סלט חיטה ושומר

אי אפשר להאמין לזה כשצעירים, אבל ככל שעוברות השנים יש יותר בעיות בעולם שמפסיקות להטריד. אם נגיד מסתכלים על העולם דרך עיניו של הולדן קולפילד מהתפסן בשדה השיפון, דבר שעשיתי איזה עשר שנים ברציפות, אז ברור שהשאלה למה אנשים לא אומרים אמת כל הזמן והם מזוייפים וצבועים היא שאלה מהותית ומייסרת. ואז עובר קצת זמן, והשאלה הזאת לא ממש נפתרת, אבל החשיבות שלה בסדר השאלות המייסרות פוחתת. אז ככה אני רוצה שמתישהו יקרה לשאלות שקשורות לאוכל ולכמה ממנו צריך לאכול. בינתיים, ארוחת סלט. המתכון והתמונה של "גורמה בג'ינס".

שילוב טעמים קיצוני

רכיבים

  • 1 כוס חיטה
  • 3 כוסות ציר עוף, ציר ירקות או מים
  • 2 גזרים גדולים, פרוסים לפרוסות
  • 1-2 שיני שום, קצוצות
  • 2 קופסאות טונה
  • 1 קופסה גרגירי חומוס
  • 1.5 כוסות ארוגולה
  • 1 פקעת שומר, חתוכה דק
  • 1 בצל, חתוך דק
  • מיץ מלימון אחד
  • שמן זית
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מביאים את המים או הציר יחד עם החיטה לרתיחה, מנמיכים את האש, ומבשלים עד שהחיטה רכה והמים נספגו בתוכה, כ-25-30 דקות. מסירים מהאש ומצננים
  2. מחממים כמה כפות שמן זית על אש בינונית במחבת, מוסיפים את הגזר והשום ומבשלים עד שהגזרים מתרככים, כ-3-4 דקות. מסירים מהאש ומערבבים לחיטה
  3. לתערובת החיטה מוסיפים טונה, גרגירי חומוס, שומר ובצל. מוסיפים מיץ לימון ומתבלים במלח ובפלפל. מערבבים ומוסיפים את הארוגולה

כדורי טונה וריקוטה

הדג של בטאלי מהשבוע שעבר הכניס לנו קצת חשק לאיטליה. עכשיו, מאחר וכל הטיסות היוצאות מהבית הזה מוקפאות לכל הפחות עד פסח (היא רוצה לנסוע לאירלנד, אני כנראה אתעקש להמתין עוד קצת ולנסוע לשבועיים שלושה לניו יורק), הפתרון האפשרי הקרוב ביותר, בהיעדר רכב זמין לנסיעה לביקור אצל בראלה, היה לחזור לספר הזה. לארוחת הערב של יום שישי הכנו מתוכו שני מתכונים – כדורי הטונה והריקוטה שבפוסט הזה, שאני חושק בהם כבר מהיום בו קנינו את הספר הזה, וראגו בולונז, שיבוא לבקר בפוסט הבא.

כדורי הטונה האלה הם מנה ראשונה קלאסית, אולי לאיטליה בכלל, ובטח שלאיטליה של בטאלי שאני מכיר. לא הכי קלים אבל גם לא מסובכים, כאילו זולים אבל בעצם ממש לא, ואפשר להתאים אותם למטבח המקומי בלי הרבה מאמץ. בגלל שחיכינו לאורחים ולא רצינו להסריח להם את הצורה עם ריח של טונה מטוגנת, אפינו בתנור את הכדורים שהכנו בשישי, ובכל זאת הם יצאו טעימים. מה שכן, הם יוצאים קצת יותר יבשים מהכדורים המטוגנים שפה בתמונה, ולכן הגשנו לצידם גם שמנת חמוצה עם שמן זית, חצי עגבניה סחוטה ופלפל שחור (ודש מאייל שני). יאללה, לעבודה. המתכון, כאמור, של מריו בטאלי, מתוך Molto Italiano.

ושום מילה על פלאפל

מצרכים ל 6 מנות (כ 40 ומשהו כדורים!)

  • 900 גר' – 1 קילו תפוחי אדמה אדומים
  • 400 גר' (3 קופסאות סטנדרטיות) טונה משומרת בשמן זית
  • 1 כוס ריקוטה טרייה, שנחה בסדין בד למשך כשעה והגירה נוזלים
  • חופן עלי מיורן
  • מלח ופלפל שחור גרוס
  • 3 ביצים גדולות, מופרדות
  • 3 כוסות שמן זית, לטיגון עמוק
  • 1 כוס קמח
  • 1 כוס פירורי לחם
  • 2 כפיות פטרוזיליה, קצוצה
  • 1 כפית גרידת לימון

אופן ההכנה

  1. בסיר גדול, מרתיחים מים וממליחים אותם. מבשלים את תפוחי האדמה עד שהם מתרככים וקלים לנעיצה של סכין, כ 25 דקות.
  2. מקלפים את תפוחי האדמה, ובעודם חמים מועכים אותם לתוך קערת ערבוב גדולה. מוסיפים את הטונה, הריקוטה, המיורן. ממליחים ומפלפלים. מוסיפים את החלמונים ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. בעזרת שתי כפיות או באצבעות לחות, יוצרים מהתערובת כדורים קטנים ומניחים אותם על נייר אפייה.
  3. בסיר או מחבת לטיגון, מחממים את שמן הזית על חום בינוני-גבוה. מסדרים את החלבונים בקערה אחת, את הקמח באחרת, ואת פירורי הלחם והפטרוזיליה הקצוצה בקערה שלישית. בקבוצות, טובלים את הכדורים, קודם בקמח, אחר כך בביצה ואחר כך בפירורי הלחם. מעבירים בזהירות לטיגון. הופכים את הכדורים עד שהם מזהיבים מכל הצדדים, כ-4 דקות סך הכל.
  4. בעזרת כף מחוררת, מוציאים את הכדורים המטוגנים ומניחים על נייר סופג. מפזרים גרידת לימון ומגישים חם.

צנצנת טונה וחצילים

אני יודעת שכל קיץ חם אותו דבר. אני לא מאלה שמקטרים שהשנה הרבה יותר חם. ובכלל, אני די אוהבת את הקיץ. יש משהו בלהסתובב בגופיה בחוץ שהופך את העולם למקום הרבה פחות מנוכר. אולי זה הרוח הקלה בכתפיים. ואולי זה העובדה שיש פחות שכבות טקסטיל בינך לבין העולם. ובכל אופן, השבוע היה לי חם במיוחד. חום כזה שגורם לך לזעוק זעקות תסכול. אז מצאתי מתכון למשהו כל כך קיצי ואלגנטי שבטוח שהוא מפזר סביבו קצת קרירות. המתכון והתמונה של גורמה.קום השם יקום דמו.

תגיות: להרשמת אורחים, לערבי אהבה ביתיים, למהפכת ארוחות הבוקר שאני הולכת לעשות בעיר

רכיבים לארבע צנצנות

  • 2 קופסאות טונה בשמן, מסוננות
  • 1 אנשובי מקופסה
  • 0.25 כוס מיונז
  • 2 כפות שמן זית
  • 2 כפיות צלפים מיובשים
  • 2 כפיות מיץ לימון סחוט טרי
  • 300-350 גרם חציל קלוי (מקופסה או שקליתם בעצמכם)
  • 1 כפית שום קצוץ
  • 0.3 כוס פטרוזיליה, קצוצה
  • 1 כפית גרידת לימון
  • 1 כפית חומץ יין אדום
  • 2 כוסות עגבניות שרי, חצויות לאורכן
  • 0.3 כוס נענע, קצוצה
  • 2 כוסות קרוטונים שאפיתם בבית מלחם כפרי
  • 4 צנצנות

אופן ההכנה

  1. מכינים את רוטב הטונאטו. מערבבים בבלנדר רבע כוס טונה, אנשובי, מיונז, שמן, צלפים ומיץ לימון, עד שהתערובת חלקה
  2. מכינים את החצילים. מערבבים במעבד מזון חצילים, שום, פטרוזיליה, גרידת לימון, חומץ, חצי כפית מלח ורבע כפית פלפל, עד שהרכיבים מעורבבים אבל לא חלקים
  3. מכינים את העגבניות. בקערה מערבבים עגבניות עם נענע, חצי כפית מלח ורבע כפית פלפל
  4. מרכיבים. מחלקים את החצילים בין הצנצנות ועליהם מניחים את שאריות הטונה בחתיכות גדולות. מוזגים מעל את רוטב הטונאטו, הקרוטונים והעגבניות עם המיץ שלהן. מזליפים מעל שמן זית
  5. את הצנצנות אפשר לשמור במקרר עד שש שעות. אבל מגישים אותן בטמפרטורת החדר

ויינברג + מתכון

רח' בן יהודה. אחרי יום לימודים ארוך (12 שעות, עם הפסקה לקפה באמצע). באמצע השיעור האחרון אנחנו כבר מתחילים לחפש בסמס מקום לארוחת הערב. הוא צריך להיות קל ולא מעיק. מחליטים על ויינברג, בר יין קטן בבן יהודה (צמוד לאייסברג). אמנם יד דגש על נקניקים ובשרים, אבל קיבלנו המלצות טובות ואנחנו בטוחים שנסתדר.

ככה, לקראת השעה תשע, אנחנו מגיעים לשעה בצרפת. העיצוב קצת דרום צרפת, בן יהודה מלא בצרפתים, כוסות היין שיקיות, קיצר, צרפת באמצע בן יהודה. הולכים על ארוחת ערב קלה. שני חצאי גולדסטאר (24 ש"ח), סלט קיסר קלאסי (38 ש"ח) וספיישל טונה צרובה (38 ש"ח). הבירה מגיעה מייד, צוננת ועם שכבה יפה של קצף. כמה דקות אחריה מגיעים הסלט והטונה. סלט הקיסר של ויינברג מוגש בקערה קטנה יחסית, והוא מורכב לדעתי מהחלקים היותר טובים של חסה אייסברג אחת קטנה. העלים יבשים ופריכים, רוטב המיונז לא כבד מדי, ועל אף שאין בו אנשובי, הוא עדיין מדוייק. שני חצאים של ביצה קשה מונחים על הסלט, מכוסים בשכבה עבה של גרידת פרמז'ן, בדיוק בחריפות הנכונה. חמש פרוסות הטונה שקיבלנו, היו מצויינות. צרובות מבחוץ, נאות מבפנים (אך לא קרות) ונחו על פרוסות דקיקות של בצל סגול עדין.

אתם עוד מחפשים את האוכל, הא? גם אנחנו עוד לא ממש שבענו, ולכן החלטנו לקחת עוד שתי מנות מהבאר. הצצה זריזה חשפה אנטיפסטי של פטריות מוקפצות וברוסקטה עם גבינת הבית. פטריות היער, שהוקפצו ותובלו קלות, עם מעט עגבניות מיובשות ופרוסות דקיקות של נקניק, היו טובות מאוד, על אף צבעה האפרורי של המנה והצלוחית הזערורית שבה הגיעה. הברוסקטה – חצי לחם מרוקאי שאופים במקום, שמן זית ופרוסת עגבניה, עם כף של "גבינת הבית", היתה סטנדרטית לגמרי. מה שכן, כשגילנו את מחיר המנות בחשבון (23 לפטריות ו 25 ש"ח לברוסקטה) קצת הופתענו.

לסיכום, ויינברג הוא המקום ההוא שכל פעם בפריז אתם מבטיחים לעצמכם שכשתמצאו אותו בתל אביב, ישר תאמצו אותו. תשבו שם עם כוס יין בערב, תאכלו איזה בשר מעודן עם חסה פריכה, ואז שוכחים את זה. הייתי מאמץ את ויינברג בשתי ידיים, אבל החשבון  שקיבלנו על 172 ש"ח (לפני טיפ), כנראה יגרום לנו להיפגש לעיתים מזומנות פחות.

אוקי. מתכון. באדיבות readymade

פטריות וקישואים מאודים
המרכיבים:

  • 1 כף שמן זית
  • 1 בצל קטן, חתוך לקוביות
  • 4 שיני שום כתושות
  • 5 פטריות גדולות, חתוכות לקוביות
  • 1 קישוא חתוך לקוביות
  • חצי כפית אורגנו יבש
  • מלח ופלפל


אופן ההכנה:

  1. מחממים שמן זית במחבת גדולה, מוסיפים את הבצל והשום, ומטגנים עד שהבצל מתרכך.
  2. מוסיפים את שאר הירקות. מפזרים אורגנו, מלח ופלפל. מערבבים מדי פעם, עד ליצירת זיגוג קרמלי על הירקות.
  3. מגישים על מצע של  קינואה, דוחן או מה שאתם אוהבים.
נראה טעים, לא?

טונה אדומה צרובה

רן שמואלי נראה לי בחור עלא כיפאק. אף פעם לא אכלתי אצלו, אבל משהו בגישה הנקייה שלו מרגיש לי נכון. חוץ מזה, אני יכול בקלות להחרים מקום אם מי שמבשל בו נראה אדם לא נעים או לא נחמד, ורן שמואלי נראה כזה שמבשל קודם כל מתוך אהבה ורגש. עכשיו, אנחנו עוקבים אחריו בטוויטר (מה, אתם עוד לא עוקבים אחרינו?!). וכך, בעודי מורח ממרח ארטישוק על פרוסת לחם קלוי, נתקלתי במתכון שהוא פירסם הערב: טונה אדומה צרובה במעטפת תבלינים, מוגשת עם במיה תאילנדית וקרם חצילים. הנה התמונה, בשביל המתכון תצטרכו לעבור לפייסבוק.

ממרח ארטישוק זו המצאה די מוזרה
ממרח ארטישוק זו המצאה די מוזרה

סופ"ש + אוכל + לינקים + מתכון

סןף השבוע האחרון היה כולו בסימן אוכל.

זה התחיל ביום החופש שלקחנו ביום חמישי. כתושבי כרם התימנים, יש לנו את הפריווילגיה להתעורר וישר לרוץ לנגב איזו קערת חומוס אצל הסורי. ממגוון החומוסיות בכרם, זו החומוסיה הכי פחות תיירותית, הכי פחות מתחנפת והכי פחות מקושקשת. למעשה, לא תמיד אהבנו לאכול כאן. ג'נטלמניים מזרחיים אמיתיים, והסורים ידועים ככאלה, לא מנסים להתחבב על אף אחד. הם פשוט עושים את הדבר שלהם, אותו דבר שהם עושים כבר שנים – חומוס בצלחות קטנות ואלגנטיות, טעם חזק מאוד של טחינה, ביצה קצוצה, קצת פטרוזיליה, שמן זית, שבבים של צ'ילי, וזהו. אף אחד כאן לא יציע לך חצי מנה על חשבון הבית, גם לא יחייך. בוא, תאכל, תשלם, תלך. הם יודעים שאתה תודה להם על מנת החומוס הזאת במשך כל היום, וזה מספיק.

לעומת הג'נטלמנים הסוריים, אנשי "פור שף" שאותם פגשנו כבר באמצע הצהריים, התגלו כלא ג'נטלמנים בעליל. כבר עמדנו בקופה לשלם על מכונת פסטה חדשה, ארבע צלחות מרק ועוד כמה פיצ'פקעס למטבח, כשגילינו שיש מחירים שונים על חלק מקערות המרק. בכל מקום נורמלי (וחוקי, אגב) היו מחייבים אותנו לפי המחיר הנמוך, סופגים הפרש של 10 שקלים ושולחים אותנו הביתה שמחים וטובי לב. היה מצער לגלות שהאנשים ב"פור שף" בחרו לייבש אותנו רבע שעה בקופה, למדוד את הקערות שוב ושוב והעיקר לא לתת לנו ללכת. בסוף השארנו את הדברים בקופה, אמרנו יפה תודה, והלכנו. זו התנהגות מאוד לא ג'נטלמנית, ואנחנו לא מעריכים את זה.

ביום שישי כבר שכחנו את מאורעות האתמול, ואחרי ארוחת בוקר שהורכבה בעיקר מהדברים שליקטנו בשוק, התחלנו לתכנן את ארוחת הערב. איכשהו יצא שנעזרנו קצת בספריית "על השולחן" שלנו, והכנו מאפה תרד וקשקבל טעים שיחד עם סלט סלק אפוי, אורוגולה וביצה קשה היו מנה ראשונה מצויינת.
לעיקרית הכנו לאורחים שלנו סטייק סלמון בטריאקי, פירה של רובושון (מלא חמאה וקצת חלב, במעיכה סיבובית בתוך הסיר) וסלט קולסלו אסייאתי. לקינוח פינקנו אותם בעוגיות שלג + פיסטוקים שאפתה יושבת הבית, ויחד עם חצי בקבוק של ג'נטלמן ג'ק כולם הלכו לישון שמחים, שבעים וקצת שיכורים.

בשבת, רעבים מאוד וסובלים ממחסור קיצוני באוכל, אכלנו ארוחת בוקר מאוחרת שהורכבה מחומוס תוצרת בית, אינטרפטציה די חופשית על המתכון שיש אצל שוקי, שיצא טעים מאוד, טיפ טיפה גושי, או מה שנקרא, "חומוס של הכרם". לידו הכנו טארט טאטן של כרישה ופטריות, ועוד אחד קטן יותר של פלפל קלוי על האש וגבינה. סופ שבוע טעים, טעים מאוד.

שבלול תרד וגבינה
(של קרין גורן, מתוך ספר הפשטידות של "על השולחן")

רכיבים

  • 400 גרם בצק עלים
  • ביצה להברשה
  • שומשום לקישוט

למלית:

  • 400 גרם עלי תרד, נקיים וקצוצים
  • 30 גרם חמאה
  • מלח ופלפל שחור
  • 250 גרם גבינה בולגרית מפוררת (לא שמנו)
  • 150 גרם גבינת קשקבל

אופן ההכנה:

  1. מחממים תנור ל 200 מעלות.
  2. מכינים את המלית: מאדים תרד בחמאה 2-3 דקות, ומתבלים במלח ופלפל. מצננים ומוסיפים את הגבינות.
  3. מרכיבים ואופים: מרדדים את הבצק לרצועה ארוכה, ברוחב של כ- 20 ס"מ. עורמים את המלית לאורכה ומגלגלים לגליל. מלפפים את הגליל לשבלול,  מברישים בביצה ומפזרים שומשום.
  4. אופים את השבלול כ-20 דקות. מורידים את החום ל-180 מעלות, כדי לאפשר לפנים השבלול להיאפות, מבלי שהבצק ישחים יותר מדי, ואופים עוד 20 דקות, עד שהבצק אפוי גם במרכז.

———————-

ועוד משהו. מתישהו באמצע השבוע קיבלנו שקית טעימות של קנור. שמו לנו שם שלושה מרקים: מרק שעועית, מרק ירקות ומרק עוף, שכתוב שהם מרכיבים טבעיים בלבד (אחרת הם לא היו נכנסים הביתה).
להגיד את האמת, גם ככה לא היינו בטוחים שנרוץ לטעום אותם. רק מה, יושבת הבית החליטה להיות קצת חולה, וזו הייתה הזדמנות טובה לבדוק אותם. מרק הירקות ומרק השעועית היו מפתיעים מאוד. מרקם נכון, בלי טעם לוואי ובלי תחושת גועל של מרק משקית. בהחלט מפתיע. רק צריכים לעבוד שם על כמות הירקות במרקים ועל זמן הערבוב האינסופי של מרק השעועית.

שבוע טוב 🙂

המבורגר טונה עם קולסלואו אסייתי

ביום חמישי הוא חזר מהשוק כולו נרגש: הבאתי טונה טרייה ממשה הדייג הגבר! ואכן, נתח נאה של טונה שכן לו במקרר, מחכה לרגע הנכון. ההתרגשות שלו נבעה משתי סיבות: ראשית, קשה להשיג טונה טרייה במחוזתינו הלא-אסייתיים. ושנית, נדיר שאנחנו מרשים לעצמנו לקנות נתח כזה, שתג המחיר שלו, בשוק, עומד על 150 שקלים לקילו! ובכל זאת, לא סתם קנה, אלא גם הכין סטייק טונה בשומשום עם מיונז וואסאבי. לזאת ייקרא גבר לעניין! בשל השמחה ששררה בבית, אני חשה שלא תהיה זו הפעם האחרונה שטונה טרייה עושה את דרכה לביתנו. ואני רוצה להיות מוכנה לפעם הבאה. המתכון והתמונה של "מכונית הטבחית".

רכיבים ל-2 המבורגרים
להמבורגרים

  • 2 סטייקים של טונה טרייה (כ-120 גרם כל אחד)
  • 0.5 כוס פירורי לחם פנקו
  • 1 כפית בצל ירוק, קצוץ דק
  • 1 כפית פלפל אדום, קצוץ דק
  • 1-2 כפיות טריאקי
  • 1 כפית כוסברה, קצוצה
  • קומץ אבקת שום ו/או אבקת ג'ינג'ר
  • לחמניות להמבורגרים
  • מיונז

לקולסלואו

  • 1 כוס רצועות ברוקולי או כרוב (שילוב של ברוקולי או כרוב, גזר וכרוב אדום)
  • 1 כפית שמן שומשום
  • 1 כפית מיץ לימון או חומץ אורז
  • 1 כפית דבש
  • 0.5 כפית סויה
  • זרעי שומשום קלויים

אופן ההכנה

  1. מערבבים טונה, פירורי לחם, טריאקי, בצל ירוק, פלפל אדום, כוסברה, שום וג'ינג'ר. יוצרים צורה של המבורגר
  2. מחממים שמן במחבת רחבה. מטגנים את הקציצות כ-2-3 דקות בכל צד
  3. מערבבים כרוב או ברוקולי עם שמן שומשום, דבש, מיץ לימון וסויה. מפזרים למעלה זרעי שומשום
  4. להרכבה, מורחים מיונז על שני צדדים של לחמניית המבורגרים. מניחים את ההמבורגרים בצד אחד, ועליו קולסלואו ואת הצד השני של הלחמניה
לא מאד אסייאתי, המראה
לא מאד אסייאתי, המראה

בנטו, אהובי, בנטו

תשמעו, יש דברים שאת חייבת לשים בבלוג, בשביל שהאיש שאת מסתובבת איתו יראה.
והפעם זה בנטו, שזה ביפנית כל דבר ששמים בקופסה כדי לקחת אותו לאכול במקום אחר. יעני לאנצ' בוקס. רק מסודר יפה. ומאורגן כמו יפנים.
תראה, ויש גם מתכון לטונה בקארי, שלא נשמע טעים בכלל. ויש עוד מלא בנטואים שם.

יין יאנג של פינגווינים
יין יאנג של פינגווינים