קיש קישואים שתי וערב

יושבת הבית לא טובה בלהישאר בבית יותר מיום יומיים. זה לא שחסר לה דברים לקרוא או לראות כדי להשכיל את עצמה, אבל אחרי יום יומיים שבהם היא שומעת רק את הקולות בראש שלה כל היום, בעוד יושב הבית מפרנס את הבית אי שם במסדרונות הבנק, היא מתחילה להשתגע, וכשיושב הבית חוזר בערב הוא מוצא צל חיוור של אישה, רץ במסדרונות רוחות הרפאים. ממש גברת עטויית שמלות ומחוכים ותחתוניות בסיפור גותי. כדי להימלט קצת ממחשבות, עסקה יושבת הבית בבישול מעוטר, שהוא בישול של דברים מיופיפים שבעולם האמיתי לאיש אין זמן אליו, אבל כשאת חולה בבית לא איכפת לך לעשות שתי וערב מקישואים. יצא טעים, אין מה לומר. היה יוצא אותו דבר בשליש עבודה גם בלי השתי וערב, אבל הרבה פחות ויקטוריאני. המתכון הוא וריאציה על מרתה. התמונה שלי.

לא מקצועי כמו מרתה, אבל מרשים, תודו!

רכיבים
לבצק

  • 1.25 כוסות קמח
  • 0.5 כפית מלח
  • 0.5 כפית סוכר
  • 100 גרם חמאה
  • 0.25 כוס מי קרח

למילוי

  • 4 זוקיני ירוק
  • מלח גס ופלפל שחור טחון טרי
  • 20 גרם חמאה
  • 2 כרישות גדולות, רק החלקים הלבנים, חתוכים לקוביות בגודל 0.5 סנטימטר
  • 0.5 כוס (30 גרם) פרמז'ן מגוררת
  • 1 ביצה
  • 0.25 כוס שמנת
  • שמן זית להברשה

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. במעבד מזון מעבדים קמח, מלח, סוכר וחמאה לתערובת פירורית, 8-10 שניות. מוסיפים מים תוך כדי עיבוד, ומעבדים קצרות עד שנוצר בצק, לא יותר משלושים שניות. משטחים את הבצק לדיסק, עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לשעה לפחות
  2. מחממים תנור ל-180 מעלות. בוחרים תבנית 35*12 סנטימטרים. או תבנית פאי עם תחתית נשלפת. או תבנית מרובעת כמו זו שאני השתמשתי בה. מרדדים את הבצק כך שיתאים לתבנית ולשלויה. מעבירים לתבנית ושמים במקפיא עשרים דקות
  3. אפייה מקדימה. מוציאים את התבנית מהמקפיא. מחוררים במזלג כמה פעמים. שמים נייר אפיה עם שעועית או כל משקולת אפייה אחרת, ואופים 15 דקות, עד שהבצק מתחיל להשחים. מוציאים מהתנור, מוציאים את נייר האפייה ומשוקלת האפייה, ואופים עוד 10 דקות, עד שמשחים
  4. מכינים חומרים לשתי וערב. בעזרת קולפן ירקות, מקלפים קישוא אחד לאורכו. מניחים את הפיסות במססנת ומפזרים מלח. משהים חצי שעה
  5. מכינים את המילוי. חותכים את שלושת הזוקיני הנותרים לקוביות קטנות. במחבת גדולה ממיסים חמאה על אש גבוהה. מוסיפים כרישות וקוביות זוקיני ומתבלים במלח ובפלפל. מבשלים עד שהירקות מוזהבים אבל עדיין יציבים, כ-8 דקות. מפזרים את הירקות על הבצק האפוי ומפזרים מלמעלה פרמז'ן
  6. תופרים זוקיני! מייבשים את פיסות הזוקיני בנייר מגבת. יוצרים שתי וערב על הירקות בעזרת הזוקיני. חותכים את דוחפים פנימה את הקצוות
  7. שלב הרויאל. בקערה בינונית מערבבים ביצה ושמנת מתוקה ומתבלים במלח ובפלפל. מרימים את קצות השתי וערב בכמה מקומות ושופכים מתחתיו את הרויאל. אופים, מכוסה בנייר אלומיניום, כ-35-40 דקות. מסירים את האלומיניום ומצננים מעט לפני ההגשה

 

ירקות בפסטו ריקוטה

יושבת הבית הזמינה ואז חיכתה. וחיכתה. וחיכתה. ואתמול היא הגיעה: המנדולינה שלי! רק מה? לא היו מספיק ירקות קשים. רק קצת תפוחי אדמה, שמונדלו מייד בעזרתו של יושב הבית, והפכו לגראטן משובח במיוחד. כי אין מה לעשות, העובי כן קובע. אז היום אני הולכת לשוק, בתקווה שהשביתה לא הספיקה לעשות שם שמות, ומכינה לי מתכון שנועד למנדולינה. המתכון והתמונה של איאן ברנינג.

עשר שכבות של עונג מנדוליני

רכיבים

  • 3 זוקיני גדולים
  • 1 בצל בינוני
  • 1 גזר גדול
  • 2 פלפלים אדומים קלויים
  • ערימת תרד
  • 200 גרם בזיליקום
  • 100 גרם ריקוטה
  • 1 כפית מיץ לימון
  • 1 כפית מלח
  • 2 שיני שום
  • 0.25 כוס שמן זית

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. חותכים דק (!) זוקיני, בצל, גזר ופלפלים קלויים
  3. מכניסים את התרד למיקרו לדקה
  4. מערבבים בזיליקום, ריקוטה, מיץ לימון, מלח, שום ושמן זית בבלנדר לתערובת חלקה
  5. משמנים תבנית 15*20
  6. מניחים שכבה של זוקיני, ומעליה שכבה של גזרים,ואז תרד ובצל, ואז פלפל אדום. מוודאים כי הירקות מגיעים גם לפינות
  7. מוזגים בערך רבע מהרוטב בצורה אחידה
  8. מפזרים שוב ירקות עד שנגמרו הירקות ונשאר קצת רוטב. בכל פעם שמניחים זוקיני, דוחסים קצת את הירקות. אמורות להיות בערך עשר שכבות, והשכבה העליונה אמורה להיות זוקיני
  9. מכסים את הזוקיני ברוטב פסטו ריקוטה ובעוד קצת ריקוטה. אפשר להוסיף גם קצת פרמזן
  10. מכניסים לתנור, ללא כיסוי, ל-20 דקות. מצננים 10 דקות לפני שמגישים

ניוקי עם ירקות צרובים

בשבועות האחרונים אנחנו עובדים ממש קשה. תוכניות עבודה, גרסאות קרובות, בדיקות, מין פיק כזה של סוף שנה. במעט הכח שנשאר לנו לבשל, אנחנו זורקים איזה משהו למחבת, משתדלים שלא יהיה כבד מדי, ושבכל זאת יהיה בו איזה קטע. ההכנה של ארוחת הערב הזאת לקחה בערך 10 דקות, ועם זאת היא סיפקה בדיוק את מנת הנחמה הקטנה שאדם צריך בסוף היום. ניוקי עם ירקות צרובים, סלט קטן של אנדיב וגבינה כחולה, ועוד אחד של עגבניות ערבה (לא זוכר איך קוראים לקיבוץ הזה) ועגבניות שרי מנומרות (אלה עם הפסים הירוקים עליהן). להלן, ניוקי בשבע דקות.

אולי בעצם אין מה להתלונן

מצרכים (2 מנות)

  • 1 חבילה ניוקי תפוחי אדמה
  • 1 זוקיני גדול, חצוי באמצעו ופרוס לפרוסות דקות
  • חצי בצל סגול, פרוס
  • 3 פטריות שמפניון גדולות, פרוסות
  • 2 כפות עגבניות שרי מיובשות (אנחנו השתמשנו בכאלה של Olive), על מיציהן
  • פלפל שחור גרוס
  • מלח ים אטלנטי
  • שמן זית

אופן ההכנה

  1. בסיר גדול מרתיחים מים לניוקי. במקביל, על הלהבה הכי גדולה שיש לכם בגז, מחממים מחבת גדולה. כשהמחבת לוהטת, מעבירים אליה את הבצל, הזוקיני והפטריות. צורבים אותם על האש במשך כשתיים – שלוש דקות.
  2. מוסיפים את העגבניות וקצת שמן זית. ממשיכים להקפיץ על אש גבוהה. מפלפלים וממליחים.
  3. כשכל הירקות לוהטים וצרובים היטב, מכניסים את הניוקי לסיר עם המים. מבשלים כשתי דקות. מסננים את הניוקי ומעבירים למחבת. מחברים את הניוקי עם הירקות, כחצי דקה, לא יותר. מגישים מייד.

קולסלאו זוקיני

אנחנו מקיפים את עצמנו באנשים שדומים לנו. אני לא מחדש לכם כלום באמרה הזאת, אני יודע. אבל היא גורמת לי לחשוב על מילואים. אף אחד מהחברים הקרובים שלי לא עושה מילואים. בלי לפתוח פה, בחמש השנים האחרונות גם אני לא נדרשתי לחוויה הזאת. וזה גורם לי לחשוב על נשים. מה הן עושות כשהגבר שלהן במילואים. וזה גורם לי גם לחשוב על זה שהנסיעה שלה, זה בעצם קצת מילואים. ואז מייד נראה לי כאילו התגובה הגברית למילואים של נשים, היא לעבוד יותר שעות, לעשות קצת כושר, ולשתות. בינתיים, יוצא שאני די מצטיין בכל אלה. [מתכון, שלוקח דקה וחצי, באדיבות Healthy Food  For Living. תמונה: שלי]

חומרים

  • 1 קישוא זוקיני גדול,  מגורר (בערך כוס וחצי)
  • 1 גזר גדול, מגורר (בערך 3/4 כוס)
  • רבע כוס יוגורט 2% שומן
  • 1 כף מיונז
  • 1 כפית חומץ בן יין לבן
  • מלח
  • פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. מגרדים את הקישוא בנפרד, ומניחים על נייר סופג או מגבת כדי לייבש אותו.
  2. מערבבים את הקישוא עם הגזר המגורר.
  3. בקערה קטנה, מערבבים את שאר החומרים עד ליצירת רוטב אחיד. מערבבים עם הקישוא והגזר.

קצת בריאות, מה יש

ריזוטו אפונה וארוגולה יווני

כשהיינו בניו-יורק קנינו טיים אאוט לתיירים, וחרשנו על עמוד המסעדות המומלצות, בניסיון להספיק כמה שיותר טעימות, במירוץ מטורף נגד קיבולת הקיבה שלנו וקיבולת הארנק שלנו. כך טעמנו את מריו באטאלי, השף החביב על יושבי הבית במשותף, ואת ממפוקו, מסעדה אסייתית קאז'ואל בלואר איסט סייד, שללא ספק הייתה המגניבה שבמסעדות, אבל יושבת הבית כעסה עליה משום שהייתה בה מנה צמחונית אחת בלבד. מסעדה אחת מהרשימה שכל הזמן ניסינו להגיע אליה, אך לא הצלחנו, הייתה אנטוס, מסעדה יוונית מול המומה, עם אפיל של שבירת צלחות מעודנת. אחרי הביקור במומה היה לכאורה הזמן האידיאלי, אבל יושבת הבית כעסה על מסחור האמנות הגס בחנות המוזיאון, ורצתה להתרחק לכיוון אוכל רחוב זול. וכך יצא שלא זכינו לטעום דבר משל מייקל פסיאקיס. אז מצאתי מתכון שלו ברשת. המתכון והתמונה של "אוכל ויין".

רכיבים ל-4-6 מנות

  • 6 כוסות ציר ירקות
  • 0.25 כוס שמן זית
  • 1 בצל קטן, קצוץ דק
  • 2 כוסות אורז ארבוריו
  • זוקיני גדול, חתוך לקוביות בגודל סנטימטר וחצי
  • 4 בצל ירוק, חתוך דק
  • 0.5 כוס אפונה קפואה, מופשרת
  • 0.25 קילו ארוגולה, קצוצה גס
  • מלח ופלפל
  • פרמזן מגוררת (אפשרי)

אופן ההכנה

  1. בסיר בינוני, מביאים חמש כוסות ציר ירקות לרתיחה. בסיר בינוני אחר מחממים שתי כפות שמן זית. מוסיפים את הבצל לשמן ומבשלים על אש בינונית, תוך ערבוב מדי פעם, עד שהוא נהיה שקוף, כ-3 דקות. מוסיפים את האורז לבצל ומבשלים תוך ערבוב, לדקה. מוסיפים כוס מהציר ומבשלים, עד שהציר נספג. ממשיכים להוסיף ציר, כוס אחר כוס, ומערבבים, עד שהציר נספג לחלוטין לפני שמוסיפים את הכוס הבאה. ממשיכים לבשל עד שהאורז אל-דנטה, והנוזל מסמיך, כ-20 דקות סך הכל.
  2. במחבת גדולה, מחממים שתי כפות שמן זית. מוסיפים את הזוקיני והבצל ירוק, ומבשלים על חום בינוני-גבוה עד שהם רכים, כ-2 דקות. מוסיפים את האפונה והארוגולה ומבשלים עד שהארוגולה מתרככת, כדקה. מוסיפים כוס ציר ירקות, מתבלים במלח ובפלפל ומביאים לרתיחה. מסירים מהאש
  3. מערבבים את הירקות והנוזלים שלהם אל הריזוטו ומבשלים עד שהאורז קרמי, כדקה. מתבלים במלח ובפלפל, ומגישים עם פרמזן
נחמד, עם הארוגולה והכל
נחמד, עם הארוגולה והכל

לזניה צמחונית

יושבת הבית מבולבלת היום. כל העולם ואשתו רוצים ממנה משהו. והיא, יושבת בית שכמותה, איך תעשה הכל ביחד? ומלבד זאת, אתמול הגיע האיש, והוכיח שהתנור לא היה זקוק לתיקון. או לפחות הוכיח שהוא יודע להוכיח שהתנור לא היה זקוק לתיקון. את האמת המרה נגלה כנראה רק שעתיים לפני שיגיעו האורחים שיוזמנו לארוחה גדולה ומפוארת שמבוססת כולה על טהרת האפייה. בכל אופן, הדרך לפתור את בעיית הבלבול ולבדוק את התנור היא לעשות משהו שדורש התרכזות בדבר אחד. לזניה, כך נדמה לי, מצריכה בישולים, ושכבות, ורוטב, וירקות וכל זה. אני חושבת שהיא תתאים בול. וכל זה, בליווי מצ'יזמו, שהיום הגעתי למסקנה שהוא ממש ג'יימי אוליבר, רק נחמד. המתכון והתמונה של מצ'יזמו, כמובן.

תבנית
33*22 סנטימטרים

רכיבים
ללזניה

  • 1 חבילת עלי לזניה
  • 200 גרם ריקוטה
  • 200 גרם מוצרלה
  • 50-100 גרם פרמז'ן, מגוררת. מהסוג הטוב
  • 1 קישוא בינוני
  • 1 זוקיני בינוני
  • 1 חציל בינוני
  • 3 כפות שמן זית
  • מלח ופלפל

לרוטב

  • 800 גרם עגבניות בקופסה
  • כמה ענפי בזיליקום טריים. אפשר גם אורגנו אם יש לכם. אפשר גם להשתמש במיובש, אבל טרי עדיף
  • 0.5 בצל, קצוץ ומאודה מעט
  • 3 כפות שמן זית
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מכינים את הרוטב. מייבשים את העגבניות מהקופסה ומוסיפים אותן לבלנדר עם עשבי התיבול, שמן הזית, מלח ופלפל. מוסיפים גם את הבצל המאודה לחגיגה. נותנים לזה ערבוב קטן.
  2. אם הרוטב יוצא דליל מדי, מוזגים אותו למחבת לכמה דקות ומצמצמים קצת. שלי בהחלט היה דליל מדי, אבל אחרי בדיוק חמש דקות במחבת, הוא היה בסמיכות הנכונה. למעשה, לא חייבים בכלל להגיע לבלנדר. אפשר לבשל את כל הרכיבים של הרוטב, ואז למעוך הכל ביחד
  3. מערבבים ביחד את כל הגבינות. אני אוהב לקצוץ את המוצרלה לקוביות ואז לערבב לתוכן את הריקוטה. כך קל יותר לשים אותן על הלזניה
  4. שוטפים את הירקות וקוצצים את שני הסופים. חותכים אותם לעובי של שלושה מילימטרים בערך. אם יש מנדולינה, אז זה ממש קל. אם אין לכם, כמוני, אז רק תיזהרו בבקשה לא לחתוך אצבע. זה לגמרי בסדר עם הפרוסות לא שוות בעוביין. ברגע שכל הירקות חתוכים, הניחו אותה בקערה ופזרו עליהם שמן זית ומלח
  5. צולים את כל הירקות כ-10 דקות ב-350 מעלות. ייתכן שהחציל יהיה זקוק ל-5 דקות נוספות. ויכול להיות שגם עדיף להפוך אותם באמצע הדרך. למה צולים את המסכנים האלו? כדי להוציא קצת מהלחות, ולוודא שהלזניה שלנו לא הופכת למימית מדי
  6. מבשלים את הפסטה. בעיקרון, פשוט מבשלים את הפסטה בהתאם להוראות היצרן. עדיף להוריד דקה מהבישול. כי הפסטה תתבשל עוד עם שאר הלזניה
  7. מרכיבים את הלזניה! סוף סוף, רגע האמת. כמנה שהיא תוספת, נדמה שיש בה הרבה חלקים שונים, אבל באמת שכל אחד מהם לוקח כמה דקות. כדי להתחיל, מוזגים כמה כפות רוטב לתחתית התבנית ופורשים כמה עלי לזניה לאורך. אם כמה נשברו בדרך, זה בסדר. אפשר להרכיב אותם מחדש. משטרת הלזניה לא תדפוק על הדלת
  8. אחרי עלי הלזניה, מניחים את כל פרוסות הירקות, עוד רוטב וכשליש מתערובת הגבינה. אם החצילים לא נכנסים, תגרמו להם להיכנס!
  9. ואז שכבה נוספת של עלי לזניה, עוד רוטב, ואז מסדרים באופן יצירתי את הזוקיני והקישוא. טוב, לא חייבים באופן יצירתי. פשוט נפטרים מכולם. אחרי כל הירקות, מוסיפים עוד רוטב, עוד שכבה של עלי לזניה (כן, שלוש שכבות של עלי לזניה!), השליש האחרון של תערובת הגבינה ואז מגררים למעלה קצת מהפרמז'ן הטובה הזאת. מרביצים מעל קומץ נאה של מלח ופלפל.
  10. 30 דקות. 400 מעלות. או עד שהלזניה מבעבעת והגבינה מתחילה להשחים. מוודאים שהלזניה מצטננת 5-10 קות לפני שחותכים אותה
טעים!
טעים!