מרק כרובית מעושן

אני אוהבת מרק. זה קשור בוודאי לבית בו גדלתי, בו אכלו מרק כל יום. גדלתי באילת, ככה שלא בדיוק היה שם מזג אוויר שמתאים למרק אף פעם. ובכל זאת, כל יום, לצד הסלט (שתי עגבניות, שני מלפפונים, פלפל ירוק ובצל ירוק), ולצד מנת הבשר ומנת הפחמימות, הוגש מרק. על הבשר ויתרתי. גם הסלט שלי השתכלל. ורק המרק נשאר.
מאז הכנתי הרבה מאד סוגי מרקים, גם כאלו שלא היו עולים על הדעת במטבח של אימא שלי, אבל רק תעלומה אחת לא פתרתי: המרק מתחיל נכון ומאוזן בין ירקות לבין נוזלים, ואחרי מקסימום יומיים, תמיד יש פחות מדי נוזלים ויותר מדי ירקות. תמיד. איך זה יכול להיות? ועד כמה מותר הוסיף מים לחמם ולקוות שיהיה בסדר? אני מקווה לפתור את התעלומה הזאת עד זקנתי.
במרק הספציפי הזה יש שני דברים ממש טובים: טעם מעושן מפתיע למדי וביסים פריכים של כרוביות. אם מוסיפים לכך את העובדה שמדובר במרק נטול גלוטן – שזו העניין התזונתי החדש של יושב הבית – אז בכלל מדובר בהצלחה. המתכון כולל כיסוני בצק חומוס שנראים טעימים ממש. לרוע המזל, התעצלתי ללכת לקנות קמח חומוס, והשתמשתי בחומוסים עצמם במקום.
המתכון של "מוזאיקה אכילה". התמונה שלי. ותודה ל-Pixlr

על האפקט המגניב של פוסטרים משנות ה-70.

מרק כרובית, גרסת המסיבה

רכיבים
למרק

  • 800 גרם פרחי כרובית בגודל ביס
  • 6 כפות שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 2 גזרים בינוניים, קצוצים
  • 5 שיני שום, כתושות
  • 2 עלי דפנה
  • 1 כפית פפריקה מעושנת
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.25 כפית פלפל שחור
  • 6 כוסות ציר ירקות
  • 135 גרם רסק עגבניות
  • 1 כפית רוטב ווסטרשייר
  • 1 כפית רוטב סויה

לכיסני חומוס

  • 180 גרם קמח חומוס
  • 0.75 כפית מלח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 3 בצלים ירוקים, החלק הירוק והלבן, פרוסים דק
  • 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • 0.5 כוס מים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות. מערבבים את פרחי הכרובית עם שלוש כפות שמן ורבע כפית מלח. מפזרים בשכבה אחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה וצולים עד שהכרובית רקה ושחומה בקצוות, כ-20-25 דקות. באמצע הדרך הופכים פעם אחת
  2. מחממים את שלוש כפות השמן הנותרות בסיר מרק על אש בינונית. מוסיפים בצל וגזר ומבשלים עד שהם מתרככים מעט, כעשר דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים את השום ומבשלים עוד שתי דקות, בערבוב מתמיד
  3. מוסיפים את הטעמים: רבע כפית מלח, עלי דפנה, פפריקה מעושנת, פפריקה מתוקה, כמון, פלפל שחור, ציר ירקות, רסק עגבניות, רוטב ווסטרשייר ורוטב סויה. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים 10 דקות. בשתי הדקות האחרונות מוסיפים את הכרובית
  4. מכינים את הכיסנים. מערבבים קמח חומוס, מלח, אבקת אפייה, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה בינונית. בעזרת כף עץ מוסיפים מעט מים בכל פעם עד שהתערובת הופכת לבצק סמיך (בערך בסמיכות של בצק עוגיות)
  5. מזליפים כף אחת של בצק בכל פעם למרק המבעבע. מוזגים מהנוזלים על הכיסנים, מכסים את הסיר ומבשלים עד שקיסם שננעץ לתוך הכיסנים יוצא יבש, כ-10-15 דקות

קארי עגבניות וירקות עם יוגורט הל

אוקיי, אני מודה: אני שוויצרית של ארוחות צהריים. כשכולם בארוחת הצהריים בעבודה נוברים בצלחות הפלסטיק המחולקות שלהם בחיפוש אחר פיסת בשר, פיסת פחמימה ועלה חסה שנחתך בבוקר, אני אוהבת את המבטים שמופנים לעברי כשאני מצטרפת לשולחן.

בדרך כלל בצד ימין יש קערה קטנה עם חסה שחתכתי הרגע, עגבניה, מלפפון ורוטב מתאים. בצד שמאל זו הצלחת המתחלפת. פשטידת תרד, קוסקוס עם ירקות במרקם מופלא שרק יושב הבית מסוגל להגיע אליו בלי שמן כמעט, דלעת ערמונים במילוי קוסקוס ורוטב עגבניות, ריזוטו פלפלים, קציצות עדשים ירוקות, פלאפל אפוי ברוטב תפוחים חריף, או בקיצור כל טוב הבית של יושבי הבית. אין סיכוי שלאוכל שלהם יש חצי מהטעם של האוכל שלי.

השבוע אני אכין לי כזה, כולל יוגורט הל. יהיה לזה ריח שאי אפשר להתעלם ממנו. המתכון והתמונה של "אהבה ולימונים".

רק בעבודה אפשר לאכול אוכל שמתאים ל-20 מעלות

רכיבים

ליוגורט

  • 1 קופסה יוגורט
  • זרעים מרוסקים מ-6 תרמילי הל
  • 0.5 כפית זרעי חרדל
  • 1 כף שמן זית
  • מעט סוכר
  • מחיצה קלה של לימון
  • קמצוץ מלח

לקארי

  • 0.5 חבילה טופו, חתוך לקוביות
  • 1 כף שמן קוקוס
  • 1 כף חמאה
  • 1 כף ג'ינג'ר קצוץ
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 1 צ'ילי, קצוץ
  • 2 כפות משחת קארי
  • 1 כפית כמון
  • 1 כפית חילבה
  • 1 כפית זרעי חרדל
  • קמצוץ סוכר
  • 1 בצל, קצוץ
  • 1 גזר, קצוץ
  • 1.5 כוס פטריות, קצוצות
  • 2 כוסות פרחי כרובית
  • 2 כוסות פרחי ברוקולי
  • 1 כוס אפונה קפואה
  • פחית גדולה של קוביות עגבניות
  • 1 כוס חלב קוקוס
  • מלח
  • כוסברה

אופן ההכנה

  1. מכינים את היוגורט. מערבבים את כל רכיבי היוגורט ומצננים במקרר בזמן שמכינים את השאר. אפשר לדלל במים לפני ההגשה, אם היוגורט סמיך מדי
  2. אופים טופו ב-200 מעלות ל-15-20 דקות, עד שהוא מזהיב והופך מוצק מעט יותר
  3. קוצצים את כל הרכיבים הרלוונטיים לקיצוץ
  4. מחממים שמן וחמאה במחבת על אש בינונית/גבוהה. מוסיפים בצל, שום, ג'ינג'ר וצ'ילי. מבשלים תוך ערבוב עד שהבצל הופך שקוף. מוסיפים את התבלינים – משחת קארי, כמון, חילבה וזרעי חרדל ומערבבים עוד שתי דקות, עד שהתבשיל מעלה ניחוח
  5. מוסיפים פטריות ומלח ומבשלים עוד דקה. מוסיפים גזר, ברוקולי וכרובית ומבשלים עוד שתי דקות עד שהפטריות מתחילות להתרכך
  6. מוסיפים עגבניות, סוכר וחלב קוקוס ומערבבים. מנמיכים את האש ומבשלים כ-20 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים אפונה וטופו ומבשלים על אש נמוכה מאד עד שהאפונה מתרככת
  7. מגישים עם כוסברה ויוגורט הל

"פסטה" כרובית עם אפונה וריקוטה

סוף השבוע היה מלא באוכל ובדינמיקות משפחיות. מכאן, שהמקרר מלא עתה באוכל עם היסטוריות משפחתיות. אבל הוא גם מלא בקניות שנעשו בבוקר שישי קצת אסקפיסטי, ולכן בכוחו לספק גם מצרכים שירכיבו מנות שיתעלו מעל המשפחתיות, נעימה ככל שתהיה, ולסדר לנו ארוחת ערב זוגית ומנחמת. רעיון ומתכון פשוטים להפליא, באדיבות Big Flavors From A Tiny Kitchen

"פסטה" כרובית עם אפונה וריקוטה

המצרכים (2 מנות)

  • חצי כרובית, מופרדת לפרחים קטנים
  • 250 גר' אפונה ירוקה קפואה
  • חצי צרור של מנטה/נענע, עלים בלבד
  • 250 גר' ריקוטה
  • שני חופנים יפים של גבינת פרמז'ן מגוררת

אופן ההכנה

  1. במחבת קטנה, מביאים מים מומלחים לרתיחה. מבשלים את הכרובית 10-12 דקות, עד ריכוך.
  2. בינתיים, במחבת אחר (שיכול להכיל גם את הכרובית), מחממים כמה כפיות של שמן זית. מבשלים את האפונים על חום בינוני כ 5-8 דקות, עד שהם מתרככים.
  3. מורידים את האפונה מהאש ומערבבים פנימה את המנטה. מייבשים את הכרובית, ומחזירים את האפונה לכיריים.
  4. מעבירים את הכרובית המסוננת והיבשה למחבת עם אפונה, ומוסיפים פנימה גם את גבינת הריקוטה. מערבבים עד שהריקוטה חמה ועוטפת את הכל. מחלקים לצלחות, מפזרים מעל את הפרמזן ומגישים.
ערב טוב לך

טוגני כרובית בקארי

בסופשבוע האחרון המטבח היה של יושב הבית (כמו הרבה סופי שבוע, בעצם). אחרי שנהניתי מהאוכל (טחינה סומק, סיגר עם דג ועגבניות, בורק ביצה, ברוקולי בחרדל, מהמם) חשבתי על למה האהבה שלו לאוכל כל כך מדבקת. הסיבה הראשונה היא שהוא נהנה באופן מאד חינני. הוא טועם את המנה בריכוז, ואז מתפשט על פניו חיוך, ואז הוא אומר: אוח, אוכל זה טעים. מייד אתה חושב שאוכל זה טעים ואתה צריך להגיע לריכוז הזה בכל מחיר. והסיבה השנייה הוא שהוא תמיד מתייחס למתכונים כמו שלבים נוספים בלמידה. אם במתכון מסויים יש רוטב, אז הוא זוכר את הרוטב בנפרד מהמנה, ואז משלב אותה במנות אחרות. אם יש שיטת בישול מסויימת, אז תמיד הוא ינסה אותה גם על דברים אחרים. אז הפעם החלטתי להיות כמוהו עם מתכון לכרובית בטמפורה קארי, שכמובן יכולה לשמש לא רק לכרובית. המתכון והתמונה של ג'יימי אוליבר.

רכיבים לשש מנות
לכרובית

  • ראש כרובית
  • קמח
  • שמן צמחי
  • פטרוזיליה, רק העלים
  • מלח
  • 1 לימון

לטמפורה

  • 1 כפית זרעי כמון
  • 2 כפיות זרעי חרדל שחור
  • 2-3 צ'ילי אדום יבש
  • 1 כפית פלפל שחור
  • 200 גרם קמח תופח
  • 0.5 כפית כורכום
  • 350 מיליליטר בירה קרה
  • מלח

אופן ההכנה

  1. מתחילים בטמפורה. מועכים את זרעי הכמון והחרדל, את הצ'ילי ואת הפלפל השחור במכתש ועלי עד שמקבלים אבקה. שמים קמח בקערה ומוסיפים את התבלינים הטחונים ואת הכורכום. מוזגים את רוב הבירה וטורפים בעדינות. בודקים את הסמיכות. זה אמור להיות סמיך כמו גבינת שמנת. אם זה סמיך מדי, מוסיפים בירה. לא צריך לדאוג אם יש גושים, כי בטיגון הם יהפכו לנטיפי קראנצ'יות. מתבלים במלח ומניחים בצד
  2. מפרקים את הכרובים לפרחים קטנים. שוטפים ומייבשים. מקמחים בקערה עם מעט קמח
  3. בסיר עמוק שמים שמן כך שהוא יהיה בעומק של 10-12 סנטימטר, ומחממים אותו ל-180 מעלות. אם אין תרמומטר, אפשר לזרוק לשמן פיסת תפוח אדמה, והשמן מוכן כאשר תפוח האדמה צף ומתחיל לרחוש
  4. מנערים קמח מיותר מהכרובית. ואז, פרח אחרי פרח, טובלים את הכרובית בטמפורה ומניחים בזהירות בשמן החם. נזהרים שלא לקבל השפרצות שמן רותח. עדיף לטגן בקבוצות כדי לא להעמיס על הסיר. בכל פעם שקבוצת פרחי כרובית כמעט מוכנה, מוסיפים פטרוזיליה, ומטגנים עוד 40 שניות. כאשר פרחי הכרובית שחומים וקריספיים, מוציאים מהסיר, מתבלים במלח ובקצת לימון, ומגישים מייד

.

מצחיק שכל הדברים של ג'יימי אוליבר נראים כאילו ענק דרס אותם

מרק כרובית וברוקולי

פוסט אורח מאת דולי

הכנות:

  • מפוררים ברוקולי וכרובית לפרחים ופורסים את הגבעולים לפרוסות דקות (הכמויות: 800 גר' ברוקולי קפוא או ק"ג ברוקולי טרי, שני ראשי כרובית נאים. המתכון עובד מצוין רק עם כרובית או רק עם ברוקולי, אבל הכי טעים ביחד).
  • קוצצים שני בצלים.
  • קולפים 5-6 תפוחי אדמה (תלוי בגודל) וחותכים לקוביות בגודל אכיל.
  • פורסים 3 שיני שום לפרוסות דקות.

המתכון:

  1. מטגנים את הבצל ב-30 גר' חמאה. כשהבצל שקוף ומתוק מוסיפים את התפ"א ומטגנים עוד קצת.
  2. מוסיפים כף קמח, מערבבים נמרצות. כשאין עקבות קמח נראים לעין מוסיפים את הברוקולי והכרובית המפוררים.
  3. מערבבים במשך כמה דקות. אח"כ מוסיפים מרק עוף צלול עד לכיסוי (גם מים רותחים ואבקת מרק עוף יעבדו כאן, אני חושבת, אבל אני לא רוצה להתחייב על זה). מתבלים בפלפל לבן, פלפל שחור טחון טרי, אגוז מוסקט מגורר ומלח.
  4. מרתיחים.
  5. מבשלים חצי שעה מכוסה על אש נמוכה.
  6. מוסיפים כוס שמנת ואת השום הפרוס ומבשלים עוד כמה דקות, להיזהר לא להרתיח שוב – זה מפרק את השמנת.
  7. מתקנים תיבול, אם צריך.
  • טעים מאוד גם אחרי קירור וחימום, מחזיק כמה ימים במקרר בלי בעיות.

כרובית אורבנית (צילום סלולרי: נדב)
כרובית אורבנית (צילום סלולרי: נדב)

גראטן כרובית בבשמל

כרובית מטרידה אותי כבר כמה זמן. זה דבר יפה נורא, כרובית. ובכל פעם שאני עוברת בשוק, בא לי לקנות אחת. אבל אז, את מגיעה הביתה, ומגלה שאין הרבה מה לעשות עם כרובית. אפשר להוסיף אותה לירקות מוקפצים, אבל היא לא נורא מועילה שם. אפשר להקפיץ אותה בפני עצמה, ולשים לה דבש וסויה וצ'ילי או משהו כזה, אבל זה נכון על כל דבר בעולם, בערך. אפשר להוסיף אותה למרק, אבל גם שם היא לא כוכבת המסיבה. ואפשר לעשות אותה מטוגנת בפירורי לחם, אבל היא שניצל לא הכי טעים. אז מצאתי עוד משהו שאפשר לעשות איתה. המתכון והתמונה של בלוג שאני לא רוצה לתרגם את שמו: sticky gooey creamy chewy.

רכיבים

  • כרובית אחת (בערך קילו וחצי), מחולקת לפרחים
  • מלח
  • 60 גרם חמאה, מחולקת
  • 3 כפות קמח
  • 2 כוסות חלב חם
  • 0.5 כפית פלפל שחור
  • 0.25 כפית אגוז מוסקט מגורר
  • 0.75 כוס גרוייר מגוררת (אני מניחה שאפשר גם אמנטל)
  • 0.5 כוס פרמז'ן, מגוררת
  • 0.25 כוס פירורי לחם טריים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-190 מעלות
  2. מבשלים את פרחי הכרובית בסיר גדול עם מים רותחים מומלחים 5 עד 6 דקות, עד שהם רכים אבל יציבים. מייבשים
  3. ממיסים שתי כפות חמאה במחבת על אש בינונית. מוסיפים את הקמח, ומערבבים בחריצות עם כף מעץ במשך שתי דקות. מוזגים את החלב החם ומערבבים עד שהתערובת מגיעה לרתיחה. מרתיחים בערבוב מתמיד לדקה, או עד שהתערובת מסמיכה. מסירים מהאש, מוסיפים כפית מלח, פלפל שחור, אגוז מוסקט, חצי כוס גרוייר ואת הפרמז'ן
  4. מוזגים שליש מהרוטב לתבנית 20*27 סנטימטרים. מניחים את הכרובית ומוזגים מעל את שארית הרוטב. מערבבים את פירורי הלחם עם מה שנותר מהגרוייר ומפזרים מלמעלה. ממיסים את שתי כפות החמאה הנותרות ומטפטפים מעל. מתבלים במלח ובפלפל. אופים 25 עד 30 דקות, עד שהחלק העליון משחים. מגישים חם או בטמפרטורת החדר
בריא זה לא
בריא זה לא

כרובית מטוגנת עם שום ואנשובי

איפה שלא תלכו, יש עכשיו כרובית. בארוחות ערב, בארוחת צהריים, בכל מקום עוד ועוד כרוביות. שום, לעומת זאת, יש כל השנה. כך גם אנשובי. יושבת הבית אוהבת את שלושת המרכיבים האלה, והכרובית שאפיתי לה בסוף השבוע יצאה קצת משנות  השמונים.

להלן, מקצה שיפורים (מתכון ותמונה מהמטבח של קלין).

רכיבים

  • 1 ראש כרובית גדול, מפורק לפרחים
  • 2 כפיות שום כתוש (או שתי טבליות של שום קפוא)
  • 2 פילטים של אנשובי
  • צ'ילי כתוש
  • 1-2 כפות שמן זית (תלוי הגודל המחבת)
  • 1/2 כוס ציר עוף או ירקות
  • 1/4 כוס פטרוזיליה קצוצה

אופן ההכנה

  1. מפרקים את הכרובית לפרחים בגודל שווה.
  2. כותשים את השום והאנשובי ביחד. במזלג או בעלי ומכתש.
  3. במחבת גדולה וכבדה מחממים את שמן הזית. מוסיפים את מחית השום והאנשובי ומחממים יחד כדקה. נזהרים שלא לטגן ולשרוף. מוסיפים את הצ'ילי ומטגנים יחד כחצי דקה נוספת.
  4. מוסיפים את פרחי הכרובית, מגבירים את האש מעט ומטגנים עד שהכרובית משחימה, 3-4 דקות.
  5. מוסיפים את הציר, מכסים את המחבת ומנמיכים את האש ומבשלים כ – 7 דקות. לאחר שהכרובית התרככה, מסירים את המכסה ומגבירים את האש כדי לצמצם נוזלים.
  6. מסירים מהאש, מערבבים את הכרובית עם הפטרוזיליה. מגישים חם.
עשו טובה, קנו אנשובי מאיכות טובה
עשו טובה, קנו אנשובי מאיכות טובה

נזיד חומוס פיקנטי

כל היום רק אוכלים סלק בבית הזה. אז הגיע הזמן למשהו בצבע קצת אחר, ובמרקם אחר, ומיבשת אחרת, במתכון שהוא קצת הודי, בלי שעון. המתכון והתמונה של מייקל נטקין, שבדרך כלל הוא ב"עשבי תיבול רעבתניים", אבל זה פורסם ב-"Thekitchn".

רכיבים לארבע מנות

  • 4 כוסות חומוס מבושל, ללא הנוזלים, או שמשרים 2 כוסות חומוס יבש כל הלילה ומבשלים אותו עד שהוא רך
  • 2 כרובית
  • 0.5 כוס שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 8 שיני שום, קצוצות
  • 1 כף כמון
  • 2 כפות כורכום
  • 2 כפיות קינמון
  • 2 כפות זרעי שומר
  • כפית עד שתי כפות של פלפל אדום חריף, בהתאם לאהבת החריפות שלכם
  • 1 לימון כבוש, קצוץ (או מיץ משני לימונים טריים וגרידה של אחד מהם)
  • מלח
  • 2 כפיות פלפל שחור טחון טרי

אופן ההכנה

  1. חותכים את הכרובית לפרחים בינוניים ואת הגבעולים לקובציות. מערבבים עם רבע כוס שמן זית ומעט מלח ומניחים בתנור שחומם ל-200 מעלות, עד שהכרובית רכה ומתחילה להתקרמל
  2. בסיר גדול מערבבים רבע כוס שמן על להבה בינונית גבוהה. מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא שקוף. מוסיפים שום, כמון, כורכום, קינמון, זרעי שומר ופלפל אדום ומערבבים כל הזמן. כאשר מריחים את התבלינים (כ-30 שניות), מוסיפים את החומוס וקצת מים ומנמיכים את האש
  3. כאשר הכרובית מוכנה, מוסיפים אותה לסיר, ביחד עם הלימון
  4. מתחילים בכף מלח, ומוסיפים עד שהטעם מרגיש נכון. מוסיפים עוד מים אם צריך, עד שמגיעים לסמיכות של נזיד. מבשלים עוד קצת, עד שקצת מהחומוס מתפרק לתוך הנזיד
  5. בסוף, מוסיפים את הפלפל השחור ובודקים שוב את המליחות, החמיצות והתבלון. מגישים עם קוסקוס, לצד רוטב מבוסס יוגורט (עם מלפפון או נענע או שמיר) ורוטב חריף (עדיף אריסה)
מושלם ליום גשם בלבנט
מושלם ליום גשם בלבנט

לביבות כרובית ופטריות

ונתחיל בגילוי נאות: אני לא נורא אוהבת את הטעם של כרובית. לא שיש לה איזה טעם נורא חזק. אבל מה שיש, הוא לא איזו הברקה. לגמרי טעם לבן. לעומת זאת, לפרק כרובית לפרחים אני אוהבת גם אוהבת. גם הביטוי לפרק לפרחים, שזה בערך כמו לפסל טנקים, רק הפוך. גם פעולת השבירה עצמה. גם הפרחונים הקטנים שקופצים על השיש. הכל כיף בזה, חוץ מהטעם. אז יש פה מתכון אחד, שנראה מושלם בשבילי: צריך לחתוך את הכרובית לחתיכות קטנות ממש וגם יש עוד דברים כדי לאזן את הטעם: לביבות כרובית ופטריות. המתכון והתמונה של "שתי כפ(י)ות"

הרכיבים ל-6-8 לביבות

  • 0.3 כוס קמח
  • 1 ביצה
  • 1.5 כוסות פרחוני כרובית, חתוכים לגודל אפונה
  • 150 גרם פטריות, קצוצות
  • קומץ פטרוזיליה, קצוצה
  • 50 גרם גבינה, מגוררת
  • 50 גרם בערך פירורי לחם
  • 1 כף בצל ירוק קצוץ
  • 1 כף מיונז מעורבב עם חרדל
  • מלח
  • פלפל

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן במחבת על להבה בינונית גבוהה. מבשלים את הכרובית עד שהיא רכה, ומוסיפים פטריות. מבשלים עד שמופיעים כתמים זהובים
  2. מעבירים את הירקות לקערה, ומוסיפים לקערה את כל החומרים האחרים מלבד פירורי הלחם
  3. יוצרים צורת לביבה וטובלים אותה בפירורי הלחם, ומטגנים במחבת על להבה בינונית, עד שהלביבות זהובות בשני הצדדים
צריך כמובן רוטב יוגורט. אי אפשר בלי רוטב יוגורט

המאכל הצהוב

באיזור התעשייה המעופש שיושבת הבית עובדת בו, אפשר לבחור לארוחת הצהריים בין מאכלים ביתיים, מאכלים טריפוליטאיים ביתיים ומאכלים ביתיים מהמזרח, שבכולם מקבלים שיט בחמגשית. יושבת הבית בדרך כלל מסתפקת בסלט שאותו היא אוכלת ליד המחשב, כמו כלבה אנורקסית. אבל מדי פעם היא מפנקת את עצמה בצ'אנדרה, מסעדה צמחונית בניחוח הודי, שם היא אוכלת טאלי טעים למדי. היום היא שמעה שיחה בין טבח לעתיד למי שהוא כנראה הבעלים של המסעדה. אלו שתי דמויות יוצאי הודו טיפוסיות, שהתווכחו ביניהם, בעודם פושטים לפנים את רגליהם עטויות הסנדלים, האם עדיף להתאים את הבישול ההודי למה שאתה מכיר מהבית ולמה שכיף לך לבשל, או שצריך לשאוף למצב שבו לקוח המסעדה יגיד "אה, זה בדיוק כמו בהודו". כל הוויכוח הזה עשה לי חשק לאוכל הודי. אז הנה הוא לפניכם, מתכון לאלו גובי של מנג'ולה, שיושב הבית יוצא הודו טוען שבמילולית זה "תפוח אדמה כרובית".