חצילים חרוכים בעגבניות

אימא שלי היא אלופת החצילים והשניצלים. המאכל החגיגי ביותר והביתי ביותר בבית שלי הוא פיתה עבה ממאפיית המשפחה המקורית (אילתים, יש להם ריבים מצחיקים), חומוס, שניצל שעד היום לא הבנתי את סוד קסמו, אבל אני יודעת לשחזר את דרך ההכנה שלו במדוייק, והוא ממש טעים, וחצילים קלויים עם עגבניות ונענע. כשהייתי קטנה לא הבנתי את עניין החצילים, וכבר כמה שנים שאני צמחונית למדי, ועל כן היו לי רק פעמים מועטות להתענג על הקסם הזה בעצמי, אבל את אנחות התענוג של היושבים סביבי אני שומעת כבר שנים ארוכות.
אלופת החצילים מכינה שלושה סוגי חצילים שונים וטעימים, אבל כולם מתחילים בטקס הנורא מכל: קליית החצילים על אש פתוחה. לפני כל ארוחה משפחתית יש את הרגע הזה, שאימא שלי, כמו כוהנת הגז, מכינה את עצמה ואת סביבותיה לטרנספורמציה מלאת ההוד שעומדת להתרחש: חציל רגיל עומד להפוך לחציל קלוי על אש גלויה, והכיריים עומדות להפוך לאזור פיגוע. האירוע דורש הכנה נפשית מראש, ריכוז מלא במהלך הטקס וניקוי יסודי לאחריו, מלווה באנחות קלות על קשיי החיים והגורל.
לא פלא, אם כך, שהגעתי לגיל 35 המכובד מבלי שקליתי חצילים על הגז ולו פעם אחת. זה היה התפקיד של יושב הבית, ואני הבטתי בו באימה, מוכנה לרגע שבו הכל יתפקשש, החצילים יוחלפו באצבעות ידיו, אני אצטרך להציל אותו מהאש האוחזת בו, והוא יתאהב בי לשארית חייו.
אבל אתמול זה קרה! יושב הבית לא היה, המתכון קרא לי, ואני הוצאתי שני חצילים מהמקרר, הנחתי אותם על האש הפתוחה וחיכיתי לאסון. החצילים נקלו תחילה בשקט, ואחר כך ברחשים קלים. סובבתי אותם. סובבתי שוב. והנה, היו חצילים קלויים, מושחרים כראוי, הכיריים התלכלכלו קלות – שום דבר שהן לא רגילות לו – ואני הבטתי במעשה ידיי בגאווה כה גדולה, כאילו לפחות פיצחתי את סוד הגרעין החצילי.
משם, הדרך הייתה קצרה לתבשיל הקיצי הטעים הזה, שמתאים להוסיף אותו לאורז כשהוא חם, והבוקר קיבלתי אותו בסנדוויץ' במק"ח ([לחם] בייקרי, מלפפון, קוטג', חצילים) גאוני!. הגדולה שלו היא שאפשר להיפטר קצת מן הטחינה שלאחרונה רודפת כל חציל עד חורמה, ובכל זאת לא להטביע את החציל בתועפות שמן וגבינה.
המתכון ההודי למדי הוא של "לבשל בווסטצ'סטר", עם התאמות קלות למדינה שלנו, והתמונה מהפינה הירוקה בבית שלנו.

רכיבים

  • 2 חצילים בגודל בינוני
  • 3 כפות שמן
  • 0.5 כפית זרעי כמון שלמים
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ דק
  • 3 שיני שום, מרוסקות
  • 1 כפית ג'ינג'ר מרוסק
  • 2 עגבניות, מגוררות
  • 2 פלפלים חריפים, קצוצים
  • 2-3 כפות כוסברה, קצוצה

אופן ההכנה

  1. תחילה קולים את החצילים על אש גלויה, או על פינת הגריל אם יש לכם כזה, עד שקליפת החצילים חרוכה. מניחים בצד להתקרר
  2. מחממים שמן בסיר קטן לדקה. מוסיפים את זרעי הכמון ומטגנים עד שהם מתחילים לרחוש. מוסיפים את הבצל האדום ומאדים עד שהבצל מתרכך ומשחים קלות. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את העגבניות והפלפלים החריפים ומתחילים לבשל כמה דקות, עד שהעגבניות הופכות לרוטב סמיך ויבש למדי
  3. בזמן שהעגבניות מתבשלות, מקלפים את החצילים ומועכים אותם לחתיכות נעימות לאכילה
  4. מוסיפים את תערובת העגבניות לחצילים ומערבבים היטב. מוסיפים כוסברה (לא הייתה לנו) ומערבבים

קציצות עדשים שחורות ברוטב פסטו לימוני

אני זוכרת שלפני הנסיעה הראשונה שלי למזרח שמעתי כל הזמן מאנשים שהמזרח משנה לך את החיים. הייתי נורא מודאגת מזה כי עוד לא התחלתי את החיים שלי אפילו, ולא רציתי ששום דבר ישנה אותם. רציתי לראות דברים שלא רואים בצבא ורציתי לנשום אוויר שאינו של מרכז הארץ, אבל בהחלט לא הייתי בשלה לשום שינוי. בלשון המעטה אפשר לומר שהשקעתי אנרגיה לשווא: דבר, אפילו פסיק, לא השתנה.
כמה שנים אחר כך, כשנסעתי לכמה חודשים לדרום אמריקה, כבר לא חשבתי שנסיעה כלשהי בעלת מועד קצוב יכולה לשנות את חיי. אבל הייתי בטוחה שאם אני אעמיד איזו שאלה או מטרה רוחנית על סדר היום, ודאי אהגה בהם רבות. הייתי קרובה יותר לחיזוי המציאות, אבל גם הפעם דבר לא קרה. כלומר, ראיתי מקומות, גיליתי דברים על עצמי והפקתי לקחים. הם לא היו קשורים כלל למחשבות שחשבתי שהן חשובות לפני הטיול.
וככה, כל פעם שנסעתי, התקוות שלי לתובנה חשובה הצטמצמו. אני נוטה לחשוב שהחיים הרגילים והשגרתיים טומנים בחובם יותר הזדמנויות לרגעי א-אה! מאשר החיים שמחוץ לחיים.
רק דבר אחר לא השתנה: השיבה הביתה – השיבה המלאה, כולל המחוייבות למחוייבויות, החברות עם החברים, ויכולת אהבת החיים – מצריכה את זמן המסע עצמו. לפי המדד הזה, יש לנו עוד שבוע עד שבכלל ננחת.
בינתיים, נאכל קצת קציצות ירוקות. המתכון והתמונה של "מטבח מונבט".

כל הפה שלי זועק לביס

רכיבים ל-18 קציצות קטנות
לקציצות

  • 2 כוסות עדשים שחורות מבושלות (השתי כוסות זה לפני הבישול)
  • 2 ביצים, טרופות קלות
  • 0.75 כוס ריקוטה
  • 0.25 כוס פרמז'ן מגוררת
  • 1 שן שום גדולה, כתושה
  • 0.5 כפית זרעי שומר, מחוצים
  • 2 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • קמצוץ נאה של טימין
  • כפית מלח וכפית פלפל שחור
  • 0.66 כוס פירורי לחם

לרוטב פסטו לימון

  • 1 שן שום
  • 0.25 כוס צנוברים
  • גרידה ומיץ מלימון שלם
  • 0.5 כפית מלח
  • 1 כוס עלי בזיליקום
  • 0.25-0.3 כוס שמן זית
  • 2 כפות פרמז'ן מגוררת
  • 2 כפות מים לדילול הרוטב

אופן ההכנה

  1. במעבד מזון מרסקים את העדשים למחית. מעבירים את העדשים לקערה גדולה. מוסיפים ביצים, ריקוטה, פרמז'ן, שום, זרעי שומר, פטרוזיליה, טימין, מלח ופלפל ומערבבים היטב. מערבבים פנימה את פירורי הלחם ומניחים לעשרים דקות
  2. לרוטב הפסטו, מעבדים שום, צנוברים, גרידת לימון ומיץ לימון במעבד מזון או בבלנדר עד שמגיעים לתערובת חלקה. מוסיפים את עלי הבזיליקום ואת שמן הזית ומעבדים עד שמגיעים לסמיכות של רוטב. מוסיפים מים, שמן זית או לימון כדי לדלל את הרוטב לסמיכות הרצויה. מערבבים פנימה את הפרמז'ן ומניחים בצד. הרוטב יישמר במקרר, מכוסה, עד שבוע
  3. מחממים תנור ל-200 מעלות. בודקים את תערובת הקציצות באמצעות יצירת כדור בגודל של כדור טניס שולחן. אם הכדור מחזיק מעמד, הכל בסדר. אם הכדור רטוב מדי ומתפרק, מוסיפים או כף או שתיים של פירורי לחם
  4. מרפדים תבנית בנייר אפייה. יוצרים כדורים ומניחים בתבנית (לא צריך הרבה רווח ביניהם, הם לא מתפרשים). אם רוצים עוד קצת קראסט, אפשר למשוח אותם במעט שמן זית
  5. אופים 15-20 דקות עד שהחלק העליון מזהיב. באמצע הדרך הופכים את הקציצות בזהירות
  6. מגישים עם אטריות, על מצע תרד מאודה או פשוט את הקציצות עצמן עם רוטב הפסטו

.

פלאפל עדשים אדומות ברוטב צ'ילי תפוחים ועגבניות

תדעו לכם שזה לא קל, להחזיק בלוג בישול. כל הזמן צריכים לבשל דברים חדשים, וזה עוד החלק הקל, כי אין כמו לנסות דברים חדשים, ובמיוחד כאלו שלא ברור מהמתכון איך הם ייצאו. צריך לבשל בשעות האור, כי אחרת האור בבית שלנו לא מאפשר לצלם את הדברים כמו שצריך, ויושב הבית לא מרשה לי להעלות לפה תמונות מעאפנות. צריך לבשל כשלא רעבים, כדי לא לגמור את המנה לפני שמצלמים אותה. צריך שהדברים ייצאו לא רק טעימים, אלא גם יפים, כדי שלא תגידו עלינו שאנחנו סתם צמחונים שאוכלים דייסות. בקיצור, לא קל.
הכנתי את הקציצות האלו בערבו של יום ראשון אחד. ויתרתי על גרגרי החומוס, לא כי עלמה כל כך שונאת אותם, אנחנו דווקא בסדר איתם, אלא כי התברר כי הקופסא שזוהתה בבוקר כחומוס הייתה בעצם תירס. יצא טעים ממש ממש. בקציצות יש מתיקות קלה מהתמרים. הרוטב הוא ורדרד חרפרף מתקתק גאוני. ביחד הם עושים בתוך הפיתה דברים שבאמת ראוי לעשות בה. אבל אין תמונות, היינו רעבים מדי. בכל אופן, המתכון הגאוני והתמונות של "צמחוני.יאם.יאם"

למחרת בעבודה, גם היה טעים

לקציצות

  • 160 גרם עדשים אדומות, שטופות
  • 450 מיליליטר מים או ציר ירקות
  • 175 גרם גרגירי חומוס בקופסא (סליחה, עלמה)
  • 0.5 בצל אדום, קצוץ דק
  • 4 תמרים טריות, קצוצות
  • חופן עלי נענע (בערך כף), קצוצים דק
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 1 כף אורגנו
  • 2 כפיות כמון טחון

לרוטב

  • 4 צ'ילי אדום, ללא גרעינים
  • 1-2 עגבניות בשלות
  • 0.25 כוס רסק תפוחים
  • 1 כפית זרעי כמון, קלויים
  • 2 כפיות חומץ תפוחים
  • קמצוץ סוכר
  • קווטצ' מלימון
  • 3 כפות שמן זית

אופן ההכנה

  1. מבשלים את העדשים. שמים עדשים אדומות ומים או ציר ירקות בסיר בינוני, מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים עשר דקות. מוסיפים עוד נוזלים אם צריך. מייבשים ומצננים
  2. מכינים את הרוטב. במעבד מזון מעבדים את הצ'ילי עם עגבניות, רסק תפוחים, כמון, חומץ תפוחים, סוכר ולימון עד לקבלת תערובת חלקה. מקפלים פנימה את שמן הזית. מעבירים לצנצנת סטרילית שבה הרוטב נשמר במקרר עד שבעה ימים
  3. מכינים את התערובת. קוצצים את גרגרי החומוס גס במעבד מזון, מבלי להגיע למצב של משחה. מעבירים אותם לקערה ביחד עם תמרים, נענע, תבלינים, מלח גס והעדשים המצוננות
  4. מטגנים. יוצרים קציצה מבערך כף תערובת. אפשר לטבול בפירורי לחם, אם רוצים. מטגנים בכסנטימטר אחד של שמן צמחי, עד שהקציצה זהובה מכל הצדדים
  5. מגישים. לוקחים חצי פיתה, שמים בתוכה את הרוטב המעולה, דוחפים כמה קציצות שהיא מסוגלת להכיל, ואז עוד פרוסת מלפפון ועוד פרוסת עגבניה. ניצחתם את בודהא בורגר!

דלורית ברוטב חצילים ורכז רימונים

יושבי הבית נוסעים לברלין! כן, הם מודעים לאובססיה הקלה שתקפה אותם עם העיר הזאת, אבל אין מה לעשות, יש ערים שאתה מרגיש בהן בבית, ויש תקופות בחיים כשאתה יוצא לחופש אתה רוצה להרגיש בבית. אל דאגה, הנסיעה הארוכה הבאה שלנו תהיה למקום חדש לחלוטין. בכל אופן, אנחנו נוסעים ביום רביעי, ובבית יש שני מצרכים מיותמים: דלורית וחצילים. והפלא ופלא, מצאתי מתכון שנראה טעים שהמרכיבים המרכזיים בו הם דלורית וחצילים. לקי מי! המתכון והתמונה של "ג'ואן אוכלת היטב עם אחרים

", על פי הספר האהוב של אוטלונגי.

רכיבים ל-2 מנות עיקריות

  • 1 דלורית גדולה
  • 1 כף גרעיני דלעת, ירוקים ולא מומלחים
  • 1 כף גרעיני חמניה
  • 1 כף שומשום
  • 10 גרם שקדים פרוסים
  • בזיליקום, להגשה
  • מלח ים ופלפל שחור טחון טרי

לרוטב

  • 1 חציל בינוני
  • 150 גרם יוגורט יווני
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 כף רכז רימונים
  • 3 כפות מיץ לימון
  • 2 כפות כוסברה
  • 1 שן שום

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-230 מעלות. קוצצים את החלק העליון והתחתון של הדלורית וחוצים אותה לאורכה. מסירים את הגרעינים. חותכים כל חלק לקשתות ברוחב 2 סנטימטרים. מניחים את הקשתות על תבנית מרופדת בנייר אפיה ומברישים בשמן זית. מפזרים מלח ים ופלפל שחור וצולים 30-35 דקות, עד שהדלורית רכה למגע מזלג
  2. מנמיכים את טמפרטורת התנור ל-180 מעלות. מערבבים את כל הגרעינים ומשטחים אותם בתבנית. צולים 5-8 דקות, עד שהם שחמחמים ומדיפים ריחות
  3. שורפים את החציל על הגז (או על הגריל, אם יש לכם. לנו אין), על אש בינונית גבוהה. צולים 13-14 דקות, או עד שעור החציל נסדק והחציל עצמו מרגיש כבד ורך. חותכים את החציל ומוציאים את הבשר. מניחים את בשר החציל לייבוש במסננת ואז קוצצים אותו גס
  4. מערבבים בקערה חציל, יוגורט, רכז רימונים, מיץ לימון, כוסברה ושום. אם רוצים מרקם חלק יותר, מעבדים במעבד מזון.  מוסיפים מלח ופלפל שחור לפי הטעם
  5. מניחים את הדלורית בצלחת הגשה, מפזרים מעליה גרעינים ובזיליקום, ומגישים עם רוטב החצילים

קובלר עגבניות שרי וגרוייר

ירד גשם, אבל עדיין חם גיהנום. כבר סוף ספטמבר, אבל עדיין אנחנו ישנים עם מזגן. זה אומר שבשוק יש עדיין ירקות של סוף הקיץ, אבל הלב כבר תוהה האם אי פעם יהיה כאן קר שוב. במלים אחרות, אפשר להכין מאכלים שאוכלים עם כף, בלי להרגיש מפגרים לגמרי. לא לגמרי מאפה, אבל לא לגמרי רק ירקות מבושלים. קובלר. המתכון והתמונה של "המילה הנגוסה".

עגבניות, גבינה ובצק. אושר פרימיטיבי

רכיבים
למילוי

  • 0.25 כוס שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, פרוסים דק
  • 4 שיני שום, פרוסות דק
  • 1.5 קילו עגבניות שרי
  • 3 כפות קמח
  • 0.25 כפית צ'ילי גרוס
  • מלח גס ופלפל שחור

לבצק

  • 2 כוסות קמח
  • 2 כפיות אבקת אפייה
  • מלח גס
  • 100 גרם חמאה, חתוכה לקוביות קטנות
  • 1 כוס (70 גרם) גרוייר, מגוררת
  • 1.5 כוסות שמנת מתוקה

אופן ההכנה

  1. מכינים את המילוי: מחממים שמן זית במחבת על אש ביננית. מבשלים בצלים, עד שהם מקורמלים, כ-25 דקות. מוסיפים שום ומבשלים עוד שלוש דקות, עד שעולה ניחוח השום. מצננים
  2. מערבבים את הבצלים, העגבניות, הקמח כפית וחצי מלח וקצת פלפל שחור
  3. מכינים את המאפה: מחממים תנור ל-180 מעלות. מערבבים קמח, אבקת אפייה ומלח בקערה. מערבבים פנימה את החמאה עד שנוצרים גושים קטנים. מערבבים פנימה גבינה ואז שמנת עד שנוצר בצק (דביק מעט)
  4. מעבירים את תערובת העגבניות לתבנית בעומק של כחמישה סנטימטרים. בעזת כף יוצרים שבע חתיכות מאפה (כחצי כוס בצק כל אחת) על העגבניות בעיגול, ומותירים את המרכז פתוח. מברישים את הבצק בשמנת ומפזרים מעל עוד קצת גבינה מגוררת. אופים עד שהעגבניות מבעבעות והבצק זהוב, כשעה. מצננים 10-20 דקות לפני ההגשה

גרגרי רימון וחומוס ביחד עם בצלי שאלוט ועשבי תיבול

טוב, נמאס לי. נמאס לי לקנות סלט בעבודה, לשלם עליו איזה ארבעים שקל, ולקבל סלט לא טעים. יש כל מיני סוגי בעיות בסלט – הוא יכול להיות לא טרי, הוא יכול להיות עמוס בפריט מסוג אחד (תמיד זה יהיה בצל אדום או גרגירי חומוס), הוא יכול לכלול פתאום פריטים לא קשורים – אבל תמיד יהיו איתו בעיות. ועל כן, נכנעתי. גם אני לוקחת אוכל לעבודה. בתחילת השבוע יושב הבית קנה לי קנייה חגיגית בסופר: קופסת חסה, עגבניות, מלפפונים, צנוניות ושמן זית עם לימון. הלכתי נרגשת לעבודה, בתוספת יוגורט ומעט פסטו ביתי. זה היה כל כך טעים. זה היה כל כך מרגיע. זה היה הדבר הנכון! חוץ מזה שאני מתעצלת, ועל כן חותכת לי סלט קטן ועל כן מורעבת כבר בשש. אבל בקטנה! הבעיה היחידה היא שאחר כך לא בא לי לראות סלט עוד פעם עד למחרת בצהריים. אז צריך קצת לגוון את ההגדרה של מהו סלט. המתכון והתמונה של "רעב ורוטב".

וזה גם חם!

רכיבים

  • 100 גרם קינואה
  • 1 כוס גרגירי חומוס מבושלים או מקופסה
  • 200 גרם בצלי שאלוט, קלופים וחצויים
  • 3 כפות רכז רימונים
  • 3 כפות שמן זית
  • 2 כפות מיץ לימון
  • 3 לימונים כבושים, קליפה בלבד, קצוצה דק
  • מלח ופלפל
  • צרור גדול של נענע וצרור גדול של פטרוזיליה, קצוצים דק
  • גרגרים מרימון אחד
  • 30 גרם פרוסות שקדים, קלויות

אופן ההכנה

  1. מערבבים את בצלי השאלוט עם כף רכז רימונים וכף שמן זית ומניחים בתנור שחומם ל-200 מעלות למשך 25 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. עשר דקות לפני תום הקלייה, מוסיפים גם את גרגירי החומוס ומערבבים במרינדה
  2. מרתיחים מים בסיר ומבשלים את הקינואה 10-15 דקות, עד שהיא מתרככת. מייבשים
  3. מניחים עשבי תיבו, לימון, גרגרי רימון, שקדים, שאלוט, גרגרי חומוס וקינואה בקערה גדולה. מערבבים יחד עם שארית שמן הזית, רכז רימונים ומיץ לימון. מתבלים במלח ובפלפל

טארט פטריות ופלפל ירוק

מחר, יום רביעי, 27 ביולי, יושבת הבית תעמוד מול אנשים ותדבר במשך 12 דקות שלמות, ככה כאילו כלום כאילו כל יום היא מדברת לפני אנשים, על הבחירות האידיאולוגיות שעומדות לפתחנו מדי יום, מחכות שנכריע איזו עוולה מוצאת חן בעינינו יותר. לא רק זאת, אלא אף מדובר בערב שהיא עצמה מארגנת, שבו יהיה שישה מרצים, שידברו על דברים נורא נורא מעניינים. אז קודם כל תבואו: מכללת מנשר, דוד חכמי 18 תל אביב, ב-19:00.  חוץ מזה, חייבים להכין לי משהו להרגעה לאחר כך. המתכון הזה משתמש בפלפל פובלנו, שהוא פלפל ירוק חריף עדין. אפשר לקנות אותו בארץ בחנויות מתמחות, אבל אם שואלים אותי אפשר גם להחליף אותו. אפשר להשתמש בפלפל ירוק רגיל, אם לא אוהבים חריפות, אבל כן אוהבים קצת מרקם של פלפל קלוי. אם כן אוהבים חריפות, אפשר להשתמש בפלפל ירוק חריף. זה ייצא יותר חריף ממה שהתכוונו במקור, אז אפשר להוריד קצת בכמויות. המתכון והתמונה של "מטבח מונבט"

איך אני אוהבת בצק פולנטה

רכיבים לתבנית מרובעת עשרים סנטימטרים

  • 1 כוס ציר רירקות
  • 1 כוס מים
  • 0.5 כפית מלח ים
  • 0.75 כוס פולנטה
  • 0.5 כוס פרמז'ן מגוררת
  • 1 ביצה
  • פלפל שחור טרי

למילוי

  • 1 כף שמן זית
  • 2 כוסות פטריות פרוסות דק
  • 1 פלפל פובלנו, בלי גרעינים, קצוץ דק
  • 5 ביצים
  • 0.75 כוס חלב
  • 0.5 כפית מלח ים
  • 0.25 כפית כמון
  • 0.5 כפית פלפל שחור
  • 2 בצלים ירוקים, פרוסים דק
  • 0.5 כוס פטה
  • כוסברה קצוצה, להגשה
  • רוטב חריף לפי בחירה, להגשה

אופן ההכנה

  1. מביאים ציר, מים ומלח לרתיחה בסיר. מוזגים באיטיות את הפולנטה פנימה וממשיכים לערבב. מנמיכים את האש לנמוכה, מכסים ומבשלים עשר דקות. מערבבים כל שתי דקות, כדי שהתחתית לא תישרף. מכבים את האש ומותירים את הסיר מכוסה חמש דקות. מערבבים פנימה פרמז'ן, ביצה והרבה פלפל שחור טרי. התערובת אמורה להיות סמיכה. מניחים לעוד עשר דקות
  2. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים תבנית וטמעבירים את הפולנטה לתבנית, ולוחצים אותה בעזרת אצבעות רטובות לתחתית באופן שווה. אם רוצים בסיס דק יותר, לא משתמשים בהכל. אופים 20 דקות
  3. מחממים שמן זית במחבת גדולה. מוסיפים פטריות ופלפלים ומאדים עשר דקות, עד ששניהם רכים והלחות התאדתה. מסירים מהאש
  4. בקערה גדולה מערבבים ביצים, חלב, כמון ופלפל שחור. מוסיפים בצל ירוק ואת הפלפלים והפטריות. מוסיפים את תערובת הביצים לבסיס, מפזרים פטה מלמעלה ואופים עוד עשרים דקות, עד שמרכז הטארט מתייצב
  5. מצננים עשר דקות לפני שמגישים. מעטרים בפטה מגוררת, כוסברה קצוצה ורוטב בצד

 

קוסקוס דלורית ומשמשים מיובשים

חם מאד. והימים ארוכים. ומלאים במשימות שהבטחנו לעצמנו. הוא לעצמו ואני לעצמי. ומשימות שמבטיחים לעצמנו, אלו המשימות הקשות ביותר; ללמד את עצמך לעשות דבר מה, להתגבר על דבר מה, לחצוב את האופי של עצמך בסלע. נכון, אלו גם המשימות המפתיעות ביותר בתוצאותיהן; כל פעם שמנסים דבר מה שלא היה קיים קודם, עולמות שלמים חדשים יכולים להתגלות, ועולמות שלמים חדשים יכולים להיסגר. כמו לרוץ לתוך הבור של עליסה בארץ הפלאות. מה הפלא שלפעמים צריכים למצוא את החור הנכון בתוך הבור, ולזחול למקום מוכר כמו המטבח, ממש ליד המקרר? שלוש שעות שלמות ביליתי שם אתמול, קוצצת ומטגנת, קוצצת ומטגנת. יצא טעים! המתכון של "ספר המתכונים" מאת יותם אוטלונגי וסמי תמימי. התמונה שלי.

רכיבים לארבע מנות

  • 1 בצל גדול, פרוס דק
  • 6 כפות שמן זית
  • 50 גרם משמשים מיובשים
  • 450 גרם דלורית, קלופה, חתוכה לקוביות של שני סנטימטרים (אני השתמשתי בדלעת)
  • 250 גרם קוסקוס
  • 400 מיליליטר ציר עוף או ירקת
  • קומץ חוטי זעפרן
  • 3 כפות טרגון, קצוץ גס
  • 3 כפות נענע, קצוצה גס
  • 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה גס
  • 1.5 כפיות קינמון טחון
  • קליפה מגוררת מחצי לימון
  • מלח ים גס ופלפל שחור

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. מאדים את הבצל. שמים את הבצל במחבת גדולה עם 2 כפות שמן זית ומעט מלח. מאדים על להבה גבוהה תוך ערבוב במשך עשר דקות, עד שהבצלים מזהיבים. מניחים בצד
  3. אופים את הדלעת. מערבבים את הקוביות עם כף שמן זית ומעט מלח ופלפל. משטחים בתבנית אפייה ואופים 25 דקות, עד שהדלעת מקבלת מעט צבע והיא רכה למדי
  4. מכינים את המשמשים. מכסים את המשמשים במי ברז חמים. משרים חמש דקות, מסננים וחותכים לקוביות בגודל 5 מילימטרים
  5. מבשלים את הקוסקוס. מביאים ציר לרתיחה עם הזעפרן. שמים את הקוסקוס בקערה גדולה, ויוצקים את הציר הרותח, ושלוש כפות שמן זית. מכסים בניילון נצמד ומשאירים לעמוד עשר דקות
  6. מרכיבים. מתפיחים את הקסקוס במזלג או במטרפה. מוסיפים את הבצל, הדלורית, המשמשים, עשבי התיבול, הקינמון וקליפת הלימון. מערבבים היטב בידיים ומשתדלים לא למעוך את הדלורית. טועמים ומוסיפים מלח או פלפל לפי הצורך

 

בטטות ברוטב קוקוס קארי ונענע

בכל סופשבוע מגיע הרגע שבו יושב הבית חושב מה הוא יכין לעצמו לאכול השבוע. זה תמיד בא עם אורז. וכך תמיד יש צורך במתכונים חדשים שטובים עם אורז בדרך לעבודה. המתכון הזה נשמע לי כל כך טעים, שאני ממש יכולה להריח אותו הרחק מהמטבח. נדמה לי שהיום אזמין צ'אנדרה. המתכון והתמונה של "מתכונים עונתיים בריאים".

אולי הדרך היחידה שבה בטטות אינן סתם ממרח רך ומתקתק

רכיבים

  • 0.5 כפית זרעי חרדל
  • 0.5 כפית זרעי שומר
  • 1 כף שמן זית
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 1.5 כפית אבקת קארי
  • 1 כוס חלב קוקוס
  • 1 כוס ציר ירקות
  • 1 כפית מלח
  • 1 קילו בטטות, כ-3 גדולות, חתוכות לקוביות בגודל שניים שלושה סנטימטרים
  • 0.25 כוס נענע טרייה, קצוצה
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה, קצוצה
  • 0.25 כוס קשיו קלויים, קצוצים
  • 1 כף מיץ לימון

אופן ההכנה

  1. טוחנים זרעי חרדל ושומר במטחנת תבלינים או במטחנת קפה או במכתש ועלי עד שהם טחונים גס
  2. מערבבים שמן זית, שום, אבקת קארי וזרעים טחונים במחבת. מבשלים על אש בינונית דקה או שתיים עד שעולים ניחוחות. מערבבים פנימה חלב קוקוס, ציר ירקות ומלח. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מוסיפים בטטות, מכסים ומנמיכים שוב. מבשלים עם מכסה 20-25 דקות, תוך ערבוב מדי פעם, עד שהבטטות רכות. מסירים מהאש ומערבבים פנימה נענע, כוסברה, קשיו ומיץ לימון

פנכת ירקות שורש, גבינה וקארמה טובה

באינטרנט יש הכל. תמיד אומרים את זה ומתכוונים לכל מיני אנשים משונים שמוכרים את המטריה הקרועה של סבתא שלהם או את פתח תקווה באיביי. אבל באינטרנט יש לא רק אנשים משונים, אלא גם אנשים שגרימת נזק בזדון לאנשים אחרים מסבה להם עונג. כאלו היו האנשים המתכנים האקרים טוניסאיים שפרצו לנו לאתר אתמול. אפשר לכעוס עליהם, ועשינו את זה. אפשר לתהות למה דווקא לנו הם פרצו. גם את זה עשינו. אבל בכל אופן צריך לזכור, באינטרנט יש הכל והאינטרנט הוא אינטרנט כי יש בו הכל. ועל כן, אנחנו ממשיכים לדבוק בדרכנו אל השלום ומגישים פנכת קארמה טובה ומקטרת. המתכון והתמונה של "מזג האוויר בקסקדיה".

רכיבים ל-2 מנות

  • כף חמאה
  • 1 שאלוט, קצוץ דק
  • 100 גרם פטריות
  • 1 תפוח אדמה אדום בינוני, חתוך לקוביות קטנות
  • 1 לפת בינונית, חתוכה לקוביות קטנות
  • 1 שורש סלרי, חתוך לקוביות קטנות
  • 0.3 כוס יין לבן יבש
  • מלח ופלפל
  • 0.75 כוס של חצי חלב חצי שמנת מתוקה
  • 120 גרם גבינת מנצג'ו, מגוררת
  • 1 שן שום גדולה, מעוכה
  • 1 פרוסת לחם, מפוררת לפירורים (לרגישים לגלוטן, אפשר בהחלט גם לחם ללא גלוטן)

אופן ההכנה

  1. מחממים את החמאה במחבת גדולה על אש בינונית. מוסיפים את הפטריות והשאלוט, ומבשלים עד שהפטריות מתחילות להשחים
  2. מוסיפים את ירקות השורש החתוכים ואת היין, מכסים, ומבשלים על אש קטנה כחמש דקות. מערבבים מדי פעם ומתבלים במלח ובפלפל
  3. מערבבים פנימה שום, חלב+שמנת, ושלושת רבעי כמות גבינה מגוררת. מכסים ומבשלים עוד 5-10 דקות. מערבבים מדי פעם עד שהירקות נכנעים בקלות למגע מזלג
  4. מחלקים את הירקות בין שני כלים לתנור. מוזגים מלמעלה את יתרת הרוטב. מחלקים את פירורי הלחם בין שני הכלים ומפזרים מלמעלה את שארית הגבינה
  5. אופים ב-180 מעלות כ-30 דקות, או עד שהחלק העליון משחים מאד