סובדיקו

יש אמהות, מפורסמות באיכות המטבח שלהן. אחרות, ייזכרו לעד בזכות תזמון ומנה אחת מנצחת. ביום חמישי, דקה אחרי שהבטחתי לה שקשוקה ראויה לארוחת הערב,  נזכרתי בסובדיקו (subediko) של שושי. כל יום חמישי בערב, בערך באותה שעה, היא היתה מוזגת לנו, מתוך סיר אמייל לבן את התבשיל הזה, תערובת מרגיעה של עגבניות, פלפלים, גבינה,קצת חריף, חלה שקורעים בידיים ותזמון מושלם.

כמה שניסיתי, לא הצלחתי למצוא איזכור למנה הזאת באינטרנט. אבל האופי בלקני מאוד, ולכן גם מאפשר פרשנויות שונות וגרסאות שעוברות מאמא לבן, ומבן לחבר (תודה, אבי 😉 ). אני עשיתי ככה:

המצרכים – 2 מנות נדיבות

  • 1 פלפל ירוק, קלוי
  • חצי פלפל אדום חריף, טבעות (לא חובה)
  • 4 עגבניות גדולות (6 בינוניות)
  • שן שום, פרוסה
  • כפית וקצת פפריקה
  • גבינה מלוחה פשוטה – חמד או צפתית במליחות עדינה
  • שמן

אופן ההכנה

  1. קולים את הפלפל על אש גלויה. מצננים, קולפים ופורסים לרצועות דקות (כחצי סנטימטר) וארוכות. בזמן שהפלפל על האש, קולפים את העגבניות וקוצצים לקוביות קטנות.
  2. בסיר גבוה וצר, מחממים מעט שמן. מטגנים קלות את הפפריקה והשום. נזהרים לא לשרוף. מוסיפים את רצועות הפלפל והפלפל החריף, ומטגנים על אש נמוכה כ-5 דקות נוספות.
  3. מוסיפים את העגבניות, על מיציהן, מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומכסים את הסיר. מבשלים כ 40-50 דקות, עד שרוטב העגבניות מצטמצם ומסמיך.
  4. כחמש דקות לפני ההגשה, זורקים פנימה את קוביות הגבינה
  5. אוכלים מייד, עם כף ועם חלה טרייה

נוסטלגיה. באלוהים

בוקטיני אמאטריצ'אנה

סופשבוע כמעט שלם נפוצו יושבי הבית איש איש לעיסוקיו, ושבו רק ביום שבת אחר הצהריים, כשרוח פריפריה קשה מנשבת משערם ומעורם, וליבם חפץ אך ורק ברחובותיה של העיר הגדולה המיוזעת הנחמדה, שהליכה או נסיעה בהם תמיד מעלים פניני חמדה עירוניות. ובתוך כל זה, איש לא בישל, ואיש לא טעם ממאכליו של איש כבר כמה ימים, וזה מצער מאד. היום, כך הוא הכריז, אנחנו מכינים רוטב עגבניות לפסטה, ואני משערת שהוא התכוון לרוטב עגבניות לפסטה טעים כזה שהיה בסיר כמה זמן, עם כבדות של התיישבות במקום אחד. אז מצאתי את זה, בוקטיני אמאטריצ'אנה, של מאריו באטאלי, אהוב הבית, מתוך הספר שיש לנו, שמשתמש בפסטה שהיא כמו ספגטי, רק קצת יותר עבה. רק תמונה הוא לא שם, הג'ינג'י המהמם, אז לקחתי את של "מטבח טבעוני ללא שומן

".

רכיבים

לרוטב עגבניות בסיסי – שתי כוסות

  • 1/8 כוס שמן זית
  • 0.5 בצל סגול, חתוך לחתיכות של 6 מילימטר
  • 2 שיני שום, פרוסות דק
  • 3 כפות טימין, קצוץ
  • 0.25 גזר, מגורר
  • 1 קופסת שימורים של עגבניות שלמות
  • מלח

לבוקטיני אמאטריצ'אנה

  • 0.25 כוס שמן זית
  • 350 גרם בייקון, קצוץ דק
  • 1 בצל אדום, חתוך לפלחים לאורך
  • 3 שיני שום
  • 1.5 כפיות שבבי פלפל אדום חריף
  • 2 כוסות רוטב עגבניות בסיסי
  • 0.5 קילו בוקטיני
  • גבינת פקורינו, לפיזור מעל

אופן ההכנה

  1. קודם מכינים את רוטב העגבניות. מחממים את שמן הזית במחבת על להבה בינונית. מוסיפים את הבצל והשום ומבשלים עד שהם מתרככים ומשחימים קלות, כ-8 עד 10 דקות. מוסיפים את הטימין ואת הגזר, ומבשלים עד שהגזר רך למדי, כ-5 דקות
  2. מוסיפים את העגבניות, עם המיץ, ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים עד שהרוטב סמיך כדייסה, כ-30 דקות. (את הרוטב אפשר לאחסן במקרר עד שבוע, או להקפיא עד שישה חודשים)
  3. מרתיחים מים בסיר גדול ומוסיפים שתי כפות מלח
  4. בינתיים, במחבת גדולה, שמים שמן זית, שום ופלפל חריף, ומחממים על להבה נמוכה עד שהבצל רך, כ-12 דקות
  5. מוציאים מעט שמן מהמחבת עד שנותרת רק רבע כוס שמן, מוסיפים את רוטב העגבניות הבסיסי ואת הבייקון, מגבירים את האש, ומביאים לרתיחה, ואז מנמיכים את האש ומניחים לבעבע 6-7 דקות
  6. מכניסים את הבוקטיני לסיר של הפסטה, ומבשלים כדקה פחות ממה שהיצרן אומר
  7. מוסיפים את הפסטה לרוטב ומבשלים עוד דקה
  8. מחלקים את הפסטה בין ארבע צלחות מחוממות ומגישים מייד, עם פקורינו מגורר מעל
אנחנו אולי נשים סרדינים במקום הבייקון?
אנחנו אולי נשים סרדינים במקום הבייקון?

ברוסקטה, זה לא בעצם טוסט?

ביקור חפוז בשוק הכרמל ביום חמישי אחרי העבודה, הניב אי נחת ממראה הירקות והפירות למכירה וזיתים שחורים סגולים עסיסיים. ביום שישי אחר הצהריים, כשאי הנחת הייתה הרחק מאחור, הזיתים השחורים הפכו לברוסקטה.

– עגבניה אחת

– זיתים שחורים טעימים מהשוק

– זנב פלפל אדום חריף

– נענע

– שמן זית

– שתי פרוסות לחם

– גבינה צפתית 5 אחוז

קודם כל שמים את שתי הפרוסות לחם בתנור, ב-180 מעלות בערך.

ואז חותכים את העגבניה לחתיכות קטנות. גם את הפלפל האדום.

לוקחים כמה זיתים וקורעים מהם את הבשר. חותכים גם אותו לחתיכות קטנות.

מערבבים בכלי, יחד עם כמה עלי נענע והפלפל האדום.

מוציאים את פרוסות הלחם מהתנור.

מפזרים עליהן שמן זית. מעל זה את תערובת הירקות. ומעל הכל פרוסת צפתית חתוכה גם היא לקוביות קטנות.

מגישים בשמחה לאיש שאת אוהבת, שבדיוק לומד למבחן.

כולם שמחים בחלקם.

טבעות בצל אפויות

יש רק סוג אחד של רעב לטבעות בצל: הסוג שאחרי האלכוהול. זה בדיוק הזמן שאתה רוצה משהו שמנוני, דוחה למדי, אבל מענג באי המוסריות הקיבתית שבו. הבעיה היא ששלוש דקות אחרי כן מתחילים להתפתל מצרבת ומייסורי מצפון. המתכון הזה, של טבעות בצל אפויות, אמור לפתור את עניין המצפון. השאלה היא האם כדאי להתקרב לסכין ולתנור כשאתה שיכור. ייתכן שזה שווה ניסיון.