בורבון תפוחים

אוח, החיים. העבודה. הכסף. הצריך עוד כסף. הפגישות. עוד פגישות. זה כן הקצב הנכון. זה לא הקצב הנכון. זה מספיק מהר. לא, זה לא. החיים הם לפעמים עסק מעייף, ואין, אין איך לצאת מזה בלי לצאת קלישאה של ילד מפונק.

אבל התלונה הזאת היא כללית מדי. הקטע המעייף בחיים, התגלות לפניכם, היא השגרה. לקום בבוקר, לבחור את החולצה הנכונה, לנסוע למשרד, להספיק או לא להספיק קפה בדרך, לעבוד יום שלם, לחזור הביתה, לאכול ארוחת ערב, להימרח קצת, לצאת לשתות איזה משהו, לתכנן את מחר, להירדם ושוב ולקום בבוקר. ואתה אומר לעצמך, אם ככה, לפחות נגוון בתוך זה. נגיד, נעזוב את העולם הבנקאי הסוער ונלך לעשות משהו שקשור בתיירות! שם בטח לוהט. כל היום מלונות יוקרה, טיסות בחברות אקזוטיות, חליפות מבריקות, בארים נוצצים וארוחות ערב מלאות שומן ואלכוהול.

שקר גמור. בינתיים, תביא משהו לשתות. (מתכון + תמונה דרך The Boys Club)

 

10 דרינקים (בכוסות לואו בול)

שייקר + מסנן

  • 7.5 כוסות סיידר תפוחים
  • 2.5 כוסות בורבון
  • 2.5 כוסות קרח
  • 5 כפות נקטר אגבה
  • 2.5 כפיות גרידת לימון
  • 5 כפיות אגוז מוסקט, מגורר
  • 10 טיפות ביטר
  • 2 כפיות ג'ינג'ר מגורר
  • ענפי רוזמרין לקישוט

אופן ההכנה

  1. בשייקר מערבבים כמה קוביות קרח ביחד עם רבע כוס ויסקי, 3/4 כוס סיידר, 1/2 כף אגבה, 1/2 כפית מגרידת הלימון, 1/2 כפית אגוז מוסקט ומעט גי'נג'ר. משקשקים היטב!
  2. מסננים את המשקה לכוס לואו בול עם קוביות קרח. מטפטפים טיפה של ביטר ומעטרים בענף רוזמרין.

ארטיק דובדבן וויסקי סאוור

יושבת הבית קמה באמצע הלילה. יותר לא יכלה לישון. לא מחשבות טרדו את מנוחתה כי אם התחושה שהיא ישנה את כל חייה. הלכה לסלון וקראה את הספר שהיא קוראת. בשל השעה המאוחרת, השקט העמוק והספר עצמו שקעה בהשוואות: היא לעומת הסופר של הספר. זהו ספרו השני, והוא בן גילה. הוא עושה פוסט-דוק בפילוסופיה והיא עוד לא נרשמה לדוקטורט שלה אפילו. הוא קיבל את פרס ראש הממשלה והיא עוד לא פרסמה את הספר שלה אפילו. ובכל זאת, הספר שלו, למרות שכתוב בבכישרון כתיבה לא מבוטל, לא מתחבר לכדי יישות קוהרנטית. אז האם היא עליונה או תחתונה? והרי ידוע לכל שאסור להשוות. אסור להשוות. שהלא כל אדם עולם ומלואו הוא, עם תנאי חייו, קצב ההתקדמות שלו, השאיפות שלו, ההקרבות שלו, ומידת הגיבוש של המחשבות שלו. וכל השוואה חותכת פיסה מהאדם הזה ושמה אותו על המיקרוסקופ לצד פיסה מיושבת הבית. ומה בכלל נותנת ההשוואה, אם לא תמונה חד מימדית וחלקית ביותר? ובכל זאת, ללא הרף, עליונה או תחתונה? הגיע הזמן להתקרר באיזה ארטיק עם אלכוהול, אולי זה יחזיר מעט בינה לראשה. המתכון והתמונה של "בישול אינסופי".

יו, זה נראה מה זה כיף

רכיבים לשמונה ארטיקים

  • 3 כוסות דובדבנים – בערך חצי קילו
  • 1 תפוח ירוק גדול – 170 גרם
  • 1 לימון – בערך 100 גרם
  • 1 כוס וויסקי
  • 0.5 כוס מים
  • 05 כוס סוכר
  • 1 כוס מיץ לימון

אופן ההכנה

  1. מכינים תערובת חמוץ מתוק. מערבבים חצי כוס מים עם חצי כוס סוכר בסיר עד שהסוכר נמס. מוסיפים את הלימון ומערבבים. מסירים מהאש ומצננים
  2. מכינים ארטיקים. מגלענים את הדובדבנים, ומניחים בצד. מקלפים את התפוח ואת הלימון וחותכים את הפירות לרבעים
  3. מכניסים דובדבנים, תפוח, לימון, ויסקי וחצי כוס תערובת חמוץ מתוק למעבד ומזון ומערבבים עד שהפירות הופכים למחית. התערובת תהיה סמיכה
  4. שופכים את התערובת לתבנית של ארטיקים ומקפיאים בערך שעתיים או עד שהתערובת מתחילה להיות יציבה מספיק כדי להחזיק את מקל הארטיק ישר. אם משתמשים בתבנית בלי מקלות, מוסיפים עכשיו את המקלות ומקפיאים כל הלילה. אם משתמשים בכזה כמו שלי, שיש בו מקלות מובנים, אז פשוט מקפיאים כל הלילה.
  5. כדי להוציא את הארטיקים, מזרימים מים חמים על התבנית מבחוץ לשתיים-שלוש שניות