אמפנדס חצילים

יושבת הבית נמצאת כמעט בחודש השביעי להריונה. בחוץ משתולל חום יולי אוגוסט ספטמבר. השילוב ביניהם מוביל לעובדה פשוטה: יושב הבית מכין פעם בשבוע אוכל טעים ומזין שמספיק לכל השבוע, כולל אלף גיחות יומיות למקרר. יושבת הבית אוכלת ולא זזה ממקומה על הספה. ומי סובל? הבלוג הזה.

רק לפני שבוע שבועיים חבר הזכיר לחם בירה, ופתאום נפרצו מחדש סכרי האפייה של יושבת הבית. מאז עברו בסך: לחם בירה, לחמניות שוקולד ולחמניות גזר – שתיהן מעולות מעולות של אורי שפט, לחם קמח מלא של אורנה ואלה – היה חמוד, אבל במהלך פריסתו חתכתי לעצמי חצי אצבע ועל כן אני שונאת אותו, עוגיות שוקולד צ'יפס מופרעות של מרתה, ועוגיות דבש ושקדים.

אולי זה אומר שכבר אפשר לחזור ולחלום על מתכונים?

המתכון והתמונה של "מרק אבן".

כשהייתי קטנה, להורים של החברה הכי טובה שלי הייתה מסעדה ארגנטינאית. כמה אמפנדס שאני אכלתי!

רכיבים
לבצק

  • 3 כוסות קמח
  • 1.5 כפיות מלח
  • 0.75 כוס מים
  • 1 כפית חומץ לבן
  • 1 ביצה
  • 60 גרם חמאה, קצוצה דק

למילוי

  • 2 חצילים בינוניים, חתוכים לקוביות בגודל 2 סנטימטר
  • 4 כפות שמן זית
  • 2 בצלים, קלופים וקצוצים דק
  • 400 גרם גרגרי חומוס בקופסה, ללא הנוזלים
  • 1 כפית פפריקה
  • 120 גרם גבינת עיזים (יושבת הבית תחליף לריקוטה)
  • קומץ עלי כוסברה, קצוצים
  • חלב, לזיגוג

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. מערבבים קמח ומלח בקערה. יוצרים בור במרכז ומוסיפים מים, חומץ, ביצה וחמאה. מערבבים לתערובת אחידה ומעבירים למשטח עבודה מקומח. לשים 3-5 דקות עד שהבצק נראה כמו כדור חלק ונאה, או עד שנמאס. מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לשעה שעתיים
  2. מחלקים את הבצק לשניים. מרדדים כל חצי עד שהוא גדול מספיק לשישה עיגולים בקוטר 14 סנטימטרים בערך. חותכים שישה עיגולים בעזרת צלחת קטנה או כל מה שמתאים
  3. מכינים את המילוי. מחממים שמן זית במחבת על אש בינונית. מוסיפים קוביות חצילים ומטגנים עד שהן שמזהיבות ומתחילות להתרכך. מוסיפים בצל וממשיכים לבשל עד שהבצל רך והחצילים נמסים. מערבבים פנימה גרגרי חומוס ופפריקה ומצננים. מערבבים פנימה גבינה וכוסברה
  4. מרכיבים. מחממים תנור ל-230 מעלות. מניחים 2-3 כפות מילוי במרכז כל עיגול. מורחים מעט חלב בקצה של חצי עיגול. מקפלים את חצי העיגול השני מעל ליצירת חצי סהר. מקפלים פנימה את הקצוות לסגירה מוחלטת
  5. אופים. מורחים מעט חלב על האמפנדס ומעבירים לשתי תבניות מרופדות בנייר אפייה ומקומחות. אופים 20 דקות עד שהאמפנדס מזהיבים. מגישים חם

חצילים חרוכים בעגבניות

אימא שלי היא אלופת החצילים והשניצלים. המאכל החגיגי ביותר והביתי ביותר בבית שלי הוא פיתה עבה ממאפיית המשפחה המקורית (אילתים, יש להם ריבים מצחיקים), חומוס, שניצל שעד היום לא הבנתי את סוד קסמו, אבל אני יודעת לשחזר את דרך ההכנה שלו במדוייק, והוא ממש טעים, וחצילים קלויים עם עגבניות ונענע. כשהייתי קטנה לא הבנתי את עניין החצילים, וכבר כמה שנים שאני צמחונית למדי, ועל כן היו לי רק פעמים מועטות להתענג על הקסם הזה בעצמי, אבל את אנחות התענוג של היושבים סביבי אני שומעת כבר שנים ארוכות.
אלופת החצילים מכינה שלושה סוגי חצילים שונים וטעימים, אבל כולם מתחילים בטקס הנורא מכל: קליית החצילים על אש פתוחה. לפני כל ארוחה משפחתית יש את הרגע הזה, שאימא שלי, כמו כוהנת הגז, מכינה את עצמה ואת סביבותיה לטרנספורמציה מלאת ההוד שעומדת להתרחש: חציל רגיל עומד להפוך לחציל קלוי על אש גלויה, והכיריים עומדות להפוך לאזור פיגוע. האירוע דורש הכנה נפשית מראש, ריכוז מלא במהלך הטקס וניקוי יסודי לאחריו, מלווה באנחות קלות על קשיי החיים והגורל.
לא פלא, אם כך, שהגעתי לגיל 35 המכובד מבלי שקליתי חצילים על הגז ולו פעם אחת. זה היה התפקיד של יושב הבית, ואני הבטתי בו באימה, מוכנה לרגע שבו הכל יתפקשש, החצילים יוחלפו באצבעות ידיו, אני אצטרך להציל אותו מהאש האוחזת בו, והוא יתאהב בי לשארית חייו.
אבל אתמול זה קרה! יושב הבית לא היה, המתכון קרא לי, ואני הוצאתי שני חצילים מהמקרר, הנחתי אותם על האש הפתוחה וחיכיתי לאסון. החצילים נקלו תחילה בשקט, ואחר כך ברחשים קלים. סובבתי אותם. סובבתי שוב. והנה, היו חצילים קלויים, מושחרים כראוי, הכיריים התלכלכלו קלות – שום דבר שהן לא רגילות לו – ואני הבטתי במעשה ידיי בגאווה כה גדולה, כאילו לפחות פיצחתי את סוד הגרעין החצילי.
משם, הדרך הייתה קצרה לתבשיל הקיצי הטעים הזה, שמתאים להוסיף אותו לאורז כשהוא חם, והבוקר קיבלתי אותו בסנדוויץ' במק"ח ([לחם] בייקרי, מלפפון, קוטג', חצילים) גאוני!. הגדולה שלו היא שאפשר להיפטר קצת מן הטחינה שלאחרונה רודפת כל חציל עד חורמה, ובכל זאת לא להטביע את החציל בתועפות שמן וגבינה.
המתכון ההודי למדי הוא של "לבשל בווסטצ'סטר", עם התאמות קלות למדינה שלנו, והתמונה מהפינה הירוקה בבית שלנו.

רכיבים

  • 2 חצילים בגודל בינוני
  • 3 כפות שמן
  • 0.5 כפית זרעי כמון שלמים
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ דק
  • 3 שיני שום, מרוסקות
  • 1 כפית ג'ינג'ר מרוסק
  • 2 עגבניות, מגוררות
  • 2 פלפלים חריפים, קצוצים
  • 2-3 כפות כוסברה, קצוצה

אופן ההכנה

  1. תחילה קולים את החצילים על אש גלויה, או על פינת הגריל אם יש לכם כזה, עד שקליפת החצילים חרוכה. מניחים בצד להתקרר
  2. מחממים שמן בסיר קטן לדקה. מוסיפים את זרעי הכמון ומטגנים עד שהם מתחילים לרחוש. מוסיפים את הבצל האדום ומאדים עד שהבצל מתרכך ומשחים קלות. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את העגבניות והפלפלים החריפים ומתחילים לבשל כמה דקות, עד שהעגבניות הופכות לרוטב סמיך ויבש למדי
  3. בזמן שהעגבניות מתבשלות, מקלפים את החצילים ומועכים אותם לחתיכות נעימות לאכילה
  4. מוסיפים את תערובת העגבניות לחצילים ומערבבים היטב. מוסיפים כוסברה (לא הייתה לנו) ומערבבים

מרק חצילים קלויים ועגבניות

יושבת הבית חולה. לא חולה חולה, רק קצת חולה. בגלל שיושב הבית הוא הבעל המהמם ביקום, הוא הכין לה מרק ירקות פלוס קניידעלאך משהו משהו, פשוט סוג אלף. זה לא גרם לגרון שלה להירפא, כמו שטוענות הסבתות, אבל זה היה כל כך טעים שהיא פתחה את הבוקר שלמחרת במרק ירקות. בכל אופן, אחרי שייגמר המרק הזה, והיא כבר תהיה בריאה וחזקה ותשכח שאי פעם השתעלה כמו סוס שגרונו שוסף, היא תכין לו בתמורה את המרק הזה. המתכון והתמונה של "מלח ים עם אוכל".

מרק של בריאים, עם הרבה טעם

רכיבים ל-6 מנות

  • 2 חצילים בינוניים (כקילו), חתוכים לקוביות
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.25 כפית מלח ים
  • 4 כפות שמן זית
  • בצל גדול, קלוף וקצוץ דק
  • 2 שיני שום, קלופות וקצוצות
  • 1 תפוח אדמה גדול, קלוף וחתוך לקוביות
  • 1 עגבניה גדולה, קלופה וחתוכה לקוביות
  • 1 קופסה גדולה קוביות עגבניות
  • 4 כוסות ציר ירקות
  • כוסברה טרייה, קצוצה
  • 1 כפית כמון
  • 0.25 כפית פפריקה מעושנת
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-230 מעלות
  2. מערבבים את קוביות החצילים עם חצי כפית כמון, מלח ים ושתי כפות שמן זית בתבנית גדולה. צולים בתנור 30-35 דקות, עד שהם רכים
  3. מחממים שתי כפות שמן זית בסיר גדול. מוסיפים בצל ושום וקמצוץ מלח. מבשלים עד שהבצל רך ושקוף, אבל לא חום. מגבירים את האש ומוסיפים חצילים, תפוח אדמה, עגבניות, כוסברה, כמון ופפריקה מעושנת. מאדים כ-3-5 דקות ומוסיפים את הציר. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים 30-40 דקות
  4. מצננים מעט את המרק ומרסקים אותו בעזרת בלנדר יד. מביאים שוב לרתיחה, מתבלים במלח ובפלפל ומגישים עם טוסט (בייקון?)

סלט חצילים מאודים

יושבי הבית הם חיות אורבניות, אני חושבת שסוף שבוע האחרון הוכיח זאת באופן סופי. הם, תרחיק אותם מהעיר, שים אותם בצימר, ותפעיל להם את הג'קוזי, ישר יתחילו להרהר במוסריותה של תעשיית התיירות וביכולתו של האדם לחיות בכבוד כאשר חושך גדול אופף את יישובו בשש בערב. בכל אופן, כיאה לגליליים האמיתיים שאנחנו, אכלנו מלא בשר ביומיים האחרונים, וזה היה מאד לא נחמד. אז השבוע חוזרים לירקות עם מעט מאד נגיעות. המתכון והתמונה של "ניו-יורק טיימס".

נראה קצת חיוור, אבל נשמע מאד טעים

רכיבים

  • 1 קילו חצילים (עדיף יפניים, אבל אני לא ראיתי כאלו בשוק)
  • 1 כף רוטב סויה
  • 1 כף מיץ לימון
  • 1 כף חומץ אורז
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 1-2 כפיות ג'ינג'ר טרי, קצוץ
  • 1 כף שמן שומשום
  • 2 כפות שמן זית
  • קומץ פלפל שחור
  • 1 כף כוסברה, קצוצה
  • צ'ילי קטן, קצוץ (לא חובה)
  • עלי ארוגולה
  • פלפל אדום קטן, חתוך לרצועות דקות

אופן ההכנה

  1. מאדים את החצילים. אם מוצאים חצילים יפנים, חוצים אותם לאורך, ואז לפיסות שמתאימות לסיר האידוי. אם משתמשים בחצילים רגילים, חותכים אותם לרבעים לאורך. מניחים בסיר אידוי ל-10-15 דקות, עד שהם רכים לחלוטין
  2. מכינים את הרוטב. מערבבים מיץ לימון, סויה, חומץ, שום, ג'ינג'ר, שמן שומשום, שמן זית ופלפל שחור
  3. מתבלים. מוציאים את החצילים מסיר האידוי בעזרת מלקחיים, ומעבירים לקרש החיתוך. מצננים חמש דקות, וחותכים לחתיכות ברוחב סנטימטר וחצי. מתבלים במלח, בפלפל, ברוטב המוכן ובצ'ילי-אם-רוצים כשהחצילים עדיין חמימים. מצננים במקרר שעה או יותר
  4. מגישים. מערבבים את החצילים עם כוסברה. מסדרים את הארוגולה בקערה ומעליה את החצילים. מקשטים בפרוסות פלפל אדום

חצילים בפרמז'ן

יושבי הבית קפצו לביקור קצר בפראג, שהיה חינני במיוחד. נדב יספר עליו ודאי בפרוטרוט, ואני רק יכולה להגיד שאנשים שהם די צמחוניים ומשתדלים לאכול אוכל לא רווי שומן לא נורא מסתדרים בעיר שבה אם אין גבינה מבעבעת ואיזה ברווז צלוי, ארוחת הערב לא נחשבת שלמה. מה שכן, מצאנו איזו מסעדה איטלקית חצי טובה, ובה אכלנו מנה שרציתי לאכול מזמן: חצילים בפרמז'ן. גם זו לא בדיוק מנה נטולת שומן, אבל אחרי שאכלתי, הבנתי שגם אני רוצה להכין כזה. המתכון והתמונה של "אייכפר"

רכיבים לארבע מנות

  • 0.5 כוס קמח
  • 2 ביצים גדולות
  • 2 חצילים גדולים, חצויים לאורכם, ופרוסים לפרוסות בעובי של כסנטימטר
  • 0.25 כוס שמן זית
  • 2 כוסות רסק עגבניות
  • 300 גרם גבינת מוצרלה פרוסה
  • 0.5 כוס פרמז'ן מגוררת
  • 0.33 כוס עלי בזיליקום קצוצים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-160 מעלות. מפזרים קמח בצלחת. טורפים ביצים בקערה רדודה ומתבלים במלח ובפלפל. טובלים כל פרוסת חציל בקמח, מנערים את שאריות הקמח וטובלים בביצה.
  2. מחממים שמן במחבת גדולה על אש בינונית. מטגנים את פרוסות החציל כחמש דקות בכל צד, עד שהן מזהיבות. מייבשים במגבת נייר
  3. עורכים בכלי קסרול את השכבות הבאות: רוטב עגבניות, פרוצות חציל, מוצרלה, פרמז'ן ובזיליקום, ומתבלים כל שכבה במלח ובפלפל. מסיימים בשכבה של רסק עגבניות וגבינות
  4. אופים 30 דקות או עד שהרוטב מבעבע והגבינה נמסה
הרסק עגבניות צריך להיות מעגבניות טריות, לדעתי
הרסק עגבניות צריך להיות מעגבניות טריות, לדעתי

טונה אדומה צרובה

רן שמואלי נראה לי בחור עלא כיפאק. אף פעם לא אכלתי אצלו, אבל משהו בגישה הנקייה שלו מרגיש לי נכון. חוץ מזה, אני יכול בקלות להחרים מקום אם מי שמבשל בו נראה אדם לא נעים או לא נחמד, ורן שמואלי נראה כזה שמבשל קודם כל מתוך אהבה ורגש. עכשיו, אנחנו עוקבים אחריו בטוויטר (מה, אתם עוד לא עוקבים אחרינו?!). וכך, בעודי מורח ממרח ארטישוק על פרוסת לחם קלוי, נתקלתי במתכון שהוא פירסם הערב: טונה אדומה צרובה במעטפת תבלינים, מוגשת עם במיה תאילנדית וקרם חצילים. הנה התמונה, בשביל המתכון תצטרכו לעבור לפייסבוק.

ממרח ארטישוק זו המצאה די מוזרה
ממרח ארטישוק זו המצאה די מוזרה

אדורה

הדרך שלנו להתאושש מסשן פרברים – משפחה – חורף ירושלמי עצבני – הדלקת נרות המונית, היא פשוט ללכת ברגל. להתחבר חזרה לעיר דרך הרגליים, דרך הרחובות, דרך חלונות הראווה, הריחות, מאכילות החתולים של הערב, להחזיק שיחה אחת שהולכת וגדלה ומתפתחת וקטנה ודועכת ושוב חוזרת, וככה, אנחנו יכולים כמה שעות. המסלול של אתמול היה ארוך במיוחד, והתחיל בצומת עזריאלי, משם דרך רחוב הארבעה, שדרות בן ציון, ודיזינגוף עד ירמיהו. שם, בג'רמיה, עשינו תחנה ראשונה להתאוששות; בקבוק קאווה אישי (היא) וחצי טובורג (אני). אחר כך, כבר היינו חייבים לאכול משהו.

על אף שלא הזמנו מקום מראש והמסעדה היתה מלאה לגמרי, חיכה לנו שולחן פינתי במרפסת של אדורה. החלטנו לקחת אותו, ומשום שהיה שולחן לארבעה ואנחנו רק שניים, התיישבנו אחד לצד השני. עד שהגיעה המלצרית לספר לנו על הספיישלים, כבר בחרנו מתוך התפריט, ומאחר ואלה לא נשמעו מפתים במיוחד, החלטנו לדלג עליהם ולהיצמד להזמנה שתכננו, שכללה שלוש מנות ראשונות, לחם ומנה עיקרית אחת. הסכמנו עם המלצרית שסנגריה תוצרת הבית יכולה ללוות את הארוחה שלנו בצורה טובה, הזמנו ממנה שתי כוסות וביקשנו שלא להיצמד לסדר הטוב של ראשונות לפני עיקריות, ופשוט להביא לנו אוכל.

שתי המנות הראשונות לשולחן היו קרפצ'יו שייטל (37 ש"ח) וסביצ'ה ישראלית של דג ים (אינטיאס, נדמה לי, 36 ש"ח). זה השלב בו קוראים עירניים ודאי מרימים גבה ושואלים, קרפצ'יו שייטל? אז כן. פעם בכמה חודשים קורה שמתעורר איזה חשק לקצת בשר, במנה קטנה ואלגנטית, וקרפצ'יו הוא פתרון שאני חי איתו בשלום. על צלחת מוארכת הגיעו פרוסות כמעט שקופות של בשר, עם פרמזן טובה מגוררת מלמעלה, כמה תלתלי בצל ירוק ופרוסות דקיקות של צנונית. מנה טובה, שהחיסרון היחיד שלה היה חוסר מסויים במלח. ומה עם הלחם? אז ככה. לחם השאור של אדורה (14 ש"ח) הוא כבר שם דבר בגזרת לחמי המסעדות. הלחם שקיבלנו אתמול היה קצת פחות טוב מבדרך כלל, שכן סבל מקרום קצת שרוף, תוצאה של דקה עודפת בתנור, כנראה. גם הממרחים שהתווספו אליו, כדור חמאה קטן, מלח אטלנטי, קונפי שום וממרח עגבניות, היו בינוניים, ונראה כאילו הוכנו בקעריות זמן רב מראש. עניין של הכנה לסרוויס של ערב שישי, אני משער. הסביצ'ה לעומת אלה, היה טובה מאוד, מלאת חיים וטריות. את הנופך הישראלי של המנה נתנו עגבניות ומלפפונים קצוצים, מעט טחינה וחתיכה זערורית של פיתה מטוגנת.

בתיזמון טוב, הגיעה המנה הראשונה השלישית, פלאפל החצילים המפורסם של אדורה (37 ש"ח). אין ספק כי זו אחת המנות הטובות בתפריט, ושלושת כדורי הפלאפל הבהירים הגיעו חמים, פריכים מאוד מבחוץ ומסתירים מילוי חצילים יציב וטעים מבפנים. זה היה גם השלב שבו גילינו את טעמי האניס שעורבבו לסנגריה, שהגיעה בטמפרטורה גבוהה מדי ובינתיים התקררה. לי זה לא הפריעה, אך היא ביקשה להחליף את הכוס שלה וקיבלה מייד מרטיני יבש עם חרק קטן שנחת בכוס בדרך מהבר לשולחן ומייד הוחלף באחר. קצת לפני שהיינו מוכנים, הגיעה גם המנה העיקרית, פילאס סלמון (76 ש"ח), והמלצרית הציעה להשאיר אותה על השולחן ושאם נרצה היא תדאג לחמם אותה. משהו בביטחון שאמרה זאת, גרם לנו להסכים להצעתה ולהניח למנה בינתיים.

וכך, כשכבר התחלנו להתמלא, הלך מאיתנו הסלמון לסיבוב קצר בתנור, ובמקומו קיבלנו פטה כבדים על חשבון הבית. טעמנו אותו, וזו היתה תזכורת מצויינת לאיזה מאכלים עושים לנו את זה ואיזה לא. פילאס הסלמון, פילה סלמון וקוביות עגבניה עטופים בבצק פילו, לדוגמא, ממש עושים לנו את זה. הנתח שקיבלנו היה גדול, טרי, לא אפוי מדי על אף החימום הנוסף וקוביות העגבניה הקטנות שהצטרפו אליו הרטיבו בדיוק במידה את בצק הפילו הקשה. לסיכום, זו היתה מנה מצויינת שעושה הרבה כבוד למרכיב המרכזי בה ולמשחק בין מרקמים שונים.

על בטן מלאה, יכולנו להתפנות קצת לקיטורים. הבעיה הכי גדולה של הארוחה באדורה, היתה המרפסת. יש משהו בחלל הצפוף והחשוך של פנים המסעדה שנותן לסועדים במקום הרגשה של בריחה למקום של אוכל טוב. הסכו"ם מבריק, הצלחות גדולות ומעוצבות, השירות קשוב ולמרות הכל האינטימיות בין יושבי השולחן גדולה. בישיבה במרפסת, רוב הדברים האלה נעלמים. האקוסטיקה הגרועה גורמת לכך ששומעים בבהירות את שאר השיחות, התאורה מדגישה את הפגמים שבצלחות ואת סימני המריחה של מה שאמור היה להיות ניקיון הצלחות. אנשי החלק הצפוני של רח' בן יהודה לא מוסיפים גם הם, והתחושה שנוצרת היא של ארוחה בבית קפה, במקום ארוחה במסעדה ברמה של אדורה. במילים אחרות, שבו בפנים. סיימנו בבקבוק סודה קר וסיגריה חמה.

חשבוננו, לפני טיפ וכולל שתיה הסתכם ב 263 שקלים, שהיה סביר ביחס לכמות המנות שקיבלנו כאן. יש לי תחושה שעוד נסעד כאן שוב. לא במרפסת.

——

אדורה
, בן יהודה 226

מוסקה צמחונית

אתמול הכנתי קיש חצילים וגבינה. הוא הכין חצילים בטחינה. והיום הגיע אחד האנשים הנחמדים מהעבודה עם שני ארגזים של חצילים לחלוקה. מה שאילץ אותי למצוא עוד רעיונות למה אפשר לעשות עם חצילים. הגעתי לאתר הזה, iVillage, שהוא ממש יפה, גם במבנה, גם באייקונים, גם בסידור המתכונים. זה ממש חינני לגלות עיצוב מוקפד מאד באינטרנט הזה. וגם יש לו פטנט נחמד כזה, שנקרא "תצוגת מטבח", שכאשר לוחצים עליה, מקבלים את המתכון בשקפים שונים, על פי השלבים, כדי שאפשר יהיה לקחת את המחשב למטבח, ולא להתבלבל בין השורות. המתכון והתמונה של "אייכפר".

תבנית

  • תבנית מרובעת, 23 סנטימטרים

רכיבים ל-4-6 מנות

  • 2 חצילים בינוניים, חתוכים לפרוסות בעובי 13 מילימטרים
  • 2 קישואים, חתוכים לפרוסות בעובי 13 מילימטרים
  • 2 בצלים, חתוכים לחצאי פרוסות בעובי 13 מילימטרים
  • 2 פלפלים אדומים, מנוקים מגרעינים וחתוכים לפסים בעובי 13 מילימטרים
  • 4 כפות שמן
  • מלח ופלפל
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 1 כפית טימין
  • קופסת עגבניות מרוסקות
  • 400 גרם עדשים, מקופסה או שהושרו
  • 2 כפיות פטרוזיליה, קצוצה
  • 1.25 כוסות יוגורט יווני
  • 2 ביצים גדולות, טרופות
  • פפריקה
  • 85 גרם גבינת פטה, מפוררת
  • 2 כפיות שומשום

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-220 מעלות. שמים בתבנית לצלייה את החצילים, הקישואים, הבצלים, הפלפלים והשמן. מתבלים במלח ופלפל
  2. צולים אותם בתנור עשר דקות. מוסיפים את השום והטימין. מחזירים לתנור ל-30-35 דקות, או עד שהירקות רכים. מורידים את טמפרטורת התנור ל-180 מעלות
  3. מערבבים את העגבניות והמיץ שלהם, ביחד עם העדשים והפטרוזיליה לתוך הירקות, ומתבלים במלח ופלפל. מעבירים לתבנית של המוסקה
  4. טורפים יוגורט, ביצים ופפריקה ביחד. מפזרים מעל הירקות ומפזרים מעל פטה. אופים 40 דקות. זורים מעל שומשום ואופים 10 דקות נוספות, או עד שהחלק העליון מזהיב
וגם צילומים יפים יש להם
וגם צילומים יפים יש להם

חצילים בנענע

כשגרים ליד השוק, כך מסתבר, נהיות לך במקרר ערימות של ירקות, שמישהו, או משהו, או מישהי, צריכים לעשות איתם משהו. היום כבר לא ייצא מזה כלום, אבל מחר, אני זוממת להציע ליושב הבית עסקה: הוא ישטוף את הבית ואני אכין טאפאסים. זה אחד הטאפסים שאני מתכננת. המתכון והתמונה של epicurious המהממים.

ציוד מיוחד
סיר (?) אידוי 30 סנטימטרים

רכיבים

  • 3 חצילים בינונים (קילו בסה"כ), ללא הקצוות, וחתוכים, כל אחד, ל-8 פסים לאורך עם הקליפה
  • 0.25 כוס חומץ שרי
  • 0.74 כפית מלח
  • 1 שם שום, קצוצה
  • 0.5 כפית אורגנו מיובש
  • 0.12 כפית פלפל שחור
  • 6 כפות שמן זית
  • 2 כפות נענע טרייה, קצוצה דק
  • 2 כפות פטרוזלייה, קצוצה דק

אופן ההכנה

  1. מביאים לרתיחה 2.5 סנטימטרים של מים ו-2 כפות חומץ בקערה גדולה (או במחבת עמוקה עם מכסה). מסדרים את החצילים, כשהקליפה כלפי מטה, בסיר אידוי, ועליהם מפזרים חצי כפית מלח, ואז מאדים, כשהסיר מכוסה, כ-15-20 דקות, עד שהחצילים רכים. מעבירים את הסיר לכיור ומניחים לחצילים להגיר נוזלים כ-5 דקות
  2. מעבירים את החצילים לקערה עמוקה. מערבבים ביחד שום, אורגנו, פלפל, מלח וחומץ בקערה קטנה, מוסיפים את השמן בזרם אטי, ומערבבים עד שהתערובת אחידה. שופכים את הרוטב על הצילים בעודם חמים, ומניחים לרוטב להשפיע על החצילים עד שהם מגיעים לטמפרטורת החדר, כשעתיים. מפזרים את הנענע והפטרוזיליה ממש לפני ההגשה.
ייראו מעולה גם אצלנו בבית, אני בטוחה
ייראו מעולה גם אצלנו בבית, אני בטוחה

אסקאליבאדה

430 דולר, אמרתי לו, ואנחנו בברצלונה החל מיום חמישי לשלושה ימים כולל מלון, במקום בארוחת חג מעופשת. אבל הוא אמר ששלושה ימים זה קצר מדי, ובכלל עדיף לנסוע אחרי שנעבור דירה ונהיה רגועים, ולא עכשיו כשאנחנו עדיין קצת בטראומה מהחיפוש, ועוד צריכים לארוז וכל זה. לפעמים, באופן מפתיע, הבנאדם מעדיף שיקול דעת על פני כיף, ונדמה שאין מה לעשות בנידון אלא לקבל זאת באהבה, בידיעה שזה קורה בערך פעם בשנה. אז אם לא ברצלונה, ולא תיקים מברצלונה, ולא ים של ברצלונה, ולא סנגריה, לפחות שיהיה לי קצת אוכל של ברצלונה. אסקאליבאדה הוא מאכל קאטאלני ידוע, כך מסתבר. התמונה והמתכון שהוא לא ממש מתכון הם של "מתכונים ספרדיים, קלים לבישול, תמונה אחרי תמונה".

  1. לוקחים כמה פלפלים אדומים וחצילים
  2. צולים את כולם. כאשר הם רכים, מכסים אותם במגבת מטבח כדי להניח להם להזיע. מקלפים אותם וחותכים לפיסות ארוכות
  3. מזליפים קצת שמן זית, מלח גס ופלפל טחון טרי
  4. מרתיחים כמה תפוחי אדמה, ולאחר שהם רכים, מקלפים ומועכים אותם קצת. מוסיפים קצת שמן זית, מלח ופלפל
  5. מסדרים את הרכיבים ברינג, ומקשטים באנשובי
  • החברים מאוסטרליה אומרים שאחרי הצלייה ולפני הסידור, כדאי לערבב את הפלפלים והחצילים עם הרוטב הבא: 0.3 כוס שמן זית, 1.5 כפות חומץ יין, מלח,1 כפית חרדל דיז'ון, שן שום מעוכה ושתי כפות פטרוזיליה קצוצה.
ויוה לה אספניה
ויוה לה אספניה