קוסקוס דלורית ומשמשים מיובשים

חם מאד. והימים ארוכים. ומלאים במשימות שהבטחנו לעצמנו. הוא לעצמו ואני לעצמי. ומשימות שמבטיחים לעצמנו, אלו המשימות הקשות ביותר; ללמד את עצמך לעשות דבר מה, להתגבר על דבר מה, לחצוב את האופי של עצמך בסלע. נכון, אלו גם המשימות המפתיעות ביותר בתוצאותיהן; כל פעם שמנסים דבר מה שלא היה קיים קודם, עולמות שלמים חדשים יכולים להתגלות, ועולמות שלמים חדשים יכולים להיסגר. כמו לרוץ לתוך הבור של עליסה בארץ הפלאות. מה הפלא שלפעמים צריכים למצוא את החור הנכון בתוך הבור, ולזחול למקום מוכר כמו המטבח, ממש ליד המקרר? שלוש שעות שלמות ביליתי שם אתמול, קוצצת ומטגנת, קוצצת ומטגנת. יצא טעים! המתכון של "ספר המתכונים" מאת יותם אוטלונגי וסמי תמימי. התמונה שלי.

רכיבים לארבע מנות

  • 1 בצל גדול, פרוס דק
  • 6 כפות שמן זית
  • 50 גרם משמשים מיובשים
  • 450 גרם דלורית, קלופה, חתוכה לקוביות של שני סנטימטרים (אני השתמשתי בדלעת)
  • 250 גרם קוסקוס
  • 400 מיליליטר ציר עוף או ירקת
  • קומץ חוטי זעפרן
  • 3 כפות טרגון, קצוץ גס
  • 3 כפות נענע, קצוצה גס
  • 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה גס
  • 1.5 כפיות קינמון טחון
  • קליפה מגוררת מחצי לימון
  • מלח ים גס ופלפל שחור

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. מאדים את הבצל. שמים את הבצל במחבת גדולה עם 2 כפות שמן זית ומעט מלח. מאדים על להבה גבוהה תוך ערבוב במשך עשר דקות, עד שהבצלים מזהיבים. מניחים בצד
  3. אופים את הדלעת. מערבבים את הקוביות עם כף שמן זית ומעט מלח ופלפל. משטחים בתבנית אפייה ואופים 25 דקות, עד שהדלעת מקבלת מעט צבע והיא רכה למדי
  4. מכינים את המשמשים. מכסים את המשמשים במי ברז חמים. משרים חמש דקות, מסננים וחותכים לקוביות בגודל 5 מילימטרים
  5. מבשלים את הקוסקוס. מביאים ציר לרתיחה עם הזעפרן. שמים את הקוסקוס בקערה גדולה, ויוצקים את הציר הרותח, ושלוש כפות שמן זית. מכסים בניילון נצמד ומשאירים לעמוד עשר דקות
  6. מרכיבים. מתפיחים את הקסקוס במזלג או במטרפה. מוסיפים את הבצל, הדלורית, המשמשים, עשבי התיבול, הקינמון וקליפת הלימון. מערבבים היטב בידיים ומשתדלים לא למעוך את הדלורית. טועמים ומוסיפים מלח או פלפל לפי הצורך

 

פאייה צמחונית: תפוז וזעפרן

אחד הדברים הכי קשים והכי רצויים בחייו של אדם הוא לנער מעל עצמו הרגלים. להתחיל מחדש. לבדוק. להתנסות. לשנות אולי. אם לא, אתה צובר הרגל מעל הרגל ולפני שאתה יודע, הבית שלך מלא בספרים, בתמונות שפעם חשבת שהן יפות, במזכרות שאספת לאורך הדרך, בחשבונות שלא שולמו, בענפים של שגרה מטפסת שחונקים אותך. כן, יושבי הבית בתקופת קינון, ויש להם מחבת פאייה חדשה, היישר מאנדלוסיה. המתכון והתמונה של "veggie num num". המחבת באדיבות ענבל.

כולל תחתית שרופה

רכיבים לארבע מנות

  • 3 כפות שמן זית
  • 1 ק"ג דלעת, קלופה וחתוכה לקוביות של 2.5 סנטימטרים
  • 1 תפוז גדול, מפולט וחתוך לפיסות
  • 1 בצל, קצוץ
  • 3 שיני שום, מחוצות
  • 2 כפות רסק עגבניות
  • 0.25 כפית חוטי זעפרן
  • 0.25 כוס מים חמים
  • 1.5 כוסות אורז ארבוריו (ריזוטו)
  • 1 ליטר ציר ירקות
  • 120 גרם אפונה ירוקה
  • 30 גרם פיסטוקים, קלויים במחבת חמה כמה דקות

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות
  2. מערבבים את הזעפרן עם 0.25 כוס מים חמים
  3. מערבבים את הדלעת בקערה גדולה עם כף שמן זית, עד שהקוביות מכוסות. מסדרים בשכבה אחת בתבנית ואופים 15 דקות
  4. מוציאים את התבנית מהתנור, מערבבים את הדלעת ומוסיפים לה את חתיכות התפוז. מחזירים לתנור לעוד חמש דקות
  5. מביאים את הציר לרתיחה בסיר, מכבים את האש, ומותירים מכוסה
  6. במחבת פאייה או כל מחבת מחממים שתי כפות שמן זית על אש בינונית. מוסיפים את הבצל ומטגנים כמה דקות עד שהוא מתרכך. מוסיפים את השום ומבשלים עוד דקה
  7. מוסיפים את רסק העגבניות ואת מי הזעפרן. מערבבים על אש נמוכה ומוסיפים את האורז
  8. מוסיפים כחצי מהציר ומנערים את המחבת מדי פעם, כדי לוודא שהאורז מתפזר באופן אחיד על הקרקעית. מבשלים את הפאייה על אש בינונית/גבוהה עד שהאורז סופג את כל הנוזלים ומתחיל להיווצר קרום בתחתית המחבת
  9. מוסיפים את יתר הציר ואת האפונה. לא מערבבים ומנמיכים את האש. מבשלים עד שהאורז סופג את הנוזלים, כ-10-15 דקות
  10. כאשר נותרו ממש ממש מעט נוזלים, מוסיפים את הדלעת ואת התפוזים, מבלי להפריע לקרום שנוצר בתחתית המחבת
  11. כאשר באמת נגמרו כל הנוזלים והאורז כבר רך, מוסיפים פנימה את הפיסטוקים. מסירים מהאש ומותירים מכוסה כ-10 דקות
  12. מגישים עם פלחי תפוז או לימון ומעט מיונז או איולי

 

מרק שעועית ובטטה רכה רכה

בדרך כלל אין כאן מתכונים שדורשים הכנה מראש. אין לי התנגדות עקרונית לזה, פשוט יוצא שאני אף פעם לא יודעת ביום שני מה יבוא לי ביום שלישי או ביום שלישי מה יבוא לי ברביעי וכו'. אבל לפעמים יש סוף שבוע. וסוף שבוע אומר שאפשר להתחיל לבשל ביום שישי בבוקר ולאכול ביום שישי בערב. אפשר גם להזמין חברים, שיאכלו מרק שעועית מחמם לב, ביחד עם יין אדום כבד, וסלק שהוכנס לתנור ביחד עם הבטטה, ופאי תפוחים לקינוח. זאת אומרת אם יש חברים שמעוניינים בזה. המתכון והתמונה של "לא פאי דרבי".

רכיבים לשתי מנות

  • 1 בטטה
  • 1 כוס שעועית לבנה
  • 2 שאלוטס, קצוצים
  • 0.5 כפית שבבי צ'ילי
  • 0.5 כפית פפריקה חריפה
  • 0.5 כפית זרעי כוסברה
  • קומץ זעפרן
  • 1 עלה דפנה
  • 3 כוסות מים
  • שמן זית

אופן ההכנה

  1. עוטפים בטטה בקליפתה בנייר אלומיניום וזורקים לתנור ב-180-200 מעלות (אנחנו גמישים). נותנים לה לפחות שעה, וכמה שיותר יותר טוב. אני השארתי את שלי שעתיים ורבע, והיא הייתה רכה כמו פודינג
  2. משרים את השעועית במים ללילה או לשלוש שעות לפחות. מייבשים ושטפים. מניחים בצד
  3. בסיר בינוני מאדים שאלוטס קצוצים בשתי כפות שמן זית. מוסיפים זרעי כוסברה, פפריקה, צ'ילי ועלה דפנה. מערבבים ומוסיפים את השעועית. מערבבים ומוסיפים את המים. מורידים את האש לבינונית-נמוכה ומניחים לשעועית להתבשל, מכוסה, כשעתיים. מוסיפים עוד מים במקרה הצורך
  4. כאשר השעועית רכה למגע מזלג אבל לא מתפרקת, מוזגים מנה מהמרק לקערה, ומניחים בה גם חצי בטטה. אפשר גם להוסיף פרמז'ן מגוררת
היא אומרת שהמרק היה טעים מכדי לצלם אותו בסוף, עם הבטטה
היא אומרת שהמרק היה טעים מכדי לצלם אותו בסוף, עם הבטטה

פאי רועים לרועים שלא אוהבים לאכול את הכבשים שלהם

חורף בחוץ, והקיבה הופכת להיות קלישאה של שדרנית רדיו, ורוצה את הדברים החמים שלה. נסיעה אפשרית קרובה לאירלנד מעוררת בי חשק לפאי רועים. רק הגרסה הצמחונית. אז מצאתי משהו שמזכיר, וכולל את המילה המשמחת: potpie. המתכון והתמונה של "בית יפה".

רכיבים לארבע מנות
למילוי

  • 170 גרם חמאה
  • 2 כוסות בצלים, חתוכים
  • 0.5 כוס קמח
  • 2.5 כוסות ציר עוף (ירקות גם הולך, נראה לי)
  • 1 פקעת שומר, חתוכה לרצועות דקות
  • 1 כף פרנו (ליקר עם אניס)
  • קומץ זעפרן
  • 1.5 כפיות מלח
  • 0.5 כפית פלפל שחור טחון טרי
  • 3 כפות שמנת
  • 250 גרם תפוחי אדמה, חתוכים לקוביות גדולות
  • 1 כוס אסרפגוס
  • 4 גזרים, קלופים וחתוכים לקוביות של 2 סנטימטרים
  • 250 גרם  דלורית, חתוכה לקוביות של 2 סנטימטרים
  • 250 גרם בצלים שלמים קפואים
  • 0.5 כוס פטרוזיליה, קצוצה

לבצק

  • 3 כוסות קמח
  • 0.5 כפית מלח
  • 1 כפית אבקת אפייה
  • 0.5 כוס שומן צמחי (בניכר נהוג להשתמש בקריסקו, אבל זה נראה לי די דוחה, ונראה לי אפשר פשוט חמאה)
  • 125 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
  • 0.5 כוס מי קרח
  • 1 ביצה טרופה עם 1 כף מים

אופן ההכנה

  1. מכינים את הרוטב. ממיסים את החמאה במחבת גדולה על חום בינוני. מוסיפים את הבצלים והשומר ומאדים עד שהם הופכים שקופים, כ-10-15 דקות. מוסיפים את הקמח, מורידים את האש לנמוכה, מבשלים עוד שלוש דקות, ומערבבים מדי פעם. בהדרגה מוסיפים את הציר, פרנו, זעפרן, מלח ופלפל ומביאים לרתיחה. מבשלים 5 דקות נוספות. מוסיפים את השמנת וטועמים. הרוטב צריך להיות מתובלן היטב
  2. מבשלים את הירקות. מבשלים את תפוחי האדמה במים רותחים עם מלח ל-10 דקות. מוציאים מהמים. מוסיפים את האספרגוס, גזרים ודלורית לסיר ומבשלים במים רותחים חמש דקות. מייבשים היטב. מוסיפים את הירקות, את הבצלים ואת הפטרוזיליה לרוטב ומערבבים היטב
  3. מכינים את הבצק. מערבבים קמח, מלח ואבקת אפייה בקערה של מעבד מזון. מוסיפים את השומן הצמחי ואת החמאה, ומערבבים במהירות ביד, עד שכל חתיכה מכוסה בקמח. מפעילים את המעבד ל-10 פולסים קצרים, או עד שהשומן/חמאה בגודל של אפונה. מפעילים את המעבד ומוסיפים את המים. ממשיכים עד שהתערובת נדבקת. מניחים את הבצק על משטח מקומח ולשים במהירות לכדור. עוטפים את הכדור בניילון נצמד ומקררים 30 דקות
  4. מחממים את התנור ל-190 מעלות
  5. מרכיבים את המנה. מחלקים את המילוי בין ארבע קערות חסינות חום. מחלקים את הבצק לארבעה חלקים ומרדדים על חלק לעיגול בקוטר 20 סנטימטרים. מברישים את הקצוות של כל קערה בתערובת הביצה והמים, ומניחים מעל את הבצק. חותכים את עיגול הבצק, כך שיהיה גדול בסנטימטר וחצי מקצה הקערה. מקפלים את הבצק ומדביקים אותו לשולי הקערה. מברישים את הבצק בביצה והמים ועושים שלושה חתכים למעלה. מפזרים למעלה מלח ים ופלפל שחור. אופים שעה או שהבצק משחים והמילוי מבעבע
במתכון המקורי של וריאציות גם עם בשר, שתדעו לכם
במתכון המקורי יש גם וריאציות עם בשר, שתדעו לכם

פאייה – שכונתית + מתכון

אלף פעם עברנו ליד פאייה, שכונתית ספרדית. אלף פעם רציתי להיכנס. 999 פעם הוא אמר לי: עזבי אותך, זו לא מסעדה טעימה. הביקורת הזו די חיזקה את טענתו. אבל אתמול הייתי ביום חופש, ואדם ביום חופש זכאי לבחור את ארוחתו. ויצא שבדיוק עברנו שם, אז נכנסנו. כלומר, ישבנו בחוץ.
קודם כל, כמו שהוא אמר, זה מצחיק שאתה יושב במסעדה על הכיסאות הלא-נוחים שלך מהבית. וזה נכון. הכיסאות שם הם בדיוק הכיסאות בבית, האלו הלא-נוחים. הרחוב, יש לציין, הוא דיזינגוף, עובדה  שמבטיחה שהשקט והרוגע יוותרו הרחק משם. כך שמייד על ההתחלה היה לא משהו. אבל עדיין, שכונתית ספרדית זה לוגו מנצח, וצריך לתת לו הזדמנות שלמה.
הקאווה האישית הקטנה שמייד הזמנו הייתה בדיוק בגודל המתאים, אבל אני חושדת שזה לא בזכות פאייה. הזמנו שלוש מנות: כדורי פאייה גבינות, פאן קון טומטה וסלט ירוק. הפאייה גבינות הייתה נחמדה, אבל לא יותר מזה. רוטב הפלפלים שליווה אותה היה טעים, אבל לא השתלב כלל עם הכדורים עצמם. הסלט ירוק היה מורכב מעלי בייבי משקית מוכנה מראש, שעליהם מעט רוטב בלסמי איכותי וגבינת פרמז'ן איכותית גם היא, אך ביחד הכל הרגיש, כהגדרתו (כיכב אתמול, הבחור, בהגדרות), כמו משהו שאתה מכין בבית כשאין לך כח להכין כלום. הוא גם התעצבן על זה שלא טרחו אפילו להוציא את הגבעולים מעלי הבייבי המוכנים מראש. בשביל 26 שקל, אני חשה שהם באמת יכולים היו להתאמץ יותר. המנה האחרונה הייתה התמוהה מכולן. פאן קון טומטה. לחם עם עגבניות, בתרגום מילולי. וגם בתרגום לא מילולי. לחם עשוי במקום, שמרגיש קצת כמו בצק של פיצה, ועליו עגבניות מרוסקות, מתובלות. לא הייתי בספרד, אבל אני שומעת שזה באמת מאכל נפוץ שם. ובכל זאת, מנה סתמית ממש.
סך הכל, מאה שקל, שלוש מנות לא משהו, שתי בקבוקי קאווה אישיים וזוג אחד מאוהב.

כל זה עשה לי חשק לפאייה. צמחונים לא כל כך זוכים לפאייה איכותית לרוב. כי באמת, זה מאכל שאמורים לאכול אותו עם בשר ועם פירות ים. אבל הנה, בניו-יורק טיימס, עשו מעשה, ונתנו מתכון לפאייה. הוידיאו שלו נמצא פה. והמתכון נמצא פה. נראה טעים ממש.

ואפילו מותר להחליף את הציר עוף במים
ואפילו מותר להחליף את הציר עוף במים