פלאפל אפוי

כשנגמר הגז, זה תמיד במפתיע. וכי למה שלא יהיה במפתיע. הגז תקוע לו שם על הגג (כן, אני יודעת, זה
לא בטיחותי ולא נפוץ, אבל לעזאזל זה לא באשמתי), בתוך מיכלים שמפחיד אפילו להתקרב אליהם, וללא
שום חיווי כלשהו על מצבו בפנים. ואז צריך להתקשר לאמישראגז, לטכנאי שמגיע רק בין עשר לשתים
עשרה, וצריך להיכנס גם הביתה, כי הגיע הזמן הבדיקה החמש שנתית שלנו, באמת תודה שהודעתם לנו,
ואדם שמשישי בצהריים רק רוצה איזו ביצת שש דקות וחצי נאלץ להסתפק בכל מה שהוא יודע להכין
בתנור. ולא רק זה, בסוף גם תמיד הוא נכנע וכותב פוסט "נגמר לי הגז במפתיע" לבלוג שלו. אלו חיים
אלו? המתכון והתמונה של "המטבח של קלין".

נראה כיף!

רכיבים ל-12 קציצות פלאפל

  • 1 כוס גרגירי חומוס (אם אתה אדם בלי גז, תשתמש בקופסה)
  • 1 כוס בצל קצוץ
  • 4 כפות פטרוזיליה קצוצה
  • 4 כפות כוסברה קצוצה
  • 1 כפית מלח
  • 4 שיני שום קצוצות
  • 1 כפית כמון טחון
  • 1 כפית אבקת אפייה
  • 4 כפות קמח מלא (או יותר, אם הקציצות לא נדבקות יותר זו לזו)
  • שמן זית, לריסוס נייר האפייה

אופן ההכנה

  1. אם משתמשים בגרגירי חומוס, משרים אותם במים קרים לשמונה שעות לפחות או לכל הלילה. כשהם רכים דיים, מייבשים אותם.
  2. שמים חומוס, בצל, פטרוזיליה, כוסברה, מלח, שום וכמון במעבד מזון. מעבדים בפולסטים עד שההכל קצוץ היטב ומעורבב, אבל לא משחתי. מפזרים מעל אבקת אפייה וקמח ומעבדים בפולסים עוד כמה פעמים כדי לערבב. בוחנים כדור אחד כדי לראות אם התערובת מחזיקה. אם לא, מוסיפים קמח לפי הדרוש. מניחים את התערובת בקערה מכוסה ומקררים כמה שעות או לילה
  3. כאשר מוכנים לאפייה, מחממים תנור ל-200 מעלות (אפשר גם לרסס את נייר האפיה בשמן זית ולחמם את התבנית מראש, כדי שהפלאפל יהיו קריספיים יותר)
  4. יוצרים מהתערבות 12 כדורים, ומוחצים אותם לכדי קציצות בעובי סנטימטר. מכניסים לתנור עד שהם שחומים ואפויים, כ-22 דקות. מגישים חם עם טחינה כמובן

סלט חיטה ושומר

אי אפשר להאמין לזה כשצעירים, אבל ככל שעוברות השנים יש יותר בעיות בעולם שמפסיקות להטריד. אם נגיד מסתכלים על העולם דרך עיניו של הולדן קולפילד מהתפסן בשדה השיפון, דבר שעשיתי איזה עשר שנים ברציפות, אז ברור שהשאלה למה אנשים לא אומרים אמת כל הזמן והם מזוייפים וצבועים היא שאלה מהותית ומייסרת. ואז עובר קצת זמן, והשאלה הזאת לא ממש נפתרת, אבל החשיבות שלה בסדר השאלות המייסרות פוחתת. אז ככה אני רוצה שמתישהו יקרה לשאלות שקשורות לאוכל ולכמה ממנו צריך לאכול. בינתיים, ארוחת סלט. המתכון והתמונה של "גורמה בג'ינס".

שילוב טעמים קיצוני

רכיבים

  • 1 כוס חיטה
  • 3 כוסות ציר עוף, ציר ירקות או מים
  • 2 גזרים גדולים, פרוסים לפרוסות
  • 1-2 שיני שום, קצוצות
  • 2 קופסאות טונה
  • 1 קופסה גרגירי חומוס
  • 1.5 כוסות ארוגולה
  • 1 פקעת שומר, חתוכה דק
  • 1 בצל, חתוך דק
  • מיץ מלימון אחד
  • שמן זית
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מביאים את המים או הציר יחד עם החיטה לרתיחה, מנמיכים את האש, ומבשלים עד שהחיטה רכה והמים נספגו בתוכה, כ-25-30 דקות. מסירים מהאש ומצננים
  2. מחממים כמה כפות שמן זית על אש בינונית במחבת, מוסיפים את הגזר והשום ומבשלים עד שהגזרים מתרככים, כ-3-4 דקות. מסירים מהאש ומערבבים לחיטה
  3. לתערובת החיטה מוסיפים טונה, גרגירי חומוס, שומר ובצל. מוסיפים מיץ לימון ומתבלים במלח ובפלפל. מערבבים ומוסיפים את הארוגולה

יוגה בצלחת

יש ימים שבא לי פשוט להימעך. להימעך פירושו לקחת את הגוף, לשים עליו או לצדו גוף אחר, אהוב, ומשם להמשיך, כשהזרועות והרגליים מעורבבים. אין להתבלבל אגב עם להירקב, שזה כמעט אותו דבר, אבל מתוך תחושה ברורה של אי-עשייה. וגם יש להיזהר ולא להחליף להימעך בלהיזרק, שזה על אותה ספה, אבל בלי הבלבולת הגופנית. כדי להימעך צריך אוכל מעוך, זאת יודע כל פעוט. אז מצאתי את המתכון הזה, שנראה כמו משהו שמישהו כבר אכל, אבל בצורה טובה. המתכון והתמונה של "סיפורי המטבח הירוק".

רכיבים לארבע מנות

  • 1 כפית שמן קוקוס או שמן זית
  • 1 בצל, קצוץ
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 2 כפות ג'ינג'ר, קצוץ
  • 2 כפיות צ'ילי יבש
  • 1 כפית פלפל חריף
  • 1 כפית קינמון
  • 1 ברוקולי, חתוך לחתיכות גדולות
  • 2 גזרים גדולים, חתוכים לחתיכות גדולות
  • 0.5 שומר, פרוס
  • 1 קישוא קטן, חתוך לחתיכות גדולות
  • קופסה של ריבועי עגבניות בשלות
  • 0.5 כוס עדשים אדומות
  • קומץ עשבי תיבול טריים כמו כוסברה וטימין
  • 1 קופסת שימורים של שעועית לבנה או חומוס

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן בסיר, מוסיפים בצל, שום ואת כל התבלינים. כאשר הבצל מתרכך, מוסיפים ברוקולי, גזרים, שומר וקישוא, ומאדים בערך חמש דקות. מוסיפים עגבניות, עדשים, ואת עשבי התיבול ומבשלים לפחות 45 דקות. מוסיפים שעועית ומרתיחים עוד חמש דקות. מגישים כך או עם אורז מלא או אורז בר
אם תלכו לפוסט המקורי, תראו גם אישה בהריון עושה יוגה, שזה אמור לשכנע אתכם ואותי שלעשות יוגה זה טוב ולאכול בריא זה טוב שבעתיים. לא בטוחה שאני קונה את זה
אם תלכו לפוסט המקורי, תראו גם אישה בהריון עושה יוגה, שזה אמור לשכנע אתכם ואותי שלעשות יוגה זה טוב ולאכול בריא זה טוב שבעתיים. לא בטוחה שאני קונה את זה

סופ"ש + אוכל + לינקים + מתכון

סןף השבוע האחרון היה כולו בסימן אוכל.

זה התחיל ביום החופש שלקחנו ביום חמישי. כתושבי כרם התימנים, יש לנו את הפריווילגיה להתעורר וישר לרוץ לנגב איזו קערת חומוס אצל הסורי. ממגוון החומוסיות בכרם, זו החומוסיה הכי פחות תיירותית, הכי פחות מתחנפת והכי פחות מקושקשת. למעשה, לא תמיד אהבנו לאכול כאן. ג'נטלמניים מזרחיים אמיתיים, והסורים ידועים ככאלה, לא מנסים להתחבב על אף אחד. הם פשוט עושים את הדבר שלהם, אותו דבר שהם עושים כבר שנים – חומוס בצלחות קטנות ואלגנטיות, טעם חזק מאוד של טחינה, ביצה קצוצה, קצת פטרוזיליה, שמן זית, שבבים של צ'ילי, וזהו. אף אחד כאן לא יציע לך חצי מנה על חשבון הבית, גם לא יחייך. בוא, תאכל, תשלם, תלך. הם יודעים שאתה תודה להם על מנת החומוס הזאת במשך כל היום, וזה מספיק.

לעומת הג'נטלמנים הסוריים, אנשי "פור שף" שאותם פגשנו כבר באמצע הצהריים, התגלו כלא ג'נטלמנים בעליל. כבר עמדנו בקופה לשלם על מכונת פסטה חדשה, ארבע צלחות מרק ועוד כמה פיצ'פקעס למטבח, כשגילינו שיש מחירים שונים על חלק מקערות המרק. בכל מקום נורמלי (וחוקי, אגב) היו מחייבים אותנו לפי המחיר הנמוך, סופגים הפרש של 10 שקלים ושולחים אותנו הביתה שמחים וטובי לב. היה מצער לגלות שהאנשים ב"פור שף" בחרו לייבש אותנו רבע שעה בקופה, למדוד את הקערות שוב ושוב והעיקר לא לתת לנו ללכת. בסוף השארנו את הדברים בקופה, אמרנו יפה תודה, והלכנו. זו התנהגות מאוד לא ג'נטלמנית, ואנחנו לא מעריכים את זה.

ביום שישי כבר שכחנו את מאורעות האתמול, ואחרי ארוחת בוקר שהורכבה בעיקר מהדברים שליקטנו בשוק, התחלנו לתכנן את ארוחת הערב. איכשהו יצא שנעזרנו קצת בספריית "על השולחן" שלנו, והכנו מאפה תרד וקשקבל טעים שיחד עם סלט סלק אפוי, אורוגולה וביצה קשה היו מנה ראשונה מצויינת.
לעיקרית הכנו לאורחים שלנו סטייק סלמון בטריאקי, פירה של רובושון (מלא חמאה וקצת חלב, במעיכה סיבובית בתוך הסיר) וסלט קולסלו אסייאתי. לקינוח פינקנו אותם בעוגיות שלג + פיסטוקים שאפתה יושבת הבית, ויחד עם חצי בקבוק של ג'נטלמן ג'ק כולם הלכו לישון שמחים, שבעים וקצת שיכורים.

בשבת, רעבים מאוד וסובלים ממחסור קיצוני באוכל, אכלנו ארוחת בוקר מאוחרת שהורכבה מחומוס תוצרת בית, אינטרפטציה די חופשית על המתכון שיש אצל שוקי, שיצא טעים מאוד, טיפ טיפה גושי, או מה שנקרא, "חומוס של הכרם". לידו הכנו טארט טאטן של כרישה ופטריות, ועוד אחד קטן יותר של פלפל קלוי על האש וגבינה. סופ שבוע טעים, טעים מאוד.

שבלול תרד וגבינה
(של קרין גורן, מתוך ספר הפשטידות של "על השולחן")

רכיבים

  • 400 גרם בצק עלים
  • ביצה להברשה
  • שומשום לקישוט

למלית:

  • 400 גרם עלי תרד, נקיים וקצוצים
  • 30 גרם חמאה
  • מלח ופלפל שחור
  • 250 גרם גבינה בולגרית מפוררת (לא שמנו)
  • 150 גרם גבינת קשקבל

אופן ההכנה:

  1. מחממים תנור ל 200 מעלות.
  2. מכינים את המלית: מאדים תרד בחמאה 2-3 דקות, ומתבלים במלח ופלפל. מצננים ומוסיפים את הגבינות.
  3. מרכיבים ואופים: מרדדים את הבצק לרצועה ארוכה, ברוחב של כ- 20 ס"מ. עורמים את המלית לאורכה ומגלגלים לגליל. מלפפים את הגליל לשבלול,  מברישים בביצה ומפזרים שומשום.
  4. אופים את השבלול כ-20 דקות. מורידים את החום ל-180 מעלות, כדי לאפשר לפנים השבלול להיאפות, מבלי שהבצק ישחים יותר מדי, ואופים עוד 20 דקות, עד שהבצק אפוי גם במרכז.

———————-

ועוד משהו. מתישהו באמצע השבוע קיבלנו שקית טעימות של קנור. שמו לנו שם שלושה מרקים: מרק שעועית, מרק ירקות ומרק עוף, שכתוב שהם מרכיבים טבעיים בלבד (אחרת הם לא היו נכנסים הביתה).
להגיד את האמת, גם ככה לא היינו בטוחים שנרוץ לטעום אותם. רק מה, יושבת הבית החליטה להיות קצת חולה, וזו הייתה הזדמנות טובה לבדוק אותם. מרק הירקות ומרק השעועית היו מפתיעים מאוד. מרקם נכון, בלי טעם לוואי ובלי תחושת גועל של מרק משקית. בהחלט מפתיע. רק צריכים לעבוד שם על כמות הירקות במרקים ועל זמן הערבוב האינסופי של מרק השעועית.

שבוע טוב 🙂

מרק טוניסאי עם אטריות

אתמול אכלתי את המרק שעועית שהוא הכין לפי מתכון שאי אפשר לכתוב, שעובר רק בעל פה, והשתכנעתי שמרק זה ה-דבר. המתכון והתמונה של eipcurious.

רכיבים

  • 1 כפית זרעי כמון
  • 0.5 קילו עלי מנגולד שנקרעו בגסות, וחלקים לבנים של עלי מנגולד, שנקצצו
  • 1 בצל בינוני, קצוץ
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 3 כפות שמן זית
  • 2 כפות רסק עגבניות
  • 2 ליטרים ציר ירקות עשיר
  • 1-2 כפות אריסה (לפי הטעם)
  • 1 כף מיץ לימון טרי
  • 550 גרם חומוס, מבושל
  • 4 כוסות אטריות ביצים

אופן ההכנה

  1. קולים את זרעי הכמון במחבת קטנה יבשה על אש בינונית, ומערבבים עד שיש ניחוח עמוק והזרעים משחימים. מצננים וטוחנים במטחנה (נו, אני בטוחה שאפשר פשוט להשתמש בכמון)
  2. מבשלים את החלקים הלבנים של המנגולד, הבצל, השום, חצי כפית כמון, חצי כפית מלח, רבע כפית פלפל והשמן בסיר גדול על אש בינונית. מערבבים מדי פעם, עד שמתחיל להשחים, כ-12 דקות. מוסיפים רסק עגבניות ומבשלים, תוך ערבוב, 2 דקות. מוסיפים ציר, אריסה ומיץ לימון, ומבשלים, מכוסה, 30 דקות
  3. מוסיפים עלי מנגולד, חומוס ואטריות עם חצי כפית מלח ומבשלים, מכוסה, עד שהכל רך, כ-7 דקות
אטריות זה קצת משונה
אטריות זה קצת משונה

פלאפל

בסופשבוע שעבר טיילנו בעיר העתיקה, והגענו לכמה דוכנים שמכרו כזה של פלאפל, הדבר הזה שעושה את הכדורים. יש לו שם? על פני דוכן הראשון עברנו כמו גיבורים. גם על פני השני. היה זה השלישי, אם זכרוני אינו מטעני, שששבר אותנו, וגרם לנו לשלם כמה שקלים על כזה של פלאפל. כאילו אנחנו פלאפליה ידועה בעיר. באותו טיול בעיר העתיקה הלכנו גם למקום שהוא זכר כ"חנות קטנה, עם ירידה קטנה כחולה, שיש בה רק שומשום, ואיש שטוחן את השומשום ועושה ממנו טחינה". לי זה ישר נשמע כמו המקומות האלו בשווקים בתאילנד שטוחנים בהם את הקוקוס כדי לעשות חלב קוקוס. ואכן, כך בדיוק זה נראה. כוך קטן, עם כחול באמת, שבו רק שומשום ומאזניים. קנינו, כמובן, מאיש שמזג את הטחינה לבקבוקי פלסטיק בתנועות חינניות במיוחד. טחינה טעימה בטירוף! והיא תלך מעולה עם פלאפל. יום אחד, כשלמישהו יהיה חשק לבזבז חצי בקבוק שמן על פלאפלים שיהיו פחות טעימים מאלו של האיש בקינג ג'ורג', שהוא חבר טוב של הקיבות שלנו. המתכון והתמונה של "המקום של מה?"

ואם כבר פלאפל, גם אצל שוקי יש מתכון לפלאפל שנראה טעים.
רכיבים

  • 1 כוס גרגירי חומוס
  • 1 בצל גדול, קצוץ
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • צרור פטרוזיליה, קצוצה
  • צרור כוסברה, קצוצה
  • 1 כפית כמון
  • 2 כפות קמח
  • מלח ופלפל
  • שמן לטיגון

אופן ההכנה

  1. מניחים את גרגרי החומוס בקערה ומכסים במים קרים. משרים ללילה
  2. מערבבים חומוס, שום, בצל, פטרוזיליה, כוסברה, כמון, מלח, פלפל וקמח במעבד מזון עד שמגיעים למרקם של משחה
  3. יוצרים מהתערובת כדורים (אפשר בעזרת כזה של כדורים, אם במקרה קניתם אחד)
  4. מטגנים בסיר ובו חמישה סנטימטרים של שמן ב-180 מעלות עד שהכדורים משחימים, 5-7 דקות
לצלם לפני זה לא חוכמה
לצלם לפני זה לא חוכמה

נזיד חומוס פיקנטי

כל היום רק אוכלים סלק בבית הזה. אז הגיע הזמן למשהו בצבע קצת אחר, ובמרקם אחר, ומיבשת אחרת, במתכון שהוא קצת הודי, בלי שעון. המתכון והתמונה של מייקל נטקין, שבדרך כלל הוא ב"עשבי תיבול רעבתניים", אבל זה פורסם ב-"Thekitchn".

רכיבים לארבע מנות

  • 4 כוסות חומוס מבושל, ללא הנוזלים, או שמשרים 2 כוסות חומוס יבש כל הלילה ומבשלים אותו עד שהוא רך
  • 2 כרובית
  • 0.5 כוס שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 8 שיני שום, קצוצות
  • 1 כף כמון
  • 2 כפות כורכום
  • 2 כפיות קינמון
  • 2 כפות זרעי שומר
  • כפית עד שתי כפות של פלפל אדום חריף, בהתאם לאהבת החריפות שלכם
  • 1 לימון כבוש, קצוץ (או מיץ משני לימונים טריים וגרידה של אחד מהם)
  • מלח
  • 2 כפיות פלפל שחור טחון טרי

אופן ההכנה

  1. חותכים את הכרובית לפרחים בינוניים ואת הגבעולים לקובציות. מערבבים עם רבע כוס שמן זית ומעט מלח ומניחים בתנור שחומם ל-200 מעלות, עד שהכרובית רכה ומתחילה להתקרמל
  2. בסיר גדול מערבבים רבע כוס שמן על להבה בינונית גבוהה. מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא שקוף. מוסיפים שום, כמון, כורכום, קינמון, זרעי שומר ופלפל אדום ומערבבים כל הזמן. כאשר מריחים את התבלינים (כ-30 שניות), מוסיפים את החומוס וקצת מים ומנמיכים את האש
  3. כאשר הכרובית מוכנה, מוסיפים אותה לסיר, ביחד עם הלימון
  4. מתחילים בכף מלח, ומוסיפים עד שהטעם מרגיש נכון. מוסיפים עוד מים אם צריך, עד שמגיעים לסמיכות של נזיד. מבשלים עוד קצת, עד שקצת מהחומוס מתפרק לתוך הנזיד
  5. בסוף, מוסיפים את הפלפל השחור ובודקים שוב את המליחות, החמיצות והתבלון. מגישים עם קוסקוס, לצד רוטב מבוסס יוגורט (עם מלפפון או נענע או שמיר) ורוטב חריף (עדיף אריסה)
מושלם ליום גשם בלבנט
מושלם ליום גשם בלבנט

סלט מנגולד וחומוס ברוטב מיסו

עכשיו, כשאנחנו גרים ליד השוק וליד המכולת הסינית, אני ממש בעניין של מתכונים שנותנים כבוד לירקות ולא עושים הרבה מעבר ללא-להרוס. אני חושבת שהסלט הזה עומד בקריטריונים. המתכון והתמונה של "המבושל והנא".

רכיבים ל-4-6 מנות
לסלט

  • 2 כוסות גרגרי חומוס, מבושלים
  • החלקים הירוקים מ-6-8 עלי מנגולד + 2 גבעולים
  • מלח ים
  • פלפל לבן
  • 3 כפות שמן לטיגון

לרוטב

  • 0.25 כוס שמן זית
  • 1.5 כפית משחת מיסו
  • 2 לימונים, המיץ
  • 1 כפית סירופ אורז מלא
  • 1 כפית שמן שומשום קלוי
  • 1 כף זרעי שומשום שחור
  • מלח ים

אופן ההכנה

  1. מכינים את הסלט. שוטפים היטב את גבועלי המנגולד ומסירים את החלקים הקשים. חותכים לחתיכות של כ-1-2 סנטימטרים. שוטפים גם את העלים וקוצצים. מחממים שמן בווק, מוסיפים מעט מים, זורקים פנימה את העלים והגבעולים, מבשלים בערבוב, עד שהעלים מתרככים, כמה דקות. מוסיפים את החומוס, מתבלים במלח ופלפל ומערבבים. מעבירים לקערת סלט, נפטרים מכל הנוזלים, ומניחים להצטנן
  2. מכינים את הרוטב. בקערה קטנה מערבבים, שמן זית, סירופ אורז, מיץ לימון, שמן שומשום וזרעי שומשום. ממיסים את משחת המיסו בכף מים חמים ומערבבים עד שתערובת אחידה. מוסיפים את המיסו ליתר חומרי הרוטב ומערבבים. מוסיפים מלח אם יש צורך
  3. מרכיבים את הסלט. מחלקים לצלחות אישיות ושמים מעל את הרוטב. מקשטים בזרעי שומשום שחור
התפצלחות ומעיכה כאחת
התפצלחות ומעיכה כאחת

פלפלים ממולאים שלא מצריכים סיר פלפלים ממולאים

אחד הדברים המבאסים בלהכין פלפלים ממולאים הוא שאחרי שכבר מכינים את כל המילוי, ויש ריח מעורר תיאבון במטבח ובבית, אז מכניסים אותם לסיר או לתבנית האפייה, ואז מחכים. ומחכים. ומחכים. אחרי ארבעים דקות פחות או יותר אפשר לאכול את הפלפלים, אבל עד אז כבר אכלת כל מה שיש במטבח, כולל אצבעות של אנשים שהתקרבו לסביבתך. במתכון הזה, המילוי של הפלפלים הוא קר, ולכן מרככים את הפלפלים בנפרד, מה שחוסך את ההמתנה לבישולם. ה-orzo שיש שם במתכון, הוא סוג של פסטה בצורת אורז, שבה משתמשים בעיקר למרקים. אפשר להשתמש ב-orzo, אבל אפשר גם באורז רגיל, שאותו יש לבשל בנפרד.

מתוך המתכונים הבריאים של eating well