מאפה עגבניות שרי ולחם קל בריבוע

מאז שיושב הבית החליט לבחון את ענייני הגלוטנאות שלו, משתדלים פה בבית להפחית במאפים ובמאכלים עם לחם. יושבת הבית אמנם לא יכולה לדמיין שעה מחייה בלי לחם (חופשי הייתה יכולה לחיות על פיתה עם גבינה צהובה כל חייה), אבל יושב הבית הוא יותר גיבור, ומנסה כל מיני ניסויים באוכל שלו כדי להרגיש יותר טוב. מסתבר שזה ממש עוזר לו גם.
אבל פה בבית לא חזקים בהחלטות חד משמעיות שאינן ניתנות לערעור, ככה שמדי פעם מותר להגניב קצת גלוטן, כי כמה אפשר את כל המאכלים האלו שאי אפשר לנגוס בהם?
המתכון הזה מתאים לארוחת ערב שבבית הזה קוראים לה מפנקת, ליד מרק וסלט. הוא ממש טעים, וממש קל, ואלתור שלי על משהו אחר

.

בא לי עכשיו להכניס לתוך זה כף

רכיבים

  • 2 כוסות עגבניות שרי, אדומות וצהובות
  • 2 פרוסות לחם
  • 0.25 כוס גבינת פרמז'ן מגוררת
  • 0.25 כוס עשבי תיבול קצוצים: בזיליקום, פטרוזיליה וטימין
  • 2 כפות שמן זית

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. חותכים את עגבניות השרי לאורך.
  3. שמים את פרוסות לחם בטוסטר הקופץ (יכול להיות לחם נטול גלוטן אם ממש מתעקשים, למרות שרק אם חייבים)
  4. מפוררים את פרוסות הלחם לקערה, ומוסיפים את עגבניות השרי, פרמז'ן, עשבי תיבול, מלח ופלפל שחור טחון טרי
  5. מעבירים לתבנית קטנה, מזלפים מעל שמן זית ומכניסים לתנור ל-20 דקות בערך, עד שהעגבניות רק מתחילות להשחים בקצוות

סלט פטה, שעועית ירוקה ותפוחי אדמה

השבוע קיבלנו את ארגז הירקות האורגני הראשון שלנו מח'ביזה. הרבה זמן רציתי לנסות את הסידור הזה, למרות שברור לי שאין שום סיכוי שאנחנו נתמיד בו לאורך זמן. ואכן, חמש דקות אחרי שהתפרצה חדוות הירקות הטריים שהיו פזורים על השיש שלנו בערבו של שני אחד השבוע, היא הוחלפה במהירות מסחררת בפאניקה קלה כשהתברר שצריך להבין מה עושים עם כל הירקות האלו כדי להפוך אותם לאוכל. עכשיו, יש לנו בלוג צמחוני עם מאות מתכונים ורובו המוחלט של האוכל שלנו מגיע מדוכני הירקות של שוק הכרמל. ובכל זאת, השרירותיות והכמות עשו את שלהן והייאוש הקל השתלט.

יושב הבית, שהוא גבר גיבור, בישל משהו, ממה שהיה במקרר עוד לפני. אני הלכתי לאינטרנט ולספרי המתכונים כדי לחפש משהו עם שעועית ירוקה. מצאתי משהו, שזעק "חוסר טעם, חוסר טעם", אבל הייתי חייבת לעשות משהו. יצא חסר טעם.

אם הייתי מחפשת עוד קצת, הייתי עושה את זה. המתכון והתמונה של "טעם מלא השראה".

אמנם רק סלט, אבל כל כך כיפי למראה

רכיבים

  • 450 גרם תפוחי אדמה קטנים
  • 450 גרם שעועית ירוקה, קצוצת קצוות וחתוכה לפיסות באורך שלושה סנטימטרים
  • 0.5 כוס (80 גרם) זיתי קלמטה, מגולענים וחצויים
  • 1 כף בצל ירוק, קצוץ דק
  • 1 כף פטרוזיליה, קצוצה דק
  • 2 כפות חומץ
  • 3 כפות שמן זית
  • 2 כפיות חרדל דיז'ון
  • 2 כפיות מיץ לימון
  • 50 גרם פטה
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מכניסים את תפוחי האדמה לסיר ומכסים במים. ממליחים בכפית מלח לכל ליטר מים. מביאים לרתיחה, ואז מבשלים 15-20 דקות על אש נמוכה, עד שתפוחי האדמה רכים למגע מזלג. מעבירים את תפוחי האדמה לקערה מלאה במי קרח ופורסים לפרוסות בעובי סנטימטר וחצי
  2. מרתיחים סיר עם שעועית ירוקה ומים. מבשלים 2-3 דקות עד שהשעועית הופכת ירוקה בהירה וקריספית למגע. מעבירים לקערה מלאה במי קרח
  3. מערבבים תפוחי אדמה, שעועית ירוקה, זיתים, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה גדולה. בקערה קטנה מערבבים חומץ, שמן זית, חרדל ומיץ לימון לתערובת קרמית. מוסיפים פטה ומערבבים היטב עם מלח ופלפל
  4. מערבבים את הסלט עם הרוטב ומניחים ל-10-15 דקות בטמפרטורת החדר. לפני ההגשה בודקים שוב אם צריך לתקן את מינון המלח והפלפל

מרק כרובית מעושן

אני אוהבת מרק. זה קשור בוודאי לבית בו גדלתי, בו אכלו מרק כל יום. גדלתי באילת, ככה שלא בדיוק היה שם מזג אוויר שמתאים למרק אף פעם. ובכל זאת, כל יום, לצד הסלט (שתי עגבניות, שני מלפפונים, פלפל ירוק ובצל ירוק), ולצד מנת הבשר ומנת הפחמימות, הוגש מרק. על הבשר ויתרתי. גם הסלט שלי השתכלל. ורק המרק נשאר.
מאז הכנתי הרבה מאד סוגי מרקים, גם כאלו שלא היו עולים על הדעת במטבח של אימא שלי, אבל רק תעלומה אחת לא פתרתי: המרק מתחיל נכון ומאוזן בין ירקות לבין נוזלים, ואחרי מקסימום יומיים, תמיד יש פחות מדי נוזלים ויותר מדי ירקות. תמיד. איך זה יכול להיות? ועד כמה מותר הוסיף מים לחמם ולקוות שיהיה בסדר? אני מקווה לפתור את התעלומה הזאת עד זקנתי.
במרק הספציפי הזה יש שני דברים ממש טובים: טעם מעושן מפתיע למדי וביסים פריכים של כרוביות. אם מוסיפים לכך את העובדה שמדובר במרק נטול גלוטן – שזו העניין התזונתי החדש של יושב הבית – אז בכלל מדובר בהצלחה. המתכון כולל כיסוני בצק חומוס שנראים טעימים ממש. לרוע המזל, התעצלתי ללכת לקנות קמח חומוס, והשתמשתי בחומוסים עצמם במקום.
המתכון של "מוזאיקה אכילה". התמונה שלי. ותודה ל-Pixlr על האפקט המגניב של פוסטרים משנות ה-70.

מרק כרובית, גרסת המסיבה

רכיבים
למרק

  • 800 גרם פרחי כרובית בגודל ביס
  • 6 כפות שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 2 גזרים בינוניים, קצוצים
  • 5 שיני שום, כתושות
  • 2 עלי דפנה
  • 1 כפית פפריקה מעושנת
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.25 כפית פלפל שחור
  • 6 כוסות ציר ירקות
  • 135 גרם רסק עגבניות
  • 1 כפית רוטב ווסטרשייר
  • 1 כפית רוטב סויה

לכיסני חומוס

  • 180 גרם קמח חומוס
  • 0.75 כפית מלח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 3 בצלים ירוקים, החלק הירוק והלבן, פרוסים דק
  • 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • 0.5 כוס מים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות. מערבבים את פרחי הכרובית עם שלוש כפות שמן ורבע כפית מלח. מפזרים בשכבה אחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה וצולים עד שהכרובית רקה ושחומה בקצוות, כ-20-25 דקות. באמצע הדרך הופכים פעם אחת
  2. מחממים את שלוש כפות השמן הנותרות בסיר מרק על אש בינונית. מוסיפים בצל וגזר ומבשלים עד שהם מתרככים מעט, כעשר דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים את השום ומבשלים עוד שתי דקות, בערבוב מתמיד
  3. מוסיפים את הטעמים: רבע כפית מלח, עלי דפנה, פפריקה מעושנת, פפריקה מתוקה, כמון, פלפל שחור, ציר ירקות, רסק עגבניות, רוטב ווסטרשייר ורוטב סויה. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים 10 דקות. בשתי הדקות האחרונות מוסיפים את הכרובית
  4. מכינים את הכיסנים. מערבבים קמח חומוס, מלח, אבקת אפייה, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה בינונית. בעזרת כף עץ מוסיפים מעט מים בכל פעם עד שהתערובת הופכת לבצק סמיך (בערך בסמיכות של בצק עוגיות)
  5. מזליפים כף אחת של בצק בכל פעם למרק המבעבע. מוזגים מהנוזלים על הכיסנים, מכסים את הסיר ומבשלים עד שקיסם שננעץ לתוך הכיסנים יוצא יבש, כ-10-15 דקות

תבשיל דגים יפהפה

כל בוקר אדם הולך לעמל יומו. ישנם כאלה שהולכים לשם רק כדי לחזור במהרה למקום שהם אוהבים. יש כאלו, האופטימיים וההזויים יותר, שמנסים למצוא בעמל יומם את האהבה. שנים הייתי מאלו שבאים למקום העבודה, מתפרנסים, מזיזים דברים מימין לשמאל, ויוצאים בתרועה כדי לעשות דברים שהם באמת אוהבים.

כל בוקר אדם הולך לעמל יומו. ישנם כאלה שהולכים לשם רק כדי לחזור במהרה למקום שהם אוהבים. יש כאלו, האופטימיים וההזויים יותר, שמנסים למצוא בעמל יומם את האהבה. שנים הייתי מאלו שבאים למקום העבודה, מתפרנסים, מזיזים דברים מימין לשמאל, ויוצאים בתרועה כדי לעשות דברים שהם באמת אוהבים. ועכשיו, עכשיו עמל יומי כרוך בקשר בלתי נפרד לאהבה שלי. למעשה, זו האהבה שלי שהמציאה את עמל יומי. מי יכול היה לשער עד כמה זה מפחיד, לשים את הנפש שלך במקום אחד עם הכסף שלך. מזל שיש את ג'יימי אוליבר שמזכיר לי שתשוקה זה תמיד תבלין טוב (וכדי לספר שדייגים מכינים את התבשיל הזה ממי ים, שהם כבר מלוחים!)
המתכון והתמונה של ג'יימי אוליבר. הדגים של מוסי.

רכיבים לארבע מנות

  • שמן זית
  • 2 בצלים, קלופים וקצוצים גס
  • 4 מקלות סלרי, קצוצים גס
  • 5 שיני שום, קלופות וקצוצות גס
  • 3 עגבניות, קצוצות גס
  • 500 גרם תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לקוביות של 3-4 סנטימטרים
  • 3 עלי דפנה
  • 1 ליטר ציר ירקות
  • מלח ים
  • פלפל שחור
  • 700 גרם פילטים של דגים (איזה שרוצים: לברק, דניס, ברבוניות, הכל הולך)
  • מיץ מלימון אחד
  • צרור קטן של פטרוזיליה, קצוצה גס
  • צרור קטן של שמיר, קצוץ גס
  • שמן זית ולחם דייגים להגשה

אופן ההכנה

  1. מחממים כמות נאה של שמן זית במחבת גדולה על אש בינונית. מוסיפים את הבצלים והסלרי ומבשלים חמש דקות. מוסיפים את השום ומבשלים עוד חמש דקות, תוך ערבוב, עד שהבצלים מתרככים אבל לא משחימים
  2. מוסיפים את העגבניות, תפוחי האדמה ועלי הדפנה ומוזגים את הציר. מתבלים באהבה במלח ופלפל ומביאים לרתיחה. מנמיכים לאש נמוכה ומבשלים 15 דקות
  3. מוסיפים את הדגים ומביאים שוב לרתיחה. מנמיכים שוב את האש ומבשלים עוד 15 דקות, עד שתפוחי האדמה רכים והדגים מבושלים היטב ומתפרקים לחתיכות
  4. מערבבים פנימה מיץ לימון ועשבי תיבול, מזלפים מעל שמן זית וטועמים קצת כדי לוודא שמדובר באיזון הנכון של חומציות, טריות ותיבול. מגישים עם פרוסות של לחם כפרי

קציצות עדשים שחורות ברוטב פסטו לימוני

אני זוכרת שלפני הנסיעה הראשונה שלי למזרח שמעתי כל הזמן מאנשים שהמזרח משנה לך את החיים. הייתי נורא מודאגת מזה כי עוד לא התחלתי את החיים שלי אפילו, ולא רציתי ששום דבר ישנה אותם. רציתי לראות דברים שלא רואים בצבא ורציתי לנשום אוויר שאינו של מרכז הארץ, אבל בהחלט לא הייתי בשלה לשום שינוי. בלשון המעטה אפשר לומר שהשקעתי אנרגיה לשווא: דבר, אפילו פסיק, לא השתנה.
כמה שנים אחר כך, כשנסעתי לכמה חודשים לדרום אמריקה, כבר לא חשבתי שנסיעה כלשהי בעלת מועד קצוב יכולה לשנות את חיי. אבל הייתי בטוחה שאם אני אעמיד איזו שאלה או מטרה רוחנית על סדר היום, ודאי אהגה בהם רבות. הייתי קרובה יותר לחיזוי המציאות, אבל גם הפעם דבר לא קרה. כלומר, ראיתי מקומות, גיליתי דברים על עצמי והפקתי לקחים. הם לא היו קשורים כלל למחשבות שחשבתי שהן חשובות לפני הטיול.
וככה, כל פעם שנסעתי, התקוות שלי לתובנה חשובה הצטמצמו. אני נוטה לחשוב שהחיים הרגילים והשגרתיים טומנים בחובם יותר הזדמנויות לרגעי א-אה! מאשר החיים שמחוץ לחיים.
רק דבר אחר לא השתנה: השיבה הביתה – השיבה המלאה, כולל המחוייבות למחוייבויות, החברות עם החברים, ויכולת אהבת החיים – מצריכה את זמן המסע עצמו. לפי המדד הזה, יש לנו עוד שבוע עד שבכלל ננחת.
בינתיים, נאכל קצת קציצות ירוקות. המתכון והתמונה של "מטבח מונבט".

כל הפה שלי זועק לביס

רכיבים ל-18 קציצות קטנות
לקציצות

  • 2 כוסות עדשים שחורות מבושלות (השתי כוסות זה לפני הבישול)
  • 2 ביצים, טרופות קלות
  • 0.75 כוס ריקוטה
  • 0.25 כוס פרמז'ן מגוררת
  • 1 שן שום גדולה, כתושה
  • 0.5 כפית זרעי שומר, מחוצים
  • 2 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • קמצוץ נאה של טימין
  • כפית מלח וכפית פלפל שחור
  • 0.66 כוס פירורי לחם

לרוטב פסטו לימון

  • 1 שן שום
  • 0.25 כוס צנוברים
  • גרידה ומיץ מלימון שלם
  • 0.5 כפית מלח
  • 1 כוס עלי בזיליקום
  • 0.25-0.3 כוס שמן זית
  • 2 כפות פרמז'ן מגוררת
  • 2 כפות מים לדילול הרוטב

אופן ההכנה

  1. במעבד מזון מרסקים את העדשים למחית. מעבירים את העדשים לקערה גדולה. מוסיפים ביצים, ריקוטה, פרמז'ן, שום, זרעי שומר, פטרוזיליה, טימין, מלח ופלפל ומערבבים היטב. מערבבים פנימה את פירורי הלחם ומניחים לעשרים דקות
  2. לרוטב הפסטו, מעבדים שום, צנוברים, גרידת לימון ומיץ לימון במעבד מזון או בבלנדר עד שמגיעים לתערובת חלקה. מוסיפים את עלי הבזיליקום ואת שמן הזית ומעבדים עד שמגיעים לסמיכות של רוטב. מוסיפים מים, שמן זית או לימון כדי לדלל את הרוטב לסמיכות הרצויה. מערבבים פנימה את הפרמז'ן ומניחים בצד. הרוטב יישמר במקרר, מכוסה, עד שבוע
  3. מחממים תנור ל-200 מעלות. בודקים את תערובת הקציצות באמצעות יצירת כדור בגודל של כדור טניס שולחן. אם הכדור מחזיק מעמד, הכל בסדר. אם הכדור רטוב מדי ומתפרק, מוסיפים או כף או שתיים של פירורי לחם
  4. מרפדים תבנית בנייר אפייה. יוצרים כדורים ומניחים בתבנית (לא צריך הרבה רווח ביניהם, הם לא מתפרשים). אם רוצים עוד קצת קראסט, אפשר למשוח אותם במעט שמן זית
  5. אופים 15-20 דקות עד שהחלק העליון מזהיב. באמצע הדרך הופכים את הקציצות בזהירות
  6. מגישים עם אטריות, על מצע תרד מאודה או פשוט את הקציצות עצמן עם רוטב הפסטו

.

ספאנאקופיטה – תרד בפילו

יושבי הבית שבו לביתם אחרי שלושה שבועות ביופי היווני. מה אני אגיד לכם, היופי היווני מיטיב עם הלב ועם העין, אך דווקא עם הקיבה לא מיטיב כל כך. יוון היא ארץ של תיירות. ככזאת, היא מעדיפה את המוכר ואת הקל להכנה. ועל כן, בכל מקום מגישים סלט יווני לא כל כך טעים (עם עגבניות קמחיות וגבינה טעימה ליושב הבית), סופלקי עוף וסופלקי חזיר, והרבה הרבה הרבה צ'יפס, המבורגר ופיצה. ולמרות זאת, היו מאכלים ששבו את ליבנו. אחד מהם, כמה לא מפתיע, הוא ספנאקופיטה, מאכל יווני שכולו תרד, גבינה ופילו. בהתחשב בכך שיושב הבית מחלטר כפופאי בשעות הפנאי, היה ברור שהוא ייפול בשבי, ויפנטז מדי בוקר על ספאנקופיטה ראויה. ואני, אני אוהבת לממש את הפנטזיות שלו. המתכון והתמונה של "בישול בארון", אם כי באמת לא באמת חייבים מתכון, אני חושבת.

אם מפרידים את העלים, אפשר למצוא חלקיקים מיושב הבית

רכיבים לתבנית 20*20

  • 1 קילו תרד, מאודה, מיובש וקצוץ
  • 1 כוס פטה, מפוררת
  • 0.25 כוס שמיר, קצוץ
  • 0.25 כוס פטרוזיליה, קצוצה
  • 0.25 כוס בצל ירוק, פרוס
  • 2 ביצים, טרופות
  • מלח ופלפל לפי הטעם
  • 0.25 כוס שמן זית או חמאה מומסת
  • 12 עלי פילו

אופן ההכנה

  1. מערבבים תרד, פטה, שמיר, פטרוזיליה, בצל ירוק, ביצים, מלח ופלפל בקערה
  2. מברישים תחתית של תבנית בגודל 20 על 20 בשמן זית או חמאה מומסת
  3. מברישים צד אחד של עלה פילו בשמן זית ומניחים בקערה (ייתכן שיהיו צורך לחתוך אותו כדי להתאים). חוזרים על הפעולה עד שיש בתבנית שישה עלים
  4. מוזגים את תערובת התרד על עלי הפילו
  5. מברישים עלה פילו בשן זית ומניחים על המילוי. חוזרים על הפעולה עד שיש שישה עלים
  6. אופים ב-180 מעלות או עד שהחלק העליון מזהיב, כ-30-50 דקות

פילאף פול ירוק וקינואה

סופשבוע סופר רגוע עבר על יושבי הבית, בעודם מתמתחים במיטתם, קוראים עיתונים וצופים לראשונה בחייהם באנני הול. סרט טוב, עם מנה גדושה של נוירוטיות, ששלחה את יושבת הבית להירגע במטבח. ומה יותר מרגיע מאשר לקלף פול ירוק? רבע שעה כדי להיפטר מהקליפה הגדולה ועוד רבע שעה כדי להיפטר מהקליפה הקטנה, וזה עוד לפני שהתחלת לבשל. רק כהכנה. בסוף מקבלים פולים ירוקים ירוקים, פסיכדליה מהטבע.
הרעיון של הפילאף הזה פשוט. מבשלים כל דבר בנפרד. ואז מערבבים הכל עם התבלינים. פשוט וירקרק. המתכון של "יפה בראש שלי", שאותו שיניתי בהתאם למה שהיה בבית. התמונה של יושב הבית.


רכיבים

  • 1 כוס קינואה לא מבושלת
  • 1 קילו פול ירוק, בתרמיליו
  • 2 כפות שמן זית
  • 4 בצל ירוק, חתוך לטבעות דקות
  • 4 שיני שום, קצוצות
  • 1 פלפל ירוק חריף
  • 1 מקל קינמון
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.5 כוס מים רותחים
  • מלח ופלפל שחור
  • 0.5 כוס פטרוזיליה קצוצה
  • שמיר
  • מיץ לימון, אם רוצים

אופן ההכנה

  • מכינים את הקינואה. שמים כוס קינואה עם שתי כוסות מים בסיר. מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים 15 דקות. נותנים לקינואה להצטנן כמה דקות
  • מכינים את הפול הירוק. קודם מוציאים את הפולים מהתרמילים הירוקים. ואז מכניסים אותם לקערה עם מים רותחים לשתי דקות בדיוק. מעבירים מהר לקערה עם מים קרים כקרח. ואז מוציאים אחד אחד, צובטים את הקצה, ושולפים את הפול הירוק האמיתי, הביישן
  • מכינים את הפילאף. בסיר גדול מחממים שמן זית. מאדים בצל ירוק כמה דקות ומוסיפים את השום. מטגנים עוד דקה ומוסיפים את הפלפל הירוק ואחריו את המים הרותחים ומקל הקינמון. מתבלים בכמון, במלח ובפלפל שחור. מביאים לרתיחה
  • מוסיפים קינואה ופול ומבשלים עוד דקה שתיים. ממש לפני ההגשה מוסיפים פטרוזיליה ואם רוצים גם מיץ לימון. אנחנו ויתרנו על הלימון, בגלל השמיר

 

בצלים ממולאים פטריות ואנשובי

כבר הרבה זמן שיושב הבית מבקש שאכין לו בצלים ממולאים, ואני דוחה אותו בבטח בטח. כי מה לי ולבצלים ממולאים? זה תמיד נראה לי כמו הדבר הכי קשה בעולם, ובעצם איך בכלל ממלאים בצל. ובכן, יום אחד פתחתי את הספר "אהרוני פותח שולחן" והיה שם מתכון ממש מגרה שנתן תשובה פשוטה: מבשלים את הבצל ואז הכל קורה מעצמו. וזה היה נכון. דעו לכם כי לבצל המבושל בקליפתו ואז מפורק ממרכזו יש את המרקם הנעים בעולם, שמזכיר חלקלקות של ספגטי עם יכולת התפרקות של רובוטריק. זה מקסים מקסים. המתכון כאמור של אהרוני, שאותו אני מחבבת מאד. התמונה שלי.

רכיבים ל-6 מנות

לבצלים

  • 6 בצלים גדולים ויפים בקליפתם
  • 30 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
  • 0.75 כוס מים

למילוי

  • 6 נתחי פילה אנשובי
  • 6 כפות שמן זית
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 2 גבעולי טימין
  • 250 גרם פטריות שמפיניון, קצוצות דק
  • מלח ופלפל שחור
  • 0.5 כוס פטרוזיליה, קצוצה
  • 6 כפות פירורי לחם
  • 3 כפות פרמזן, מגוררת דק

אופן ההכנה

  1. מרתיחים מי מלח בסיר גדול. מבשלים את הבצלים השלמים כ-30 דקות (יותר כמו 45 דקות) עד שהם מתרככים לגמרי. מסננים ומצננים
  2. קולפים את הבצלים בזהירות, חוצים לרוחב, ומרוקנים את המחצית הפנימית מכל בצל. קוצצים את הגדלים שהוצאו מהבצל. מחממנים תנור ל-200 מעלות
  3. משרים את האנשובי במים קרים כ-10 דקות, כדי להפחית את מליחותו. מסננים וקוצצים גס
  4. מחממים במחבת שמן זית, ומטגנים את הבצל הקצוץ שהוצא מן הבצל המלא ואת השום, עד שהם מזהיבים מעט. מוסיפים טימין, פטריות, אנשובי, מלח ופלפל. מסירים מהאש ומוסיפים פטרוזיליה, פירורי לחם וגבינה. מערבבים ואפשר להוסיף עוד קצת שמן זית (אני לא הוספתי)
  5. ממלאים את חצאי הבצלים בתערובת, כך שיהיו גבעות של מילוי בכל חצי
  6. מניחים את הבצלים הממולאים בכלי חסין חום, ושמים על כל בצל קוביית חמאה. יוצקים שלושת רבע כוס מים תחתית הכלי ואופים כ-20 דקות עד שפני המילוי משחימים קלות

גרגרי רימון וחומוס ביחד עם בצלי שאלוט ועשבי תיבול

טוב, נמאס לי. נמאס לי לקנות סלט בעבודה, לשלם עליו איזה ארבעים שקל, ולקבל סלט לא טעים. יש כל מיני סוגי בעיות בסלט – הוא יכול להיות לא טרי, הוא יכול להיות עמוס בפריט מסוג אחד (תמיד זה יהיה בצל אדום או גרגירי חומוס), הוא יכול לכלול פתאום פריטים לא קשורים – אבל תמיד יהיו איתו בעיות. ועל כן, נכנעתי. גם אני לוקחת אוכל לעבודה. בתחילת השבוע יושב הבית קנה לי קנייה חגיגית בסופר: קופסת חסה, עגבניות, מלפפונים, צנוניות ושמן זית עם לימון. הלכתי נרגשת לעבודה, בתוספת יוגורט ומעט פסטו ביתי. זה היה כל כך טעים. זה היה כל כך מרגיע. זה היה הדבר הנכון! חוץ מזה שאני מתעצלת, ועל כן חותכת לי סלט קטן ועל כן מורעבת כבר בשש. אבל בקטנה! הבעיה היחידה היא שאחר כך לא בא לי לראות סלט עוד פעם עד למחרת בצהריים. אז צריך קצת לגוון את ההגדרה של מהו סלט. המתכון והתמונה של "רעב ורוטב".

וזה גם חם!

רכיבים

  • 100 גרם קינואה
  • 1 כוס גרגירי חומוס מבושלים או מקופסה
  • 200 גרם בצלי שאלוט, קלופים וחצויים
  • 3 כפות רכז רימונים
  • 3 כפות שמן זית
  • 2 כפות מיץ לימון
  • 3 לימונים כבושים, קליפה בלבד, קצוצה דק
  • מלח ופלפל
  • צרור גדול של נענע וצרור גדול של פטרוזיליה, קצוצים דק
  • גרגרים מרימון אחד
  • 30 גרם פרוסות שקדים, קלויות

אופן ההכנה

  1. מערבבים את בצלי השאלוט עם כף רכז רימונים וכף שמן זית ומניחים בתנור שחומם ל-200 מעלות למשך 25 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. עשר דקות לפני תום הקלייה, מוסיפים גם את גרגירי החומוס ומערבבים במרינדה
  2. מרתיחים מים בסיר ומבשלים את הקינואה 10-15 דקות, עד שהיא מתרככת. מייבשים
  3. מניחים עשבי תיבו, לימון, גרגרי רימון, שקדים, שאלוט, גרגרי חומוס וקינואה בקערה גדולה. מערבבים יחד עם שארית שמן הזית, רכז רימונים ומיץ לימון. מתבלים במלח ובפלפל

פלאפל אפוי

כשנגמר הגז, זה תמיד במפתיע. וכי למה שלא יהיה במפתיע. הגז תקוע לו שם על הגג (כן, אני יודעת, זה
לא בטיחותי ולא נפוץ, אבל לעזאזל זה לא באשמתי), בתוך מיכלים שמפחיד אפילו להתקרב אליהם, וללא
שום חיווי כלשהו על מצבו בפנים. ואז צריך להתקשר לאמישראגז, לטכנאי שמגיע רק בין עשר לשתים
עשרה, וצריך להיכנס גם הביתה, כי הגיע הזמן הבדיקה החמש שנתית שלנו, באמת תודה שהודעתם לנו,
ואדם שמשישי בצהריים רק רוצה איזו ביצת שש דקות וחצי נאלץ להסתפק בכל מה שהוא יודע להכין
בתנור. ולא רק זה, בסוף גם תמיד הוא נכנע וכותב פוסט "נגמר לי הגז במפתיע" לבלוג שלו. אלו חיים
אלו? המתכון והתמונה של "המטבח של קלין".

נראה כיף!

רכיבים ל-12 קציצות פלאפל

  • 1 כוס גרגירי חומוס (אם אתה אדם בלי גז, תשתמש בקופסה)
  • 1 כוס בצל קצוץ
  • 4 כפות פטרוזיליה קצוצה
  • 4 כפות כוסברה קצוצה
  • 1 כפית מלח
  • 4 שיני שום קצוצות
  • 1 כפית כמון טחון
  • 1 כפית אבקת אפייה
  • 4 כפות קמח מלא (או יותר, אם הקציצות לא נדבקות יותר זו לזו)
  • שמן זית, לריסוס נייר האפייה

אופן ההכנה

  1. אם משתמשים בגרגירי חומוס, משרים אותם במים קרים לשמונה שעות לפחות או לכל הלילה. כשהם רכים דיים, מייבשים אותם.
  2. שמים חומוס, בצל, פטרוזיליה, כוסברה, מלח, שום וכמון במעבד מזון. מעבדים בפולסטים עד שההכל קצוץ היטב ומעורבב, אבל לא משחתי. מפזרים מעל אבקת אפייה וקמח ומעבדים בפולסים עוד כמה פעמים כדי לערבב. בוחנים כדור אחד כדי לראות אם התערובת מחזיקה. אם לא, מוסיפים קמח לפי הדרוש. מניחים את התערובת בקערה מכוסה ומקררים כמה שעות או לילה
  3. כאשר מוכנים לאפייה, מחממים תנור ל-200 מעלות (אפשר גם לרסס את נייר האפיה בשמן זית ולחמם את התבנית מראש, כדי שהפלאפל יהיו קריספיים יותר)
  4. יוצרים מהתערבות 12 כדורים, ומוחצים אותם לכדי קציצות בעובי סנטימטר. מכניסים לתנור עד שהם שחומים ואפויים, כ-22 דקות. מגישים חם עם טחינה כמובן