סלט של אטריות סובה ירוקות, בצל ירוק וטופו

מאז נסתיימו להם ענייני התפוצות (ככל הנראה, לפחות לחודשים הקרובים) אנחנו במגמת התחברות. חוזרים להתעצל ביחד, לקטר בסוף יום עבודה, להכין אחד לשני קפה ולהלקות את עצמנו על כמויות הבירה והאוכל שדחפנו בחודשים האחרונים. ובכן, מנה קלה בטירוף, שמביאה קצת ריח של מזרח תיכון (היא התגעגעה לטחינה), קצת יותר מזה מזרח רחוק (די חולמים עליו, יש להודות) וקצת קצת טופו (חייבים). דרך Kitchen Meditation

סלט של אטריות סובה ירוקות, בצל ירוק וטופו

חומרים

  • חבילה של אטריות סובה ירוקות (תה ירוק)
  • חצי חבילה טופו, סחוט בזהירות וחתוך לקוביות
  • 2 בצלים ירוקים, קצוצים
  • חצי כוס אפונה
  • 2 כפות טחינה
  • 2 כפות חומץ אורז
  • 2 כפות שמן שומשום
  • 2 כפות מים
  • 1 כפית רוטב סויה
  • 1 כף שומשום קלוי

הוראות הכנה

  1. מבשלים את האטריות לפי הוראות היצרן. עם תום הבישול שוטפים אותן תחת מים קרים, כדי להפסיק את הבישול. מעבירים לקערה גדולה
  2. מערבבים פנימה את קוביות הטופו, הבצל הירוק האפונה ו 3/4 מכמות השומשום.
  3. בקערה קטנה בצד, מערבבים את הטחינה, החומץ, שמן השומשום, רוטב הסויה והמים, עד לקבלת רוטב חלק. יוצקים את הרוטב מעל האטריות ומערבבים.
  4. מעבירים לקערת הגשה, מפזרים את יתרת השומשום מעל ומגישים.

טוב לדיאטה

פשטידת מנגולד במחבת

ריח של ציפייה עומד באוויר. שיגמרו המבחנים, שיסתדרו העניינים בעבודה, שישוב החורף. ביום רביעי, כמה שעות אחרי שחזרנו, ביקרו אותנו ההורים שלי. מצד אחד, היינו אנחנו, שסיימנו לנקות את הבית, מהצד השני היו הם, עטופים בשגרה של עבודה ומנסים להסתיר את התרגשותם מנסיעה קרובה לאיטליה. עד כאן פיוטים.

החביתה – פשטידה הזאת, שעושים במחבת ביום שישי בבוקר, כשהבית נקי והבוקר עצל, היא מנה כמעט קבועה במטבח של אמא שלי, ובמטבח של אמא שלה (סבתא שלי, זאת אומרת). שמרתי על המרכיבים המקוריים, אך החלפתי את פירורי הלחם בפולנטה. הפולנטה כאן מתבשלת עם שאר המרכיבים, ונותנת אפקט קצת מתוק לפשטידה, וזה לגמרי נעים. חוץ מזה, אפשר להוסיף כאן כטוב בעיניכם. פרוסות דקות של פטריות או קוביות גבינה קטנות הן הפייבוריט. טיפ חשוב: השתמשו במחבת גדולה שאתם יודעים איך היא מתנהגת, ועם ציפוי נגד הידבקות. מניסיון 😉

רכיבים

  • צרור גדול של עלי מנגולד, החלק הירוק בלבד, קצוצים
  • בצל בינוני, פרוס לפרוסות דקות
  • רבע כוס פולנטה
  • 3 ביצים
  • מלח
  • פלפל
  • שמן

אופן ההכנה

1. במחבת גדולה, מחממים כף שמן ומטגנים את הבצל עד הזהבה, כ 5 דקות.

2. מוסיפים את המנגולד ומאדים עד שנפחו מצטמצם, כ 5 דקות נוספות. בינתיים, שוברים את הביצים לקערה נפרדת, וטורפים.

3. מצננים את המנגולד והבצל ומעבירים לקערת ערבול. מערבבים יחד עם הביצים והפולנטה, עד שמתקבלת תערובת אחידה. מתבלים במלח ופלפל.

4. מוסיפים מעט שמן למחבת, ושופכים לתוכו את התערובת. בעזרת כף רחבה, משטחים בתוך המחבת. מכסים ומנמיכים את האש. מבשלים כ 5 דקות נוספות, עד שהתערובת מתייצבת.

5. הופכים את הפשטידה בעזרת צלחת גדולה. מחליקים בעדינות את הפשטידה, צידה השני כלפי מטה, ומכסים ל 5 דקות נוספות, או עד שכל העסק נראה לכם יציב ובלי הרבה מדי נוזלים (נזהרים שלא יתייבש).

6. מגישים עם חלה טרייה, מיונז ועגבניה.

הפורטובלה נשארה בחוץ

ילד עני

יש שתי בעיות מרכזיות בעיסוק באוכל. האחת קשורה לכך שכשאוכלים הרבה, מעלים במשקל. אפשר לדבר על זה, אבל לא נעשה את זה עכשיו. השנייה קשורה בריגוש וברגישות. כלומר, בהרחקת סף הריגוש ובהגברת הרגישות. זה לא מספיק טרי, ההוא לא מספיק מדויק, שם יש יותר מדי מלח.

פו'בוי (po'boy), כך בוויקיפדיה, הוא קיצור ל poor boy, סנדוויץ' באגט עם בשר או פירות ים מטוגנים שמקורו בלואיזיאנה. כאן הוא בא בגרסה עם קט פיש וקולסלאו ברוקולי. אפשר להחליף בדג אחר, וגם קולסלאו רגיל של גזר וכרוב יעשה את העבודה. אנחנו אכלנו עם לחמניות קמח מלא שמיטל הכינה (עתידות: מתכון יגיע בקרוב) וסלט עגבניות. היה טעים טעים וביתי ביתי. מתכון באדיבות chef mommy.

פו'בוי קט פיש עם קולסלאו (4 מנות)

רכיבים

  • 2 כפות  חלב
  • 1 קילו פילה קט פיש, פרוס ללאצבעות של כ 5 ס"מ
  • חצי כפית מלח
  • רבע כוס קמח תירס צהוב – פולנטה
  • כפית קייג'ון
  • 2 כפיות שמן צמחי
  • כף חומץ יין לבן
  • 2 כפות מיונז
  • 2 כוסות קולסלאו
  • 4 לחמניות

אופן ההכנה

  1. מערבבים את החלב והדגים בקערה גדולה. לאחר כמה דקות מוציאים את הדג ומנערים את עודפי החלב וממליחים את הדגים.
  2. מערבבים את הפולנטה עם הקייג'ון בשקית ניילון גדולה, מוסיפים את הדגים ומנערים.
  3. מחממים את השמן במחבת גדול מעל להבה בינונית  עד גבוהה. מכניסים את הדגים ומטגנים כ – 3 דקות מכל צד.
  4. כשהדגים מוכנים, מורחים את הלחמניות במיונז, מסדרים בהן את הדגים והסלט, ומגישים.
הכי ביתי

לזניה צמחונית

יושבת הבית חזרה מהשוק עם שלושה קישואים והתלהבות גדולה. אני מפנטז על פסטה שמנה, עם ירקות ושמנת, עוד מאז תקרית הגז של שבת. הבוקר אמרתי לה, חבל שאני לא יכול להישאר בבית ולבשל לך כל היום. אם הייתי יכול, הייתי מכין לה את זה.

מתכון ותמונה: whipped. כלים: הרבה.

לזניה לבנה

רכיבים ל 8 מנות

  • 1 חבילת דפי לזניה (ללא בישול)
  • 2.5 כוסות חלב
  • 1 כוס מרק ירקות
  • 6 שיני שום, חתוכות לרבעים
  • 3 כפות חמאה
  • 5 כפות קמח
  • 1 כוס גבינת פרמזן איכותית, מגוררת
  • חצי כפית אגוז מוסקט
  • מלח ופלפל
  • 4 כפות שמן זית
  • 1 קישוא גדול, פרוס לפרוסות של כחצי ס"מ
  • 1 שקית בייבי תרד
  • 1 כוס פטריות פרוסות
  • 1 בצל קטן, חתוך לקוביות

אופן ההכנה

  1. מניחים את דפי הלזניה להתרכך באמבט מים חמים. ניזהרים שלא יידבקו.
  2. בינתיים מחחמים את החלב וציר הירקות במחבת. מביאים לרתיחה ומוסיפים את השום, מכסים ומורידים מהאש. מצננים במשך 10 דקות לפחות.
  3. מקפיצים את הירקות אחד אחד, עד רמת אל-דנטה. מוציאים לקערות נפרדות, כדי שיהיה נח להרכיב את הלזניה. סדר מומלץ: הקישוא, תרד, בצל ופטריות. בין אחד לשני מנגבים קצת את המחבת ומוסיפים שמן אם צריך.
  4. מוציאים את פיסות השום מהחלב וממיסים חמאה במחבת. מוסיפים בזהירות את הקמל ומקציפים באיטיות בעזרת תערובת החלב שהכנו, עד שמתקבל בשמל סמיך. מורידים מהאש, מתבלים באגוז מוסקט וממליחים.
  5. יאללה, מרכיבים את הלזניה. מורחים את תחתית התבנית בחצי כוס מהרוטב שהכנו. מעליה מניחים שכבת אטריות אחת, ומעליה הקישואים ומעליהם כוס 1 של רוטב. מוסיפים שכבה נוספת של אטריות, ומעליה את הפטריות ואת תערובת הבצל ו 0.3 כוס גבינת פרמזן. מניחים שכבת אטריות נוספת ועליה תרד ורוטב.מכסים בשכבה נוספת של אטריות ומעליה כוס שליש כוס פרמזן. מכסים בשכבת אטריות אחרונה ומפזרים מעליה את שארית הגבינה.
  6. מכסים את התבנית בנייר כסף ואופים כ 25 דקות ב 180 מעלות. מסירים את נייר הכסף ואופים כ 10 עד 15 דקות נוספות, עד שהשכבה העליונה משחימה. מצננים לפני ההגשה.
לא בריא התמונה הזאת לפני ארוחת צהריים

סופ"ש + אוכל + לינקים + מתכון

סןף השבוע האחרון היה כולו בסימן אוכל.

זה התחיל ביום החופש שלקחנו ביום חמישי. כתושבי כרם התימנים, יש לנו את הפריווילגיה להתעורר וישר לרוץ לנגב איזו קערת חומוס אצל הסורי. ממגוון החומוסיות בכרם, זו החומוסיה הכי פחות תיירותית, הכי פחות מתחנפת והכי פחות מקושקשת. למעשה, לא תמיד אהבנו לאכול כאן. ג'נטלמניים מזרחיים אמיתיים, והסורים ידועים ככאלה, לא מנסים להתחבב על אף אחד. הם פשוט עושים את הדבר שלהם, אותו דבר שהם עושים כבר שנים – חומוס בצלחות קטנות ואלגנטיות, טעם חזק מאוד של טחינה, ביצה קצוצה, קצת פטרוזיליה, שמן זית, שבבים של צ'ילי, וזהו. אף אחד כאן לא יציע לך חצי מנה על חשבון הבית, גם לא יחייך. בוא, תאכל, תשלם, תלך. הם יודעים שאתה תודה להם על מנת החומוס הזאת במשך כל היום, וזה מספיק.

לעומת הג'נטלמנים הסוריים, אנשי "פור שף" שאותם פגשנו כבר באמצע הצהריים, התגלו כלא ג'נטלמנים בעליל. כבר עמדנו בקופה לשלם על מכונת פסטה חדשה, ארבע צלחות מרק ועוד כמה פיצ'פקעס למטבח, כשגילינו שיש מחירים שונים על חלק מקערות המרק. בכל מקום נורמלי (וחוקי, אגב) היו מחייבים אותנו לפי המחיר הנמוך, סופגים הפרש של 10 שקלים ושולחים אותנו הביתה שמחים וטובי לב. היה מצער לגלות שהאנשים ב"פור שף" בחרו לייבש אותנו רבע שעה בקופה, למדוד את הקערות שוב ושוב והעיקר לא לתת לנו ללכת. בסוף השארנו את הדברים בקופה, אמרנו יפה תודה, והלכנו. זו התנהגות מאוד לא ג'נטלמנית, ואנחנו לא מעריכים את זה.

ביום שישי כבר שכחנו את מאורעות האתמול, ואחרי ארוחת בוקר שהורכבה בעיקר מהדברים שליקטנו בשוק, התחלנו לתכנן את ארוחת הערב. איכשהו יצא שנעזרנו קצת בספריית "על השולחן" שלנו, והכנו מאפה תרד וקשקבל טעים שיחד עם סלט סלק אפוי, אורוגולה וביצה קשה היו מנה ראשונה מצויינת.
לעיקרית הכנו לאורחים שלנו סטייק סלמון בטריאקי, פירה של רובושון (מלא חמאה וקצת חלב, במעיכה סיבובית בתוך הסיר) וסלט קולסלו אסייאתי. לקינוח פינקנו אותם בעוגיות שלג + פיסטוקים שאפתה יושבת הבית, ויחד עם חצי בקבוק של ג'נטלמן ג'ק כולם הלכו לישון שמחים, שבעים וקצת שיכורים.

בשבת, רעבים מאוד וסובלים ממחסור קיצוני באוכל, אכלנו ארוחת בוקר מאוחרת שהורכבה מחומוס תוצרת בית, אינטרפטציה די חופשית על המתכון שיש אצל שוקי, שיצא טעים מאוד, טיפ טיפה גושי, או מה שנקרא, "חומוס של הכרם". לידו הכנו טארט טאטן של כרישה ופטריות, ועוד אחד קטן יותר של פלפל קלוי על האש וגבינה. סופ שבוע טעים, טעים מאוד.

שבלול תרד וגבינה
(של קרין גורן, מתוך ספר הפשטידות של "על השולחן")

רכיבים

  • 400 גרם בצק עלים
  • ביצה להברשה
  • שומשום לקישוט

למלית:

  • 400 גרם עלי תרד, נקיים וקצוצים
  • 30 גרם חמאה
  • מלח ופלפל שחור
  • 250 גרם גבינה בולגרית מפוררת (לא שמנו)
  • 150 גרם גבינת קשקבל

אופן ההכנה:

  1. מחממים תנור ל 200 מעלות.
  2. מכינים את המלית: מאדים תרד בחמאה 2-3 דקות, ומתבלים במלח ופלפל. מצננים ומוסיפים את הגבינות.
  3. מרכיבים ואופים: מרדדים את הבצק לרצועה ארוכה, ברוחב של כ- 20 ס"מ. עורמים את המלית לאורכה ומגלגלים לגליל. מלפפים את הגליל לשבלול,  מברישים בביצה ומפזרים שומשום.
  4. אופים את השבלול כ-20 דקות. מורידים את החום ל-180 מעלות, כדי לאפשר לפנים השבלול להיאפות, מבלי שהבצק ישחים יותר מדי, ואופים עוד 20 דקות, עד שהבצק אפוי גם במרכז.

———————-

ועוד משהו. מתישהו באמצע השבוע קיבלנו שקית טעימות של קנור. שמו לנו שם שלושה מרקים: מרק שעועית, מרק ירקות ומרק עוף, שכתוב שהם מרכיבים טבעיים בלבד (אחרת הם לא היו נכנסים הביתה).
להגיד את האמת, גם ככה לא היינו בטוחים שנרוץ לטעום אותם. רק מה, יושבת הבית החליטה להיות קצת חולה, וזו הייתה הזדמנות טובה לבדוק אותם. מרק הירקות ומרק השעועית היו מפתיעים מאוד. מרקם נכון, בלי טעם לוואי ובלי תחושת גועל של מרק משקית. בהחלט מפתיע. רק צריכים לעבוד שם על כמות הירקות במרקים ועל זמן הערבוב האינסופי של מרק השעועית.

שבוע טוב 🙂

טופו עם צ'ילי, תפוז וג'ינג'ר

כל החגים האלו רק גורמים לי לאהוב יותר את העובדה שאני צמחונית, עם כל חלקי הפרות והעופות האלו על השולחן. יש משהו בלהיות צמחוניים בשולחן עמוס בכל טוב, שגורם לך להרגיש קצת צנוע, שזה שקר מוחלט כמובן, כי נזירה אינני, ובכל זאת שקר משמח. מצד שני, לכי תסבירי לכל האנשים האלו שאת צמחונית אבל אוכלת דגים, ולכי תתווכחי איתם שכן, את יודעת שגם דגים זה חיה, אבל שאין לך שום אידיאולוגיה, רק רצון להיטיב קצת עם הבטן שלך, ושאם הם לא רוצים לקרוא לזה צמחונית, לא את תווכחי איתם. ובסוף כל זה, את רוצה לחגוג את הצמחוניות שלך, והפעם עם מתכון של טופו. המתכון והתמונה של "טופו וקאפקייקס"

רכיבים ל-3 מנות

  • 500 גרם טופו, ללא הנוזלים וחצוי לאורכו
  • 0.3 כוס מיץ תפוזים
  • 0.3 כוס מיץ ליים
  • 0.3 כוס סירופ מייפל אמיתי
  • 6 צ'ילי מיובשים
  • 4 שיני שום גדולות
  • 2 כפות ג'ינג'ר קצוץ
  • 2 כפות גרידת תפוז
  • 3 כפיות שמן קנולה
  • 1 בצל בינוני, חתוך
  • 2 כפות כוסברה, קצוצה
  • 1 כף רוטב סויה

אופן ההכנה

  1. מרפדים צלחת במגבות נייר. מניחים עליהן את הטופו, ומכסים במגבות נייר נוספות, ועליהן עוד צלחת ומיכל כבד. מניחים להתייבש 15 דקות. חותכים את הטופו לקוביות של 2 סנטימטרים
  2. מערבבים מיץ תפוזים, מיץ ליים, מייפל, 3 צ'ילי, שום, ג'ינג'ר וגרידת לימון בקערה
  3. מחממים שתי כפיות שמן קנולה במחבת על אש גבוהה. מוסיפים את 3 הצ'ילי הנותרים ומאדים 2 דקות. מעבירים לצלחת. מוסיפים את הטופו לאותה מחבת ומאדים 10 דקות, או עד שהטופו מזהיב-משחים. מעבירים לצלחת עם הצ'ילי. מוסיפים בצל ואת יתר השמן ומאדים 5 דקות, או שהבצל מזהיב ומתחיל להתרכך. מחזירים את הטופו והצ'ילים למחבת. מוסיפים את הרוטב, את הכוסברה ואת הסויה ומנמיכים את האש. מאדים 20 דקות או עד שהבצל רך מאד, הנוזלים מתאדים והרוטב מכסה את הטופו.
  4. מגישים עם אורז מלא, אם רוצים
נראה לי זה מה זה טעים גם עם אורז לבן
נראה לי זה מה זה טעים גם עם אורז לבן

סלמון קראסט

לפני איזה שבועיים, נפל עליה יום של מה שמכונה אצלנו "שנאה עצמית".
אחד הדברים היותר מגניבים שמביאים איתם ימים מהזן הזה, היא הזכות החד משמעית לאכול הכל. ביסלי, חצי עוגה, שני בקבוקי קולה, חצי בקבוק עראק, שתי קופסאות סיגריות, יו ניים איט. ואז, באחרון, היא הבטיחה לפצות את עצמה בארוחת ערב שהיא בעצם בוקר אנגלית. ביצי עין, שעועית אפויה, קצת סלט ובירה. אני באותו יום, נפלתי על הפוסט הזה, שגם אם הוא לא הכי מגרה בעולם, חשק לסלמון הוא הצליח להביא איתו. כבר תכננתי הכל, ואז דקה לפני שיצאתי לדוג את הדג, נזכרתי שהיא רצתה את האנגלית שלה. ויתרתי. היום אני לא מתכוון לוותר, ומצאתי בשביל זה גרסא קלה במיוחד, באדיבות Good Food BBC.

חומרים (4 מנות):

4 פילטים של סלמון
50 גרם פירורי לחם לבנים
שתי כפיות עשבי תיבול קצוצים
מיץ מחצי ליים (אבל אתם גרים בתל אביב, אז תשתמשו בלימון)
שמן זית
40 גרם גבינת פרמזן

איך מכינים:

1. מחממים את התנור לחום של 200 מעלות. מתבלים את נתחי הדג ומניחים אותם בתבנית.

2. מעבדים את פירורי הלחם, עשבי התיבול, מיץ הלימון וגבינת הפרזמן במעבד מזון.

3. מכסים את הדג במיקס הפירורים, והופ! לתנור ל 10-12 דקות.

זה גם קצת שנות השמונים

שוק הכרמל אותנטיקו

שוק הכרמל הוא מקום שנוי במחלוקת בעיניי. מצד אחד, כן, אותנטיות, וירקות טריים וזולים ורעש והמולה וצבעוניות וכל מה שתרצו. נכון, באמת אפשר להשיג שם ירקות ופירות ודגים טריים, במחירים שפויים הרבה יותר מאשר אלה של הסופר. נכון, חלק מהצעקות של הירקנים זה נעים. וההמולה בהחלט מוסיפה אקשן לעיניים. ומצד שני, שוק הכרמל, ובמיוחד כשהוא עמוס, הוא מקום שבו סוחרים מנסים לרמות אותך ולדחוף לך דווקא את התאנים הכי מצ'וקמקות שלהם, מקום שבו כולם דוחפים ומושכים ועוקפים ומתנהגים בחוסר נימוס כללי, ומקום שבו שתלי סיליקון הופכים אותך למושא למבטים, לקריאות ולצעקות, כאילו המילה שובניזם עוד נמצאת עמוק במוחה של פמיניסטית שעוד לא נולדה. זה שוק. לא פחות ולא יותר.

אבל עם כל היחס הדו-ערכי שלי לשוק הכרמל, המהלך הזה, של סלטי צבר, מעורר בי בחילה קלה: "סלטי צבר ממשיכים בהשקת ליין הסלטים החדש והפעם שולחים זרועות לשוק הכרמל. בתפריט: 2 לילות, המון אטרקציות וים של אוכל משובח". במלים אחרות, סלטי צבר, שרוצים להשיק את ליין הסלטים של רפי כהן, חושקים באותנטיות. הם חושקים בעממיות. הם אומרים: למה לנו להתאמץ בעניין הזה? הלא השוק מביא איתו אותנטיות בילט אין. כמו דודו טופז, בשעתו. נשפוך שם כמה מיליונים של שקלים, נחמוס קצת את השטח הציבורי, נתגבר בכמה ערבים מ"המסעדה הגדולה" ויאללה, נהיה לנו יופי של מותגיקו, שזה כמו מותג, רק עממיקו. בלעעעע.

וכדי להעביר את הטעם הדוחה, הנה מתכון של מקום שעושה כבוד גם לחומרי הגלם וגם לאנשים שקונים בו (קצת פחות כבוד לחשבון הבנק שלהם). שוב "שוק האוכל המלא", והפעם סלק ועלי סלק עם חרדל.

רכיבים

  • 700 גרם סלק, עם השורשים והעלים (אפשר גם בנפרד)
  • 2 כפות מים
  • 2 כפות חמאה
  • 2 כפות חרגל דיז'ון
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. חותכים באופן גס את עלי הסלק לקערה קטנה. חותכים את השורשים לחתיכות באורך סנטימטר וחצי לקערה גדולה. קולפים וחותכים את הסלקים לחתיכות בגודל סנטימטר וחצי ומעבירים לקערה עם השורשים
  2. מרתיחים את המים במחבת גדולה על להבה בינונית. מוסיפים את הסלקים ואת השורשים, מכסים ומכסים עד שמתרכך מעט, כ-5-7 דקות. מסירים את המכסה, מפזרים את העלים, מכסים ומבשלים עד שהכל רך, כ-5 דקות נוספות. מוסיפים מים אם יש צורך בכך
  3. מסירים מהאש, מערבבים פנימה חמאה, דיז'ון, מלח ופלפל ומגישים בטמפרטורת החדר או קר
בלי הרבה טרחה
בלי הרבה טרחה

קישואים בתנור, עם נענע ופטה

אני שמנה וכבדה היום, שאי אפשר להאמין. חייבים לאכול משהו קל, אבל טעים, כי החיים נראים די מייגעים, מאיפה שאני עומדת. אז מצאתי את זה. מתכון ותמונה של "בישול בארון"

עדכון: יושב הבית המהמם הכין אתמול. יצא לא משהו.

רכיבים

  • 1 קישוא, חתוך
  • 1 כף שמן זית
  • 1 כף מיץ לימון
  • 1 כף נענע, קצוצה
  • 1 כף פטה, מפוררת

אופן ההכנה

  1. מערבבים את הקישוא עם שמן, לימון, נענע ומלח
  2. מניחים את הזוקיני על תבנית עם נייר אפייה
  3. אופים ב-250 מעלות עד שהקישוא משחים, כ-45 דקות, והופכים כל רבע שעה
  4. מניחים את הקישוא בקערה ועליו את הפטה
  5. מקשטים בעוד קצת נענע וגרידת לימון
צריך רק סלט ליד
צריך רק סלט ליד

יש לי חלום: בצק מתוח ועליו רוטב עגבניות, קרעי בזיליקום וגרד גבינה

כשהייתי קטנה, הייתי איזו חברה של אימא שלי שהייתה מכינה פיצה מהממת בלי שמרים. היא ידעה כמובן להכין גם עם שמרים, כמו שהיא ידעה להכין כל מי שאי פעם יכול להיכנס לתנור. אבל את המתכון בלי השמרים היא נתנה גם לי. וככה, כבר מהתיכון הייתי מדהימה את כולם בכמה אני מהממת במטבח. אבל המתכון אבד לו. ועדיין אני מפחדת משמרים. הם חיים. בתוך הקערה שלי. וצריך לעשות תנועות משונות. ולחכות טריליון שנה. לא בשבילי. תודה. בכל מקרה, החלום על בצק פיצה מתוח ועליו רוטב עגבניות מתובל היטב ועליו פיסות אורגנו קרועות ביד וגבינת פרמז'נו טעימה מהשוק, החלום הזה פועם בלבי ביתר עוז. אז יצאתי לרשת לחפש מתכון של פיצה מבצק ללא שמרים. באנגלית המצב לא מזהיר. בעברית המצב קצת יותר טוב, כי כאן לא מתביישים לכתוב "גיל" או "אשל" במתכונים, אבל עדיין לא מתצאתי מתכון שישכנע אותי שהוא הטוב ביותר. אז אני הולכת לנסות את כולם. או לפחות את אלו מביניהם שנראים יחסית סבירים. הנה המתכון הראשון

זו, נגיד, תמונה של רמאים. כי היא לא קשורה למתכון. מי ישים תמונה של הבצק בלי שמרים שלו?
זו, נגיד, תמונה של רמאים. כי היא לא קשורה למתכון. מי ישים תמונה של הבצק בלי שמרים שלו?