מרק טורטיות

יושבי הבית הפכו בשבוע שבועיים האחרונים לכל כך יושבי בית, שבכל פעם שנערכת התייעצות חשאית כדי לבדוק האם הגיע הזמן לצאת החוצה, עולה מייד קריאה ברורה ונרגשת להשארת יושבי הבית בביתם. אין לדעת אם זה החורף, האירועים המרגשים שהסתיימו (יושב הבית יספר עליהם), האירועים המרגשים שעוד צפויים (פריז!!!!!!) או תאוות הקריאה בבית שעולה על גדותיו מרוב דברי דפוס, אבל העובדה נותרת כשהייתה: יושבי הבית הפכו לעוד יותר יושבי בית. על כן, ללא הרף הם מבשלים אוכל של הבית שלהם. והפעם, הבית שלהם במקסיקו סיטי. זה מתכון לא צמחוני, כך שהסיכוי שבאמת יכינו אותו לא הכי הכי גדול, אבל איזה טעים זה נראה! המתכון והתמונה של "ניו-יורק טיימס".

אוהבת טורטיות

רכיבים ל-4-6 מנות

  • קילו שוקיים עוף
  • 1 בצל בינוני, חתוך לרבעים, עם הקליפה
  • 1 ראש שום, חצוי, עם הקליפה
  • 0.25 כוס שמן צמחי
  • 6 טורטיות תירס
  • מלח
  • 2 כפות צ'יפוטלה באדובו
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה, קצוצה
  • 2 אבוקדו, מגולענים, קלופים וחתוכים לקוביות
  • 120 גרם מוצרלה, מגוררת או חתוכה לקוביות
  • לימון פרוס, להגשה

אופן ההכנה

  1. מניחים את העוף, שלושה מארבעת רבעי הבצל והשום בסיר גדול. ממלאים מים עד כדי כיסוי (כ-10 כוסות) ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש כך שהנוזלים יבעבעו בעדינות. מבשלים, ומקפים את הקצף מדי פעם, עד שהעוף רך מאד, כ-45 דקות עד שעה
  2. בינתיים, מחממים את השמן הצמחי במחבת גדולה על אש בינונית. כאשר השמן חם, מטגנים שתיים מהטורטיות, והופכים פעם אחת, עד שהם קריספיות וזהובות, כ-2-3 דקות לטורטיה. מייבשים במגבת נייר. חותכים את ארבע הטורטיות הנותרות לרצועות, מוסיפים אותן למחבת, מערבבים עדי להפריד ביניהן ומטגנים עד שהם קריספיות וזהובות, עוד שתיים שלוש דקות. מייבשים במגבת נייר ומתבלים במלח בעודן חמות
  3. כאשר העוף רך, מעבירים אותו לצלחת או לקרש חיתוך בעזרת מקלחיים או כף מחוררת (או מעבירים אותו למקרר או למקפיא כדי שהוא יתקרר מהר יותר). כאשר אפשר לגעת בו, קורעים את הבשר באצבעות, וזורקים את העצמות והעור
  4. בזמן שהעוף מתקרר, מסננים את הציר וזורקים את הירקות. מקלפים את הרבע האחרון של הבצל ומניחים במעבד מזון עם צ'יפוטלה, רבע כוס כוסברה וקמצוץ מלח. מפוררים את שתי הטורטיות השלמות המטוגנות ומוסיפים מספיק ציר כדי למלא קצת יותר מחצי מעבד מזון. מעבדים עד שהתערובת חלקה ככל האפשר
  5. מחזירים את המשחה ואת הציר הנותר לסיר ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש כך שהתערובת מבעבעת קלות ומבשלים עוד חמש דקות. מוסיפים את העוף, טועמים ומוסיפים מלח במידת הצורך. מחלקים את האבוקדו, הגבינה והכוסברה בין ארבע עד שש קערות. מוזגים את המרק לקערות ומקשטים ברצועות טורטיה. מגישים מיד עם פרוסות לימון

אמן נהיה שם: פלפלים ממולאים בקפרזה

יושבת הבית גאה ונרגשת להכריז על קטגוריה חדשה כאן בבלוג: "אמן נהיה שם". בקטגוריה זו יופיעו מתכונים של מסעדות מפורסמות, שאנחנו מקווים מאד להגיע אליהן. בינתיים, עד שנגיע, אנחנו כנראה נבשל את המתכונים שהן מציעות לציבור הרחב. הרעיון, אני מודה, גנוב מסדרת מתכונים שפורסמו ב-iVillage, רק שאצלנו הוא יהיה מותאם לרכיבים שאפשר להשיג בישראל גם מבלי למכור כליה. והמסעדה הראשונה היא petersham nurseries הלונדונית, שזכתה בכוכב מישלן לאחרונה, למרות שיש לה שפית ולא שף. השפית סקיי גינגל נודעת בשימוש שלה בחומרי גלם עונתיים, ולפי התמונות, המסעדה שלה נמצאת בלב גן פורח. המתכון והתמונה מ-iVillage.

הלאה האורז.

רכיבים לארבע מנות

  • 8 עגבניות בשלות
  • מלח ים ופלפל שחור טחון טרי
  • 4 פלפלים אדומים
  • 12 עלי בזיליקום
  • 4 שיני שום, קלופות ופרוסות דק
  • 6 אנשובי בשמן, קצוצים
  • 2 כדורי מוצרלה בופאלו
  • 2 כפות שמן זית
  • 12 זיתים שחורים
  • 100 גרם בצל אדום, קלוי

אופן ההכנה

  1. חותכים צלב בחלק התחתון של העגבניות ומניחים במים רותחים. מקלפים את העגבניות ומצננים
  2. מחממים תנור ל-180 מעלות. חוצים את הפלפלים לאורך ומסירים את הזרעים ואת החלקים הלבנים. מניחים את הפלפלים כשפיהם פעור בתנית אפייה שתתמוך בהם בנוחות
  3. חוצים את העגבניות ומפלטים אותן, ואז קוצצים גס את בשר העגבניות ואת עלי הבזיליקום
  4. ממלאים את חצאי הפלפלים בעגבניות, שום, בזיליקום ואנשובי. מטפטפים מלמעלה שמן זית ומתבלים היטב בפלפל שחור (בלי מלח, כי אולי מליחות האנשובי תספיק). אופים בתנור עד שהפלפלים רכים ומשחירים מעט בקצוות, כ-25-30 דקות
  5. בודקים תיבול ומניחים לפלפלים להצטנן לטמפרטורת החדר
  6. מסדרים את הפלפלים בצלחת גדולה משותפת או בצלחות אישיות. קורעים מעל פיסות מוצרלה, זיתים ובצל אדום קלוי. אפשר גם לשים מלמעלה קצת שמן בזיליקום

צנצנת קפרזה

אני יודעת שהכוסות האלו עם האוכל הצרפתי המעודן הן בדיוק זה: כוסות עם אוכל צרפתי מעודן. verrines זה לא משהו שנוהגים לאכול מדי יום. אבל כל כך בא לי עליהן. זו צורת ההגשה הכי אלגנטית והכי משחקית שראיתי, כי היא מאפשרת למי שמכין אותה לשחק בצורות במרקמים ובצבעים ולמי שמקבל אותה לשחק בהרכב של הביס שלו. אם היו שואלים אותי מה בא לי היום, אז זו הייתה התשובה. המתכון והתמונה של Lazaro cooks.

חייבת להכין!


רכיבים לארבע כוסות אספרסו

  • 2 עגבניות קטנות עד בינוניות, קלופות וקצוות
  • 1-2 כפות ציר עוף
  • 1 כוס בזיליקום
  • 1 חלמון
  • 1 כפית מיץ לימון
  • מלח
  • 0.5 כוס שמן זית
  • 0.5 כוס מוצרלה, קצוצה
  • 2 כפות יוגורט


אופן ההכנה

  1. מניחים את העגבניות וציר העוף בבלנדר. מעבירים את התערובת למיכל שטוח ומקפיאים 30 דקות. מערבבים עם מזלג כדי לשבור את הקרח. חוזרים על התהליך כמה פעמים עד שכל התערובת קפואה ופתיתית
  2. מערבבים בזיליקום, מיץ לימון, חצי מהשמן וחלמון בבלנדר. מוזגים את יתרת השמן בזרם דק ומערבבים עד שמגיעים לסמיכות של מיונז. מתבלים במלח ומקררים
  3. מערבבים מוצרלה ויוגורט בבלנדר ומקררים
  4. כשרוצים להגיש, ממלאים את החצי התחתון של כוס האספרסו בקרם מוצרלה, מעליו שכבה של אמולסיית בזיליקום ומעליה גרניטה עגבניות

הפתעה בעגבניה

עוד יומיים אני נוסעת. אני כבר לא יכולה לעשות כלום. לא לקרוא. לא לכתוב. לא לגלוש באינטרנט. רק לראות טלוויזיה. ולשתות אלכוהול. אז בינתיים הוא אחראי על הכל. על הבלוג. על האוכל. על למזוג לי את האלכוהול. כזה חמוד. אולי להפתעה איטלקית שמנמנה יהיה לי כח היום בערב. המתכון והתמונה של bella limento (חיים יפים?)

כלכך כלכך שמנמנים

רכיבים

  • 6 עגבניות קטנות
  • 1 כדור מוצרלה, בקוביות
  • 8-10 עלי בזיליקום, קצוצים גס
  • קמח
  • פירורי לחם / פנקו
  • שמן צמחי
  • מלח ופלפל
  • 2 ביצים, טרופות

אופן ההכנה

  1. מוזגים כמה סנטימטרים של שמן למחבת לטיגון עמוק ומחממים ל-180 מעלות
  2. מקלפים את העגבניות בעזרת חליטה במים חמים או בעזרת סכין ללא חליטה. חותכים את קצה העגבניה ומוציאים את הבפנוכו. נזהרים לא לפצוע את העור. מתבלים במלח ובפלפל
  3. מניחים קומץ גדול של בזיליקום בתחתית העגבניה. ממלאים את יתר העגבניה בקוביות מוצרלה
  4. מקימים את תחנת הטבילה. מכינים שלוש קעריות עם קמח, ביצים טרופות ופירורי לחם או פנקו. מוחצים בעדינות כל עגבניה וטובלים בקמח, עוברים לביצה, ובסוף לפירורי לחם. חוזרים על התהליך עם כל העגבניות
  5. מניחים את העגבניות המצופות בשמן החים. מבשלים עד שהן זהובות בכל הצדדים. מעבירים לצלחת עם נייר סופג כדי להיפטר מעודפי השמן
  6. מגישים מייד

פטוצ'יני עם תירס וצ'ילי

ב-11 באוגוסט אני נוסעת לחודשיים. ככה. אני. לבדי. בלי יושב הבית. רציתי מאד לנסוע. אני מתה על ברלין. אבל המחשבה על לקום בבוקר בלעדיו במשך שישים ימים גורמת לי לרצות לרוץ למשרד הנסיעות ולבטל הכל. אני לא אעשה זאת, כי אני לא אישה היסטרית ותלותית (עאלק), ובמקום זאת אני אלך למקומות מנחמים ברשת. מצ'יזמו פרסם עמוד שלם עם מאכלי קיץ, שכולם כולם נראים מעולה. אחד מהם נראה מתאים במיוחד, ומכיל גבינה שנקראת בוראטה

. בוראטה היא מוצרלה שבתוכה קיפלו גבינת שמנת ועשבי תיבול. אני בחיים לא ראיתי כזו בארץ, אבל השמועות אומרות שיש כזו במעדניות נבחרות, באספקה לא סדירה. מה שאומר, שצריך למצוא תחליף. בהקשר הזה, נראה לי כדורי המוצרלה הקטנים שיש לנו במקרר יעשו עבודה טובה. במתכון המקורי יש גם פרושוטו, אבל כאן יוותרו עליו. המתכון והתמונה, כאמור, של מצ'יזמו.

מתה על תירס

רכיבים

  • 2 קלחי תירס
  • 120 גרם בוראטה (או מוצרלה)
  • 4 צ'ילי אדומים מיובשים, קצוצים
  • 0.5 כוס פירורי לחם
  • 0.5 כוס פרמז'ן
  • 250 גרם פטוצ'יני
  • שמן זית
  • מלח ים

אופן ההכנה

  1. מרתיחים מים בסיר
  2. מחזיקים את קלחי התירס ישרים בקערה ובעזרת סכין מורידים מהם את הגרגירים
  3. כשהמים רותחים, מוסיפים את הפטוצ'יני ומבשלים לדרגת אל-דנטה. שומרים חצי כוס ממי הבישול
  4. מחממים שתי כפות שמן במחבת גדולה. מוסיפים תירס וצ'ילי ומבשלים על אש בינונית 5-7 דקות, תוך ערבוב. מנמיכים את האש, ומוסיפים פרמז'ן, מערבבים דקה, ומכבים את האש. מוסיפים את פירורי הלחם ומלח
  5. מוסיפים את הפטוצ'יני ואת מי הבישול ומערבבים
  6. מסירים את העור של הבוראטה ומוסיפים חצי מהגבינה למחבת. מערבבים שוב
  7. מעבירים את הפסטה לצלחת ושמים מעל את יתרת הבוראטה. מקשטים בבזיליקום ובזרזיף שמן זית

פיצה פוסט

כל פעם שאבי מכין ארוחת ערב, הפיצות שלו נהיות טעימות יותר. הפעם זה היה ממש ממש ממש טעים, אז ביקשנו ממנו להתארח.

ביום חמישי בערב, הזוג מהבלוג באו לערב פיצה אצלנו בגבעתיים. אחרי שאכלו, שתו, נהנו והלכו להשתכר כל הסופשבוע, הם הציעו שאני אמתכן להם בבלוג את הפיצה. אז לא צילמנו בזמן ולכן התמונה היחידה שיש היא של התנור, האבן הרשת והפירורים.

והפיצה? הייתה לא רעה בכלל. אחרי כמה נסיונות מוצלחים יותר וגרועים פחות, ואחרי סקירה של לא מעט מתכוני פיצה באינטרנט, ומסתבר שיש לא מעט כאלה, הגעתי למתכון הפשוט אך המוצלח למדי הזה:

(המתכון מתאים לארבע פיצות שמנמנות גדולות או חמש פיצות דקות – שלדעתי מוצלחות יותר)

לבצק:

  • 1 קילו קמח רגיל
  • 50 ג’ שמרים טריים (שקית שמרית או קוביה)
  • 2 כוסות מים פושרים
  • 2 כפות סוכר
  • 1 כף מלח
  • 4 כפות שמן

לרוטב:

  • 5-6 עגבניות רכות (אפשר להחליף בקופסת עגבניות מקולפות – זה בסדר גמור)
  • 3 שיני שום
  • אורגנו – לפי הטעם
  • מלח
  • פלפל שחור
  • צ’ילי – לפי הטעם
  • שוט של וודקה
  • שמן זית

לכיסוי:

  • גבינת מוצרלה מגורדת
  • פתיתי גבינת עמק
  • תוספות תוספות תוספות

מה עושים

  1. מערבבים בקערה את הקמח השמרים והסוכר, מוסיפים בהדרגה את המים ולשים כל הזמן. סיכוי טוב שכוס וחצי יספיקו אך אם עדיין לא נוצר בצק אחיד, תוסיפו עוד חצי כוס מים. כשמתקבל מרקם של בצק, להוסיף את המלח והשמן. כשמוסיפים את השמן בשלב הזה, זה משפר את הבצק (אין לי באמת הסבר הגיוני לזה)
  2. לשים לשים לשים, מכסים במגבת ומתפיחים עד להכפלת הנפח – בערך שעה
  3. ועוברים להכין את הרוטב: מבשלים את העגבניות בסיר עם מים רותחים כחמש דקות. מסננים, מקררים ומקלפים בעדינות את העגבניות ואז קוצצים אותן לקוביות קטנות (חשוב לשמור גם את הנוזלים שלהן). קצת שמן זית לתוך הסיר, ועל אש קטנה מטגנים את שיני השום הקצוצות. מוסיפים את העגבניות ואת התבלינים ומבשלים על אש קטנה כרבע שעה. אז מוסיפים את הוודקה ומבשלים עוד כעשר דקות. אם הרוטב סמיך מדי, אפשר להוסיף קצת מים (אבל ממש טיפה). זהו. מורידים מהאש
  4. אחרי שעה, מעבירים את הבצק למשטח מקומח, לשים עוד קצת כדי להוציא אוויר ומחלקים לארבעה או חמישה כדורים. מכסים במגבת ומתפיחים שוב עוד כחצי שעה
  5. לאחר ההתפחה, מרדדים במערוך מלכותי מצופה זהב, (אפשר להשתמש גם במערוך רגיל) כל כדור לעיגול שטוח דק או שמנמן לבחירתם (שוב, דק יותר טעים) מניחים על רשת או תבנית, יוצקים שכבה דקה של רוטב, כשמשאירים שוליים יבשים של כ-2 ס”מ. מפזרים פתיתי עמק ומוצרלה ביד נדיבה, תוספות כאהבת והופ לתנור שחומם ל-180 מעלות, למשך כעשר דקות (עד שהגבינה מבעבעת משמחה (או מחום)

כחלק מהכבוד שאני רוכש לזוג מהבלוג, נתתי להם את הכבוד לעתר את הפיצות בתוספות לבחירתם וזו התוצאה:

הוא: עגבניות, עלי בזיליקום וגבינת עיזים.
היא:חצי פלפלים קלויים וגבינת עיזים וחצי עם פטריות.

אחרי כל זה עוד היה קצת מקום לקינוח – עוגת מנגו שההיא מהבלוג הכינה והבטיחה שתכתוב עליה כאן. ואלברטים קטנים (קצפיות הפתעה שאשתי יקירתי קנתה מאלברט בשוק לוינסקי). אחר כך, הם הלכו להשתכר, אנחנו הלכנו לישון. זקנים.

חצילים בפרמז'ן

יושבי הבית קפצו לביקור קצר בפראג, שהיה חינני במיוחד. נדב יספר עליו ודאי בפרוטרוט, ואני רק יכולה להגיד שאנשים שהם די צמחוניים ומשתדלים לאכול אוכל לא רווי שומן לא נורא מסתדרים בעיר שבה אם אין גבינה מבעבעת ואיזה ברווז צלוי, ארוחת הערב לא נחשבת שלמה. מה שכן, מצאנו איזו מסעדה איטלקית חצי טובה, ובה אכלנו מנה שרציתי לאכול מזמן: חצילים בפרמז'ן. גם זו לא בדיוק מנה נטולת שומן, אבל אחרי שאכלתי, הבנתי שגם אני רוצה להכין כזה. המתכון והתמונה של "אייכפר"

רכיבים לארבע מנות

  • 0.5 כוס קמח
  • 2 ביצים גדולות
  • 2 חצילים גדולים, חצויים לאורכם, ופרוסים לפרוסות בעובי של כסנטימטר
  • 0.25 כוס שמן זית
  • 2 כוסות רסק עגבניות
  • 300 גרם גבינת מוצרלה פרוסה
  • 0.5 כוס פרמז'ן מגוררת
  • 0.33 כוס עלי בזיליקום קצוצים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-160 מעלות. מפזרים קמח בצלחת. טורפים ביצים בקערה רדודה ומתבלים במלח ובפלפל. טובלים כל פרוסת חציל בקמח, מנערים את שאריות הקמח וטובלים בביצה.
  2. מחממים שמן במחבת גדולה על אש בינונית. מטגנים את פרוסות החציל כחמש דקות בכל צד, עד שהן מזהיבות. מייבשים במגבת נייר
  3. עורכים בכלי קסרול את השכבות הבאות: רוטב עגבניות, פרוצות חציל, מוצרלה, פרמז'ן ובזיליקום, ומתבלים כל שכבה במלח ובפלפל. מסיימים בשכבה של רסק עגבניות וגבינות
  4. אופים 30 דקות או עד שהרוטב מבעבע והגבינה נמסה
הרסק עגבניות צריך להיות מעגבניות טריות, לדעתי
הרסק עגבניות צריך להיות מעגבניות טריות, לדעתי

כיסוני קפרזה לבלש הקשוח

יושבת הבית עוסקת לאחרונה בספרי בלש. וליתר דיוק, בפילם נואר. היא מתחילה מהתחלה, כמו שהיא אוהבת לפעמים, בדשיאל האמט (או דשייל המט, תלוי מי מאיית), שהיה הראשון (יש האומרים לפני ריימונד צ'נדלר ויש האומרים עם ריימונד צ'נדלר) לכתוב ספרי בלש שכללו בלשים קשוחים, נשים ערמומיות, הרבה וויסקי, אוכל טוב, בגדים יפים ומזימות. לספרי הבלש האלו יש כמה מאפיינים מרכזיים וביניהם העובדה שהבלש נותן לקורא כל מיני רמזים שהוא אמור לאסוף לאורך הדרך, אבל הקורא לעולם לא יוכל לפענח את החידה בעצמו, משום שהמידע המרכזי הנחוץ לפענוח הרצח לא מתגלה לקורא עד שהבלש מגיע למעמד פענוח הרצח. וכך זוכה הקורא בדבר חשוב מאד: הפתעה לטובה. כמה מעט כאלו יש בחיים, אה? אז כמחווה לניק צ'ארלס, הבלש הקשוח של האמט, מצאתי מתכון עם הפתעה לטובה, שמתחיל עם בצק מהמזרח וממשיך עם מילוי מהמערב. המתכון והתמונה של הכיסנים של "מאכל התאווה של החיים".

האמט. גבר שבגברים, עם הרבה נשים והרבה אלכוהול
האמט. גבר שבגברים, עם הרבה נשים והרבה אלכוהול

רכיבים ל-8 כיסנים

  • שמן לטיגון
  • 16 פיסות להכנת גיוזה (בחנויות המזרח הרחוק)
  • 120 גרם מוצרלה, חתוכות ל-8 פיסות
  • 1-2 עגבניות תמר, חתוכות ל-8 פרוסות
  • 8 עלי בזיליקום
  • מלח

אופן ההכנה

  1. מחממים 4 סנטימטרים של שמן במחבת גדולה
  2. מניחים פיסת מוצרלה על פיסת בצק, ומעליה פרוסת עגבניה ועלה בזיליקום. מתבלים במלח. טובלים אצבע במים ומרטיבים את שולי הסצק. מניחים פיסת בצק נוספת מעל ולוחצים בעדינות את הקצוות זו לזו כדי לסגור לחלוטין את המילוי. חוזרים על הפעולה עם יתר הכיסנים
  3. ברגע שהשמן הגיע ל-180 מעלות, מטגנים את הכיסנים עד שהם מזהיבים, כ-2-3 דקות. מעבירים אותם לצלחת עם נייר סופג. מצננים גמה דקות לפני ההגשה
כל כך זהוב וירקרק
כל כך זהוב וירקרק

חצילים ומוצרלה ברוטב מרינרה

ביום שישי אירע אסון קולינרי קטן. הזמנו את האחיות שלו לארוחת ערב, והכנו לזניה צמחונית, לפי מתכון של ששת. הכל היה טוב ויפה, עד שהכנסנו את הלזניה לתנור. הוא טוען שהיינו צריכים לכסות אותה. אני טוענת שהחום היה גבוה מדי. בכל מקרה, הלזניה יצאה שרופה, עבשה, ובלתי כשירה למאכל אדם. וכך, על אף שבישלנו הרבה שעות, הגשנו לאורחות פסטה ברוטב עגבניות. זה היה, איך לומר, לא בלתי מבאס. אבל מה שכן, תוך כדי התהליך צליתי פרוסות דקות של חצילים במחבת, וזה היה מענג במיוחד, ועשה לי חשק לשניצל חצילים. אז מצאתי מתכון הולם. המתכון והתמונה של החצילים של "בישול בארון". המתכון של רוטב המרינרה הוא של "אוכל ויין".

רכיבים לארבע מנות קטנות
לחצילים

  • 1 חציל, פרוס לפרוסות דקות
  • מלח גס
  • 0.5 קילו מוצרלה, פרוסה לפרוסות דקות
  • בזיליקום
  • 0.5 כוס קמח
  • 1 ביצה, טרופה קלות
  • 1 כוס פירורי לחם
  • שמן לטיגון

לרוטב

  • 0.25 כוס שמן זית
  • 3 שיני שום, קלופות
  • 1 כף רסק עגבניות
  • קופסה של עגבניות שלמות
  • קומץ סוכר
  • בזיליקום
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מפזרים מלח על פרוסות החציל, ומניחים ל-20 דקות
  2. במחבת גדולה מחממים שמן, מוסיפים את השום ומבשלים על אש בינונית, עד שהוא מזהיב, כ-5 דקות. מוסיפים את רסק העגבניות ומבשלים כדקה. מוסיפים את העגבניות מהקופסה, מועכים אותן קצת, ומוסיפים את הסוכר, הבזיליקום ומלח ופלפל. מביאים לרתיחה, ומנמיכים את האש. נותנים לרוטב להצטמצם עד 30 דקות. מוציאים מהרוטב את הבזיליקום והשום
  3. שוטפים את המלח מפרוסות החציל ומייבשים אותן
  4. יוצרים כריכים של שתי פרוסות חציל וביניהן פרוסת מוצרלה ועלה בזיליקום
  5. טובלים את הכריכים בקמח, ואז בביצה ובפירורי לחם
  6. מטגנים בשמן עד שהכריכים משחימים, כ-2-4 דקות
  7. חותכים כל כריך לארבע ומגישים עם רוטב המרינרה
http://closetcooking.blogspot.com/2009/10/fried-eggplant-and-mozzarella-with.html
מה שמוכיח באופן סופי שצמחונות אינה בהכרח תזונה בריאה

לזניה צמחונית

יושבת הבית מבולבלת היום. כל העולם ואשתו רוצים ממנה משהו. והיא, יושבת בית שכמותה, איך תעשה הכל ביחד? ומלבד זאת, אתמול הגיע האיש, והוכיח שהתנור לא היה זקוק לתיקון. או לפחות הוכיח שהוא יודע להוכיח שהתנור לא היה זקוק לתיקון. את האמת המרה נגלה כנראה רק שעתיים לפני שיגיעו האורחים שיוזמנו לארוחה גדולה ומפוארת שמבוססת כולה על טהרת האפייה. בכל אופן, הדרך לפתור את בעיית הבלבול ולבדוק את התנור היא לעשות משהו שדורש התרכזות בדבר אחד. לזניה, כך נדמה לי, מצריכה בישולים, ושכבות, ורוטב, וירקות וכל זה. אני חושבת שהיא תתאים בול. וכל זה, בליווי מצ'יזמו, שהיום הגעתי למסקנה שהוא ממש ג'יימי אוליבר, רק נחמד. המתכון והתמונה של מצ'יזמו, כמובן.

תבנית
33*22 סנטימטרים

רכיבים
ללזניה

  • 1 חבילת עלי לזניה
  • 200 גרם ריקוטה
  • 200 גרם מוצרלה
  • 50-100 גרם פרמז'ן, מגוררת. מהסוג הטוב
  • 1 קישוא בינוני
  • 1 זוקיני בינוני
  • 1 חציל בינוני
  • 3 כפות שמן זית
  • מלח ופלפל

לרוטב

  • 800 גרם עגבניות בקופסה
  • כמה ענפי בזיליקום טריים. אפשר גם אורגנו אם יש לכם. אפשר גם להשתמש במיובש, אבל טרי עדיף
  • 0.5 בצל, קצוץ ומאודה מעט
  • 3 כפות שמן זית
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מכינים את הרוטב. מייבשים את העגבניות מהקופסה ומוסיפים אותן לבלנדר עם עשבי התיבול, שמן הזית, מלח ופלפל. מוסיפים גם את הבצל המאודה לחגיגה. נותנים לזה ערבוב קטן.
  2. אם הרוטב יוצא דליל מדי, מוזגים אותו למחבת לכמה דקות ומצמצמים קצת. שלי בהחלט היה דליל מדי, אבל אחרי בדיוק חמש דקות במחבת, הוא היה בסמיכות הנכונה. למעשה, לא חייבים בכלל להגיע לבלנדר. אפשר לבשל את כל הרכיבים של הרוטב, ואז למעוך הכל ביחד
  3. מערבבים ביחד את כל הגבינות. אני אוהב לקצוץ את המוצרלה לקוביות ואז לערבב לתוכן את הריקוטה. כך קל יותר לשים אותן על הלזניה
  4. שוטפים את הירקות וקוצצים את שני הסופים. חותכים אותם לעובי של שלושה מילימטרים בערך. אם יש מנדולינה, אז זה ממש קל. אם אין לכם, כמוני, אז רק תיזהרו בבקשה לא לחתוך אצבע. זה לגמרי בסדר עם הפרוסות לא שוות בעוביין. ברגע שכל הירקות חתוכים, הניחו אותה בקערה ופזרו עליהם שמן זית ומלח
  5. צולים את כל הירקות כ-10 דקות ב-350 מעלות. ייתכן שהחציל יהיה זקוק ל-5 דקות נוספות. ויכול להיות שגם עדיף להפוך אותם באמצע הדרך. למה צולים את המסכנים האלו? כדי להוציא קצת מהלחות, ולוודא שהלזניה שלנו לא הופכת למימית מדי
  6. מבשלים את הפסטה. בעיקרון, פשוט מבשלים את הפסטה בהתאם להוראות היצרן. עדיף להוריד דקה מהבישול. כי הפסטה תתבשל עוד עם שאר הלזניה
  7. מרכיבים את הלזניה! סוף סוף, רגע האמת. כמנה שהיא תוספת, נדמה שיש בה הרבה חלקים שונים, אבל באמת שכל אחד מהם לוקח כמה דקות. כדי להתחיל, מוזגים כמה כפות רוטב לתחתית התבנית ופורשים כמה עלי לזניה לאורך. אם כמה נשברו בדרך, זה בסדר. אפשר להרכיב אותם מחדש. משטרת הלזניה לא תדפוק על הדלת
  8. אחרי עלי הלזניה, מניחים את כל פרוסות הירקות, עוד רוטב וכשליש מתערובת הגבינה. אם החצילים לא נכנסים, תגרמו להם להיכנס!
  9. ואז שכבה נוספת של עלי לזניה, עוד רוטב, ואז מסדרים באופן יצירתי את הזוקיני והקישוא. טוב, לא חייבים באופן יצירתי. פשוט נפטרים מכולם. אחרי כל הירקות, מוסיפים עוד רוטב, עוד שכבה של עלי לזניה (כן, שלוש שכבות של עלי לזניה!), השליש האחרון של תערובת הגבינה ואז מגררים למעלה קצת מהפרמז'ן הטובה הזאת. מרביצים מעל קומץ נאה של מלח ופלפל.
  10. 30 דקות. 400 מעלות. או עד שהלזניה מבעבעת והגבינה מתחילה להשחים. מוודאים שהלזניה מצטננת 5-10 קות לפני שחותכים אותה
טעים!
טעים!