עוף בחמאת בוטנים

את השוק של שישי בצהריים עשינו הפעם בירושלים. נסענו לבקר את ההורים, ועל הדרך זרקו אותנו לקנות מצרכים לארוחת הערב. איכשהו, החלטנו ביחד ששניצל לארוחת ערב יהיה רעיון טוב. אולי זה החומוס המצויין שאכלנו בבן-סירא שקצת ערפל את ראשינו, אבל הרעיון המצויין שלנו נתקל בקבלת פנים צוננת עד קפואה. כך שיצא שחזרנו אחר כבוד לתל אביב, ובידנו מגש קרטון חגיגי, ובו עוף שהפך לארוחת צהריים של חול.

המתכון, באווירה משפחתית דרך FamilyFreshCooking. התמונות שלי נשכחו במצלמה, ולכן גם התמונות משם. יצא טעים ביותר.

לא תמיד חייבים להתחכם

עוף בחמאת בוטנים (6 מנות)

חומרים

  • חצי כוס חלב קוקוס
  • חצי כוס חמאת בוטנים טבעית
  • 1 כף משחת קארי תאילנדי אדום
  • 1 כף מיץ לימון / ליים
  • 1 כף רוטב סויה או תמרינדי
  • 2 כפות רוטב דגים
  • 2 כפיות שמן שומשום קלוי
  • קורט פלפל שחור גרוס
  • קורט קינמון
  • מעט סוכר חום / דבש
  • 1 קג' חזה עוף, חתוך לקוביות בגודל 2 ס"מ בערך
  • חצי כוס בצל קצוץ
  • 3 שיני שום, כתושות
  • 1 כפית שמן קוקוס
  • 1 כוס גבעולי אספרגוס, חתיכות של כ-2 ס"מ

אופן ההכנה

מכינים את הרוטב:
בקערת ערבוב, מערבבים את חמאת הבוטנים יחד עם חלב קוקוס, משחת הקארי, מיץ לימון, רוטב סויה, רוטב דגים, שמן שומשום, סוכר/דבש. טורפים אותם עד שמקבלים רוטב אחיד. טועמים ומתקנים תיבול, מניחים בצד.

מטגנים את העוף:
מחממים שמן קוקוס במחבת גדול (אני השתמשתי בקנולה) ומטגנים על אש גבוהה-בינונית. מוסיפים את הבצל והשום, ומטגנים עד שמתרכך. מוסיפים את העוף ומטגנים כ-10 דקות נוספות, עד שהוא מזהיב. מוסיפים את הרוטב למחבת, מערבבים ומבשלים מכוסה כ-5 דקות נוספות, עד שהרוטב עוטף את קובוית העות. 2 דקות לסוף, מסיפים את גבעולי האספרגוס הקצוצים.

מגישים מייד על אורז לבן (או פתיתים, אם אתם לגמרי בקטע של חזרה לילדות). אם רוצים, מוסיפים כוסברה קצוצה, בוטנים או בצל ירוק.

קודם טופו מתובל, ואחר כך פטריות וטופו בקארי

הלוואי הייתי יכולה להישאר היום כל היום בבית, לחתוך ירקות, להשרות השריות, לקצוץ, לגלגל, לטבול, לאפות, לטגן, לבשל, לכסות חלקית, למיין אפונים. הייתי מכינה ארוחה גדולה גדולה, כולל קוקטיילים, ומזמינה עשרה אנשים לחגיגה שתימשך בשש בערב, אחרי העבודה, ותימשך עד הלילה, שאחריה הם יעמדו וישטפו כלים. במקום זה, שולחים אותי לעבודה. המתכון והתמונה של "מסע באוכל אסייאתי".

קודם, טופו מתובל

  1. שמים חבילת טופו בין שני קרשי חיתוך, ועליה מעמידים קילו או שניים של כל דבר שיש בבית, כדי לייבש את הנוזלים. אחרי חצי שעה, הופכים את הטופו ומייבשים עוד חצי שעה.
  2. מניחים את הטופו בקערה ומוסיפים סויה עד כיסוי הטופו, 3 שאלוטס קצוצים, 3 שיני שום קצוצות, 1 כף גרגירי פלפל (סצ'ואן) וקצת אניס. משרים לשעה או שעתיים. כדי לזרז מעט את התהליך אפשר לשים את כל הרכיבים בסיר לרוטב על אש בינונית עד לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים 30 דקות.
  3. מוציאים את הטופו ומייבשים אותו

רכיבים

  • 250 גרם טופו מתובל (מתכון למטה), חתוך גס
  • 1 כוס אטריות שעועית, מושרות
  • 3 שיני שום, קצוצות דק
  • 4 שאלוטס, קצוצים דק
  • 0.5 פלפל אדום מתוק, חתוך לרצועות דקות
  • 3 פטריות שיטאקי, חתוכות
  • 0.5 כוס פטריות יער, חתוכות
  • 2 בצלים ירוקים, קצוצים
  • 3 כפות בוטנים קלויים, קצוצים גס
  • 1 כף שמן צמחי
  • 2 כפות סויה
  • 1 כף סוכר
  • 1.5 כפות אבקת קארי
  • 6 כפות מים

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן בווק על אש בינונית, ומוסיפים טופו, פלפל אדום, שאלוטס ובצל ירוק. מטגנים עד שהטופו משחים
  2. מוסיפים את האטריות ואת הפטריות. מערבבים היטב
  3. מוסיפים סויה, סוכר, אבקת קארי ומים. מערבבים
  4. מוסיפים את הבוטנים ומגישים
הביאו אותה בפיקניק ויטנאמי, עאלק
הביאו אותה בפיקניק ויטנאמי, עאלק

תאילנד, אהובתי

בדרך כלל, אם אני מנצח אותה באיזה התערבות, אני מוותר לה. זה לא במיוחד ג'נטלמני לגבות זכיות בהתערבות מהאישה שאתה אוהב. לפני שבועיים, התערבנו על משהו שקשור לדירה החדשה. לא אלאה אתכם בפרטים, רק אומר שהפרס לזוכה היה ארוחה בבית תאילנדי. ניצחתי, ברור. באיזה יום סופר מתיש, קמתי ממנוחת הצהריים (כלומר, התרסקות הערב אחרי העבודה) וכולי מלא רחמים עצמיים ורעב גדול. גלגלתי כמה מקומות בראש, התייעצתי איתה, קצת אינטרנט, ואז נזכרתי. היי! את חייבת לי בית תאילנדי!

בשעה עשר ורבע, אחרי הליכה קצרה ברגל, הגענו לבית תאילנדי. אין הרבה מסעדות בעיר שעברו את שלב הבאזז בחייהן ושעדיין צריך לחכות בהן עשרים דקות לשולחן בשעה הזאת. חיכינו.

המלצרית, שראתה שאת זמן ההמתנה שלנו בילינו עם סיגריה ביד, שאלה מייד אם זה בסדר שנשב באיזור העישון. הסכמנו. על אף שאני מעדיף את האוכל שלי בלי עשן, זה היה בסדר. בניגוד לתאילנד האמיתית, בבית תאילנדי מאווררים יפה את איזור העישון שלהם, ככה שלא תאכל בתוך מסך עשן, ותוכל לראות את מעמד הפלסטיק הקטן שכתוב עליו "אלכוהול בזול!", דרך אלגנטית (טוב, לא ממש) לספר לכם שתמורת 18 שקלים תקבלו כוס קאווה סטנדרטית מאוד, וב 22 ימזגו לכם כוס מרטיני. בשלב הזה של היום, זה בדיוק מה שהיה נחוץ, אלכוהול קל ומרגיע.

אכלנו ביחד, לא רוצים להעמיס על הבטן יותר מדי, אנחנו עושים את זה מדי פעם.
לראשונות לקחנו סלט פפאיה ירוקה, שהוא המאכל התאילנדי האהוב עליה בעולם כולו ומנה של אגרול. סלט הפאפאיה (28 ש"ח) היה טוב מאוד, מרענן וטרי. ההתאמה לטעם הישראלי, שכללה מעט – עד – לא – בכלל רוטב דגים (שהוא בעצם המלח של התאילנדים) ופחות מדי חריף היתה קצת יותר מדי, אבל בסך הכל מדובר במנה טובה. שני האגרולים (20 ש"ח) שקיבלנו, היו קטנים ומדוייקים מאוד. אם גדלתם על האגרול במסעדות אסייתיות זולות, אתם בטח חושבים עכשיו על טעם של שמן לטיגון עמוק. לא כך היו האגרולים בבית תאילנדי. אלה היו חפים משמנוניות מוגזמת, ופריכים במידה כזאת שגם בסוף הביס, לא נשרכו שום ירקות החוצה.

למנה עיקרית  לקחנו מנה של קארי ירוק בחלב קוקוס, עם טופו, חציל ובזיליקום תאילנדי. לצידם הגיעה גם קערית של סטיקי רייס. בלי להגזים, זו מנה שיכולה להתחרות במנות שמגישים בתאילנד. המרקם המדוייק של הנוזלים במנה, מנעד הטעמים שבין מספיק מתוק ללא חריף מדי, הרוך של הטופו מול קליפות החצילים הקשות (היא אומרת שהיה אפשר להיפטר מהן), עלי הבזיליקום התאילנדי, שאי אפשר לאכול אותם אבל נמצאים בדיוק במידה כדי שלא תצטרך לעבוד בלהוציא אותם, הכל מדויק. אח! עזבי אותך לעבור דירה, אני אומר לה, אני מוכן לגור בקערה הזאת.  מוותרים על קינוחים והולכים לקושש ארגזים ברחובות העיר.

לסיכום, האוכל בבית תאילנדי הוא תאילנד במיטבה, והוא האפשרות המהירה והיחסית זולה לקבל קצת תאילנד בתל אביב. אבל, קחו בחשבון, רק יחסית זולה. עם האלכוהול הזול (שתי כוסות לכל אחד) סיימנו כאן ב 190 שקלים לפני טיפ. נכון, הם היו על חשבונה, אבל בתכל'ס, מדובר בקצת יותר ממה שאוכל אדם נורמלי אחד, וזה לא זול למסעדה שהיא בהגדרה מסעדת קאזו'אל. מצד שני, אתר האינטרנט שלהם מציע  ארוחות עסקיות במחיר המנה העיקרית, ויש מצב שזו אופציה טובה מאוד גם כן.

——

מעניין לעניין. אולי אתם מכירים, אולי לא, אבל לברכה גולשת יש בלוג שלם שמוקדש לאוכל תאילנדי. רוצו לבקר.

אוכל אצבעות

היום קיבלתי ממנו זימון לישיבה. זה מצחיק אותנו. אנחנו חנונים. זה אומר שבערב נשב מול המחשב ונעשה דברים ביחד. זה אומר שצריך להתאים את ארוחת הערב שלנו לזה. מייד הלכתי לחפש פינגר פוד. פינגר פוד זו מילה ממש טובה, כי אפשר ממש לדמיין את שתי האצבעות (המורה והאגודל) מתקרבות זו לזו כדי לתפוס איזו פיסת מזון. וזה תמיד משמח. מה שמצאתי הפעם זה קרוקטים של עוף וירקות. זה נראה מתכון מסובך למדי, אבל בסוף הוא גם נראה טעים למדי. אצלנו זו בטח תהיה גרסת הטופו והירקות.

טיגון עמוק זה קצת מבאס
טיגון עמוק זה קצת מבאס