סופ"ש + אוכל + לינקים + מתכון

סןף השבוע האחרון היה כולו בסימן אוכל.

זה התחיל ביום החופש שלקחנו ביום חמישי. כתושבי כרם התימנים, יש לנו את הפריווילגיה להתעורר וישר לרוץ לנגב איזו קערת חומוס אצל הסורי. ממגוון החומוסיות בכרם, זו החומוסיה הכי פחות תיירותית, הכי פחות מתחנפת והכי פחות מקושקשת. למעשה, לא תמיד אהבנו לאכול כאן. ג'נטלמניים מזרחיים אמיתיים, והסורים ידועים ככאלה, לא מנסים להתחבב על אף אחד. הם פשוט עושים את הדבר שלהם, אותו דבר שהם עושים כבר שנים – חומוס בצלחות קטנות ואלגנטיות, טעם חזק מאוד של טחינה, ביצה קצוצה, קצת פטרוזיליה, שמן זית, שבבים של צ'ילי, וזהו. אף אחד כאן לא יציע לך חצי מנה על חשבון הבית, גם לא יחייך. בוא, תאכל, תשלם, תלך. הם יודעים שאתה תודה להם על מנת החומוס הזאת במשך כל היום, וזה מספיק.

לעומת הג'נטלמנים הסוריים, אנשי "פור שף" שאותם פגשנו כבר באמצע הצהריים, התגלו כלא ג'נטלמנים בעליל. כבר עמדנו בקופה לשלם על מכונת פסטה חדשה, ארבע צלחות מרק ועוד כמה פיצ'פקעס למטבח, כשגילינו שיש מחירים שונים על חלק מקערות המרק. בכל מקום נורמלי (וחוקי, אגב) היו מחייבים אותנו לפי המחיר הנמוך, סופגים הפרש של 10 שקלים ושולחים אותנו הביתה שמחים וטובי לב. היה מצער לגלות שהאנשים ב"פור שף" בחרו לייבש אותנו רבע שעה בקופה, למדוד את הקערות שוב ושוב והעיקר לא לתת לנו ללכת. בסוף השארנו את הדברים בקופה, אמרנו יפה תודה, והלכנו. זו התנהגות מאוד לא ג'נטלמנית, ואנחנו לא מעריכים את זה.

ביום שישי כבר שכחנו את מאורעות האתמול, ואחרי ארוחת בוקר שהורכבה בעיקר מהדברים שליקטנו בשוק, התחלנו לתכנן את ארוחת הערב. איכשהו יצא שנעזרנו קצת בספריית "על השולחן" שלנו, והכנו מאפה תרד וקשקבל טעים שיחד עם סלט סלק אפוי, אורוגולה וביצה קשה היו מנה ראשונה מצויינת.
לעיקרית הכנו לאורחים שלנו סטייק סלמון בטריאקי, פירה של רובושון (מלא חמאה וקצת חלב, במעיכה סיבובית בתוך הסיר) וסלט קולסלו אסייאתי. לקינוח פינקנו אותם בעוגיות שלג + פיסטוקים שאפתה יושבת הבית, ויחד עם חצי בקבוק של ג'נטלמן ג'ק כולם הלכו לישון שמחים, שבעים וקצת שיכורים.

בשבת, רעבים מאוד וסובלים ממחסור קיצוני באוכל, אכלנו ארוחת בוקר מאוחרת שהורכבה מחומוס תוצרת בית, אינטרפטציה די חופשית על המתכון שיש אצל שוקי, שיצא טעים מאוד, טיפ טיפה גושי, או מה שנקרא, "חומוס של הכרם". לידו הכנו טארט טאטן של כרישה ופטריות, ועוד אחד קטן יותר של פלפל קלוי על האש וגבינה. סופ שבוע טעים, טעים מאוד.

שבלול תרד וגבינה
(של קרין גורן, מתוך ספר הפשטידות של "על השולחן"

)

רכיבים

  • 400 גרם בצק עלים
  • ביצה להברשה
  • שומשום לקישוט

למלית:

  • 400 גרם עלי תרד, נקיים וקצוצים
  • 30 גרם חמאה
  • מלח ופלפל שחור
  • 250 גרם גבינה בולגרית מפוררת (לא שמנו)
  • 150 גרם גבינת קשקבל

אופן ההכנה:

  1. מחממים תנור ל 200 מעלות.
  2. מכינים את המלית: מאדים תרד בחמאה 2-3 דקות, ומתבלים במלח ופלפל. מצננים ומוסיפים את הגבינות.
  3. מרכיבים ואופים: מרדדים את הבצק לרצועה ארוכה, ברוחב של כ- 20 ס"מ. עורמים את המלית לאורכה ומגלגלים לגליל. מלפפים את הגליל לשבלול,  מברישים בביצה ומפזרים שומשום.
  4. אופים את השבלול כ-20 דקות. מורידים את החום ל-180 מעלות, כדי לאפשר לפנים השבלול להיאפות, מבלי שהבצק ישחים יותר מדי, ואופים עוד 20 דקות, עד שהבצק אפוי גם במרכז.

———————-

ועוד משהו. מתישהו באמצע השבוע קיבלנו שקית טעימות של קנור. שמו לנו שם שלושה מרקים: מרק שעועית, מרק ירקות ומרק עוף, שכתוב שהם מרכיבים טבעיים בלבד (אחרת הם לא היו נכנסים הביתה).
להגיד את האמת, גם ככה לא היינו בטוחים שנרוץ לטעום אותם. רק מה, יושבת הבית החליטה להיות קצת חולה, וזו הייתה הזדמנות טובה לבדוק אותם. מרק הירקות ומרק השעועית היו מפתיעים מאוד. מרקם נכון, בלי טעם לוואי ובלי תחושת גועל של מרק משקית. בהחלט מפתיע. רק צריכים לעבוד שם על כמות הירקות במרקים ועל זמן הערבוב האינסופי של מרק השעועית.

שבוע טוב 🙂