סלט דלעת ורימון

החמודות האלו מציצות מכל השווקים פה. קוראים להן ambercup squash (לא מצאתי בעברית) והן האחיות העגולות של הדלעת הרגילה שיש בארץ. כלומר, לגמרי אפשר להחליף אחת אחת. פחות יפה, אבל עובד אותו דבר. בשבוע שעבר הן התחננו אליי שאקח אותן הביתה. לא הייתה ברירה. אז לקחתי. והכנתי מרק דלעת. כעת, מרק דלעת זה לא טעים. כלומר, זה לא לא טעים. זה פשוט משמים תחת. זה הכל באותו מרקם. מין מתוק דייסתי כזה עם איזו התחכמות שאמורה לעשות אותו לא משמים תחת, שאף פעם לא עובדת. ככה יצא גם המרק שלי. אז אני לא נותנת פה את המתכון. במקום זה מצאתי מתכון שנראה הרבה יותר מעניין. המתכון והתמונה שלו של "מטבח מונבט"

קצת אייטיז, אבל בכל זאת נראה טעים

רכיבים ל-6 מנות
לסלט

  • 3 כוסות בייבי תרד
  • 3 כוסות חסה
  • 1 קילו דלעת, מקולפת וחתוכה לקוביות של סנטימטר וחצי
  • 0.5 כוס פיסטוקים קלויים
  • 1 כוס גרגירי רימון
  • 1 כף שמן זית
  • 1 כפית סירופ מייפל
  • פרמז'ן
  • מלח ופלפל

לרוטב סיידר

  • 0.75 כוס מיץ תפוחים
  • 2 כפות חומץ תפוחים
  • 2 כפיות שאלוטס קצוצים
  • 2 כפיות חרדל דיז'ון
  • 0.25 כוס שמן זית

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-220 מעלות
  2. מערבבים בתבנית את קוביות הדלעת עם שמן זית ועם מייפל. מפזרים מלמעלה מלח ופלפל. אופים 20 דקות. מצננים
  3. מרתיחים את מיץ התפוחים, החומץ והשאלוטס בסיר קטן. משאירים על האש שמונה דקות עד שהרוטב מצטמצם ומסירים. מערבבים פנימה חרדל, מלח ופלפל. מצננים
  4. בקערה גדולה מערבבים בייבי תרד, חסה וקצת מהרוטב. מניחים את הסלט על צלחת הגשה ומפזרים מעל גרגירי רימון, פיסטוקים ואת קוביות הדלעת. מוסיפים עוד מהרוטב ומגלחים תלתלי פרמז'ן לסיום סיומת

סלט ירוק בהיר

אצלנו בבית אין דיוני דיאטה. אם מישהו מרגיש שמן, ישר אומרים לו: ממחר סלט, ובזה אמור להיגמר העניין. זה עובד בשביל יושב, הבית. הוא בן. אני פשוט עובדת לפי הרגש: אם אין ברירה אלא לאכול, אני אוכלת. תוצאות רואים מחר ועל מחר לא חושבים. בקיצור, אתמול הוא הכריז: ממחר סלט. ישר ידעתי שהוא עוד לא יודע את זה, אבל הוא מתכוון לסלט הזה, של ג'יימי אוליבר:

רכיבים

  • 4 בצל ירוק
  • מלפפון
  • חופן עלי בזיליקום
  • 2 אבוקדו, קטנים, בשלים
  • 1 ראש חסה
  • נבטי אלפלפה
  • גבינת צ'דר (אופציונלי)
  • שמן זית
  • חומץ יין אדום
  • חרדל אנגלי
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. לוקחים קרש חיתוך גדול וסכין חדה. עדיף להתחיל עם הירקות הקשים, אז חותכים את הבצל הירוק ואת המלפפון. חותכים את הבזיליקום. מביאים הכל למרכז קרש החיתוך וממשיכים לחתוך ולערבב. חוצים את האבוקדו, מוציאים את הגלעין וקולפים. מוסיפים את בשר האבוקדו, עלי החסה ונבטי האלפלפה לקרש. מפוררים את הגבינה אם רוצים גבינה. כאשר הכל קצוץ, מקבלים ערימה גדולה של סלט על הקרש. עושים בור באמצע ומזליפים 6 כפות של שמן זית ושתי כפות של חומץ יין אדום. מוסיפים כפית חרדל וקורט נאה של מלח ופלפל. מערבבים הכל היטב ומגישים על קרש החיתוך או בקערה
זה לא שאני הולכת לאכול אבוקדו, פתאום. רק שיהיה ברור
זה לא שאני הולכת לאכול אבוקדו, פתאום. רק שיהיה ברור

אסקאליבאדה

430 דולר, אמרתי לו, ואנחנו בברצלונה החל מיום חמישי לשלושה ימים כולל מלון, במקום בארוחת חג מעופשת. אבל הוא אמר ששלושה ימים זה קצר מדי, ובכלל עדיף לנסוע אחרי שנעבור דירה ונהיה רגועים, ולא עכשיו כשאנחנו עדיין קצת בטראומה מהחיפוש, ועוד צריכים לארוז וכל זה. לפעמים, באופן מפתיע, הבנאדם מעדיף שיקול דעת על פני כיף, ונדמה שאין מה לעשות בנידון אלא לקבל זאת באהבה, בידיעה שזה קורה בערך פעם בשנה. אז אם לא ברצלונה, ולא תיקים מברצלונה, ולא ים של ברצלונה, ולא סנגריה, לפחות שיהיה לי קצת אוכל של ברצלונה. אסקאליבאדה הוא מאכל קאטאלני ידוע, כך מסתבר. התמונה והמתכון שהוא לא ממש מתכון הם של "מתכונים ספרדיים, קלים לבישול, תמונה אחרי תמונה".

  1. לוקחים כמה פלפלים אדומים וחצילים
  2. צולים את כולם. כאשר הם רכים, מכסים אותם במגבת מטבח כדי להניח להם להזיע. מקלפים אותם וחותכים לפיסות ארוכות
  3. מזליפים קצת שמן זית, מלח גס ופלפל טחון טרי
  4. מרתיחים כמה תפוחי אדמה, ולאחר שהם רכים, מקלפים ומועכים אותם קצת. מוסיפים קצת שמן זית, מלח ופלפל
  5. מסדרים את הרכיבים ברינג, ומקשטים באנשובי
  • החברים מאוסטרליה אומרים שאחרי הצלייה ולפני הסידור, כדאי לערבב את הפלפלים והחצילים עם הרוטב הבא: 0.3 כוס שמן זית, 1.5 כפות חומץ יין, מלח,1 כפית חרדל דיז'ון, שן שום מעוכה ושתי כפות פטרוזיליה קצוצה.
ויוה לה אספניה
ויוה לה אספניה

שוק הכרמל אותנטיקו

שוק הכרמל הוא מקום שנוי במחלוקת בעיניי. מצד אחד, כן, אותנטיות, וירקות טריים וזולים ורעש והמולה וצבעוניות וכל מה שתרצו. נכון, באמת אפשר להשיג שם ירקות ופירות ודגים טריים, במחירים שפויים הרבה יותר מאשר אלה של הסופר. נכון, חלק מהצעקות של הירקנים זה נעים. וההמולה בהחלט מוסיפה אקשן לעיניים. ומצד שני, שוק הכרמל, ובמיוחד כשהוא עמוס, הוא מקום שבו סוחרים מנסים לרמות אותך ולדחוף לך דווקא את התאנים הכי מצ'וקמקות שלהם, מקום שבו כולם דוחפים ומושכים ועוקפים ומתנהגים בחוסר נימוס כללי, ומקום שבו שתלי סיליקון הופכים אותך למושא למבטים, לקריאות ולצעקות, כאילו המילה שובניזם עוד נמצאת עמוק במוחה של פמיניסטית שעוד לא נולדה. זה שוק. לא פחות ולא יותר.

אבל עם כל היחס הדו-ערכי שלי לשוק הכרמל, המהלך הזה, של סלטי צבר, מעורר בי בחילה קלה: "סלטי צבר ממשיכים בהשקת ליין הסלטים החדש והפעם שולחים זרועות לשוק הכרמל. בתפריט: 2 לילות, המון אטרקציות וים של אוכל משובח". במלים אחרות, סלטי צבר, שרוצים להשיק את ליין הסלטים של רפי כהן, חושקים באותנטיות. הם חושקים בעממיות. הם אומרים: למה לנו להתאמץ בעניין הזה? הלא השוק מביא איתו אותנטיות בילט אין. כמו דודו טופז, בשעתו. נשפוך שם כמה מיליונים של שקלים, נחמוס קצת את השטח הציבורי, נתגבר בכמה ערבים מ"המסעדה הגדולה" ויאללה, נהיה לנו יופי של מותגיקו, שזה כמו מותג, רק עממיקו. בלעעעע.

וכדי להעביר את הטעם הדוחה, הנה מתכון של מקום שעושה כבוד גם לחומרי הגלם וגם לאנשים שקונים בו (קצת פחות כבוד לחשבון הבנק שלהם). שוב "שוק האוכל המלא

", והפעם סלק ועלי סלק עם חרדל.

רכיבים

  • 700 גרם סלק, עם השורשים והעלים (אפשר גם בנפרד)
  • 2 כפות מים
  • 2 כפות חמאה
  • 2 כפות חרגל דיז'ון
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. חותכים באופן גס את עלי הסלק לקערה קטנה. חותכים את השורשים לחתיכות באורך סנטימטר וחצי לקערה גדולה. קולפים וחותכים את הסלקים לחתיכות בגודל סנטימטר וחצי ומעבירים לקערה עם השורשים
  2. מרתיחים את המים במחבת גדולה על להבה בינונית. מוסיפים את הסלקים ואת השורשים, מכסים ומכסים עד שמתרכך מעט, כ-5-7 דקות. מסירים את המכסה, מפזרים את העלים, מכסים ומבשלים עד שהכל רך, כ-5 דקות נוספות. מוסיפים מים אם יש צורך בכך
  3. מסירים מהאש, מערבבים פנימה חמאה, דיז'ון, מלח ופלפל ומגישים בטמפרטורת החדר או קר
בלי הרבה טרחה
בלי הרבה טרחה