מאפה צנוניות צלויות, ריקוטה ורוקט

יושבי הבית נמצאים בתקופה בחייהם שבה כל אחד מהם בודק את גבולותיו במשך היום, ואז שב הביתה כדי לחזור וללבוש את מצב הצבירה המקורי שלו, עד שעולה יום חדש, ושוב יוצאים החוצה ללמוד ולטעות ולהיכוות ולהצליח וליצור ולהתפתח. בתקופה כזו, הרגעים שבהם אחד מאיתנו פותח את הדלת אחרי יום ארוך ומלא תהפוכות, והשני מחכה לו עם שם עם ריח של אוכל של הבית שלנו, ועם כף יד פשוטה בציפייה לתשלום על המזון (הכנתי לך ריזוטו דלעת וערמונים. תביא 56 שקל. הכנתי לך במיה ברוטב עגבניות עם מג'דרה קוסקוס. תביאי 48 שקל), הם הטובים ביותר. את המאפה הזה הוא קיבל ביום חמישי בעשר בערב, ביום האחרון של הסמסטר. היה משלם 64 שקל בשמחה. המתכון של "אלה הטבעית". התמונה הפסיכדלית שלי ושל הפילטר באייפון.

צנוניות, ריקוטה וחרדל. עוד לפני האפייה הסופית

רכיבים לתבנית פיצה
לבצק

  • 0.5 כוס קמח מלא
  • 0.5 כוס קמח רגיל
  • 0.5 כף עמילן תירס
  • 1 כפית אבקת אפייה
  • 1 כפית מלח
  • 1 כף סילאן
  • 0.3 כוס מים
  • 2 כפות שמן זית

לציפוי

  • 0.3 כוס ריקוטה
  • 2 כוסות צנוניות
  • 2 כפות חרדל
  • 1 כף סילאן
  • כמה פרוסות מוצרלה
  • 2 כוסות רוקט
  • כף שמן זית
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. צולים את הצנוניות. מחממים תנור ל-220 מעלות. פורסים את הצנוניות לפרוסות דקות, מערבבים עם כף שמן זית וצולים בתנור 20-30 או שהן מתרככות, ומתחילות להסתלסל. מוציאים מהתנור ושמים בצד
  2. מגבירים את התנור ל-250 מעלות
  3. מכינים את הבצק. מערבבים את חומרי הבצק היבשים. בקערה נפרדת מערבבים סילאן, מים ושמן זית. מערבבים עם החומרים היבשים עד לקבלת בצק לא דביק מדי. אם חסרים מים, מוסיפים. אם הבצק דביק מדי, מוסיפים קמח
  4. מרכיבים. על משטח מקומח מרדדים את הבצק לעיגול. מעבירים את העיגול לתבנית פיצה. מערבבים ביחד ריקוטה חרדל וכף סילאן. מורחים על הבצק. מפזרים מעל את הצנוניות הצלויות ואת המורצלה
  5. אופים ישירות על אבן אפייה (אם יש) 8-12 דקות, או עד שהבצק קריספי והגבינה מזהיבה. מוציאים מהתנור ומניחים להתקררות לשתיים שלוש דקות
  6. מערבבים רוקט עם שמן זית, מלח ופלפל. מפזרים מעל המאפה ומגישים

עוגת תפוחים ואגוזים חתיכית

ביום חמישי הכנתי עוגת תפוחים ואגוזים מעולה, שהתיאור הנכון שלה יהיה שהיא צ'אנקית, שיש בה הרבה דברים גדולים שכיף ללעוס. אבל איזה מין תיאור זה צ'אנקית? כלומר, עברית אנגליזית וזה. אבל איך לעזאזל מתרגמים צ'אנקי? גושישי? מלא בגושים? חתיכית זה של מורים, אני יודעת. אבל התפשרתי על זה 🙂 המתכון של "בישול כן", כולל כל המידות והמשקלים הפסיכיים. התמונה שלי, כולל פעמון לעוגה. ואל תוותרו על הקוקוס.

ולעניין אחר. יש איזה מיזם חדש ומגניב מאד לדעתי שקוראים לו מבשילים. הרעיון הוא של מטבח קהילתי, שבו אתה מגיע לבשל ביחד עם חברים שלך, משלם קצת כניסה, משלם קצת על מצרכים, ומכין ארוחה במטבח ציבורי למחצה. סטייל ארוחות בגסט האוסים בדרום אמריקה. יש מצרכים אורגניים. יש מתכונים מגניבים. נשמע לי כיף. שבוע הבא יש פיילוט במטבח מגניב ממש ברחוב שינקין, אם אתם בעניין.

רכיבים
לעוגה

  • 1.5 כוסות (149 גרם) קמח רגיל
  • 1.5 כוסות (149 גרם) קמח מלא
  • 1 כפית סודה לשתייה
  • 0.5 כפית מלח
  • 1 כוס (236 מיליליטרים) שמן צמחי
  • 3 ביצים
  • 1 כוס (191 גרם) סוכר לבן
  • 1 כוס (201 גרם) סוכר חום בהיר
  • 2 כפיות תמצית וניל
  • 2 כוסות (241 גרם) פקאנים או (232 גרם) אגוזי מלך, קלויים, וקצוצים גס
  • 3 כוסות (375 גרם) תפוחים, קלופים, וחתוכים לקוביות
  • 0.75 כוס (57 גרם) שבבי קוקוס

לזיגוג סוכר חום

  • 0.5 כוס (101 גרם) סוכר חום בהיר
  • 0.5 כוס (115 גרם) חמאה
  • 0.25 כוס (60 מיליליטרים) שמנת
  • 0.5 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים ומקמחים תבנית מאורכת של 25 סנטימטרים או תבנית קוגלהוף (בתמונה)
  2. מערבבים שני סוגי קמח, סודה לשתייה ומלח
  3. בקערה אחרת טורפים שמן, ביצים, שני סוגי סוכר ותמצית וניל בעזרת מיקסר ידני במהירות בינונית. מוספים את תערובת הקמח  בבת אחד וטורפים רק עד שמעורבב. מקפלים פנימה אגוזים, תפוחים וקוקוס. זוהי תערובת סמיכה מאד
  4. מעבירים את התערובת לתבנית. אופים שעה עשרים וחמש בערך (אצלי יצא קצת פחות. במתכון טוענים לשעה וחצי). צריך לבדוק בעזרת קיסם את לחות העוגה. הקיסם לא אמור לצאת יבש לגמרי, כי זו עוגה לחה
  5. בדקות האחרונות לאפייה מכינים את זיגוג הסוכר. שמים את כל רכיבי הזיגוג בסיר קטן ומביאים לרתיחה. נותנים לתערובת לרתוח, תוך ערבוב מתמיד, שתי דקות, עד שהתערובת מגיעה למרקם של סירופ. מורידים מהאש
  6. מוציאים את העוגה מהתנור ומצננים 10-15 דקות. הופכים אותה על הצלחת המתאימה ויוצקים את הזיגוג בעודו חם

מאפינס אגסים וגרנולה כמעט בריאים

יושבי הבית בשלל עיסוקים, סידורים, הכנות ומהומות. בתוך כל זה, הם מנסים לשמור על שפיות בבית, על אוכל טעים, על שגרת החיים שלהם. ועל כן, הם ממש נאחזים במנהג שפיתחו: להכין אוכל ביחד מתישהו בסופשבוע. לפעמים, יושבת הבית מתחילה כבר ביום חמישי. ביום חמישי האחרון הכינה מאפינס אגסים וגרנולה שיצאו ממש ממש טעימים. ביום שישי, הם כבר היו לא רלוונטיים. המתכון של מרתה סטיוארט

. התמונה של יושבת הבית ועל כן היא מעט מטושטשת.

רכיבים ל-12 מאפינס
למאפינס

  • 1 כוס קמח לבן
  • 0.75 כוס קמח מלא
  • 2 כפיות אבקת אפייה
  • 0.5 כפית מלח
  • 0.5 כפית קינמון טחון
  • 2 ביצים
  • 0.75 כוס סוכר חום בהיר
  • 0.5 כוס יוגורט דל שומן
  • 2 כפות חמאה, מומסת
  • 2 (כוסות) אגסים, קלופים, חתוכים לקוביות קטנות
  • 0.75 כוס גרנולה ללא תוספות

לפירורי גרנולה

  • 0.5 כוס גרנולה ללא תוספות
  • 0.25 כוס קמח
  • 0.25 כוס סוכר חום בהיר
  • 0.25 כפית מלח
  • 3 כפות חמאה

אופן ההכנה

  • מחממים תנור ל-200 מעלות. משמנים תבנית מאפינס או שמים בתוכה גביעי נייר. בקערה גדולה מערבבים שני סוגי קמח, אבקת אפייה, מלח וקינמון
  • בקערה נפרדת טורפים ביצים, סוכר חום, יוגורט וחמאה. יוצרים חור במרכז תערובת הקמח. מוזגים לתוכו את תערובת הביצים ומערבבים עד שהתערובת אחידה. בעדינות מערבבים פנימה את הגרנולה והאגסים
  • מכינים פירורי גרנולה. מערבבים בקערה גרנולה, קמח, סוכר חום בהיר ומלח. חותכים שלוש כפות חמאה לקוביות קטנות. מוסיפים לתערובת הגרנולה ומשפשפים עם הידיים ליצירת פירורים
  • מחלקים את תערובת המאפינס באופן שווה בין השקעים, וממלאים כל שקע עד לשלושת רבעי הגובה. מפזרים מעל פירורי גרנולה. אופים עד שקיסם שמוכנס למרכז המאפין יוצא יבש, כ-20 דקות. מצננים חמש דקות לפני שמוציאים מהתבנית. מגישים חמים או בטמפרטורת החדר

מזון למוח + לחם שום ורוזמרין

זה היה לפני חצי שנה בערך, שיושבת הבית חשבה על הרעיון הבא: בלוגים זה נחמד, אבל צריך לנסות דברים חדשים. והדברים החדשים האלו צריכים לכלול אנשים אמיתיים, לא רק כאלו שמגיעים מעבר למסך המחשב. אני יודעת, אמרה לעצמה, אני אעשה סוג של TED. רק בישראל. וקצר יותר.
וכך נולדו ערבי 12 דקות. היא שכנעה גם את אסף דבורי ואת לירון מילשטיין שיעזרו לה, וביחד הם מארגנים כל כמה חודשים ערב של הרצאות קצרות. בכל ערב של 12 דקות משתתפים שישה מרצים ומרצות מתחומים שונים, שכל אחד מספר על משהו שמעניין אותו. תרבות. שירה. קולנוע. מתמטיקה. מדעי המחשב. משחקי מחשב. כלכלה. קעקועים. ארכיטקטורה. תכנון תאורה. וכל המוסיף מוסיף.
הערב הקרוב מתרחש היום. בשעה שמונה בערב. בלבונטין 7 בתל-אביב. הערבים הקודמים היו ממש קסומים והיום הולך להיות קסום גם כן. הנה ההזמנה:

יוצא שהיום הוא היום חופשי שלי, כך שכל שנותר לי הוא לחכות בהתרגשות לערב. נשמע כמו זמן מצויין להכין לחם שנראה כמו לחם אחיד, אבל יש בו הפתעות מרעננות. המתכון והתמונה של "מאכלים של חיים טובים".

בא לי כזה מייד

רכיבים לשני כיכרות

  • 2 כוסות מים חמימים, בערך 43 מעלות
  • 0.25 כוס שמן זית
  • 2.5 כפיות שמרים יבשים
  • 2.75-3 קמח לבן
  • 2.5 כוסות קמח מלא
  • 6 שיני שום, קצוצות
  • 0.3 כוס רוזמרין טרי, קצוץ
  • 4 כפיות מלח
  • 0.25 כוס קמח לקימוח הכיכרות
  • קמח תירס לתבנית

אופן ההכנה

  1. שמים שתי כוסות מים בקערה קטנה. מפזרים את השמרים ומניחים להם לעמוד שלוש דקות לפני שמערבבים. אחרי שהם נמסים, מערבבים פנימה את שמן הזית
  2. במעבד מזון עם להב בצק (כלומר לא ממתכת, אלא מפלסטיק. למי שיש כמובן. למי שאין, בידיים) מערבבים שתיים ושלושת רבעי כוסות קמח רגיל ושתיים וחצי כוסות קמח מלא, שום, רוזמרין ומלח. מוסיפים את תערובת המים והשמן ומעבדים ליצירת בצק חלק, אלסטי ודביק מעט, כ-45 שניות. מוסיפים את רבע כוס הקמח הנותרת, כף אחת בכל פעם, אם הבצק רך מדי
  3. מעבירים את הבצק לקערה משומנת והופכים את הבצק כך שהחלק העליון משומן. מכסים בניילון נצמד ומניחים לבצק להכפיל את נפחו
  4. לעיצוב הכיכרות, מגרדים את הבצק על משטח מקומח ולוחצים כדי לשטח אותו. חוצים את הבצק ומעצבים חצי אחד בכל פעם. יוצרים מהבצק מרובע, ומגלגלים אותו. מגלגלים ב-90 מעלות ומגלגלים שוב מהקצה הקצר. מניחים את הבצק כשהתפר שלו בחלק התחתון, מכסים בניילון נצמד או מגבת, ונותנים לו לנוח חמש דקות. מעצבים גם את הכיכר השנייה
  5. מקמחים תבנית 30*45 בקמח תירס. מגלגלים כל כיכר בכפות הידיים כדי להאריך אותה. מותחים מאמצע הכיכר החוצה, ומחדדים מעט את הקצה. מניחים את הכיכרות על נייר אפיה ומקמחים כל כיכר בנדיבות, רבע כוס קמח לשתי הכיכרות. מכסים בניילון נצמד או מגבת ומניחים להתפחה שנייה, עד להכפלת הבצק
  6. כ-30 דקות לפני האפייה, מחממים תנור ל-260 מעלות ומעבירים את הרשת לשליש האמצעי והתחתון. מניחים תבנית על תחתית התנור כדי לספוג חלק מהחום, ולוודא שתחתית הלחם לא נשרפת
  7. מחזיקים סכין חדה מאד ב-30 מעלות לכיכר הלחם ויוצרים שלושה חתכים אלכסוניים בכל כיכר. מניחים את שני הכיכרות בתנור ומנמיכים את הטמפרטורה ל-230 מעלות. אחרי 20 דקות, מנמיכים את הטמפטורה ל-180 מעלות ואופים עוד 20-30 דקות

 

פלאפל אפוי

כשנגמר הגז, זה תמיד במפתיע. וכי למה שלא יהיה במפתיע. הגז תקוע לו שם על הגג (כן, אני יודעת, זה
לא בטיחותי ולא נפוץ, אבל לעזאזל זה לא באשמתי), בתוך מיכלים שמפחיד אפילו להתקרב אליהם, וללא
שום חיווי כלשהו על מצבו בפנים. ואז צריך להתקשר לאמישראגז, לטכנאי שמגיע רק בין עשר לשתים
עשרה, וצריך להיכנס גם הביתה, כי הגיע הזמן הבדיקה החמש שנתית שלנו, באמת תודה שהודעתם לנו,
ואדם שמשישי בצהריים רק רוצה איזו ביצת שש דקות וחצי נאלץ להסתפק בכל מה שהוא יודע להכין
בתנור. ולא רק זה, בסוף גם תמיד הוא נכנע וכותב פוסט "נגמר לי הגז במפתיע" לבלוג שלו. אלו חיים
אלו? המתכון והתמונה של "המטבח של קלין".

נראה כיף!

רכיבים ל-12 קציצות פלאפל

  • 1 כוס גרגירי חומוס (אם אתה אדם בלי גז, תשתמש בקופסה)
  • 1 כוס בצל קצוץ
  • 4 כפות פטרוזיליה קצוצה
  • 4 כפות כוסברה קצוצה
  • 1 כפית מלח
  • 4 שיני שום קצוצות
  • 1 כפית כמון טחון
  • 1 כפית אבקת אפייה
  • 4 כפות קמח מלא (או יותר, אם הקציצות לא נדבקות יותר זו לזו)
  • שמן זית, לריסוס נייר האפייה

אופן ההכנה

  1. אם משתמשים בגרגירי חומוס, משרים אותם במים קרים לשמונה שעות לפחות או לכל הלילה. כשהם רכים דיים, מייבשים אותם.
  2. שמים חומוס, בצל, פטרוזיליה, כוסברה, מלח, שום וכמון במעבד מזון. מעבדים בפולסטים עד שההכל קצוץ היטב ומעורבב, אבל לא משחתי. מפזרים מעל אבקת אפייה וקמח ומעבדים בפולסים עוד כמה פעמים כדי לערבב. בוחנים כדור אחד כדי לראות אם התערובת מחזיקה. אם לא, מוסיפים קמח לפי הדרוש. מניחים את התערובת בקערה מכוסה ומקררים כמה שעות או לילה
  3. כאשר מוכנים לאפייה, מחממים תנור ל-200 מעלות (אפשר גם לרסס את נייר האפיה בשמן זית ולחמם את התבנית מראש, כדי שהפלאפל יהיו קריספיים יותר)
  4. יוצרים מהתערבות 12 כדורים, ומוחצים אותם לכדי קציצות בעובי סנטימטר. מכניסים לתנור עד שהם שחומים ואפויים, כ-22 דקות. מגישים חם עם טחינה כמובן

לחם מהיר עם זעתר פטה וזיתים

יותר מכל הזוגיויות האחרות שהיו לי, יושב הבית הוא טוב במחלות. כולם יודעים להכין תה ולכסות בשמיכה, אבל רק אחד יודע לקום בבוקר, להסתכל עליי מחזיקה את העין שלא תיפול החוצה מרוב כאב ראש, ועוד לפני שכל התאים במוח שלו מתעוררים להכריז: טוב, את חמודה שאת חושבת שאת הולכת היום לעבודה. חוץ מחום ומחלות אמיתיות, טפו טפו וזה, כל פעם שכואב לי, אני רוצה שמישהו יפתור אותי מהדילמה המעצבנת של האם זה מספיק רציני כדי לא ללכת לעבודה. זהו היום. קיבלתי אדוויל חדש דנדש מהסופר פארם. ממתק. חיבוקים לרוב. ודרישה חד משמעית: תהיי טובה אליה. אני אשתדל. המתכון של "המטבח של צ'יקו". התמונה, נטולת הזיתים, היא שלי.

רכיבים לתבנית לחם

  • 2.5 כוסות קמח מלא
  • 2 כפיות אבקת אפייה
  • 0.5 כפית מלח
  • 2 ביצים, טרופות קלות
  • 1 כוס חלב
  • 3 כפות זעתר
  • 2 כפות שמן זית
  • 200 גרם פטה
  • 0.5 כוס זיתים מגולענים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-175 מעלות ומשמנים תבנית לחם
  2. מערבבים קמח, אבקת אפייה, מלח וזעתר בקערה קטנה
  3. בקערה גדולה יותר מערבבים ביצים, חלב ושמן זית
  4. מוסיפים את תערובת הקמח לרכיבים הרטובים, ומקפלים עד שהחומרים היבשים שלושת רבעי רטובים. נזהרים מערבוב יתר
  5. מוסיפים זיתים ופטה ומקפלים שוב. מוזגים את התערובת לתבנית
  6. מפזרים עוד קצת זעתר מלמעלה ואופים 45 דקות. מצננים לפני ההגשה

 

עוגיות סנדוויץ שוקולד ורוגע

בחייה של יושבת הבית יש שלושה שלבים מעגליים בטירוף, שחוזרים על עצמם בטווחי זמן שונים. הראשון מתחיל במחשבה שיש עוד מלא דברים שהיא רוצה להספיק בחיים שלה. אז המחשבות שלה נשמעות משהו כמו: "תראי איזה חיים נוחים יש לך. הגיע הזמן שתעשי משהו עם עצמך. אולי תפתחי בלוג. אולי תתנדבי איפשהו. אולי תכתבי את ההוא. אולי תשלחי קורות חיים לשם". זה שלב מלהיב בטירוף ומלא תקווה. אז מגיע השלב השני: שלב הביצוע. היא אכן פותחת בלוג. או שולחת קורות חיים. או אומרת שהיא מוכנה להתנדב לשם. חלק מהדברים אכן יוצאים לפועל וחלק לא. ואז הימים שלה הופכים ארוכים כמו איזה מנכ"ל. עבודה. אחר כך פגישה. אחר כך כתיבה. אחר כך עוד פגישה. אחר כך עוד איזה טיוטה. זה שלב מעייף מאד ומספק. אבל אחרי הסיפוק מגיע הלחץ. "לא הספקתי את זה. הבטחתי להוא ולא עשיתי. אוף, נמאס לי!" ואז מגיע השלב השלישי והמצחיק מכולם: "על הזין שלי הכל! אני יושבת בבית שלי עד קץ הדורות ורואה טלוויזיה". זה נמשך כמה זמן שבו היא יושבת בבית ובולעת סדרות, עד שהיא אומרת "תראי איזה חיים נוחים יש לך. הגיע הזמן שתעשי משהו עם עצמך". מעגלי כמו שרק החיים יכולים להיות. עכשיו היא נמצאת בשלהי השלב השני. רגע לפני שהיא מתעצבנת על עצמה, הגיעה למסקנה שעליה לשבת בבית ולהכין עוגיות. צורה אחידה, שוב ושוב, למרוח קצת שוקולד, ולהירגע. הכל יהיה בסדר. המתכון והתמונה של "101 ספרי בישול".

מאד איכותי: מלח גס וסוכר חום

רכיבים ל-24 סנדוויצ'ים

  • 2.5 כוסות קמח מלא
  • 1 כפית אבקת אפיה
  • 1 כפית מחוקה מלח
  • 2כפות + 1 כפית פרג
  • 150 גרם חמאה, בטמפרטורת החדר
  • 0.66 כוס סוכר חום
  • 2 חלמונים
  • 1 כף תמצית וניל
  • 2-3 כפות חלב
  • 1 כף מלח גס (אפשרי)
  • 170-200 גרם שוקולד

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. בקערה בינונית מערבבים קמח, אבקת אפיה, מלח ופרג. מניחים בצד. בקערה אחרת טורפים חמאה עד שהיא תפוחה וקרמית. מוסיפים את הסוכר ומערבבים שוב. מערבבים פנימה את החלבונים ואת תמצית הווניל. נזהרים שלא לערבב יותר מדי. מוסיפים לרכיבים הרטובים את היבשים. מערבבים. אם הבצק יבש מדי, מוסיפים פנימה את החלב
  3. מעבירים את הבצק לשיש. לשים פעם או פעמיים ויוצרים כדור גדול. חותכים את הבצק לרבעים. יוצרים כדור מכל רבע. משטחים כל כדור לעובי של פנקייק עבה, כסנטימטר וחצי. עוטפים כל פנקייק כזה בפלסטיק נצמד ומכניסים למקרר לחצי שעה לפחות
  4. משטחים את הבצק על משטח מקומח קלות, לעובי של כשלושה מילימטרים. יוצרים צורות בחותכן. מסדרים בתבנית במרחק של שניים וחצי סנטימטרים זו מזו, ומפזרים מעל קצת מלח גס וקצת סוכר. אופים שבע דקות עד שקצות העוגיה מזהיבות. מוציאים מהתנור ומצננים לחלוטין
  5. כשרוצים להרכיב את העוגיות, מניחים את השוקולד על סיר כפול כדי להמיס אותו (לדעתי, אפשר גם במיקרו). מורחים חצי כפית של שוקולד מומס במרכז העוגיה ומניחים מעל עוד עוגיה

חלה של הגננת של הברילנרית

איך שראיתי את הפוסט הזה של הברלינרית ידעתי שבסוף אני אכין חלה. לא שיש סיבה כלשהי בחיים האלו להכין חלה במקום לקנות אותה. מדובר בלחם זול שמתייבש אחרי יום וחצי ואנחנו שני אנשים בבית, כך שאין שום סיכוי שיש כמות בצק קטנה מספיק כדי להתאים. אבל היה משהו שם, בשילוב בין הפשטות של גן ילדים לסמכותיות של הגננת. ובין זיעת הלישה לחדוות קליעת הצמות, שפשוט הפנט אותי וגרם לי להכין חלה למחרת היום בו קראתי את הפוסט. מה אגיד? יצא מעולה. וכן, מלא חיוניות.
אז המתכון פה, ביחד עם ההוראות לשזירת צמות שאפילו בחורות עם כתב מכוער יכולות לבצע בנאמנות. רק לומר שהכנתי חצי מכמות הבצק שם, ויצאו לי שתי חלות נאות פלוס לחמניות, אז בלי להשתגע.
והנה קצת תמונות:
מעשה קליעת הצמה הושלם!
שתי צמותחלות, מחשבות את קיצן לאחור
החלה! יום שלם של גאווה.

פנקייקס סלק

יש מתכונים שמשחקים איתך מחבואים. אתה יודע שאתה רוצה לנסות אותם. והם יודעים שאתה רוצה לנסות אותם. אבל יום אחד אין לך זמן. ביום השני חם לך. ביום השלישי אתה בדיוק יוצא לשתות. וביום הרביעי, אתה חושב, זה ממש לא מתאים להיום. וככה הם נשמרים בפייבוריטס של המחשב, וברשימת הטו דו לאותו שבוע, ובעוד כל מיני רשימות, אבל לעולם לא מגיעים לכדי מזון. כזהו המתכון של היום, שחשבתי להכין אותו בעצמי לפני שאני שמה אותו פה, אבל רצה הגורל ולא יצא. והוא מתאים בדיוק בדיוק לחנוכה. אז הנה. רק דעו, במתכון המקורי יש קמח קינואה, שאותו החלפתי בקמח מלא, כי יש גבול כמה נודניקים אפשר להיות. אם אתם במקרה רגישים לגלוטן, דעו לכם שאתם האנשים הכי אופנתיים בתל-אביב ושאפשר להחליף חלק מהקמח פה לקמח קינואה. המתכון והתמונה של "מטבח חמים ונעים".

סלק היה רגע ההשראה של אלוהים, בזה אין ספק. אחר כך הוא התדרדר לאבוקדו

רכיבים לכ-18 פנקייקס

  • 3 סלקים קטנים-בינוניים

תערובת יבשה

  • 1 כוס קמח מלא
  • 1 כוס קמח רגיל
  • 3 כפות סוכר חום
  • 1 כף אבקת אפיה
  • כפית מלח

תערובת רטובה

  • 1.5 כוסות חלב
  • 0.3 כוס יוגורט
  • 3 כפות חמאה, מומסת ומצוננת
  • 1 ביצה

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות. מניחים את הסלקים בתבנית אפייה מזכוכית או מתכת שבתחתיתה ככוס מים. מכסים את הסלקים בנייר אלומיניום וצולים עד שהם רכים מאד, כחצי שעה. מצננים, קולפים, ומרסקים במעבד מזון או בבלנדר מוט. למתכון זה צריך כחצי כוס רסק סלק. את השאר אפשר להקפיא לפעם אחרת
  2. מערבבים את הרכיבים היבשים בקערה גדולה
  3. בקערה בינונית מערבבים חלב, יוגורט, חמאה מומסת, ביצה וחצי כוס רסק לתערובת חלקה. שופכים את התערובת הרטובה ליבשה ומערבבים בזהירות. התערובת צריכה להיות בסמיכות של שמנת.
  4. מחממים מחבת על אש בינונית, עד שמים הניתזים על המחבת רוחשים. מנגבים את המחבת בזהירות עם חמאה. שופכים כרבע כוס תערובת בכל פעם למחבת. כאשר מתחילות להיווצר בועות על החלק העליון של הפנקייק, הופכים אותו ומניחים לצד התחתון להזהיב, כחמש דקות בסך הכל. מנגבים את המחבת במגבת נייר לפני הפנקייק הבא. מנגבים שוב בחמאה וקדימה לעוד פנקייק
  5. מגישים חם, כמובן, עם מייפל

הערות

  • עדיף להשתמש בתערובת מייד. אם לא יוצא, אפשר להניח אותה עד שעה בחוץ ולכל הלילה במקרר. כששבים אליה, היא בטח תהיה סמיכה מדי. אפשר לדלל אותה בעזרת כף חלב אחת בכל פעם. ולהיזהר לא לערבב מדי
  • במהלך הטיגון, אפשר להשאיר את הפנקייקס מכוסים בתנור במאה מעלות, כדי שכולם יהיו חמים אותו דבר כשהם מוגשים

לחמניות המבורגר מקמח מלא

החורף הזה אילץ אותנו לוותר על חלומות המסעדה בסוף השבוע, וגרם לי להבין, שוב, שאין כמו הקיץ. כן, היה כיף, להתכרבל, והוא הכין אוכל טעים נורא, ושמענו מוזיקה, וכל זה. אבל בנאדם צריך גם לצאת החוצה, ואיך אפשר לצאת החוצה כשהטוסטוס שלך מביט אליך במבט כלה שתכניס אותו פנימה, הנעליים שלך נרטבות בכל פסיעה שנייה, וכל העולם מסוגר מאחורי חלון ווילון? אז החלטתי להיכנע למזג האוויר ולהתכונן להרפתקאות ביתיות. הלחמניות האלו נראות כמו הרפתקה ראויה. המתכון והתמונה של "מלים לאכול לפיהן".

רכיבים ל-8 לחמניות

  • 1 כוס מים
  • 2 כפות חמאה, בטמפרטורת החדר
  • 1 ביצה גדולה
  • 1.66 כוסות קמח מלא
  • 1.75 כוסות קמח
  • 0.25 כוס סוכר
  • 1 כפית סוכר
  • 1 כף שמרים יבשים

אופן ההכנה

  1. מערבבים את כל הרכיבים בקערה קדולה, או בקערה של מיקסר ולשים עד שהבצק רך וחלק (אם משתמשים במיקסר, משתמשים בוו הגיטרה ומערבבים עד הבצק נדבק לוו). מניחים את הבצק בקערה משומנת קלות, מכסים ומניחים לתפוח שעה
  2. מחלקים את הבצק לשמונה חלקים (אפשר לשקול, ואפשר גם לפי העין: חוצים אותו, ואז חוצים כל חצי, ואז חוצים כל רבע). מעצבים כל חלק לכדור שטוח, מביאים את כל הפינות לאמצע וצובטים ביחד, ואז הופכים את החלק הצבוט למטה, חופנים את הבצק ביד, ומתווים עיגולים קטנים, כשהלחמניה לעתיד מונחת על משטח לא מקומח ולא משומן, שמסייע להופך אותן לעגולות. מניחים על נייר אפייה משומן, מכסים ומניחים לתפוח 30-40 דקות, עד שהם לגמרי תפוחות
  3. מחממים את התנור ל-180 מעלות. אופים את הלחמניות 12-15 דקות, עד שהן משחימות. מוציאים מהתנור ומניחים על הרשת להצטנן
עגולות למשעי, שלה. אני צנצנת חמוצים אם הן יוצאות לי ככה
עגולות למשעי, שלה. אני צנצנת חמוצים אם הן יוצאות לי ככה