Robert Creeley: A Biography

אתמול הכנתי לנו ארוחה אדומה לכבוד טו באב: סלט סלק, כיסני לבנה (ביוזמתי הוספתי להם סלק, ככה שהם יצאו ורודים) בעגבניות, לזניה חצילים ופלפלים ועוגת שזיפים. יצא מאד מאד טעים וקיטש מוחלט. במהלך הבישולים גיליתי דבר שדי הסעיר אותי: גם ספרי בישול אינם ערובה להצלחת המתכון. אנחנו בדרך כלל מבשלים מהאינטרנט, ושם לא תמיד אפשר לדעת אם עומד מולך מקור סמכות. יש כאלו שאתה סומך עליהם. יש כאלו שאתה יודע לא לסמוך עליהם. אבל יש הרבה כאלו שהם בין לבין, ואי אפשר לדעת אם אפשר לסמוך עליהם עד שמכינים את המתכון. הייתי בטוחה שברגע שאתה משקיע כסף בספרי בישול, זה אומר שהמתכון נכון בכמויות שלו ובהנחיות שלו. לא ממש כך. עוגת השזיפים כה עלתה על גדותיה, שלרגעים הבית שלנו נראה כמו הבית של המכשפה מהנזל וגרטל. ולשמן הזעתר כלל לא היה טעם של זעתר. אם כך, הבוקר אני חוזרת בגאווה לאינטרנט, בהכנה לארוחה הירוקה שלנו. המתכון והתמונה של "שיגעון תבנית המאפינס".

חולה על דברים לא בצורה שאמורה להיות להם

רכיבים ל-10-12 מאפינס גדולים

  • 0.5 כוס עדשים ירוקות או חומות
  • 0.5 קילו תרד, ללא הענפים
  • 0.5 כוס ריקוטה
  • 0.5 כוס פרמז'ן
  • 2 ביצים גדולות, טרופות
  • 0.25 כפית אגוז מוסקט
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מביאים את העדשים ושתי כוסות מים לרתיחה בסיר בינוני, ומבשלים עד שהעדשים רכות, כ-20 דקות. מחממים תנור ל-200 מעלות
  2. במעבד מזון קוצצים תרד. מוסיפים ריקוטה, פרמז'ן, ביצים, אגוז מוסקט, מלח ופלפל ומערבבים לתערובת אחידה. מוסיפים את העדשים הרכות והמסוננות
  3. מחלקים בצורה שווה בין 10-12 קעריות מאפינס. אופים כ-20-25 דקות
Army Life in a Black Regiment: and Other Writings

השבוע נתקלתי באתר מהמם שנקרא "הגאומטריה של הפסטה". יש שם מפת פסטה גדולה, עם כל צורות הפסטה האפשריות. לחיצה על כל צורה מביאה לעמוד שבו מסבירים איך נוצרה הצורה הזו ולמה היא טובה. משם גם המתכון.

נו, תלחצו על התמונה ותעברו לאתר המקורי. אח"כ כבר תחזרו לפה

רכיבים

  • 200 גרם טורטליני
  • בצל קטן
  • 2 שיני שום, פרוסות
  • 4 כפות שמן זית
  • 2 עלי דפנה
  • 100 גרם עדשים חומות
  • 2 כפות פטרוזיליה

אופן ההכנה

  1. מטגנים את הבצל והשום בעדינות בשמן חמש דקות, עד שהם מאבדים כל סימן למצבם הנא. מוסיפים את עלי הדפנה ואת העדשים, ומספיק מים כדי לכסות אותם (בכמות הזו, משום שמבשלים ללא מכסה, אמורים להוסיף כחצי ליטר או קצת פחות). מרתיחים בעדינות עד שכמה מן העדשים הפכו למחית והשאר נותרו שלמות אבל לגמרי רכות. אמור להיות בסיר עוד קצת נוזל, אבל לא בכמות שמספיקה לשחייה. מתבלים במלח ובפלפל. את העדשים אפשר לבשל ממש לפני שאוכלים (צריכים איזה 30-40 דקות), או כמה ימים קודם, אם מאחסנים במקרר
  2. מרתיחים את הפסטה, מייבשים ומוסיפים לעדשים החמות. מבשלים ביחד כמה דקות, מערבבים פנימה את הפטרוזיליה ומגישים. התבשיל לא ממש זקוק לתוספות, אבל יש בבעלותכם סוג ממש משובח של שמן זית, זה הזמן להזליף מעט

מרק עדשים עם יוגורט צ'יפוטלה

אתמול אכלנו ארוחת ערב ירוקה, כמו שאנחנו אוהבים לפעמים, עם קיש ברוקולי (לא ההוא מאתמול. אחד מומצא) וזוקיני צרובים מוחמצים קלות (של אורנה ואלה), ונזכרתי שוב כמו זה עדיף לאכול אוכל אמיתי, עם הרגשה של אוכל. כלומר, גם במבה ודוריטוס וחצי מנה פלאפל זה בסדר, אבל לא תמיד. אז מצאתי לנו עוד מתכון שימשיך את הסדרה הירוקה. המתכון והתמונה של "Practical English Usage: International Student's Edition ".

רכיבים ל-6 מנות
למרק

  • 2 כוסות עדשים
  • 1 בצל, קצוץ
  • 1 פקעת שומר, קצוצה
  • 1 כף שמן זית
  • 1 כוס אורז מלא
  • 6 כוסות ציר ירקות
  • 1 כפית כמון
  • 1 צרור גדול של מנגולד (או כרוב על, כמו שקוראים בעברית ל-kale), או שילוב של עלים ירוקים
  • מלח ופלפל
  • 1 לימון

ליוגורט

  • 1 כוס יוגורט
  • לא יותר משתי כפיות של ממרח צ'יפוטלה

אופן ההכנה

  1. מבשלים את האורז ומניחים בצד. מרתיחים בערך ארבע כוסות מים, ומבשלים את העדשים 20 דקות, עד שהן מבושלות. מוסיפים עוד מים במקרה הצורך. מייבשים
  2. בסיר גדול למרק מאדים את הבצל והשומר בשמן זית כשמונה דקות, או שהם מתחילים להשחים קלות. מוסיפים את הציר והכמון. מביאים לרתיחה ומבשלים כ-10 דקות
  3. מוסיפים את העדשים והאורז המלא ומבשלים כ-10 דקות. מוציאים את החלקים הלבנים מהמנגולד וחותכים את העלים לרצועות דקות. טועמים אם יש מספיק מלח ופלפל, ומתקנים לפי הצורך
  4. מסירים מהאש ומוסיפים את הירוקים. מערבבים פנימה מיץ מחצי לימון, או יותר, במקרה הצורך
  5. מערבבים את היוגורט עם הצ'יפוטלה. מגישים את המרק עם כף יוגורט
יש תמונות מהממות בבלוג הזה. לכו לראות
יש תמונות מהממות בבלוג הזה. לכו לראות

מוסקה צמחונית

אתמול הכנתי קיש חצילים וגבינה. הוא הכין חצילים בטחינה. והיום הגיע אחד האנשים הנחמדים מהעבודה עם שני ארגזים של חצילים לחלוקה. מה שאילץ אותי למצוא עוד רעיונות למה אפשר לעשות עם חצילים. הגעתי לאתר הזה, iVillage, שהוא ממש יפה, גם במבנה, גם באייקונים, גם בסידור המתכונים. זה ממש חינני לגלות עיצוב מוקפד מאד באינטרנט הזה. וגם יש לו פטנט נחמד כזה, שנקרא "תצוגת מטבח", שכאשר לוחצים עליה, מקבלים את המתכון בשקפים שונים, על פי השלבים, כדי שאפשר יהיה לקחת את המחשב למטבח, ולא להתבלבל בין השורות. המתכון והתמונה של "אייכפר".

תבנית

  • תבנית מרובעת, 23 סנטימטרים

רכיבים ל-4-6 מנות

  • 2 חצילים בינוניים, חתוכים לפרוסות בעובי 13 מילימטרים
  • 2 קישואים, חתוכים לפרוסות בעובי 13 מילימטרים
  • 2 בצלים, חתוכים לחצאי פרוסות בעובי 13 מילימטרים
  • 2 פלפלים אדומים, מנוקים מגרעינים וחתוכים לפסים בעובי 13 מילימטרים
  • 4 כפות שמן
  • מלח ופלפל
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 1 כפית טימין
  • קופסת עגבניות מרוסקות
  • 400 גרם עדשים, מקופסה או שהושרו
  • 2 כפיות פטרוזיליה, קצוצה
  • 1.25 כוסות יוגורט יווני
  • 2 ביצים גדולות, טרופות
  • פפריקה
  • 85 גרם גבינת פטה, מפוררת
  • 2 כפיות שומשום

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-220 מעלות. שמים בתבנית לצלייה את החצילים, הקישואים, הבצלים, הפלפלים והשמן. מתבלים במלח ופלפל
  2. צולים אותם בתנור עשר דקות. מוסיפים את השום והטימין. מחזירים לתנור ל-30-35 דקות, או עד שהירקות רכים. מורידים את טמפרטורת התנור ל-180 מעלות
  3. מערבבים את העגבניות והמיץ שלהם, ביחד עם העדשים והפטרוזיליה לתוך הירקות, ומתבלים במלח ופלפל. מעבירים לתבנית של המוסקה
  4. טורפים יוגורט, ביצים ופפריקה ביחד. מפזרים מעל הירקות ומפזרים מעל פטה. אופים 40 דקות. זורים מעל שומשום ואופים 10 דקות נוספות, או עד שהחלק העליון מזהיב
וגם צילומים יפים יש להם
וגם צילומים יפים יש להם

המבורגר

ימי הצמחונות הראשונים שלי, הו כמה קלישאתי, היו סמוכים מאוד לימים הראשונים שלי בהודו.
על החוף בגואה אפשר להזמין בשר כמעט בכל מקום. בכל זאת, תיירים מערביים והודים של עיר חוף, מהזן שישמח למכור לך כל דבר אם רק תביא מספיק כסף. בול כמו בטבריה, או באילת.

בכל מקרה, ניסוי הצמחונות שלי (אז זה עוד היה ניסוי) שם דחף אותי בערך פעם או פעמיים ביום להזמין מנה זערורית של "ווג'-בורגר". סוג של קצית טבעול בלחמניה יבשה, כמה מקלות של כרוב בשביל הצבע, וגועל נפש קטן של תפוחי אדמה – גזר – כרוב – כרובית – אלוהים יודע מה עוד, נח בתוך לחמניה.

מאז עברתי כבר הרבה מאוד בורגרים צמחוניים אחרים. בין כולם, אני מודה, עובר קו מחבר אחד. הדחף לאכול אותם לא היה קשור בבשר. גם לא בנבטים מטוגנים. נחשו מה, אפילו לא בפטריות פורטבלו. מה שמחבר את כולם, הוא תחושת ההנאה העילאית שמביאה איתה לחמניה של המבורגר, מטפטפת, מחזיקה בתוכה בשר, והרגשה של קוסמופוליטיות, ושל בהמיות אנינה. כך יוצא, שלמרות שהדחף שלי לבשר נעלם לגמרי, ושלמרות שאני משתדל לא לעבור ליד שדרת השווארמה – המבורגר – ווטאבר מה שמוכרים שם שבין דבוש למג'יק בורגר, לא יכולתי להתעלם מהבלוג הזה. הדומיין, שהוא סופר קול. ואז התמונות. ואז חדוות הבשר. ובקיצור, אם אתם לא צמחונים, אני מוכן להתערב על מה אתם עושים עכשיו.

ושוב אנחנו בקפיצה קטנה להודו

כל העניין שלי במטבח הוא עניין במשחק. מה כיף לחתוך? מה קורה כשעושים ככה? מה קורה עם משלבים את זה עם זה? בגלל זה, אני תמיד מחפשת מתכונים עם רכיבים חדשים. אי אפשר להגיד שעדשים (זכר? נקבה? מה נסגר עם הקטניות האלו?) הם רכיב חדש לגמרי, אבל איכשהו כל המתכונים שכוללים אותם מצריכים השרייה ארוכה במים, שבדרך כלל אין לי סבלנות אליה. המתכון הזה, של "בישול בעיר הגדולה" מתאים בול לעיר הגדולה: הוא זריז ונראה מלא בטעמים. נראה לי יהיה כיף.

הרכיבים

  • 1 כפית שמן צמחי
  • 2 כוסות בצל קצוץ, מחולקות לשתיים
  • 3 שיני שום קצוצות
  • 3 כוסות מים
  • 1 כוס עדשים
  • 0.75 כפית כורכום
  • 0.75 כפית כמון
  • 0.5 כפית ג'ינג'ר טחון
  • 1 פלפל חריף חלפיניו מנוקה מגרעינים וחתוך
  • 0.25 כוס עגבניות קצוצות
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן במחבת על להבה בינונית. מוסיפים כוס בצל ושן שום, ומאדים עד שהבצלם מתרכך ומשחים, כ-10 דקות, מסירים מהאש ומניחים בצד.
  2. באותה מחבת, מערבבים 3 כוסות מים, עדשים, את כוס הבצל השנייה, את 2 שיני השום הנותרות, כורכום, כמון וג'ינג'ר. מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים עד שהעדשים רכים, כ-15 דקות.
  3. מעבירים את תערובת העדשים למעבד מזון ומעבדים לפירה. מחזירים את הפירה למחבת. מערבבים פנימה את הבצלים המאודים, את החלפיניו ומאדים ל-5 דקות נוספות. מתבלים במלח ובפלפל.
  4. את התערובת מגישים עם אורז בסמטי או עם נאן, ביחד עם עגבניות קצוצות וכוסברה.
נראה כמו תבשיל משמח מאד
נראה כמו תבשיל משמח מאד

המבורגר עדשים ואגוזים

להיות צמחונית זה כיף. זה הרבה יותר נעים לחיות בלי בשר בקיבה שלך. אבל אז עוברים ליד מקום של המבורגרים או מקום של שניצלים ומבינים שאף אחד לא חשב על צורת האכילה של הצמחונים. מבחינת רוחב התפריט, אין בעיה. יש מספיק מגוון. מבחינת ממתקים אין בעיה, לא נוטים לשים בהם בשר. אבל כשמגיעים לצורת האכילה, צמחונים תמיד אוכלים סלט או משהו שאוכלים עם מזלג: פסטה או אורז או משהו עם תפוחי אדמה. ורק הקרניבורים נותרים עם הנגיסות הגדולות, ועם השמן הנוטף, ועם הכיף שבלאכול פלאפל בפיתה או שווארמה בלאפה או המבורגר בלחמניה ענקית. כל זה היה יכול להיות סביר, אם הייתה בעיר המבורגריה נורמלית לצמחוניים. אבל אין. בודהה בורגר זה לא כיף. וההמבורגר פטריות של מוזס הוא לא טעים אפילו חצי מזה הבשרי. כל שנותר לבחורה לעשות הוא למצוא באינטרנט מתכונים להמבורגר צמחוני. ובכן, הראשון בסדרת המתכונים הזאת הוא המבורגר עם עדשים ואגוזים. אם מגבירים מאד את הסאונד במהלך הוידיאו, אז שומעים את רחשי הערבוב של התערובת, ויודעים שמדובר בתערובת שעושה את הקולות הנכונים. עכשיו רק צריך לבדוק שהיא טעימה.