פסטה ברוטב אביבי (פוטהנסקה ירוקה)

אני מודה שאני אוהבת רוטב פוטהנסקה בעיקר בגלל השם שלו (רוטב של זונות), כי אני אוהבת קללות. אבל גם אם לא מתחשבים בשם, אז פוטהנסקה זה רוטב טוב, בעיקר בגלל שאפשר תמיד להכין את המצרכים מראש. טוב, ברור שזונות הן לא פראייריות, והן לא יילכו על רוטב שדורש רכיבים טריים ונדירים ויקרים, שצריך לנסוע לקצב מיוחד כדי לקנות אותם. הבעיה היחידה עם הרוטב הזה היא שהוא קצת כבד מדי לקיץ. מזל שיש את ה"ניו יורק טיימס" כדי להמציא גרסה לאביב, שמשתמשת באחד הרכיבים החביבים עליי בשוק: שום טרי. אם בשוק שלכם כבר נגמר השום הטרי (אני חוששת שבשוק הכרמל יש רק בדוכנים מעטים כבר), אפשר להשתמש בשום יבש רגיל. המתכון והתמונה, כאמור, של ה"ניו יורק טיימס".

היישר לארוחת הצהריים המשפחתית בשבת

רכיבים ל4-6 מנות

  • מלח
  • 0.5 קילו ספגטי או ספגטיני
  • 0.5 כוס שמן זית
  • 10 פילטים של אנשובי (קופסת שימורים, כמובן)
  • 0.25 כוס צלפים מיובשים
  • 1 כוס זיתים ירוקים מגולענים וקצוצים
  • 10 שיני שום טרי, קלופות, ופרוסות (או שמונה שיניים של שום יבש רגיל)
  • 0.3 כוס בצל ירוק קצוץ, כולל החלק הירוק
  • 0.5 כפית שבבי צ'ילי
  • 300 גרם בייבי תרד
  • 0.5 כוס עלי בזיליקום קרועים

אופן ההכנה

  1. מביאים מים מומלחים לרתיחה בסיר כבד. מוסיפים את הפסטה ומבשלים כמעט עד שהיא אל-דנטה, 5-8 דקות. שומרים כוס ממי הבישול ומייבשים את הפסטה
  2. מחממים רבע כוס שמן זית בסיר ברזל על אש בינונית-גבוהה. מוסיפים אנשובי וצלפים. מבשלים, תוך ערבוב, עד שהצלפים מתחילים להשחים, כשלוש דקות. מוסיפים עוד רבע כוס שמן זית, שום, בצל ירוק ואת הצ'ילי, מגבירים את האש (אם משתמשים בשום טרי מגבירים, אם משתמשים בשום יבש רגיל, משאירים על אש בינונית) ומבשלים עד שהשום מזהיב, 3-5 דקות. מוסיפים את התרד ומבשלים עד שהוא מתרכך, דקה או שתיים. מוסיפים את הפסטה ומערבבים עוד דקה. מוסיפים נתז ממי הבישול אם מרגישים שהפסטה יבשה מדי. מתבלים במלח, אם צריך. מערבבים פנימה את הבזיליקום
  3. מגישים

 

ספגטי מיטבולס

 

אחד הדברים הכי דפוקים בלבשל לשני אנשים, הוא לעשות את זה בלי 100% חשק. גם ככה חצי מהארוחות שלנו הן מחוץ לבית, וב-90% מהזמן המקרר שלנו די דומה למקרר של משפחה עם שלושה ילדים, אז מה דחוף עכשיו לבשל, תגידו לי, מה. אבל בכל זאת, כבר כמה ימים שאני רוצה לעשות ספגטי מיט בולס. וכבר קנינו בשר בסופר בוויצמן, ואני שונא להקפיא, והייתי צריך לקום רגע מהמחשב, כי בכל רגע נתון שבו אני יכול לבחור בין להיות במטבח ללכתוב סמינריון, אני בוחר במטבח.

ובכל זאת, אחד הדברים הכי דפוקים בלבשל לשני אנשים, הוא לעשות את זה בלי שאתה לגמרי בעניין. כלומר, ככל הנראה אם יש לך את הכישורים הבסיסיים, זה לא יצא ממש גרוע, אבל בכל זאת. אתה תקרוץ קציצות (יפות דווקא), ואז תתחיל לטגן אותן. ואחרי הנגלה הראשונה, אתה תתעצבן על המחבת הקרמית הטפשית הזאת, שהכל בסוף נדבק אליה, ואת הנגלה השנייה תעשה בתנור. ואז תקלוט שקיצור הדרך שעשית כשבחרת לא לשים את הקציצות על רשת אלא בתוך התבנית, היה ממש טפשי, כי אין לנוזלים לאן ללכת. ואיכשהו אתה תפתור את זה, ותגיע לשלב של הרוטב, ועכשיו אתה כבר לגמרי מוכן לחתוך ולעשות קיצורי  דרך, כי גם ככה, יש לך קציצות שנעשו בשתי צורות שונות, וערימה של כלים לשטוף, ולרגע אתה שוקל להקפיץ את כל הכבודה הזאת ישירות אל פח האשפה. ואז מגיע איזה רגע, שמונחות לפניך ערימה של קציצות מטוגנות ומפורקות וערימה גדולה פי כמה של קציצות אפויות, ככל הנראה סבירות. והרגע הזה, הרגע הזה הוא הרגע שבו אתה מבין שכל העיסוק הזה, כל כולו היה כדי שתיקח חצי פיתה, תתן בה מריחה יפה של מיונז ועוד אחת של חרדל, הכי פשוט שיש במקרר, ותעמיס לתוך את כל המטוגנות המפורקות האלה.

וביס אחד לתוך חצי הפיתה הזאת, עם הקציצות המטוגנות, שקצת שרופות בקצה, עם חתיכה גדולה מדי של בצל שלא נקצץ כמו שצריך, לוקחת אותך ישר לגז הנמוך בבית של ההורים. זה שכשמטגנים בו קציצות, יש כמה שמשאירים עוד כמה דקות במחבת, שאפשר יהיה לאכול אותן מייד. זה שכשמטגנים בו בשר טחון אתה תוקע כף פנימה, ושופך אותה, על מיציה, לתוך חצי פיתה, עם חרדל ומיונז. ועכשיו מה, תתלונן על קארמה של בישולים? זין.

מתכון, שנראה טעים לאללה, אתם מוזמנים לנסות ב Backedbree.com