תבשיל דגים יפהפה

כל בוקר אדם הולך לעמל יומו. ישנם כאלה שהולכים לשם רק כדי לחזור במהרה למקום שהם אוהבים. יש כאלו, האופטימיים וההזויים יותר, שמנסים למצוא בעמל יומם את האהבה. שנים הייתי מאלו שבאים למקום העבודה, מתפרנסים, מזיזים דברים מימין לשמאל, ויוצאים בתרועה כדי לעשות דברים שהם באמת אוהבים.

כל בוקר אדם הולך לעמל יומו. ישנם כאלה שהולכים לשם רק כדי לחזור במהרה למקום שהם אוהבים. יש כאלו, האופטימיים וההזויים יותר, שמנסים למצוא בעמל יומם את האהבה. שנים הייתי מאלו שבאים למקום העבודה, מתפרנסים, מזיזים דברים מימין לשמאל, ויוצאים בתרועה כדי לעשות דברים שהם באמת אוהבים. ועכשיו, עכשיו עמל יומי כרוך בקשר בלתי נפרד לאהבה שלי. למעשה, זו האהבה שלי שהמציאה את עמל יומי. מי יכול היה לשער עד כמה זה מפחיד, לשים את הנפש שלך במקום אחד עם הכסף שלך. מזל שיש את ג'יימי אוליבר שמזכיר לי שתשוקה זה תמיד תבלין טוב (וכדי לספר שדייגים מכינים את התבשיל הזה ממי ים, שהם כבר מלוחים!)
המתכון והתמונה של ג'יימי אוליבר. הדגים של מוסי.

רכיבים לארבע מנות

  • שמן זית
  • 2 בצלים, קלופים וקצוצים גס
  • 4 מקלות סלרי, קצוצים גס
  • 5 שיני שום, קלופות וקצוצות גס
  • 3 עגבניות, קצוצות גס
  • 500 גרם תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לקוביות של 3-4 סנטימטרים
  • 3 עלי דפנה
  • 1 ליטר ציר ירקות
  • מלח ים
  • פלפל שחור
  • 700 גרם פילטים של דגים (איזה שרוצים: לברק, דניס, ברבוניות, הכל הולך)
  • מיץ מלימון אחד
  • צרור קטן של פטרוזיליה, קצוצה גס
  • צרור קטן של שמיר, קצוץ גס
  • שמן זית ולחם דייגים להגשה

אופן ההכנה

  1. מחממים כמות נאה של שמן זית במחבת גדולה על אש בינונית. מוסיפים את הבצלים והסלרי ומבשלים חמש דקות. מוסיפים את השום ומבשלים עוד חמש דקות, תוך ערבוב, עד שהבצלים מתרככים אבל לא משחימים
  2. מוסיפים את העגבניות, תפוחי האדמה ועלי הדפנה ומוזגים את הציר. מתבלים באהבה במלח ופלפל ומביאים לרתיחה. מנמיכים לאש נמוכה ומבשלים 15 דקות
  3. מוסיפים את הדגים ומביאים שוב לרתיחה. מנמיכים שוב את האש ומבשלים עוד 15 דקות, עד שתפוחי האדמה רכים והדגים מבושלים היטב ומתפרקים לחתיכות
  4. מערבבים פנימה מיץ לימון ועשבי תיבול, מזלפים מעל שמן זית וטועמים קצת כדי לוודא שמדובר באיזון הנכון של חומציות, טריות ותיבול. מגישים עם פרוסות של לחם כפרי

פנכת ירקות שורש, גבינה וקארמה טובה

באינטרנט יש הכל. תמיד אומרים את זה ומתכוונים לכל מיני אנשים משונים שמוכרים את המטריה הקרועה של סבתא שלהם או את פתח תקווה באיביי. אבל באינטרנט יש לא רק אנשים משונים, אלא גם אנשים שגרימת נזק בזדון לאנשים אחרים מסבה להם עונג. כאלו היו האנשים המתכנים האקרים טוניסאיים שפרצו לנו לאתר אתמול. אפשר לכעוס עליהם, ועשינו את זה. אפשר לתהות למה דווקא לנו הם פרצו. גם את זה עשינו. אבל בכל אופן צריך לזכור, באינטרנט יש הכל והאינטרנט הוא אינטרנט כי יש בו הכל. ועל כן, אנחנו ממשיכים לדבוק בדרכנו אל השלום ומגישים פנכת קארמה טובה ומקטרת. המתכון והתמונה של "מזג האוויר בקסקדיה

".

רכיבים ל-2 מנות

  • כף חמאה
  • 1 שאלוט, קצוץ דק
  • 100 גרם פטריות
  • 1 תפוח אדמה אדום בינוני, חתוך לקוביות קטנות
  • 1 לפת בינונית, חתוכה לקוביות קטנות
  • 1 שורש סלרי, חתוך לקוביות קטנות
  • 0.3 כוס יין לבן יבש
  • מלח ופלפל
  • 0.75 כוס של חצי חלב חצי שמנת מתוקה
  • 120 גרם גבינת מנצג'ו, מגוררת
  • 1 שן שום גדולה, מעוכה
  • 1 פרוסת לחם, מפוררת לפירורים (לרגישים לגלוטן, אפשר בהחלט גם לחם ללא גלוטן)

אופן ההכנה

  1. מחממים את החמאה במחבת גדולה על אש בינונית. מוסיפים את הפטריות והשאלוט, ומבשלים עד שהפטריות מתחילות להשחים
  2. מוסיפים את ירקות השורש החתוכים ואת היין, מכסים, ומבשלים על אש קטנה כחמש דקות. מערבבים מדי פעם ומתבלים במלח ובפלפל
  3. מערבבים פנימה שום, חלב+שמנת, ושלושת רבעי כמות גבינה מגוררת. מכסים ומבשלים עוד 5-10 דקות. מערבבים מדי פעם עד שהירקות נכנעים בקלות למגע מזלג
  4. מחלקים את הירקות בין שני כלים לתנור. מוזגים מלמעלה את יתרת הרוטב. מחלקים את פירורי הלחם בין שני הכלים ומפזרים מלמעלה את שארית הגבינה
  5. אופים ב-180 מעלות כ-30 דקות, או עד שהחלק העליון משחים מאד

פילה פורל בריזלינג

ליושבת הבית יש חברה טובה שהיא דנית. כלומר, חצי דנית. ובכל זאת, בדנמרק. החברה הזאת חווה עכשיו תקופה כזו, לא משהו סופר דרמטי אבל איזה רגע בחיים בו הדרך הישנה נגמרה והדרך החדשה טרם פרשה את שביליה. זה מבאס את יושבת הבית מאד, כי היא הייתה רוצה לחבק את החברה הזאת, ולהרגיע אותה, בכמה וכמה ערבי שתייה ואוכל טוב, שיהיה בסדר, שצריך סבלנות ולפקוח עיניים, כדי שהדרך החדשה תוכל להראות את עצמה. אבל היא לא יכולה, בשל המרחק. מה שהיא כן יכולה מפה לעשות זה להראות מה הייתה עושה לו היה מזדמן לה ערב שכזה. אז בשבילך, אהובתי. המתכון והתמונה של "אוכל ויין".

גלילת דג, ושלושת רבעי בקבוק יין לאדם. נחמד

רכיבים ל-4 מנות

  • 1 כוס ריזלינג יבש
  • 1 גזר גדול, מג'וליאן
  • 1 סלרי גדול, מג'וליאן
  • 0.5 בצל, קצוץ דק
  • 4 גרגירי פלפל שחור שלמים
  • 1 שן שום, מחוצה
  • 1 עלה דפנה
  • 1 ענף טימין
  • 1 ענף אורגנו
  • 1 כף שמן קנולה
  • ארבעה פילטים של פורל, ללא עור
  • מלח ופלפל שחור
  • 1 כף חמאה

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות. בסיר בינוני מערבבים את הריזלינג עם גזר, סלרי, בצל, גרגירי פלפל, שום, עלה דפנה, טימין ואורגנו ומביאים לרתיחה
  2. משמנים תבנית בשמן הקנולה. מתבלים את הדג במלח ובפלפל. מניחים את הדג עם הצד של איפה שהיה העור למעלה, ומגלגלים אותו, החל מהזנב. מאבטחים את הגלילה בשני קיסמים. מעבירים לתבנית
  3. מוזגים את תערובת הריזלינג על הדג ואופים 15 דקות, או עד שהדג מתחיל להתפרק. מצננים לחמש דקות ואז מוציאים את הקיסמים בזהירות. מעבירים את הגלילות לקערות רדודות ומניחים את הירקות על הדגים. מוציאים את עלה הדפנה, את ענפי התבלינים ואת גרגירי הפלפל מהרוטב, טורפים פנימה כף חמאה ומוזגים על הדגים. מגישים מייד

ראגו בולונז

ובכן, שבוע איטליה הלא רשמי שלנו נמשך. והפעם רוטב קלאסי. באבחנה שלאחר ארוחה, אמרה דנה שהפער בין ההתרגשות שלנו מהרוטב הזה לתגובה הצוננת מאוד של האורחים שלנו אליו, נעוצה בעובדה שאנחנו כמעט כמעט ולא מבשלים בשר. בשביל אנשים שאוכלים בשר על בסיס קבוע, מסתבר, פסטה עם רוטב בולונז היא דבר שבשגרה. בשבילנו, ילדי הדגים והתרד, רק ללכת לסופר ולבקש בשר זה חתיכת עניין. כך או כך, הבולונז האחרון שאכלתי היה באיטלקיה בפשפשים והוא היה טוב. הבולונז הזה היה לפחות באותו רמה.

במתכון המקורי, שלקוח מאותו ספר של בטאלי, יש שימוש בשלושה סוגי בשר – בשר טלה, בשר חזיר ובייקון. אנחנו השתמשנו במקומם בצ'ך בקר (ירכה) במשקל של 700 גר' סך הכל. הרכב הבשרים המקורי מופיע במתכון, אבל אם אין לכם או אתם לא בעניין של טליים, אפשר לשחק עם העניין הזה. כמו כן, אם אתם מקפידים על ענייני כשרות, לא נראה לי שיש בעיה לוותר גם על החלב. הכמות במתכון היא ל- 5 כוסות, שמתלבשות יופי על חבילה של 500 גר' פסטה (לבחריתכם, אני לא הולך להיכנס לכם לסיר).

פעם ראשונה בבלוג שמכינים כזה

חומרים ל-5 כוסות רוטב

  • רבע כוס שמן זית כתית מעולה
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים קטן
  • 4 גבעולי סלרי, קצוצים קטן
  • 2 גזרים, קצוצים קטן
  • 5 ראשי שום, פרוסים
  • 450 גר' בשר עגל, טחון
  • 450 גר' בשר חזיר (pork), טחון
  • 100 גר' קוביות בייקון או פנצ'טה
  • 1 קופסא קטנה של רסק עגבניות, במשקל של כ 150 גר'
  • 1 כוס חלב 3%
  • 1 כוס יין לבן יבש
  • 1 כף עלי טימין טריים
  • מלח ופלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. בסיר רחב עם תחתית גבוהה, מחממים את שמן הזית על חום בינוני. מוסיפים פנימה את הבצלים, הסלרי, הגזר והשום, ומבשלים עד שהם מתחילים להיות שקופים ורכים, אבל לא משחימים עדיין (כ-5 דקות).
  2. מוסיפים את הבשר(ים) ומגבירים את האש. מערבבים עד שהבשר משחים, כמה דקות.
  3. מוסיפים את רסק העגבניות, החלב, היין והטימין, ומביאים עד לרתיחה. מנמיכים את האש, ומבשלים על אש נמוכה כשעה – שעה וחצי. מורידים מהאש, מצננים קצת ומוסיפים את המלח והפלפל.
  4. מגישים מיד עם פסטה, או מאחסנים במקרר עד יומיים, או בהקפאה עד חודש.

בלאדי מארי

אתמול היה אחד המבחנים המשעממים בכל תולדות הלימודים, ולדעתי בכל תולדות האקדמיה. זה היה השני מתוך שלושה מבחנים, שביחד יצרו שבועיים רצופים של עבודה – לימודים – מבחן – לימודים – מבחן – עבודה – מבחן. האחרון יהיה ביום חמישי, אחרי צהריים. ביום שישי בבוקר, רק שתדעו, אני מחליף את הקפה שלי בבלאדי מארי.

וגם, אני לא אמור להגיד לכם את זה פה, אבל לטבסקו יש כאלה בקבוקים מוכנים, של כל המיקס מינוס הוודקה. אם אתם ממש עצלנים, זה פתרון סביר.

המרכיבים (מנה 1)

  • מנה וחצי וודקה
  • חצי כוס מיץ עגבניות
  • 2 כפיות מיץ לימון טרי
  • טבסקו (או כל רוטב חריף אחר שאתם אוהבים)
  • כפית של רוטב ווסרטשייר
  • גבעול סלרי עם העלים (לקישוט)
  • קורט מלח
  • קורט פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. מוזגים את הוודקה, הלימון, רוטב הווסטרשייר והטבסקו לכוס היי בול עם קוביות קרח.
  2. מוזגים את מיץ העגבניות עד למילוי הכוס, ומוספים מלח ופלפל. טועמים.
  3. מערבבים בין שתי כוסות .
  4. מוזגים ומקשטים בגבעול סלרי ופרוסת לימון.

תמונה דרך: spoonfull

קדרה צמחונית עם פירורי לחם שומיים

יושבי הבית אמנם צמחוניים, אבל גם הם יודעים להעריך קדירה שהתבשלה לאורך זמן, וממלאת את הבית בניחוחות שעועית, במיוחד אם היא מתוייגת תחת "בישול צרפתי" וקוראים לה קסולה, ולא נגיד טשולנט או חמין. סתם, יושבת הבית לא נורא אוהבת קדרות. תמיד נראה לה אוכל שנולד בזמנים אחרים, כשכל מה שבני אדם רצו היה לנצל את הבשר שעמד לרשותם ולצבור עוד ועוד שומן כדי להתמודד עם החורף הקשה ועם הריחות הקשים של אנשים שלא מתרחצים, ששלטו ברחובות. אבל הקדרה הספציפית הזאת נראית פחות עתיקה. המתכון והתמונה של גורמה.קום.

רכיבים

לקדרה

  • 3 כרישות בינוניות, החלק הלבן והחיוור בלבד
  • 4 גזרים בינוניים, חצויים לאורך וחתוכים לפיסות ברוחב 2.5 סנטימטרים
  • 3 סלרי, חתוכים לחתיכות בגודל 2.5 סנטימטרים
  • 4 שיני שום, קצוצות
  • 0.25 כוס שמן זית
  • 4 ענפי טימין
  • 2 ענפי פטרוזיליה
  • 1 עלה דפנה
  • שמינית כפית אבקת ציפורן (נשמע מצחיק!)
  • 3 קופסאות (500 גרם) של שעועית לבנה, שטופה ומיובשת
  • 1 ליטר מים

לפירורי שום

  • 4 כוסות פירורי לחם טריים מבאגט
  • 0.3 כוס שמן זית
  • 1 כף שום קצוץ
  • 0.25 כוס פטרוזיליה קצוצה

אופן ההכנה

  1. מכינים את הקסולה. חותכים את הכרישות לאורך וחותכים פיסות בעובי 1.5 סנטימטרים, ואז שוטפים הכל ומייבשים
  2. מבשלים כרישות, גזרים, סלרי ושום בשמן עם עשבי תיבול, עלה דפנה, ציפורן ומלח ופלפל בסיר גדול וכבד על אש בינונית, ומערבבים מדי פעם, עד שהתערובת רכה ומוזהבת, כ-15 דקות. מוסיפים שעועית ומים ומבשלים, בכיסוי חלקי, עד שהגזרים רכים אבל לא מתפרקים, כ-30 דקות
  3. מכינים פירורי לחם שום. מחממים תנור ל-180 מעלות. מערבבים פירורי לחם עם שמן, שום, מלח ופלפל. מפזרים בתבנית וקולים עד שהם קריספיים מוזהבים, 12-15 דקות. מערבבים פעם אחת באמצע. מצננים את פירורי הלחם ומערבבים פנימה את הפטרוזיליה
  4. חוזרים לקסולה. מוציאים את עשבי התיבול ואת עלה הדפנה. מועכים חלק מהשעועית עם כזה לפירה או עם גב של כף כדי להסמיך את הציר. מתבלים במלח ופלפל. ממש לפני ההגשה, מפזרים מעל פירורי שום
לפחות לא אמורים לחכות יומיים כדי לאכול את זה
לפחות לא אמורים לחכות יומיים כדי לאכול את זה

שנות ה-80 לפנים: כרוב ממולא

החיים הם קצת משעממים. קמים בבוקר, שותים קפה. הולכים לעבודה. חוזרים בערב. אוכלים. עושים דבר. הולכים לישון. באמצע צריך לבחור בגדים לפחות פעם ביום, להתקלח לפחות פעם ביום, קצת לסדר את הבית, לשלם חשבונות, לראות חברים, והופה, אתה קלישאה. זו מלכודת שקשה להתמודד איתה, ואין לי שום דרך בדוקה, אבל לפעמים, אני חושבת: קלישאה וטוב לה. רוצה לומר, קצת עבודה, קצת בית, קצת יושב בית, יכולה להסתדר עם זה לכמה זמן, עד שנעבור לגור בתאילנד.

ועם המחשבה הזו, נתקלתי בפוסט על כרוב ממולא. זהו פוסט אורח של ברט סמבר, שלרוב כותבת ב"מרתה ואני" ועכשיו התארחה ב"וואסאבימון". וכה כותבת ברט:  "לפני כשנה, התחלתי את הבלוג מרתה ואני כחלק ממסע. הייתי כמעט בת 40 ולמרות שהיו לי חיים מאושרים עם ילדים, בעל, כלבים ועבודה שאני אוהבת, משהו היה חסר… הרהרתי ברכיב החסר בחיי כשנתקלתי בגיליון נובמבר 2008 של המגזין "חיי מרתה סטיוארט" ליד הקופה במכולת. ההודו שעל השער פיתה אותי (מנצנץ, זהוב ומושלם, כמעט יכולתי להריח אותו), אבל תוכנו של המגזין תפס אותי. כל מה שמרתה הציגה היה כל כך יפה, ממלא ומלא חיים. והיו כל כך הרבה אפשרויות – סידור שולחן, זרים עשויים ביד, אוכל מדהים, מגירות מסודרות".

זה משמח. שאנשים מוצאים לעצמם דרכים שונות להתמודד עם אותה מלכודת. אז בשבילי  מרתה היא לא המשיח, וסידור בית יפה הוא דבר שנמצא ברמת האסתטיקה ולא המשמעות. ובכל זאת, קצת כרוב ממולא, לא יזיק. המתכון והתמונה, כאמור, של וואסאבימון.

רכיבים

  • 2 ליטרים מים
  • 1 כרוב גדול
  • 2 כפות חמאה
  • 1 בצל גדול, קצוץ
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 2 כוסות אורז מלא מבושל
  • 0.5 קילו הודו טחון (מרתה כותבת שאפשר גם תערובת של בקר והודו. ואני אומרת, אפשר גם פטריות)
  • מלח ופלפל
  • 1 כף פטרוזיליה מיובשת
  • 2 מקלות סלרי, קצוצים דק
  • 1 פלפל ירוק, קצוץ דק
  • 4 כוסות רסק עגבניות
  • 1 תפוח, מקולף, ללא ליבה, וחתוך

אופן ההכנה

  1. מסירים את ליבת הכרוב. מרתיחים שני ליטרים של מים בסיר שאינו עשוי אלומיניום (אלומיניום מתרכב עם הכרוב, או כך אומרת מרתה). מוסיופים את הכרוב ומבשלים 2-3 דקות, עד שהעלים החיצוניים מתרככים. מסירים את העלים החיצוניים וממשיכים לבשל את השאר, תוך כדי הסרת העלים החיצוניים, עד שמסיימים את כל העלים. שומרים שתי כוסות ממי הבישול
  2. מסירים את החלק התחתון של העורק המרכזי בכל עלה. מניחים 4 עלים חיצוניים גדולים בתחתית הסיר
  3. ממיסים חמאה במחבת ומוסיפים את הבצל והשום. מבשלים עד שהם מזהיבים
  4. מערבבים את הבצל והשום בקערה, ביחד עם בשר טחון (אפשר גם פטריות שהוקפצו קודם בשמן זית לכמה דקות), אורז, מלח, פלפל, פטרוזיליה, פלפל ירוק וסלרי
  5. מניחים 0.25-0.3 כוס של תערובת על כל עלה כרוב. כדי לגלגל את העלים, מקפלים פנימה את הצדדים, ואז מתחילים לגלגל מהחלק התחתון של העלה, ומכניסים את קצה העלה פנימה, מתחת לגליל שנוצר. מניחים את העלים המגולגלים בסיר, ומעליהם את התפוח הקצוץ
  6. מערבבים רסק עגבניות ואת מי הבישול בקערה. מוזגים מספיק לסיר כדי כמעט לכסות את הכרוב. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומכסים. מבשלים כשעה, עד שהכרוב רך. מוסיפים עוד מתערובת הרסק והמים אם קו המים נסוג יותר מדי
עבדות מודרנית
עבדות מודרנית

מרק ירקות אביב

הוא כבר כמה ימים בעניין של מרק. אני עשיתי אתמול דאל, וזו הייתה הפעם השנייה השבוע עם מאכלי קארי שעושים ריח עז בכל הבית והם תמיד רכים ולא לעיסים, אז אני צריכה קצת הפסקה מכאלו. אם מחברים את שני האלמנטים, מחלקים בעובדה שאי אפשר לומר שנעים, אבל יש שעות שאפשר לעמוד בחוץ בלי להינמס, ומכפילים בזה שהיום יום סופר, מקבלים מרק ירקות אביב, מאצל החברים שלנו מלמטה. המתכון והתמונה של טעם.אוסטרליה.

רכיבים לארבע מנות

  • כפית שמן
  • כרישה אחת, רק החלק החיוור, שטוף וקצוץ דק
  • 2 מקלות סלרי, פרוסים לאורך וקצוצים דק
  • 2 קישואים, פרוסים לרבע אורכם, וקצוצים לגפרורים דקים
  • 350 גרם תפוחי אדמה מזן דזירה (האדומים), קלופים, וחתוכים לקוביות בגודל 1.5 סנטימטר
  • 3 כוסות ציר עוף
  • 150 גרם אפונה קפואה
  • 2 כפיות נענע קרועה

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן בסיר גדול על חום בינוני נמוך. מוסיפים את הכרישה, הסלרי והקישואים, ומבשלים, תוך ערבוב, כ-10 דקות עד שהירקות רכים
  2. מוסיפים את תפוחי האדמה והציר לסיר. מגבירים את האש, מכסים, ומביאים לרתיחה.  מנמיכים את האש ומבשלים, מכוסה חלקית, 15 דקות עד שתפוחי האדמה רכים. מוסיפים את האפונהומבשלים שלוש דקות או עד שהאפונה חמה מספיק
  3. מחלקים את המרק לצלחות הגשה, ומפזרים נענע מלמעלה, אם רוצים, ואם נגיד מגדלים באדנית, ממש מתחת לחלון הגדול בסלון
תראו, ירקות בלי קארי
תראו, ירקות בלי קארי