קוסקוס דלורית ומשמשים מיובשים

חם מאד. והימים ארוכים. ומלאים במשימות שהבטחנו לעצמנו. הוא לעצמו ואני לעצמי. ומשימות שמבטיחים לעצמנו, אלו המשימות הקשות ביותר; ללמד את עצמך לעשות דבר מה, להתגבר על דבר מה, לחצוב את האופי של עצמך בסלע. נכון, אלו גם המשימות המפתיעות ביותר בתוצאותיהן; כל פעם שמנסים דבר מה שלא היה קיים קודם, עולמות שלמים חדשים יכולים להתגלות, ועולמות שלמים חדשים יכולים להיסגר. כמו לרוץ לתוך הבור של עליסה בארץ הפלאות. מה הפלא שלפעמים צריכים למצוא את החור הנכון בתוך הבור, ולזחול למקום מוכר כמו המטבח, ממש ליד המקרר? שלוש שעות שלמות ביליתי שם אתמול, קוצצת ומטגנת, קוצצת ומטגנת. יצא טעים! המתכון של "ספר המתכונים" מאת יותם אוטלונגי וסמי תמימי. התמונה שלי.

רכיבים לארבע מנות

  • 1 בצל גדול, פרוס דק
  • 6 כפות שמן זית
  • 50 גרם משמשים מיובשים
  • 450 גרם דלורית, קלופה, חתוכה לקוביות של שני סנטימטרים (אני השתמשתי בדלעת)
  • 250 גרם קוסקוס
  • 400 מיליליטר ציר עוף או ירקת
  • קומץ חוטי זעפרן
  • 3 כפות טרגון, קצוץ גס
  • 3 כפות נענע, קצוצה גס
  • 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה גס
  • 1.5 כפיות קינמון טחון
  • קליפה מגוררת מחצי לימון
  • מלח ים גס ופלפל שחור

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. מאדים את הבצל. שמים את הבצל במחבת גדולה עם 2 כפות שמן זית ומעט מלח. מאדים על להבה גבוהה תוך ערבוב במשך עשר דקות, עד שהבצלים מזהיבים. מניחים בצד
  3. אופים את הדלעת. מערבבים את הקוביות עם כף שמן זית ומעט מלח ופלפל. משטחים בתבנית אפייה ואופים 25 דקות, עד שהדלעת מקבלת מעט צבע והיא רכה למדי
  4. מכינים את המשמשים. מכסים את המשמשים במי ברז חמים. משרים חמש דקות, מסננים וחותכים לקוביות בגודל 5 מילימטרים
  5. מבשלים את הקוסקוס. מביאים ציר לרתיחה עם הזעפרן. שמים את הקוסקוס בקערה גדולה, ויוצקים את הציר הרותח, ושלוש כפות שמן זית. מכסים בניילון נצמד ומשאירים לעמוד עשר דקות
  6. מרכיבים. מתפיחים את הקסקוס במזלג או במטרפה. מוסיפים את הבצל, הדלורית, המשמשים, עשבי התיבול, הקינמון וקליפת הלימון. מערבבים היטב בידיים ומשתדלים לא למעוך את הדלורית. טועמים ומוסיפים מלח או פלפל לפי הצורך

 

שעועית ביין אדום

יושבי הבית קמו הבוקר עם חשק עז לשעועית. וכל זאת למה? על שום ארוחות הצהריים בעבודה. תמיד צריך לבחור בין שפע של מנות מבאסות: סלט חצי טרי שחוזר על עצמו מדי יום או צלחת תוספות במקום שמגיש אוכל ביתי והוא תמיד מסריח מבשר צלוי, משמן משומש ומאנשים צועקים או פלאפל. אופקי האוכל של האדם מתרחבים מדי יום, ובכל זאת, ב-12:30 הוא חוזר לבחור בין חמגשית סלט או פלאפל. זה נחמד? מה עם איזו צלחת חומוס טרייה עם קצת אורז עם שעועית, סלט ירקות קצוץ דק, ציזיקי וזוקיני צרובים מוחמצים קלות? לא יכול לקבל? המתכון הארוך למדי והתמונה של "מרחב הטעם".
רכיבים

  • 1.5 כוסות שעועית, שהושרתה ללילה
  • שמן זית
  • בצל קטן, קצוץ
  • גזר קטן, קצוץ
  • מלח ופלפל
  • 4 כפות רסק עגבניות
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 0.25 כפית צ'ילי
  • 0.5 כוס יין אדום
  • 1 כפית חומץ בלסמי
  • 1 עלה דפנה
  • עשבי תיבול (אפשר למשל 1-2 ענפי פטרוזיליה, טרגון, רוזמרין ובזיליקום)

אופן ההכנה

  1. מסננים את השעועית מהמים שהייתה בהם. מוסיפים לסיר עם ארבע כוסות מים ומחממים על אש בינונית. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים, מכוסה חלקית, שעה. ייתכן שיהיה צורך להוסיף מים באמצע הדרך, כדי שהשעועית לא תתייבש
  2. בערך 20 דקות לפני תום השעה מחממים תנור ל-140 מעלות. מחממים שמן בסיר שאפשר להכניס לתנור, ומבשלים בצל וגזר, עם קמצוץ מלח, חמש דקות. מוסיפים שום וצ'ילי, ומבשלים עוד דקה. מוסיפים רסק עגבניות ומשחימים. מערבבים מדי פעם כדי ששום דבר לא יידבק, אבל החומר החום בתחתית הסיר הוא תמצית הטעם, לא אויב
  3. מוסיפים יין אדום, מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מוסיפים את החומץ ואת עלה הדפנה וגם את השעועית עם המים שלה. קושרים את עשבי התיבול ומוסיפים. המים צריכים לכסות את השעועית. אם אין מספיק, מוסיפים
  4. מביאים את התערובת לרתיחה, ואז מכסים ומעבירים לתנור. אופים בתנור שעה וחצי ואז מסירים את המכסה ואופים עוד חצי שעה. מוציאים את צרור עשבי התיבול ואת עלה הדפנה ומתבלים במלח ופלפל. מגישים
תמונה מהממת
תמונה מהממת