מאפה עגבניות שרי ולחם קל בריבוע

מאז שיושב הבית החליט לבחון את ענייני הגלוטנאות שלו, משתדלים פה בבית להפחית במאפים ובמאכלים עם לחם. יושבת הבית אמנם לא יכולה לדמיין שעה מחייה בלי לחם (חופשי הייתה יכולה לחיות על פיתה עם גבינה צהובה כל חייה), אבל יושב הבית הוא יותר גיבור, ומנסה כל מיני ניסויים באוכל שלו כדי להרגיש יותר טוב. מסתבר שזה ממש עוזר לו גם.
אבל פה בבית לא חזקים בהחלטות חד משמעיות שאינן ניתנות לערעור, ככה שמדי פעם מותר להגניב קצת גלוטן, כי כמה אפשר את כל המאכלים האלו שאי אפשר לנגוס בהם?
המתכון הזה מתאים לארוחת ערב שבבית הזה קוראים לה מפנקת, ליד מרק וסלט. הוא ממש טעים, וממש קל, ואלתור שלי על משהו אחר.

בא לי עכשיו להכניס לתוך זה כף

רכיבים

  • 2 כוסות עגבניות שרי, אדומות וצהובות
  • 2 פרוסות לחם
  • 0.25 כוס גבינת פרמז'ן מגוררת
  • 0.25 כוס עשבי תיבול קצוצים: בזיליקום, פטרוזיליה וטימין
  • 2 כפות שמן זית

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. חותכים את עגבניות השרי לאורך.
  3. שמים את פרוסות לחם בטוסטר הקופץ (יכול להיות לחם נטול גלוטן אם ממש מתעקשים, למרות שרק אם חייבים)
  4. מפוררים את פרוסות הלחם לקערה, ומוסיפים את עגבניות השרי, פרמז'ן, עשבי תיבול, מלח ופלפל שחור טחון טרי
  5. מעבירים לתבנית קטנה, מזלפים מעל שמן זית ומכניסים לתנור ל-20 דקות בערך, עד שהעגבניות רק מתחילות להשחים בקצוות

סלט פטה, שעועית ירוקה ותפוחי אדמה

השבוע קיבלנו את ארגז הירקות האורגני הראשון שלנו מח'ביזה

. הרבה זמן רציתי לנסות את הסידור הזה, למרות שברור לי שאין שום סיכוי שאנחנו נתמיד בו לאורך זמן. ואכן, חמש דקות אחרי שהתפרצה חדוות הירקות הטריים שהיו פזורים על השיש שלנו בערבו של שני אחד השבוע, היא הוחלפה במהירות מסחררת בפאניקה קלה כשהתברר שצריך להבין מה עושים עם כל הירקות האלו כדי להפוך אותם לאוכל. עכשיו, יש לנו בלוג צמחוני עם מאות מתכונים ורובו המוחלט של האוכל שלנו מגיע מדוכני הירקות של שוק הכרמל. ובכל זאת, השרירותיות והכמות עשו את שלהן והייאוש הקל השתלט.

יושב הבית, שהוא גבר גיבור, בישל משהו, ממה שהיה במקרר עוד לפני. אני הלכתי לאינטרנט ולספרי המתכונים כדי לחפש משהו עם שעועית ירוקה. מצאתי משהו, שזעק "חוסר טעם, חוסר טעם", אבל הייתי חייבת לעשות משהו. יצא חסר טעם.

אם הייתי מחפשת עוד קצת, הייתי עושה את זה. המתכון והתמונה של "טעם מלא השראה".

אמנם רק סלט, אבל כל כך כיפי למראה

רכיבים

  • 450 גרם תפוחי אדמה קטנים
  • 450 גרם שעועית ירוקה, קצוצת קצוות וחתוכה לפיסות באורך שלושה סנטימטרים
  • 0.5 כוס (80 גרם) זיתי קלמטה, מגולענים וחצויים
  • 1 כף בצל ירוק, קצוץ דק
  • 1 כף פטרוזיליה, קצוצה דק
  • 2 כפות חומץ
  • 3 כפות שמן זית
  • 2 כפיות חרדל דיז'ון
  • 2 כפיות מיץ לימון
  • 50 גרם פטה
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מכניסים את תפוחי האדמה לסיר ומכסים במים. ממליחים בכפית מלח לכל ליטר מים. מביאים לרתיחה, ואז מבשלים 15-20 דקות על אש נמוכה, עד שתפוחי האדמה רכים למגע מזלג. מעבירים את תפוחי האדמה לקערה מלאה במי קרח ופורסים לפרוסות בעובי סנטימטר וחצי
  2. מרתיחים סיר עם שעועית ירוקה ומים. מבשלים 2-3 דקות עד שהשעועית הופכת ירוקה בהירה וקריספית למגע. מעבירים לקערה מלאה במי קרח
  3. מערבבים תפוחי אדמה, שעועית ירוקה, זיתים, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה גדולה. בקערה קטנה מערבבים חומץ, שמן זית, חרדל ומיץ לימון לתערובת קרמית. מוסיפים פטה ומערבבים היטב עם מלח ופלפל
  4. מערבבים את הסלט עם הרוטב ומניחים ל-10-15 דקות בטמפרטורת החדר. לפני ההגשה בודקים שוב אם צריך לתקן את מינון המלח והפלפל

מרק כרובית מעושן

אני אוהבת מרק. זה קשור בוודאי לבית בו גדלתי, בו אכלו מרק כל יום. גדלתי באילת, ככה שלא בדיוק היה שם מזג אוויר שמתאים למרק אף פעם. ובכל זאת, כל יום, לצד הסלט (שתי עגבניות, שני מלפפונים, פלפל ירוק ובצל ירוק), ולצד מנת הבשר ומנת הפחמימות, הוגש מרק. על הבשר ויתרתי. גם הסלט שלי השתכלל. ורק המרק נשאר.
מאז הכנתי הרבה מאד סוגי מרקים, גם כאלו שלא היו עולים על הדעת במטבח של אימא שלי, אבל רק תעלומה אחת לא פתרתי: המרק מתחיל נכון ומאוזן בין ירקות לבין נוזלים, ואחרי מקסימום יומיים, תמיד יש פחות מדי נוזלים ויותר מדי ירקות. תמיד. איך זה יכול להיות? ועד כמה מותר הוסיף מים לחמם ולקוות שיהיה בסדר? אני מקווה לפתור את התעלומה הזאת עד זקנתי.
במרק הספציפי הזה יש שני דברים ממש טובים: טעם מעושן מפתיע למדי וביסים פריכים של כרוביות. אם מוסיפים לכך את העובדה שמדובר במרק נטול גלוטן – שזו העניין התזונתי החדש של יושב הבית – אז בכלל מדובר בהצלחה. המתכון כולל כיסוני בצק חומוס שנראים טעימים ממש. לרוע המזל, התעצלתי ללכת לקנות קמח חומוס, והשתמשתי בחומוסים עצמם במקום.
המתכון של "מוזאיקה אכילה". התמונה שלי. ותודה ל-Pixlr על האפקט המגניב של פוסטרים משנות ה-70.

מרק כרובית, גרסת המסיבה

רכיבים
למרק

  • 800 גרם פרחי כרובית בגודל ביס
  • 6 כפות שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 2 גזרים בינוניים, קצוצים
  • 5 שיני שום, כתושות
  • 2 עלי דפנה
  • 1 כפית פפריקה מעושנת
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.25 כפית פלפל שחור
  • 6 כוסות ציר ירקות
  • 135 גרם רסק עגבניות
  • 1 כפית רוטב ווסטרשייר
  • 1 כפית רוטב סויה

לכיסני חומוס

  • 180 גרם קמח חומוס
  • 0.75 כפית מלח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 3 בצלים ירוקים, החלק הירוק והלבן, פרוסים דק
  • 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • 0.5 כוס מים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות. מערבבים את פרחי הכרובית עם שלוש כפות שמן ורבע כפית מלח. מפזרים בשכבה אחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה וצולים עד שהכרובית רקה ושחומה בקצוות, כ-20-25 דקות. באמצע הדרך הופכים פעם אחת
  2. מחממים את שלוש כפות השמן הנותרות בסיר מרק על אש בינונית. מוסיפים בצל וגזר ומבשלים עד שהם מתרככים מעט, כעשר דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים את השום ומבשלים עוד שתי דקות, בערבוב מתמיד
  3. מוסיפים את הטעמים: רבע כפית מלח, עלי דפנה, פפריקה מעושנת, פפריקה מתוקה, כמון, פלפל שחור, ציר ירקות, רסק עגבניות, רוטב ווסטרשייר ורוטב סויה. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים 10 דקות. בשתי הדקות האחרונות מוסיפים את הכרובית
  4. מכינים את הכיסנים. מערבבים קמח חומוס, מלח, אבקת אפייה, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה בינונית. בעזרת כף עץ מוסיפים מעט מים בכל פעם עד שהתערובת הופכת לבצק סמיך (בערך בסמיכות של בצק עוגיות)
  5. מזליפים כף אחת של בצק בכל פעם למרק המבעבע. מוזגים מהנוזלים על הכיסנים, מכסים את הסיר ומבשלים עד שקיסם שננעץ לתוך הכיסנים יוצא יבש, כ-10-15 דקות

תבשיל דגים יפהפה

כל בוקר אדם הולך לעמל יומו. ישנם כאלה שהולכים לשם רק כדי לחזור במהרה למקום שהם אוהבים. יש כאלו, האופטימיים וההזויים יותר, שמנסים למצוא בעמל יומם את האהבה. שנים הייתי מאלו שבאים למקום העבודה, מתפרנסים, מזיזים דברים מימין לשמאל, ויוצאים בתרועה כדי לעשות דברים שהם באמת אוהבים.

כל בוקר אדם הולך לעמל יומו. ישנם כאלה שהולכים לשם רק כדי לחזור במהרה למקום שהם אוהבים. יש כאלו, האופטימיים וההזויים יותר, שמנסים למצוא בעמל יומם את האהבה. שנים הייתי מאלו שבאים למקום העבודה, מתפרנסים, מזיזים דברים מימין לשמאל, ויוצאים בתרועה כדי לעשות דברים שהם באמת אוהבים. ועכשיו, עכשיו עמל יומי כרוך בקשר בלתי נפרד לאהבה שלי. למעשה, זו האהבה שלי שהמציאה את עמל יומי. מי יכול היה לשער עד כמה זה מפחיד, לשים את הנפש שלך במקום אחד עם הכסף שלך. מזל שיש את ג'יימי אוליבר שמזכיר לי שתשוקה זה תמיד תבלין טוב (וכדי לספר שדייגים מכינים את התבשיל הזה ממי ים, שהם כבר מלוחים!)
המתכון והתמונה של ג'יימי אוליבר. הדגים של מוסי.

רכיבים לארבע מנות

  • שמן זית
  • 2 בצלים, קלופים וקצוצים גס
  • 4 מקלות סלרי, קצוצים גס
  • 5 שיני שום, קלופות וקצוצות גס
  • 3 עגבניות, קצוצות גס
  • 500 גרם תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לקוביות של 3-4 סנטימטרים
  • 3 עלי דפנה
  • 1 ליטר ציר ירקות
  • מלח ים
  • פלפל שחור
  • 700 גרם פילטים של דגים (איזה שרוצים: לברק, דניס, ברבוניות, הכל הולך)
  • מיץ מלימון אחד
  • צרור קטן של פטרוזיליה, קצוצה גס
  • צרור קטן של שמיר, קצוץ גס
  • שמן זית ולחם דייגים להגשה

אופן ההכנה

  1. מחממים כמות נאה של שמן זית במחבת גדולה על אש בינונית. מוסיפים את הבצלים והסלרי ומבשלים חמש דקות. מוסיפים את השום ומבשלים עוד חמש דקות, תוך ערבוב, עד שהבצלים מתרככים אבל לא משחימים
  2. מוסיפים את העגבניות, תפוחי האדמה ועלי הדפנה ומוזגים את הציר. מתבלים באהבה במלח ופלפל ומביאים לרתיחה. מנמיכים לאש נמוכה ומבשלים 15 דקות
  3. מוסיפים את הדגים ומביאים שוב לרתיחה. מנמיכים שוב את האש ומבשלים עוד 15 דקות, עד שתפוחי האדמה רכים והדגים מבושלים היטב ומתפרקים לחתיכות
  4. מערבבים פנימה מיץ לימון ועשבי תיבול, מזלפים מעל שמן זית וטועמים קצת כדי לוודא שמדובר באיזון הנכון של חומציות, טריות ותיבול. מגישים עם פרוסות של לחם כפרי

עוגת אגוזים ודבש שוקולדית פיקנטית

אני מתחילה לחשוב שזה החודש, שאולי דצמבר הוא פשוט החודש שבו כל כך הרבה דברים קורים, שאין לדעת איך להקדיש לכל אחד מהם את ההתרגשות המיועדת לו. בשנה שעברה הוצאתי את ספרי הראשון והתחתנתי באותו שבוע! כל אחד מהם יכול לפרנס בחורה ממוצעת שכמוני בחודשים של התרגשות, והנה שניהם נדחסו לשבוע אחד שבו הייתי כל כך אגומנייאקאית שאני בטוחה שירדו לי כמה נקודות בקארמה והתקרבתי קרבה מסוכנת לכך שאהיה אבוקדו בגלגול הבא. והנה חודש דצמבר מכה שנית ומביא איתו עוד הרבה בשורות משמחות, שאף אחת מהן לא סגורה וחתומה ועל כן בשם הטפו טפו טפו לדורותיו, בינתיים רק ארמוז לכך שאם הכל יסתדר בקרוב נשהה זמן רב ביפו.
לכבוד ההתרגשות ששוררת בבית הכנתי עוגה שהיא יותר ממתק מעוגה. דביקה דביקה ודחוסה, עם הרבה אגוזים, והדרים ובסוף, עקיצה קטנה וחרפנית. כזאת שאפשר בכל פעם לעבוד ליד השולחן ולקרוע ממנה פיסה קטנה. המתכון של דיוויד לייבוביץ אהובי, שקיבל השראה מטוסקנה, איטליה. התמונה של אהובי יושב הבית.

כל פעם קצת ממתק, הכרס חונקת עד דק :)

רכיבים

  • 5 כפות (40 גרם) אבקת קקאו
  • 2 כוסות (325) גרם אגוזים: כל שילוב של אגוזי מלך, שקדים או אגוזי לוז, קצוצים גס
  • 0.75 כוס (110 גרם) קמח
  • 1 כוס (200 גרם) הדרים מסוכרים, קצוצים
  • 1 כף קינמון
  • 2 כפיות ג'ינג'ר טחון
  • 1.5 כפיות פלפל שחור
  • קמצוץ אגוז מוסקט טחון
  • 0.5 כפית שבבי צ'ילי
  • 85 גרם שוקולד מריר, קצוץ
  • 1 כוס (200 גרם) סוכר
  • 0.75 כוס (210 גרם) דבש

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-160 מעלות. מרפדים תבנית קפיצית 22-23 סנטימטר בנייר אפייה. מרססים בשמן ומאבקים באבקת קקאו
  2. בקערה גדולה מערבבים קקאו, אגוזים, קמח, הדרים, קינמון, ג'ינג'ר, פלפל שחור, אגוז מוסקט ושבבי צ'ילי
  3. ממיסים את השוקולד בקערה קטנה על מים רותחים (או במיקרו עם כף חלב). מסירים מהאש ומערבבים אל תערובת האגוזים
  4. בסיר עם תרמומטר מחממים את הסוכר והדבש עד שהטמפרטורה מגיעה ל-115 מעלות (או פשוט מחממים עד שהסוכר נמס והדבש מתחיל להיות נוזלי)
  5. מוזגים את הדבש החם על תערובת האגוזים ומערבבים היטב. מגרדים את התערובת אל התבנית ומחליקים את החלק העליון
  6. אופים 35-40 דקות. המרכז יהיה עדיין רק, כמו חביצה שזה עתה נאפתה, ואם נוגעים בזה, האצבע נשארת נקייה. מניחים לעוגה להצטנן על רשת 15 דקות, ואז מעבירים סכין בקצוות כדי לשחרר אותה מתבנית (היזהרו מהקצוות, הן נוטות להידבר ולהיקרע). מצננים לחלוטין, מוציאים מתחתית התבנית ומקלפים את נייר האפייה

גראטן עגבניות ירוקות

הרי ידוע שהטלפתיה בין יושבי הבית שרירה וקיימת. לא מזמן תהיתי האם עגבניות ירוקות הן פשוט עגבניות לא בשלות או שזהו זן אחר. לא חלפה לה יממה ויושב הבית חזר מהסופר ואמר: הבאתי לך כמה עגבניות ירוקות. אולי נמצא מה לעשות איתן. העגבניות הירוקות שהוא הביא היו מחוברות בקצותיהן ירוקי הגבעול לעגבניות אדומות, וכך נפתרה התעלומה, או כך לפחות חשבתי. יושב הבית, לעומת זאת, טען, שיש גם זן מיוחד של עגבניות שהן תמיד ירוקות.
ובכן, התשובות על פי האינטרנט: עגבניות ירוקות מטוגנות מהסרט ומהחיים בצד הדרומי של אמריקה הצפונית עשויות מסתם עגבניות לא בשלות. עם זאת, יש זן מיוחד של עגבניות, שהוא מראשוני זני העגבניות בעולם ולאחרונה זוכה לעדנה מחודשת בקרב חקלאי מזון אורגני ולקוחותיהם, שבו העגבניות באמת ירוקות גם כשהן בשלות.
אז פה, סתם עגבניות לא בשלות. כשהלכתי לשוק כדי לקנות עוד כמה, גיליתי שיש הרבה מהן, מסתתרות מתחת לעגבניות הבשלות. הגיוני, סך הכל.
המתכון מבוסס על המתכון של "בלי מתכונים", אבל שיניתי קצת והתמונות שלנו.

רכיבים ל-2-3 מנות

  • 0.5 קילו עגבניות ירוקות, חתוכות לפרוסות בעובי חצי סנטימטר

לכיסוי פירורי לחם

  • 0.5 כוס פירוי לחם או פנקו
  • 0.25 כפית מלח גס
  • פלפל שחור
  • 1 כף שמן זית

לרוטב מורניי

  • 10 גרם חמאה
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 כרישה, חצויה לאורכה, שטופה ופרוסה לירחים
  • 2 כפיות קמח
  • 0.75 כוס שמנת 15%
  • 1 כפית מלח
  • 2 כפות פרמז'ן, מגוררת
  • קמצוץ אגוז מוסקט מגורר
  • נענע מגבעול אחד

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-230 מעלות
  2. מחממים חמאה ושמן זית במחבת לא גדולה. מוסיפים כרישה ומאדים על אש בינונית עד שהכרישה מתחילה להיות ריחנית מאד ורכה. מוסיפים את הקמח ומערבבים דקה. מוסיפים את השמנת, הגבינה, המלח ואגוז המוסקט. ממשיכים לערבב כמה דקות עד שהרוטב מסמיך. מכבים את האש ומוסיפים את הנענע
  3. מערבבים את כל חומרי הכיסוי פירורי לחם ומניחים בצד
  4. טובלים את פרוסות העגבניות ברוטב ומסדרים בתבנית קסרול. אין צורך להשתגע עם הסידור ככה שיהיה אחיד, זה בסדר. שופכים את שארית הרוטב על העגבניות. מפזרים מעל את כיסוי פירורי הלחם באופן אחיד
  5. מכניסים לתנור ל-15 דקות, מנמיכים ל-180 מעלות ואופים עוד עשר דקות

עוגיות גרנולה בזילוף חמאת בוטנים

ככל שאתה מתבגר, מלחמות (או מבצעים או תקיפות או שלא קוראים להם) הופכות להיות גרועות יותר. אני לא יודעת אם זה בגלל שאתה קולט שכן יש מה להפסיד או בגלל שמנגנון האמפתיה שלך הופך משוכלל ורגיש יותר או בגלל שאתה ער יותר לסיבות שמאחורי הקלעים ולאופציות האחרות הקיימות, אבל ללא ספק המלחמה הזאת היא גרועה. לא רק שהיא גרועה, היא גם גרועה וגם אין לך מה לעשות נגדה. מישהו כבר לחץ על הכפתור האדום ועכשיו כל שנותר הוא לראות מה יקרה בסיבוב הזה ולקוות שזה לא יהיה גרוע מדי. הכובד בלב מבריח אותי לעוגיות גרנולה, שבמיטבן הן פריכות ולעיסות במידה שווה. המתכון והתמונה של וויליאם סונומה.

לא, עוגיות גרנולה זה לא דיאטתי

רכיבים ל-18 עוגיות

  • 0.75 כוס קמח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 0.25 כפית מלח
  • 150 גרם חמאה
  • 1 כוס דחוסה סוכר חום בהיר
  • 0.25 כוס סוכר לבן
  • 1 ביצה
  • 3 כוסות גרנולה
  • 0.5 כוס תפוחים מיובשים קצוצים
  • 0.5 כוס צימוקים
  • 1 כוס ועוד שלוש כפות אבקת סוכר
  • 2 כפות חלב
  • 3 כפות חמאת בוטנים חלקה

אופן ההכנה

  1. מתחילים בלדאוג לכך שכל הרכיבים יהיו בטמפרטורת החדר
  2. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים תבנית אפייה, מרפדים בנייר אפייה ומשמנים את החלק העליון של הנייר
  3. בקערה גדולה מערבבים קמח, אבקת אפייה ומלח. מניחים בצד
  4. במיקסר עם וו גיטרה טורפים חמאה במהירות בינונית עד שהיא קרמית, כשתי דקות. מנמיכים את המהירות ומוסיפים את הסוכר החום והסוכר הלבן וטורפים עוד שלושים שניות. מגבירים את המהירות שוב לבינונית וטורפים עוד שתי דקות. מנמיכים את המהירות לנמוכה, מוסיפים את הביצה וטורפים עד שהיא מעורבבת, כדקה. מוסיפים את הקמח וטורפים עד שהוא מעורבב, כדקה. מוסיפים את הגרנולה, התפוחים והצימוקים וטורפים עד שהם מעורבבים. מורחים את התערובת באופן אחיד על התבנית
  5. אופים עד שהקיסם יוצא יבש, כ-25 דקות. מניחים לתערובת להצטנן לחלוטין ואז הופכים אותה על רשת. מסירים את נייר האפייה והופכים שוב על רשת אחרת
  6. בקערה מערבבים אבקת סוכר וחלב. מוסיפים את חמאת הבוטנים ומערבבים לתערובת חלקה. מזלפים בעדינות על העוגיות ומניחים להן לעמוד עוד כחצי שעה. חותכים לחצי וכל חצי לתשעה מלבנים ברוחב שניים וחצי סנטימטר

ספאנאקופיטה – תרד בפילו

יושבי הבית שבו לביתם אחרי שלושה שבועות ביופי היווני. מה אני אגיד לכם, היופי היווני מיטיב עם הלב ועם העין, אך דווקא עם הקיבה לא מיטיב כל כך. יוון היא ארץ של תיירות. ככזאת, היא מעדיפה את המוכר ואת הקל להכנה. ועל כן, בכל מקום מגישים סלט יווני לא כל כך טעים (עם עגבניות קמחיות וגבינה טעימה ליושב הבית), סופלקי עוף וסופלקי חזיר, והרבה הרבה הרבה צ'יפס, המבורגר ופיצה. ולמרות זאת, היו מאכלים ששבו את ליבנו. אחד מהם, כמה לא מפתיע, הוא ספנאקופיטה, מאכל יווני שכולו תרד, גבינה ופילו. בהתחשב בכך שיושב הבית מחלטר כפופאי בשעות הפנאי, היה ברור שהוא ייפול בשבי, ויפנטז מדי בוקר על ספאנקופיטה ראויה. ואני, אני אוהבת לממש את הפנטזיות שלו. המתכון והתמונה של "בישול בארון", אם כי באמת לא באמת חייבים מתכון, אני חושבת.

אם מפרידים את העלים, אפשר למצוא חלקיקים מיושב הבית

רכיבים לתבנית 20*20

  • 1 קילו תרד, מאודה, מיובש וקצוץ
  • 1 כוס פטה, מפוררת
  • 0.25 כוס שמיר, קצוץ
  • 0.25 כוס פטרוזיליה, קצוצה
  • 0.25 כוס בצל ירוק, פרוס
  • 2 ביצים, טרופות
  • מלח ופלפל לפי הטעם
  • 0.25 כוס שמן זית או חמאה מומסת
  • 12 עלי פילו

אופן ההכנה

  1. מערבבים תרד, פטה, שמיר, פטרוזיליה, בצל ירוק, ביצים, מלח ופלפל בקערה
  2. מברישים תחתית של תבנית בגודל 20 על 20 בשמן זית או חמאה מומסת
  3. מברישים צד אחד של עלה פילו בשמן זית ומניחים בקערה (ייתכן שיהיו צורך לחתוך אותו כדי להתאים). חוזרים על הפעולה עד שיש בתבנית שישה עלים
  4. מוזגים את תערובת התרד על עלי הפילו
  5. מברישים עלה פילו בשן זית ומניחים על המילוי. חוזרים על הפעולה עד שיש שישה עלים
  6. אופים ב-180 מעלות או עד שהחלק העליון מזהיב, כ-30-50 דקות

סנדוויץ' מרק בצל

יושבי הבית, אין מה להגיד, נפוצו לכל עבר. אחת מארגנת אירועים (29 ביולי, שזה עוד שבוע וחצי, בצוותא תל אביב, תוכלו לשמוע את דן אריאלי, חלי גולדנברג, ישי אדר, נעמי לשם, יונתן משעל, ויגאל מאיר, מדברים במשך 12 דקות כל אחד על צדק ואי שוויון, הפרעת קשב, מוזיקה אפלה, אינטימיות שבצילום, תרבות ואורבניות ותאוריות מדעיות בהתאמה. כרטיסים כאן), השני מארגן פרוייקטים מפחידים בגודלם בעבודה שלו. חוץ מזה, אנחנו גם מדלגים בין עתיד אחד למשנהו, ובחזרה לאחד, ושוב למשנהו, בוחנים חליפות שייתפרו למידותינו כאילו היינו שועי הארץ. בין לבין, תאמינו או לא, אנחנו אוכלים אוכל שמאד מתאים להווה, וחסר שאר רוח. לסנדוויץ כזה איש לא יסרב, כך נדמה לי. המתכון והתמונה של "הקשר הצרפתי".

פלוס אבקת מרק! כמה עונג!

רכיבים ל-2 סנדוויצ'ים

  • 2 כרישות בינוניות עד גדולות (אפשר גם בצל, אבל זמן הבישול יתארך והטעם יהיה קצת מתוק יותר ומעודן פחות)
  • 2 כפות חמאה
  • אבקת מרק בצל, לפי הטעם
  • 4 פרוסות לחם כפרי או מחמצת
  • 30 גרם פרמז'ן
  • 2 ביצים
  • מלח ופלפל שחור לפי הטעם

אופן ההכנה

  1. מנקים את הכרישות היטב. חותכים את החלק הלבן בלבד לאורך וחותכים לחצאי ירח ברוחב שלושה מילימטרים
  2. ממיסים כף חמאה סיר קטן. כאשר החמאה מפסיקה לקצוף מוסיפים את הכרישות, מערבבים, ומנמיכים את האש לבינונית נמוכה. מערבבים. ממתינים. שוברים את הביצים לכוס וטורפים עם מעט מלח ופלפל. עכשיו מחכים וחושבים בחיבה על כל החברים שאיתם לא דיברת זמן מה. מחליטים לטלפן אליהם במהרה. כאשר מגיעים לשלב שבו חושבים על האקסים, מגררים את פיסת הגבינה
  3. מערבבים את הכרישות כל כמה דקות, מוודאים שהן לא משחימות, מוסיפים טיפת מים אם הן תופסות צבע. הרעיון הוא שהכרישות יזיעו עד שהן ייראו כאילו הן נמסות. בכרישות יש המון פקטין, דבר שמעניק להן טעם נפלא וריבתי, אם מבשלים אותן מספיק זמן מבלי להשחים להם את הצורה (קשה לומר מתי יתרחש הנס. זה תלוי בכרישה, בסיר וכו'. אפשר להתחיל ב-12 דקות בישול ולהמשיך משם)
  4. מתבלים את הכרישות בפלפל שחור ובאבקת מרק בצל. "מה? המטבח שלי אורגני ובלי אוכל מעובד!" אתם אומרים. בסדר. אפשר להשתמש באבקת פטריות מיובשות. אם אין לכם, אפשר גם סתם מלח, אבל אז תחמיצו את טעם האומאמי הנהדר של מרקי הבצל מהילדות
  5. כאשר הכרישות כמעט מוכנות, מכסים שתי פרוסות לחם בגבינה מגוררת, וצולים את כל ארבע הפרוסות עד שהגבינה נמסה והלחם הפך לטוסט. מפזרים את הכרישות בין שתי פרוסות הלחם
  6. מחממים מחבת קטנה על אש בינונית וממיסים את כף החמאה השנייה. מוזגים את הביצים הטרופות ומבשלים בערבוב עד שהן מוכנות אבל עדיין לחות והופכים אותן על הכרישות. מכסים כל ביצה בפרוסה עם הגבינה המומסת ומגישים

פילאף פול ירוק וקינואה

סופשבוע סופר רגוע עבר על יושבי הבית, בעודם מתמתחים במיטתם, קוראים עיתונים וצופים לראשונה בחייהם באנני הול. סרט טוב, עם מנה גדושה של נוירוטיות, ששלחה את יושבת הבית להירגע במטבח. ומה יותר מרגיע מאשר לקלף פול ירוק? רבע שעה כדי להיפטר מהקליפה הגדולה ועוד רבע שעה כדי להיפטר מהקליפה הקטנה, וזה עוד לפני שהתחלת לבשל. רק כהכנה. בסוף מקבלים פולים ירוקים ירוקים, פסיכדליה מהטבע.
הרעיון של הפילאף הזה פשוט. מבשלים כל דבר בנפרד. ואז מערבבים הכל עם התבלינים. פשוט וירקרק. המתכון של "יפה בראש שלי", שאותו שיניתי בהתאם למה שהיה בבית. התמונה של יושב הבית.


רכיבים

  • 1 כוס קינואה לא מבושלת
  • 1 קילו פול ירוק, בתרמיליו
  • 2 כפות שמן זית
  • 4 בצל ירוק, חתוך לטבעות דקות
  • 4 שיני שום, קצוצות
  • 1 פלפל ירוק חריף
  • 1 מקל קינמון
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.5 כוס מים רותחים
  • מלח ופלפל שחור
  • 0.5 כוס פטרוזיליה קצוצה
  • שמיר
  • מיץ לימון, אם רוצים

אופן ההכנה

  • מכינים את הקינואה. שמים כוס קינואה עם שתי כוסות מים בסיר. מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים 15 דקות. נותנים לקינואה להצטנן כמה דקות
  • מכינים את הפול הירוק. קודם מוציאים את הפולים מהתרמילים הירוקים. ואז מכניסים אותם לקערה עם מים רותחים לשתי דקות בדיוק. מעבירים מהר לקערה עם מים קרים כקרח. ואז מוציאים אחד אחד, צובטים את הקצה, ושולפים את הפול הירוק האמיתי, הביישן
  • מכינים את הפילאף. בסיר גדול מחממים שמן זית. מאדים בצל ירוק כמה דקות ומוסיפים את השום. מטגנים עוד דקה ומוסיפים את הפלפל הירוק ואחריו את המים הרותחים ומקל הקינמון. מתבלים בכמון, במלח ובפלפל שחור. מביאים לרתיחה
  • מוסיפים קינואה ופול ומבשלים עוד דקה שתיים. ממש לפני ההגשה מוסיפים פטרוזיליה ואם רוצים גם מיץ לימון. אנחנו ויתרנו על הלימון, בגלל השמיר