מזין, הוא גם נעים והוא גם חריף במידה המדוייקת. עשיתי אותו לטעם הממוצע של אוכל חריף פלוס ואוכלת חריף מינוס, ואז הוא בא והוסיף עוד כף מדוייקת של צ'יפוטלה. אפשר כמובן לשחק עם החריפות לפי ראות עיניכם. ואפשר גם לשאול למה קוראים לתבשיל הזה צ'ילי אם אין בו שעועית. אני שאלתי גם, אבל כך במקור.
המתכון של "40 סינרים", פחות או יותר, והתמונה שלי.

רכיבים

  • 4 כפות שמן קנולה
  • 400 גרם סייטן (1 קופסא), קצוץ (אפשר בהחלט במעבד מזון)
  • 2 סלסלות כחולות פטריות שמפיניון, פרוסות לפרוסות
  • 2 בצלים קצוצים
  • 4 שיני שום, קצוצות
  • 200 גרם רסק עגבניות
  • 2 כפות נענע/אורגנו מיובש
  • 2 כפות צ'ילי מיובש
  • 1 כפית פלפל שחור
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 1 כף טבסקו
  • 0.5 בקבוש שליש בירה כהה (רצוי גינס, אבל כל בירה כהה זה סבבה)
  • 1 כוס מים
  • 1 כף ממרח חלפיניו, או כל צורה אחרת של חלפיניו

אופן ההכנה

  1. מחחמים שתי כפות שמן בסיר גדול על אש גבוהה ומאדים את הסייטן עשר דקות, עד שהוא משחים קלות. מוציאים לקערה
  2. מחממים כף שמן באותו סיר, מאדים את הפטריות עד שהן משחימות קלות, כעשר דקות, ומוציאים לקערה
  3. מחממים את כף השמן האחרונה באותו סיר, ומאדים שני בצלים וארבע שיני שום, עד שהבצל הופך שקוף, כחמש דקות. מוסיפים 200 גרם רסק עגבניות ואת הסייטן, ומאדים 12 דקות. מדי פעם צריך לגרד את תחתית הסיר בכף עץ
  4. מוסיפים 2 כפות אורגנו, 2 כפות צ'ילי, כפית פפריקה, חצי כפית כמון וכף טבסקו ומערבבים
  5. מוסיפים חצי בקבוק גינס וכוס מים. מערבבים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש לאש נמוכה-בינונית, מכסים ומבשלים שעה וחצי, שעתיים. מערבבים מדי פעם
  6. מוסיפים מלח וכף ממרח צ'יפוטלה. מגישים עם אורז או פסטה ומתענגים

מרק כרובית מעושן

אני אוהבת מרק. זה קשור בוודאי לבית בו גדלתי, בו אכלו מרק כל יום. גדלתי באילת, ככה שלא בדיוק היה שם מזג אוויר שמתאים למרק אף פעם. ובכל זאת, כל יום, לצד הסלט (שתי עגבניות, שני מלפפונים, פלפל ירוק ובצל ירוק), ולצד מנת הבשר ומנת הפחמימות, הוגש מרק. על הבשר ויתרתי. גם הסלט שלי השתכלל. ורק המרק נשאר.
מאז הכנתי הרבה מאד סוגי מרקים, גם כאלו שלא היו עולים על הדעת במטבח של אימא שלי, אבל רק תעלומה אחת לא פתרתי: המרק מתחיל נכון ומאוזן בין ירקות לבין נוזלים, ואחרי מקסימום יומיים, תמיד יש פחות מדי נוזלים ויותר מדי ירקות. תמיד. איך זה יכול להיות? ועד כמה מותר הוסיף מים לחמם ולקוות שיהיה בסדר? אני מקווה לפתור את התעלומה הזאת עד זקנתי.
במרק הספציפי הזה יש שני דברים ממש טובים: טעם מעושן מפתיע למדי וביסים פריכים של כרוביות. אם מוסיפים לכך את העובדה שמדובר במרק נטול גלוטן – שזו העניין התזונתי החדש של יושב הבית – אז בכלל מדובר בהצלחה. המתכון כולל כיסוני בצק חומוס שנראים טעימים ממש. לרוע המזל, התעצלתי ללכת לקנות קמח חומוס, והשתמשתי בחומוסים עצמם במקום.
המתכון של "מוזאיקה אכילה". התמונה שלי. ותודה ל-Pixlr על האפקט המגניב של פוסטרים משנות ה-70.

מרק כרובית, גרסת המסיבה

רכיבים
למרק

  • 800 גרם פרחי כרובית בגודל ביס
  • 6 כפות שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 2 גזרים בינוניים, קצוצים
  • 5 שיני שום, כתושות
  • 2 עלי דפנה
  • 1 כפית פפריקה מעושנת
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.25 כפית פלפל שחור
  • 6 כוסות ציר ירקות
  • 135 גרם רסק עגבניות
  • 1 כפית רוטב ווסטרשייר
  • 1 כפית רוטב סויה

לכיסני חומוס

  • 180 גרם קמח חומוס
  • 0.75 כפית מלח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 3 בצלים ירוקים, החלק הירוק והלבן, פרוסים דק
  • 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • 0.5 כוס מים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות. מערבבים את פרחי הכרובית עם שלוש כפות שמן ורבע כפית מלח. מפזרים בשכבה אחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה וצולים עד שהכרובית רקה ושחומה בקצוות, כ-20-25 דקות. באמצע הדרך הופכים פעם אחת
  2. מחממים את שלוש כפות השמן הנותרות בסיר מרק על אש בינונית. מוסיפים בצל וגזר ומבשלים עד שהם מתרככים מעט, כעשר דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים את השום ומבשלים עוד שתי דקות, בערבוב מתמיד
  3. מוסיפים את הטעמים: רבע כפית מלח, עלי דפנה, פפריקה מעושנת, פפריקה מתוקה, כמון, פלפל שחור, ציר ירקות, רסק עגבניות, רוטב ווסטרשייר ורוטב סויה. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים 10 דקות. בשתי הדקות האחרונות מוסיפים את הכרובית
  4. מכינים את הכיסנים. מערבבים קמח חומוס, מלח, אבקת אפייה, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה בינונית. בעזרת כף עץ מוסיפים מעט מים בכל פעם עד שהתערובת הופכת לבצק סמיך (בערך בסמיכות של בצק עוגיות)
  5. מזליפים כף אחת של בצק בכל פעם למרק המבעבע. מוזגים מהנוזלים על הכיסנים, מכסים את הסיר ומבשלים עד שקיסם שננעץ לתוך הכיסנים יוצא יבש, כ-10-15 דקות

היישר מיוון: פסטיסיו

סיפנוס היה האי האחרון שלנו ביוון, עשרה ימים לפני החזרה לארץ, ושבועיים אחרי היציאה ממנה. סוף ספטמבר באוויר, חמים ונעים, והים מנצנץ למרחקים, ובסיפנוס, מרחקי הים הם מרחקים! רצועת החוף פלטי יאלוס, קיבלה את פנינו ביגיעה. הייתה שעת צהריים, לא היו כבר כמעט מלונות פתוחים (המלונות, החופים, המסעדות והברים באיי יוון הקטנים כמו סיפנוס פתוחים רק בעונת התיירות בין יוני לאוקטובר) וכולם רק רצו לישון. ובכל זאת, הצלחנו למצוא חדר זול במלון שנמצא על קו החוף. כשסיימנו לשתות את הקפה שלנו במרפסת, ירדנו למטה, חול פגש את אצבעות כפות הרגליים שלנו ומזרון הים של המלון קיבל את גופינו הנפוחים מגירוס באהבה.
שום דבר לא הכין אותנו למה שקורה במקום הזה בערב: שממה! רק מסעדה אחת פתוחה, אחת מאותן מסעדות יווניות, עם תפריט מכורך עור באורך הגלות והמנות הקבועות. וכך, ביום השני בסיפנוס, שיכורים מים ואהבה, יושב הבית הלך לעשות סיור במטבח ולהתחבר עם הבעלים. בסוף הסיור חזר הבעלים עם כמה מנות שנידונו שם, בין הסירים למיקרוגל, ואנחנו ישבנו מול הגלים המתנפצים אל החוף, והודינו. הודינו לאל, לעולם, לגאיה, לעצמנו, לבעל המסעדה החביב, להוריו שגידלו אותו, למיקרוגל שחימם את הארוחה שלנו. הודינו על מזלנו הטוב, על הפסטיסיו, על היין הזול ועל האוזו (עליו רק יושב הבית הודה).
אתמול, לבקשתו של יושב הבית, שחזרתי את החוויה. מאפה של פסטה עם בשר ובשמל, וסלט יווני עם ירקות חתוכים גדול מדי, מלאאאא שמן זית, בצל וצלפים. אני אוהבת אותך, יוון.
המתכון של מרתה סטיוארט, עם התאמות שלי. התמונה של יושב הבית.

רכיבים

  • 0.5 קילו פסטה פנה
  • 1 קילו בשר טלה טחון
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 0.5 כוס יין אדום
  • 2 מיכלי רסק עגבניות
  • 0.5 כפית קינמון טחון
  • 120 גרם חמאה
  • 1 כוס קמח
  • 6 כוסות חלב
  • 0.5 כוס פרמז'ן מגוררת

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. מכינים את הפסטה לפי ההוראות. מייבשים
  3. במחבת גדולה מבשלים בשר על אש בינונית, ומפרקים אותו לחתיכות בעזרת כף עץ, עד שלא נותרים חלקים ורודים, 6-8 דקות. מוסיפים בצלים ומבשלים עד שהם שקופים, עוד חמש דקות
  4. מעבירים למסננת, מוציאים את הנוזלים, מוחזירים למחבת. מוסיפים חצי כוס יין ומבשלים על אש בינונית עד שכמעט כל הנוזלים מתאדים, כ-5 דקות
  5. מערבבים פנימה רסק עגבניות ושתי כוסות מים. מבשלים על אש נמוכה, תוך ערבוב מדי פעם, עד שהרוטב מסמיך, 15-20 דקות. מתבלים במלח ובפלפל
  6. מכינים בשמל. בסיר בינוני מערבבים חמאה על אש בינונית. מערבבים פנימה את הקמח במהירות עד שהתערובת אחידה וללא גושים, כ-30 שניות. בזרם איטי ויציב מוסיפים פנימה חלב ומערבבים עד שאין גושים. מבשלים תוך ערבוב מתמיד עד שהרוטב מסמיך ומבעבע, כ-6-8 דקות. מערבבים פנימה פרמז'ן
  7. מוסיפים פסטה לתערובת הבשר ומערבבים. מעבירים לתבנית מרובעת. מוזגים מלמעלה את הבשמל, ומחליקים בעזרת גב כף עץ. אופים עד שמתחיל להשחים, כ-35-40 דקות

פאייה צמחונית: תפוז וזעפרן

אחד הדברים הכי קשים והכי רצויים בחייו של אדם הוא לנער מעל עצמו הרגלים. להתחיל מחדש. לבדוק. להתנסות. לשנות אולי. אם לא, אתה צובר הרגל מעל הרגל ולפני שאתה יודע, הבית שלך מלא בספרים, בתמונות שפעם חשבת שהן יפות, במזכרות שאספת לאורך הדרך, בחשבונות שלא שולמו, בענפים של שגרה מטפסת שחונקים אותך. כן, יושבי הבית בתקופת קינון, ויש להם מחבת פאייה חדשה, היישר מאנדלוסיה. המתכון והתמונה של "veggie num num". המחבת באדיבות ענבל.

כולל תחתית שרופה

רכיבים לארבע מנות

  • 3 כפות שמן זית
  • 1 ק"ג דלעת, קלופה וחתוכה לקוביות של 2.5 סנטימטרים
  • 1 תפוז גדול, מפולט וחתוך לפיסות
  • 1 בצל, קצוץ
  • 3 שיני שום, מחוצות
  • 2 כפות רסק עגבניות
  • 0.25 כפית חוטי זעפרן
  • 0.25 כוס מים חמים
  • 1.5 כוסות אורז ארבוריו (ריזוטו)
  • 1 ליטר ציר ירקות
  • 120 גרם אפונה ירוקה
  • 30 גרם פיסטוקים, קלויים במחבת חמה כמה דקות

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות
  2. מערבבים את הזעפרן עם 0.25 כוס מים חמים
  3. מערבבים את הדלעת בקערה גדולה עם כף שמן זית, עד שהקוביות מכוסות. מסדרים בשכבה אחת בתבנית ואופים 15 דקות
  4. מוציאים את התבנית מהתנור, מערבבים את הדלעת ומוסיפים לה את חתיכות התפוז. מחזירים לתנור לעוד חמש דקות
  5. מביאים את הציר לרתיחה בסיר, מכבים את האש, ומותירים מכוסה
  6. במחבת פאייה או כל מחבת מחממים שתי כפות שמן זית על אש בינונית. מוסיפים את הבצל ומטגנים כמה דקות עד שהוא מתרכך. מוסיפים את השום ומבשלים עוד דקה
  7. מוסיפים את רסק העגבניות ואת מי הזעפרן. מערבבים על אש נמוכה ומוסיפים את האורז
  8. מוסיפים כחצי מהציר ומנערים את המחבת מדי פעם, כדי לוודא שהאורז מתפזר באופן אחיד על הקרקעית. מבשלים את הפאייה על אש בינונית/גבוהה עד שהאורז סופג את כל הנוזלים ומתחיל להיווצר קרום בתחתית המחבת
  9. מוסיפים את יתר הציר ואת האפונה. לא מערבבים ומנמיכים את האש. מבשלים עד שהאורז סופג את הנוזלים, כ-10-15 דקות
  10. כאשר נותרו ממש ממש מעט נוזלים, מוסיפים את הדלעת ואת התפוזים, מבלי להפריע לקרום שנוצר בתחתית המחבת
  11. כאשר באמת נגמרו כל הנוזלים והאורז כבר רך, מוסיפים פנימה את הפיסטוקים. מסירים מהאש ומותירים מכוסה כ-10 דקות
  12. מגישים עם פלחי תפוז או לימון ומעט מיונז או איולי

 

מרק עגבניות ומיסו

אני שמנה. איך יודעים? הכרס שלי משתרעת על כל רחבי המראה ובלילה חלמתי שאני מסתכלת במראה ואני רזה, אלא שאז אני מגלה שזו אחותי. וכמו שמלמדים אותך החיים: זה לא משנה אם את שמנה, רק אם זה מפריע לך. אז מה עשיתי? התבכיינתי ליושב הבית. עכשיו, יושב הבית הוא גבר חדש ונאור ומקשיבן והכל, אבל בענייני משקל ושומן יש לו רק תשובה אחת: מרגישה שמנה? תאכלי שבועיים סלט וזה יעבור. לפעמים זה בדיוק התשובה שאני צריכה לשמוע. ולפעמים בא להרביץ לו: אם זה היה כל כך פשוט, אתה לא חושב שכבר הייתי עושה את זה מזמן? לעשות דיאטה זה כל כך משעמם. כל היום את חושבת על אוכל. ועל האוכל ההוא שלא אכלת. ועל האוכל שכן תאכלי. ועל החטא הקטן שעשית בבוקר. והאם הוא משתקלל עם זה שאכלת רק חצי סלט בצהריים. יואו, איזה ניג'וס. שלא לדבר על זה שאת פשוט קצת רעבה כל היום, ועל כן עצבייך, שרעועים למדי גם ככה, מתרופפים עוד יותר. אבל אין ברירה, אז יושב הבית הבטיח להכין לי שלל מנות דיאטה מגוונות ולא משעממות. מרק, כולם יודעים, זה חוקי כמו סלט. המתכון של "אוכל ויין", התמונה של "תגידו שזה לא סויה".

כאן, בלי צנוניות

רכיבים לארבע מנות

  • 1 כף שמן צמחי
  • 250 גרם פטריות שיטאקה, ללא הרגליים, קצוצות דק
  • 1 שן שום, מעוכה
  • 2 כפות רסק עגבניות
  • 4.5 כוסות מים
  • 2 עגבניות גדולות, קלופות, מפולטות, וחתכוקות לקוביות
  • 0.5 כוס משחת מיסו בהירה
  • 1 כפית סויה
  • 350 גרם טופו, חתוך לקוביות
  • 2 בצל ירוק, קצוץ דק, לקישוט
  • 4 צנוניות קטנות, פרוסות דק, לקישוט

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן בסיר. מוסיפים את הפטריות והשום ומבשלים על אש בינונית, תוך ערבוב, כדקה. מכסים ומבשלים על אש נמוכה, תוך ערבוב, עד שהפטריות רכות, כשש דקות. מוסיפים את רסק העגבניות ומערבבים. מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה. מוסיפים את העגבניות, מכסים ומבשלים על אש נמוכה חמש דקות. מערבבים פנימה את המיסו והסויה. מוסיפים פנימה את הטופו ומבשלים עוד שתי דקות. מוזגים לקערות ומקשטים בבצל ירוק ובצנוניות

צ'אטני עגבניות + צנצנות מעוקרות

אחד הדברים החביבים ביותר שהספרדים הביאו לעולם זה הלחם עם עגבניות. לחם הוא בעיה. אם מכינים אותו, הוא מתייבש תוך חצי שעה. אם קונים אותו, הוא מתייבש תוך יומיים. אם מקפיאים אותו, נהיית לו ארומת פריזר ואפשר לאכול אותו רק כטוסט. עגבניות, לעומת זאת, הן תמיד שמחות. אופטימיות. נזלוליות. אין שילוב טוב מזה. אבל לא תמיד יש כוח לפרוס את העגבניה, לחמם את הלחם, למרוח אותה על הלחם. או! בשביל המציאו את הצ'אטני עגבניות, שאפשר למרוח בקלות על הלחם. וגם להוסיף לאורז או לקינואה או לתפוחי אדמה או לרוטב של הפסטה. המתכון והתמונה של החלוצה הבריטית.

עוד שלב בדרך להפיכתנו למעדנייה

רכיבים ל-600 גרם צ'אטני

  • 150 מיליליטר חומץ בן יין
  • 150 גרם אבקת סוכר
  • 50 גרם ענבים ירוקים סולטנה
  • 500 גרם עגבניות בשלות, בקוביות
  • 1 שן שום, מחוצה
  • 2 תרמילי הל
  • 1 עלה דפנה
  • 0.5 כפית זרעי כוסברה
  • 1 בצל גדול, קצוץ
  • 1 כף ג'ינג'ר מגורר
  • 1 כפית טימין קצוץ
  • 3 כפות רסק עגבניות
  • מלח ופלפל
  • 1 כפית זרעי בצל שחור

אופן ההכנה

  1. מחטאים את הצנצנות. מחממים תנור ל-100 מעלות. רוחצים את הצנצנות במים וסבון. שמים אותן ואת המכסים בתבנית, בלי לגעת בחלק הפנימי. מכניסים לתנור ל-40 דקות. מצננים, כמובן, לפני ששמים שם משהו קר
  2. מכינים את הצ'אטני. בסיר גדול מחממים חומץ, סוכר, תרמילי הל, בצל, ג'ינג'ר, תבלינים, שום וזרעי כוסברה על אש נמוכה, עד שהסוכר נמס
  3. מביאים את התערובת לרתיחה מהירה עד שהיא הופכת לסירופ, כלומר הבועיות הופכות כבדות יותר
  4. מוסיפים את רסק העגבניות, עגבניות קצוצות, עלה דפנה וענבים, ומנמיכים את האש
  5. מבשלים עד שהצ'אטני מגיע לסמיכות הנכונה. כדי לבדוק זאת, שמים צלחת במקפיא, מניחים עליה כפית צ'אטני ומצננים חמש דקות. כך אפשר לדעת איזו סמיכות תהיה לו כשהוא יתקרר
  6. אם מרוצים מהבדיקה, מוסיפים את הטימין וזרעי הבצל ומצננים עשר דקות לפני ששמים בצנצנות המעוקרות

ממרח חציל קלוי

יושבי הבית אוהבים את הממרחים שלהם. הם במיוחד אוהבים את הרגע שבו מישהו מהם פורס לחם, מוציא ממרח מוכר ומצרף לו משהו חדש, שנקנה הרגע. השני יושב בסלון או בשולחן המטבח או ליד המחשב, ומחכה בסבלנות שיפתיעו אותו. ואז, טדדם, הוא מופתע. שני הצדדים שמחים עד מאד: אחד על שהצליח לזווג זיווג מוצלח והשני על כי הוא אוכל אוכל טעים שלא חשב עליו כלל. כדי לעשות זאת, צריך ממרחים נוספים. והפעם, ממרח חציל, מהר מהר, לפני שייעלמו החצילים מהשוק. המתכון והתמונה של "מלים לאכול לפיהן".

רכיבים

  • 1 חציל בינוני, קלוף
  • 2 פלפלים אדומים, בלי גרעינים
  • 1 בצל אדום, קלוף
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 2 כפות שמן זית
  • 1.5 כפית מלח
  • 0.5 כפית מלח
  • 1.5 כפות רסק עגבניות

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית
  2. חותכים את החציל, הפלפלים והבצל לקוביות בגודל 2.5 סנטימטרים. מערבבים אותם בקערה עם שום, שמן, מלח ופלפל. מפזרים בשכבה אחת בתבנית וצולים 40-45 דקות, עד שהירקות משחימים קלות ורכים. מערבבים אותם פעם אחת באמצע הדרך
  3. מעבירים את הירקות למעבד מזון, מוסיפים את רסק העגבניות ומפעילים ל-3-4 פולסטים. מתקנים תיבול
אנחנו נעשה עם הפלפלים הקלויים המוכנים שלנו
אנחנו נעשה עם הפלפלים הקלויים המוכנים שלנו

שעועית ביין אדום

יושבי הבית קמו הבוקר עם חשק עז לשעועית. וכל זאת למה? על שום ארוחות הצהריים בעבודה. תמיד צריך לבחור בין שפע של מנות מבאסות: סלט חצי טרי שחוזר על עצמו מדי יום או צלחת תוספות במקום שמגיש אוכל ביתי והוא תמיד מסריח מבשר צלוי, משמן משומש ומאנשים צועקים או פלאפל. אופקי האוכל של האדם מתרחבים מדי יום, ובכל זאת, ב-12:30 הוא חוזר לבחור בין חמגשית סלט או פלאפל. זה נחמד? מה עם איזו צלחת חומוס טרייה עם קצת אורז עם שעועית, סלט ירקות קצוץ דק, ציזיקי וזוקיני צרובים מוחמצים קלות? לא יכול לקבל? המתכון הארוך למדי והתמונה של "מרחב הטעם".
רכיבים

  • 1.5 כוסות שעועית, שהושרתה ללילה
  • שמן זית
  • בצל קטן, קצוץ
  • גזר קטן, קצוץ
  • מלח ופלפל
  • 4 כפות רסק עגבניות
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 0.25 כפית צ'ילי
  • 0.5 כוס יין אדום
  • 1 כפית חומץ בלסמי
  • 1 עלה דפנה
  • עשבי תיבול (אפשר למשל 1-2 ענפי פטרוזיליה, טרגון, רוזמרין ובזיליקום)

אופן ההכנה

  1. מסננים את השעועית מהמים שהייתה בהם. מוסיפים לסיר עם ארבע כוסות מים ומחממים על אש בינונית. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים, מכוסה חלקית, שעה. ייתכן שיהיה צורך להוסיף מים באמצע הדרך, כדי שהשעועית לא תתייבש
  2. בערך 20 דקות לפני תום השעה מחממים תנור ל-140 מעלות. מחממים שמן בסיר שאפשר להכניס לתנור, ומבשלים בצל וגזר, עם קמצוץ מלח, חמש דקות. מוסיפים שום וצ'ילי, ומבשלים עוד דקה. מוסיפים רסק עגבניות ומשחימים. מערבבים מדי פעם כדי ששום דבר לא יידבק, אבל החומר החום בתחתית הסיר הוא תמצית הטעם, לא אויב
  3. מוסיפים יין אדום, מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מוסיפים את החומץ ואת עלה הדפנה וגם את השעועית עם המים שלה. קושרים את עשבי התיבול ומוסיפים. המים צריכים לכסות את השעועית. אם אין מספיק, מוסיפים
  4. מביאים את התערובת לרתיחה, ואז מכסים ומעבירים לתנור. אופים בתנור שעה וחצי ואז מסירים את המכסה ואופים עוד חצי שעה. מוציאים את צרור עשבי התיבול ואת עלה הדפנה ומתבלים במלח ופלפל. מגישים
תמונה מהממת
תמונה מהממת

מרק טוניסאי עם אטריות

אתמול אכלתי את המרק שעועית שהוא הכין לפי מתכון שאי אפשר לכתוב, שעובר רק בעל פה, והשתכנעתי שמרק זה ה-דבר. המתכון והתמונה של eipcurious.

רכיבים

  • 1 כפית זרעי כמון
  • 0.5 קילו עלי מנגולד שנקרעו בגסות, וחלקים לבנים של עלי מנגולד, שנקצצו
  • 1 בצל בינוני, קצוץ
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 3 כפות שמן זית
  • 2 כפות רסק עגבניות
  • 2 ליטרים ציר ירקות עשיר
  • 1-2 כפות אריסה (לפי הטעם)
  • 1 כף מיץ לימון טרי
  • 550 גרם חומוס, מבושל
  • 4 כוסות אטריות ביצים

אופן ההכנה

  1. קולים את זרעי הכמון במחבת קטנה יבשה על אש בינונית, ומערבבים עד שיש ניחוח עמוק והזרעים משחימים. מצננים וטוחנים במטחנה (נו, אני בטוחה שאפשר פשוט להשתמש בכמון)
  2. מבשלים את החלקים הלבנים של המנגולד, הבצל, השום, חצי כפית כמון, חצי כפית מלח, רבע כפית פלפל והשמן בסיר גדול על אש בינונית. מערבבים מדי פעם, עד שמתחיל להשחים, כ-12 דקות. מוסיפים רסק עגבניות ומבשלים, תוך ערבוב, 2 דקות. מוסיפים ציר, אריסה ומיץ לימון, ומבשלים, מכוסה, 30 דקות
  3. מוסיפים עלי מנגולד, חומוס ואטריות עם חצי כפית מלח ומבשלים, מכוסה, עד שהכל רך, כ-7 דקות
אטריות זה קצת משונה
אטריות זה קצת משונה

שנות ה-80 לפנים: כרוב ממולא

החיים הם קצת משעממים. קמים בבוקר, שותים קפה. הולכים לעבודה. חוזרים בערב. אוכלים. עושים דבר. הולכים לישון. באמצע צריך לבחור בגדים לפחות פעם ביום, להתקלח לפחות פעם ביום, קצת לסדר את הבית, לשלם חשבונות, לראות חברים, והופה, אתה קלישאה. זו מלכודת שקשה להתמודד איתה, ואין לי שום דרך בדוקה, אבל לפעמים, אני חושבת: קלישאה וטוב לה. רוצה לומר, קצת עבודה, קצת בית, קצת יושב בית, יכולה להסתדר עם זה לכמה זמן, עד שנעבור לגור בתאילנד.

ועם המחשבה הזו, נתקלתי בפוסט על כרוב ממולא. זהו פוסט אורח של ברט סמבר, שלרוב כותבת ב"מרתה ואני" ועכשיו התארחה ב"וואסאבימון". וכה כותבת ברט:  "לפני כשנה, התחלתי את הבלוג מרתה ואני כחלק ממסע. הייתי כמעט בת 40 ולמרות שהיו לי חיים מאושרים עם ילדים, בעל, כלבים ועבודה שאני אוהבת, משהו היה חסר… הרהרתי ברכיב החסר בחיי כשנתקלתי בגיליון נובמבר 2008 של המגזין "חיי מרתה סטיוארט" ליד הקופה במכולת. ההודו שעל השער פיתה אותי (מנצנץ, זהוב ומושלם, כמעט יכולתי להריח אותו), אבל תוכנו של המגזין תפס אותי. כל מה שמרתה הציגה היה כל כך יפה, ממלא ומלא חיים. והיו כל כך הרבה אפשרויות – סידור שולחן, זרים עשויים ביד, אוכל מדהים, מגירות מסודרות".

זה משמח. שאנשים מוצאים לעצמם דרכים שונות להתמודד עם אותה מלכודת. אז בשבילי  מרתה היא לא המשיח, וסידור בית יפה הוא דבר שנמצא ברמת האסתטיקה ולא המשמעות. ובכל זאת, קצת כרוב ממולא, לא יזיק. המתכון והתמונה, כאמור, של וואסאבימון.

רכיבים

  • 2 ליטרים מים
  • 1 כרוב גדול
  • 2 כפות חמאה
  • 1 בצל גדול, קצוץ
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 2 כוסות אורז מלא מבושל
  • 0.5 קילו הודו טחון (מרתה כותבת שאפשר גם תערובת של בקר והודו. ואני אומרת, אפשר גם פטריות)
  • מלח ופלפל
  • 1 כף פטרוזיליה מיובשת
  • 2 מקלות סלרי, קצוצים דק
  • 1 פלפל ירוק, קצוץ דק
  • 4 כוסות רסק עגבניות
  • 1 תפוח, מקולף, ללא ליבה, וחתוך

אופן ההכנה

  1. מסירים את ליבת הכרוב. מרתיחים שני ליטרים של מים בסיר שאינו עשוי אלומיניום (אלומיניום מתרכב עם הכרוב, או כך אומרת מרתה). מוסיופים את הכרוב ומבשלים 2-3 דקות, עד שהעלים החיצוניים מתרככים. מסירים את העלים החיצוניים וממשיכים לבשל את השאר, תוך כדי הסרת העלים החיצוניים, עד שמסיימים את כל העלים. שומרים שתי כוסות ממי הבישול
  2. מסירים את החלק התחתון של העורק המרכזי בכל עלה. מניחים 4 עלים חיצוניים גדולים בתחתית הסיר
  3. ממיסים חמאה במחבת ומוסיפים את הבצל והשום. מבשלים עד שהם מזהיבים
  4. מערבבים את הבצל והשום בקערה, ביחד עם בשר טחון (אפשר גם פטריות שהוקפצו קודם בשמן זית לכמה דקות), אורז, מלח, פלפל, פטרוזיליה, פלפל ירוק וסלרי
  5. מניחים 0.25-0.3 כוס של תערובת על כל עלה כרוב. כדי לגלגל את העלים, מקפלים פנימה את הצדדים, ואז מתחילים לגלגל מהחלק התחתון של העלה, ומכניסים את קצה העלה פנימה, מתחת לגליל שנוצר. מניחים את העלים המגולגלים בסיר, ומעליהם את התפוח הקצוץ
  6. מערבבים רסק עגבניות ואת מי הבישול בקערה. מוזגים מספיק לסיר כדי כמעט לכסות את הכרוב. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומכסים. מבשלים כשעה, עד שהכרוב רך. מוסיפים עוד מתערובת הרסק והמים אם קו המים נסוג יותר מדי
עבדות מודרנית
עבדות מודרנית