מרק טורטיות

יושבי הבית הפכו בשבוע שבועיים האחרונים לכל כך יושבי בית, שבכל פעם שנערכת התייעצות חשאית כדי לבדוק האם הגיע הזמן לצאת החוצה, עולה מייד קריאה ברורה ונרגשת להשארת יושבי הבית בביתם. אין לדעת אם זה החורף, האירועים המרגשים שהסתיימו (יושב הבית יספר עליהם), האירועים המרגשים שעוד צפויים (פריז!!!!!!) או תאוות הקריאה בבית שעולה על גדותיו מרוב דברי דפוס, אבל העובדה נותרת כשהייתה: יושבי הבית הפכו לעוד יותר יושבי בית. על כן, ללא הרף הם מבשלים אוכל של הבית שלהם. והפעם, הבית שלהם במקסיקו סיטי. זה מתכון לא צמחוני, כך שהסיכוי שבאמת יכינו אותו לא הכי הכי גדול, אבל איזה טעים זה נראה! המתכון והתמונה של "ניו-יורק טיימס".

אוהבת טורטיות

רכיבים ל-4-6 מנות

  • קילו שוקיים עוף
  • 1 בצל בינוני, חתוך לרבעים, עם הקליפה
  • 1 ראש שום, חצוי, עם הקליפה
  • 0.25 כוס שמן צמחי
  • 6 טורטיות תירס
  • מלח
  • 2 כפות צ'יפוטלה באדובו
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה, קצוצה
  • 2 אבוקדו, מגולענים, קלופים וחתוכים לקוביות
  • 120 גרם מוצרלה, מגוררת או חתוכה לקוביות
  • לימון פרוס, להגשה

אופן ההכנה

  1. מניחים את העוף, שלושה מארבעת רבעי הבצל והשום בסיר גדול. ממלאים מים עד כדי כיסוי (כ-10 כוסות) ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש כך שהנוזלים יבעבעו בעדינות. מבשלים, ומקפים את הקצף מדי פעם, עד שהעוף רך מאד, כ-45 דקות עד שעה
  2. בינתיים, מחממים את השמן הצמחי במחבת גדולה על אש בינונית. כאשר השמן חם, מטגנים שתיים מהטורטיות, והופכים פעם אחת, עד שהם קריספיות וזהובות, כ-2-3 דקות לטורטיה. מייבשים במגבת נייר. חותכים את ארבע הטורטיות הנותרות לרצועות, מוסיפים אותן למחבת, מערבבים עדי להפריד ביניהן ומטגנים עד שהם קריספיות וזהובות, עוד שתיים שלוש דקות. מייבשים במגבת נייר ומתבלים במלח בעודן חמות
  3. כאשר העוף רך, מעבירים אותו לצלחת או לקרש חיתוך בעזרת מקלחיים או כף מחוררת (או מעבירים אותו למקרר או למקפיא כדי שהוא יתקרר מהר יותר). כאשר אפשר לגעת בו, קורעים את הבשר באצבעות, וזורקים את העצמות והעור
  4. בזמן שהעוף מתקרר, מסננים את הציר וזורקים את הירקות. מקלפים את הרבע האחרון של הבצל ומניחים במעבד מזון עם צ'יפוטלה, רבע כוס כוסברה וקמצוץ מלח. מפוררים את שתי הטורטיות השלמות המטוגנות ומוסיפים מספיק ציר כדי למלא קצת יותר מחצי מעבד מזון. מעבדים עד שהתערובת חלקה ככל האפשר
  5. מחזירים את המשחה ואת הציר הנותר לסיר ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש כך שהתערובת מבעבעת קלות ומבשלים עוד חמש דקות. מוסיפים את העוף, טועמים ומוסיפים מלח במידת הצורך. מחלקים את האבוקדו, הגבינה והכוסברה בין ארבע עד שש קערות. מוזגים את המרק לקערות ומקשטים ברצועות טורטיה. מגישים מיד עם פרוסות לימון

מרק עדשים עם יוגורט צ'יפוטלה

אתמול אכלנו ארוחת ערב ירוקה, כמו שאנחנו אוהבים לפעמים, עם קיש ברוקולי (לא ההוא מאתמול. אחד מומצא) וזוקיני צרובים מוחמצים קלות (של אורנה ואלה), ונזכרתי שוב כמו זה עדיף לאכול אוכל אמיתי, עם הרגשה של אוכל. כלומר, גם במבה ודוריטוס וחצי מנה פלאפל זה בסדר, אבל לא תמיד. אז מצאתי לנו עוד מתכון שימשיך את הסדרה הירוקה. המתכון והתמונה של "מטבח מונבט".

רכיבים ל-6 מנות
למרק

  • 2 כוסות עדשים
  • 1 בצל, קצוץ
  • 1 פקעת שומר, קצוצה
  • 1 כף שמן זית
  • 1 כוס אורז מלא
  • 6 כוסות ציר ירקות
  • 1 כפית כמון
  • 1 צרור גדול של מנגולד (או כרוב על, כמו שקוראים בעברית ל-kale), או שילוב של עלים ירוקים
  • מלח ופלפל
  • 1 לימון

ליוגורט

  • 1 כוס יוגורט
  • לא יותר משתי כפיות של ממרח צ'יפוטלה

אופן ההכנה

  1. מבשלים את האורז ומניחים בצד. מרתיחים בערך ארבע כוסות מים, ומבשלים את העדשים 20 דקות, עד שהן מבושלות. מוסיפים עוד מים במקרה הצורך. מייבשים
  2. בסיר גדול למרק מאדים את הבצל והשומר בשמן זית כשמונה דקות, או שהם מתחילים להשחים קלות. מוסיפים את הציר והכמון. מביאים לרתיחה ומבשלים כ-10 דקות
  3. מוסיפים את העדשים והאורז המלא ומבשלים כ-10 דקות. מוציאים את החלקים הלבנים מהמנגולד וחותכים את העלים לרצועות דקות. טועמים אם יש מספיק מלח ופלפל, ומתקנים לפי הצורך
  4. מסירים מהאש ומוסיפים את הירוקים. מערבבים פנימה מיץ מחצי לימון, או יותר, במקרה הצורך
  5. מערבבים את היוגורט עם הצ'יפוטלה. מגישים את המרק עם כף יוגורט
יש תמונות מהממות בבלוג הזה. לכו לראות
יש תמונות מהממות בבלוג הזה. לכו לראות

מאהב לטיני רוקד עם בטטה

ובכן, הצלחתי. תבשיל הבטטה חציל תרד זכה להצלחה רבתי, ואני הבנתי שכדי להגיע לרמת המלח הרצויה לרוב בני האדם, אני צריכה לשים פי שניים יותר מלח ממה שנראה לי הגיוני. רשמתי בפניי. ובגלל ההצלחה של הבטטה, החלטתי להמשיך בעוד מתכון אחד, שכולל את הרכיב המגניב צ'יפוטלה, שקשה לחשוב על שם מגניב ממנו לאוכל. ובכלל, פלפלים חריפים, על אף אכזריותם, זוכים בשמות מגניבים למדי: חלפיניו, צ'יפוטלה, פאסיאה, אנצ'ו. כולם נשמעים כמו מאהבים לטיניים עתירי ג'ל ושארם. ובכן, הפעם המאהב הלטיני הזה הצליח להשיג לעצמו רק בטטה.