פוקצ'ה עם רוקט ושרימפס

בפנטזיה על מקום האוכל הקטן שיהיה לי בגיל 40, כשיהיה לי כבר מספיק כסף פנוי ויימאס לי מעבודה, אני רואה את האייטם הזה מעכבר העיר או טיים אאוט או איך שיקראו לזה אז. ומספרים שם בהתרגשות קומוניקטים על האיש הזה שעזב את העבודה והלך להאכיל את האנשים. ומתארים את המנות, ואת זה שיש תפריט אלכוהול קטן אבל מדוייק, ושהכל מאוד לא פורמלי, ואפשר לבוא, לאכול פוקצ'ה אישית עם רוקט ושרימפס (ברוטב קיסר) ולשתות גוורצטרמינר קר, ושאיזה מגניב זה.

במתכון המקורי, מתשמשים בשרימפסים טריים ובפאניני חצי אפוי. בהתאמות למצרכים שבמקרר, השתמשתי בפוקצ'ה, ובייבי שרימפס. אז לא יצא מושלם, אבל עוד פעם או פעמיים ואני חותם לכם שגם יושבת הבית תתפתה לגנוב איזה ביס. בינתיים, אני אכתוב שצריך להשתמש בפוקצ'ה, ואתם תרגישו חופשי להחליף בכל לחם שיש לכם שאפשר לקלות אותו קצת, ואם ממש תתעצלו (או תחשבו על אייל שני) אז אפילו בחצי פיתה.

חשבתי על זה, הפוקצ'ה בר בירושלים היה מקום מושלם לגדול בו

פוקצ'ה עם רוקט ושרימפס ברוטב קיסר

  • פוקצ'ה אישית, חמה ופריכה.
  • 8-10 שרימפסים, קלופים ובלי ראש (או כוס של בייבי שרימפס)
  • כף מיץ לימון
  • חצי שן שום, כתושה
  • פילה אנשובי משומר, מעוך
  • כף מיונז
  • חצי כפית חרדל, רגיל או דיז'ון
  • חצי כוס רוקט, שטוף ומיובש
  • מעט פרמזן מגוררת
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מטגנים את השרימפסים בכפית שמן זית, עד שהם משנים את צבעם לוורוד, 2-3 דקות. מוציאים ומניחים להתקרר מעט.
  2. בקערה, מערבבים את האנשובי, המיונז, החרדל ומיץ הלימון לרוטב קיסר זריז.
  3. מערבבים את השרימפסים ברוטב.
  4. מפזרים על הפוקצ'ה את עלי הרוקט, ועליהם את השרימפסים. אוכלים מייד.

פוקאצ'ה צנונית

פעם בכמה זמן אני מתאהבת ברכיב. זו אהבה קלה יחסית: היא לא דורשת ממני הרבה, ואין כל חובת נאמנות. אז אני זורמת עם זה, וקונה בכמויות, ומכינה, וכשנמאס זורקת ועוברת הלאה. פשוט, יש הרבה דברים שאני לא אוהבת. ואז, אחת לזמן מה, אני מגלה שאני בעצם כן אוהבת אותם. יושב הבית חושב שזה תלוי בו, שהוא יכול להשפיע עליי בדרכים נסתרות יותר או פחות, אבל במקרה של הרכיב הנוכחי אפילו הוא מודה שהוא כבר ניסה בעבר ללא הצלחה, ועכשיו זה לגמרי אני. מדובר בצנונית. כן, הדבר הלבן אדום הזה, שתמיד נראה לי יפה, אבל היה לו טעם של אטב כביסה שהושרה במיץ חריף. ובכן, עכשיו הספק חריפות ספק מתקתקות והמרקם הצנוני הזה מתאימים לי. ולכן, כמעט מטבע הדברים, כמו שאומרים, שאשים פה מייד מתכון עם צנוניות. המתכון והתמונה של "נמר של תרד".

רכיבים

  • 0.25+0.75 מים חמימים
  • 2.25 כפיות שמרים יבשים
  • 3.25 כוסות קמח
  • 1.5 כפית מלח ים
  • 2 כפות שמן זית לבצק
  • 2-4 כפות שמן זית לאפייה
  • 1 צרור נאה של צנוניות
  • 1 צרור של בצל ירוק
  • 2 כפות מלח ים (עדיף כזה עם טעם אהוב. אבל אפשר גם סתם מלח ים)

אופן ההכנה

  1. ממיסים שמרים ברבע כוס מים חמימים ומשהים עשר דקות. מוסיפים כוס קמח, מלח, שתי כפות שמן זית ומערבבים היטב בידיים. מוסיפים את יתרת הקמח ושלושת רבעי כוס מים. לשים במשך עשר דקות עד שהבצק רך ונמתח
  2. מתפיחים שעה וחצי עד שעתיים בקערה מכוסה עד שהבצק מכפיל את נפחו
  3. חותכים דק את הצנוניות ומשרים בשמן זית ומלח בטעמים.
  4. חצי שעה לפני סוף ההתפחה מחממים תנור ל-200 מעלות
  5. מכים בבצק ומניחים אותו בתבנית, בגובה של בערך חמישה סנטימטרים. מטביעים טביעות אצבע ושמים בתוכן מתערובת השמן/מלח. אופים 15 דקות
  6. מוציאים מהתנור ומוסיפים את הצנוניות והבצל הירוק. הצנוניות יתכווצו בכביסה, אז כדאי לשים הרבה. אופים עוד עשר דקות
יש בפוסט המקורי עוד תמונות מהממות שכאלו