תחתיות ארטישוק עם תרד בבשמל

הבעיה שלי במטבח היא שאני לא ממש טובה שלהכין אוכל שאוכלים. אני טובה בלהכין עוגיות. ועוגות. וממרח מיוחד שלפעמים משתמשים בו. ושילוב חדשני בין דלורית לתפוח עץ. אבל בתכל'ס לא יוצא מזה אוכל. כשפותחים את המקרר, אין מה לאכול. רק מדי פעם מתפלק איזה מתכון שהוא מספיק טוב ומשביע כדי להיכנס לספר המתכונים האמיתי שלנו.

מזל שיש את יושב הבית, שיודע להיכנס למטבח לשעתיים ולהכין אוכל שמספיק איכשהו לכל השבוע. בתמורה, אני ממש טובה בכביסה.

והפעם, ניגשים לפתרון התעלומה מה אפשר לעזאזל לעשות עם תחתיות ארטישוק, שתמיד נראות מעולה, בלי לדחוף לתוכן בשר מפורר. והתשובה: כמובן שתרד.

המתכון והתמונה של "מי שגדלה ברחוב הצרפתי"
להמשיך לקרוא תחתיות ארטישוק עם תרד בבשמל

שבלולי טחינה וסילאן

אין דבר משונה יותר מלהפוך בית של שניים לבית לשלושה. במיוחד אם השלישי הוא כל כך בלתי מוכר ועם צרכים כל כך מיוחדים. כלומר, יש מלא מדריכים אאוט ד'ר שאומרים לך מה צריך ומה לא צריך, וכמה תינוק צריך וחייב שיהיה לו מובייל מעל המיטה. אבל אם אתה בנאדם כמונו, אז אתה תמיד גם מפקפק ותוהה: האם באמת הוא חייב מובייל ליד המיטה? או שמא זו איזו מוסכמה שלא חייבים להיענות לה? ובכלל, כמה מהצרכים שלו הם צרכים שלו וכמה הם מוסכמות של תרבות שאוהבת לקנות? זה ברור שאפשר לגדל תינוק גם במדבר. אבל אנחנו גם אוהבים לקנות! אז כמה? ומתי? ואיפה? עולם חדש מופלא של קניות באינטרנט ושל תהיות צרכניות קיומיות.

בין לבין צריך גם לאכול משהו, במיוחד אם את בהריון ואוכלת כל שעתיים. אז הפעם מתכון לבצק מוצלח ממש ממש, שיושב הבית רוצה לתלות על המקרר, כדי שיהיה זמין לפני העיניים כל הזמן, למקרה שיהיה לי כח. אפשר גם למלא אותו בריבה ואגוזים או אפילו, כמו שיושב הבית מפנטז, בתרד וטולום. המתכון של "אוצרות המטבח שלי", וקצת שיניתי אותו על פי המציאות, והתמונה של יושב הבית.

דמיינו בצק פריך פריך וחמים. עכשיו שימו עליו חלבה. מה רע?

רכיבים
לבצק

  • 30 גרם שמרים טריים או 15 גרם שמרים יבשים
  • 1 כף סוכר
  • 450 גרם קמח
  • 1 ביצה
  • 1 כוס חלב
  • 0.5 כפית מלח

למילוי

  • 200 גרם טחינה
  • 100 גרם סילאן נוזלי (אפשר גם דבש. אני שונאת דבש)

לקישוט

  • 2 כפות שמן
  • 1 חלמון
  • שומשום

אופן ההכנה

  1. מערבבים קמח ומלח בקערת מיקסר, או בקערת לישה אם לשים ביד. יוצרים חור במרכז הקמח ומוסיפים את הביצה והחלב. מערבבים את הרכיבים הרטובים עם קצת קמח ליצירת ביצה טובענית, ושופכים פנימה את השמרים
  2. לשים בוו לישה 6-8 דקות או מעבירים למשטח מקומח ולשים ביד 10 דקות. אם הבצק נראה יבש מוסיפים כף חלב כל פעם. אם הבצק דביק מדי מוסיפים קמח. הבצק מוכן כאשר הוא רך ואלסטי
  3. יוצרים כדור מהבצק ומשאירים בקערה לתפוח כשלושים דקות
  4. מערבבים את הטחינה עם הסילאן או הדבש
  5. מקמחים את משטח העבודה, לשים את הבצק ומחלקים אותו ל-12 חלקים שווים. מרדדים כל חלק לעיגול דק דק של 20-22 סנטימטרים. מורחים שתי כפות מילוי על כל עיגול, מגלגלים את הבצק פנימה לרולדה, ומגלגלים את הרולדה לסהרון
  6. מניחים את הסהרונים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומניחים לתפיחה שנייה של 20-30 דקות
  7. מחממים תנור ל-180 מעלות. מערבבים חלמון עם שמן ומושחים כל סהרון בתערובת. מפזרים מעל שומשום. אופים 25 דקות

אמפנדס חצילים

יושבת הבית נמצאת כמעט בחודש השביעי להריונה. בחוץ משתולל חום יולי אוגוסט ספטמבר. השילוב ביניהם מוביל לעובדה פשוטה: יושב הבית מכין פעם בשבוע אוכל טעים ומזין שמספיק לכל השבוע, כולל אלף גיחות יומיות למקרר. יושבת הבית אוכלת ולא זזה ממקומה על הספה. ומי סובל? הבלוג הזה.

רק לפני שבוע שבועיים חבר הזכיר לחם בירה, ופתאום נפרצו מחדש סכרי האפייה של יושבת הבית. מאז עברו בסך: לחם בירה, לחמניות שוקולד ולחמניות גזר – שתיהן מעולות מעולות של אורי שפט, לחם קמח מלא של אורנה ואלה – היה חמוד, אבל במהלך פריסתו חתכתי לעצמי חצי אצבע ועל כן אני שונאת אותו, עוגיות שוקולד צ'יפס מופרעות של מרתה, ועוגיות דבש ושקדים.

אולי זה אומר שכבר אפשר לחזור ולחלום על מתכונים?

המתכון והתמונה של "מרק אבן".

כשהייתי קטנה, להורים של החברה הכי טובה שלי הייתה מסעדה ארגנטינאית. כמה אמפנדס שאני אכלתי!

רכיבים
לבצק

  • 3 כוסות קמח
  • 1.5 כפיות מלח
  • 0.75 כוס מים
  • 1 כפית חומץ לבן
  • 1 ביצה
  • 60 גרם חמאה, קצוצה דק

למילוי

  • 2 חצילים בינוניים, חתוכים לקוביות בגודל 2 סנטימטר
  • 4 כפות שמן זית
  • 2 בצלים, קלופים וקצוצים דק
  • 400 גרם גרגרי חומוס בקופסה, ללא הנוזלים
  • 1 כפית פפריקה
  • 120 גרם גבינת עיזים (יושבת הבית תחליף לריקוטה)
  • קומץ עלי כוסברה, קצוצים
  • חלב, לזיגוג

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. מערבבים קמח ומלח בקערה. יוצרים בור במרכז ומוסיפים מים, חומץ, ביצה וחמאה. מערבבים לתערובת אחידה ומעבירים למשטח עבודה מקומח. לשים 3-5 דקות עד שהבצק נראה כמו כדור חלק ונאה, או עד שנמאס. מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לשעה שעתיים
  2. מחלקים את הבצק לשניים. מרדדים כל חצי עד שהוא גדול מספיק לשישה עיגולים בקוטר 14 סנטימטרים בערך. חותכים שישה עיגולים בעזרת צלחת קטנה או כל מה שמתאים
  3. מכינים את המילוי. מחממים שמן זית במחבת על אש בינונית. מוסיפים קוביות חצילים ומטגנים עד שהן שמזהיבות ומתחילות להתרכך. מוסיפים בצל וממשיכים לבשל עד שהבצל רך והחצילים נמסים. מערבבים פנימה גרגרי חומוס ופפריקה ומצננים. מערבבים פנימה גבינה וכוסברה
  4. מרכיבים. מחממים תנור ל-230 מעלות. מניחים 2-3 כפות מילוי במרכז כל עיגול. מורחים מעט חלב בקצה של חצי עיגול. מקפלים את חצי העיגול השני מעל ליצירת חצי סהר. מקפלים פנימה את הקצוות לסגירה מוחלטת
  5. אופים. מורחים מעט חלב על האמפנדס ומעבירים לשתי תבניות מרופדות בנייר אפייה ומקומחות. אופים 20 דקות עד שהאמפנדס מזהיבים. מגישים חם

לחמניות תלתן

אם היו שואלים אותי לפני כמה שנים מה הדבר שאני הכי גרועה בו, התשובה הראשונה שלי בטח הייתה להרוויח כסף. התשובה השנייה הייתה להתקשר לאנשים. אני לא יודעת מה בפעולה הפשוטה הזו גורם לי לחרדות כל כך עמוקות, אבל אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת את מספר האנשים שאני מתקשרת אליהם בנינוחות שאינם בני משפחה קרובה שלי. לעתים, אמנם רק בימים של שיגעון, אפילו ליושב הבית אני מהססת. על כל פנים, אז הגיעה לחיי 12 דקות, ובשביל לארגן אירוע של 12 דקות צריך להתקשר לאנשים. אז אחרי שאני מחלקת את ההתקשרויות עם כל האחרים ואחרי שאני מטילה על יושב הבית לעזור לי עם זה, ואחרי שאני נעזרת בסמסים, עדיין יש כמה טלפונים שאני חייבת לעשות. אז לפני כל טלפון אני מטמטמת את עצמי מול הפייסבוק איזה כמה דקות, כדי שאני לא אשים לב שאני מתקשרת, ואחרי כל טלפון אני חייבת חייבת להעסיק את עצמי עם משהו אחר שאינו קשור לעולם הרוח. לחמניות זה מעולה. ולחמניות כל כך חינניות זה הרבה יותר טוב. המתכון של epicurious, התמונה שלי.

רכיבים ל-18 לחמניות

  • 3 כפות מים חמימים (45-50 מעלות)
  • 2.5 כפיות שמרים יבשים
  • 3 כפות סוכר
  • מאה גרם חמאה
  • 1 כוס חלב
  • 2 כוסות קמח לחם (השתמשתי ברגיל)
  • 1.5 כפיות מלח
  • 1.5-2 כוסות קמח
  • 1 ביצה, טרופה עם מעט מים
  • 1 כף שומשום או פרג

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. מערבבים ביחד מים חמימים, שמרים וכף סוכר בקערה קטנה, עד שהשמרים נמסים. מניחים לשמרים ליצור קצף חמש דקות. אם התערובת לא מקציפה, השמרים מתים וצריך לעשות מחדש עם שמרים אחרים
  2. ממיסים 100 גרם חמאה בסיר קטן, מוסיפים חלב ומחממים עד חמימות. בקערה גדולה שמים את תערובת השמרים, את תערובת החלב, שתי כפות סוכר, 2 כוסות קמח לחם ומלח. מערבבים בכף עץ עד שהכל מעורבב, ואז מוסיפים כוס וחצי של קמח רגיל, או מספיק קמח כדי לעשות בצק קצת קצת דביק
  3. משמנים קערה גדולה. לשים את הבצק על משטח מקומח קלות, ומוסיפים קמח במקרה הצורך, עד שהבצק חלק ואלסטי, כ-10 דקות. יוצרים כדור ומניחים בקערה המשומנת. מסובבים כך שכל הצדדים משומנים. מכסים את הקערה בפלסטיק נצמד. מניחים לתפוח בטמפרטורת החדר עד שהבצק מכפיל את נפחו, כשעה
  4. מכינים את הלחמניות. משמנים 18 חורי מאפין בחמאה
  5. הופכים את הבצק על משטח מקומח ומחלקים לשלישים. עובדים עם שליש אחד בכל פעם, ואת השאר שומרים תחת פלסטיק נצמד. לוקחים כף בצק, יוצרים ממנה כדור ומניחים במאפין. בכל מאפין מניחים שלושה כדורים. מניחים לכדורונים לתפוח, עם מגבת עליהם, עד שהם כמעט מכפילים את נפחם, 30-40 דקות
  6. אופים. מחממים תנור ל-200 מעלות. מברישים את הלחמניות בביצה ומפזרים מעל שומשום או פרג. אופים עד שהן מזהיבות, 15-20 דקות
  7. את הלחמניות אפשר להכין יום לפני, לצנן לחלוטין, לארוז בנייר כסף, ולאז למחרת להכניס את הלחמניות בתוך ניר הכסף לתנור שחומם ל-180 מעלות כ-10-15 דקות

פיצה ביאנקה

הפיצה ברחוב אהרונסון, שזה הפיצה ג'וינט שמקימים לעתים יושבי הבית, כבר קנתה לעצמה מעריצים. אמנם לא רבים, שניים בדיוק (אם לא כוללים את יושבי הבית עצמם), ובכל זאת מעריצים. לפני שהגיעו המעריצים, התפתחה השיטה: את הבצק עושה יושבת הבית באופה לחם, כי אין מערבל מזון בבית. את הרוטב מכין יושב הבית, באמצעים סודיים שידועים רק לו. ואת התוספות מפזרת ביד מדוייקת יושבת הבית, שהכי אוהבת לעשות צורות מצחיקות עם התוספות שלה, ולא לפזר אותן כלאחר יד על פני העיגול. מגש פיצה מחורר, החום הכי גבוה שהתנור יכול להשיג, אבן אפייה, והפיצה יוצאת ממש מוצלחת (לא כמו של מסעדה. פיצות לא יוצאות כמו במסעדה, אין מה לעשות).
רק מה הבעיה? אופה הלחם עושה כמות שמספיקה לשתי פיצות, ויושבי הבית עצמם לעולם לא אוכלים שתי פיצות בבת אחת. וכך יש בפריזר שלנו כדורי בצק לרוב שהוכנו מתישהו לארוחת ערב לשנינו, ונשכחו מלב. לא מזמן עלה במוחה של יושבת הבית השם פיצה ביאנקה (לפעמים זה קורה לה, שהיא חושבת על אוכל לפי השם שלו): כלומר פיצה עם רוטב בשמל במקום רוטב עגבניות. מייד אחר כך חשבה: אוטוביאנקי, ונקרעה מצחוק (לפעמים זה קורה לה, להיקרע מצחוק בקול כשהיא לבד בבית). אבל צחוק בצד, יצא מעולה!
המתכון של הבצק מהחוברת שבאה עם אופה הלחם. המתכון של הרוטב מ"אוכל ויין

". התמונה מהמטבח שלנו.


בצק לשני מגשי פיצה

  • 1 כוס מים
  • 1 כף חמאה מותכת
  • 2 כפות סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 2.75 כוסות קמח רגיל
  • 1 כפית שמרים יבשים

לפיצה ביאנקה אחת

  • 2 כפות חמאה
  • 3 כפות קמח
  • 1.5 כוסות חלב
  • אגוז מוסקט
  • מלח ופלפל שחור
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 שן שום, מחוצה
  • 0.5 קילו פטריות מכל מיני סוגים (שמפיניון, יער, שיטאקי, פורצ'יני), פרוסות
  • כמה עלי טימין
  • 150 גרם גבינה קשה מגוררת

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. שמים את כל החומרים בקערה של האופה לחם ומכוונים לתכנית של בצק. אצלנו זה לוקח שעה וחצי. אפשר ללכת לקרוא ספר או משהו
  2. מכינים את התוספות. חותכים את הפטריות לפרוסות דקות, ומטגנים כמה דקות בשמן זית, יחד עם מלח, פלפל שחור וטימין, עד שהפטריות רכות
  3. מכינים את התנור. מחממים תנור ל-250 מעלות.
  4. מכינים את הרוטב. בסיר קטן ממיסים את החמאה על אש בינונית. מערבבים פנימה שלוש כפות של קמח עד שנוצרת משחה. מוזגים בהדרגה את החלב, ומערבבים לתערובת חלקה. מבשלים על אש בינונית תוך ערבוב מתמיד, עד שהרוטב מסמיך, כ-4 דקות. מנמיכים את האש וממשיכים לערבב מדי פעם כ-10 דקות, עד שלא נותר טעם קמחי. מסירים מהאש ומערבבים פנימה כמה כפות של גבינה קשה. מתבלים במלח, פלפל שחור ואגוז מוסקט
  5. מרכיבים. מותחים את הבצק על מגש פיצה. מורחים על הבצק את רוטב הבשמל. מפזרים את הפטריות (איך שבא לכם. לא חייבים בצורות מצחיקות). מעל מפזרים עוד כמה כפות גבינה קשה. מכניסים לתנור ל-10 דקות לערך, עד שמריחים ריח שאי אפשר לעמוד בפניו

היישר מיוון: פסטיסיו

סיפנוס היה האי האחרון שלנו ביוון, עשרה ימים לפני החזרה לארץ, ושבועיים אחרי היציאה ממנה. סוף ספטמבר באוויר, חמים ונעים, והים מנצנץ למרחקים, ובסיפנוס, מרחקי הים הם מרחקים! רצועת החוף פלטי יאלוס, קיבלה את פנינו ביגיעה. הייתה שעת צהריים, לא היו כבר כמעט מלונות פתוחים (המלונות, החופים, המסעדות והברים באיי יוון הקטנים כמו סיפנוס פתוחים רק בעונת התיירות בין יוני לאוקטובר) וכולם רק רצו לישון. ובכל זאת, הצלחנו למצוא חדר זול במלון שנמצא על קו החוף. כשסיימנו לשתות את הקפה שלנו במרפסת, ירדנו למטה, חול פגש את אצבעות כפות הרגליים שלנו ומזרון הים של המלון קיבל את גופינו הנפוחים מגירוס באהבה.
שום דבר לא הכין אותנו למה שקורה במקום הזה בערב: שממה! רק מסעדה אחת פתוחה, אחת מאותן מסעדות יווניות, עם תפריט מכורך עור באורך הגלות והמנות הקבועות. וכך, ביום השני בסיפנוס, שיכורים מים ואהבה, יושב הבית הלך לעשות סיור במטבח ולהתחבר עם הבעלים. בסוף הסיור חזר הבעלים עם כמה מנות שנידונו שם, בין הסירים למיקרוגל, ואנחנו ישבנו מול הגלים המתנפצים אל החוף, והודינו. הודינו לאל, לעולם, לגאיה, לעצמנו, לבעל המסעדה החביב, להוריו שגידלו אותו, למיקרוגל שחימם את הארוחה שלנו. הודינו על מזלנו הטוב, על הפסטיסיו, על היין הזול ועל האוזו (עליו רק יושב הבית הודה).
אתמול, לבקשתו של יושב הבית, שחזרתי את החוויה. מאפה של פסטה עם בשר ובשמל, וסלט יווני עם ירקות חתוכים גדול מדי, מלאאאא שמן זית, בצל וצלפים. אני אוהבת אותך, יוון.
המתכון של מרתה סטיוארט, עם התאמות שלי. התמונה של יושב הבית.

רכיבים

  • 0.5 קילו פסטה פנה
  • 1 קילו בשר טלה טחון
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 0.5 כוס יין אדום
  • 2 מיכלי רסק עגבניות
  • 0.5 כפית קינמון טחון
  • 120 גרם חמאה
  • 1 כוס קמח
  • 6 כוסות חלב
  • 0.5 כוס פרמז'ן מגוררת

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. מכינים את הפסטה לפי ההוראות. מייבשים
  3. במחבת גדולה מבשלים בשר על אש בינונית, ומפרקים אותו לחתיכות בעזרת כף עץ, עד שלא נותרים חלקים ורודים, 6-8 דקות. מוסיפים בצלים ומבשלים עד שהם שקופים, עוד חמש דקות
  4. מעבירים למסננת, מוציאים את הנוזלים, מוחזירים למחבת. מוסיפים חצי כוס יין ומבשלים על אש בינונית עד שכמעט כל הנוזלים מתאדים, כ-5 דקות
  5. מערבבים פנימה רסק עגבניות ושתי כוסות מים. מבשלים על אש נמוכה, תוך ערבוב מדי פעם, עד שהרוטב מסמיך, 15-20 דקות. מתבלים במלח ובפלפל
  6. מכינים בשמל. בסיר בינוני מערבבים חמאה על אש בינונית. מערבבים פנימה את הקמח במהירות עד שהתערובת אחידה וללא גושים, כ-30 שניות. בזרם איטי ויציב מוסיפים פנימה חלב ומערבבים עד שאין גושים. מבשלים תוך ערבוב מתמיד עד שהרוטב מסמיך ומבעבע, כ-6-8 דקות. מערבבים פנימה פרמז'ן
  7. מוסיפים פסטה לתערובת הבשר ומערבבים. מעבירים לתבנית מרובעת. מוזגים מלמעלה את הבשמל, ומחליקים בעזרת גב כף עץ. אופים עד שמתחיל להשחים, כ-35-40 דקות

עוגת שמרים קינמון לתלישה מהירה

העוגה הזאת היא עוגת השמרים המושלמת. אני לא אומרת דברים כאלו בקלות ואני לא מתייחסת למילה מושלמת בקלות דעת. אבל היא מושלמת.
הכנתי את העוגה בתבנית שהייתה ברוחב התנור שלנו בשישי שעבר, ועד היום אכלנו בערך חמישים סנטימטר של עוגה. היום, כשלא יכולתי יותר לחשוב על הגודל של הכרס שלי, לקחתי את העוגה לעבודה, ואיש אחד אכל את העוגה וחיבק אותי. ואם יותר לי לומר: איש לא חיבק אותי בעבודה הזאת מזה שנתיים וחצי שאני שם.
תחשבו על קיורטוש, אבל בלי ממש ללכת למקום הלא כל כך נעים הזה.
תחשבו על שוקי חורף באירופה.
תחשבו על היד שלכם מושטת קדימה ותולשת דף שמרים מצופה סוכר וקינמון.
תפנו לעצמכם איזה שלוש שעות של התקשקשות במטבח.
המתכון של "החלוצה". היא שמה גם זיגוג על העוגה. באמת שלא צריך. ויתרתי עליו. התמונה שלי. אצלה בפוסט יש תמונות של כל שלב בהכנה, כדאי לכם לבקר גם שם.

רכיבים

  • 2 כוסות חלב
  • 0.5 כוס שמן קנולה
  • 0.5 כוס סוכר
  • 2.25 כפיות שמרים יבשים
  • 4 כוסות קמח
  • 0.5 כוס נוספת של קמח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 0.5 כפית סודה לשתייה
  • 2 כפיות מלח
  • 100 גרם חמאה, מומסת
  • 1.5 כוס סוכר
  • 3 כפות קינמון

אופן ההכנה

  1. מחממים חלב, שמן קנולה וחצי כוס סוכר בסיר קטן, עד שמתחיל לרתוח. מצננים עד שהנוזל הופך חמים
  2. בקערה גדולה שמים שמרים, ארבע כוסות קמח ואת הנוזל החמים. מערבבים. מכסים ומתפיחים שעה
  3. אחרי שעה מערבבים פנימה עוד חצי כוס קמח, ביחד עם אבקת אפייה, סודה לשתייה ומלח. אם הבצק דביק מדי, מוסיפים עוד חצי כוס קמח. מכניסים למקרר לשעה לפחות
  4. מרדדים את הבצק על משטח מקומח למלבן גדול ולא דק נורא. מורחים את החמאה המומסת על הבצק כך שהיא תכסה את כל כולו. מערבבים סוכר וקימון ומפזרים על הבצק, כך שהוא יהיה מכוסה לחלוטין
  5. חותכים את הבצק ל-6-8 רצועות לרוחב. הרצועות צריכות להיות שוות ברוחבן. עורמים את הרצועות זו על זו. בשלב הזה כל הסוכר והקינמון מתחילים להתפזר. אל תוותרו להם. אספו ופזרו.
  6. חותכים את הערימה ל-6 קוביות. לוקחים כל קוביה ומניחים אותה על צידה (כך שרואים את שכבות הבצק) בתבנית לחם מרופדת בנייר אפייה. מניחים את הקוביות זו לצד זו, אבל לא דוחסים. אני נשארתי עם קוביה אחת ספייר. למרבה הצער אי אפשר לאכול אותה ככה. מכסים שוב ומתפיחים עוד 20 דקות
  7. מחממים תנור ל-180 מעלות. מכניסים לתנור ואופים 30 דקות. אחרי 20 דקות בודקים שהחלק העליון לא השחים מדי. אם כן, מכסים בנייר אלומניום ומחזירים חזרה לתנור. חשוב לוודא שהוא נאפה כהלכה, כדי שגם האמצע יהיה אפוי

סברינה. או: שנות השישים

אז מד מן חזרה לעונה חמישית. אני מודה, הייתה התרגשות בבית. אפילו אצלי, למרות שאני תמיד חושבת שהסדרה הזאת מהוללת יותר ממה שמגיע לה. ארבע עונות של דון דרייפר, ועדיין אי אפשר באמת לדעת מה האיש הזה רוצה ומרגיש, מלבד הידיעה על הסוד הנורא מעברו. אז התכנסנו עם חברים כדי לצפות בפרק הראשון והשני. היינו צריכים הרבה סבלנות, כי בכל זאת מדובר בשעה וחצי של סדרה שההתמחות הכי גדולה שלה היא עיצוב חללים ותלבושות. על כל פנים, התכנסנו.
אני החלטתי להכין קינוח תקופתי, וחשבתי שזאת תהיה הזדמנות מעולה, שלא לומד חד פעמית, להכין סברינה. עשיתי מחקר קטן באינטרנט, שגילה שמדובר בסך הכל בעוגה עם הרבה מאד שמרים שספוגה ברום. שום דבר ממחוזות המרגרינה וההדלדלות שזכורים לכם מילדתכם. יצא מעולה. עד כדי כך ששרדנו את כל השעה וחצי. זו לא עוגה מהירה להכנה, אבל היא בהחלט פשוטה, על אף טריליון השלבים.
המתכון של "רשת האוכל" והתמונות שלי ושל יושב הבית.

לפני ואחרי הקצפת

רכיבים
לעוגה

  • 0.5 כוס חלב
  • 4 כפות שמרים יבשים (14 גרם)
  • 2 כוסות קמח לחם (אני השתמשתי ברמח חיטה לבן רגיל)
  • 3 ביצים
  • 2 כפיות סוכר
  • קמצוץ מלח
  • 1 כפית גרידת תפוז
  • 1 כפית גרידת לימון
  • 100 גרם חמאה, נמסה

לסירופ רום

  • 2 כוסות מים
  • 1.25 כוסות סוכר
  • 2 כפיות גרידת לימון
  • 2 כפיות גרידת תפוז
  • 0.5 מקל וניל, חצוי לאורכו
  • 5 כפות רום

להגשה

  • שמנת מתוקה לקצפת
  • פירות יער, אם רוצים

אופן ההכנה

  1. מחממים חלב בסיר קטן, לטמפרטורה של כחמישים מעלות (אני עשיתי את זה במיקרו, עד שיצא פושר)
  2. בקעה של מיסר (או בעזרת מיקסר ידני) מערבבים חלב, שמרים וחצי כוס קמח. מניחים לתערובת להכפיל את נפחה ולהסמיך, כעשרים דקות
  3. מכינים את הסירופ. מערבבים את כל חומרי הסירופ חוץ מהרום בסיר בינוני. מביאים לרתיחה ומערבבים כדי להמיס את הסוכר. מסירים מהאש ומניחים ל-30 דקות. מוסיפים את הרום. מסננים כדי להוציא את המוצקים. מכסים ומשאירים חמים
  4. מוסיפים ביצה ביצה, ואז כוס וחצי קמח, סוכר, מלח וגרידות לימון ותפוז. טורפים בעזרת המיקסר או המיקסר הידני עד לקבלת בצק רך. מוסיפים בעדינות את החמאה. מניחים לעוד עשרים דקות
  5. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים ומקמחים תבנית פלא (אפשר גם בתבנית קישוטית אחרת. או בתבנית מאפינס, אבל אז צריך לקצר את משך האפייה)
  6. מעבירים את הבצק לתבנית, מכסים בניילון נצמד, ומניחים לתפוח במקום חמים, עד שהבצק כמעט מגיע לקצה התבנית, כ-40 דקות
  7. אופים 30 דקות, או עד שהחלק העליון מזהיב והצדדים החלו להיפרד מהתבנית. מוציאים מהתנור ומעבירים לצינון על רשת עשר דקות. מחוררים את הסברינה בעזרת קיסם שיניים ומציפים ברום. מניחים לה לספוג את הרום חמש דקות
  8. הופכים את סברינה על רשת, שמתחתיה צלחת. מחוררים שוב ומוזגים את שארית הרום, בשתי מנות. נותנים לה לנזול חצי שעה
  9. מעבירים לצלחת. מגישים עם שמנת מתוקה מוקצפת ועם פירות יער (אם אוהבים. אני לא)

פנקייק מלוח – מודניאקי

יושבי הבית קונים אוטו. העבודה של יושב הבית עברה רחוק, יושב הבית לא צריך להתפטר עכשיו, התחבורה הציבורית היא סיוט, ועל כן יושבי הבית קונים אוטו. יושבת הבית שונאת אוטואים. אוטואים זה הקופסה הזאת, שהיא נורא יקרה ומזהמת וצריך לשים אותה איפשהו, וכל הזמן נוסעים בה ומסתכלים ישר ומשוחחים בלי להביט זה בזו, ואז גם טועים בדרך, ויש כעס באוויר, ואם אין כעס, סתם חוזרים הביתה, מהעבודה הביתה, מהביתה לעבודה, בורגנות, פקקים, פרברים, פרברים, בורגנות, ילדים, שעמום, שעמום, כעס, אין סקס. יושבת הבית יודעת שההחלטה הנכונה היא לקנות אוטו, אבל יש לה עוד כמה שלבים לעבור כדי להשלים איתו. בינתיים: נסיעות ספונטניות, מרחבים, חוף ינאי, מצפה רמון, מחסה מהגשם, בגאז', מארק רונסון בדרכים.
בכל אופן, אתמול הכינה ליושב הבית פנקייק יפני למהדרין, שכולל גם אצות וגם אטריות וגם מלא דברים, והוא בעצם ארוחה שלמה בתבשיל אחד. למהדרין הוא נקרא מודניאקי. והוא היה גם כיפי להכנה וגם כיפי לאכילה. לצדו, סלט וואקאמה. המתכון של "לאוכל, באהבה" והתמונה של יושב הבית.

רכיבים למנה עיקרית לשני אנשים צמחוניים
לבלילה

  • 5 כפות קמח תופח
  • 0.25 כוס חלב
  • 0.25 כוס דאשי (רבע כפית אבקה פלוס רבע כוס מים)
  • קומץ מלח
  • 1 ביצה
  • 1 בצל ירוק, קצוץ
  • 1 כוס כרוב, פרוס לרצועות דקות
  • שמן לטיגון

למילוי

  • קומץ וואקאמה, שרויה במים
  • 100 גרם דג או פירות ים או חזיר (אנחנו ויתרנו)
  • 60 גרם אטריות סובה – לא חובה
  • 1 ביצה

לרוטב אוקונומי

  • 2 כפות רוטב ווסטרשייר
  • 2 כפות קטשופ
  • 1 כף סויה
  • 1 כפית אבקת סוכר

אופן ההכנה

  1. מכינים רוטב אוקונומי ומכינים בצד
  2. מבשלים את אטריות הסובה במים ומניחים בצד
  3. מערבבים קמח, חלב, דאשי ומלח בקערה. מוסיפים את הביצה ומערבבים. מוציאים לקערית נפרדת 4-5 כפות בלילה. מוסיפים בצל ירוק וכרוב ומערבבים היטב
  4. מחממים מחבת גדולה עם קצת שמן על אש בינונית. מוזגים את תערובת הכרוב למחבת ומפזרים את התערובת באופן אחיד. מוסיפים וואקאמה. מעליה דג/פירותים/חזיר. אחרי 3-4 דקות, מוסיפים אטריות סובה. יוצרים חור במרכז הנודלס ושוברים פנימה ביצה. מוזגים את שארית הבלילה מהקערית הנפרדת מעל הביצה. אחרי דקה או שתיים הופכים זהירות. מטגנים עוד 4-5 דקות ומעבירים לצלחת הגשה
  5. מוזגים מעל את רוטב האוקונומי וחותכים לפיסות בגודל ביס

 

פאי בצל (ובייקון) יוקרתי

סתיו, או הדבר הזה שיש בארץ שקוראים לו סתיו, הוא זמן נהדר לפשטידת בצל. למה? אולי בגלל שכבר אפשר לחשוב על בצל שבושל זמן רב בלי לרוץ ישר למקפיא לאכול גלידה, אבל עדיין לא מספיק קר בשביל מרק בצל כהלכתו. בכל אופן, ליושבת הבית התחשק פשטידת בצל מאד מאד. הלכה לשאול את החברים שלה באינטרנט, ומצאה את המתכון שאותו חיפשה, וגם את התמונה, אצל מצ'יזמו.

רכיבים לתבנית מתרפקת או תבנית פאי
לבסיס

  • 1.5 כפיות שמרים יבשים
  • 0.3 כוס חלב, חמים (40 מעלות בערך)
  • 0.25 כפית סוכר
  • 2 כוסות קמח
  • 0.5 כפית מלח
  • 1 ביצה
  • 50 גרם חמאה, מומסת

למילוי

  • 4 בצלים גדולים (קילו וחצי)
  • 170 גרם בייקון, קצוץ דק (אנחנו נוותר עליו)
  • 50 גרם חמאה
  • 1 כוס שמנת חמוצה
  • 2 חלמונים
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבסיס. מחממים את החלב לארבעים מעלות בערך, ומערבבים פנימה סוכר ושמרים. מניחים את התערובת לחמש דקות כדי לתת לשמרים לתסוס. אם הם לא תוססים, הם ישנים מדי וצריך לקנות חדשים
  2. כשהשמרים תוססים, מערבבים פנימה ביצה, חמאה מומסת, מלח וקמח. מערבים הכל עד שנוצר כדור. אם משתמשים במיקסר, מערבבים עם וו לישה במהירות בינונית כשלוש דקות. אם משתמשים בידיים, לשים על משטח עבודה נקי כחמש דקות. ייצא בצק יציב למדי
  3. מפזרים מעט קמח מלמעלה ומחיזרים לקערה. מתפיחים שעתיים, או עד שהבצק מכפיל את נפחו. כדי לסייע בתפיחה, מכסים את הקערה במגבת לחה וחמימה, ומניחים במקום חמים
  4. מכינים את המילוי. חוצים כל בצל לאורכו וחותכים לרצועות. את הבייקון קוצצים לקוביות קטנטנות
  5. שמים את החמאה בסיר או במחבת גדולה עם מכסה על אש בינונית. מוסיפים את הבייקון. מבשלים את הבייקון כמה דקות, עד שהוא הופך שקוף (או מוותרים עליו, כאמור). ואז מוסיפים את הבצלים. מבשלים, מכוסה, 20 דקות. מערבבים כל כמה דקות, כדי לוודא שהכל מתבשל באופן שווה
  6. אחרי 20 דקות, פותחים את המכסה וממשיכים לבשל עוד חצי שעה, כדי לתת לנוזלים להתאדות ולבצלים להשחים. שוב מערבבים כל כמה דקות
  7. מצננים את הבצלים לטמפטורת החדר. לפחות 30 דקות
  8. מסיימים את המילוי. בקערה גדולה מערבבים שמנת חמוצה וחלמונים. מוסיפים את הבצלים לתערובת, אבל רק אם הם לא חמים מדי, כדי שלא יבשלו את הביצים ויצרו חביתת בצל. מתבלים במלח ופלפל
  9. מכינים את הפאי. על משטח מקומת קלות, מרדדים את הבצק לעיגול גדול, ומעבירים אותו בעדינות, על המערוך, לתבנית מתפרקת (או לתבנית פאי, אם אין תבנית מתפרקת), תוך השארת שוליים של בצק מחוץ לתבנית. לוחצים את הבצק לדפנות, כדי שלא יוותרו כיסי אוויר. מוזגים את המילי על הבצק ומקפלים את שולי הבצק על המילוי. הבצק לא צריך לכסות באופן מלא את המילוי
  10. אופים 60 דקות ב-180 מעלות
  11. אם מגישים מייד, מניחים לפאי להצטנן רבע שעה לפני שחותכים אותו. אם לא, הוא יכול להישמר כמה ימים במקרר