תחתיות ארטישוק עם תרד בבשמל

הבעיה שלי במטבח היא שאני לא ממש טובה שלהכין אוכל שאוכלים. אני טובה בלהכין עוגיות. ועוגות. וממרח מיוחד שלפעמים משתמשים בו. ושילוב חדשני בין דלורית לתפוח עץ. אבל בתכל'ס לא יוצא מזה אוכל. כשפותחים את המקרר, אין מה לאכול. רק מדי פעם מתפלק איזה מתכון שהוא מספיק טוב ומשביע כדי להיכנס לספר המתכונים האמיתי שלנו.

מזל שיש את יושב הבית, שיודע להיכנס למטבח לשעתיים ולהכין אוכל שמספיק איכשהו לכל השבוע. בתמורה, אני ממש טובה בכביסה.

והפעם, ניגשים לפתרון התעלומה מה אפשר לעזאזל לעשות עם תחתיות ארטישוק, שתמיד נראות מעולה, בלי לדחוף לתוכן בשר מפורר. והתשובה: כמובן שתרד.

המתכון והתמונה של "מי שגדלה ברחוב הצרפתי"
להמשיך לקרוא תחתיות ארטישוק עם תרד בבשמל

חטיפי ברוקולי ותפוחי אדמה

נכון חטיפי עוף במקדונלדס? אז כאלו, אבל לצמחוניים.
זה הכל.
לא קינוח גורמה. לא שום דבר מנחם.
רק חטיפים. לצמחוניים.
מה נותנים בתמורה?
בערך שעתיים שלמות במטבח.
ואת כל התבניות שהיו לנו בבית.
זו מנה שהפרופורציות בין טרחת ההכנה לתוצאה בה הן מופרכות ביותר.
ובכל זאת, אני בטוחה שהמנה הזאת תככב במטבח של יושבי הבית זמן רב. היא פשוט מקסימה כל כך.
המתכון של ג'וי האופה עם קצת שינויים שלי. התמונה שלי.

רכיבים לבערך 30 חטיפים

  • 2 תפוחי אדמה גדולים
  • 3 גזרים בינוניים, קלופים ופרוסים לטבעות
  • 1.5 כוסות פרחי ברוקולי
  • 0.3 כוס כרישה קצוצה או בצל קצוץ
  • 1 שן שום כתושה
  • 3 כפות שמן זית
  • 1 כפית בהרט
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 1 כפית מלח
  • 0.5 כפית פלפל שחור
  • 2 כפיות חרדל די'זון
  • 0.5 כוס קמח
  • 2 ביצים, טרופות
  • 1.3 כוס פירורי לחם

אופן ההכנה

  1. שמים את הרשתות בתנור במרכז ובשליש העליון ומחממים תנור ל-200 מעלות
  2. שוטפים את תפוחי האדמה ועוטפים בנייר כסף. שמים בתבנית על הרשת במרכז
  3. מערבבים פרחי ברוקולי ופרוסות גזר עם שתי כפות שמן זית, מלח ופלפל שחור. שמים בתבנית ומכניסים לשליש העליון של התנור
  4. צולים את הגזרים 30-40 דקות עד שהם משחימים קלות ומתרככים. הופכים כמה פעמים במהלך הזמן. את תפוחי האדמה צולים שעה עד שהם מתרככים
  5. בינתיים מחממים כף שמן זית במחבת קטנה ומאדים בצל או כרישה עד שהם מתרכים, 3-5 דקות. מוסיפים שן שום ומבשלים עוד דקה. מסירים מהאש
  6. מוציאים את הגזר והברוקולי ומכניסים למעבד מזון ביחד עם הבצל או הכרישה. קוצצים קטן ומעבירים לקערה
  7. מוציאים את תפוחי האדמה מהתנור. מצננים. קולפים וקוצצים במעבד מזון. לא חייבים להגיע למשחה ממש חלקה. אפשר להשאיר גושישים. מוסיפים לקערה של הגזר והברוקולי
  8. מתבלים עם פפריקה מתוקה, בהרט, מלח, פלפל שחור וחרדל
  9. מכינים על פס הייצור שלוש קערות: אחת עם קמח, אחת עם ביצה ואחת עם פירורי לחם. יוצרים כדורים קטנים וטובלים: קמח, ביצה, פירורי לחם. מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה (בשלב זה אפשר להקפיא אותם לאפייה מאוחרת יותר)
  10. מעבירים את הרשת לשליש העליון של התנור ומחממים ל-220 מעלות. משפריצים קצת טיפות שמן זית על כל כדור, כדי שיזהיבו. אופים עשר דקות. מוציאים, הופכים את הכדורים, מטפטפים שמן זית על הצד השני, אופים עשר דקות
  11. מניחים על השולחן מלא מטבלים תעשייתים מגעילים מהממים ואוכלים בהנאה רבה

גראטן עגבניות ירוקות

הרי ידוע שהטלפתיה בין יושבי הבית שרירה וקיימת. לא מזמן תהיתי האם עגבניות ירוקות הן פשוט עגבניות לא בשלות או שזהו זן אחר. לא חלפה לה יממה ויושב הבית חזר מהסופר ואמר: הבאתי לך כמה עגבניות ירוקות. אולי נמצא מה לעשות איתן. העגבניות הירוקות שהוא הביא היו מחוברות בקצותיהן ירוקי הגבעול לעגבניות אדומות, וכך נפתרה התעלומה, או כך לפחות חשבתי. יושב הבית, לעומת זאת, טען, שיש גם זן מיוחד של עגבניות שהן תמיד ירוקות.
ובכן, התשובות על פי האינטרנט: עגבניות ירוקות מטוגנות מהסרט ומהחיים בצד הדרומי של אמריקה הצפונית עשויות מסתם עגבניות לא בשלות. עם זאת, יש זן מיוחד של עגבניות, שהוא מראשוני זני העגבניות בעולם ולאחרונה זוכה לעדנה מחודשת בקרב חקלאי מזון אורגני ולקוחותיהם, שבו העגבניות באמת ירוקות גם כשהן בשלות.
אז פה, סתם עגבניות לא בשלות. כשהלכתי לשוק כדי לקנות עוד כמה, גיליתי שיש הרבה מהן, מסתתרות מתחת לעגבניות הבשלות. הגיוני, סך הכל.
המתכון מבוסס על המתכון של "בלי מתכונים", אבל שיניתי קצת והתמונות שלנו.

רכיבים ל-2-3 מנות

  • 0.5 קילו עגבניות ירוקות, חתוכות לפרוסות בעובי חצי סנטימטר

לכיסוי פירורי לחם

  • 0.5 כוס פירוי לחם או פנקו
  • 0.25 כפית מלח גס
  • פלפל שחור
  • 1 כף שמן זית

לרוטב מורניי

  • 10 גרם חמאה
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 כרישה, חצויה לאורכה, שטופה ופרוסה לירחים
  • 2 כפיות קמח
  • 0.75 כוס שמנת 15%
  • 1 כפית מלח
  • 2 כפות פרמז'ן, מגוררת
  • קמצוץ אגוז מוסקט מגורר
  • נענע מגבעול אחד

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-230 מעלות
  2. מחממים חמאה ושמן זית במחבת לא גדולה. מוסיפים כרישה ומאדים על אש בינונית עד שהכרישה מתחילה להיות ריחנית מאד ורכה. מוסיפים את הקמח ומערבבים דקה. מוסיפים את השמנת, הגבינה, המלח ואגוז המוסקט. ממשיכים לערבב כמה דקות עד שהרוטב מסמיך. מכבים את האש ומוסיפים את הנענע
  3. מערבבים את כל חומרי הכיסוי פירורי לחם ומניחים בצד
  4. טובלים את פרוסות העגבניות ברוטב ומסדרים בתבנית קסרול. אין צורך להשתגע עם הסידור ככה שיהיה אחיד, זה בסדר. שופכים את שארית הרוטב על העגבניות. מפזרים מעל את כיסוי פירורי הלחם באופן אחיד
  5. מכניסים לתנור ל-15 דקות, מנמיכים ל-180 מעלות ואופים עוד עשר דקות

קציצות עדשים שחורות ברוטב פסטו לימוני

אני זוכרת שלפני הנסיעה הראשונה שלי למזרח שמעתי כל הזמן מאנשים שהמזרח משנה לך את החיים. הייתי נורא מודאגת מזה כי עוד לא התחלתי את החיים שלי אפילו, ולא רציתי ששום דבר ישנה אותם. רציתי לראות דברים שלא רואים בצבא ורציתי לנשום אוויר שאינו של מרכז הארץ, אבל בהחלט לא הייתי בשלה לשום שינוי. בלשון המעטה אפשר לומר שהשקעתי אנרגיה לשווא: דבר, אפילו פסיק, לא השתנה.
כמה שנים אחר כך, כשנסעתי לכמה חודשים לדרום אמריקה, כבר לא חשבתי שנסיעה כלשהי בעלת מועד קצוב יכולה לשנות את חיי. אבל הייתי בטוחה שאם אני אעמיד איזו שאלה או מטרה רוחנית על סדר היום, ודאי אהגה בהם רבות. הייתי קרובה יותר לחיזוי המציאות, אבל גם הפעם דבר לא קרה. כלומר, ראיתי מקומות, גיליתי דברים על עצמי והפקתי לקחים. הם לא היו קשורים כלל למחשבות שחשבתי שהן חשובות לפני הטיול.
וככה, כל פעם שנסעתי, התקוות שלי לתובנה חשובה הצטמצמו. אני נוטה לחשוב שהחיים הרגילים והשגרתיים טומנים בחובם יותר הזדמנויות לרגעי א-אה! מאשר החיים שמחוץ לחיים.
רק דבר אחר לא השתנה: השיבה הביתה – השיבה המלאה, כולל המחוייבות למחוייבויות, החברות עם החברים, ויכולת אהבת החיים – מצריכה את זמן המסע עצמו. לפי המדד הזה, יש לנו עוד שבוע עד שבכלל ננחת.
בינתיים, נאכל קצת קציצות ירוקות. המתכון והתמונה של "מטבח מונבט".

כל הפה שלי זועק לביס

רכיבים ל-18 קציצות קטנות
לקציצות

  • 2 כוסות עדשים שחורות מבושלות (השתי כוסות זה לפני הבישול)
  • 2 ביצים, טרופות קלות
  • 0.75 כוס ריקוטה
  • 0.25 כוס פרמז'ן מגוררת
  • 1 שן שום גדולה, כתושה
  • 0.5 כפית זרעי שומר, מחוצים
  • 2 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • קמצוץ נאה של טימין
  • כפית מלח וכפית פלפל שחור
  • 0.66 כוס פירורי לחם

לרוטב פסטו לימון

  • 1 שן שום
  • 0.25 כוס צנוברים
  • גרידה ומיץ מלימון שלם
  • 0.5 כפית מלח
  • 1 כוס עלי בזיליקום
  • 0.25-0.3 כוס שמן זית
  • 2 כפות פרמז'ן מגוררת
  • 2 כפות מים לדילול הרוטב

אופן ההכנה

  1. במעבד מזון מרסקים את העדשים למחית. מעבירים את העדשים לקערה גדולה. מוסיפים ביצים, ריקוטה, פרמז'ן, שום, זרעי שומר, פטרוזיליה, טימין, מלח ופלפל ומערבבים היטב. מערבבים פנימה את פירורי הלחם ומניחים לעשרים דקות
  2. לרוטב הפסטו, מעבדים שום, צנוברים, גרידת לימון ומיץ לימון במעבד מזון או בבלנדר עד שמגיעים לתערובת חלקה. מוסיפים את עלי הבזיליקום ואת שמן הזית ומעבדים עד שמגיעים לסמיכות של רוטב. מוסיפים מים, שמן זית או לימון כדי לדלל את הרוטב לסמיכות הרצויה. מערבבים פנימה את הפרמז'ן ומניחים בצד. הרוטב יישמר במקרר, מכוסה, עד שבוע
  3. מחממים תנור ל-200 מעלות. בודקים את תערובת הקציצות באמצעות יצירת כדור בגודל של כדור טניס שולחן. אם הכדור מחזיק מעמד, הכל בסדר. אם הכדור רטוב מדי ומתפרק, מוסיפים או כף או שתיים של פירורי לחם
  4. מרפדים תבנית בנייר אפייה. יוצרים כדורים ומניחים בתבנית (לא צריך הרבה רווח ביניהם, הם לא מתפרשים). אם רוצים עוד קצת קראסט, אפשר למשוח אותם במעט שמן זית
  5. אופים 15-20 דקות עד שהחלק העליון מזהיב. באמצע הדרך הופכים את הקציצות בזהירות
  6. מגישים עם אטריות, על מצע תרד מאודה או פשוט את הקציצות עצמן עם רוטב הפסטו

.

כדורי שעועית שחורה ותירס

המרקם. המרקם הוא הגאונות פה

יושבי הבית עשו בסופהשבוע מעשה כל כך אחראי, שממש לא ברור איך הם שרדו אותו. הם ישבו עם עצמם, עם המוח שלהם, עם התקוות שלהם, עם הציפיות שלהם, עם הפחדים שלהם, עם האכזבות שלהם וניסו לתכנן מה הם רוצים לעשות עם עצמם ועם חייהם בשנה הקרובה. הכל בגלל איזה מאמר שיושב הבית האינטיליגנט קרא. אין מה לומר, היה מחושב. איכשהו, למרות המשימות המבוגרות באופן בלתי נתפס, היה גם מרגש וממריץ. בין היתר, דובר שם על אוכל לעבודה. המנה הזאת היא פשוט כל כך אחרת ממה שאוכלים בעבודה בדרך כלל (אני באמת לא מבינה איך אנשים בעבודה עוד אוכלים פרגית בכזאת הנאה. באמת, אין לכם שום חוש גיוון והתרגשות?), ואני כל כך אוהבת אוכל מקסיקני, שממש בא לי עליה כבר. המתכון והתמונה של "אייכפר".

רכיבים

  • 2 קופסאות של 400 גרם שעועית שחורה, שטופה
  • 1 כפית כמון
  • 1 כוס גרגרי תירס
  • 0.25 כוס פלוס 0.3 כוס פירורי לחם
  • 2 כוסות עגבניות קצוצות
  • 2 בצל ירוק, קצוץ
  • 0.25 כוס כוסברה טרייה, קצוצה
  • 1 כפית אבקת צ'ילי
  • 0.25 כפית מלח
  • 1 כף שמן זית

להגשה

  • אבוקדו, חתוך לקוביות

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-220 מעלות. מרססים נייר אפייה בשמן
  2. מועכים שעועית שחורה וכמון במזלג בקערה גדולה, עד שלא נותרת שעועית לא מעוכה. מערבבים פנימה תירס ורבע כוס פירורי לחם. מערבבים עגבניות, בצל ירוק, כוסברה, חצי כפית אבקת צ'ילי ומלח בקערה בינונית נפרדת. מערבבים כוס אחת מתערובת העגבניות לתערובת השעועית
  3. מערבבים שליש כוס פירורי לחם, שמן זית וחצי כפית אבקת צ'ילי בקערית, עד שפירורי הלחם מצופים בשמן. מחלקים את תערובת השעועית ל-8 כדורים של חצי כוס. מועכים בזהירות כל כדור לתערובת פירורי הלחם עד שהוא מצופה כולו, ומניחים על נייר האפייה
  4. אופים את הקרוקטים עד שפירורי הלחם זהובים, כ-20 דקות. מערבבים אבוקדו לתערובת העגנביות שנותרה. מגישים את הסלסה עם הקרוקטים

 

בצלים ממולאים פטריות ואנשובי

כבר הרבה זמן שיושב הבית מבקש שאכין לו בצלים ממולאים, ואני דוחה אותו בבטח בטח. כי מה לי ולבצלים ממולאים? זה תמיד נראה לי כמו הדבר הכי קשה בעולם, ובעצם איך בכלל ממלאים בצל. ובכן, יום אחד פתחתי את הספר "אהרוני פותח שולחן" והיה שם מתכון ממש מגרה שנתן תשובה פשוטה: מבשלים את הבצל ואז הכל קורה מעצמו. וזה היה נכון. דעו לכם כי לבצל המבושל בקליפתו ואז מפורק ממרכזו יש את המרקם הנעים בעולם, שמזכיר חלקלקות של ספגטי עם יכולת התפרקות של רובוטריק. זה מקסים מקסים. המתכון כאמור של אהרוני, שאותו אני מחבבת מאד. התמונה שלי.

רכיבים ל-6 מנות

לבצלים

  • 6 בצלים גדולים ויפים בקליפתם
  • 30 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
  • 0.75 כוס מים

למילוי

  • 6 נתחי פילה אנשובי
  • 6 כפות שמן זית
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 2 גבעולי טימין
  • 250 גרם פטריות שמפיניון, קצוצות דק
  • מלח ופלפל שחור
  • 0.5 כוס פטרוזיליה, קצוצה
  • 6 כפות פירורי לחם
  • 3 כפות פרמזן, מגוררת דק

אופן ההכנה

  1. מרתיחים מי מלח בסיר גדול. מבשלים את הבצלים השלמים כ-30 דקות (יותר כמו 45 דקות) עד שהם מתרככים לגמרי. מסננים ומצננים
  2. קולפים את הבצלים בזהירות, חוצים לרוחב, ומרוקנים את המחצית הפנימית מכל בצל. קוצצים את הגדלים שהוצאו מהבצל. מחממנים תנור ל-200 מעלות
  3. משרים את האנשובי במים קרים כ-10 דקות, כדי להפחית את מליחותו. מסננים וקוצצים גס
  4. מחממים במחבת שמן זית, ומטגנים את הבצל הקצוץ שהוצא מן הבצל המלא ואת השום, עד שהם מזהיבים מעט. מוסיפים טימין, פטריות, אנשובי, מלח ופלפל. מסירים מהאש ומוסיפים פטרוזיליה, פירורי לחם וגבינה. מערבבים ואפשר להוסיף עוד קצת שמן זית (אני לא הוספתי)
  5. ממלאים את חצאי הבצלים בתערובת, כך שיהיו גבעות של מילוי בכל חצי
  6. מניחים את הבצלים הממולאים בכלי חסין חום, ושמים על כל בצל קוביית חמאה. יוצקים שלושת רבע כוס מים תחתית הכלי ואופים כ-20 דקות עד שפני המילוי משחימים קלות

סרדינים ממולאים של קיץ

רוח המהפכה לוקחת את הבחורה שלי ומבלבלת אותה קלות. אני, שאיני מהפכן גדול, שמח לתמוך בה ושמח לתמוך במהפכה. בדרך אל התיקונים הפרטיים שלי, פתאום אני פוגש זוג מכרים. הם יושבים על שולחן ליד השוק, שמתחיל להעלות ריחות של סוף יום וארבעים מעלות. בכוס עם רגל קצרה שותים בירת בוטיק ישראלית, על השולחן מונחות שלוש צלוחיות קטנות. אני ניגש להגיד שלום, ולא יכול שלא להתפלא נוכח האלגנטיות של זוג, שיצא את הבית, מתעלם לגמרי מהחום, מתכנן תוכניות מעל צלוחיות קטנות של אחר צהריים. הם לא נראים טרודים בענייני מהפכות או חום, יש להם אחד את השני. [מתכון + תמונה Hunger and Sauce]

סרדינים ממולאים בלימון כבוש וצנוברים

חומרים

  • 6 סרדינים גדולים ומנוקים, שטופים ויבשים
  • 3 לימונים כבושים, קצוצים
  • חצי כוס פירורי לחם
  • 3 כפיות צנוברים קלויים
  • רבע כף פלפל שחור גרוס טרי
  • 2 כפות פטרוזיליה קצוצה

אופן ההכנה

  1. מערבבים ביחד את כל המרכיבים, פרט לסרדינים. בעדינות, ממלאים את חלל הבטן של הסרדינים בתערובת, ובעזרת שיפוד עץ או קיסם, סוגרים את הדגים, כך שהמילוי לא יברח והדגים ישארו שלמים במהלך הטיגון.
  2. צולים או מטגנים את הסרדינים מעל הגריל או על מחבת, כ-3 דקות מכל צד, עד שהדג עסיסי ועורו קצת תפס צבע.

פול ירוק לימוני

רוח מהפכנית מנשבת על פני ציון. חמישים אלף איש בעצרת הכי צפופה שהייתי בה בכיכר המוזיאון. אוהלים בכל שדרות רוטשילד. כותרות בעיתונים. אנשים לא מתקלחים ברחובות. ובסוף כל זה צריך לאסוף את עצמך וללכת לעבודה, כמו בנאדם מבוגר. חתיכת דיסוננס. אז מצאתי לנו תבשיל מהפכני. משהו שנראה כמו אוכל של אקטיביסטים. המתכון והתמונה של Post Punk Kitchen.

רכיבים

  • 2 כפיות שמן זית
  • בצל אדום, חתוך לרצועות חצי ירח דקות
  • 3 שיני שום, כתושות
  • 1 כף טימין טרי, קצוץ
  • 200 גרם פטריות, חצויות
  • 2 כפות פירורי לחם
  • 2 כוסות ציר ירקות
  • 0.5 כפית מלח
  • מיץ וגרידה מחצי לימון
  • 3 כוסות פול ירוק מבושל (או קפוא)

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן זית במחבת גדולה על אש בינונית. מאדים בצל עם קמצוץ מלח 5-7 דקות, עד שהוא מתחיל להשחים. מוסיפים שום וטימין ומאדים דקה. מוסיפים פטריות ומבשלים עוד חמש דקות
  2. מוסיפים פירורי לחם, מערבבים כדי לכסות הכל ומטגנים 3-5 דקות. מוסיפים ציר ירקות, פלפל שחור, מלח, גרידת לימון, מיץ לימון ופול ירוק. מביאים לרתיחה. מצמצמים ומעבים את הנוזלים, בערך שבע דקות. טועמים ומתקנים תיבול. מגישים עם בצל ירוק

 

אמן נהיה שם: רביולי סלק וריקוטה

התחלה 1: יש סלק במקרר וחשבתי מה לעשות איתו. וכבר הרבה זמן אני רוצה להכין פסטה. כלומר, ממש להכין פסטה. מהיסוד. וכן, אני יודעת שזה לא שווה את זה. ואני יודעת שהפסטה של פסטה דלה קזה היא גם זמינה וגם טעימה וגם טרייה. כל זה נכון. אבל אני יש לי מכונת פסטה בבית. וקערת ערבוב. ואני מתה לרדד את הבצק שיצא מהקערת ערבוב במכונת פסטה. ואני מתה גם להשתמש בתבנית החמודה של הרביולי שקניתי ליושב הבית מזמן מזמן ומעולם לא נעשה בה שימוש. ועל כן חשבתי, רביולי עם סלק וריקוטה. אבל לא מצאתי ברשת הישראלית והעניין נשכח מלבי.
התחלה 2: יושבי הבית רשמו את ביתם להחלפת דירות. כעת, בשעות הפנאי הם יושבים מול המחשב ועושים חיפושים מחיפושים שונים. אלו שנועדו להבטיח שהדירה שימצאו תהיה בברוקלין. ואלו שנועדו להבטיח שהדירה תהיה בברלין. ואלו שנועדו להבטיח כי נכונה להם הפתעה. ואלו שנועדו להבטיח כי הם יוכלו לחוש בבית גם בחו"ל. ומחיפוש לחיפוש, התברר יותר ויותר כי יושבי הבית חלוקים בדעותיהם. היא מעדיפה ברוקלין והוא מעדיף ברלין. שניהם כמובן בעלי רצון טוב ואהבה ולא יריבו עם הצד השני, ובכל זאת, חלוקת דעות. על כן, הוחלט על קמפיין. כל אחד ינסה להוכיח לשני שיהיה יותר כיף במקום האחר.
ואני לא זאת שהמצאתי שהדרך ללב גבר עוברת דרך הקיבה שלו. אני רק יודעת שהדרך לגבר הזה עוברת דרך מספר שבילים עצום ורב, שלפחות שלושים אחוז מהם קשורים באוכל. אז אני מצאתי לי מסעדה איטלקית קטנה ומפורסמת, שקוראים לה Al di la, שלו היינו נוסעים לברוקלין, ככה סתם אני אומרת בשביל הידיעה הכללית, היינו בהחלט אוכלים בה.
המשך 1: ונחשו מה המתכון שהמסעדה הזו שחררה לאינטרנט? נכון! רביולי סלק וריקוטה. אם זה לא גורל, אני לא יודעת מה כן. המתכון של השפית של Al di la אנה קלינגר, והתמונה של "מאכלים רציניים".

רכיבים
למילוי ולרוטב

  • 2 סלקים גדולים, צלויים וקלופים
  • פירורי לחם, במקרה הצורך
  • 2 ביצים, טרופות קלות
  • 0.25 כוס ריקוטה סמיכה
  • 120 גרם חמאה מומסת
  • מלח ופלפל לפי הטעם
  • 30 גרם פרמז'ן
  • 2 כפיות פרג

לפסטה

  • 1.25 כוסות קמח
  • 5 חלבונים וביצה שלמה
  • 1 כף חלב
  • 1 כף שמן זית
  • קומץ מלח

אופן ההכנה

  1. מכינים את המילוי עד יום מראש. מעבדים סלקים במעבד מזון עד שהם קצוצים דק אבל עוד לא הפכו למחית. אם הסלקים עתירי מים, מוסיפים כמות קטנה של פירורי לחם לספיגת הנוזלים. מערבבים פנימה ביצים, ריקוטה, וחצי מהחמאה. מתבלים במלח ובפלפל
  2. בקערה רדודה או ישר על משטח העבודה, מוזגים את הקמח ויוצרים באמצעו גומה. מוסיפים את יתר רכיבי הפסטה לגומה. מערבבים חמישה חלבונים, חלב, שמן זית ומלח לקמח בעזרת האצבעות, וכל פעם מרחיבים את שולי הגומה
  3. כאשר הבצק מתאחד לכלל מסה יציבה, לשים אותו כמה דקות על משטח מקומח היטב. כאשר הוא חלק ויציב, עוטפים אותו בניילון נצמד ומניחים לו להתקרר בטמפרטורת החדר חצי שעה
  4. מקמחים את מכונת הפסטה ואת משטח העבודה ומתחילים להעביר את הקמח במכונת הפסטה עד שהוא נהיה דק דק
  5. ממלאים את הפסטה בצורות הרצויות וחותמים אותה באמצעות הביצה השלמה טרופה. מבשלים במים רותחים 4-5 דקות. מעבירים בזהירות את הפסטה לצלחת הגשה, מטפטפים מעל חמאה מומסת, פרמז'ן מגוררת ופרג ומגישים מייד

 

לזנייטה עם רוטב עגבניות ופירורי לחם

בשבוע שעבר עמדתי, לראשונה בחיי, בעמדת המוכר בחנות. טוב, לא ממש מוכר, אבל כשבראלה הציעה להצטרף לחצי משמרת בחנות הפסטה החדשה (והכיפית, לכו!) בקניון שרונים, לא יכולתי לסרב. כך שאחרי יום עבודה מלא, מצאתי את עצמי לובש סינר ועומד יחד איתה מאחורי הדלפק.

במהלך 4 השעות שהייתי איתה בחנות , היו שני דברים שהרשימו אותי במיוחד. הראשון הוא זווית הראייה החדשה לגמרי שהעמידה מאחורי הדלפק מזמנת לך. אנשים מתלבטים, שואלים, טועמים, ואתה ביומך הראשון בעמדת המוכר, מייד מחפש בהם את עצמך. איך אני נראה כשאני בא לקנות משהו, כמה אני יודע מה אני רוצה, מה אני יודע על המוצר/מותג שאני קונה ומה לא. בסוגריים, אני יכול לומר שכמות כזאת של לקוחות שמכירה ואוהבת את המותג שלך, היא נכס שכל יצרן יכול רק לקוות לו. הדבר השני היה היכולת שלה לזהות את הקונה מרחוק, להתאים לו את המוצר שהוא צריך, ולדעת בדיוק מה ההורים שלו עושים והיכן למדו, רק לפי חבילת הפסטה שבחר.

הפסטה שנאכל היום היא פסטה שנקראת "לזנייטה", שהיא פסטה קצרה ומהממת שלוקחת את החלק הטוב של הלזניה, אותם קצוות מסתלסלים בפינות התבנית, והופכת אותו לעניין כולו. להלן, St. John's Eve Pasta, מתוך הספר Molto Italiano של מריו בטאלי. התמונה שלי.

חומרים (4-6 מנות בינוניות)

  • 3/4 כוס שקדים פרוסים
  • 1/2 כוס שמן זית כתית מעולה
  • 2 כוסות פירורי לחם
  • 4 אנשובי משומרים, נקיים וקצוצים
  • פלפל שחור גרוס טרי
  • 1 בצל, קצוץ דק
  • 1 שן שום, קצוצה
  • כוס וחצי רוטב עגבניות (אני השתמשתי בקופסא קטנה של קוביות עגבניות מאיטליה)
  • 6-8 עלי בזיליקום, קצוצים
  • כחצי קילו לזנייטה טרייה, או פפרדלה

אופן ההכנה:

  1. בסיר גדול, מרתיחים מים לפסטה עם 2 כפיות מלח.
  2. בינתיים, במחבת בגודל בינוני מחממים כף שמן זית ומטגנים בעדינות את פרוסות השקדים. לאחר שהם מזהיבים קלות, מוציאים את השקדים ובשמן שנותר במחבת מטגנים את פירורי הלחם עד שהם מזהיבים. בקערה קטנה, מערבבים את השקדים עם פירורי הלחם.
  3. מוסיפים 2 כפות שמן זית למחבת, ומנמיכים ללהבה בינונית – נמוכה. מוסיפים את האנשובי ומועכים אותם לתוך השמן בעזרת מזלג, עד שהם נמסים. מוסיפים את שמן האנשובי לקערה עם פירורי הלחם והשקדים, מפלפלים בנדיבות ומערבבים. מניחים בצד.
  4. מוסיפים 5 כפות שמן זית למחבת, ומטגנים את השום והבצל עד שהם מתררכים אבל לא מזהיבים. מוסיפים את רוטב העגבניות ומביאים לרתיחה קצרה. מנמיכים את האש ומצמצמים את רוטב העגבניות עד שהוא מאבד כ-1/3 מנפחו. מוסיפים את הבזיליקום ומניחים בצד.
  5. מבשלים את הפסטה לדרגת אל-דנטה. כשהפסטה מוכנה, מסננים היטב ומעבירים למחבת עם רוטב העגבניות. מוסיפים חצי מכמות פירורי הלחם ומערבבים היטב.
  6. מעבירים את הפסטה לקערת הגשה מחוממת, ומפזרים מעל את החצי השני של פירורי הלחם. מגישים מייד.
עוצמת האהבה שתקבלו תהיה אינסופית