קארי עגבניות וירקות עם יוגורט הל

אוקיי, אני מודה: אני שוויצרית של ארוחות צהריים. כשכולם בארוחת הצהריים בעבודה נוברים בצלחות הפלסטיק המחולקות שלהם בחיפוש אחר פיסת בשר, פיסת פחמימה ועלה חסה שנחתך בבוקר, אני אוהבת את המבטים שמופנים לעברי כשאני מצטרפת לשולחן.

בדרך כלל בצד ימין יש קערה קטנה עם חסה שחתכתי הרגע, עגבניה, מלפפון ורוטב מתאים. בצד שמאל זו הצלחת המתחלפת. פשטידת תרד, קוסקוס עם ירקות במרקם מופלא שרק יושב הבית מסוגל להגיע אליו בלי שמן כמעט, דלעת ערמונים במילוי קוסקוס ורוטב עגבניות, ריזוטו פלפלים, קציצות עדשים ירוקות, פלאפל אפוי ברוטב תפוחים חריף, או בקיצור כל טוב הבית של יושבי הבית. אין סיכוי שלאוכל שלהם יש חצי מהטעם של האוכל שלי.

השבוע אני אכין לי כזה, כולל יוגורט הל. יהיה לזה ריח שאי אפשר להתעלם ממנו. המתכון והתמונה של "אהבה ולימונים".

רק בעבודה אפשר לאכול אוכל שמתאים ל-20 מעלות

רכיבים

ליוגורט

  • 1 קופסה יוגורט
  • זרעים מרוסקים מ-6 תרמילי הל
  • 0.5 כפית זרעי חרדל
  • 1 כף שמן זית
  • מעט סוכר
  • מחיצה קלה של לימון
  • קמצוץ מלח

לקארי

  • 0.5 חבילה טופו, חתוך לקוביות
  • 1 כף שמן קוקוס
  • 1 כף חמאה
  • 1 כף ג'ינג'ר קצוץ
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 1 צ'ילי, קצוץ
  • 2 כפות משחת קארי
  • 1 כפית כמון
  • 1 כפית חילבה
  • 1 כפית זרעי חרדל
  • קמצוץ סוכר
  • 1 בצל, קצוץ
  • 1 גזר, קצוץ
  • 1.5 כוס פטריות, קצוצות
  • 2 כוסות פרחי כרובית
  • 2 כוסות פרחי ברוקולי
  • 1 כוס אפונה קפואה
  • פחית גדולה של קוביות עגבניות
  • 1 כוס חלב קוקוס
  • מלח
  • כוסברה

אופן ההכנה

  1. מכינים את היוגורט. מערבבים את כל רכיבי היוגורט ומצננים במקרר בזמן שמכינים את השאר. אפשר לדלל במים לפני ההגשה, אם היוגורט סמיך מדי
  2. אופים טופו ב-200 מעלות ל-15-20 דקות, עד שהוא מזהיב והופך מוצק מעט יותר
  3. קוצצים את כל הרכיבים הרלוונטיים לקיצוץ
  4. מחממים שמן וחמאה במחבת על אש בינונית/גבוהה. מוסיפים בצל, שום, ג'ינג'ר וצ'ילי. מבשלים תוך ערבוב עד שהבצל הופך שקוף. מוסיפים את התבלינים – משחת קארי, כמון, חילבה וזרעי חרדל ומערבבים עוד שתי דקות, עד שהתבשיל מעלה ניחוח
  5. מוסיפים פטריות ומלח ומבשלים עוד דקה. מוסיפים גזר, ברוקולי וכרובית ומבשלים עוד שתי דקות עד שהפטריות מתחילות להתרכך
  6. מוסיפים עגבניות, סוכר וחלב קוקוס ומערבבים. מנמיכים את האש ומבשלים כ-20 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים אפונה וטופו ומבשלים על אש נמוכה מאד עד שהאפונה מתרככת
  7. מגישים עם כוסברה ויוגורט הל

בטטות ברוטב קוקוס קארי ונענע

בכל סופשבוע מגיע הרגע שבו יושב הבית חושב מה הוא יכין לעצמו לאכול השבוע. זה תמיד בא עם אורז. וכך תמיד יש צורך במתכונים חדשים שטובים עם אורז בדרך לעבודה. המתכון הזה נשמע לי כל כך טעים, שאני ממש יכולה להריח אותו הרחק מהמטבח. נדמה לי שהיום אזמין צ'אנדרה. המתכון והתמונה של "מתכונים עונתיים בריאים".

אולי הדרך היחידה שבה בטטות אינן סתם ממרח רך ומתקתק

רכיבים

  • 0.5 כפית זרעי חרדל
  • 0.5 כפית זרעי שומר
  • 1 כף שמן זית
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 1.5 כפית אבקת קארי
  • 1 כוס חלב קוקוס
  • 1 כוס ציר ירקות
  • 1 כפית מלח
  • 1 קילו בטטות, כ-3 גדולות, חתוכות לקוביות בגודל שניים שלושה סנטימטרים
  • 0.25 כוס נענע טרייה, קצוצה
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה, קצוצה
  • 0.25 כוס קשיו קלויים, קצוצים
  • 1 כף מיץ לימון

אופן ההכנה

  1. טוחנים זרעי חרדל ושומר במטחנת תבלינים או במטחנת קפה או במכתש ועלי עד שהם טחונים גס
  2. מערבבים שמן זית, שום, אבקת קארי וזרעים טחונים במחבת. מבשלים על אש בינונית דקה או שתיים עד שעולים ניחוחות. מערבבים פנימה חלב קוקוס, ציר ירקות ומלח. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מוסיפים בטטות, מכסים ומנמיכים שוב. מבשלים עם מכסה 20-25 דקות, תוך ערבוב מדי פעם, עד שהבטטות רכות. מסירים מהאש ומערבבים פנימה נענע, כוסברה, קשיו ומיץ לימון

עוף בחמאת בוטנים

את השוק של שישי בצהריים עשינו הפעם בירושלים. נסענו לבקר את ההורים, ועל הדרך זרקו אותנו לקנות מצרכים לארוחת הערב. איכשהו, החלטנו ביחד ששניצל לארוחת ערב יהיה רעיון טוב. אולי זה החומוס המצויין שאכלנו בבן-סירא שקצת ערפל את ראשינו, אבל הרעיון המצויין שלנו נתקל בקבלת פנים צוננת עד קפואה. כך שיצא שחזרנו אחר כבוד לתל אביב, ובידנו מגש קרטון חגיגי, ובו עוף שהפך לארוחת צהריים של חול.

המתכון, באווירה משפחתית דרך FamilyFreshCooking. התמונות שלי נשכחו במצלמה, ולכן גם התמונות משם. יצא טעים ביותר.

לא תמיד חייבים להתחכם

עוף בחמאת בוטנים (6 מנות)

חומרים

  • חצי כוס חלב קוקוס
  • חצי כוס חמאת בוטנים טבעית
  • 1 כף משחת קארי תאילנדי אדום
  • 1 כף מיץ לימון / ליים
  • 1 כף רוטב סויה או תמרינדי
  • 2 כפות רוטב דגים
  • 2 כפיות שמן שומשום קלוי
  • קורט פלפל שחור גרוס
  • קורט קינמון
  • מעט סוכר חום / דבש
  • 1 קג' חזה עוף, חתוך לקוביות בגודל 2 ס"מ בערך
  • חצי כוס בצל קצוץ
  • 3 שיני שום, כתושות
  • 1 כפית שמן קוקוס
  • 1 כוס גבעולי אספרגוס, חתיכות של כ-2 ס"מ

אופן ההכנה

מכינים את הרוטב:
בקערת ערבוב, מערבבים את חמאת הבוטנים יחד עם חלב קוקוס, משחת הקארי, מיץ לימון, רוטב סויה, רוטב דגים, שמן שומשום, סוכר/דבש. טורפים אותם עד שמקבלים רוטב אחיד. טועמים ומתקנים תיבול, מניחים בצד.

מטגנים את העוף:
מחממים שמן קוקוס במחבת גדול (אני השתמשתי בקנולה) ומטגנים על אש גבוהה-בינונית. מוסיפים את הבצל והשום, ומטגנים עד שמתרכך. מוסיפים את העוף ומטגנים כ-10 דקות נוספות, עד שהוא מזהיב. מוסיפים את הרוטב למחבת, מערבבים ומבשלים מכוסה כ-5 דקות נוספות, עד שהרוטב עוטף את קובוית העות. 2 דקות לסוף, מסיפים את גבעולי האספרגוס הקצוצים.

מגישים מייד על אורז לבן (או פתיתים, אם אתם לגמרי בקטע של חזרה לילדות). אם רוצים, מוסיפים כוסברה קצוצה, בוטנים או בצל ירוק.

היישר מהפיליפינים: שרימפס, קארי, דלעת

אחת מהזכויות הבסיסיות של אדם עובד ומתפקד בחברה היא הזכות לשנוא. לשנוא בני אדם אחרים זה סתם פארש, וגם מסבך אותך עם עצמך העתידי וככה. אבל עדיין נותרת בידך הזכות לשנוא מצבים ורעיונות מופשטים. אני למשל שונאת את החורף. מאד. שונאת לא לנסוע בטוסטוס. שונאת מזגנים. שונאת תנורים. שונאת סוודרים. ופוך זה רק לכאורה נעים, ובעצם זה רגע קפוא ורגע חם מדי. אני דורשת שהאביב יגיע מייד. ואם אפשר, אז שיביא עמו איזו חופשה בפיליפינים, על כל טריליון האיים ומיליוני טריליוני החופים שלה. המתכון והתמונה של "מזלגכפססכין".

אבל שיגישו לי על החוף

רכיבים

  • 1 קילו דלעת
  • 0.25 קילו שרימפס
  • 2 עגבניות, קצוצות דק
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים דק
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • ג'ינג'ר, בגודל של כאגודל
  • 2-3 צ'ילי אדום מיובש
  • 1.5 כפות משחת קארי אדום
  • 0.75 כוס חלב קוקוס
  • 2 כוסות מים
  • מקבץ של למון גראס
  • שמן

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן במחבת וצולים את הצ'ילי. מוסיפים את הבצל, שום וג'ינג'ר ומאדים עד שקיפות. מוסיפים את משחת הקארי ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את העגבניות, הדלעת, חלב הקוקוס, הלמון גראס והמים, וממליחים לפי הטעם. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש נמוכה עד שהדלעת מבושלת. מוסיפים את השרימפסים ומבשלים כמה דקות עד שהם מוכנים
  2. מגישים עם אורז או עם נודלס עם בצל ירוק

הו, קארי אדום

שנה וחצי עברה, מי היה מאמין, מאז קורס הבישול שלנו בצ'אנג מאי, שבמהלכו זכיתי לראות את יושב הבית יוצר פרח מעגבניה (מראה שלא יישכח לכל החיים, ומצחיק אותי אפילו עכשיו, בעודי כותבת את הפוסט הזה). כשחזרנו אז הוא הכין כמה תבשילי קארי שהיו כל כך טעימים, שהיו גורמים לי לחזור הביתה בהתרגשות כל יום. הבעיה היא שמאז נהיה לנו קצת אובר דוז, ויושב הבית משך את ידיו מעסקי הקארי. וחבל שכך! כי קארי זה בדיוק מה שאדם צריך במזג אוויר החורפי הזה. קארי זה די מה שאדם צריך באופן כללי, למעשה. זה מאכל מתגמל מאד כי קשה להרוס אותו וכי הוא סובל כמעט כל ירק במקרר. ועד שהוא יחזיר את ידיו למחבת הקארי, מצאתי מתכון שיזכיר לו בדיוק למה הוא צריך לעשות את זה. המתכון והתמונה של "בטן בירה".

רכיבים לארבע מנות

  • 1 קופסה משחת קארי אדומה (נראה לי שהקופסאות שלהם קטנות יותר. אם קונים במזרח מערב, נראה לי שאפשר רבע קופסה)
  • 1 חבילה טופו
  • קורנפלור
  • מלח
  • שמן
  • 1 כוס נבטי שעועית
  • 3 כוסות עלים ירוקים בשרניים (תרד, מנגולד וכו')
  • 1.5-2 כוסות חלב קוקוס
  • אורז מאודה

אופן ההכנה

  1. שוטפים את הירקות ומניחים בצד. חותכים הטופו לקוביות בגודל סנטימטר וחצי. מתבלים את הקורנפלור במלח ושמים בתוכו את קוביות הטופו. במחבת קטנה שמים מספיק שמן כדי לכסות את קוביות הטופו. מחממים על אש בינונית גבוהה, מטגנים את הטופו עד שהוא מזהיב, ומניחים בצד על נייר סופג.
  2. מערבבים שתי כפות שמן עם משחת קארי על אש גבוהה. מוזגים את חלב הקוקוס. מביאים לרתיחה ואז מוסיפים את הטופו והירקות. מבשלים עד שהירקות מבושלים אבל עדיין קשים. מסירים מהאש ומגישים עם אורז מאודה.

הערה
ברכה גולשת, אושיית האוכל התאילנדי, טוענת שהרבה מתכונים עושים הפוך, כלומר מתחילים בחלב קוקוס. ואני מצטטת: "ממשיכים לבשל את חלב הקוקוס תוך ערבוב מתמיד, עד שהשומן שבו נפרד מהחלב וצף מעליו בבועות גדולות. אם לא הצלחת בזה, סימן שלא היתה לך מספיק אמונה או שלא עירבבת מספיק בדבקות והחלב נדבק לשולי הסיר ונשרף. התהליך אורך כ-10 דקות, וכשהשומן נפרד מהחלב מוסיפים לסיר את משחת הקארי ומערבבים נמרצות במשך כמה דקות למעשה, המשחה עוברת טיגון בשמן הקוקוס ולא בישול, כפי שאולי זה עשוי להיראות". אם אני זוכרת נכון, כך לימד אותנו גם ויסוט, וכך עושה גם יושב הבית. אבל אולי אפשר בכמה דרכים.

יש גם ווק חדש, מהעבודה
יש גם ווק חדש, מהעבודה

אורז הודי עם עגבניות וכל מיני דברים טעימים

עבור קוראיו הוותיקים של הבלוג אני שמחה לבשר שהאיש המהמם קרא את הפוסט שיועד אליו, והכין את הפסטה עם הכרישה והלימון. היה ממש טעים, עם איזון מעולה בין טעם לבין כבדות. אבל היום מדובר במתכון אחר לגמרי. קודם כל, האישה שמדגימה אותו היא הודית, והיא מדברת כמו הודית, ובשביל מי שלא היה בהודו אבל שמע הרבה דברים על האוכל הטעים שם, זה כבר עושה טעם נעים בפה. חוץ מזה, יש בו הל וקינמון ומלא תבלינים טעימים, בנוסף לאגוזי קשיו ולחלב קוקוס, שאני נורא אוהבת. בקיצור, היום בערב.

אורז כל טוב
אורז כל טוב