לזנייטה עם רוטב עגבניות ופירורי לחם

בשבוע שעבר עמדתי, לראשונה בחיי, בעמדת המוכר בחנות. טוב, לא ממש מוכר, אבל כשבראלה הציעה להצטרף לחצי משמרת בחנות הפסטה החדשה (והכיפית, לכו!) בקניון שרונים, לא יכולתי לסרב. כך שאחרי יום עבודה מלא, מצאתי את עצמי לובש סינר ועומד יחד איתה מאחורי הדלפק.

במהלך 4 השעות שהייתי איתה בחנות , היו שני דברים שהרשימו אותי במיוחד. הראשון הוא זווית הראייה החדשה לגמרי שהעמידה מאחורי הדלפק מזמנת לך. אנשים מתלבטים, שואלים, טועמים, ואתה ביומך הראשון בעמדת המוכר, מייד מחפש בהם את עצמך. איך אני נראה כשאני בא לקנות משהו, כמה אני יודע מה אני רוצה, מה אני יודע על המוצר/מותג שאני קונה ומה לא. בסוגריים, אני יכול לומר שכמות כזאת של לקוחות שמכירה ואוהבת את המותג שלך, היא נכס שכל יצרן יכול רק לקוות לו. הדבר השני היה היכולת שלה לזהות את הקונה מרחוק, להתאים לו את המוצר שהוא צריך, ולדעת בדיוק מה ההורים שלו עושים והיכן למדו, רק לפי חבילת הפסטה שבחר.

הפסטה שנאכל היום היא פסטה שנקראת "לזנייטה", שהיא פסטה קצרה ומהממת שלוקחת את החלק הטוב של הלזניה, אותם קצוות מסתלסלים בפינות התבנית, והופכת אותו לעניין כולו. להלן, St. John's Eve Pasta, מתוך הספר Molto Italiano של מריו בטאלי

. התמונה שלי.

חומרים (4-6 מנות בינוניות)

  • 3/4 כוס שקדים פרוסים
  • 1/2 כוס שמן זית כתית מעולה
  • 2 כוסות פירורי לחם
  • 4 אנשובי משומרים, נקיים וקצוצים
  • פלפל שחור גרוס טרי
  • 1 בצל, קצוץ דק
  • 1 שן שום, קצוצה
  • כוס וחצי רוטב עגבניות (אני השתמשתי בקופסא קטנה של קוביות עגבניות מאיטליה)
  • 6-8 עלי בזיליקום, קצוצים
  • כחצי קילו לזנייטה טרייה, או פפרדלה

אופן ההכנה:

  1. בסיר גדול, מרתיחים מים לפסטה עם 2 כפיות מלח.
  2. בינתיים, במחבת בגודל בינוני מחממים כף שמן זית ומטגנים בעדינות את פרוסות השקדים. לאחר שהם מזהיבים קלות, מוציאים את השקדים ובשמן שנותר במחבת מטגנים את פירורי הלחם עד שהם מזהיבים. בקערה קטנה, מערבבים את השקדים עם פירורי הלחם.
  3. מוסיפים 2 כפות שמן זית למחבת, ומנמיכים ללהבה בינונית – נמוכה. מוסיפים את האנשובי ומועכים אותם לתוך השמן בעזרת מזלג, עד שהם נמסים. מוסיפים את שמן האנשובי לקערה עם פירורי הלחם והשקדים, מפלפלים בנדיבות ומערבבים. מניחים בצד.
  4. מוסיפים 5 כפות שמן זית למחבת, ומטגנים את השום והבצל עד שהם מתררכים אבל לא מזהיבים. מוסיפים את רוטב העגבניות ומביאים לרתיחה קצרה. מנמיכים את האש ומצמצמים את רוטב העגבניות עד שהוא מאבד כ-1/3 מנפחו. מוסיפים את הבזיליקום ומניחים בצד.
  5. מבשלים את הפסטה לדרגת אל-דנטה. כשהפסטה מוכנה, מסננים היטב ומעבירים למחבת עם רוטב העגבניות. מוסיפים חצי מכמות פירורי הלחם ומערבבים היטב.
  6. מעבירים את הפסטה לקערת הגשה מחוממת, ומפזרים מעל את החצי השני של פירורי הלחם. מגישים מייד.
עוצמת האהבה שתקבלו תהיה אינסופית

כדורי טונה וריקוטה

הדג של בטאלי מהשבוע שעבר הכניס לנו קצת חשק לאיטליה. עכשיו, מאחר וכל הטיסות היוצאות מהבית הזה מוקפאות לכל הפחות עד פסח (היא רוצה לנסוע לאירלנד, אני כנראה אתעקש להמתין עוד קצת ולנסוע לשבועיים שלושה לניו יורק), הפתרון האפשרי הקרוב ביותר, בהיעדר רכב זמין לנסיעה לביקור אצל בראלה, היה לחזור לספר הזה. לארוחת הערב של יום שישי הכנו מתוכו שני מתכונים – כדורי הטונה והריקוטה שבפוסט הזה, שאני חושק בהם כבר מהיום בו קנינו את הספר הזה, וראגו בולונז, שיבוא לבקר בפוסט הבא.

כדורי הטונה האלה הם מנה ראשונה קלאסית, אולי לאיטליה בכלל, ובטח שלאיטליה של בטאלי שאני מכיר. לא הכי קלים אבל גם לא מסובכים, כאילו זולים אבל בעצם ממש לא, ואפשר להתאים אותם למטבח המקומי בלי הרבה מאמץ. בגלל שחיכינו לאורחים ולא רצינו להסריח להם את הצורה עם ריח של טונה מטוגנת, אפינו בתנור את הכדורים שהכנו בשישי, ובכל זאת הם יצאו טעימים. מה שכן, הם יוצאים קצת יותר יבשים מהכדורים המטוגנים שפה בתמונה, ולכן הגשנו לצידם גם שמנת חמוצה עם שמן זית, חצי עגבניה סחוטה ופלפל שחור (ודש מאייל שני). יאללה, לעבודה. המתכון, כאמור, של מריו בטאלי, מתוך Molto Italiano.

ושום מילה על פלאפל

מצרכים ל 6 מנות (כ 40 ומשהו כדורים!)

  • 900 גר' – 1 קילו תפוחי אדמה אדומים
  • 400 גר' (3 קופסאות סטנדרטיות) טונה משומרת בשמן זית
  • 1 כוס ריקוטה טרייה, שנחה בסדין בד למשך כשעה והגירה נוזלים
  • חופן עלי מיורן
  • מלח ופלפל שחור גרוס
  • 3 ביצים גדולות, מופרדות
  • 3 כוסות שמן זית, לטיגון עמוק
  • 1 כוס קמח
  • 1 כוס פירורי לחם
  • 2 כפיות פטרוזיליה, קצוצה
  • 1 כפית גרידת לימון

אופן ההכנה

  1. בסיר גדול, מרתיחים מים וממליחים אותם. מבשלים את תפוחי האדמה עד שהם מתרככים וקלים לנעיצה של סכין, כ 25 דקות.
  2. מקלפים את תפוחי האדמה, ובעודם חמים מועכים אותם לתוך קערת ערבוב גדולה. מוסיפים את הטונה, הריקוטה, המיורן. ממליחים ומפלפלים. מוסיפים את החלמונים ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. בעזרת שתי כפיות או באצבעות לחות, יוצרים מהתערובת כדורים קטנים ומניחים אותם על נייר אפייה.
  3. בסיר או מחבת לטיגון, מחממים את שמן הזית על חום בינוני-גבוה. מסדרים את החלבונים בקערה אחת, את הקמח באחרת, ואת פירורי הלחם והפטרוזיליה הקצוצה בקערה שלישית. בקבוצות, טובלים את הכדורים, קודם בקמח, אחר כך בביצה ואחר כך בפירורי הלחם. מעבירים בזהירות לטיגון. הופכים את הכדורים עד שהם מזהיבים מכל הצדדים, כ-4 דקות סך הכל.
  4. בעזרת כף מחוררת, מוציאים את הכדורים המטוגנים ומניחים על נייר סופג. מפזרים גרידת לימון ומגישים חם.

חבר חדש במשפחה

כלומר, לא ממש במשפחה, יותר במשפחת ספרי הבישול. קוראים לו מריו באטאלי. אכלנו במסעדה שלו בניו יורק, והיה טעים נורא.

האמת היא, שלא ידעתי שהוא כזה להיט עד שחיפשתי עליו קצת וראיתי שמדובר באימפריה. בדיוק מסוג השפים שאם הם היו קצת יותר חתיכים ומשקיעים במראה שלהם כמו שהם משקיעים באוכל, יכלו להיות סופר סטראז רציניים. הנה, זה האתר שלו.