לחמניות רכות רכות

כשהייתי קטנה, הילדים השווים באמת היו הילדים שכל בוקר היו מקבלים שקית לדלת ובה היו לחמניות ושוקו. אישית, הייתי מחליפה את השוקו בגבינה צהובה, אבל בכל מקרה, הרעיון שכל בוקר אתה זוכה לפינוק של לחמניה רכה רכה (מיי גוד, כמה קמח לבן וסוכר מעובד), היה בלתי נתפס בפינוקו.
אני כבר פחות קטנה (אם כי, עדיין ממש ממש אוהבת לחמניה רכה רכה עם קמח לבן וסוכר מעובד וגבינה צהובה), ועל כן בחלומי המרתי את השקית על הדלת לקופסה בתוך הבית, שבה לחמניות שאני עשיתי. זה קשור לעובדה שבכלל יש לי קרייבינג אפייה ממש גדול, שאני לא מצליחה לספק, כי אף פעם החשק לא נמשך מספיק זמן להתפחה. אני אומרת: הפעם אני הולכת על זה.
המתכון והתמונה של: בישול מוקפד

לבצוע אחת, לבצוע שנייה, לבצוע שלישית. למות

רכיבים

  • 1 כוס מים חמימים
  • 1.5 כפות שמרים יבשים
  • 1 כפית סוכר
  • 100 גרם חמאה מומסת
  • 0.5 כוס סוכר
  • 3 ביצים
  • 1 כפית מלח
  • 4 כוסות קמח

אופן ההכנה

  1. מערבבים מים חמימים, שמרים וסוכר בקערה קטנה. מניחים בצד ל-5-10 דקות
  2. מערבבים במיקסר (או לא, אם אין לכם. לנו אין) חמאה, סוכר, ביצים ומלח. מוסיפים את תערובת השמרים ומערבבים. אחר כך מוסיפים כוס קמח בכל פעם ומערבבים. כשמתחיל להיות בצק שנפרד מדפנות הקערה, מפסיקים להוסיף קמח
  3. מעבירים את הבצק למשטח נקי ולשים דקה או שתיים
  4. מחלקים את הבצק ל-24 חתיכות, ויוצרים כדור עגול וחלק מכל אחת מהן. משמנים תבנית 22*33 ומניחים בה את הכדורים. מכסים במגבת ומתפיחים 60-90 דקות, עד שהכדורים מכפילים את נפחם
  5. מחממים תנור ל-180 מעלות ואופים 15-18 דקות, או עד שהכדורים זהובים-שחומים

משה בתיבה משוכללת: נקניקיה בפרעצל

זה קרה כבר לפני זמן מה. בחגים, למעשה. שוטטתי באינטרנט של המתכונים, ועיני נפלה על מתכון לפרעצל שבא בילט אין עם נקניקיה. אני לא אוכלת נקניקיות בדרך כלל, אבל רק טיפש מטופש יסרב לפרעצל עם נקניקיה בילט אין! רק צר אופקים לא ישלח ידו לעבר המשה בתיבה המתוחכם הזה!
זה לקח קצת זמן. לקנות נקניקיות, למצוא את המועד הנכון עם החברים שהיה ברור שהם המתאימים. להתפיח. לסלסל. אבל בסוף זה קרה! וזו הייתה חגיגה של נוסטלגיה וטעם והצלחה.
רק מה? לא שמתי מספיק סודה לשתייה במים שבהם שוחים הפרעצלים והם יצאו בהירים מדי. אל תחששו. שימו כמה שכתוב.
המתכון של "לחמניות בתנור שלי". התמונה של י. שקד, מהזוג שחווה איתנו.

רכיבים

  • 0.75 כוס מים חמימים (40-45 מעלות צלזיוס)
  • 2 כפיות סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 1.5 כפיות שמרים יבשים
  • 2.25 כוסות קמח
  • 1 כף חמאה, מומסת
  • שמן צמחי להברשה
  • 10 כוסות מים
  • 0.5 כוס סודה לשתייה
  • 1 חלבון טרוף עם כף מים
  • מלח גבישי
  • 8 נקניקיות (חייבות להיות מוצלחות ממש)

אופן ההכנה

  1. מערבבים מים, סוכר ומלח בקערת ערבוב או בקערת המיקסר. מפזרים מלמעלה שמרים ומניחים לחמש דקות, עד שהתערובת מתחילה לתסוס. מוסיפים קמח וחמאה ומערבבים בעזרת וו לישה במהירות נמוכה, או בידיים. ממשיכים ללוש 4-5 דקות במהירות בינונית או קצת יותר בידיים, עד שהבצק נפרד מדפנות הקערה. מעבירים את הבצק לקערה נקייה ומשומנת. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומניחים לה לשהות במקום חמים כחמישים דקות, או עד שהבצק מכפיל את נפחו
  2. מחממים תנור ל-230 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה ומשמנים אותה בשמן צמחי
  3. מביאים 10 כוסות מים וסודה לשתיה לרתיחה בסיר גדול
  4. מחלקים את הבצק לשמונה חלקים. בעזרת הידיים, מרדדים כל חלק לחבל באורך 30 סנטימטרים לערך. מלפפים כל חבל סביב כל נקניקיה, ומותירים חלק מהנקניקיה שיציץ החוצה. מועכים את הקצה של הבצק אל חלק אחר של הבצק, כדי שיישארו ביחד
  5. מניחים את הפרעצעל, אחד בכל פעם, במים הרותחים לשלושים שניות ואז, בעזרת כף מחוררת, מעבירים לתבנית. מברישים את הפרעצעלים בחלבון טרוף ומפזרים מלח גס
  6. אופים עד שהם זהובים כהים, כ-12-14 דקות. מעבירים לרשת לצינון לחמש דקות לפחות

שבלולי טחינה וסילאן

אין דבר משונה יותר מלהפוך בית של שניים לבית לשלושה. במיוחד אם השלישי הוא כל כך בלתי מוכר ועם צרכים כל כך מיוחדים. כלומר, יש מלא מדריכים אאוט ד'ר שאומרים לך מה צריך ומה לא צריך, וכמה תינוק צריך וחייב שיהיה לו מובייל מעל המיטה. אבל אם אתה בנאדם כמונו, אז אתה תמיד גם מפקפק ותוהה: האם באמת הוא חייב מובייל ליד המיטה? או שמא זו איזו מוסכמה שלא חייבים להיענות לה? ובכלל, כמה מהצרכים שלו הם צרכים שלו וכמה הם מוסכמות של תרבות שאוהבת לקנות? זה ברור שאפשר לגדל תינוק גם במדבר. אבל אנחנו גם אוהבים לקנות! אז כמה? ומתי? ואיפה? עולם חדש מופלא של קניות באינטרנט ושל תהיות צרכניות קיומיות.

בין לבין צריך גם לאכול משהו, במיוחד אם את בהריון ואוכלת כל שעתיים. אז הפעם מתכון לבצק מוצלח ממש ממש, שיושב הבית רוצה לתלות על המקרר, כדי שיהיה זמין לפני העיניים כל הזמן, למקרה שיהיה לי כח. אפשר גם למלא אותו בריבה ואגוזים או אפילו, כמו שיושב הבית מפנטז, בתרד וטולום. המתכון של "אוצרות המטבח שלי", וקצת שיניתי אותו על פי המציאות, והתמונה של יושב הבית.

דמיינו בצק פריך פריך וחמים. עכשיו שימו עליו חלבה. מה רע?

רכיבים
לבצק

  • 30 גרם שמרים טריים או 15 גרם שמרים יבשים
  • 1 כף סוכר
  • 450 גרם קמח
  • 1 ביצה
  • 1 כוס חלב
  • 0.5 כפית מלח

למילוי

  • 200 גרם טחינה
  • 100 גרם סילאן נוזלי (אפשר גם דבש. אני שונאת דבש)

לקישוט

  • 2 כפות שמן
  • 1 חלמון
  • שומשום

אופן ההכנה

  1. מערבבים קמח ומלח בקערת מיקסר, או בקערת לישה אם לשים ביד. יוצרים חור במרכז הקמח ומוסיפים את הביצה והחלב. מערבבים את הרכיבים הרטובים עם קצת קמח ליצירת ביצה טובענית, ושופכים פנימה את השמרים
  2. לשים בוו לישה 6-8 דקות או מעבירים למשטח מקומח ולשים ביד 10 דקות. אם הבצק נראה יבש מוסיפים כף חלב כל פעם. אם הבצק דביק מדי מוסיפים קמח. הבצק מוכן כאשר הוא רך ואלסטי
  3. יוצרים כדור מהבצק ומשאירים בקערה לתפוח כשלושים דקות
  4. מערבבים את הטחינה עם הסילאן או הדבש
  5. מקמחים את משטח העבודה, לשים את הבצק ומחלקים אותו ל-12 חלקים שווים. מרדדים כל חלק לעיגול דק דק של 20-22 סנטימטרים. מורחים שתי כפות מילוי על כל עיגול, מגלגלים את הבצק פנימה לרולדה, ומגלגלים את הרולדה לסהרון
  6. מניחים את הסהרונים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומניחים לתפיחה שנייה של 20-30 דקות
  7. מחממים תנור ל-180 מעלות. מערבבים חלמון עם שמן ומושחים כל סהרון בתערובת. מפזרים מעל שומשום. אופים 25 דקות

פרוזן יוגורט קרם לימון

אני לא יודעת מה קרה בקיץ הזה, אבל החשק שלי לגלידה הוא בלתי פוסק. הייתי אוכלת גלידה כל היום וכל הלילה, ומקנחת באיזה פיתה עם גבינה צהובה, לו רק המצפון שלי היה מאפשר לי. אני חושבת שבפעם הראשונה בחמש שנות הכרותנו גרמתי ליושב הבית לקנות שני פיינטים של בן אנד ג'ריס – הוא אוהב שוקולד והרבה, ואני מוכנה לספוג את כל הקלוריות האלו רק בשביל קרם עוגיות – ולשבת אחד מול השני ליד שולחן המטבח עם כפות ולהתענג. על כל פנים, אי אפשר להמשיך כך. לא היינו רוצים להיראות כמו פיינט גלידה. מישהו עוד עלול להתבלבל, לארוז אותנו בצבעים עליזים ולשים אותנו במקפיא.
על כן החלטתי לחפש באינטרנט הזה גלידות קצת יותר הגיוניות. הגלידה הזאת גם לא מצריכה קירור של לילה נוסף, וגם ממש ממש טעימה. מה שכן, היא מצריכה מכונת גלידה. מהניסיון שלי, אם מתחתנים, מקבלים אחת, ככה שזה יוצא די פשוט. כמו כן, המתכון מתאים לשלוש ארבע מנות. שזה טוב, כי רוב המתכונים לגלידה הם לשמונה מנות, ואז אנחנו תקועים במקפיא לכל הקיץ עם איזו גלידה רבע טעימה. מצד שני, שלוש ארבע מנות נגמרות ממש מהר, במצב הנוכחי.
מתכון של "ראשון פשוט". התמונה שלי.

רכיבים
לכוס קרם לימון

  • 3 חלמונים
  • 1 ביצה
  • 0.75 כוס סוכר
  • 0.5 כוס מיץ לימון (יצא לי שלושה לימונים)
  • גרידה משני לימונים
  • 1 כף חמאה

לגלידה

  • 2 גביעים (130 גרם) של יוגורט יווני 7%
  • 1 גביע דניאלה וניל (אפשר גם יוגורט וניל)
  • 0.75 כוס קרם לימון

אופן ההכנה

  1. מכינים קרם לימון. בסיר קטן מערבבים חלמונים וביצה לתערובת אחידה. ממשיכים לטרוף ומוסיפים פנימה סוכר, מיץ לימון וגרידת לימון, עד שהכל מעורבב היטב, כדקה.
  2. שמים את הסיר על אש בינונית ומערבבים ללא הרף, עד שהקרם מסמיך ואם מכניסים לתוכו כף עץ היא יוצאת מכוסה, כ-8-10 דקות. מסירים את האש ומערבבים פנימה חמאה
  3. מכינים את הגלידה. מערבבים בקערה יוגורט, דניאלה וקרם לימון. מעבירים למכונת גלידה שהוקפאה מבעוד מועד ומפעילים. לי לקח בערך 20 דקות עד שהפלא הגיע לדרגת סמיכות של פרוזן יוגורט

לחמניות תלתן

אם היו שואלים אותי לפני כמה שנים מה הדבר שאני הכי גרועה בו, התשובה הראשונה שלי בטח הייתה להרוויח כסף. התשובה השנייה הייתה להתקשר לאנשים. אני לא יודעת מה בפעולה הפשוטה הזו גורם לי לחרדות כל כך עמוקות, אבל אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת את מספר האנשים שאני מתקשרת אליהם בנינוחות שאינם בני משפחה קרובה שלי. לעתים, אמנם רק בימים של שיגעון, אפילו ליושב הבית אני מהססת. על כל פנים, אז הגיעה לחיי 12 דקות, ובשביל לארגן אירוע של 12 דקות צריך להתקשר לאנשים. אז אחרי שאני מחלקת את ההתקשרויות עם כל האחרים ואחרי שאני מטילה על יושב הבית לעזור לי עם זה, ואחרי שאני נעזרת בסמסים, עדיין יש כמה טלפונים שאני חייבת לעשות. אז לפני כל טלפון אני מטמטמת את עצמי מול הפייסבוק איזה כמה דקות, כדי שאני לא אשים לב שאני מתקשרת, ואחרי כל טלפון אני חייבת חייבת להעסיק את עצמי עם משהו אחר שאינו קשור לעולם הרוח. לחמניות זה מעולה. ולחמניות כל כך חינניות זה הרבה יותר טוב. המתכון של epicurious, התמונה שלי.

רכיבים ל-18 לחמניות

  • 3 כפות מים חמימים (45-50 מעלות)
  • 2.5 כפיות שמרים יבשים
  • 3 כפות סוכר
  • מאה גרם חמאה
  • 1 כוס חלב
  • 2 כוסות קמח לחם (השתמשתי ברגיל)
  • 1.5 כפיות מלח
  • 1.5-2 כוסות קמח
  • 1 ביצה, טרופה עם מעט מים
  • 1 כף שומשום או פרג

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. מערבבים ביחד מים חמימים, שמרים וכף סוכר בקערה קטנה, עד שהשמרים נמסים. מניחים לשמרים ליצור קצף חמש דקות. אם התערובת לא מקציפה, השמרים מתים וצריך לעשות מחדש עם שמרים אחרים
  2. ממיסים 100 גרם חמאה בסיר קטן, מוסיפים חלב ומחממים עד חמימות. בקערה גדולה שמים את תערובת השמרים, את תערובת החלב, שתי כפות סוכר, 2 כוסות קמח לחם ומלח. מערבבים בכף עץ עד שהכל מעורבב, ואז מוסיפים כוס וחצי של קמח רגיל, או מספיק קמח כדי לעשות בצק קצת קצת דביק
  3. משמנים קערה גדולה. לשים את הבצק על משטח מקומח קלות, ומוסיפים קמח במקרה הצורך, עד שהבצק חלק ואלסטי, כ-10 דקות. יוצרים כדור ומניחים בקערה המשומנת. מסובבים כך שכל הצדדים משומנים. מכסים את הקערה בפלסטיק נצמד. מניחים לתפוח בטמפרטורת החדר עד שהבצק מכפיל את נפחו, כשעה
  4. מכינים את הלחמניות. משמנים 18 חורי מאפין בחמאה
  5. הופכים את הבצק על משטח מקומח ומחלקים לשלישים. עובדים עם שליש אחד בכל פעם, ואת השאר שומרים תחת פלסטיק נצמד. לוקחים כף בצק, יוצרים ממנה כדור ומניחים במאפין. בכל מאפין מניחים שלושה כדורים. מניחים לכדורונים לתפוח, עם מגבת עליהם, עד שהם כמעט מכפילים את נפחם, 30-40 דקות
  6. אופים. מחממים תנור ל-200 מעלות. מברישים את הלחמניות בביצה ומפזרים מעל שומשום או פרג. אופים עד שהן מזהיבות, 15-20 דקות
  7. את הלחמניות אפשר להכין יום לפני, לצנן לחלוטין, לארוז בנייר כסף, ולאז למחרת להכניס את הלחמניות בתוך ניר הכסף לתנור שחומם ל-180 מעלות כ-10-15 דקות

פיצה ביאנקה

הפיצה ברחוב אהרונסון, שזה הפיצה ג'וינט שמקימים לעתים יושבי הבית, כבר קנתה לעצמה מעריצים. אמנם לא רבים, שניים בדיוק (אם לא כוללים את יושבי הבית עצמם), ובכל זאת מעריצים. לפני שהגיעו המעריצים, התפתחה השיטה: את הבצק עושה יושבת הבית באופה לחם, כי אין מערבל מזון בבית. את הרוטב מכין יושב הבית, באמצעים סודיים שידועים רק לו. ואת התוספות מפזרת ביד מדוייקת יושבת הבית, שהכי אוהבת לעשות צורות מצחיקות עם התוספות שלה, ולא לפזר אותן כלאחר יד על פני העיגול. מגש פיצה מחורר, החום הכי גבוה שהתנור יכול להשיג, אבן אפייה, והפיצה יוצאת ממש מוצלחת (לא כמו של מסעדה. פיצות לא יוצאות כמו במסעדה, אין מה לעשות).
רק מה הבעיה? אופה הלחם עושה כמות שמספיקה לשתי פיצות, ויושבי הבית עצמם לעולם לא אוכלים שתי פיצות בבת אחת. וכך יש בפריזר שלנו כדורי בצק לרוב שהוכנו מתישהו לארוחת ערב לשנינו, ונשכחו מלב. לא מזמן עלה במוחה של יושבת הבית השם פיצה ביאנקה (לפעמים זה קורה לה, שהיא חושבת על אוכל לפי השם שלו): כלומר פיצה עם רוטב בשמל במקום רוטב עגבניות. מייד אחר כך חשבה: אוטוביאנקי, ונקרעה מצחוק (לפעמים זה קורה לה, להיקרע מצחוק בקול כשהיא לבד בבית). אבל צחוק בצד, יצא מעולה!
המתכון של הבצק מהחוברת שבאה עם אופה הלחם. המתכון של הרוטב מ"אוכל ויין". התמונה מהמטבח שלנו.


בצק לשני מגשי פיצה

  • 1 כוס מים
  • 1 כף חמאה מותכת
  • 2 כפות סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 2.75 כוסות קמח רגיל
  • 1 כפית שמרים יבשים

לפיצה ביאנקה אחת

  • 2 כפות חמאה
  • 3 כפות קמח
  • 1.5 כוסות חלב
  • אגוז מוסקט
  • מלח ופלפל שחור
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 שן שום, מחוצה
  • 0.5 קילו פטריות מכל מיני סוגים (שמפיניון, יער, שיטאקי, פורצ'יני), פרוסות
  • כמה עלי טימין
  • 150 גרם גבינה קשה מגוררת

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. שמים את כל החומרים בקערה של האופה לחם ומכוונים לתכנית של בצק. אצלנו זה לוקח שעה וחצי. אפשר ללכת לקרוא ספר או משהו
  2. מכינים את התוספות. חותכים את הפטריות לפרוסות דקות, ומטגנים כמה דקות בשמן זית, יחד עם מלח, פלפל שחור וטימין, עד שהפטריות רכות
  3. מכינים את התנור. מחממים תנור ל-250 מעלות.
  4. מכינים את הרוטב. בסיר קטן ממיסים את החמאה על אש בינונית. מערבבים פנימה שלוש כפות של קמח עד שנוצרת משחה. מוזגים בהדרגה את החלב, ומערבבים לתערובת חלקה. מבשלים על אש בינונית תוך ערבוב מתמיד, עד שהרוטב מסמיך, כ-4 דקות. מנמיכים את האש וממשיכים לערבב מדי פעם כ-10 דקות, עד שלא נותר טעם קמחי. מסירים מהאש ומערבבים פנימה כמה כפות של גבינה קשה. מתבלים במלח, פלפל שחור ואגוז מוסקט
  5. מרכיבים. מותחים את הבצק על מגש פיצה. מורחים על הבצק את רוטב הבשמל. מפזרים את הפטריות (איך שבא לכם. לא חייבים בצורות מצחיקות). מעל מפזרים עוד כמה כפות גבינה קשה. מכניסים לתנור ל-10 דקות לערך, עד שמריחים ריח שאי אפשר לעמוד בפניו

עוגיות סבלה שוקולדיות בטירוף

כל היום רצים. רוצים להספיק הכל. ללמוד. להתפתח. לנוח. לבלות. להתבטל. להצליח בעבודה. לפגוש חברים. להתחבק על הספה. לקרוא ספרים. לראות טלוויזיה. להתנשק. לראות סרטים בקולנוע. ללכת למוזיאון. לישון. לאכול בבית. לאכול בחוץ. לבשל. לקנות מצרכים. לשתות הרבה. לשתות קצת. הכל. ותמיד. לפעמים מצליחים שלושה מהדברים ושמחים מאד. לפעמים מספיקים חמישה מהדברים ומתוסכלים מאד.
בסופי השבוע האחרונים בבית יושבי הבית שוררת רגיעה. יושבי הבית שוקעים בשינה ארוכה, עמוקה ומתוקה של שישי בצהריים, ממנה הם מגיחים אל עולם הסופשבוע, שהוא כולו אהבה, שקט ופתרון סכסוכים פנימיים. חבל שלא כל יום סופשבוע.
בשביל השבוע שמתחיל, מתכון עוגיות חול שוקולדיות. המתכון של smitten kitchen. התמונה שלי ושל קרן השמש בחלון המטבח שלנו.

רכיבים ל-40 עוגיות פחות או יותר

  • 1 כוס קמח
  • 0.3 כוס (30 גרם) אבקת קקאו
  • 0.25 כפית סודה לשתייה
  • 115 גרם חמאה, בטמפרטורת החדר
  • 0.6 כוס (135 גרם) סוכר
  • 0.25 כפית מלח
  • 1 חלמון
  • 0.5 כפית תמצית וניל
  • 100 גרם שוקולד מריר, מגורר או טחון כמעט לאבקה במעבד מזון

אופן ההכנה

  1. מנפים ביחד קמח, אבקת קקאו וסודה לשתייה בקערה קטנה
  2. מקציפים חמאה, סוכר ומלח בקערה גדולה, לקבלת תעורבת אוורירית ותפוחה. מוסיפים ביצה ותמצית וניל ומערבבים. מוסיפים את הרכיבים היבשים ואת השוקולד המגורר ומערבבים
  3. מעבירים את התערובת, שהיא עדיין קצת פירורית, לניילון נצמד ושמים במקרר לחצי שעה, ארבעים וחמש דקות. איך צורך שהתערובת תתקשה לגמרי. בשלב הזה אפשר לאחסן את הבצק במקרר עד יומיים, אבל צריך לרכך אותו קצת לפני שמתחילים לעבוד אתו
  4. מחממים תנור ל-180 מעלות. על משטח מקומח מתחילים לרדד בעדינות. התערובת עדיין פירורית, אז בזהירות עם הרידוד. מרדדים לעובי של שלושה עד שישה מילימטר. אם אתם פחות אנאליים, אפשר פשוט לרדד עד שנראה שהגעתם לעובי כיף לעוגיה. קורצים עוגיות בחותכן העוגיות החביב עליכם ומעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה. מפזרים מעל גבישי סוכר. אופים 8-10 דקות לעוגיות דקות ו-10-12 דקות לעוגיות קצת יותר עבות
  5. מוציאים מהתנור ומצננים לפני האכילה. עד שהעוגיות מצטננות הן מאד פירוריות
  6. את העוגיות אפשר לאכסן בכלי אטום לאוויר עד שבועים

עוגת גבינה שטרויזל תפוחים

היום יש לי יום הולדת. אני בת 35. אני מסתכלת מסביב על מה קורה עם החיים שלי ולא מאמינה למזלי הטוב. כלומר, מאמינה. התעקשתי רבות כדי להגיע דווקא לחיים שלי ולא לנחות פתאום בטעות בחיים שאחרים חושבים שהם החיים שלי. אבל בכל זאת, אני פוחדת שתיכף יבוא מישהו מההפקה ויגיד לי: סליחה, את לא ראויה לכל זה, ויקרא לי לחדר אחורי, שבו יושבות בחורות כמוני ומתקתקות במרץ על המקלדת יומם וליל בלי שביב של שאר רוח, והכל אפור ומשעמם וחדגוני והן באות בבוקר והולכות בערב ומדברות על ימי הולדת לילדים, ויקצה לי את מחשב 357 ויגיד לי: קדימה, עכשיו תורך להיכנס לסדר הנכון.
אבל בינתיים זה לא קורה!
בגלל שזה לא קורה, אז מגיעה לי עוגת גבינה! השבוע ניסיתי להסביר ליושב הבית – ללא הצלחה יתרה, אני חוששת – שיש פעמים שמותר לבחורה לאכול כל מה שהיא רוצה. לא הפעמים של הניחומים, אלו מגיעים מאלכוהול, בשבילי. הפעמים שבהן הכל מסתדר, ובחורה יכולה לשכוח לרגע מהגוף שלה ומאיך שהיא נראית ומהבריאות שלה, ולהגיד: כוסעמק, אני כתבתי ספר, חודשיים אני יכולה לאכול בלי חשבון. או גד דם איט, יושב הבית אהוב לבי סידר לי פינת עבודה שלא ידעתי אפילו שאני צריכה לחלום עליה, מגיע לי שבוע שבו לא אחשוב האם לאכול ליד הסלט של הצהריים גם את הלחם. או לעזאזל, ערב 12 דקות הקרוב הולך להיות מעולה, כל ארוחות הערב של השבוע הקרוב הולכות להיות ג'אנק טהור.
ובנימה אופטימית זו: עוגת גבינה. עם תפוחים. ושטרויזל. וקרמל. הכל ביחד. בקרוב אצלי במטבח. המתכון והתמונה של "בישול בארון".

אולי הקרמל בכל זאת קצת מוגזם :)

רכיבים ל-9 ריבועים
לבסיס

  • 100 גרם חמאה, בטמפרטורת החדר
  • 1 כוס קמח
  • 0.25 כוס סוכר חום
  • שמינית כפית מלח
  • 0.25 כפית קינמון

לעוגת גבינה

  • 250 גרם גבינת שמנת, בטמפרטורת החדר
  • 1 ביצה גדולה
  • 0.5 כפית תמצית וניל

לתפוחים

  • 2 תפוחים ירוקים, קלופים, ללא ליבה, חתוכים לקוביות בגודל ביס
  • 1 כף סוכר
  • 0.25 כפית קינמון
  • שמינית כפית אגוז מוסקט

לשטרויזל

  • 60 גרם חמאה, בטמפטורת החדר
  • 0.5 כוס קמח
  • 0.5 כוס שיבולת שועל
  • 0.5 כוס סוכר חום
  • 0.25 כפית קינמון

לקרמל

  • 1 כוס סוכר
  • 0.25 כוס מים
  • 0.5 כוס שמנת
  • 20 גרם חמאה, בטמפרטורת החדר
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 1 כפית מלח גס

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבסיס. חותים קוביות חמאה לתוך תערובת של קמח, סוכר, מלח וקינמון. מערבבים עד שהתעורבת הופכת פירורית. לוחצים את התערובת לתחתית של תבנית 20*20 שמרופדת בנייר אפייה. אופים ב-180 מעלות עד שהבצק מזהיב, 8-12 דקות. מצננים
  2. מכינים את עוגת הגבינה. טורפים סוכר וגבינת שמנת לתערובת חלקה. טורפים פנימה ביצה ואז תמצית וניל. שופכים את התערובת לתבנית עם הבסיס המצונן
  3. מכינים את שכבת התפוחים. מערבבים תפוחים, קינמון, סוכר ואגוז מוסקט. שופכים את התערובת על עוגת הגבינה שעל הבסיס
  4. מכינים את השטרויזל. מפוררים את החמאה אל קערה ובה קמח, סוכר, קינמון ושיבולת שועל. מפזרים את הפירורים על התפוחים שעל עוגת הגבינה שעל הבסיס האפוי. אופים ב-180 מעלות עד שעוגת הגבינה מתייצבת, כ-25-30 דקות. מצננים
  5. מכינים את קרם הקרמל. מחממים סוכר ומים בסיר קטן על אש בינונית עד שהם שצבעם הופך ענברי. מסירים מהאש ושופכים פנימה בזהירות שמנת מתוקה. מחיזרים לאש ומבשלים עד שהתערובת חלקה. מערבבים בכף עץ כל הזמן. טורפים פנימה את החמאה. מצננים כמה דקות ומוסיפים פנימה תמצית וניל ומלח. מצננים ושופכים מעל העוגה המוכנה

עוגת אגוזים ודבש שוקולדית פיקנטית

אני מתחילה לחשוב שזה החודש, שאולי דצמבר הוא פשוט החודש שבו כל כך הרבה דברים קורים, שאין לדעת איך להקדיש לכל אחד מהם את ההתרגשות המיועדת לו. בשנה שעברה הוצאתי את ספרי הראשון והתחתנתי באותו שבוע! כל אחד מהם יכול לפרנס בחורה ממוצעת שכמוני בחודשים של התרגשות, והנה שניהם נדחסו לשבוע אחד שבו הייתי כל כך אגומנייאקאית שאני בטוחה שירדו לי כמה נקודות בקארמה והתקרבתי קרבה מסוכנת לכך שאהיה אבוקדו בגלגול הבא. והנה חודש דצמבר מכה שנית ומביא איתו עוד הרבה בשורות משמחות, שאף אחת מהן לא סגורה וחתומה ועל כן בשם הטפו טפו טפו לדורותיו, בינתיים רק ארמוז לכך שאם הכל יסתדר בקרוב נשהה זמן רב ביפו.
לכבוד ההתרגשות ששוררת בבית הכנתי עוגה שהיא יותר ממתק מעוגה. דביקה דביקה ודחוסה, עם הרבה אגוזים, והדרים ובסוף, עקיצה קטנה וחרפנית. כזאת שאפשר בכל פעם לעבוד ליד השולחן ולקרוע ממנה פיסה קטנה. המתכון של דיוויד לייבוביץ אהובי, שקיבל השראה מטוסקנה, איטליה. התמונה של אהובי יושב הבית.

כל פעם קצת ממתק, הכרס חונקת עד דק :)

רכיבים

  • 5 כפות (40 גרם) אבקת קקאו
  • 2 כוסות (325) גרם אגוזים: כל שילוב של אגוזי מלך, שקדים או אגוזי לוז, קצוצים גס
  • 0.75 כוס (110 גרם) קמח
  • 1 כוס (200 גרם) הדרים מסוכרים, קצוצים
  • 1 כף קינמון
  • 2 כפיות ג'ינג'ר טחון
  • 1.5 כפיות פלפל שחור
  • קמצוץ אגוז מוסקט טחון
  • 0.5 כפית שבבי צ'ילי
  • 85 גרם שוקולד מריר, קצוץ
  • 1 כוס (200 גרם) סוכר
  • 0.75 כוס (210 גרם) דבש

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-160 מעלות. מרפדים תבנית קפיצית 22-23 סנטימטר בנייר אפייה. מרססים בשמן ומאבקים באבקת קקאו
  2. בקערה גדולה מערבבים קקאו, אגוזים, קמח, הדרים, קינמון, ג'ינג'ר, פלפל שחור, אגוז מוסקט ושבבי צ'ילי
  3. ממיסים את השוקולד בקערה קטנה על מים רותחים (או במיקרו עם כף חלב). מסירים מהאש ומערבבים אל תערובת האגוזים
  4. בסיר עם תרמומטר מחממים את הסוכר והדבש עד שהטמפרטורה מגיעה ל-115 מעלות (או פשוט מחממים עד שהסוכר נמס והדבש מתחיל להיות נוזלי)
  5. מוזגים את הדבש החם על תערובת האגוזים ומערבבים היטב. מגרדים את התערובת אל התבנית ומחליקים את החלק העליון
  6. אופים 35-40 דקות. המרכז יהיה עדיין רק, כמו חביצה שזה עתה נאפתה, ואם נוגעים בזה, האצבע נשארת נקייה. מניחים לעוגה להצטנן על רשת 15 דקות, ואז מעבירים סכין בקצוות כדי לשחרר אותה מתבנית (היזהרו מהקצוות, הן נוטות להידבר ולהיקרע). מצננים לחלוטין, מוציאים מתחתית התבנית ומקלפים את נייר האפייה

עוגת שמרים קינמון לתלישה מהירה

העוגה הזאת היא עוגת השמרים המושלמת. אני לא אומרת דברים כאלו בקלות ואני לא מתייחסת למילה מושלמת בקלות דעת. אבל היא מושלמת.
הכנתי את העוגה בתבנית שהייתה ברוחב התנור שלנו בשישי שעבר, ועד היום אכלנו בערך חמישים סנטימטר של עוגה. היום, כשלא יכולתי יותר לחשוב על הגודל של הכרס שלי, לקחתי את העוגה לעבודה, ואיש אחד אכל את העוגה וחיבק אותי. ואם יותר לי לומר: איש לא חיבק אותי בעבודה הזאת מזה שנתיים וחצי שאני שם.
תחשבו על קיורטוש, אבל בלי ממש ללכת למקום הלא כל כך נעים הזה.
תחשבו על שוקי חורף באירופה.
תחשבו על היד שלכם מושטת קדימה ותולשת דף שמרים מצופה סוכר וקינמון.
תפנו לעצמכם איזה שלוש שעות של התקשקשות במטבח.
המתכון של "החלוצה". היא שמה גם זיגוג על העוגה. באמת שלא צריך. ויתרתי עליו. התמונה שלי. אצלה בפוסט יש תמונות של כל שלב בהכנה, כדאי לכם לבקר גם שם.

רכיבים

  • 2 כוסות חלב
  • 0.5 כוס שמן קנולה
  • 0.5 כוס סוכר
  • 2.25 כפיות שמרים יבשים
  • 4 כוסות קמח
  • 0.5 כוס נוספת של קמח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 0.5 כפית סודה לשתייה
  • 2 כפיות מלח
  • 100 גרם חמאה, מומסת
  • 1.5 כוס סוכר
  • 3 כפות קינמון

אופן ההכנה

  1. מחממים חלב, שמן קנולה וחצי כוס סוכר בסיר קטן, עד שמתחיל לרתוח. מצננים עד שהנוזל הופך חמים
  2. בקערה גדולה שמים שמרים, ארבע כוסות קמח ואת הנוזל החמים. מערבבים. מכסים ומתפיחים שעה
  3. אחרי שעה מערבבים פנימה עוד חצי כוס קמח, ביחד עם אבקת אפייה, סודה לשתייה ומלח. אם הבצק דביק מדי, מוסיפים עוד חצי כוס קמח. מכניסים למקרר לשעה לפחות
  4. מרדדים את הבצק על משטח מקומח למלבן גדול ולא דק נורא. מורחים את החמאה המומסת על הבצק כך שהיא תכסה את כל כולו. מערבבים סוכר וקימון ומפזרים על הבצק, כך שהוא יהיה מכוסה לחלוטין
  5. חותכים את הבצק ל-6-8 רצועות לרוחב. הרצועות צריכות להיות שוות ברוחבן. עורמים את הרצועות זו על זו. בשלב הזה כל הסוכר והקינמון מתחילים להתפזר. אל תוותרו להם. אספו ופזרו.
  6. חותכים את הערימה ל-6 קוביות. לוקחים כל קוביה ומניחים אותה על צידה (כך שרואים את שכבות הבצק) בתבנית לחם מרופדת בנייר אפייה. מניחים את הקוביות זו לצד זו, אבל לא דוחסים. אני נשארתי עם קוביה אחת ספייר. למרבה הצער אי אפשר לאכול אותה ככה. מכסים שוב ומתפיחים עוד 20 דקות
  7. מחממים תנור ל-180 מעלות. מכניסים לתנור ואופים 30 דקות. אחרי 20 דקות בודקים שהחלק העליון לא השחים מדי. אם כן, מכסים בנייר אלומניום ומחזירים חזרה לתנור. חשוב לוודא שהוא נאפה כהלכה, כדי שגם האמצע יהיה אפוי