אמפנדס חצילים

יושבת הבית נמצאת כמעט בחודש השביעי להריונה. בחוץ משתולל חום יולי אוגוסט ספטמבר. השילוב ביניהם מוביל לעובדה פשוטה: יושב הבית מכין פעם בשבוע אוכל טעים ומזין שמספיק לכל השבוע, כולל אלף גיחות יומיות למקרר. יושבת הבית אוכלת ולא זזה ממקומה על הספה. ומי סובל? הבלוג הזה.

רק לפני שבוע שבועיים חבר הזכיר לחם בירה, ופתאום נפרצו מחדש סכרי האפייה של יושבת הבית. מאז עברו בסך: לחם בירה, לחמניות שוקולד ולחמניות גזר – שתיהן מעולות מעולות של אורי שפט, לחם קמח מלא של אורנה ואלה – היה חמוד, אבל במהלך פריסתו חתכתי לעצמי חצי אצבע ועל כן אני שונאת אותו, עוגיות שוקולד צ'יפס מופרעות של מרתה, ועוגיות דבש ושקדים.

אולי זה אומר שכבר אפשר לחזור ולחלום על מתכונים?

המתכון והתמונה של "מרק אבן

".

כשהייתי קטנה, להורים של החברה הכי טובה שלי הייתה מסעדה ארגנטינאית. כמה אמפנדס שאני אכלתי!

רכיבים
לבצק

  • 3 כוסות קמח
  • 1.5 כפיות מלח
  • 0.75 כוס מים
  • 1 כפית חומץ לבן
  • 1 ביצה
  • 60 גרם חמאה, קצוצה דק

למילוי

  • 2 חצילים בינוניים, חתוכים לקוביות בגודל 2 סנטימטר
  • 4 כפות שמן זית
  • 2 בצלים, קלופים וקצוצים דק
  • 400 גרם גרגרי חומוס בקופסה, ללא הנוזלים
  • 1 כפית פפריקה
  • 120 גרם גבינת עיזים (יושבת הבית תחליף לריקוטה)
  • קומץ עלי כוסברה, קצוצים
  • חלב, לזיגוג

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. מערבבים קמח ומלח בקערה. יוצרים בור במרכז ומוסיפים מים, חומץ, ביצה וחמאה. מערבבים לתערובת אחידה ומעבירים למשטח עבודה מקומח. לשים 3-5 דקות עד שהבצק נראה כמו כדור חלק ונאה, או עד שנמאס. מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לשעה שעתיים
  2. מחלקים את הבצק לשניים. מרדדים כל חצי עד שהוא גדול מספיק לשישה עיגולים בקוטר 14 סנטימטרים בערך. חותכים שישה עיגולים בעזרת צלחת קטנה או כל מה שמתאים
  3. מכינים את המילוי. מחממים שמן זית במחבת על אש בינונית. מוסיפים קוביות חצילים ומטגנים עד שהן שמזהיבות ומתחילות להתרכך. מוסיפים בצל וממשיכים לבשל עד שהבצל רך והחצילים נמסים. מערבבים פנימה גרגרי חומוס ופפריקה ומצננים. מערבבים פנימה גבינה וכוסברה
  4. מרכיבים. מחממים תנור ל-230 מעלות. מניחים 2-3 כפות מילוי במרכז כל עיגול. מורחים מעט חלב בקצה של חצי עיגול. מקפלים את חצי העיגול השני מעל ליצירת חצי סהר. מקפלים פנימה את הקצוות לסגירה מוחלטת
  5. אופים. מורחים מעט חלב על האמפנדס ומעבירים לשתי תבניות מרופדות בנייר אפייה ומקומחות. אופים 20 דקות עד שהאמפנדס מזהיבים. מגישים חם

חצילים חרוכים בעגבניות

אימא שלי היא אלופת החצילים והשניצלים. המאכל החגיגי ביותר והביתי ביותר בבית שלי הוא פיתה עבה ממאפיית המשפחה המקורית (אילתים, יש להם ריבים מצחיקים), חומוס, שניצל שעד היום לא הבנתי את סוד קסמו, אבל אני יודעת לשחזר את דרך ההכנה שלו במדוייק, והוא ממש טעים, וחצילים קלויים עם עגבניות ונענע. כשהייתי קטנה לא הבנתי את עניין החצילים, וכבר כמה שנים שאני צמחונית למדי, ועל כן היו לי רק פעמים מועטות להתענג על הקסם הזה בעצמי, אבל את אנחות התענוג של היושבים סביבי אני שומעת כבר שנים ארוכות.
אלופת החצילים מכינה שלושה סוגי חצילים שונים וטעימים, אבל כולם מתחילים בטקס הנורא מכל: קליית החצילים על אש פתוחה. לפני כל ארוחה משפחתית יש את הרגע הזה, שאימא שלי, כמו כוהנת הגז, מכינה את עצמה ואת סביבותיה לטרנספורמציה מלאת ההוד שעומדת להתרחש: חציל רגיל עומד להפוך לחציל קלוי על אש גלויה, והכיריים עומדות להפוך לאזור פיגוע. האירוע דורש הכנה נפשית מראש, ריכוז מלא במהלך הטקס וניקוי יסודי לאחריו, מלווה באנחות קלות על קשיי החיים והגורל.
לא פלא, אם כך, שהגעתי לגיל 35 המכובד מבלי שקליתי חצילים על הגז ולו פעם אחת. זה היה התפקיד של יושב הבית, ואני הבטתי בו באימה, מוכנה לרגע שבו הכל יתפקשש, החצילים יוחלפו באצבעות ידיו, אני אצטרך להציל אותו מהאש האוחזת בו, והוא יתאהב בי לשארית חייו.
אבל אתמול זה קרה! יושב הבית לא היה, המתכון קרא לי, ואני הוצאתי שני חצילים מהמקרר, הנחתי אותם על האש הפתוחה וחיכיתי לאסון. החצילים נקלו תחילה בשקט, ואחר כך ברחשים קלים. סובבתי אותם. סובבתי שוב. והנה, היו חצילים קלויים, מושחרים כראוי, הכיריים התלכלכלו קלות – שום דבר שהן לא רגילות לו – ואני הבטתי במעשה ידיי בגאווה כה גדולה, כאילו לפחות פיצחתי את סוד הגרעין החצילי.
משם, הדרך הייתה קצרה לתבשיל הקיצי הטעים הזה, שמתאים להוסיף אותו לאורז כשהוא חם, והבוקר קיבלתי אותו בסנדוויץ' במק"ח ([לחם] בייקרי, מלפפון, קוטג', חצילים) גאוני!. הגדולה שלו היא שאפשר להיפטר קצת מן הטחינה שלאחרונה רודפת כל חציל עד חורמה, ובכל זאת לא להטביע את החציל בתועפות שמן וגבינה.
המתכון ההודי למדי הוא של "לבשל בווסטצ'סטר", עם התאמות קלות למדינה שלנו, והתמונה מהפינה הירוקה בבית שלנו.

רכיבים

  • 2 חצילים בגודל בינוני
  • 3 כפות שמן
  • 0.5 כפית זרעי כמון שלמים
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ דק
  • 3 שיני שום, מרוסקות
  • 1 כפית ג'ינג'ר מרוסק
  • 2 עגבניות, מגוררות
  • 2 פלפלים חריפים, קצוצים
  • 2-3 כפות כוסברה, קצוצה

אופן ההכנה

  1. תחילה קולים את החצילים על אש גלויה, או על פינת הגריל אם יש לכם כזה, עד שקליפת החצילים חרוכה. מניחים בצד להתקרר
  2. מחממים שמן בסיר קטן לדקה. מוסיפים את זרעי הכמון ומטגנים עד שהם מתחילים לרחוש. מוסיפים את הבצל האדום ומאדים עד שהבצל מתרכך ומשחים קלות. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את העגבניות והפלפלים החריפים ומתחילים לבשל כמה דקות, עד שהעגבניות הופכות לרוטב סמיך ויבש למדי
  3. בזמן שהעגבניות מתבשלות, מקלפים את החצילים ומועכים אותם לחתיכות נעימות לאכילה
  4. מוסיפים את תערובת העגבניות לחצילים ומערבבים היטב. מוסיפים כוסברה (לא הייתה לנו) ומערבבים

מרק פו ויטנאמי צמחוני

יושבי הבית מחפשים בית. הם עוברים ממתווך למתווכת וממתווכת למתווך, מנסים נואשות להסביר את רצונם, ומקבלים בתמורה בתים שאין להבין מי גר בהם ולמה. אחת לזמן מה, הם באים, טרודים, מיואשים קלות, ונחרצים, וזוכים בהפתעה. בית שאפשר היה לדמיין אותם גרים בו. או אז מה רבה היא השמחה בלב, כשאפשר לחלום אותנו מתעוררים בבית שבו יש חלון הגיוני בחדר השינה והמטבח אינו כולל ערמות על ערמות של קערות שאין איפה לשים אותן. שמחה וייאוש, בריאות וחולי, מרק ויטנאמי.
אני יודעת שיש בתל-אביב איזה טרנד פו קצת בלתי נסבל. אבל לבית הזה, אני מרגישה, זה יבוא השבוע בול.
המתכון והתמונה של TheKitchn.

רכיבים לשתי מנות

לציר

  • 1 בצל גדול, קלוף וחצוי
  • ג'ינג'ר, פיסה באורך חמישה סנטימטר, קלופה, וחצויה לאורך
  • מקל קינמון, באורך שישה סנטימטר
  • 1 כוכב אניס
  • 2 ציפורנים
  • 1 כפית זרעי כוסברה
  • 4 כוסות ציר ירקות לא מומלח
  • 2 כפיות רוטב סויה
  • 4 גזרים, קלופים וחתוכים גס

נודלס

  • אטריות אורז רחבות

תוספות

  • טופו או סייטן
  • פטריות
  • ירקות כמו בוק צ'וי, כרוב או ברוקולי

קישוטים

  • חצי בצל, פרוס דק מאד
  • 2 בצלים ירוקים, קצוצים דק
  • 1 פלפל חריף (חלפניו או סרנו), קצוץ
  • 1 לימון, חתוך לרבעים
  • חצי כוס נבטי שעועית
  • קומץ נאה של עשבי תיבול: כוסברה, בזיליקום תאילנדי

אופן ההכנה

  1. מכינים את הציר. חורכים את הבצל והג'ינג'ר על אש פתוחה (מחזיקים עם מלקחיים) או באמצעות ברוילר, עד שהם משחירים קלות, כחמש דקות על כל צד. שוטפים במים
  2. בסיר גדול צולים מקל קינמון, כוכב אניס, ציפורנים וזרעי כוסברה על אש בינונית גבוהה, ומערבבים כל הזמן כדי שלא יישרפו, עד שהתבלינים מעלים ניחוח. מוסיפים ציר ירקות, סויה, גזרים ואת הבצל והג'ינג'ר החרוכים
  3. מביאים את הציר לרתיחה, מנמיכים את האש, ומבשלים על אש קטנה, מכוסה, 30 דקות. מסננים ושומרים עד להגשה
  4. מכינים את האטריות. כשהציר מתבשל, מניחים את האטריות בקערה גדולה ומכסים במים חמים. מניחים ל-20-30 דקות או עד שהאטריות רכות מאד אבל ניתנות ללעיסה. מייבשים (אם האטריות לא מתרככות ככה, מבשלים אותם במים רותחים על האש לכמה דקות)
  5. מכינים את התוספות. חותכים ואופים את הטופו. מאדים קלות את הירקות. התוספות צריכות להישאר ללא תיבול כדי לא להפריע לטעם הציר
  6. מגישים. מחלקים את האטריות בין שתי צלחות. מסדרים את התוספות על הנודלס. מוזגים שתי כוסות של ציר לכל קערה. מגישים את הקישוטים בצד, לטעמו של כל סועד

מרק חצילים קלויים ועגבניות

יושבת הבית חולה. לא חולה חולה, רק קצת חולה. בגלל שיושב הבית הוא הבעל המהמם ביקום, הוא הכין לה מרק ירקות פלוס קניידעלאך משהו משהו, פשוט סוג אלף. זה לא גרם לגרון שלה להירפא, כמו שטוענות הסבתות, אבל זה היה כל כך טעים שהיא פתחה את הבוקר שלמחרת במרק ירקות. בכל אופן, אחרי שייגמר המרק הזה, והיא כבר תהיה בריאה וחזקה ותשכח שאי פעם השתעלה כמו סוס שגרונו שוסף, היא תכין לו בתמורה את המרק הזה. המתכון והתמונה של "מלח ים עם אוכל".

מרק של בריאים, עם הרבה טעם

רכיבים ל-6 מנות

  • 2 חצילים בינוניים (כקילו), חתוכים לקוביות
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.25 כפית מלח ים
  • 4 כפות שמן זית
  • בצל גדול, קלוף וקצוץ דק
  • 2 שיני שום, קלופות וקצוצות
  • 1 תפוח אדמה גדול, קלוף וחתוך לקוביות
  • 1 עגבניה גדולה, קלופה וחתוכה לקוביות
  • 1 קופסה גדולה קוביות עגבניות
  • 4 כוסות ציר ירקות
  • כוסברה טרייה, קצוצה
  • 1 כפית כמון
  • 0.25 כפית פפריקה מעושנת
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-230 מעלות
  2. מערבבים את קוביות החצילים עם חצי כפית כמון, מלח ים ושתי כפות שמן זית בתבנית גדולה. צולים בתנור 30-35 דקות, עד שהם רכים
  3. מחממים שתי כפות שמן זית בסיר גדול. מוסיפים בצל ושום וקמצוץ מלח. מבשלים עד שהבצל רך ושקוף, אבל לא חום. מגבירים את האש ומוסיפים חצילים, תפוח אדמה, עגבניות, כוסברה, כמון ופפריקה מעושנת. מאדים כ-3-5 דקות ומוסיפים את הציר. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים 30-40 דקות
  4. מצננים מעט את המרק ומרסקים אותו בעזרת בלנדר יד. מביאים שוב לרתיחה, מתבלים במלח ובפלפל ומגישים עם טוסט (בייקון?)

כדורי שעועית שחורה ותירס

המרקם. המרקם הוא הגאונות פה

יושבי הבית עשו בסופהשבוע מעשה כל כך אחראי, שממש לא ברור איך הם שרדו אותו. הם ישבו עם עצמם, עם המוח שלהם, עם התקוות שלהם, עם הציפיות שלהם, עם הפחדים שלהם, עם האכזבות שלהם וניסו לתכנן מה הם רוצים לעשות עם עצמם ועם חייהם בשנה הקרובה. הכל בגלל איזה מאמר שיושב הבית האינטיליגנט קרא. אין מה לומר, היה מחושב. איכשהו, למרות המשימות המבוגרות באופן בלתי נתפס, היה גם מרגש וממריץ. בין היתר, דובר שם על אוכל לעבודה. המנה הזאת היא פשוט כל כך אחרת ממה שאוכלים בעבודה בדרך כלל (אני באמת לא מבינה איך אנשים בעבודה עוד אוכלים פרגית בכזאת הנאה. באמת, אין לכם שום חוש גיוון והתרגשות?), ואני כל כך אוהבת אוכל מקסיקני, שממש בא לי עליה כבר. המתכון והתמונה של "אייכפר".

רכיבים

  • 2 קופסאות של 400 גרם שעועית שחורה, שטופה
  • 1 כפית כמון
  • 1 כוס גרגרי תירס
  • 0.25 כוס פלוס 0.3 כוס פירורי לחם
  • 2 כוסות עגבניות קצוצות
  • 2 בצל ירוק, קצוץ
  • 0.25 כוס כוסברה טרייה, קצוצה
  • 1 כפית אבקת צ'ילי
  • 0.25 כפית מלח
  • 1 כף שמן זית

להגשה

  • אבוקדו, חתוך לקוביות

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-220 מעלות. מרססים נייר אפייה בשמן
  2. מועכים שעועית שחורה וכמון במזלג בקערה גדולה, עד שלא נותרת שעועית לא מעוכה. מערבבים פנימה תירס ורבע כוס פירורי לחם. מערבבים עגבניות, בצל ירוק, כוסברה, חצי כפית אבקת צ'ילי ומלח בקערה בינונית נפרדת. מערבבים כוס אחת מתערובת העגבניות לתערובת השעועית
  3. מערבבים שליש כוס פירורי לחם, שמן זית וחצי כפית אבקת צ'ילי בקערית, עד שפירורי הלחם מצופים בשמן. מחלקים את תערובת השעועית ל-8 כדורים של חצי כוס. מועכים בזהירות כל כדור לתערובת פירורי הלחם עד שהוא מצופה כולו, ומניחים על נייר האפייה
  4. אופים את הקרוקטים עד שפירורי הלחם זהובים, כ-20 דקות. מערבבים אבוקדו לתערובת העגנביות שנותרה. מגישים את הסלסה עם הקרוקטים

 

מרק טורטיות

יושבי הבית הפכו בשבוע שבועיים האחרונים לכל כך יושבי בית, שבכל פעם שנערכת התייעצות חשאית כדי לבדוק האם הגיע הזמן לצאת החוצה, עולה מייד קריאה ברורה ונרגשת להשארת יושבי הבית בביתם. אין לדעת אם זה החורף, האירועים המרגשים שהסתיימו (יושב הבית יספר עליהם), האירועים המרגשים שעוד צפויים (פריז!!!!!!) או תאוות הקריאה בבית שעולה על גדותיו מרוב דברי דפוס, אבל העובדה נותרת כשהייתה: יושבי הבית הפכו לעוד יותר יושבי בית. על כן, ללא הרף הם מבשלים אוכל של הבית שלהם. והפעם, הבית שלהם במקסיקו סיטי. זה מתכון לא צמחוני, כך שהסיכוי שבאמת יכינו אותו לא הכי הכי גדול, אבל איזה טעים זה נראה! המתכון והתמונה של "ניו-יורק טיימס".

אוהבת טורטיות

רכיבים ל-4-6 מנות

  • קילו שוקיים עוף
  • 1 בצל בינוני, חתוך לרבעים, עם הקליפה
  • 1 ראש שום, חצוי, עם הקליפה
  • 0.25 כוס שמן צמחי
  • 6 טורטיות תירס
  • מלח
  • 2 כפות צ'יפוטלה באדובו
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה, קצוצה
  • 2 אבוקדו, מגולענים, קלופים וחתוכים לקוביות
  • 120 גרם מוצרלה, מגוררת או חתוכה לקוביות
  • לימון פרוס, להגשה

אופן ההכנה

  1. מניחים את העוף, שלושה מארבעת רבעי הבצל והשום בסיר גדול. ממלאים מים עד כדי כיסוי (כ-10 כוסות) ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש כך שהנוזלים יבעבעו בעדינות. מבשלים, ומקפים את הקצף מדי פעם, עד שהעוף רך מאד, כ-45 דקות עד שעה
  2. בינתיים, מחממים את השמן הצמחי במחבת גדולה על אש בינונית. כאשר השמן חם, מטגנים שתיים מהטורטיות, והופכים פעם אחת, עד שהם קריספיות וזהובות, כ-2-3 דקות לטורטיה. מייבשים במגבת נייר. חותכים את ארבע הטורטיות הנותרות לרצועות, מוסיפים אותן למחבת, מערבבים עדי להפריד ביניהן ומטגנים עד שהם קריספיות וזהובות, עוד שתיים שלוש דקות. מייבשים במגבת נייר ומתבלים במלח בעודן חמות
  3. כאשר העוף רך, מעבירים אותו לצלחת או לקרש חיתוך בעזרת מקלחיים או כף מחוררת (או מעבירים אותו למקרר או למקפיא כדי שהוא יתקרר מהר יותר). כאשר אפשר לגעת בו, קורעים את הבשר באצבעות, וזורקים את העצמות והעור
  4. בזמן שהעוף מתקרר, מסננים את הציר וזורקים את הירקות. מקלפים את הרבע האחרון של הבצל ומניחים במעבד מזון עם צ'יפוטלה, רבע כוס כוסברה וקמצוץ מלח. מפוררים את שתי הטורטיות השלמות המטוגנות ומוסיפים מספיק ציר כדי למלא קצת יותר מחצי מעבד מזון. מעבדים עד שהתערובת חלקה ככל האפשר
  5. מחזירים את המשחה ואת הציר הנותר לסיר ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש כך שהתערובת מבעבעת קלות ומבשלים עוד חמש דקות. מוסיפים את העוף, טועמים ומוסיפים מלח במידת הצורך. מחלקים את האבוקדו, הגבינה והכוסברה בין ארבע עד שש קערות. מוזגים את המרק לקערות ומקשטים ברצועות טורטיה. מגישים מיד עם פרוסות לימון

פארידה מאודה ברוטב חמאת בוטנים

יושבי הבית הכניסו לביתם לפני כמה חודשים את הדבר הדיגיטלי הזה שמשדר ארבעה וחצי ערוצים. יושבי הבית אינם חובבי טלוויזיה גדולים, ועל כן רוב הזמן הטלוויזיה נותרת דוממת, אבל הממיר הזה הכניס שינוי אחד משמעותי בחייהם: פעם בכמה שבועות, כשהם נמצאים בבית בשישי בערב, הם מכינים ארוחת ערב וצופים יחד עם כל עם ישראל במהדורת החדשות המרכזית. כמו כל העם היושב בציון הם מתרגזים על רוני דניאל, מגחכים על יאיר לפיד, תמהים על כתב התרבות ארוך השיער (יושב הבית מעיף בו מבט אחד וכבר כל הקארמה הרעה שלו מתפרצת כגייזר) ומדחקקים על כתבות הזויות בשולי החדשות. ביום שישי האחרון הם פתחו את הטלוויזיה קצת לפני המהדורה – היו רעבים, אין מה לעשות – וצפו בחלק מהתכנית של אהרוני, שאותה הם מחבבים מאד. אהרוני אידה ואידה ואידה, דגים וירקות וקינוחים, ועשה מה זה חשק לאוכל מאודה. אז מצאתי מתכון מתאים, שאותו אפשר להכין אפילו בלי כלי אידוי ברוחב הכיריים שלנו כולן. המתכון של "אוכל ויין". התמונה של "קבוצת דייג עירונית"

לו רק לא הייתי מפחדת ממוכר הדגים

רכיבים ל-6 מנות

  • 0.75 כוס + שתי כפות שמן בוטנים
  • 1 חבילה למון גראס טרי, החצי התחתון בלבד, שבור קלות (יש בשוק הכרמל למון גראס טרי)
  • 0.25 כוס ג'ינג'ר טרי כתוש
  • 0.3 כוס חמאת בוטנים
  • 0.3 כוס חומץ אורז
  • 1 כף סוכר
  • 1 שן שום, קצוצה דק
  • 1 כוס מים
  • 2.5 כפות רוטב דגים
  • 2 כפיות רוטב צ'ילי חריף
  • 0.25 כוס מיץ לימון טרי
  • מלח
  • 6 פילטים של פארידה במשקל מאתיים גרם האחד
  • 2 בצלים ירוקים, קצוצים דק
  • 0.3 כוס כוסברה

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן בוטנים בסיר בינוני. מוסיפים למון גאס וג'ינג'ר ומבשלים על אש נמוכה עד שמריחים, כחמש דקות. מוסיפים חמאת בוטנים, חומץ, סוכר, שום, מים וכף וחצי רוטב דגים ומבשלים 10 דקות. מצננים מעט ומוציאים את הלמון גראס. מעבירים את התערובת לבלנדר. מוסיפים צ'ילי חריף ושתי כפות מיץ לימון ומעבדים למשחה חלקה. מתבלים במלח
  2. בתבנית פאי מערבבים שתי כפות מיץ לימון, שתי כפות שמן בוטנים וכף רוטב דגים. מוסיפים את הדגים ואת הבצל הירוק ומערבבים לכיסוי הדגים
  3. ממלאים סיר רחב וגדול בחמישה סנטימטרים מים. מניחים שלוש קעריות שיהיו גבוהות מהמים. מביאים את המים לרתיחה. מניחים את תבנית הפאי על הצלוחיות, מכסים ומאדים עד שהדג מתפרק בקלות במזלג, 8-10 דקות. מוציאים בזהירות את תבנית הפאי
  4. מעבירים את הפילטים לצלחות ומעטרים בכוסברה. מוזגים את רוטב הבוטנים והנוזלים מתבנית הפאי לקעריות נפרדות ומגישים עם הדגים
  5. את רוטב חמאת הבוטנים אפשר להכין עד שלושה ימים מראש ולשמור במקרר. יש להוציא מהמקרר ולתת לו להגיע לטמפרטורת החדר לפני ההגשה

דלורית ברוטב חצילים ורכז רימונים

יושבי הבית נוסעים לברלין! כן, הם מודעים לאובססיה הקלה שתקפה אותם עם העיר הזאת, אבל אין מה לעשות, יש ערים שאתה מרגיש בהן בבית, ויש תקופות בחיים כשאתה יוצא לחופש אתה רוצה להרגיש בבית. אל דאגה, הנסיעה הארוכה הבאה שלנו תהיה למקום חדש לחלוטין. בכל אופן, אנחנו נוסעים ביום רביעי, ובבית יש שני מצרכים מיותמים: דלורית וחצילים. והפלא ופלא, מצאתי מתכון שנראה טעים שהמרכיבים המרכזיים בו הם דלורית וחצילים. לקי מי! המתכון והתמונה של "ג'ואן אוכלת היטב עם אחרים", על פי הספר האהוב של אוטלונגי.

רכיבים ל-2 מנות עיקריות

  • 1 דלורית גדולה
  • 1 כף גרעיני דלעת, ירוקים ולא מומלחים
  • 1 כף גרעיני חמניה
  • 1 כף שומשום
  • 10 גרם שקדים פרוסים
  • בזיליקום, להגשה
  • מלח ים ופלפל שחור טחון טרי

לרוטב

  • 1 חציל בינוני
  • 150 גרם יוגורט יווני
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 כף רכז רימונים
  • 3 כפות מיץ לימון
  • 2 כפות כוסברה
  • 1 שן שום

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-230 מעלות. קוצצים את החלק העליון והתחתון של הדלורית וחוצים אותה לאורכה. מסירים את הגרעינים. חותכים כל חלק לקשתות ברוחב 2 סנטימטרים. מניחים את הקשתות על תבנית מרופדת בנייר אפיה ומברישים בשמן זית. מפזרים מלח ים ופלפל שחור וצולים 30-35 דקות, עד שהדלורית רכה למגע מזלג
  2. מנמיכים את טמפרטורת התנור ל-180 מעלות. מערבבים את כל הגרעינים ומשטחים אותם בתבנית. צולים 5-8 דקות, עד שהם שחמחמים ומדיפים ריחות
  3. שורפים את החציל על הגז (או על הגריל, אם יש לכם. לנו אין), על אש בינונית גבוהה. צולים 13-14 דקות, או עד שעור החציל נסדק והחציל עצמו מרגיש כבד ורך. חותכים את החציל ומוציאים את הבשר. מניחים את בשר החציל לייבוש במסננת ואז קוצצים אותו גס
  4. מערבבים בקערה חציל, יוגורט, רכז רימונים, מיץ לימון, כוסברה ושום. אם רוצים מרקם חלק יותר, מעבדים במעבד מזון.  מוסיפים מלח ופלפל שחור לפי הטעם
  5. מניחים את הדלורית בצלחת הגשה, מפזרים מעליה גרעינים ובזיליקום, ומגישים עם רוטב החצילים

פלאפל אפוי

כשנגמר הגז, זה תמיד במפתיע. וכי למה שלא יהיה במפתיע. הגז תקוע לו שם על הגג (כן, אני יודעת, זה
לא בטיחותי ולא נפוץ, אבל לעזאזל זה לא באשמתי), בתוך מיכלים שמפחיד אפילו להתקרב אליהם, וללא
שום חיווי כלשהו על מצבו בפנים. ואז צריך להתקשר לאמישראגז, לטכנאי שמגיע רק בין עשר לשתים
עשרה, וצריך להיכנס גם הביתה, כי הגיע הזמן הבדיקה החמש שנתית שלנו, באמת תודה שהודעתם לנו,
ואדם שמשישי בצהריים רק רוצה איזו ביצת שש דקות וחצי נאלץ להסתפק בכל מה שהוא יודע להכין
בתנור. ולא רק זה, בסוף גם תמיד הוא נכנע וכותב פוסט "נגמר לי הגז במפתיע" לבלוג שלו. אלו חיים
אלו? המתכון והתמונה של "המטבח של קלין".

נראה כיף!

רכיבים ל-12 קציצות פלאפל

  • 1 כוס גרגירי חומוס (אם אתה אדם בלי גז, תשתמש בקופסה)
  • 1 כוס בצל קצוץ
  • 4 כפות פטרוזיליה קצוצה
  • 4 כפות כוסברה קצוצה
  • 1 כפית מלח
  • 4 שיני שום קצוצות
  • 1 כפית כמון טחון
  • 1 כפית אבקת אפייה
  • 4 כפות קמח מלא (או יותר, אם הקציצות לא נדבקות יותר זו לזו)
  • שמן זית, לריסוס נייר האפייה

אופן ההכנה

  1. אם משתמשים בגרגירי חומוס, משרים אותם במים קרים לשמונה שעות לפחות או לכל הלילה. כשהם רכים דיים, מייבשים אותם.
  2. שמים חומוס, בצל, פטרוזיליה, כוסברה, מלח, שום וכמון במעבד מזון. מעבדים בפולסטים עד שההכל קצוץ היטב ומעורבב, אבל לא משחתי. מפזרים מעל אבקת אפייה וקמח ומעבדים בפולסים עוד כמה פעמים כדי לערבב. בוחנים כדור אחד כדי לראות אם התערובת מחזיקה. אם לא, מוסיפים קמח לפי הדרוש. מניחים את התערובת בקערה מכוסה ומקררים כמה שעות או לילה
  3. כאשר מוכנים לאפייה, מחממים תנור ל-200 מעלות (אפשר גם לרסס את נייר האפיה בשמן זית ולחמם את התבנית מראש, כדי שהפלאפל יהיו קריספיים יותר)
  4. יוצרים מהתערבות 12 כדורים, ומוחצים אותם לכדי קציצות בעובי סנטימטר. מכניסים לתנור עד שהם שחומים ואפויים, כ-22 דקות. מגישים חם עם טחינה כמובן

קובה אפויה של דגים ובצל

כן, רואים פה מאסטר שף. לא באדיקות של יום זה וזה מול הטלוויזיה. אין פה טלוויזיה, וכבר שנים אנחנו לא רואים סדרות בזמנים שאחרים קובעים לנו, אבל רואים פה מאסטר שף. ואני רוצה לומר שהסדרה הזאת מוציאה לי את החשק לבשל. כל כך הרבה מלים ודרמה סביב אוכל. בסוף, לא מדובר במהפכה עולמית. אם מישהו למד בבית שכבד קצוץ זה טוב, אז הוא אוהב כבד קצוץ. לא כי מדובר בשבילו בשילוב מרתק בין מתקתקות הבצל שמשתחררת לאיטה בפה לבין גסות הכבד שמנסה להכריע אותה אך לא יכול לה. לא. כי הוא פשוט מכין מה שהוא אוהב ויודע. הקארי הירוק שמכין יושב הבית טעים לי לא כי החריפות והחמצמצות מתמזגות נהדר וחומרי הגלם אומרים שירה, אלא כי תאילנד הייתה ראשית האהבה שלנו והיה שם נורא טעים. כן, ככה. פשוט. לא ניג'וס. ברוח הפשטות נטולת הבשר, אני שמחה להציע את המנה הזאת, שכולה שחרור האישה מהמטבח. התמונה והמתכון של "המטבח של צ'יקו".

רכיבים לארבע מנות
לבסיס

  • 160 גרם (שני שליש כוס) בורגול דק
  • 1 בצל, חתוך לרבעים
  • 500 גרם פילה של דג לבן
  • 0.5 צרור כוסברה, קצוץ
  • גרידה מחצי לימון או תפוז
  • 1 כפית מלח
  • פלפל שחור לפי הטעם
  • 0.5 כפית קינמון
  • 0.25 כפית פלפל לבן

לציפוי

  • 500 גרם בצלים, פרוסים
  • 3 כפות שמן זית
  • 50 גרם צנוברים
  • מלח לפי הטעם
  • 0.25 כפית פלפל לבן
  • קמצוץ כורכום

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבסיס. משרים את הבורגול במים עשר דקות. מייבשים היטב
  2. שמים את הכוסברה במעבד מזון, ביחד עם דגים, בצל מחולק לרבעים, גרידת לימון או תפוז, קינמון, פלפל ומלח. מעבדים עד החומרים ומוסיפים את הבורגול. מעבדים שוב עד לקבלת משחה חלקה
  3. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית בינונית במעט שמן זית. מועכים את המשחה לתחתית התבנית בעזרת הידיים
  4. בעזרת סכין חד חותכים את הקובה לשישה משולשים. מזלפים מעט שמן זית ומכניסים לתנור ל-30-40 דקות עד שהבסיס אפוי
  5. מכינים את הציפוי. מחממים קצת שמן זית במחבת ומאדים את הבצלים עד שהם שחמחמים, ומערבבים כל הזמן
  6. מוסיפים את הצנוברים ומטגנים עד שהן מזהיבים
  7. מתבלים במלח, פלפל לבן וכורכום
  8. מפזרים את תערובת הבצלים על הקובה האפויה ומגישים