צ'ילי טבעוני מעולה

רוח בלהות מרחפת על פני רחוב ביאליק, רוח הבלהות של הטבעונות. טוב, לא צריך להתרגש יותר מדי. לא באמת נהיה טבעונים. אין לנו כוח כל היום לדיסס דייסות, לקצוץ אגוזים ולחפש תחליפים. אנחנו אנשים פשוטים ונהנתנים. אבל לעזאזל, לאנשים האלו יש ממרחים טעימים!
על כל פנים, במסגרת הניסיונות להרחיב אופקים במטבח שלנו, יש גם מתכונים טבעונים. והמתכון הזה פשוט מעולה! הוא גם מזין, הוא גם נעים והוא גם חריף במידה המדוייקת. עשיתי אותו לטעם הממוצע של אוכל חריף פלוס ואוכלת חריף מינוס, ואז הוא בא והוסיף עוד כף מדוייקת של צ'יפוטלה. אפשר כמובן לשחק עם החריפות לפי ראות עיניכם. ואפשר גם לשאול למה קוראים לתבשיל הזה צ'ילי אם אין בו שעועית. אני שאלתי גם, אבל כך במקור.
המתכון של "40 סינרים", פחות או יותר, והתמונה שלי.

רכיבים

  • 4 כפות שמן קנולה
  • 400 גרם סייטן (1 קופסא), קצוץ (אפשר בהחלט במעבד מזון)
  • 2 סלסלות כחולות פטריות שמפיניון, פרוסות לפרוסות
  • 2 בצלים קצוצים
  • 4 שיני שום, קצוצות
  • 200 גרם רסק עגבניות
  • 2 כפות נענע/אורגנו מיובש
  • 2 כפות צ'ילי מיובש
  • 1 כפית פלפל שחור
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 1 כף טבסקו
  • 0.5 בקבוש שליש בירה כהה (רצוי גינס, אבל כל בירה כהה זה סבבה)
  • 1 כוס מים
  • 1 כף ממרח חלפיניו, או כל צורה אחרת של חלפיניו

אופן ההכנה

  1. מחחמים שתי כפות שמן בסיר גדול על אש גבוהה ומאדים את הסייטן עשר דקות, עד שהוא משחים קלות. מוציאים לקערה
  2. מחממים כף שמן באותו סיר, מאדים את הפטריות עד שהן משחימות קלות, כעשר דקות, ומוציאים לקערה
  3. מחממים את כף השמן האחרונה באותו סיר, ומאדים שני בצלים וארבע שיני שום, עד שהבצל הופך שקוף, כחמש דקות. מוסיפים 200 גרם רסק עגבניות ואת הסייטן, ומאדים 12 דקות. מדי פעם צריך לגרד את תחתית הסיר בכף עץ
  4. מוסיפים 2 כפות אורגנו, 2 כפות צ'ילי, כפית פפריקה, חצי כפית כמון וכף טבסקו ומערבבים
  5. מוסיפים חצי בקבוק גינס וכוס מים. מערבבים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש לאש נמוכה-בינונית, מכסים ומבשלים שעה וחצי, שעתיים. מערבבים מדי פעם
  6. מוסיפים מלח וכף ממרח צ'יפוטלה. מגישים עם אורז או פסטה ומתענגים

מרק שעועית אדומה מקסיקני

יש רגעים בחיים שאתה יודע שתתבאס עליהם. נגיד שניה לפני שאתה מחריש איזו משימה שלא עשית בעבודה, או שבריר שנייה לפני שאתה אומר משהו תוקפני למישהו שלא התכוון להרע לך. אתה עומד אז מול המזג הטבעי שלך ואומר לו: בנאדם, אתה יודע שאתה לא אמור לעשות ככה, אבל הוא עקשן, כמו איזה פרודיה על פקאצה, הוא אומר לך: מה לעשות ככה אני. כזה, רק עם הרבה פחות דרמה, הוא הרגע שבו אני משרה שעועית. החוק אומר שבימים שאחרי שאני משרה שעועית, כל כך לא יבוא לי לבשל שעועית, שאני ממש אתהה מה זה הדבר הדוחה הזה שנמצא אצלי על השיש או במקרר, והוא יילך לפח אחרי כמה ימים. בשביל זה, אדון-מזג-ככה-אני, המציאו את יושב הבית. הפעם הוא השרה את השעועית, ואני יכולתי לבשל אותה בנחת. עשיתי לנו מרק מקסיקני משהו משהו עם הרבה מאד מרקם של שעועית וחריפות של חלפיניו. מבוסס, בהתעצלנויות קלות, על epicurious. התמונה של יושב הבית.

רכיבים למרק גדול

  • 250 גרם שעועית אדומה
  • 1 בצל גדול, קצוץ
  • 4 שיני שום, קצוצות
  • שני פלפלים ירוקים מתוקים, חתוכים לקוביות
  • 1 פלפל חלפיניו, קצוץ
  • קופסת עגבניות בקוביות
  • עלה דפנה
  • שמן זית
  • מיץ מחצי לימון
  • כוסברה
  • שמנת חמוצה

אופן ההכנה

  1. אפשר להשרות את השעועית כל הלילה. אבל אפשר גם למלא סיר בחמישה סנטימטר מים לשים בתוכו את השעועית, להרתיח את המים, ולבשל את השעועית שתי דקות. לחכות עם הסיר מכוסה שעה, ואז לשטוף ולייבש את השעועית
  2. שמים קצת שמן זית בסיר, ואיתו בצל, שום, חלפיניו ופלפלים ירוקים. מטגנים על אש בינונית, תוך ערבוב, עד שהם משחימים, כ-12 דקות. מוסיפים עלה דפנה ומבשלים עוד שתי דקות. מוסיפים שעועית ומים ומבשלים, עם מכסה, עד שהשעועית רכה מאד, שעה וחצי עד שעתיים. מוציאים את עלה הדפנה. אנחנו הוצאנו גם את החלפיניו, כי יש פה גם בחורות בבית הזה, לא רק גברים מקסיקנים קשוחים
  3. טוחנים קצת את המרק עם בלנדר מוט. אנחנו אוהבים את זה עם הרבה חתיכות, אבל זה הכי לשיקולכם. מוסיפים מיץ לימון ומבתלים במלח ופלפל
  4. מגישים עם כוסברה ועם כף שמנת חמוצה

ועכשיו לאוכל מקסיקני לגמרי

אתמול היינו בקרויצברג, שזו שכונה שמדי יום יש לי פחות ופחות מה להגיד עליה. בהתחלה היה לי ברור שהיא השכונה הכי מגניבה בברלין בעיניי. אחר כך, כשביליתי בה יותר, גיליתי שהיא שכונה סופר מעוצבת והיפסטרית ובעצם לא שונה מהשכונה שאני גרה בה בתל אביב. ואחר כך אחר כך גיליתי שבעצם כל השכונה שלי בתל אביב גרה פה. אבל מצד שני, היא ענקית. יש בתוכה מגוון איזורים עם מגוון אוכלוסיות. ויש בה חנות לספרי מתח בלבד. אז היא בטח עוד תפתיע אותי. בכל אופן, באחד האמשים, כמו שאומרים, ישבנו שם באיזה בר מקסיקני שהגיש עוד ועוד מחבתות רוחשות של פהיטס, וזה עשה לי חשק לאוכל מקיסקני שאפשר לבשל גם בבית. המתכון והתמונה של מאכל שקוראים שקוראים לו מיגס, באדיבות "כאוס במטבח".

פלוס, אפשר להכין את זה במחבת היחידה בבית הזה

רכיבים ל-3 אנשים רעבים

  • 6 ביצים
  • 0.25 כוס חלב
  • 1 כף שמן
  • 2 כוסות טורטיות שבורות
  • כמה בצלים ירוקים, החלק הירוק פלוס הלבן, קצוצים
  • 2 פלפלים חלפיניו, קצוצים
  • 60 גרם גבינה שטובה להתכה, כמו צ'דר, מגוררת
  • 1 כוס סלסלה עגבניות
  • 1 כוס כוסברה, קצוצה
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. טורפים ביצים וחלב בעזרת מזלג בקערה
  2. מחממים שמן במחבת כבדה על אש בינונית
  3. מטגנים את הטורטיות עד שהן קריספיות ומתחילות להשחים. מוסיפים בצל וחלפיניו ומאדים עד שהם רכים. מתבלים במלח ובפלפל
  4. מוזגים את תערובת הביצים למחבת ומערבבים קלות עד שהן רכות. מוסיפים גבינה ומערבבים
  5. עושים גומה בתערובת הביצים ושופכים את הסלסה. נותנים לה להתחמם לדקה לפני שמערבבים עם הביצים
  6. טועמים, מתקנים תיבול, מסירים מהאש, ומוסיפים כוסברה

במיה בעגבניות וקארי

אם רוצים (תכל'ס, גם אם לא ), הדרך אל הבית שלנו עוברת בשוק. לפעמים זה ממש לעניין. כך אפשר ללקט ירקות טריים בדרך הביתה, לגנוב קצת השראה או להתעכב ליד הדוכן של הירקות האסיאתיים. לפעמים, בעיקר משבע בערב צפונה, זה בלתי נסבל. הבסטות שמתחילות להתקפל, ריח הדגים הנשטפים, רגלי העופות המפוזרים. רק לעבור את זה מהר. השבוע, בשש וחצי ככה, גיליתי שבמיה של אחרי צהריים זולה משמעותית מבמיה של שישי בבוקר.

ד"ש לג'קלין פאם, ותודה על המתכון.

המצרכים (6 מנות)

  • 2 קילו במיה
  • 3 כפות שמן קנולה (או כל שמן נייטרלי)
  • 1 בצל צהוב, קצוץ
  • כפית וחצי רסק שום וג'ינג'ר
  • 3 עגבניות בינוניות, בשלות
  • 1 פלפל חלפיניו
  • מיץ לימון
  • 0.25 כפית אבקת כורכום
  • 0.5 כפית אבקת צ 'ילי אדום
  • כפית גראם מסאלה
  • 0.25 כפית פלפל שחור טרי טחון
  • 0.75 כפית מלח
  • 1 כף כוסברה, לקישוט

אופן ההכנה

  1. גוזמים את הגבעולים של הבמיה, אבל לא מסירים אותם לחלוטין. שוטפים אותם ומנערים משאריות של מים, עם מעט מיץ לימון מעל. מניחים בצד.
  2. קולפים את העגבניות (לא הולך להתערב לכם בשיטה), וקוצצים אותן גס. מניחים בצד, אפשר ליד הבמיה. שיכירו בינתיים.
  3. בסיר, מבשלים את הבמיה במים רותחים במשך כ – 4 דקות עד שהתרמילים משנים את צבעם. מסננים ממים ומייבשים קלות בעזרת מגבת נייר. חותכים כל במיה לשלישים.
  4. בסיר עמוק, מחממים את השמן. מוסיפים את הבצל. מטגנים כ – 5 דקות עד שהבצל נעשה שקוף. מוסיפים את השום – ג'ינג'ר ואת החלפיניו. מערבבים היטב.
  5. מוסיפים את העגבניות, תערובת המסאלה, את הצ 'ילי, הכורכום מעט מים (כ – ½ כוס).
  6. מביאים את הנוזלים לרתיחה, ומורידים לחום בינוני, ל 8 עד 10 דקות נוספות. אם צריך, מוסיפים עוד מים במהלך הבישול.
  7. מוסיפים את הבמיה לסיר, מטפטפים עוד קצת לימון, מכסים ומבשלים כ 5-8 דקות. מוסיפים את המלח והפלפל השחור, מתקנים תיבול.
  8. מגישים חם עם רוטי (פיתה הודית) או על אורז לבן.
עתידות: תיכף תחשבו על סבתא

תפוחי אדמה עם בצל אדום ברימונים

כל הזמן אני אומרת לו שאנחנו לא אוכלים מספיק תפוחי אדמה. וזה נכון, אנחנו לא. פשוט אצלנו בבית אוכלים מנה אחת פלוס סלט לארוחת ערב, ואם המנה הזו מורכבת מתפוחי אדמה, היא נוטה להיות מלווה בשמנת וגבינה ושמנונית ויתר על המידה או סתם משעממת. אז הלכתי לאינטרנט וחיפשתי גיוונים. מצאתי משהו שנראה טעים נורא, לא נורא שמן, אבל דורש התעסקות, לא אכחיש. בכל זאת, אחת מאיתנו מובטלת. המתכון והתמונה של "ארוחה בת שש מנות".


רכיבים לשתי מנות

  • 2 תפוחי אדמה זהובים
  • 4 כפות שמן זית
  • 1 ראש שום
  • חצי בצל אדום
  • 1 פלפל חלפיניו, בלי גרעינים
  • 1 כוס מיץ רימונים
  • 2 כפות בלסמי מצומצם
  • 1 כף חמאה
  • 0.25 כוס יוגורט
  • טימין
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות. חותכים בתפוחי אדמה פרוסות בעובי שלושה מילימטרים, אבל לא עד הסוף, כך שהתפוח אדמה נותר אחד. מניחים את תפוחי האדמה במים מומלחים
  2. במחבת מחממים שלוש כפות שמן זית עם כמה ענפי טימין. כאשר השמן סופג את הטעם של הטימין, מוציאים את הענפים. מייבשים את תפוחי האדמה ומכסים אותם בשמן. מתבלים במעט מלח ופלפל. חותכים את השליש העליון של ראש השום, מוציאים את הקליפה המיותרת, מפזרים שמן זית ועוטפים בנייר אלומיניום. מכניסים לתנור ביחד עם תפוחי האדמה ל-40 דקות בערך, עד שהם רכים
  3. חותכים את הבצל לאורכו לסהרונים דקים. מחממים חמאה במחבת על אש בינונית, ומאדים את הבצל בלי להשחים אותו. מוסיפים את מיץ הרימונים, החלפיניו והבלסמי המצומצם. מנמיכים את האש לבישול איטי. מבשלים עד שכמעט כל המיץ נספג והבצלים רכים מאד. מתבלים במלח ופלפל
  4. מוציאים את תפוחי האדמה והשום מהתנור. מוציאים את השום מהנייר אלומיניום ומצננים רגע לפני שמועכים את השיניים הרכות לקערה. מועכים בעדינות במזלג ומערבבים פנימה את היוגורט. מניחים כף מזה על תפוחי האדמה, ומגישים עם הבצל האדום

.

נשמע כמו שילוב מושלם עם סלט קיסר
נשמע כמו שילוב מושלם עם סלט קיסר

צנוניות וגזרים מוחמצים

אתם לא יודעים את זה, אבל ליושב הבית יש מעבדה. היא נקראת, החל מעתה, מעבדת הצנצנות, והוא רוקח בה את כל הממרחים האלו, שהופכים את כל הסנדוויצ'ים בבית לדבר הכי מלבב שנראה מאז הסלואו פוד סנדוויץ פקטורי ברחוב יהודה המכבי. לא מזמן הוא הבטיח להרחיב את המעבדה לכיוון החמוצים. נראה לי שזה דבר טוב להתחיל בו. המתכון, שהוא בהשראת מומופוקו, והתמונה הם של "מיטצ' במטבח".

רכיבים לצנצנת חצי ליטר

  • 0.5 כוס מים חמים
  • 0.5 כוס חומץ אורז
  • 1.5 כפות סוכר
  • 1.5 כפיות מלח
  • 12-15 צנוניות קטנות
  • 3 גזרים קטנים
  • 0.5 בצל אדום
  • פלפל חלפיניו קטן

אופן ההכנה

  1. מוזגים מים חמים, מלח וסוכר לצנצנת. מערבבים כדי להמיס את הסוכר והמלח
  2. חותכים צנוניות, גזרים, בצל ופלפל לפרוסות בעובי שלושה מילימטרים. מוסיפים לצנצנת.
  3. מכסים ומכניסים למקרר ל-3-4 ימים לפני שאוכלים
אוכלים עם כל דבר שנראה אסייאתי
אוכלים עם כל דבר שנראה אסייאתי

טאקו מנגולד ובצל מקורמל

אתמול עשינו שיטוט ארוך ארוך בעיר. שיטוט עצל, של יום שבת אחר הצהריים. ונזכרנו בשני דברים: שיטוט עצל מרחיב את הלב ואת הנפש, ותמיד מזכיר לי את ספרו המופתי של נחום גוטמן "החופש הגדול או תעלומת הארגזים", שבו יש איור של נחום גוטמן, באופן מפתיע, ובו מצויר קרס גדול היורד מן השמיים ומחזיק את אפו של הצועד למעלה, כך שלא ישרך דרכיו ויביט על נעליו. והדבר השני הוא שאם מביטים בתל אביב באופן פיכח יותר מדי זמן, היא נהיית קצת מכוערת. ולכן, מייד נכנסנו לאיזה חנות עם אוכל כדי לשמח את ליבנו. יצאנו עם טאקוס. זה מה שנעשה איתם. המתכון והתמונה של הטאקוס של "לא בלי מלח". רוטב הסלסה מ"מבשלים".

רכיבים לארבע מנות
למילוי

  • 350 גרם מנגולד (אפשר גם תרד)
  • 1 כפית שמן
  • 1 בצל גדול, קצוץ דק
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 1 כפית שבבי פלפל אדום
  • 0.5 כוס ציר עוף או ירקות (גם מים יכול לעבוד)
  • מלח
  • 12 טורטיות תירס חמימות
  • כוס קסו פרסקו, או פטה, או צפתית, או גבינת עיזים

לסלסה

  • 450 גרם עגבניות מרוסקות
  • 1 בצל גדול, קצוץ
  • 5 פלפלי חלפיניו, קצוצים
  • 2 שיני שום
  • מלח
  • אבקת צ'ילי

אופן ההכנה

  1. מכינים את הסלסה. שמים את כל חומרי הסלסה במחבת גדולה ומביאים לרתיחה. מכסים ומבשלים חצי שעה
  2. מכינים את המילוי. חותכים את המנגולד לרצועות ברוחב 1.5 סנטימטרים. מחממים את השמן במחבת גדולה על אש בינונית גבוהה. מוסיפים את הבצל ומבשלים עד שהוא משחים, כ-4 דקות. מוסיפים את הפלפל האדום והשום. מערבבים כ-20 שניות, עד שמריחים את השום, ומייד מוסיפים את הציר או את המים, 0.5 כפית מלח ואת המנגולד. מנמיכים את האש ומכסים את המחבת. מבשלים עד שהמנגולד כמעט רך, כ-5 דקות (או שתי דקות, אם משתמשים בתרד)
  3. מסירים את המכסה, מגבירים בחזרה את האש ומבשלים עד שהנוזלים מצטמצמים באופן משמעותי ורק מבריקים את העלים. טועמים ומתקנים תיבול
  4. מגישים עם טורטיות, גבינה מפוררת וסלסה
נראה לי שהם יודעים מה הם עושים, המקסיקנים האלה
נראה לי שהם יודעים מה הם עושים, המקסיקנים האלה

טורטיה דגים

יושב הבית עשה היום מעשה של אהבה: הוא התנדב לנסוע להורים שלו כדי שאני אוכל להישאר לבד בבית ולעבוד על איזה דבר שאני לא מספיקה לעבוד עליו מספיק. ולכן מגיע לו מתכון שישמח אותו נורא. ולא סתם מתכון, אלא מתכון מאתר מהמם, שגיליתי דרך סאנוק, שהוא גם מקור מידע בלתי נלאה על אוכל, וגם עשוי ממש טוב, כך שהקוראת בו מרגישה שמכבדים אותה ואת העכבר שלה. המתכון והתמונה של epicurious.

רכיבים

  • 0.5 בצל סגול, חתוך דק
  • כ-1.5 כוסות חומץ יין אדום
  • 0.25 כוס שמן זית
  • 1.5 כפיות אבקת צ'ילי
  • 1.5 כפיות אורגנו מיובש
  • 0.5 כפית כמון טחון
  • 0.25 כוס כוסברה, קצוצה
  • 1 פלפל חלפיניו, קצוץ
  • 0.5 קילו דג לבן (בקלה או מאי מאי, שקוראים לו גם דוראדו לפעמים), חתוך ל-4
  • מלח
  • 8 טורטיות
  • שמנת חמוצה (אפשר גם mexican crema, שזה בעצם שמנת חמוצה, עם קצת גרידת לימון וקצת מיץ לימון)
  • סלסת עגבניות טרייה

אופן ההכנה

  1. משרים את הבצל. שמים את הבצל בקערה קטנה, ושופכים לקערה מספיק חומץ יין אדום כדי לכסות אותו. מניחים ל-30 דקות עד כמה שבועות
  2. משרים את הדגים. לקערה קטנה מוזגים את שמן הזית, ומוסיפים את אבקת הצ'ילי, אורגנו, כמון, כוסברה וחלפיניו. מערבבים היטב. מניחים את הדג על הצלחת ומוזגים מעליו את הרוטב, מוודאים שהרוטב מגיע לשני צדי הדג. משרים ל-20 דקות
  3. מבשלים את הדג. מעבירים את הדג למחבת על אש בינונית גבוהה. אין צורך להוסיף עוד שמן. מתבלים במלח. מבשלים ארבע דקות, ואז הופכים ומבשלים עוד שתי דקות. מסירים את המחבת מהאש ומפוררים את הדג בעזרת מזלג. מוודאים שפירורי הדג יתערבבו במרינדה במחבת. בודקים תיבול ומוסיפים מלח אם יש צורך
  4. מחממים את הטורטיות. עוטפים אותן במגבת נייר ומחממים במיקרוגל 45 שניות.
  5. מרכיבים ומגישים. במרכז כל טורטיה מניחים כף מעוברת (אחד הביטויים הדוחים, רק שיהיה ברור) של דג מפורר, ועליה בצל מושרה. מגישים עם שמנת חמוצה וסלסת עגבניות

    כל כך ישמח!
    כל כך ישמח!

ושוב אנחנו בקפיצה קטנה להודו

כל העניין שלי במטבח הוא עניין במשחק. מה כיף לחתוך? מה קורה כשעושים ככה? מה קורה עם משלבים את זה עם זה? בגלל זה, אני תמיד מחפשת מתכונים עם רכיבים חדשים. אי אפשר להגיד שעדשים (זכר? נקבה? מה נסגר עם הקטניות האלו?) הם רכיב חדש לגמרי, אבל איכשהו כל המתכונים שכוללים אותם מצריכים השרייה ארוכה במים, שבדרך כלל אין לי סבלנות אליה. המתכון הזה, של "בישול בעיר הגדולה" מתאים בול לעיר הגדולה: הוא זריז ונראה מלא בטעמים. נראה לי יהיה כיף.

הרכיבים

  • 1 כפית שמן צמחי
  • 2 כוסות בצל קצוץ, מחולקות לשתיים
  • 3 שיני שום קצוצות
  • 3 כוסות מים
  • 1 כוס עדשים
  • 0.75 כפית כורכום
  • 0.75 כפית כמון
  • 0.5 כפית ג'ינג'ר טחון
  • 1 פלפל חריף חלפיניו מנוקה מגרעינים וחתוך
  • 0.25 כוס עגבניות קצוצות
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן במחבת על להבה בינונית. מוסיפים כוס בצל ושן שום, ומאדים עד שהבצלם מתרכך ומשחים, כ-10 דקות, מסירים מהאש ומניחים בצד.
  2. באותה מחבת, מערבבים 3 כוסות מים, עדשים, את כוס הבצל השנייה, את 2 שיני השום הנותרות, כורכום, כמון וג'ינג'ר. מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים עד שהעדשים רכים, כ-15 דקות.
  3. מעבירים את תערובת העדשים למעבד מזון ומעבדים לפירה. מחזירים את הפירה למחבת. מערבבים פנימה את הבצלים המאודים, את החלפיניו ומאדים ל-5 דקות נוספות. מתבלים במלח ובפלפל.
  4. את התערובת מגישים עם אורז בסמטי או עם נאן, ביחד עם עגבניות קצוצות וכוסברה.
נראה כמו תבשיל משמח מאד
נראה כמו תבשיל משמח מאד