עוף ושעועית ירוקה בחלב קוקוס

המטבח של יושבי הבית הוא אף פעם לא סטטי. כמו יושבי הבית עצמם, האוכל שיש במקרר שלנו ב-2013 לא זהה לאוכל שהיה בו ב-2009. לפעמים אנחנו פחות צמחוניים, ואפשר למצוא בו קצת שיירים לדברים שהיו חיים פעם (אף פעם אין בו עוף שאינו חזה עוף, ואף פעם אין בו סטייקים, יש נורא מעט דברים שאנחנו אוכלים גם כשנאחנו כן אוכלים בשר), ולפעמים אנחנו הופכים קיצוניים יותר עם ההקפדה על האוכל שאנחנו אוכלים, ואין במקרר שלנו אפילו גבינה צהובה! (אני חושבת שהייתי יכולה לחיות כל חיי על לחם או פיתה עם גבינה צהובה לצד סלט ירקות פשוט. כל חיי. אני כל כך אוהבת גבינה צהובה, שכשהייתי קטנה יותר אבל כבר לא קטנה מספיק כדי לגור עם ההורים, אחרי כל ארוחה משפחתית שתמיד כוללת אוכל כבד, הייתי חוזרת הביתה ואוכלת פרוסה עם גבינה צהובה, כדי לחזור לשפיות). עכשיו אנחנו בקטע של הקפדה, בהובלת יושב הבית הבודהא.
ובכל זאת, המתכון הזה נראה לי ממש ממש טעים. כל כך טעים, שאני מוכנה לקנות חזה עוף בשבילו. אבל מה? לא כזה מהשוק או הסופר. הם ממש מגעילים. אורי צ'יזיק מספר על אורגני-טרי, שאפשר להשיג בכל הארץ או משהו, או לפחות בטבע מרקט וניצת הדובדבן. אני מאמינה לאורי. בא לי תאילנד. יש שעועית ירוקה במקרר. המתכון והתמונה של "גורמה מלא תעוזה".

קר או חם

רכיבים

  • 0.5 קילו חזה עוף
  • 0.5 כף מלח
  • 0.25 קילו שעועית ירוקה טרייה
  • 0.5 כף מלח
  • 0.25 כוס שבבי קוקוס לא מסוכרים
  • 1 צ'ילי אדום, קצוץ דק

לרוטב

  • 0.5 כוס קרם קוקוס
  • 2 כפיות ממרח צ'ילי
  • 2 שיני שום, מחוצות
  • 2 כפות מיץ לימון טרי
  • 1 כף רוטב דגים
  • 1 כף סוכר

אופן ההכנה

  1. מביאים מים לרתיחה בסיר קטן. מוסיפים חצי כף מלח ואת העוף ומרתיחים. מנמיכים את האש לבינונית, מכסים, ומבשלים עד שהעוף מבושל, כ-12 דקות. מוציאים את העוף מסיר, שופכים את המים, וחותכים את העוף לקוביות בגודל חצי סנטימטר
  2. מביאים מים לרתיחה בסיר קטן אחר. מוסיפים חצי כף מלח ואת השעועית הירוקה. מבשלים דקה עד שהשעועית קצת רכה אבל עדיין פריכה. מוציאים מייד ההסיר ומניחים לשעועית להתקרר תחת זרם מים קרים. חותכים את השעועית לפיסות של סנטימטר
  3. במחבת על אש בינונית מקפיצים שבבי קוקוס, מערבבים כל הזמן כדי שלא יידבקו, עד שהם מזהיבים, כדקה שתיים
  4. מערבבים את כל חומרי הרוטב לכדי רוטב מכניסים את העוף והשעועית לקערה גדולה עם הרוטב. מערבבים היטב כדי לכסות. אפשר לפזר מלמעלה בוטנים.
  5. מגישים חם או קר או פחמימה לפי טעמכם

סלמון פלוס מיסו פלוס מרק פלוס חמיצות

אוקיי, ליושבי הבית יש תכנית. יותר נכון, מזימה. הם זוממים לאחוז זה בידו של זו, ובעודם מזמזמים כזבובים, לזגזג את דרכם לפיליפינים. מתישהו בספטמבר. איפשהו בין חוף א' לחוף ב'. ואתם הרי יודעים שיושבי הבית הם אנשים רציניים, ועל כן, דקה אחרי שפצחו בחיפושי טיסות, פצחו גם בחיפושי מתכונים. תהרגו אותי אם חכי המערבי יידע להבדיל בין המרק הזה לבין מרק תאילנדי, אבל יושב הבית אוהב סלמון בכל שפה, אני חושבת. המתכון והתמונה של אוכל.קום.

אבל הכי מצחיק זה לאכול מרק על הבוקר

רכיבים ל-4-6 מנות

  • 1 כף שמן צמחי
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ לקוביות בינוניות
  • 3 שיני שום בינוניות, קצוצות
  • 1 כפית מלח
  • 2 עגבניות בינוניות, ללא גרעינים וקצוצות לקוביות בינוניות
  • 1 כוס יין לבן יבש
  • 4 כוסות מים
  • 200 גרם צנונית, קלופה וקצוצה לקוביות של שישה מילימטרים
  • 3 כפות מיץ לימון
  • 2 כפות רוטב דגים
  • 2 כפות ממרח מיסו לבן
  • 0.5 קילו סלמון, קלוף, מפולט, וחתוך לקוביות של כשני סנטימטרים
  • 1 כוס עלי בייבי או ארוגולה, חתוכים גס
  • פלפל שחור
  • אורז לבן מאודה

אופן ההכנה

  1. מחחמים שמן בסיר גדול על אש בינונית. מוסיפים בצל, שום ומלח ומבשלים עד שהם מתרככים, כ-5-8 דקות. מוסיפים את העגבניות ומבשלים, תוך ערבוב מתמיד, עד שהן מתרככות כ-3-5 דקות
  2. מגבירים את האש לבינונית גבוהה, מוסיפים את היין, מגרדים מתחתית הסיר כל פיסה של בצל חום שיש שם, ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש לבינונית נמוכה ומבשלים עד שהיין מצטמצם בחצי, כ-7 דקות
  3. מוסיפים מים, צנונית, לימון ורוטב דגים ומערבבים. מכסים את הסיר ומבשלים על אש נמוכה כעשר דקות, עד שהצנוניות מתרככות
  4. מוציאים חצי כוס מהנוזל לקערה. מוסיפים את ממרח המיסו מערבבים עד שהוא נמס לגמרי. מחזירים את התערובת לסיר ומערבבים
  5. מגבירים את האש לבינונית, מוסיפים את הסלמון ואת העלים הירוקים ומערבבים. מבשלים עד שהסלמון מבושל והעלים הירוקים התרככו, כשלוש דקות. טועמים ומוסיפים פלפל שחור או לימון אם צריך
  6. מוזגים לקערות, מתבלים בפלפל ומגישים עם אורז לבן

פארידה מאודה ברוטב חמאת בוטנים

יושבי הבית הכניסו לביתם לפני כמה חודשים את הדבר הדיגיטלי הזה שמשדר ארבעה וחצי ערוצים. יושבי הבית אינם חובבי טלוויזיה גדולים, ועל כן רוב הזמן הטלוויזיה נותרת דוממת, אבל הממיר הזה הכניס שינוי אחד משמעותי בחייהם: פעם בכמה שבועות, כשהם נמצאים בבית בשישי בערב, הם מכינים ארוחת ערב וצופים יחד עם כל עם ישראל במהדורת החדשות המרכזית. כמו כל העם היושב בציון הם מתרגזים על רוני דניאל, מגחכים על יאיר לפיד, תמהים על כתב התרבות ארוך השיער (יושב הבית מעיף בו מבט אחד וכבר כל הקארמה הרעה שלו מתפרצת כגייזר) ומדחקקים על כתבות הזויות בשולי החדשות. ביום שישי האחרון הם פתחו את הטלוויזיה קצת לפני המהדורה – היו רעבים, אין מה לעשות – וצפו בחלק מהתכנית של אהרוני, שאותה הם מחבבים מאד. אהרוני אידה ואידה ואידה, דגים וירקות וקינוחים, ועשה מה זה חשק לאוכל מאודה. אז מצאתי מתכון מתאים, שאותו אפשר להכין אפילו בלי כלי אידוי ברוחב הכיריים שלנו כולן. המתכון של "אוכל ויין". התמונה של "קבוצת דייג עירונית

"

לו רק לא הייתי מפחדת ממוכר הדגים

רכיבים ל-6 מנות

  • 0.75 כוס + שתי כפות שמן בוטנים
  • 1 חבילה למון גראס טרי, החצי התחתון בלבד, שבור קלות (יש בשוק הכרמל למון גראס טרי)
  • 0.25 כוס ג'ינג'ר טרי כתוש
  • 0.3 כוס חמאת בוטנים
  • 0.3 כוס חומץ אורז
  • 1 כף סוכר
  • 1 שן שום, קצוצה דק
  • 1 כוס מים
  • 2.5 כפות רוטב דגים
  • 2 כפיות רוטב צ'ילי חריף
  • 0.25 כוס מיץ לימון טרי
  • מלח
  • 6 פילטים של פארידה במשקל מאתיים גרם האחד
  • 2 בצלים ירוקים, קצוצים דק
  • 0.3 כוס כוסברה

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן בוטנים בסיר בינוני. מוסיפים למון גאס וג'ינג'ר ומבשלים על אש נמוכה עד שמריחים, כחמש דקות. מוסיפים חמאת בוטנים, חומץ, סוכר, שום, מים וכף וחצי רוטב דגים ומבשלים 10 דקות. מצננים מעט ומוציאים את הלמון גראס. מעבירים את התערובת לבלנדר. מוסיפים צ'ילי חריף ושתי כפות מיץ לימון ומעבדים למשחה חלקה. מתבלים במלח
  2. בתבנית פאי מערבבים שתי כפות מיץ לימון, שתי כפות שמן בוטנים וכף רוטב דגים. מוסיפים את הדגים ואת הבצל הירוק ומערבבים לכיסוי הדגים
  3. ממלאים סיר רחב וגדול בחמישה סנטימטרים מים. מניחים שלוש קעריות שיהיו גבוהות מהמים. מביאים את המים לרתיחה. מניחים את תבנית הפאי על הצלוחיות, מכסים ומאדים עד שהדג מתפרק בקלות במזלג, 8-10 דקות. מוציאים בזהירות את תבנית הפאי
  4. מעבירים את הפילטים לצלחות ומעטרים בכוסברה. מוזגים את רוטב הבוטנים והנוזלים מתבנית הפאי לקעריות נפרדות ומגישים עם הדגים
  5. את רוטב חמאת הבוטנים אפשר להכין עד שלושה ימים מראש ולשמור במקרר. יש להוציא מהמקרר ולתת לו להגיע לטמפרטורת החדר לפני ההגשה

סלט אטריות אורז ויטנאמי

קצת משעמם לנו במטבח שלנו, שזה די מדהים יחסית לכמות המתכונים שמקיפים אותנו. כי למי יש כוח לכל הדברים האלו, שבסוף תמיד אפשר לחזור לחסה שטופה, עגבניה קצוצה וגזר מז'וליאן? או לשלישיית סנדוויצ'ים מרצועות בגט שהולכות ונהיות עבות, בשלושה טעמים שונים? אני חושבת שהסלט הזה ישתלב היטב בעצלות הכוללת. ואני אפילו חושבת שיש שם בפינה, בשידה שהיא מזווה, ליד האורז סושי, גם אטריות אורז. המתכון והתמונה של חבר שלו, מצ'יזמו.

בתמונה, עם אקסטרא רוטב צ'ילי

רכיבים
לרוטב

  • 0.5 כוס רוטב דגים
  • 0.3 כוס מים חמים
  • מיץ משלושה לימונים
  • 0.25 כוס סוכר
  • 3 פלפל צ'ילי
  • 2 שיני שום, מחוצות

לסלט

  • 3 גזרים גדולים, מרוסקים
  • 2 מלפפונים, ללא גרעינים, חתוכים לגפרורים
  • 0.5 כוס בוטנים לא מלוחים, קצוצים
  • 1 פלפל צ'ילי
  • 200 גרם אטריות אורז (Vermicelli)
  • 4 כוסות חסה, חתוכה לרצועות
  • 0.5 כוס בזיליקום
  • 0.5 כוס כוסברה
  • 0.5 כוס נענע

אופן ההכנה

  1. מכינים את הרוטב. קוצצים את הצ'ילי והשום ומערבבים עם יתר החומרים. מניחים בצד לכמה דקות
  2. מכינים את האטריות. מרתיחים מים, זורקים פנימה את האטריות, מכבים את האש, ומניחים לאטריות להתבשל במשך שמונה דקות
  3. מכינים את הסלט. מקלפים את הגזרים והמלפפונים ומגררים אותם. שמים בקערה גדולה, ביחד עם בוטנים וצ'ילי
  4. מוסיפים חצי כוס מהרוטב ומערבבים היטב. מניחים לכמה דקות, כדי שהגזר והמלפפון יספגו את הטעמים
  5. קוצצים גס את עשבי התיבול ומערבבים אותם
  6. מרכיבים. מניחים את האטריות המבושלות בקערה. מעל מניחים את הגזר והמלפפון.  מעל מניחים חסה חתוכה ועשבי תיבול
  7. לפני שמגישים שופכים עוד מהרוטב ומערבבים

נודלס להנגאובר

אחד הדברים הכיפיים ביותר בלהיות בחופשה מהחיים הוא שאפשר להתחיל לשתות בכל שעה של היום שרוצים. אני אמנם עובדת כמה שעות ביום, אבל מייד אחרי אני הולכת לנסות קצת בירות. לטעום קצת יין. ובאופן כללי, לשכך את התודעה. לא שיש מה לשכך. הכל נעים. ובכל זאת, תמיד כיף לשתות קצת. מאז שיושב הבית פה, המצב החמיר, כי אני כבר לא עובדת, וקר, ויש מלא מקומות שהוא עוד לא היה בהם. כדי לעשות משהו עם כל האלכוהול בגוף, חייבים איזו תרופת סבתא. הנודלס האלו ידועים בתור נודלס לשיכורים. המתכון והתמונה של "אייכפר"

נראה מאד מרגיע בטנים

רכיבים לארבע מנות

  • 250 גרם אטריות ביצים
  • 2 כפות מיץ לימון
  • 3 כפות סוכר חום בהיר
  • 2 כפיות יין אורז או שרי
  • 3 כפות שמן קנולה
  • 1 בצל קטן, חתוך לקוביות של סנטימטר
  • 80 גרם אפונה סינית, קטומת קצוות וחצויה
  • 4 כפות רוטב דגים
  • 1 כפית עד 1 כף של צ'ילי
  • 2 כפיות עמילן תירס
  • 250 גרם (בערך כוס) חזה עוף, מנוקה, חתוך דק. אפשר גם טופו, ברור
  • 2 כפות שום קצוץ דק
  • 1 גזר בינוני, פרוס דק
  • 1 כוס בזיליקום (עדיף תאילנדי)

אופן ההכנה

  1. בסיר גדול של מים רותחים מבשלים את הנודלס כשתי דקות, עד שהן אל-דנטה. שופכים את המים, שוטפים במים קרים, ומניחים בצד להתייבש
  2. בקערה קטנה מערבבים רוטב דגים, מיץ לימון, צ'ילי וסוכר. מערבבים עד שהסוכר נמס
  3. בקערה אחרת מערבבים עמילן תירס ויין. מוסיפים את העוף או הטופו ומערבבים היטב
  4. מוזגים את השמן לווק ומחממים על אש בינונית גבוהה. מוסיפים את השום ומערבבים עד שהשמן חם והשום מלחשש. מוסיפים את הבצל ואת תערובת העוף או הטופו ומבשלים, תוך ערבוב, עד שהעוף חצי מבושל והבצל שקוף, כשתי דקות. מוסיפים פנימה את הגזר ומערבבים עוד דקה. מוסיפים את האפונה והבזיליקום ומערבבים עד שעלי הבזיליקום מתקמטים, כשלושים שניות
  5. מתיזים מעט מי ברז על הנודלס כדי להפריד אותן. מייבשים ומוסיפים לווק ואיתם את רוטב הדגים. מבשלים, תוך ערבוב, שלוש דקות, או עד שכל הרכיבים מעורבבים והנודלס התחממו. מגישים מייד

אורז מטוגן בחביתה

תארו לכם שאתם חוזרים הביתה בערב, ומישהו מגיש לכם חביתה מהבילה. כזו צהובה וטובה עם ריח של, איך לומר, חביתה. אתם נרגשים מאד ונועצים את המזלג שלכם בתוך החביתה, וראו איזה פלא: בפנים מחכה לכם אורז מטוגן עם ירקות, חמים גם הוא, ומעלה אדים. האם לא תרצו לחייך אל האיש שהכין את האוכל הזה ולומר לו: תודה תודה. ובכן, על זה חשבו כשהמציאו את האורז מטוגן פתאיה, שמתחבא בתוך החביתה. המתכון והתמונה של "גזירים מהמטבח שלי".

רכיבים

  • 2 כוסות אורז מבושל (עדיף קר, שבושל אתמול)
  • 2 כוסות אפונה ירוקה
  • 1 חזה עוף – חתוך קטן (אני בטוחה שטופו יעשה פה עבודה מצויינת)
  • 1 גזר, חתוך לקוביות
  • 0.5 כוס פלפל אדום או צהוב
  • 2 צ'ילי, קצוצים
  • 2 שאלוטס, קצוצים
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 2 כפיות קטשופ
  • 2 כפיות רוטב דגים
  • מלח ופלפל
  • 2 ביצים, טרופות

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן במחבת. מוסיפים שאלוטס ושום ומטגנים בערבוב עד שהם משחימים
  2. מוסיפים עוף, גזר, אפונה, פלפלים וצ'ילי ומטגנים בערבוב שתי דקות. מוודאים שהירקות רכים והבשר מבושל
  3. מוסיפים את האורז. ממשיכים לערבב עד שכל החומרים הכירו ביניהם. מוסיפים קטשופ, רוטב דגים ומלח ופלפל
  4. מטגנים עוד שתי דקות ומכבים את האש
  5. מרססים קצת שמן על מחבת. מכינים את החביתה והופכים אותה פעם אחת כאשר הצד התחתון מתכהה
  6. שמים בקערה את האורז המטוגן. מעליו שמים את החביתה ועוטפים את האורז בקצות החביתה. הופכים לצלחת הגשה. מגישים עם מלפפונים ועגבניות
יש משהו כל כך משמח בסתם קטשופ
יש משהו כל כך משמח בסתם קטשופ

אורז עם טופו, ג'ינג'ר, ופטריות

מאז שעברנו לבית החדש שלנו, אנחנו אוכלים רוב הזמן בבית. זה טעים. וזה נעים. וזה כיף. והוא מבשל קופסאות כאלו, שיש לנו עכשיו במקרר, עם כל מיני פסטו טרי, ופלפלים כבושים, וקרם פלפלים צהובים חריף, והכל מהמם. אבל מה לעשות, בחוץ יש את הדבר הזה, שגורם לי להרגיש שאני לא בת מאתיים. אז אתמול הלכנו לאיזו מסעדה אסייאתית מעופשת, שהגישה לנו נודלס ואורז שנלקחו היישר מהמסעדות ה"סיניות" של שנות ה-80, שהגישו אוכל "מוקפץ" (כלומר, באמת מוקפץ, בלי מרכאות, אולי רק מרכאות על האוכל, רק שכולו נחשב מוקפץ, בלי להבדיל בין כלום לכלום). זה עשה לי חשק לאורז אסייאתי אמיתי. אז מצאתי אחד. המתכון והתמונה של "אוכל כמעט איטי"

רכיבים לארבע מנות
לאורז

  • 1 כוס אורז מלא
  • 2 כוסות מים או ציר עוף

לטיגון ערבוב

  • 1.5 כפית שמן שומשום
  • 2-3 כפיות למון גראס חתוך לרצות דקות, ללא הקליפה החיצונית הקשה יותר
  • 2-3 כפיות ג'ינג'ר, קצוץ דק
  • 3 שיני שום גדולות, קצוצות
  • 2 גזרים גדולים, מרוסקים במגרדת הגדולה ביותר של מעבד המזון (סתם פומפיה זה גם בסדר, אני מניחה)
  • 6-8 פטריות שיטאקי גדולות, ללא הרגליים
  • 2-3 כפיות רוטב דגים
  • 1-2 כפיות חומץ אורז
  • 1 כף יד מלאה בעלי בזיליקום
  • בוטנים מרוסקים
  • 1 קוביית טופו

אופן ההכנה

  1. מניחים את האורז והמים, מכסים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים עד שהאורז רך
  2. מחממים מחבת גדולה על אש בינונית גבוהה ומוסיפים את שמן השומשום. כשהוא מבעבע, מוסיפים את הג'ינג'ר, למון גראס ושום. מערבבים עד שהרכיבים מתרככים ומוסיפים את הגזרים. מערבבים לדקה ומוסיפים את פטריות השיטאקי. אחרי שהמים מהפטריות מתאדים, מוספים את החומץ, רוטב הדגים והטופו. מערבבים לדקה ומוסיפים את הבזיליקום
  3. להגשה, מניחים מנת אורז בקערה, ומעליה את התערובת מהמחבת וקומץ בוטנים
נראה כאילו יש פה עוד דברים שאין במתכון
נראה כאילו יש פה עוד דברים שאין במתכון

סלט כרוב חריף או סלט פפאיה ירוקה לישראלים

בפעם הראשונה שיושבת הבית הייתה במזרח, לפני טריליון שנה ועוד שתיים, היא עשתה כל מה שכתוב בלונלי פלנט. נו, זה מה שעושים כשצעירים ומפולניה. למרבה הצער, הלונלי פלנט סבור שאם אתה אוכל מחוץ לארצות-הברית, אתה מסתכן. אי לכך ובהתאם לזאת, היא לא אכלה כמעט דבר מדוכנים ברחוב, ונזהרה כאילו הקיבה שלה עשויה  מקרני אור, על אף שברור שלא היה קורה לה כלום לו הייתה מנסה דברים, אולי, השם ישמור, אפילו הייתה מגלה משהו שלא כתוב בדפי הספר. בכל מקרה, באחד הטיולים שכן עשתה, עצר המדריך באיזה דוכן מקומי, ובו ישבו וויטנאמים אמיתיים, ואכלו, ושם אכלה אורז עם עוף וירקות טעים נורא, אולי אחד הטעימים באותו טיול. מאז, היא רוחשת חיבה רבה לאוכל ויטנאמי. אלא מה, הפעם דופקת אותה הצמחונות הזו, שוויטנאמים לא ממש דוגלים בה. אז מצאתי מתכון ויטאנמי צמחוני, בבלוג אוכל ויטנאמי מעולה, שבנוסף להיותו ויטנאמי, יש סיכוי שהוא יוכל להחליף את סלט הפפאיה הירוקה שכה חסר במחוזותינו. המתכון והתמונה של "מטבח העולם הוויטנאמי"

רכיבים ל-4-6 מנות
רוטב

  • 1-2 צ'ילי תאילנדי
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 0.5 כפית + 1 כפית סוכר
  • קומץ מלח
  • 2.5 כפות רוטב דגים
  • 5-6 כפות חומץ אורז יפני

לסלט

  • 1 ראש כרוב (בערך חצי קילו), חתוך לרבעים, ואז לפרוסות ברוחב 6 מילימטרים
  • 1 גזר גדול, מקולף וקצוץ דק
  • 2 כפות כוסברה או עלי נענע קצוצים
  • 0.3-0.5 כוסות אגוזי קשיו קלויים חצויים או בוטנים קלויים לא-מומלחים קצוצים גס

אופן ההכנה

  1. במכתש ועלי מועכים את הצ'ילי, השום, 0.5 כפית סוכר ומלח, עד שנוצרת משחה בצבע אדום-תפוז. משתמשים קודם בתנועת ערבוב, כדי למחוץ את הרכיבים, ואז מכים. השלב הזה משחרר ומשלב את השמנים מהצ'ילי ומהשום. מעבירים את המשחה לקערה ומוסיפים את הסוכר הנותר, רוטב הדגים וחומץ האורז, ומערבבים עד שהסוכר מתמוסס. טועמים ומוסיפים רוטב דגים או חומץ אורז עד שנוצר רוטב חריף, חמצמץ, מלוח, ומעט שומי
  2. בקערה גדולה מערבבים כרוב, גזר, עלי תבלין קצוצים וקשיו
  3. ממש לפני ההגשה שופכים את הרוטב על הסלט ומערבבים היטב
רק חסרות עגבניות שרי, בשביל סלט פפאיה ירוקה
רק חסרות עגבניות שרי, בשביל סלט פפאיה ירוקה

חצלצילים חרפרפים

בשוק, וגם בסופר, יש עכשיו חצילים קטנים כאלו, שהעין רק רואה אותם, וכבר מתלחלחת בלחלוחית ההווו-איזה-חמוד. כה אומרת העין, ועונה לה הראש, מה כבר יש לעשות איתם? הם קטנים! נראה אותך מקלפת את כולם. למרבה השמחה, לגברת "טעם מלזי", יש תשובה. היא אומרת שקוראים להם חצילים אינדיאנים, ומציעה מתכון שכולל לא רק חצילים קטנים, אלא גם חריפות מזרח אסייתית, שכבר מתגעגעים אליה בבית שלנו. המתכון והתמונה של "טעם מלזי".

רכיבים
לממרח סמבל (ממרח צ'ילי מלזי)

  • 20 צ'ילי מיובשים, שנוקו מגרעינים והושרו במים עד שהפכו רכים
  • 10 צ'ילי טריים, שנוקו מגרעינים ונחתכו
  • 8 בצלי שאלוט, שקולפו ונחתכו
  • 4 שיני שום, שקולפו ונחתכו
  • 6 כפות שמן לבישול

לחצילים

  • 170 גרם חצילים
  • 1.5 כפות שריפמסים מיובשים, שהושרו במים חמים ונשטפו
  • 1.5 כפות ממרח סמבל
  • 0.25 כפית סוכר
  • 0.75 כפית רוטב דגים
  • 2 כפות שמן

אופן ההכנה

  1. להכנת ממרח הצ'ילי, שמים את כל חומרי הממרח במכתש וכותשים בעלי. מחממים שמן בווק. ברגע שהשמן חם, מעבירים את מרכיבי הממרח לווק, ומטגנים בטיגון-ערבוב כמה דקות, עד שהשמן נפרד מהחומרים. מעבירים לצנצנת ומאחסנים במקרר
  2. עכשיו לחצילים. שוטפים את החצילים במים וחוצים אותם. מניחים בקערה עם מים ומלח, כדי למנוע השחרה
  3. מחממים ווק עם שמן. מוסיפים שריפסים יבשים ואת ממרח הצ'ילי, ומערבבים עד שמריחים את התבלינים. מוסיפים את החצילים (מוציאים אותם מהמים לפני שמעבירים אותם לווק). ממשיכים לערבב כמה דקות עד שהחצילים הופכים רכים אבל לא רכים מדי. מוסיפים רוטב דגים וסוכר. מגישים חם.
קטנים וחריפים
קטנים וחריפים

פורלין

תיאוריית המסעדות שגיבשנו אחרי הביקור המבאס בפאייה, עובדת לא רע בינתיים. הבסטה בנחלת בנימין היתה המסעדה הראשונה במסגרת הזאת. אכלנו שם אוכל טעים מאוד ומשמח (אם כי קצת יקר, יחסית למסעדה שפיצ'ר מרכזי בה הוא ריח דוכני הדגים הנשטפים לעת ערב).

השבוע ביקרנו בפורלין. פורלין היא מסעדה שאני רוצה ללכת אליה כבר הרבה מאוד זמן. משהו בשם, בתפריט, במה שדימיינתי כאטיטיוד של המסעדה, ואפילו במהלך היחצני שמנהלים החבר'ה שם ומזמין בלוגים וטוויטריסטים לאכול שם ולכתוב על זה, היה נראה לי מפתה.  מחבב מקומות שיש להם פרצוף אינטרנטי. אחרי שראיתי שהם גם ברשימת המסעדות של שף נולד, כבר לא הייתה ברירה. נשלח זימון רשמי, הוזמן שולחן, אפילו לבשנו בגדים חדשים.

כבר מהכניסה אפשר היה לחוש שמשהו לא טוב קורה. תשע ורבע בערב, המסעדה כמעט ריקה. המזגן עובד בעצמה לא הגיונית. מלצרית עם חיוך קורקטי מגישה לנו שני תפריטים שונים. אני מבקש להבין מה ההבדל ביניהם והיא אומרת ש"אופס, זה תפריט האירועים". על העסקית של שף תאכל היא מספרת רק אחרי שאנחנו שאנחנו שואלים. למרות שאנחנו מוכנים להזמין, היא מעדיפה לקחת הזמנה משולחן האנשים – בנסיעת – עסקים שיושב לידנו. לא הייתי מלצר אף פעם, אבל ברור שצעד כזה טפשי מצידה יגרום לנו לחכות הרבה מאוד זמן לאוכל.

25 דקות עוברות עד שאנחנו מקבלים את המנות הראשונות, סרדינים כבושים בשבילה, מרק דגים ופירות ים בשבילי. היא לא מצליחה לסיים את הסרדינים הפלסטיקיים שלה (טעמתי). זה משעמם בטירוף. מרק פירות הים (דגים לא היו בו, אולי רק בציר) מציג גם הוא ביצוע די משעמם, למרות פירות הים הטריים שנחים בו. אני משתדל להסתכל על הצד החיובי של העניין ומקווה שחגיגת פירות הים שהזמנתי לעיקרית תנצל את הקלאמרי והשרימפסים הטריים למשהו יותר מוצלח.

בין המנות מגישים בפורלין סורבה אשכוליות. בגלל שיצאנו לעשן, ועל אף שהודענו על כך למלצרית, הסורבה שלנו הגיע כשהוא נמס לגמרי. אין מה להוסיף על זה.

פה כבר לא קשה להבחין בחוסר הנחת שלנו ובזה שאנחנו לא נהנים, והמלצרית מזמינה אותנו לכוס יין נוספת על חשבון הבית. זו הייתה יכולה להיות נקודת מפנה בארוחה, אלא שבפורלין המשיכו בטעויות שגררה הסיגריה התמימה שלנו.
חגיגת פירות הים הגיעה על בתוך מחבת רותח, עם סימנים משונים מאוד על הדפנות שלו. דמיינו תבשיל שנשאר על הגז או בתנור יותר מדי והתחיל להידבק, זה זה. וכך קרה שבעיית המנה הראשונה המשיכה גם בעיקרית. פירות ים טובים, שנדבקו לתחתית המחבת והיה צריך ממש לדבר על ליבם כדי שיסכימו להתנתק משם. כשהסבתי את תשומת לב המלצרית ששאלה אם הכל בסדר לנקודה הזאת, הגיע המהום קצר.
לגבי הסלמון הצלוי ברוטב פסטו של הגברת, התבקשתי לא לטעום ממנו. אני סומך עליה ועל חצי הדג שנשאר בצלחת שלא היה טעם לעשות את זה. לקינוח, אם תהיתם, לא המשכנו. אף אחד לא משלם לנו בשביל זה.

בקיצור, תמורת 214 שקל (כולל היין) אפשר וכדאי היה ללכת לאכול במקום אחר.