המהפכה הירוקה: אטריות אודון בפסטו תרד

יושבי הבית לא נוהגים להחזיק מנות קבועות במסעדות קבועות. הם לא מסוג האנשים שמתיישבים על הבר של המעורב או בשישקו או בפאפאס או איפשהו ומזמינים את "הקבוע". הם הרבה יותר בקטע של לטעום, להחליף, לחזור, ללכת, ולהיות חופשיים. רק בג'ירף יש מנה אחת שהם תמיד תמיד תמיד מזמינים: המנה המלזית, בגרסתה הצמחונית. כאן שניהם מסכימים כי זאת מנה מצויינת שאין בכל העיר משהו שיכול להחליף אותה. ברגע שתוקף אותך החשק למלזית, זה אבוד לך. אתה תשלם 100 שקל לארוחת הערב שלך, ותחכה כמו כלב לשליח שיגיע אחרי שעה. כי למסעדה עצמה, עם ריח הטיגון והרעש הבלתי נסבל, אפילו כלב לא אמור ללכת. והנה, מתכון שהוא אמנם בטעם אחר לגמרי, אבל ייתכן שהוא יכול להחליף את הג'ירף. אם אכן הוא טעים כמו שהוא נראה, אני חשה שנפתח עידן חדש ביחסינו עם מנות ירוקות. המתכון והתמונה של "מתכון כן"

לפעמים אנחנו מוסיפים גם אגרול

רכיבים

  • 1 כוס אטריות אודון מורתחות
  • 2 כוסות תרד טרי, שטוף וחתוך
  • 1 שן שום
  • 1 עגבניה קטנה, קצוצה
  • 0.25 בצל, קצוץ
  • 1 צ'ילי אדום, קצוץ דק
  • 0.5 כוס אפונה ירוקה טרייה
  • 0.5 כוס פלפל אדום, קצוץ
  • 1 כף שמן זית
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. קוצצים את התרד והשום במעבד מזון ליצירת משחה חלקה. מוסיפים קצת מים אם צריך, כדי שהמשחה לא תהיה סמיכה מדי
  2. מחממים שמן במחבת. מוסיפים את הבצל ומבשלים עד שהבצל שקוף. מוסיפים עגבניות וצ'ילי ומבשלים עד שהעגבניות רכות
  3. מערבבים פנימה משחת תרד, 2-3 כפות מים, מלח ופלפל. מכסים ומבשלים על אש בינונית עד שהתרד איבד את הטעם הנא שלו
  4. מוסיפים פנימה אטריות אודון, אפונה ופלפלים. מכסים ומבשלים עוד כמה דקות
  5. מגביהים את הלהבה ומערבבים כל העת כדי לייבש את הנוזלים שנותרו. מסירים מהאש ומגישים מייד

סלט חצילים מאודים

יושבי הבית הם חיות אורבניות, אני חושבת שסוף שבוע האחרון הוכיח זאת באופן סופי. הם, תרחיק אותם מהעיר, שים אותם בצימר, ותפעיל להם את הג'קוזי, ישר יתחילו להרהר במוסריותה של תעשיית התיירות וביכולתו של האדם לחיות בכבוד כאשר חושך גדול אופף את יישובו בשש בערב. בכל אופן, כיאה לגליליים האמיתיים שאנחנו, אכלנו מלא בשר ביומיים האחרונים, וזה היה מאד לא נחמד. אז השבוע חוזרים לירקות עם מעט מאד נגיעות. המתכון והתמונה של "ניו-יורק טיימס".

נראה קצת חיוור, אבל נשמע מאד טעים

רכיבים

  • 1 קילו חצילים (עדיף יפניים, אבל אני לא ראיתי כאלו בשוק)
  • 1 כף רוטב סויה
  • 1 כף מיץ לימון
  • 1 כף חומץ אורז
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 1-2 כפיות ג'ינג'ר טרי, קצוץ
  • 1 כף שמן שומשום
  • 2 כפות שמן זית
  • קומץ פלפל שחור
  • 1 כף כוסברה, קצוצה
  • צ'ילי קטן, קצוץ (לא חובה)
  • עלי ארוגולה
  • פלפל אדום קטן, חתוך לרצועות דקות

אופן ההכנה

  1. מאדים את החצילים. אם מוצאים חצילים יפנים, חוצים אותם לאורך, ואז לפיסות שמתאימות לסיר האידוי. אם משתמשים בחצילים רגילים, חותכים אותם לרבעים לאורך. מניחים בסיר אידוי ל-10-15 דקות, עד שהם רכים לחלוטין
  2. מכינים את הרוטב. מערבבים מיץ לימון, סויה, חומץ, שום, ג'ינג'ר, שמן שומשום, שמן זית ופלפל שחור
  3. מתבלים. מוציאים את החצילים מסיר האידוי בעזרת מלקחיים, ומעבירים לקרש החיתוך. מצננים חמש דקות, וחותכים לחתיכות ברוחב סנטימטר וחצי. מתבלים במלח, בפלפל, ברוטב המוכן ובצ'ילי-אם-רוצים כשהחצילים עדיין חמימים. מצננים במקרר שעה או יותר
  4. מגישים. מערבבים את החצילים עם כוסברה. מסדרים את הארוגולה בקערה ומעליה את החצילים. מקשטים בפרוסות פלפל אדום

כרישות צלויות ברוטב פלפלים

אתמול הייתי שבר כלי נפשי ורגשי (איך אני שונאת שכותבים נפשי ורגשי. זה ישר שולח אותי לחשוב מה בעצם ההבדל ביניהם ולעולם איני מצליחה להגיע להסבר ראוי). יושב הבית, המהמם באדם, הוריד אותי בבית אחרי העבודה, אמר לי "תזמיני לאישה שלי משהו טעים לאכול" והלך לסרט עם חבר. ואכן, האישה שלו, כאחרונת הנשים לפני מחזור, פתחה מייד את המחשב והזמינה ביג מאמא, כזאת שמנונית עם אקסטרה פטה ועם פלפלים קלויים, ואכלה אותה בתאווה מול שני פרקים של CSI ניו-יורק. זה לא מאד עזר כדי לגרום לי להתאושש ממתקפת ההורמונים, אבל אחרי שעשיתי איזה בצק והכנתי עוגת בצק פריך רוויה בשוקולד, מצב העניינים התחיל להתבהר. כל זה אבל גרם לי לחשוק במאכלים מעט עדינים יותר. המאכל הזה, כך אומרים, הוא טאפאס ידוע בקטלוניה. המתכון והתמונה של "ניו-יורק טיימס".

על גבול הלא-משביע

רכיבים לשש מנות
לרוטב

  • 1 פלפל אדום בינוני, קלוי, מקולף, מגורען
  • 1 עגבניה גדולה
  • פרוסה עבה של באגט, קלוי קלות
  • 1 שן שום, קלופה
  • 0.25 כוס שקדים קלויים
  • 1 כפית צ'ילי
  • 2 כפיות פטרוזיליה, קצוצה
  • 0.5 כפית פפריקה מתוקה
  • מלח ופלפל
  • 1 כף חומץ שרי
  • 0.25 כוס שמן זית

לכרישות

  • 6 כרישות יפות
  • 2 כפות שמן זית
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מכינים את רוטב הרומסקו. מחממים תנור למקסימום ומכסים תבנית בנייר אלומיניום. מניחים את העגבניה בתבנית ואופים 2-4 דקות עד שהיא מתחילה להתכווצ'ץ בצד אחד. הופכים ואופים את הצד השני עוד 2-4 דקות. מוציאים מהתנור, מצננים, מקלפים ומגרענים
  2. מכניסים את השום למעבד מזון, ומעבדים עד שהוא קצוץ. מוסיפים שקדים קלויים, לחם וצ'ילי. מעבדים למשחה. מגרדים את צדי הקערה, ומוסיפים פלפל, עגבניה, פטרוזיליה, פפריקה, מלח ופלפל. מוסיפים חומץ ושמן זית בזילוף איטי עד שהתערובת חלקה. מצננים, אם מתאפקים, עד לטמפרטורת החדר
  3. מכינים את הכרישות. חותכים וזורקים את החלק הירוק כהה של הכרישות. אם הכרישות גדולות, חותכים לרבעים לאורך, ושוטפים היטב במים קרים. אם הכרישות הן בקוטר של עד סנטימטר וחצי, לא חייבים לחתוך אותן לאורך.
  4. מביאים מים לרתיחה בסיר. מניחים את הכרישות בסיר אידוי ומאדים עשר דקות. מעבירים לקערה ומערבבים עם שמן זית, מלח ופלפל
  5. מחממים מחבת לצלייה. צולים את הכרישות עד שיש פסים יפים. מסירים מהאש ומגישים עם הרוטב

ממרח חציל קלוי

יושבי הבית אוהבים את הממרחים שלהם. הם במיוחד אוהבים את הרגע שבו מישהו מהם פורס לחם, מוציא ממרח מוכר ומצרף לו משהו חדש, שנקנה הרגע. השני יושב בסלון או בשולחן המטבח או ליד המחשב, ומחכה בסבלנות שיפתיעו אותו. ואז, טדדם, הוא מופתע. שני הצדדים שמחים עד מאד: אחד על שהצליח לזווג זיווג מוצלח והשני על כי הוא אוכל אוכל טעים שלא חשב עליו כלל. כדי לעשות זאת, צריך ממרחים נוספים. והפעם, ממרח חציל, מהר מהר, לפני שייעלמו החצילים מהשוק. המתכון והתמונה של "מלים לאכול לפיהן".

רכיבים

  • 1 חציל בינוני, קלוף
  • 2 פלפלים אדומים, בלי גרעינים
  • 1 בצל אדום, קלוף
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 2 כפות שמן זית
  • 1.5 כפית מלח
  • 0.5 כפית מלח
  • 1.5 כפות רסק עגבניות

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית
  2. חותכים את החציל, הפלפלים והבצל לקוביות בגודל 2.5 סנטימטרים. מערבבים אותם בקערה עם שום, שמן, מלח ופלפל. מפזרים בשכבה אחת בתבנית וצולים 40-45 דקות, עד שהירקות משחימים קלות ורכים. מערבבים אותם פעם אחת באמצע הדרך
  3. מעבירים את הירקות למעבד מזון, מוסיפים את רסק העגבניות ומפעילים ל-3-4 פולסטים. מתקנים תיבול
אנחנו נעשה עם הפלפלים הקלויים המוכנים שלנו
אנחנו נעשה עם הפלפלים הקלויים המוכנים שלנו

תבשיל כרוב עם פלפלים

יושב הבית הביא ביום שישי כרוב יפהפה מהשוק. אני חושבת שאני אגיד את זה שוב: יושב הבית הביא כרוב יפהפה מהשוק. המשפט הזה מסמן את זה שנהייתי אישה של ירקות. כי אישה של לא-ירקות, היא לא חושבת על כרוב כיפהפה. סביר להניח שהיא לא חושבת על כרוב בכלל. ואם כן, היא חושבת: טעים, לא טעים. זה מצחיק, התהליך הזה שבו מתחילים לבשל, מגלים שזה מהנה, מבשלים יותר, מתעמקים יותר, ובסוף מגיעים לזה שחושבים שכרוב הוא יפהפה. זה אולי מסמן את זה שגם מה שחשבת פעם שהוא משוגע, יכול להראות לך הכי הגיוני בשלב מאוחר יותר בחייך. בכל מקרה, מצאתי לנו מה לעשות איתו. המתכון והתמונה של dyln.

רכיבים

  • 1 כרוב
  • 3 כפות שמן זית
  • מלח ופלפל
  • 1 בצל
  • 2 פלפלים אדומים או צהובים
  • 0.5 כוס קטשופ
  • 3 כפות רוטב ווסטרשייר
  • 3 כפות חומץ תפוחים
  • 2 כפות סוכר חום
  • 3-4 שיני שום
  • 1 כפית פפריקה
  • 1 כפית כמון

אופן ההכנה

  1. חותכים את הכרוב לרצועות של שישה מילימטרים, חוץ מהעלים החיצוניים הקשים והליבה. זה יוצר בערך קילו כרוב, כך שמצטברת ערימה. זה מספיק ל-6-8 סועדים, ולכן למרות שמבשלים אותו די הרבה, צריכים מחבת גדולה, בקוטר 33 סנטימטרים בערך. שמים במחבת שלוש כפות שמן זית (במתכון המקורי יש שמן בייקון. לא ראיתי כזה בחיים, ואנחנו בכל מקרה, אתם יודעים, די צמחונים)
  2. מתבלים את הכרוב במלח ופלפל ומאדים על אש בינונית כעשר דקות, תוך ערבוב. בינתיים, חותכים בצל גדול לרצועות דקות, ביחד עם שני הפלפלים. מוסיפים את הבצל והפלפלים למחבת ומאדים 10 דקות נוספות, ומערבבים מספיק כדי שלא יידבקו. הירקות אמורים לשמור על הצבע שלהם, אבל להיות מבושלים
  3. בקערה קטנה מערבבים קטשופ, ווסטרשייר, חומץ וסוכר חום
  4. קוצצים שיני שום ומוסיפים למחבת, ביחד עם כפית פפריקה וכפית כמון. מוסיפים את הרוטב וחצי כוס מים ומערבבים. אפשר להוסיף עוד קטשופ אם רוצים
  5. מבשלים, במחבת מכוסה, כעשרים דקות. בשלב זה אפשר להסיר את המכסה ולבשל 10 דקות נוספות, עד שהרוטב מצטמצם, אם מעדיפים את הכרוב במרקם קרנצ'י. אפשר גם להשאיר את זה עוד קצת, כ-40 דקות לפני שמסירים את המכסה
מעניין מה קורה אם משתמשים בכרוב סגול
מעניין מה קורה אם משתמשים בכרוב סגול

אורז מטוגן בחביתה

תארו לכם שאתם חוזרים הביתה בערב, ומישהו מגיש לכם חביתה מהבילה. כזו צהובה וטובה עם ריח של, איך לומר, חביתה. אתם נרגשים מאד ונועצים את המזלג שלכם בתוך החביתה, וראו איזה פלא: בפנים מחכה לכם אורז מטוגן עם ירקות, חמים גם הוא, ומעלה אדים. האם לא תרצו לחייך אל האיש שהכין את האוכל הזה ולומר לו: תודה תודה. ובכן, על זה חשבו כשהמציאו את האורז מטוגן פתאיה, שמתחבא בתוך החביתה. המתכון והתמונה של "גזירים מהמטבח שלי".

רכיבים

  • 2 כוסות אורז מבושל (עדיף קר, שבושל אתמול)
  • 2 כוסות אפונה ירוקה
  • 1 חזה עוף – חתוך קטן (אני בטוחה שטופו יעשה פה עבודה מצויינת)
  • 1 גזר, חתוך לקוביות
  • 0.5 כוס פלפל אדום או צהוב
  • 2 צ'ילי, קצוצים
  • 2 שאלוטס, קצוצים
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 2 כפיות קטשופ
  • 2 כפיות רוטב דגים
  • מלח ופלפל
  • 2 ביצים, טרופות

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן במחבת. מוסיפים שאלוטס ושום ומטגנים בערבוב עד שהם משחימים
  2. מוסיפים עוף, גזר, אפונה, פלפלים וצ'ילי ומטגנים בערבוב שתי דקות. מוודאים שהירקות רכים והבשר מבושל
  3. מוסיפים את האורז. ממשיכים לערבב עד שכל החומרים הכירו ביניהם. מוסיפים קטשופ, רוטב דגים ומלח ופלפל
  4. מטגנים עוד שתי דקות ומכבים את האש
  5. מרססים קצת שמן על מחבת. מכינים את החביתה והופכים אותה פעם אחת כאשר הצד התחתון מתכהה
  6. שמים בקערה את האורז המטוגן. מעליו שמים את החביתה ועוטפים את האורז בקצות החביתה. הופכים לצלחת הגשה. מגישים עם מלפפונים ועגבניות
יש משהו כל כך משמח בסתם קטשופ
יש משהו כל כך משמח בסתם קטשופ

פולנטה עם פלפלים ושקדים

אחד הדברים המגניבים בלחפש מתכונים באינטרנט הוא שאת לא יודעת מתי תפלי על מתכון שהוא לגמרי לא מתכון שהיית מנסה, אבל את מחליטה לבקמרק אותו רק בגלל שהוא מוגש כל כך יפה. זה בדיוק מה שקרה עם המתכון הזה, שלא שהוא לא נראה לי טעים, אבל כל מה שמבוסס על פולנטה, נראה לי כמו משהו שמכינים כשיש במקרה את כל הרכיבים בבית. ובכל זאת, תמונה, כידוע, שווה אלף מלים ואלף תבשילים שאפשר סתם ככה להכין. המתכון והתמונה של "דבי שאוקרוס"

רכיבים ל-24 כוסות
לפולנטה

  • 4 כוסות מים
  • 0.5 כפית מלח
  • 1 כוס פולנטה
  • 0.5 כפית טימין קצוץ
  • 0.25 כפית פלפל

מילוי

  • 2 כפיות שמן צמחי
  • 0.5 כוס שקדים מולבנים
  • 3 פלפלים אדומים, קלויים, קלופים, מנוקים, וחתוכים
  • 0.25 כוס שמן זית
  • 2 כפות חומץ שרי
  • 1 שן שום גדולה, קצוצה
  • 1.5 כפיות צלפים, קצוצים
  • 0.5 כפית טימין, קצוץ
  • מלח ופלפל
  • 10 זיתים ירוקים, מגולענים, קצוצים
  • 1 כף פטרוזיליה, קצוצה
  • 125 גרם גבינת מצ'נגו, מגוררת – לקישוט

אופן ההכנה

  1. מכינים את הפולנטה. מביאים מים ומלח לרתיחה בסיר. מנמיכים את האש לאש נמוכה, מוסיפים בערבוב פולנטה. מבשלים ומערבבים עם כף עץ 15-20 דקות או עד שהפולנטה מסמיכה ונפרדת מדפנות הסיר. מסירים מהאש. מערבבים פנימה טימין ןפלפל. מניחים כפות גדושות של פולנטה בקעריות מאפינס משומנות. בעזרת גב הכף יוצרים מגרעת במרכז כל קערית
  2. מכינים את המילוי. במחבת בינונית מחממים את השמן הצמחי. מוסיפים את השקדים ומבשלים על אש בינונית, בערבוב, עד שהם מזהיבים, כ-5 דקות. מעבירים לצלחת עם מגבת נייר כדי לייבש אותם, ואז חותכים. בקערה בינונית מערבבים את כל רכיבי המילוי, מוסיפים את השקדים ומתבלים לפי הטעם
  3. מרכיבים את המנה. מוזגים כף גדושה של מילוי לכל קערית פולנטה. מקשטים במנצ'גו
כמה אנשים צריך לארח כדי להכין 24 קעריות כאלו?
כמה אנשים צריך לארח כדי להכין 24 קעריות כאלו?

המבורגר טונה עם קולסלואו אסייתי

ביום חמישי הוא חזר מהשוק כולו נרגש: הבאתי טונה טרייה ממשה הדייג הגבר! ואכן, נתח נאה של טונה שכן לו במקרר, מחכה לרגע הנכון. ההתרגשות שלו נבעה משתי סיבות: ראשית, קשה להשיג טונה טרייה במחוזתינו הלא-אסייתיים. ושנית, נדיר שאנחנו מרשים לעצמנו לקנות נתח כזה, שתג המחיר שלו, בשוק, עומד על 150 שקלים לקילו! ובכל זאת, לא סתם קנה, אלא גם הכין סטייק טונה בשומשום עם מיונז וואסאבי. לזאת ייקרא גבר לעניין! בשל השמחה ששררה בבית, אני חשה שלא תהיה זו הפעם האחרונה שטונה טרייה עושה את דרכה לביתנו. ואני רוצה להיות מוכנה לפעם הבאה. המתכון והתמונה של "מכונית הטבחית".

רכיבים ל-2 המבורגרים
להמבורגרים

  • 2 סטייקים של טונה טרייה (כ-120 גרם כל אחד)
  • 0.5 כוס פירורי לחם פנקו
  • 1 כפית בצל ירוק, קצוץ דק
  • 1 כפית פלפל אדום, קצוץ דק
  • 1-2 כפיות טריאקי
  • 1 כפית כוסברה, קצוצה
  • קומץ אבקת שום ו/או אבקת ג'ינג'ר
  • לחמניות להמבורגרים
  • מיונז

לקולסלואו

  • 1 כוס רצועות ברוקולי או כרוב (שילוב של ברוקולי או כרוב, גזר וכרוב אדום)
  • 1 כפית שמן שומשום
  • 1 כפית מיץ לימון או חומץ אורז
  • 1 כפית דבש
  • 0.5 כפית סויה
  • זרעי שומשום קלויים

אופן ההכנה

  1. מערבבים טונה, פירורי לחם, טריאקי, בצל ירוק, פלפל אדום, כוסברה, שום וג'ינג'ר. יוצרים צורה של המבורגר
  2. מחממים שמן במחבת רחבה. מטגנים את הקציצות כ-2-3 דקות בכל צד
  3. מערבבים כרוב או ברוקולי עם שמן שומשום, דבש, מיץ לימון וסויה. מפזרים למעלה זרעי שומשום
  4. להרכבה, מורחים מיונז על שני צדדים של לחמניית המבורגרים. מניחים את ההמבורגרים בצד אחד, ועליו קולסלואו ואת הצד השני של הלחמניה
לא מאד אסייאתי, המראה
לא מאד אסייאתי, המראה

נזיד חומוס פיקנטי

כל היום רק אוכלים סלק בבית הזה. אז הגיע הזמן למשהו בצבע קצת אחר, ובמרקם אחר, ומיבשת אחרת, במתכון שהוא קצת הודי, בלי שעון. המתכון והתמונה של מייקל נטקין, שבדרך כלל הוא ב"עשבי תיבול רעבתניים", אבל זה פורסם ב-"Thekitchn".

רכיבים לארבע מנות

  • 4 כוסות חומוס מבושל, ללא הנוזלים, או שמשרים 2 כוסות חומוס יבש כל הלילה ומבשלים אותו עד שהוא רך
  • 2 כרובית
  • 0.5 כוס שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 8 שיני שום, קצוצות
  • 1 כף כמון
  • 2 כפות כורכום
  • 2 כפיות קינמון
  • 2 כפות זרעי שומר
  • כפית עד שתי כפות של פלפל אדום חריף, בהתאם לאהבת החריפות שלכם
  • 1 לימון כבוש, קצוץ (או מיץ משני לימונים טריים וגרידה של אחד מהם)
  • מלח
  • 2 כפיות פלפל שחור טחון טרי

אופן ההכנה

  1. חותכים את הכרובית לפרחים בינוניים ואת הגבעולים לקובציות. מערבבים עם רבע כוס שמן זית ומעט מלח ומניחים בתנור שחומם ל-200 מעלות, עד שהכרובית רכה ומתחילה להתקרמל
  2. בסיר גדול מערבבים רבע כוס שמן על להבה בינונית גבוהה. מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא שקוף. מוסיפים שום, כמון, כורכום, קינמון, זרעי שומר ופלפל אדום ומערבבים כל הזמן. כאשר מריחים את התבלינים (כ-30 שניות), מוסיפים את החומוס וקצת מים ומנמיכים את האש
  3. כאשר הכרובית מוכנה, מוסיפים אותה לסיר, ביחד עם הלימון
  4. מתחילים בכף מלח, ומוסיפים עד שהטעם מרגיש נכון. מוסיפים עוד מים אם צריך, עד שמגיעים לסמיכות של נזיד. מבשלים עוד קצת, עד שקצת מהחומוס מתפרק לתוך הנזיד
  5. בסוף, מוסיפים את הפלפל השחור ובודקים שוב את המליחות, החמיצות והתבלון. מגישים עם קוסקוס, לצד רוטב מבוסס יוגורט (עם מלפפון או נענע או שמיר) ורוטב חריף (עדיף אריסה)
מושלם ליום גשם בלבנט
מושלם ליום גשם בלבנט

קסרול יווני למראה

עם כל הקיץ הזה, והאוכל הקליל שהוא מכתיב, לפעמים מתחשקת לי מנה מבושלת היטב שכזו, משהו של אימהות, משהו עם שאריות, משהו כזה שיושבים מול הטלוויזיה ונוגסים בו, והוא רך, וטעים, ולא מזיק, ולא מאתגר, מין משהו כזה שהיה יכול להיות "המנה שתמיד לוקחים הביתה", אם אמא שלי הייתה נותנת לי דברים לקחת הביתה (זה אני. זה לא היא. תמיד זה נראה לי מנהג מופרך. מה? היא יודעת לקנות בסופר יותר טוב ממני? היא יודעת לבשל יותר טוב ממני? מה אני ענייה? מוגבלת? מאיפה זה בא, הדבר הזה?). ואז מצאתי את זה: קסרול (כבר התחלה טובה ) עם שאריות אורז מלא (המשך מצויין) פטה, עגבניות ובצלים בסגנון יווני (גראנד פינאלה!). המתכון והתמונה של "המטבח של קיילי".

תבנית

  • קסרול

רכיבים

  • 4 כוסות אורז מלא מבושל
  • 1 כף שמן זית
  • 1 בצל גדול, חתוך לחתיכות קטנות למדי
  • 1 פלפל אדום גדול, חתוך לחתיכות של סנטימטר
  • 2 כפיות תיבול יווני (בשלי יש מלח, אורגנו טורקי, שום, גרידת לימון, פלפל שחור ומיורן)
  • 170 גרם גבינת פטה, מגוררת (אל תקנו גבינה מפוררת מראש, קנו גוש ופוררו אותו)
  • 0.25 כוס ציר עוף, רצוי תוצרת בית

אופן ההכנה

  1. מחממים את התנור ל-190 מעלות
  2. מחממים שמן זית במחבת כבדה. מוסיפים בצל ומאדים על להבה בינונית-גבוהה כשתי דקות. מוסיפים פלפל ותיבול יווני ומאדים 2-3 דקות נוספות. מוסיפים אורז ומאדים עוד דקה. מערבבים היטב, כדי שהירקות יתפזרו באופן אחיד באורז
  3. מורידים מהאש ומערבבים פנימה בעדינות את הפטה המגוררת. שופכים מעל את ציר העוף
  4. מרססים תבנית קסרול מקרמיקה או מזכוכית בתרסיס שמן זית, שופכים את תערובת האורז. מכסים את התבנית ואופים כ-25 דקות. מסירים את הכיסוי ואופים 5-10 דקות נוספות, עד שהגבינה נראית מעט מותכת
נדמה שיש יותר פלפל בתמונה מבמתכון
נדמה שיש יותר פלפל בתמונה מבמתכון