סלמון פלוס מיסו פלוס מרק פלוס חמיצות

אוקיי, ליושבי הבית יש תכנית. יותר נכון, מזימה. הם זוממים לאחוז זה בידו של זו, ובעודם מזמזמים כזבובים, לזגזג את דרכם לפיליפינים. מתישהו בספטמבר. איפשהו בין חוף א' לחוף ב'. ואתם הרי יודעים שיושבי הבית הם אנשים רציניים, ועל כן, דקה אחרי שפצחו בחיפושי טיסות, פצחו גם בחיפושי מתכונים. תהרגו אותי אם חכי המערבי יידע להבדיל בין המרק הזה לבין מרק תאילנדי, אבל יושב הבית אוהב סלמון בכל שפה, אני חושבת. המתכון והתמונה של אוכל.קום.

אבל הכי מצחיק זה לאכול מרק על הבוקר

רכיבים ל-4-6 מנות

  • 1 כף שמן צמחי
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ לקוביות בינוניות
  • 3 שיני שום בינוניות, קצוצות
  • 1 כפית מלח
  • 2 עגבניות בינוניות, ללא גרעינים וקצוצות לקוביות בינוניות
  • 1 כוס יין לבן יבש
  • 4 כוסות מים
  • 200 גרם צנונית, קלופה וקצוצה לקוביות של שישה מילימטרים
  • 3 כפות מיץ לימון
  • 2 כפות רוטב דגים
  • 2 כפות ממרח מיסו לבן
  • 0.5 קילו סלמון, קלוף, מפולט, וחתוך לקוביות של כשני סנטימטרים
  • 1 כוס עלי בייבי או ארוגולה, חתוכים גס
  • פלפל שחור
  • אורז לבן מאודה

אופן ההכנה

  1. מחחמים שמן בסיר גדול על אש בינונית. מוסיפים בצל, שום ומלח ומבשלים עד שהם מתרככים, כ-5-8 דקות. מוסיפים את העגבניות ומבשלים, תוך ערבוב מתמיד, עד שהן מתרככות כ-3-5 דקות
  2. מגבירים את האש לבינונית גבוהה, מוסיפים את היין, מגרדים מתחתית הסיר כל פיסה של בצל חום שיש שם, ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש לבינונית נמוכה ומבשלים עד שהיין מצטמצם בחצי, כ-7 דקות
  3. מוסיפים מים, צנונית, לימון ורוטב דגים ומערבבים. מכסים את הסיר ומבשלים על אש נמוכה כעשר דקות, עד שהצנוניות מתרככות
  4. מוציאים חצי כוס מהנוזל לקערה. מוסיפים את ממרח המיסו מערבבים עד שהוא נמס לגמרי. מחזירים את התערובת לסיר ומערבבים
  5. מגבירים את האש לבינונית, מוסיפים את הסלמון ואת העלים הירוקים ומערבבים. מבשלים עד שהסלמון מבושל והעלים הירוקים התרככו, כשלוש דקות. טועמים ומוסיפים פלפל שחור או לימון אם צריך
  6. מוזגים לקערות, מתבלים בפלפל ומגישים עם אורז לבן

פנכת ירקות שורש, גבינה וקארמה טובה

באינטרנט יש הכל. תמיד אומרים את זה ומתכוונים לכל מיני אנשים משונים שמוכרים את המטריה הקרועה של סבתא שלהם או את פתח תקווה באיביי. אבל באינטרנט יש לא רק אנשים משונים, אלא גם אנשים שגרימת נזק בזדון לאנשים אחרים מסבה להם עונג. כאלו היו האנשים המתכנים האקרים טוניסאיים שפרצו לנו לאתר אתמול. אפשר לכעוס עליהם, ועשינו את זה. אפשר לתהות למה דווקא לנו הם פרצו. גם את זה עשינו. אבל בכל אופן צריך לזכור, באינטרנט יש הכל והאינטרנט הוא אינטרנט כי יש בו הכל. ועל כן, אנחנו ממשיכים לדבוק בדרכנו אל השלום ומגישים פנכת קארמה טובה ומקטרת. המתכון והתמונה של "מזג האוויר בקסקדיה

".

רכיבים ל-2 מנות

  • כף חמאה
  • 1 שאלוט, קצוץ דק
  • 100 גרם פטריות
  • 1 תפוח אדמה אדום בינוני, חתוך לקוביות קטנות
  • 1 לפת בינונית, חתוכה לקוביות קטנות
  • 1 שורש סלרי, חתוך לקוביות קטנות
  • 0.3 כוס יין לבן יבש
  • מלח ופלפל
  • 0.75 כוס של חצי חלב חצי שמנת מתוקה
  • 120 גרם גבינת מנצג'ו, מגוררת
  • 1 שן שום גדולה, מעוכה
  • 1 פרוסת לחם, מפוררת לפירורים (לרגישים לגלוטן, אפשר בהחלט גם לחם ללא גלוטן)

אופן ההכנה

  1. מחממים את החמאה במחבת גדולה על אש בינונית. מוסיפים את הפטריות והשאלוט, ומבשלים עד שהפטריות מתחילות להשחים
  2. מוסיפים את ירקות השורש החתוכים ואת היין, מכסים, ומבשלים על אש קטנה כחמש דקות. מערבבים מדי פעם ומתבלים במלח ובפלפל
  3. מערבבים פנימה שום, חלב+שמנת, ושלושת רבעי כמות גבינה מגוררת. מכסים ומבשלים עוד 5-10 דקות. מערבבים מדי פעם עד שהירקות נכנעים בקלות למגע מזלג
  4. מחלקים את הירקות בין שני כלים לתנור. מוזגים מלמעלה את יתרת הרוטב. מחלקים את פירורי הלחם בין שני הכלים ומפזרים מלמעלה את שארית הגבינה
  5. אופים ב-180 מעלות כ-30 דקות, או עד שהחלק העליון משחים מאד

מרק סגול חמוץ מתוק

שלוש מערכות מזג אוויר יתכנסו השבוע באזורנו, כך היה כתוב בעיתון

. יושב הבית אמר שיש כינוס של מזג אוויר. ואני חשבתי על סבא ענן יושב לצד גברת סופה, מפטפטים על איזה קוקטייל  ביצים ומכריעים באיזה יום הם יכריחו אותי לקחת את הרכבת לעבודה במקום לנסוע בטוסטוס האהוב שלנו. היו שם קצת גמדי גינה ורעמים בפנים זועפים, בדמיון שלי. וחשבתי לי שחייבים להכין להם מרק לכל האישים המכובדים האלו. וזה צריך להיות מרק מיוחד, הם לא יסתפקו בסתם מינסטרונה. המתכון של בריאן טרנר. התמונה שלי.

רכיבים

  • 25 גרם חמאה
  • 1 כף שמן זית
  • 25 גרם בייקון, קצוץ דק (אנחנו ויתרנו)
  • 1 שן שום, קצוצה דק
  • 0.5 כפית זרעי כמון
  • 0.25 כרוב אדום, קצוץ
  • 0.5 תפוח, קלוף, ללא ליבה, ומגורר
  • 30 מיליליטר יין לבן
  • 250 מיליליטר ציר עוף/ירקות
  • מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה

  1. ממיסים את החמאה עם השמן זית בסיר על אש בינונית. מוסיפים את הבייקון והשום ומטגנים 2-3 דקות, עד שמזהיב
  2. מוסיפים את זרעי הכמון ומטגנים דקה אחת
  3. מוסיפים את הכרוב ואת התפוח, ומערבבים היטב דקה אחת
  4. מוסיפים את היין הלבן ומבשלים שתי דקות
  5. מוסיפים את הציר, מביאים לרתיחה, ואז מנמיכים את האש ומבשלים עשר דקות עד שהכרוב מתרכך
  6. מרסקים בעזרת בלנדר מוט, ומתבלים במלח ובפלפל
  7. מגישים עם שמנת חמוצה

לינגוויני עם פטריות יער צהובות ובייקון

לאחרונה גילינו פיצר חדשני ומהמם בבית שלנו, והוא – אפשר לסגור את החלונות! ולא רק זה, אלא שגם המזגן החדש מהניילונים, זה שהותקן לפני כמה חודשים, יכול גם לחמם את הבית. בקיצור, סטארט אפ, לא חייבים לגור באוהל. מה אתם יודעים.

וככה, עם המעבר שלנו מהאוהל לבית סמי בורגני ממוזג, עשיתי את ההשלמות לקניות שהיא עשתה בשוק, בשופרסל בבן יהודה. כמובן שחזרתי משם עם ערימה של דברים שלא באמת היו דרושים, ואילו את עלי הלזניה ללזניה השארתי בסופר. בין היתר, הגיע מגש קלקר כחול ובתוכו ערימה של פטריות צהובות. אלה פטריות יער אורגניות, לא שנטרל לפי הבנתי (בשביל זה תצטרכו לגור בדנמרק, או משהו), ואני לא זוכר שבישלתי כאלה בעבר. לפיכך, אני הולך לחבר אותן לקצת פסטה, למזוג לנו כוס יין ולנגן פרק של אימפריית הטיילת במחשב. חורף, וזה.

[מתכון, באדיבות foodista, והתמונה השנייה גם]

איך אפשר לסרב

חומרים (3 מנות סבבה)

  • 4 פרוסות בייקון מאיכות טובה, חתוכות בגודל 2 ס"מ
  • חצי קילו פנטריות שנטרל, פרוסות
  • חצי כוס יין לבן
  • 2 כפות שמנת
  • חבילה לינגוויני (450 גר' בערך)
  • כף פטרוזיליה, קצוצה
  • פרמזן
  • מלח

אופן ההכנה

  1. בסיר גדול מרתיחים מים עם מלח. מוסיפים את הפסטה ומבשלים על פי הוראות היצרן.
  2. במחבת, מטגנים את הבייקון עד שהוא משחים. מוסיפים את הפטריות ומבשלים עד שהן מתרככות.
  3. מוסיפים את היין ומבשלים עד שהאלכוהול מתאדה. מוסיפים את השמנת, ומתקנים תיבול.
  4. מסננים את הפסטה, ומעבירים למחבת עם הרוטב. מוסיפים את הפטרוזיליה הקצוצה.
  5. מגישים עם גרידת פרמזן נאה מלמעלה.

ראגו בולונז

ובכן, שבוע איטליה הלא רשמי שלנו נמשך. והפעם רוטב קלאסי. באבחנה שלאחר ארוחה, אמרה דנה שהפער בין ההתרגשות שלנו מהרוטב הזה לתגובה הצוננת מאוד של האורחים שלנו אליו, נעוצה בעובדה שאנחנו כמעט כמעט ולא מבשלים בשר. בשביל אנשים שאוכלים בשר על בסיס קבוע, מסתבר, פסטה עם רוטב בולונז היא דבר שבשגרה. בשבילנו, ילדי הדגים והתרד, רק ללכת לסופר ולבקש בשר זה חתיכת עניין. כך או כך, הבולונז האחרון שאכלתי היה באיטלקיה בפשפשים והוא היה טוב. הבולונז הזה היה לפחות באותו רמה.

במתכון המקורי, שלקוח מאותו ספר של בטאלי, יש שימוש בשלושה סוגי בשר – בשר טלה, בשר חזיר ובייקון. אנחנו השתמשנו במקומם בצ'ך בקר (ירכה) במשקל של 700 גר' סך הכל. הרכב הבשרים המקורי מופיע במתכון, אבל אם אין לכם או אתם לא בעניין של טליים, אפשר לשחק עם העניין הזה. כמו כן, אם אתם מקפידים על ענייני כשרות, לא נראה לי שיש בעיה לוותר גם על החלב. הכמות במתכון היא ל- 5 כוסות, שמתלבשות יופי על חבילה של 500 גר' פסטה (לבחריתכם, אני לא הולך להיכנס לכם לסיר).

פעם ראשונה בבלוג שמכינים כזה

חומרים ל-5 כוסות רוטב

  • רבע כוס שמן זית כתית מעולה
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים קטן
  • 4 גבעולי סלרי, קצוצים קטן
  • 2 גזרים, קצוצים קטן
  • 5 ראשי שום, פרוסים
  • 450 גר' בשר עגל, טחון
  • 450 גר' בשר חזיר (pork), טחון
  • 100 גר' קוביות בייקון או פנצ'טה
  • 1 קופסא קטנה של רסק עגבניות, במשקל של כ 150 גר'
  • 1 כוס חלב 3%
  • 1 כוס יין לבן יבש
  • 1 כף עלי טימין טריים
  • מלח ופלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. בסיר רחב עם תחתית גבוהה, מחממים את שמן הזית על חום בינוני. מוסיפים פנימה את הבצלים, הסלרי, הגזר והשום, ומבשלים עד שהם מתחילים להיות שקופים ורכים, אבל לא משחימים עדיין (כ-5 דקות).
  2. מוסיפים את הבשר(ים) ומגבירים את האש. מערבבים עד שהבשר משחים, כמה דקות.
  3. מוסיפים את רסק העגבניות, החלב, היין והטימין, ומביאים עד לרתיחה. מנמיכים את האש, ומבשלים על אש נמוכה כשעה – שעה וחצי. מורידים מהאש, מצננים קצת ומוסיפים את המלח והפלפל.
  4. מגישים מיד עם פסטה, או מאחסנים במקרר עד יומיים, או בהקפאה עד חודש.

דג וזיתים במעטפה

הכל התחיל מוויכוח על פסטה שמנת פטריות. יושב הבית, שהכין פסטה שמנת פטריות מהממת, טען שהיא לא טובה כי לא נותר בה רוטב שנקווה בתחתית הקערה. פתחתי את הספר של באטאלי כדי להוכיח לו שלא אמור להיות רוטב כזה (בכוונה הלכתי לשם. באטאלי הזה בכלל לא מכין רטבים, אלא רק מיצוי של). בדרך לפסטה, נתקלתי בצילום מגיר רכות של דג במעטפה, שזו צורת ההכנה הכי מושלמת בעיניי לדג. למחרת, הפלא ופלא, נשאו אותי רגליי למשה הדייג בכרמל. שני דניסים שמנמנים וחתיכים הונחו אצלי בשקית ואני התחלתי את הספירה לאחור לרגע שבו אטעם אותו. אז ככה עשיתי, ויצאה אחת מארוחות הערב הטעימות שנוצרו בבית הזה. המתכון במקור הוא של באטאלי, אבל קצת שיניתי. התמונה של יושב הבית.

תראו אותו, שלשום הוא עוד שחה בים, עיוור לגורלו

רכיבים לשני דניסים

  • מלח ים
  • פלפל שחור
  • 5 זיתים ירוקים חריפים, קצוצים
  • 4 שיני שום, פרוסות
  • כמה עלי רוזמרין
  • 1 לימון
  • יין לבן
  • שמן זית

הערה

  • לנו היו זיתים חריפים שקנינו בשוק האיכרים. טעימים לאללה. אבל אפשר גם זיתים רגילים. פשוט צריך להוסיף חריפות ממקור אחר
  • מגישים עם צ'יפס רוזמרין גפרורי ועם סלט עגבניות וצנוניות

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-250 מעלות
  2. מניחים דניס מנוקה על נייר אפייה. ממליחים ומפלפלים אותו באגרסיביות מכל צדדיו, כולל בפנים
  3. דוחפים בפנים חצי מהזיתים, חצי מהרוזמרין וחצי מהשום
  4. מזלפים מעל ומתחת קצת שמן זית, מיץ מחצי לימון, וקצת יין לבן
  5. מקפלים היטב את נייר האפייה ומניחים בתבנית ככה שהנייר לא ייפתח
  6. מכינים גם את הדג השני
  7. מכניסים לתנור ל-20 דקות. פותחים בזהירות את נייר האפייה כי הוא אחושילינג חם

קרוסטיני פול ופטריות

לא נעים לי לפתוח ככה את השבוע: אבל יש בעיה. בברלין לא מאמינים בירקות. לא חשבתי שזה יפריע לי עד כדי כך, וכמובן אפשר למצוא ירקות אם מתאמצים, אבל אני שונאת להתאמץ, וזה כן מפריע לי. אז החלטתי שבחוץ אוכל מה שיש בלי להתאמץ ובפנים אקנה ירקות. באיזור הקרוב ממש יש שלושה סופרים. הראשון שהלכתי אליו, כי אני מאמינה בפרסום, נקרא BEST Supermerket, והוא סופר של טורקים ממש, עם ריח של כמון או כורכום ואווירה של מכולת שלידה יש חנות דרבוקות. אולי אני גזענית. אבל ברור שלא פה אמצא את הירקות הטריים והשמחים שקיוויתי למצוא. הסופר השני הוא NahKauf, שנמצא ממש ממש מתחת לבית, והוא נחמד. לא אגיד שלא. סופר שכונתי. עם קצת ירקות. הרבה גבינות ונקניקים. וכמות בלתי נתפסת של יינות שעולים עד חמישה יורו. אתמול קנינו בו. ירקות נחמדים, עם הרבה מרקם וקצת טעם. הסופר שעוד לא קניתי בו, אבל טיילתי בו, והוא נראה הכי מבטיח, הוא Rawe, שזה תאגיד ענקי, שיש לו גם את הסופר, גם מותג מזון, וגם, הפתעה הפתעה, את הסופר NahKauf. סיור מוקדם שם מעלה את כל מה שחולמים על סופרים בחו"ל: רדישיו, דומדמניות לכל סוגיהן, פטריות לכל סוגיהן, מלא סוגי תפוחי אדמה, עגבניות באירו וכל הפנטזיות. בין היתר, ראיתי שם פול ירוק. מייד התחשק לי. המתכון והתמונה של "מעדנים בריאים".

הטוסט שחובר לו יחדיו

רכיבים

  • 1 כוס פולים של פול ירוק, שהוצאו מהתרמיל
  • 0.5 קילו פטריות יער מסוגים שונים
  • שמן זית
  • שום
  • 0.5 כוס מים
  • 1 כפית מיץ לימון
  • 0.5 כוס יין לבן יבש
  • 24 עלי מרווה


אופן ההכנה

  1. מכינים את ממרח הפול. מרתיחים מים בסיר גדול, מוסיפים את הפול ומרתיחים עד שהחלק הפנימי ירוק בהיר ורך, כשתי דקות. מייבשים ומעבירים לאמבט קרח. מקלפים את העור החיצוני
  2. מחממים שתי כפות שמן זית במחבת על אש בינונית. מוסיפים שן שום קצוצה ומבשלים כשלושים שניות. מוסיפים את הפול וחצי כוס מים ומביאים לרתיחה
  3. מנמיכים את האש ומבשלים עשר דקות עם מכסה. מסירים את המכסה וממשיכים לבשל עד שרוב המים מתאדים והפול רך למדי אבל לא ממרחי
  4. מעבירים את הפול למעבד מזון וקוצצים עד שמגיעים למרקם של פירה. מוסיפים את מיץ הלימון ומתבלים במלח ופלפל
  5. מכינים את הפטריות. מנקים אותן וקוצצים גס
  6. מחממים  שמן זית במחבת בינונית, כך שיספיק לכסות גובה של עלי מרווה. מטגנים בטיגון עמוק את עלי המרווה, בסבבים, מבלי לצופף אותם מדי במחבת. מוציאים כל עלה ברגע שהוא הופך לקריספי, כ-30-45 שניות אחרי שהוכנס לשמן. מייבשים את העלים ומניחים בצד
  7. מוסיפים למחבת שן שום ופטריות קצוצות. מבשלים 10-12 דקות, עד שהפטריות מתרככות ומשחימות מעט. מוסיפים חצי כוס יין וממשיכים לבשל עד שהיין נעלם כמעט לחלוטין. מסירים מהאש ומתבלים במלח ופלפל
  8. מרכיבים. על טוסטים מלחם משובח מורחים שמן זית וקצת שום. מעליהם מורחים את ממרח הפול, עורמים פטריות, ומסיימים בשני עלי מרווה

ריזוטו דלעת

בשבת עשינו סשן בישולים שנמשך כמה שעות. סתם, בשביל הכיף. הכנו דגים ברוטב חריף, פשטידה של בורגול ופטריות, סלט חצילים קלוייים, סלט סלט, קראמבל תפוחים ועוד, ככה, כי לא היה לנו משהו יותר חשוב לעשות וכי רצינו להיות במטבח. חוץ מאלה, הכנו גם ריזוטו דלעת, כדי שיהיה גם מה לקחת לעבודה מכל האוכל הזה. המתכון מבוסס בצורה חופשית על מתכון הריזוטו הבסיסי (והמעולה) של ג'יימי אוליבר, שמאז שהכנתי אותו בפעם הראשונה, הפך למתכון הריזוטו המנצח.

רכיבים (6 מנות)

  • ליטר וקצת ציר (ירקות / עוף / דגים, מה שאתם אוהבים)
  • 75 גרם חמאה
  • בצל גדול, קצוץ דק
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 400 גרם אורז עגול לריזוטו
  • 200 גרם דלעת, חתוכה לקוביות
  • 2 כוסות יין לבן  או ורמוט יבש
  • 100 גרם גבינת פרמזן מגוררת
  • מלח
  • פלפל שחר גרוס

אופן ההכנה

  1. בסיר גדול, מחממים מעט חמאה (כ 25-30 גרם) ומטגנים את הבצל והשום. מוסיפים את קוביות הדלעת  ומטגנים ביחד כעשר דקות, עד שהדלעת רכה אבל לא רכה מדי. מוסיפים את האורז ומגבירים את האש.
  2. מטגנים את האורז בחמאה תוך כדי ערבוב במשך כדקה, עד שהוא נהיה קצת שקוף. מוסיפים את היין הלבן או הוורמוט וממשיכים לערבב (לנו לא היה, והתעצלנו ללכת לקנות).
  3. כשהיין נספג באורז, מוסיפים מצקת אחת של ציר ומלח.  מנמיכים את האש, וממשיכים לערבב. כשהמצקת הראשונה של הציר נספגה, מוסיפים את הבאה אחריה וממשיכים לערבב. ככה במשך כרבע שעה – עשרים דקות, עד שהריזוטו רך אבל עדיין ניתן לנגוס בו. בזהירות מוודאים שהתיבול לטעמכם, ומתקנים אם צריך. אם בשלב הזה כבר נגמר לכם הציר, מים רותחים.
  4. כשהריזוטו רך, מורידים מהאש  ומוסיפים את שארית  החמאה חתוכה לקוביות, ואת גבינת הפרזמן. מערבבים היטב. מכסים את הסיר ונותנים לו לנוח למשך 2 דקות. אוליבר טוען שזה החלק הכי חשוב בהכנה של הריזוטו, ומהניסיונות שלי, הוא צודק. אוכלים בסמוך להכנה.
ברקע: קערה חדשה

סנגריה לבנה

היום הוא היום. בלילה אנחנו כבר נהיה בדרכנו לשדה התעופה ומשם לברצלונה. אין לי מושג למה התרגשתי כל כך לפני הנסיעה הזו, הלא אני כבר גרה איתו וכבר נסענו יחד לחו"ל ולא שאנחנו נוסעים לשנה, אבל מיום שבת כבר אי אפשר לדבר אתי. אולי זה משום שמכל הסיפורים נשמע שברצלונה היא העיר המושלמת בשבילנו: אוכל טוב, מנוחה, אלכוהול, בגדים יפים וטרנקילה כללית. אספר כשנחזור. בינתיים, אני משאירה פה סנגריה לבנה (צפוי גם פוסט אורחת מהמם בחמישי). המתכון של הניו-יורק טיימס והתמונה של anitasarkeesian.

לבנה. אדומה. צהובה. ברינג איט און

רכיבים ל-8-10 כוסות

  • 2 תפוחים, ללא ליבה, חתוכים לקוביות גסות
  • 2 אגסים, ללא ליבה, חתוכים לקוביות גסות
  • 2 תפוזים, מקולפים, ללא גרעינים וחתוכים לקוביות
  • 1 כוס ג'ין
  • 0.5 כוס טריפל סק
  • ליטר וחצי יין לבש יבש
  • 0.5 בקבוק קאווה, מצונן

אופן ההכנה

  1. שמים את כל הפירות בקערה עם הג'ין והטריפל סק. מכסים ומצננים במקרר לארבע שעות לפחות, או לכל הלילה
  2. מעבירים לקנקן גדול ומוסיפים את היין היבש. מערבבים. מוזגים לכוסות (אפשר כוסות עם קרח) לגובה שני שליש כוס. מוזגים מעל את הקאווה

סלמון עלום

יושב הבית אוהב מאד סלמון. יושבת הבית סבורה שזה דג מעט משעמם, ושלא משנה איך עושים אותו, בסוף יש לו אותו טעם. ובכל זאת, סלמון זה דבר יחסית זמין, גם אם לא זול, וכדאי אולי להצטייד בדרכים נוספות לבשל אותו, כדי שיהיה קצת גיוון גם בגזרת הדגים. אז מצאתי מתכון, שבו הטעם מגיע לא מהתקרמלות הדג כתוצאה ממפגש עם חום גבוה, אלא מבישול בנוזל, בדומה לביצה עלומה, דבר שהופך את הטעם למעודן יותר. המתכון והתמונה של "מאכלים רציניים".

רכיבים ל-4 מנות

  • 4 חתיכות פילה סלמון, במשקל 150 גרם כל אחת
  • 0.25 כוס יין לבש יבש
  • 2 ענפי פטרוזיליה
  • 2 ענפי טימין (או שומר, בזיליקום, טרגון, מיורן)
  • 60 גרם חמאה
  • מלח ופלפל
  • מיץ לימון

אופן ההכנה

  1. מתבלים את הסלמון במלח ובפלפל. בוחרים מחבת גדולה מספיק כדי להכיל את פיסות הסלמון בשכבה אחת, ומוסיפים יין, עשבי תיבול ומספיק מים כך שהנוזלים יגיעו למחצית מגובה הסלמון (אבל עוד לא מוסיפים את הסלמון). מתבלים במלח ומביאים לרתיחה
  2. ברגע שהנוזלים רותחים, מנמיכים את האש מאד, מוסיפים את הסלמון ומבשלים 3.5 דקות. הופכים ומבשלים 3 דקות נוספות. יש לוודא כי המים לא מגיעים לכדי רתיחה
  3. מעבירים את הדג לצלחת חמימה ומגבירים את האש. מבשלים את הנוזלים עד שהם מצטמצמים בחצי. טורפים פנימה חמאה, ומתבלים במלח ובמיץ לימון. מוזגים את הרוטב על הדגים ומעטרים בפטרוזיליה
מאד ורדרד
מאד ורדרד