סנדוויץ' מרק בצל

יושבי הבית, אין מה להגיד, נפוצו לכל עבר. אחת מארגנת אירועים (29 ביולי, שזה עוד שבוע וחצי, בצוותא תל אביב, תוכלו לשמוע את דן אריאלי, חלי גולדנברג, ישי אדר, נעמי לשם, יונתן משעל, ויגאל מאיר, מדברים במשך 12 דקות כל אחד על צדק ואי שוויון, הפרעת קשב, מוזיקה אפלה, אינטימיות שבצילום, תרבות ואורבניות ותאוריות מדעיות בהתאמה. כרטיסים כאן

), השני מארגן פרוייקטים מפחידים בגודלם בעבודה שלו. חוץ מזה, אנחנו גם מדלגים בין עתיד אחד למשנהו, ובחזרה לאחד, ושוב למשנהו, בוחנים חליפות שייתפרו למידותינו כאילו היינו שועי הארץ. בין לבין, תאמינו או לא, אנחנו אוכלים אוכל שמאד מתאים להווה, וחסר שאר רוח. לסנדוויץ כזה איש לא יסרב, כך נדמה לי. המתכון והתמונה של "הקשר הצרפתי".

פלוס אבקת מרק! כמה עונג!

רכיבים ל-2 סנדוויצ'ים

  • 2 כרישות בינוניות עד גדולות (אפשר גם בצל, אבל זמן הבישול יתארך והטעם יהיה קצת מתוק יותר ומעודן פחות)
  • 2 כפות חמאה
  • אבקת מרק בצל, לפי הטעם
  • 4 פרוסות לחם כפרי או מחמצת
  • 30 גרם פרמז'ן
  • 2 ביצים
  • מלח ופלפל שחור לפי הטעם

אופן ההכנה

  1. מנקים את הכרישות היטב. חותכים את החלק הלבן בלבד לאורך וחותכים לחצאי ירח ברוחב שלושה מילימטרים
  2. ממיסים כף חמאה סיר קטן. כאשר החמאה מפסיקה לקצוף מוסיפים את הכרישות, מערבבים, ומנמיכים את האש לבינונית נמוכה. מערבבים. ממתינים. שוברים את הביצים לכוס וטורפים עם מעט מלח ופלפל. עכשיו מחכים וחושבים בחיבה על כל החברים שאיתם לא דיברת זמן מה. מחליטים לטלפן אליהם במהרה. כאשר מגיעים לשלב שבו חושבים על האקסים, מגררים את פיסת הגבינה
  3. מערבבים את הכרישות כל כמה דקות, מוודאים שהן לא משחימות, מוסיפים טיפת מים אם הן תופסות צבע. הרעיון הוא שהכרישות יזיעו עד שהן ייראו כאילו הן נמסות. בכרישות יש המון פקטין, דבר שמעניק להן טעם נפלא וריבתי, אם מבשלים אותן מספיק זמן מבלי להשחים להם את הצורה (קשה לומר מתי יתרחש הנס. זה תלוי בכרישה, בסיר וכו'. אפשר להתחיל ב-12 דקות בישול ולהמשיך משם)
  4. מתבלים את הכרישות בפלפל שחור ובאבקת מרק בצל. "מה? המטבח שלי אורגני ובלי אוכל מעובד!" אתם אומרים. בסדר. אפשר להשתמש באבקת פטריות מיובשות. אם אין לכם, אפשר גם סתם מלח, אבל אז תחמיצו את טעם האומאמי הנהדר של מרקי הבצל מהילדות
  5. כאשר הכרישות כמעט מוכנות, מכסים שתי פרוסות לחם בגבינה מגוררת, וצולים את כל ארבע הפרוסות עד שהגבינה נמסה והלחם הפך לטוסט. מפזרים את הכרישות בין שתי פרוסות הלחם
  6. מחממים מחבת קטנה על אש בינונית וממיסים את כף החמאה השנייה. מוזגים את הביצים הטרופות ומבשלים בערבוב עד שהן מוכנות אבל עדיין לחות והופכים אותן על הכרישות. מכסים כל ביצה בפרוסה עם הגבינה המומסת ומגישים

על ארוחת הבוקר

ארוחת הבוקר שלי. בדרך כלל היא סתם סנדביץ מול המחשב בעבודה, בדקות שבהן נגזר עלי להעיר את אחרוני התאים הישנים ולעבור לסוג של הכרה. בערך פעם בשבוע, תאי המוח האלה מבקרים בתחתית או ברוטשילד12 לפני שהם פוגשים את המחשב, ואז יש להם עוד כמה דקות של איטיות בוקר מופלאה.
את הסנדביצ'ים של מול המחשב, אני בדרך כלל מכין בבית. זאת עוד דרך להרוויח כמה דקות, שאת חלקן את מקדיש למחשבה מה ישמח אותה (מכין גם לה, ברור), או להכנת נאומים חוצבי להבות, אותם אנאם בפגישות היום, אשכנע את העולם בגאונותי, ואפזר בנונשלאנט רעיונות מבריקים לכל עבר.
אבל לא באנו לדבר כאן עלי. בסך הכל, כל הסיפור הזה הוא הקדמה לפיד האינסטאגרם של mojakou, בחור יפני שגר בטוקיו, ומצלם בכל בוקר את ארוחת הבוקר שלו. הארוחות עצמן, סטנדרטיות. התמונות, לעומתן, משתהות עוד רגע, איטיות, כאילו אפשר לראות בהן את הצלם עומד מעל האייפון ומתכנן את נאומי היום.
בוקר טוב.
פה יש זמן להכין נאום ארוך

 

קלאסה

פרעצל – סיפור בתמונות

סופשבוע אחד פתחה יושבת הבית את העיתון וגילתה שם מתכון לפרעצל. אמרה בליבה: אפנק את יושב הבית.

ואכן, קמה ביום שבת, ערבבה חומרים, הלכה לקרוא עיתון כדי שהם יוכלו לתפוח, ואז התחיל הכיף האמיתי.

60 גרם בצק, לגלגל, ליצור צורת פרסה, לסובב, להכניס קצוות. מלוא העין בצקפרעצל

כף שטוחה גדולה, והפרעצל כולו, כל הוד רוממותו, מוכנס לאמבט של מים וסילאן. פרעצל שעלה מן הרחצה

מלח גס, שיהיה ליושב הבית ניגודים מפתיעים של מתוק מלוח. פרעצל לא משעמם

והנסיך והנסיכה חיו באושר ובגלוטן עד עצם היום הזה. פרעצל, פרעצל, מלא פרעצלים.

זה אחלה מתכון

פטה שעועית ובצל מוחמץ

ביום שישי הזמנו חברים לארוחת ערב. כמו תמיד, יומיים לפני ניסינו להכין תפריט, כדי להימנע מהסיטואציה המעצבנת של להיזכר ביום שישי בשש בערב שאנחנו חייבים שמנת, ולשלוח מישהו מיושבי הבית לשנוא מכל: טיב טעם. איכשהו יושבת הבית אמרה סלטים וחריימה. איכשהו יושב הבית הסכים. לו רק היינו יודעים עד כמה המילה סלטים טומנת בחובה שעות של קיצוצי ירקות. יום שישי כולו עבר במטבח. כיף מאד בהתחלה. כיף גם אחר כך. אחר כך יושב הבית נשבר. אחר כך הגיעת תורה של יושבת הבית. אבל כשהאורחים הגיעו השולחן היה ערוך למופת וגם טעים מאד מאד. בין היתר, הכנו את המנה הזאת, שהיו איתה כמה בעיות במהלך הדרך, אבל בסופו של דבר יצאה טעימה מאד. המתכון של "שוק האוכל המלא", השיפורים שלנו. השולחן גם.

רכיבים ל-24 קרקרים עמוסים בכל טוב

  • בצל אדום, פרוס דק
  • 0.5 כוס חומץ תפוחים
  • 3 כפות סוכר
  • מלח ופלפל
  • 5 ציפורן
  • 300 גרם שעועית העין השחורה
  • 0.5 כוס אגוזי פקאן
  • מיץ מלימון אחד
  • 0.5 כוס שמן
  • מים לפי הצורך
  • קרקרים חיטה מלאה

אופן ההכנה

  1. משרים את השעועית במים כמה שעות ועדיף לילה שלם. מבשלים אותה בסיר מלא במים עד שהיא מתרככת, זה לוקח איזה שעה
  2. מסננים את השעועית ושמים אותה במעבד מזון, יחד עם מיץ לימון, שמן זית, פקאנים ומלח ופלפל. טוחנים וטוחנים עד שנהיה ממרח במרקם קצת בעייתי. מוסיפים מים, לא הרבה, ומעבדים שוב, ומנסים להגיע בערך לממרח של חומוס
  3. שמים בסיר קטן בצל אדום, חומץ, ציפורן, סוכר ומלח ופלפל. מבשלים על אש נמוכה רבע שעה, עד שהבצל רך
  4. מייבשים את הבצל ומרכיבים את הקרקרים
  5. אפשר להכין את פטה השעועית ואת הבצל עד שלושה ימים קודם, ולהרכיב את הקרקרים ביום המיועד

מאפינס פרמז'ן לדרך

יושבי הבית נוסעים היום לצימר. כן, יושבי הבית הם המיינסטרים הבורגני. הם היו מתביישים בעצמם, או לפחות יושבת הבית הייתה מתביישת בעצמה, לו לא הייתה עסוקה בלהיות שמחה מכך שהיא נוסעת למקום רחוק עם האיש שלה (ובלהעלים עין מתאי העור המתים של אנשים אחרים בג'קוזי שהולך להיות בחדר שלה, ומכך שהיא הולכת לישון במשהו שמכונה בקתה, שזו מילה שהחזירו לחיים רק לצורך הצימרים, עוד מילה בעייתית). כך או כך, צידה לדרך צריך. אז קבלו, חמים ונעים ממטבח הבית. המתכון במקור של epicurious, אבל שיניתי קצת.

רכיבים ל-12 מאפינס

  • 2 ביצים
  • 0.75 כוס חלב
  • 0.5 כוס שמן זית
  • 1 כוס פרמז'ן, מגוררת
  • 1.5 כוסות קמח
  • עשרה עלי בזיליקום, קצוצים דק
  • 10 עגבניות מיובשות, קצוצים דק
  • 2 כפות סוכר
  • 2 כפיות אבקת אפיה
  • 0.25 כפית סודה לשתייה
  • כפית מלח
  • 0.5 כפית פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית מאפינס
  2. בקערה אחת מערבבים ביצים, חלב ושמן זית. בקערה אחרת מערבבים שלושת רבעי כוס פרמז'ן, קמח, בזיליקום, סוכר, אבקת אפייה, סודה לשתייה, מלח ופלפל.
  3. מעבירים את החומרים היבשים לרטובים ומערבבים. מוסיפים את העגבניות ומערבבים
  4. מעבירים לשקעים. שמים מעל כל שקע עוד קצת פרמז'ן. אופים 20 דקות, עד שמזהיב. מצננים קצת ונוסעים לשלום

שרימפס + מלפפון

בעצם, האויב הגדול ביותר של האדם הוא השגרה. השגרה היא זו שגורמת לו להפסיק לשים לב לאן הוא הולך, מאיפה הוא בא, במי הוא נוגע ומה הוא אוכל. כשמפסיקים לשים לב לכל הדברים האלו, אז לשום דבר אין אבקת נצנצים כחולה מלמעלה, ובלי אבקת נצנצים כחולה מלמעלה, איך אפשר בכלל לשמוח? ולכן צריך האדם לאגור לעצמו מתכוני סנדוויצ'ים רבים ככל האפשר, כדי שיוכל לשמח את אהובו בזוטות. המתכון והתמונה של "הטעם של אוסטרליה"

שרימפס, הכנה לנצנצים

רכיבים ל-8 פרוסות לחם

  • 125 גרם חמאה
  • 2 כפיות שמיר, קצוץ
  • 1 כפית מיץ לימון
  • 8 פרוסות גדולות של לחם לבן
  • מלפפון, חצוי לאורך ופרוס דק
  • 8 שרימפס פרונס מבושלים, קלופים, וחצויים לאורכם

אופן ההכנה

  1. מניחים את החמאה, השמיר ומיץ הלימון במעבד מזון ומעבדים עד שנוצרת תערובת אחידה
  2. מורחים את פרוסות הלחם בחמאת השמיר
  3. מניחים פרוסות מלפפון ושרימפס אחד על כל פרוסה. מתבלים במלח ובפלפל

ארוחת צהריים מחוץ למשרד

כל עוד אני בעבודה, אני מוכנה לאכול סלט כמה שצריך. כי גם ככה לאכול בעבודה זה תענוג מפוקפק. הסביבה אף פעם אינה הולמת, הדיבורים תמיד קצת מאולצים והכל נעשה מתוך היסח הדעת והחיפזון. אז יאללה, שיהיה סלט, ולא צריך אפילו להיות מאד טרי, רק קצת חסה עגבניה מלפפון ועוד דבר, שישביע אותי ואני אלך לדרכי. אבל אם אני עובדת מהבית, כמו היום, אני לא מתכוונת להסתפק בזה. בבית שלי אני יכולה לחגוג. המתכון והתמונה של "epicurious".

גם לא הכי כדאי להתקרב אחרי זה לאנשים בלי לצחצח שיניים

רכיבים

  • 12 פרוסות מבאגט עבות למדי
  • שמן זית
  • 1 שן שום, קלופה, חצויה
  • קופסת סרדינים בשמן זית, מיובשים
  • רוטב צ'ילי חריף
  • מיץ לימון
  • בצל, חתוך לפרוסות דקות מאד
  • 1.5 כפות צלפים
  • 12 רצועות של פלפל פיקיו או פלפל אדום רגיל קלוי

אופן ההכנה

  1. מחממים את התנור. מברישים את שני הצדדים של כל פרוסת באגט בשמן זית. מסדרים את הפרוסות בתבנית. אופים עד שהן מתחילות להשחים, כדקה בכל צד. משפשפים כל פרוסה בשן שום החצויה. מצננים
  2. מניחים את הפרוסות, עם הצד השומי למעלה, על צלחת הגשה. מחלקים את הסרדינים בין הפרוסות. מורחים אותם בשכבה דקה. מטפטפים כמה טיפות של רוטב צ'ילי על כל פרוסה, ומעליהן כמה טיפות לימון. מסיימים כל פרוסה בכמה טבעות בצל, כמה צלפים ורצועת פלפל
  3. מגישים עם כוס יין לבן צונן מספרד

צנצנת קפרזה

אני יודעת שהכוסות האלו עם האוכל הצרפתי המעודן הן בדיוק זה: כוסות עם אוכל צרפתי מעודן. verrines זה לא משהו שנוהגים לאכול מדי יום. אבל כל כך בא לי עליהן. זו צורת ההגשה הכי אלגנטית והכי משחקית שראיתי, כי היא מאפשרת למי שמכין אותה לשחק בצורות במרקמים ובצבעים ולמי שמקבל אותה לשחק בהרכב של הביס שלו. אם היו שואלים אותי מה בא לי היום, אז זו הייתה התשובה. המתכון והתמונה של Lazaro cooks.

חייבת להכין!


רכיבים לארבע כוסות אספרסו

  • 2 עגבניות קטנות עד בינוניות, קלופות וקצוות
  • 1-2 כפות ציר עוף
  • 1 כוס בזיליקום
  • 1 חלמון
  • 1 כפית מיץ לימון
  • מלח
  • 0.5 כוס שמן זית
  • 0.5 כוס מוצרלה, קצוצה
  • 2 כפות יוגורט


אופן ההכנה

  1. מניחים את העגבניות וציר העוף בבלנדר. מעבירים את התערובת למיכל שטוח ומקפיאים 30 דקות. מערבבים עם מזלג כדי לשבור את הקרח. חוזרים על התהליך כמה פעמים עד שכל התערובת קפואה ופתיתית
  2. מערבבים בזיליקום, מיץ לימון, חצי מהשמן וחלמון בבלנדר. מוזגים את יתרת השמן בזרם דק ומערבבים עד שמגיעים לסמיכות של מיונז. מתבלים במלח ומקררים
  3. מערבבים מוצרלה ויוגורט בבלנדר ומקררים
  4. כשרוצים להגיש, ממלאים את החצי התחתון של כוס האספרסו בקרם מוצרלה, מעליו שכבה של אמולסיית בזיליקום ומעליה גרניטה עגבניות

פיתה, ביצים, קארי, ארוגולה

זה לא מפסיק להפתיע אותי: עד כמה האוכל שאנחנו מבשלים בבית שלנו לא רלוונטי לפה. זה לא שחומרי הגלם לא קיימים. ברובם הגדול הם דווקא כן כאן. וזה לא שדרוש ציוד מיוחד. המטבח שלנו מאובזר בעיקר במלח ובחרדל. זה פשוט מזג האוויר. כמה פשוט, ככה נכון, אפילו בשלהי 2010. האוכל בבית שלנו מתאים למזג אוויר ישראלי: הוא מבושל זמן קצר, הוא כולל הרבה ירקות טריים, וברובו הגדול הוא לא מכיל בתוכו הרבה חום שאמור לעזור לך להתגבר על מה שמתרחש בחוץ. זה כמו לאכול בשר. זה לא אי אפשר להיות צמחוניים בברלין. בכל מסעדה יש מנות לצמחוניים, ויש מלא מסעדות וינטאמיות שרק מחכות לאוכלי הטופו. אבל זה פשוט לא רלוונטי. זה לא רלוונטי לאכול טופו בברוקולי במדינה שמתגאה בנקניקיות שלה (שהן לגמרי לא טעימות, אגב). ולכן, לפעמים, כשאני נתקלת בתמונה של משהו שמתאים בול לכאן וגם יעורר אצל יושב הבית חיוך גדול של "כזה אני רוצה", אני חייבת לשים אותו, מטופש ככל שיהיה. המתכון והתמונה של "מאכלים רציניים".

ככה זה פה: ארבע ביצים לבנאדם.

רכיבים למנה אחת

  • 4 ביצים
  • 0.25 כוס מיונז
  • 0.5 כפית אבקת קארי
  • 2 כפות פיסטוקים קצוצים
  • מלח ופלפל
  • 2 כוסות בייבי ארוגולה
  • 1 פיתה

אופן ההכנה

  1. מכניסים את הביצים לסיר קטן. מכסים במים. מביאים לרתיחה על אש גבוהה. מנמיכים את האש ומבשלים 12 דקות. מוציאים את הביצים לקערה עם מי קרח. מצננים עשר דקות לפחות
  2. מערבבים מיונז, קארי ופיסטוקים בקערה גדולה. מקלפים את הביצים וקוצצים אותן. מוסיפים לתערובת המיונז. מערבבים היטב ומתבלים במלח ובפלפל
  3. חוצים את הפיתה. ודוחפים בפנים הרבה ארוגולה והרבה סלט ביצים
  4. מגישים ליושב הבית יחד עם סודה ועיתוני השבת

קרוסטיני פול ופטריות

לא נעים לי לפתוח ככה את השבוע: אבל יש בעיה. בברלין לא מאמינים בירקות. לא חשבתי שזה יפריע לי עד כדי כך, וכמובן אפשר למצוא ירקות אם מתאמצים, אבל אני שונאת להתאמץ, וזה כן מפריע לי. אז החלטתי שבחוץ אוכל מה שיש בלי להתאמץ ובפנים אקנה ירקות. באיזור הקרוב ממש יש שלושה סופרים. הראשון שהלכתי אליו, כי אני מאמינה בפרסום, נקרא BEST Supermerket, והוא סופר של טורקים ממש, עם ריח של כמון או כורכום ואווירה של מכולת שלידה יש חנות דרבוקות. אולי אני גזענית. אבל ברור שלא פה אמצא את הירקות הטריים והשמחים שקיוויתי למצוא. הסופר השני הוא NahKauf, שנמצא ממש ממש מתחת לבית, והוא נחמד. לא אגיד שלא. סופר שכונתי. עם קצת ירקות. הרבה גבינות ונקניקים. וכמות בלתי נתפסת של יינות שעולים עד חמישה יורו. אתמול קנינו בו. ירקות נחמדים, עם הרבה מרקם וקצת טעם. הסופר שעוד לא קניתי בו, אבל טיילתי בו, והוא נראה הכי מבטיח, הוא Rawe, שזה תאגיד ענקי, שיש לו גם את הסופר, גם מותג מזון, וגם, הפתעה הפתעה, את הסופר NahKauf. סיור מוקדם שם מעלה את כל מה שחולמים על סופרים בחו"ל: רדישיו, דומדמניות לכל סוגיהן, פטריות לכל סוגיהן, מלא סוגי תפוחי אדמה, עגבניות באירו וכל הפנטזיות. בין היתר, ראיתי שם פול ירוק. מייד התחשק לי. המתכון והתמונה של "מעדנים בריאים".

הטוסט שחובר לו יחדיו

רכיבים

  • 1 כוס פולים של פול ירוק, שהוצאו מהתרמיל
  • 0.5 קילו פטריות יער מסוגים שונים
  • שמן זית
  • שום
  • 0.5 כוס מים
  • 1 כפית מיץ לימון
  • 0.5 כוס יין לבן יבש
  • 24 עלי מרווה


אופן ההכנה

  1. מכינים את ממרח הפול. מרתיחים מים בסיר גדול, מוסיפים את הפול ומרתיחים עד שהחלק הפנימי ירוק בהיר ורך, כשתי דקות. מייבשים ומעבירים לאמבט קרח. מקלפים את העור החיצוני
  2. מחממים שתי כפות שמן זית במחבת על אש בינונית. מוסיפים שן שום קצוצה ומבשלים כשלושים שניות. מוסיפים את הפול וחצי כוס מים ומביאים לרתיחה
  3. מנמיכים את האש ומבשלים עשר דקות עם מכסה. מסירים את המכסה וממשיכים לבשל עד שרוב המים מתאדים והפול רך למדי אבל לא ממרחי
  4. מעבירים את הפול למעבד מזון וקוצצים עד שמגיעים למרקם של פירה. מוסיפים את מיץ הלימון ומתבלים במלח ופלפל
  5. מכינים את הפטריות. מנקים אותן וקוצצים גס
  6. מחממים  שמן זית במחבת בינונית, כך שיספיק לכסות גובה של עלי מרווה. מטגנים בטיגון עמוק את עלי המרווה, בסבבים, מבלי לצופף אותם מדי במחבת. מוציאים כל עלה ברגע שהוא הופך לקריספי, כ-30-45 שניות אחרי שהוכנס לשמן. מייבשים את העלים ומניחים בצד
  7. מוסיפים למחבת שן שום ופטריות קצוצות. מבשלים 10-12 דקות, עד שהפטריות מתרככות ומשחימות מעט. מוסיפים חצי כוס יין וממשיכים לבשל עד שהיין נעלם כמעט לחלוטין. מסירים מהאש ומתבלים במלח ופלפל
  8. מרכיבים. על טוסטים מלחם משובח מורחים שמן זית וקצת שום. מעליהם מורחים את ממרח הפול, עורמים פטריות, ומסיימים בשני עלי מרווה