ביט בורגניון (תבשיל סלק)

לרגל יום הולדתי ה-30 שחל היום, אני עושה את המוטל עלי, ולכן חופר לעצמי בחיי. אחד הדברים שמעסיקים אותי ביותר, בימי חפירה כמו בימי שגרה, הוא עניין התזונה.
פעם מושפע מכתבה כזאת, פעם מאחרת, פעם לא רוצה לשתות יותר חלב, אחר כך לא רוצה לשתות חלב סויה, פעם רוצה לנסות רק מיץ,
פעם ככה ופעם ככה. קיצר, דקצת פוק. אבל יש דבר אחד שחוזר אלי באופן עקבי מהאחרים ולכן אני בטוח בו יותר, והוא עניין הצמחונות. ולגביו, אני חושב שמה שהבנתי הוא כזה:
אני כבר לא אחזור להיות 100% צמחוני. מדי פעם אני אגנוב איזה פרוסת נקניק או איזה חתיכת בשר, ובעל-האש בטיול של העבודה אני מוכן לקנות קצת שקט עם איזה קבב. אבל רוב הזמן, נגיד ב-98% ככה, אני אהיה צמחוני הרבה יותר.

תבשיל הסלק הנהדר הזה הוא תחליף מצויין לתבשיל בשרי, כבד כמעט באותה מידה אבל נטול כל ייסורי מצפון. אנחנו החלפנו את העדשים השחורות בפירה שמנמנן ומלא חמאה. מתכון + תמונה: גארדיאן. הכמות אגב, ענקית.

שם מצחיק יש למנה הזאת

חומרים (4 מנות)

  • 4 כפות שמן זית
  • 1 בצל, קצוץ
  • 4 שיני שום, כתושות
  • 8 סלקים קטנים, מקולפים ומחולקים לרבעים
  • 6 גזרים, חתוכים לחתיכות גדולות
  • 3 עלי דפנה
  • 2 ענפי תימין
  • מלח אטלנטי
  • פלפל שחור גרוס
  • 2 כפות רסק עגבניות
  • 250 מ"ל יין אדום יבש
  • 500 מ"ל ציר ירקות
  • 400 גרם עדשים שחורות (לא שעועית!)
  • מעט מלח
  • 2-3 פטריות פורטבלו, פרוסות
  • 10 פטריות שמפניון קטנות
  • 10 בצלצלים, קלופים
  • 2 כפיות אבקת arrowroot (כמו קורנפלור, אבל טבעי יותר או משהו. אנחנו השתמשנו בקורנפלור), מומסות ב-2 כפות מים
  • כמה עלי תימין

אופן ההכנה

  1. מחממים 2 כפות שמן בסיר בעל תחתית עבה. מאדים את הבצל הקצוץ ואת השום עד שמתרככים.
  2. מוסיפים את הסלקים, הגזר, עלי הדפנה, מלח ופלפל ומאדים כ-5 דקות תוך כדי ערבוב.
  3. מוסיפים את רסק העגבניות, היין וציר הירקות, ומבשלים 20 דקות על אש קטנה. בינתיים, שוטפים את העדשים תחת מים זורמים, מרתיחים ליטר מים,
  4. ומבשלים אותן 15-20 דקות, עד שהן מתרככות. כשהעדשים כמעט רכות, ממליחים מעט ומסננים. מניחים בצד מכוסה.
  5. במחבת גדולה מחממים את 2 כפות השמן הנותרות, וצורבים את הפטריות ואת הבצלצלים עד להזהבה. מתבלים לפי הטעם ומניחים בצד.
  6. טועמים את התבשיל ומתקנים תיבול. מוסיפים את תמיסת ה-arrowroot ומערבבים בעדינות עד שהוא סמיך וצלול. מוסיפים את הפטריות והבצלצלים ומבשלים 10 דקות נוספות.
  7. מוציאים את עלי הדפנה והתימין.
  8. להגשה, מוזגים לקערות מהעדשים, ועליהן יוצקים מהתבשיל.

 

מאפה (לזניה) סלק וריקוטה

אוח, פורים. נשבע לכם שפעם זה היה החג האהוב עלי. אחד הריבים הכי ארוכים ומיותרים של ילדותי היה עם ליטל, שטוענת עד היום שגנבתי לה את הרעיון לתחפושת המרבה-רגליים. אבל השנה החג הזה לגמרי הפחיד אותי. כל הברבורים השחורים, הליצנים, הקאוגירלז, לובשי השמלות, אני בעיקר רציתי שהם ייעלמו. מצד שני, כל שעה בסוף השבוע הארוך הזה, היתה שעה מבורכת. הבחורה שאני אוהב, הדירה שלנו, הדיבורים, השתיקות, המשלוחים שבוששו להגיע ואחר צהריים שלם במטבח, לצרכי תרפיה בלבד. בין מחשבות המטבח, חשבתי על זה שעוד אין לי מחבת – תבנית, כזאת שאפשר לאפות בה ולהגיש (ואם מישהו אומר שקשוקה של בית קפה, יש לו עסק איתי 🙂 ).

אה, רגע. שתי הודעות מנהלתיות;

  1. זכינו בתחרות של ג'ויה. תודה לכם אם הצבעתם. אם לא, לכו לראות את אחד המתכונים היפים בבלוג.
  2. אנחנו נתונים למתקפת ספאם רצינית ביותר. בגלל שנמאס לנו למחוק תגובות, אנחנו סוגרים רגע את האפשרות להגיב בבלוג. תיכף נחזיר אותה.

מתכון + תמונה, דרך tastefoodblog

.

סלק צהוב יש בשוק האיכרים, בלי תירוצים

חומרים לתבנית בקוטר 20 ס"מ

  • 4 סלקים בינוניים
  • מלח
  • מיץ וגרידה מחצי לימון
  • כוס ריקוטה טרייה
  • שן שום, קצוצה
  • חצי כוס עלי בזיליקום, קרועים ביד + עוד קצת, לקישוט
  • רבע כוס + שתי כפות גבינת פקורינו
  • פלפל שחור גרוס טרי

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל 160 מעלות.
  2. קולפים את הסלקים ופורסים אותם לפרוסות דקות מאוד, בעזרת מנדולינה (הגרסא הקלה) או סכין חדה (כיף!).
  3. בסיר גדול, מרתיחים מים וממליחים אותם. מוסיפים את פרוסות הסלק ומבשלים עד שהן רכות אך יציבות, כ-2 דקות. מצננים בתוך קערת מי קרח, ומייבשים. מעבירים לקערה גדולה ומערבבים עם מיץ הלימון.
  4. מערבבים את גרידת הלימון עם הריקוטה, השום, הבזיליקום, רבע כוס פקורינו, מלח ופלפל.
  5. בתבנית, מסדרים את הסלקים בשכבה אחת, עם חפיפה קלה ביניהם. מעליהם, מניחים שכבה מתערובת הגבינות, וחוזר חלילה. דואגים שהשכבה העליונה תהיה שכבה של גבינות. מפזרים מעל את שתי כפות הפקורינו שנותרו, ואופים כחצי שעה. מפזרים עוד קצת בזיליקום מלמעלה, ויאללה, לשולחן.