ארוחת צהריים מחוץ למשרד

כל עוד אני בעבודה, אני מוכנה לאכול סלט כמה שצריך. כי גם ככה לאכול בעבודה זה תענוג מפוקפק. הסביבה אף פעם אינה הולמת, הדיבורים תמיד קצת מאולצים והכל נעשה מתוך היסח הדעת והחיפזון. אז יאללה, שיהיה סלט, ולא צריך אפילו להיות מאד טרי, רק קצת חסה עגבניה מלפפון ועוד דבר, שישביע אותי ואני אלך לדרכי. אבל אם אני עובדת מהבית, כמו היום, אני לא מתכוונת להסתפק בזה. בבית שלי אני יכולה לחגוג. המתכון והתמונה של "epicurious".

גם לא הכי כדאי להתקרב אחרי זה לאנשים בלי לצחצח שיניים

רכיבים

  • 12 פרוסות מבאגט עבות למדי
  • שמן זית
  • 1 שן שום, קלופה, חצויה
  • קופסת סרדינים בשמן זית, מיובשים
  • רוטב צ'ילי חריף
  • מיץ לימון
  • בצל, חתוך לפרוסות דקות מאד
  • 1.5 כפות צלפים
  • 12 רצועות של פלפל פיקיו או פלפל אדום רגיל קלוי

אופן ההכנה

  1. מחממים את התנור. מברישים את שני הצדדים של כל פרוסת באגט בשמן זית. מסדרים את הפרוסות בתבנית. אופים עד שהן מתחילות להשחים, כדקה בכל צד. משפשפים כל פרוסה בשן שום החצויה. מצננים
  2. מניחים את הפרוסות, עם הצד השומי למעלה, על צלחת הגשה. מחלקים את הסרדינים בין הפרוסות. מורחים אותם בשכבה דקה. מטפטפים כמה טיפות של רוטב צ'ילי על כל פרוסה, ומעליהן כמה טיפות לימון. מסיימים כל פרוסה בכמה טבעות בצל, כמה צלפים ורצועת פלפל
  3. מגישים עם כוס יין לבן צונן מספרד

ועכשיו לקצת אומאמי: אטריות סובה, דג וצ'ילי

כתבה נחמדה בוול סטריט ג'ורנל מתארת את שיגעון הבייקון. מסתבר שמאז שכמה שפים חשובים גילו אותו, הוא יצא ממטבחם של הפועלים והפך לפריט חובה אצל כל מי שמבין באוכל, כולל בורבון עם בייקון, שוקולד עם בייקון, וחטיף בוטנים עם בייקון (עכשיו בדין אנד דלוקה). זה נחמד לדעת שיש דברים קיצוניים בארצות-הברית שאי אפשר להעתיק לישראל. לעזאזל, אפילו ספר בישול עם חזירים נמכר פה כמו סנסציה. בכל אופן, הקטע של בייקון, כך אומרים בכתבה, זה לא רק שהוא מלא בשמן וקריספי ועושה לך להרגיש טוב כמו כל דבר קריספי ומלא שמן, אלא גם כולל את הטעם אומאמי, שביפנית זה "טעם טוב", ובעצם זו סוג של "בשריות", שנחשבת לטעם נוסף בנוסף למתיקות, למליחות, לחמיצות ולמרירות. בקיצור, הכי נקודת הג'י של הקולינריה. כמו שהיום אי אפשר סתם אורגזמה רגילה וידידותית, אלא צריך את אם האורגזמות דרך נקודת הג'י, אז ככה חשוב בכל ארוחת גורמה לזרוק איזה אומאמי קטן, בשביל הקוסמופוליטיות המעודנת. יש כמה דרכים להכניס למאכל את האומאמי הנכסף, ומסתבר שלא חייבים בשר בשביל זה, אפשר בהחלט להסתפק בפורטבלו. אז כדי שלא תחשבו שמתכונים שנראים טעימים הוא בלוג פושט, הרי לפניכם מתכון אומאמי. המתכון והתמונה של "חוק חמש השניות".

נראה טעים, עם או בלי אומאמי

רכיבים לארבע מנות

  • 200 גרם אטריות סובה ירוקות או רגילות או אפילו ספגטי
  • 6 כוסות ציר עוף
  • שלוש פרוסות ג'ינג'ר בעובי שישה מילימטרים
  • 0.5 כפית חמשת הטעמים (תערובת תבלינים סינית שמורכבת מקינמון, ציפורן, זרעי שומר, אניס כוכבי ופלפל סצ'ואני)
  • 3-4 פילטים של אמנון
  • 1 פורטבלו גדולה, קצוצה
  • מלח ופלפל
  • עלי כוסברה טריים ורוטב צ'ילי, להגשה

אופן ההכנה

  1. מרתיחים מים בסיר ומבשלים את הסובה בהתאם להוראות היצרן. מייבשים
  2. מחממים את הציר, ביחד עם הג'ינג'ר ותערובת חמשת הטעמים. לאחר שהוא מתחמם, מוסיפים את הפטריות ואת הדג, מתבלים במלח ובפלפל ומנמיכים את האש כמה שאפשר. מכסים את הסיר ושולקים את הדג שמונה דקות, או עד שהוא הופך אטום
  3. מחלקים את האטריות בין ארבע קערות. מעליהן שמים פיסת דג. מוציאים את הג'ינג'ר מהמרק ויוצקים אותו לקערות. מעטרים בכוסברה ואוכלים עם רוטב צ'ילי חריף חריף, להשלמת הטעמים