סלמון פלוס מיסו פלוס מרק פלוס חמיצות

אוקיי, ליושבי הבית יש תכנית. יותר נכון, מזימה. הם זוממים לאחוז זה בידו של זו, ובעודם מזמזמים כזבובים, לזגזג את דרכם לפיליפינים. מתישהו בספטמבר. איפשהו בין חוף א' לחוף ב'. ואתם הרי יודעים שיושבי הבית הם אנשים רציניים, ועל כן, דקה אחרי שפצחו בחיפושי טיסות, פצחו גם בחיפושי מתכונים. תהרגו אותי אם חכי המערבי יידע להבדיל בין המרק הזה לבין מרק תאילנדי, אבל יושב הבית אוהב סלמון בכל שפה, אני חושבת. המתכון והתמונה של אוכל.קום.

אבל הכי מצחיק זה לאכול מרק על הבוקר

רכיבים ל-4-6 מנות

  • 1 כף שמן צמחי
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ לקוביות בינוניות
  • 3 שיני שום בינוניות, קצוצות
  • 1 כפית מלח
  • 2 עגבניות בינוניות, ללא גרעינים וקצוצות לקוביות בינוניות
  • 1 כוס יין לבן יבש
  • 4 כוסות מים
  • 200 גרם צנונית, קלופה וקצוצה לקוביות של שישה מילימטרים
  • 3 כפות מיץ לימון
  • 2 כפות רוטב דגים
  • 2 כפות ממרח מיסו לבן
  • 0.5 קילו סלמון, קלוף, מפולט, וחתוך לקוביות של כשני סנטימטרים
  • 1 כוס עלי בייבי או ארוגולה, חתוכים גס
  • פלפל שחור
  • אורז לבן מאודה

אופן ההכנה

  1. מחחמים שמן בסיר גדול על אש בינונית. מוסיפים בצל, שום ומלח ומבשלים עד שהם מתרככים, כ-5-8 דקות. מוסיפים את העגבניות ומבשלים, תוך ערבוב מתמיד, עד שהן מתרככות כ-3-5 דקות
  2. מגבירים את האש לבינונית גבוהה, מוסיפים את היין, מגרדים מתחתית הסיר כל פיסה של בצל חום שיש שם, ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש לבינונית נמוכה ומבשלים עד שהיין מצטמצם בחצי, כ-7 דקות
  3. מוסיפים מים, צנונית, לימון ורוטב דגים ומערבבים. מכסים את הסיר ומבשלים על אש נמוכה כעשר דקות, עד שהצנוניות מתרככות
  4. מוציאים חצי כוס מהנוזל לקערה. מוסיפים את ממרח המיסו מערבבים עד שהוא נמס לגמרי. מחזירים את התערובת לסיר ומערבבים
  5. מגבירים את האש לבינונית, מוסיפים את הסלמון ואת העלים הירוקים ומערבבים. מבשלים עד שהסלמון מבושל והעלים הירוקים התרככו, כשלוש דקות. טועמים ומוסיפים פלפל שחור או לימון אם צריך
  6. מוזגים לקערות, מתבלים בפלפל ומגישים עם אורז לבן

דלורית ברוטב חצילים ורכז רימונים

יושבי הבית נוסעים לברלין! כן, הם מודעים לאובססיה הקלה שתקפה אותם עם העיר הזאת, אבל אין מה לעשות, יש ערים שאתה מרגיש בהן בבית, ויש תקופות בחיים כשאתה יוצא לחופש אתה רוצה להרגיש בבית. אל דאגה, הנסיעה הארוכה הבאה שלנו תהיה למקום חדש לחלוטין. בכל אופן, אנחנו נוסעים ביום רביעי, ובבית יש שני מצרכים מיותמים: דלורית וחצילים. והפלא ופלא, מצאתי מתכון שנראה טעים שהמרכיבים המרכזיים בו הם דלורית וחצילים. לקי מי! המתכון והתמונה של "ג'ואן אוכלת היטב עם אחרים", על פי הספר האהוב של אוטלונגי.

רכיבים ל-2 מנות עיקריות

  • 1 דלורית גדולה
  • 1 כף גרעיני דלעת, ירוקים ולא מומלחים
  • 1 כף גרעיני חמניה
  • 1 כף שומשום
  • 10 גרם שקדים פרוסים
  • בזיליקום, להגשה
  • מלח ים ופלפל שחור טחון טרי

לרוטב

  • 1 חציל בינוני
  • 150 גרם יוגורט יווני
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 כף רכז רימונים
  • 3 כפות מיץ לימון
  • 2 כפות כוסברה
  • 1 שן שום

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-230 מעלות. קוצצים את החלק העליון והתחתון של הדלורית וחוצים אותה לאורכה. מסירים את הגרעינים. חותכים כל חלק לקשתות ברוחב 2 סנטימטרים. מניחים את הקשתות על תבנית מרופדת בנייר אפיה ומברישים בשמן זית. מפזרים מלח ים ופלפל שחור וצולים 30-35 דקות, עד שהדלורית רכה למגע מזלג
  2. מנמיכים את טמפרטורת התנור ל-180 מעלות. מערבבים את כל הגרעינים ומשטחים אותם בתבנית. צולים 5-8 דקות, עד שהם שחמחמים ומדיפים ריחות
  3. שורפים את החציל על הגז (או על הגריל, אם יש לכם. לנו אין), על אש בינונית גבוהה. צולים 13-14 דקות, או עד שעור החציל נסדק והחציל עצמו מרגיש כבד ורך. חותכים את החציל ומוציאים את הבשר. מניחים את בשר החציל לייבוש במסננת ואז קוצצים אותו גס
  4. מערבבים בקערה חציל, יוגורט, רכז רימונים, מיץ לימון, כוסברה ושום. אם רוצים מרקם חלק יותר, מעבדים במעבד מזון.  מוסיפים מלח ופלפל שחור לפי הטעם
  5. מניחים את הדלורית בצלחת הגשה, מפזרים מעליה גרעינים ובזיליקום, ומגישים עם רוטב החצילים

גרגרי רימון וחומוס ביחד עם בצלי שאלוט ועשבי תיבול

טוב, נמאס לי. נמאס לי לקנות סלט בעבודה, לשלם עליו איזה ארבעים שקל, ולקבל סלט לא טעים. יש כל מיני סוגי בעיות בסלט – הוא יכול להיות לא טרי, הוא יכול להיות עמוס בפריט מסוג אחד (תמיד זה יהיה בצל אדום או גרגירי חומוס), הוא יכול לכלול פתאום פריטים לא קשורים – אבל תמיד יהיו איתו בעיות. ועל כן, נכנעתי. גם אני לוקחת אוכל לעבודה. בתחילת השבוע יושב הבית קנה לי קנייה חגיגית בסופר: קופסת חסה, עגבניות, מלפפונים, צנוניות ושמן זית עם לימון. הלכתי נרגשת לעבודה, בתוספת יוגורט ומעט פסטו ביתי. זה היה כל כך טעים. זה היה כל כך מרגיע. זה היה הדבר הנכון! חוץ מזה שאני מתעצלת, ועל כן חותכת לי סלט קטן ועל כן מורעבת כבר בשש. אבל בקטנה! הבעיה היחידה היא שאחר כך לא בא לי לראות סלט עוד פעם עד למחרת בצהריים. אז צריך קצת לגוון את ההגדרה של מהו סלט. המתכון והתמונה של "רעב ורוטב".

וזה גם חם!

רכיבים

  • 100 גרם קינואה
  • 1 כוס גרגירי חומוס מבושלים או מקופסה
  • 200 גרם בצלי שאלוט, קלופים וחצויים
  • 3 כפות רכז רימונים
  • 3 כפות שמן זית
  • 2 כפות מיץ לימון
  • 3 לימונים כבושים, קליפה בלבד, קצוצה דק
  • מלח ופלפל
  • צרור גדול של נענע וצרור גדול של פטרוזיליה, קצוצים דק
  • גרגרים מרימון אחד
  • 30 גרם פרוסות שקדים, קלויות

אופן ההכנה

  1. מערבבים את בצלי השאלוט עם כף רכז רימונים וכף שמן זית ומניחים בתנור שחומם ל-200 מעלות למשך 25 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. עשר דקות לפני תום הקלייה, מוסיפים גם את גרגירי החומוס ומערבבים במרינדה
  2. מרתיחים מים בסיר ומבשלים את הקינואה 10-15 דקות, עד שהיא מתרככת. מייבשים
  3. מניחים עשבי תיבו, לימון, גרגרי רימון, שקדים, שאלוט, גרגרי חומוס וקינואה בקערה גדולה. מערבבים יחד עם שארית שמן הזית, רכז רימונים ומיץ לימון. מתבלים במלח ובפלפל

גלידת לימון שלא זקוקה למכונת גלידה

איזה לילה משונה היה פה בבית, אתם מתים. קודם כל חזרנו מהעבודה ישר לשנת צהריים, שממנה קמנו שעתיים לאחר מכן, מרוצים כמו חתולים שליקקנו הררי שמנת. יושב הבית התנדב להביא פלאפל מפלאפל גבאי, ויושבת הבית שיחקה באייפון. אחרי הפלאפל – לא מדהים, אבל פתוח בתשע בערב – ואחרי עוד כמה חיפושי אינטרנט, הלכנו לרוטשילד, לעיר האוהלים. כבר היינו שם בשבת, אבל הפעם היו עוד יותר אנשים ועוד יותר אוהלים ועוד יותר רוח פסטיבלית. יושב הבית הסתובב קצת והלך לעבוד. כן, באמצע הלילה, כמו שקורה לעתים לאנשים שעובדים באינטרנט. יושבת הבית נשארה באוהלים, והקשיבה לכל מיני אנשים – בעיקר גברים, חייבת לומר – שהיו להם כל מיני דברים להגיד לאומה או למעגל האנשים שסביבם. אי אפשר להסביר עד כמה זה משונה, שפתאום באמצע רוטשילד, באמצע רוטשילד!, אנשים יכולים לחלום על יצירת פוליטיקה חדשה ואף אחד מסביבם לא צוחק, רק מחבק. כל כך משונה, שאין לי דרך להתמודד עם זה, מלבד לחכות ליושב הבית שיחזור מעבודות הלילה עם קערית גלידה שהכנתי כבר בשבוע שעבר, והתקמצנתי עליה מאד מאז. המתכון של "בישול כן". התמונה של יושב הבית.

בתמונה, עם עוגיות אוראו להגברת המתיקות

רכיבים לקופסת פלסטיק בינונית

  • 0.3 כוס מיץ לימון (אפשר גם רבע, אם פחות אוהבים לימון)
  • 250 גרם אבקת סוכר
  • 300 מיליליטר שמנת להקצפה, כ-32% שומן (אני השתמשתי ב-38%)

אופן ההכנה

  1. מערבבים לימון ואבקת סוכר בקערה קטנה
  2. מקציפים את השמנת בקערה גדולה, עד שהיא מסמיכה ונוצרות גבעות קטנות. מערבבים פנימה את תערובת הלימון ומקציפים שוב עד שנוצרות שוב הגבעות הקטנות
  3. מעבירים לקופסה עמידת מקפיא ומקפיאים לפחות שש שעות, או עד שמגיעים מרקם גלידתי מהמם

קציצות עדשים אדומות וטופו

מכל מקום אני שומעת שיחות נדל"ן. זה כמובן לא רק שיחות נדל"ן, אלא יותר שיחות "לאן לעזאזל נוליך את החיים שלנו?" השיחות האלו מלוות בשיחות על מאהל המחאה, ועל האם באמת היה דחוף לעשות אותו ברוטשילד, ועל האם ההיפיות של האנשים שם, אהבה וקבלה, וחום והכלה, יכולה באמת לעמוד במבחן המציאות. במקביל, אני קוראת ספר על היפי מזדקן, שמחזיק בידו חומר נפץ, ותוהה האם עליו לנקוט באלימות כדי לשכנע את העולם בצדקת דרכו הקומוניסטית. כל זה מותיר אותי עם שאלות גדולות, שאין לי תשובות עליהן. כי מאיפה לי לדעת מי צודק? ומאיפה לי לדעת מה הדרך הנכונה לעשות דברים?  ואיכשהו, יותר מהכל, בא לי לברוח לחו"ל, איפה שאני לא אמורה להתעסק בבעיות העולם, עד שזה יקרה אני מאכילה את יושבי הבית. המתכון של "שוק האוכל המלא". יצירת המופת התמונתית היא של יושב הבית.

בתמונה עם שוט איולי חריף תוצרת בית

רכיבים לכ-14 קציצות

  • 1.5 כוסות עדשים אדומות
  • 5 כוסות מים, מומלחים
  • 1 בצל בינוני, קצוץ
  • 1 גזר גדול, קצוץ
  • 2 כפיות שום כתוש
  • שמן זית לשימון המחבת
  • 1 כף אורגנו טרי, קצוץ
  • מלח ופלפל שחור
  • 0.75 כוס פירורי לחם פנקו
  • 4.5 כפיות מיץ לימון
  • 300 גרם טופו, מרוסק בבלנדר

אופן ההכנה

  1. מבשלים את העדשים בסיר גדול עם חמש כוסות מים מומלחים, עד שהן רכות. מייבשים ומצננים
  2. במחבת גדולה מאדים בצל, גזר ושום בכפית שמן זית כשתי דקות. מוסיפים אורגנו, מלח ופלפל ומבשלים עוד כמה דקות, עד שהם רכים. מצננים
  3. בקערה גדולה מערבבים פירורי לחם, מיץ לימון, טופו מרוסק, שתי כפות שמן זית, עדשים מבושלות ואת תערובת הבצל. מצננים במקררים חצי שעה, ומעצבים לצורת קציצות
  4. מחממים שמן לטיגון במחבת גדולה, ומטגנים את הקציצות עד ששני הצדדים קריספיים וזהובים. במקרה הצורך, מסיימים את הבישול ב-180 מעלות בתנור, כדי לוודא שכל הקציצות חמות בהגשה

 

עלי הגפן הממולאים של תמרה

להכין עלי גפן זו שטות מוחלטת. ראשית זה לא באמת אוכל. זה יותר לכיוון החטיף. שנית, סבתא שולה, שהיא הסבתא שלו לא שלי, מכינה עלי גפן מעולים. שלישית, זה לוקח מלא זמן. ובכל זאת, להכין עלי גפן זה גאוני. כל דקה במטבח מרגישה כמו מרד נגד הסדר הטוב, נגד ההיגיון, נגד הלהספיק להספיק להספיק הרגיל. אז הכנתי עלי גפן, לפי הספר ממש. כולל לקנות עלי גפן בשוק. ולרכך אותם. ולגלגל אותם. ולהכין מלית. ולבשל שעה ארוכה. יצא מכוער אך מהמם. המתכון מהספר שיושב הבית קיבל ליומולדת, של יותם אוטלונגי וסמי תמימי. התמונה של יושב הבית.

רכיבים ל-20 עלי גפן

  • כ-30 עלי גפן טריים או משומרים
  • 0.5 כף שמן זית
  • 1 כף מיץ לימון
  • 0.25 כפית מלח
  • 150 גרם יוגורט 7% (יוגורט יווני)

למילוי

  • 1 כף שמן זית
  • 1 בצל, קצוץ דק
  • 110 גרם אורז ריזוטו (ארבוריו)
  • 1.5 כפות מיץ לימון
  • 2.5 כפות צימוקים
  • 2 כפות צנוברים
  • 2 כפות פטרוזיליה קצוצה
  • 0.5 כפית פלפל אנגלי טחון
  • 0.25 כפית קינמון טחון
  • 0.25 כפית ציפורן טחונה
  • 0.5 כפית נענע מיובשת
  • 0.5 כפית מלח
  • פלפל שחור מגורר בנדיבות

אופן ההכנה

  1. מכינים את המילוי. מחממים שמן זית בסיר בינוני ומאדים את הבצל בתוכו עד שהוא רך אבל לא מזהיב, כשמונה דקות. מוסיפים את האורז ומערבבים, כדי שכולו יהיה מכוסה בשמן. מוסיפים את שאר מרכיבי המילוי ומבשלים על אש בינונית עשר דקות. התערובת צריכה להיות מתוקה חמוצה, והאורז עדיין קשה. מסירים מהאש
  2. מכינים את עלי הגפן. יוצקים מים רותחים על עלי הגפן ומשאירים כך עשר דקות. מוציאים מהמים ומייבשים במגבת נייר. עלים קרועים או קטנים מדי מניחים בתחתית של סיר בינוני, כדי לרפד אותו ולהבטיח שהעלי גפן הממולאים לא יישרפו
  3. ממלאים. בוחרים עלים ברוחב של כ-13 סנטמיטרים (את השאר מניחים בתחתית הסיר). מניחים עלה על משטח עבודה, כשהצד המשורג כלפי מטה, ומעבירים כשלושת רבעי כפית מן המילוי למרכז תחתיתו של העלה, בלי להתקרב לשוליים. אוחזים בשני הצדדים ומרפלים אותם מעל האורז. כעת מגלגלים במהודק לכיוון ראש העלה, ויוצרים סיגר קצר בגודל של כ-3*1 בערך. מניחים את עלי הגפן הממולאים בצפיפות בסיר
  4. מבשלים. יוצקים מים כך שיכסו את עלי הגפן. מוסיפים שמן זית, מיץ לימון ומלח. מניחים צלחת על העלים כדי שלא יזוזו במהלך הבישול, ומבשלים על האש הנמוכה ביותר האפשרית 50-60 דקות, עד שהעלים רכים וכמעט שלא נותרו נוזלי בישול. לפעמים צריך להוסיף קצת מים בדרך
  5. מעבירים את עלי הגפן הממולאים לצלחת הגשה, ומגישים קר עם יוגורט

 

גלידת עוגת לימון

יש בקרים בהם יושבת הבית מתעוררת עם הזריחה, כולה מוכנה להתמודד עם היום, לצאת אל המרחבים, לרוץ בשדות העירוניים, להילחם את מלחמותיה, לשתות את תה המנחה שלה,  ולחיות לחיות. יושב הבית, לעומת זאת, מוכן לישון קצת, להתפך, לישון עוד קצת, להתכסות קצת, להוריד קצת את השמיכה, להתהפך, לגרגר כשמלטפים אותו ואז לישון עוד קצת. אי התאמה. יש בקרים שהפוך. יושב הבית מוכן לקום, ללבוש את בגדי הספורט שלו, לרוץ, להתקלח, ללכת לשתות קפה, לקרוא עיתון, קומי, הוא אומר לי, כבר בוקר. יושבת הבית רק רוצה לישון עוד קצת, למשוך מעליה את השמיכה, ולא להודות בקיומו של היום. אי התאמה. ובכל זאת, התאמה מושלמת. הבוקר היה תורי לרוץ, ולמצוא באינטרנט גלידת עוגת לימון, שזה בול מה שצריך כדי להתחיל בוקר כראוי. טוב, יותר כמו גלידת לימון עם ביסקוויטים, ובכל זאת כל מה שצריך כדי להתחיל את הבוקר. המתכון והתמונה של "אוכל של חיים טובים".

מעניין מתי אני באמת אכין גלידה

רכיבים לשש מנות

  • 1.5 כוסות חלב
  • 0.5 כוס מיץ לימון
  • 0.5 כוס שמנת מתוקה
  • קמצוץ מלח
  • 1 קופסה (400 גרם) חלב מרוכז ממותק
  • 6 ביסקוויטים, מרוסקים
  • פלחי לימון

אופן ההכנה

  1. בקערה גדולה מערבבים חלב, מיץ לימון, שמנת, מלח וחלב מרוכז
  2. אם יש מכונת גלידה, מוזגים את התערובת למכונה ומכינים גלידה לפי הוראות היצרן
  3. אם אין מכונת גלידה, מוזגים את התערובת לקערה או תבנית או כל דבר שיכול לעמוד בקירור במקפיא ומכניסים להקפאה
  4. אחרי 45 דקות, בודקים את התערובת. אם היא מתחילה לקפוא בקצוות, מוציאים מהמקפיא ומערבבים בנמרצות בעזרת מיקסר ידני או בלנדר מוט או מרית או מטרפה. ממש טורפים אותה ושוברים כל חלק קפוא. מחזירים למקפיא
  5. ממשיכים לבדוק כל שלושים דקות, ומערבבים בנמרצות בכל פעם שהיא מתחילה לקפוא. עושים זאת שוב ושוב במשך שעתיים שלוש עד שהגלידה מוכנה
  6. מערבבים שליש כוס פירורי ביסקוויטים לגלידה. ומגישים עם פירורי ביסקוויטים למעלה

 

בטטות ברוטב קוקוס קארי ונענע

בכל סופשבוע מגיע הרגע שבו יושב הבית חושב מה הוא יכין לעצמו לאכול השבוע. זה תמיד בא עם אורז. וכך תמיד יש צורך במתכונים חדשים שטובים עם אורז בדרך לעבודה. המתכון הזה נשמע לי כל כך טעים, שאני ממש יכולה להריח אותו הרחק מהמטבח. נדמה לי שהיום אזמין צ'אנדרה. המתכון והתמונה של "מתכונים עונתיים בריאים".

אולי הדרך היחידה שבה בטטות אינן סתם ממרח רך ומתקתק

רכיבים

  • 0.5 כפית זרעי חרדל
  • 0.5 כפית זרעי שומר
  • 1 כף שמן זית
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 1.5 כפית אבקת קארי
  • 1 כוס חלב קוקוס
  • 1 כוס ציר ירקות
  • 1 כפית מלח
  • 1 קילו בטטות, כ-3 גדולות, חתוכות לקוביות בגודל שניים שלושה סנטימטרים
  • 0.25 כוס נענע טרייה, קצוצה
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה, קצוצה
  • 0.25 כוס קשיו קלויים, קצוצים
  • 1 כף מיץ לימון

אופן ההכנה

  1. טוחנים זרעי חרדל ושומר במטחנת תבלינים או במטחנת קפה או במכתש ועלי עד שהם טחונים גס
  2. מערבבים שמן זית, שום, אבקת קארי וזרעים טחונים במחבת. מבשלים על אש בינונית דקה או שתיים עד שעולים ניחוחות. מערבבים פנימה חלב קוקוס, ציר ירקות ומלח. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מוסיפים בטטות, מכסים ומנמיכים שוב. מבשלים עם מכסה 20-25 דקות, תוך ערבוב מדי פעם, עד שהבטטות רכות. מסירים מהאש ומערבבים פנימה נענע, כוסברה, קשיו ומיץ לימון

שעועית לבנה עם תרד וסומאק

בושה היא אחד מהרגשות האידיוטיים ביותר שקיימים. זה לא סתם שאין הביישן למד, הוא גם לא מדבר עם זרים, לא מדבר באוניברסיטה, לא מדבר בעבודה, לא מדבר בארוחות רבות משתתפים, ואפילו לא מדבר עם המוכרים בשוק. באלוהים שאין לי מושג למה התכונה הזו טובה, מלבד  להבטיח שכנראה לעולם לא אהיה בהמה בציבור. ולמה אני מספרת את כל זה? מצאתי לי מתכון ובו דיוויד לייבוביץ', הדיוויד לייבוביץ' של ספרי הקינוחים שאמורים להיות המעולים בעולם, מבשל מתכון עם חמציצים. כן, אותו עשב מצדי הדרכים שאמור לגדול ממש עכשיו! ככה, גבוה ונמוך בהנאה רבה. רק מה? הייתי אמורה ללכת לשוק ולבקש מהמוכר חמציצים, שזה מביך אותי מאד. התאמנתי בבית ובדרך לשוק. אבל לא הצלחתי לבקש. על כן, הכנתי את המנה הזו עם תרד. יצא טעים מאד, אבל עכשיו לעולם לא אדע האם החמציצים היו עושים את כל זה אחרת. המתכון הוא בעצם של יותם אוטולנגי, השף הירושלמי שמצליח מאד בלונדון, והוא מתפרסם גם בבלוג של דיוויד לייבוביץ'. התמונה של יושב הבית.

רכיבים לארבע מנות עיקריות

  • 450 גרם שעועית לבנה
  • קומץ סודה לשתייה
  • 8 בצל ירוק, חתוכים לפיסות באורך 7 סנטימטרים
  • 1 שן שום, קלופה ופרוסה
  • 200 גרם חמציצים או תרד טורקי, חתוכים לרצועות ברוחב שני סנטימטרים
  • 2 כפיות מלח
  • 1.5 כפות מיץ לימון טרי (או שלוש כפות אם משתמשים בתרד)
  • 150 גרם פטה
  • 2 כפיות סומאק
  • ערימת עשבי תיבול טריים כמו שרוויל, שמיר, נענע או פטרוזיליה

לטיגון השעועית

  • 0.25 כוס שמן זית
  • 4 כפות חמאה

אופן ההכנה

  1. שוטפים את השעועית ושמים אותה בקערה גדולה להשריה ללילה. אני השריתי אותה לשעתיים והיא היתה בסדר גמור, אז לא צריך להתחשב ברגשותיה כל כך
  2. מוסיפים קומץ סודה לשתייה ומבשלים את השעועית עד שהיא רכה. הזמן נע בין 30 דקות לשעה וחצי, תלוי בשעועית
  3. ברגע שהיא מבושלת, מייבשים היטב, ומערבבים עם מעט שמן זית, שמונע מהקליפה להתקלף, ומעט מלח
  4. מטגנים את השעועית בשכבה אחת. אם המחבת לא מספיק גדולה מטגנים בשני חלקים, ומשתמשים בחצי מהשמן והחמאה לחלק הראשון וחצי לחלק השני. מאדים את השעועית ומשתדלים לא לערבב יותר מדי, עד שהיא משחימה. מערבבים ומשחימים גם את הצד השני
  5. משחימים את יתר השעועית ובדקה האחרונה של הבישול, מוסיפים את הבצל הירוק, השום והחמציצים. מבשלים עד שהירקות הירוקים מתרככים, מה שאמור לקחת עוד דקה
  6. מסירים מהאש ומוסיפים את יתר השעועית וחצי כפית מלח. מצננים לטמפרטורת החדר
  7. מוסיפים את מיץ הלימון, הסומאק ועשבי התיבול שנקצצו גס. מפוררים מעל פטה ומגישים

עוגת גבינה סודית

כמו שאתם יודעים, כל שבוע יש בבית הזה איזה משהו מתוק. עוגיות, לרוב. אבל לפעמים גם עוגות. שאני עושה. או שאמא של יושב הבית עושה (תמיד מעולות באופן חינני כל כך). זה לא משפיע עליי כל כך. אוכלת יותר. אוכלת פחות. אבל העוגה לא הופכת למרכז הבית. עד שהגיעה עוגת הגבינה שהכנתי לפני כמה שבועות. פתאום מצאתי את עצמי שואלת את עצמי מתי אחזור כבר הביתה כדי שאוכל לאכול איזו פרוסה. ומיישרת. ונותנת לי שתי פרוסות כדי שאשתוק. ומונעת ממני פרוסה, כי כבר אכלתי אחת בבוקר. כל הטריקים הזולים, הבינוניים והמרושעים בספר. מסתבר שאני ממש אוהבת עוגות גבינה. והיום היומולדת שלי. אז הנה לי מתכון, ועוד סודי, של "כאוס במטבח", ביחד עם התמונה.

אם מישהו כותב סודי, מייד אני מאמינה לו שזה טוב

רכיבים לתבנית 22 סנטימטרים
לבצק

  • 1 כוס פירורי ביסקוויטים
  • 0.3 כוס סוכר חום דחוס
  • 0.25 כוס חמאה, מומסת

למילוי

  • 560 גרם גבינת שמנת
  • 1.75 כוס סוכר
  • 2 כפיות תמצית וניל
  • 3 ביצים
  • 3 כפיות עמילן תירס
  • 2 כוסות שמנת מתוקה
  • 0.5 כפית מלח
  • 2 כפיות מיץ לימון

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. מערבבים את כל חומרי הבצק בקערה
  2. מועכים את התערובת לתחתית ולדפנות התבנית. מחממים תנור ל-160 מעלות
  3. מכינים את המילוי. טורפים גבינת שמנת, סוכר ותמצית וניל במיקסר או במיקסר ידני
  4. מוסיפים את הביצים, אחת אחת, ומוודאים שכל אחת נטמעת לגמרי בבלילה לפני שמוסיפים את הבאה
  5. מוסיפים עמילן תירס, שמנת מתוקה ומלח. טורפים במהירות הגבוהה ביותר כמה דקות, עד שהתערובת אוורירית ותפוחה
  6. מוסיפים מיץ לימון
  7. שופכים את המילוי לבצק ואופים שעה. מניחים נייר אפיה מתחת לתבנית, כי העוגה ענקית והיא עלולה לתפוח אל מעבר לקצות התבנית
  8. בתום השעה, בודקים אם קיסם שננעץ במרכז העוגה יוצא יבש. אם כן, מכבים את התנור ומשאירים את העוגה שם חצי שעה
  9. פותחים את דלת התנור ומניחים לעוגה להצטנן לטמפרטורת החדר. לאחר מכן מעבירים למקרר לצינון של לילה