חצילים חרוכים בעגבניות

אימא שלי היא אלופת החצילים והשניצלים. המאכל החגיגי ביותר והביתי ביותר בבית שלי הוא פיתה עבה ממאפיית המשפחה המקורית (אילתים, יש להם ריבים מצחיקים), חומוס, שניצל שעד היום לא הבנתי את סוד קסמו, אבל אני יודעת לשחזר את דרך ההכנה שלו במדוייק, והוא ממש טעים, וחצילים קלויים עם עגבניות ונענע. כשהייתי קטנה לא הבנתי את עניין החצילים, וכבר כמה שנים שאני צמחונית למדי, ועל כן היו לי רק פעמים מועטות להתענג על הקסם הזה בעצמי, אבל את אנחות התענוג של היושבים סביבי אני שומעת כבר שנים ארוכות.
אלופת החצילים מכינה שלושה סוגי חצילים שונים וטעימים, אבל כולם מתחילים בטקס הנורא מכל: קליית החצילים על אש פתוחה. לפני כל ארוחה משפחתית יש את הרגע הזה, שאימא שלי, כמו כוהנת הגז, מכינה את עצמה ואת סביבותיה לטרנספורמציה מלאת ההוד שעומדת להתרחש: חציל רגיל עומד להפוך לחציל קלוי על אש גלויה, והכיריים עומדות להפוך לאזור פיגוע. האירוע דורש הכנה נפשית מראש, ריכוז מלא במהלך הטקס וניקוי יסודי לאחריו, מלווה באנחות קלות על קשיי החיים והגורל.
לא פלא, אם כך, שהגעתי לגיל 35 המכובד מבלי שקליתי חצילים על הגז ולו פעם אחת. זה היה התפקיד של יושב הבית, ואני הבטתי בו באימה, מוכנה לרגע שבו הכל יתפקשש, החצילים יוחלפו באצבעות ידיו, אני אצטרך להציל אותו מהאש האוחזת בו, והוא יתאהב בי לשארית חייו.
אבל אתמול זה קרה! יושב הבית לא היה, המתכון קרא לי, ואני הוצאתי שני חצילים מהמקרר, הנחתי אותם על האש הפתוחה וחיכיתי לאסון. החצילים נקלו תחילה בשקט, ואחר כך ברחשים קלים. סובבתי אותם. סובבתי שוב. והנה, היו חצילים קלויים, מושחרים כראוי, הכיריים התלכלכלו קלות – שום דבר שהן לא רגילות לו – ואני הבטתי במעשה ידיי בגאווה כה גדולה, כאילו לפחות פיצחתי את סוד הגרעין החצילי.
משם, הדרך הייתה קצרה לתבשיל הקיצי הטעים הזה, שמתאים להוסיף אותו לאורז כשהוא חם, והבוקר קיבלתי אותו בסנדוויץ' במק"ח ([לחם] בייקרי, מלפפון, קוטג', חצילים) גאוני!. הגדולה שלו היא שאפשר להיפטר קצת מן הטחינה שלאחרונה רודפת כל חציל עד חורמה, ובכל זאת לא להטביע את החציל בתועפות שמן וגבינה.
המתכון ההודי למדי הוא של "לבשל בווסטצ'סטר", עם התאמות קלות למדינה שלנו, והתמונה מהפינה הירוקה בבית שלנו.

רכיבים

  • 2 חצילים בגודל בינוני
  • 3 כפות שמן
  • 0.5 כפית זרעי כמון שלמים
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ דק
  • 3 שיני שום, מרוסקות
  • 1 כפית ג'ינג'ר מרוסק
  • 2 עגבניות, מגוררות
  • 2 פלפלים חריפים, קצוצים
  • 2-3 כפות כוסברה, קצוצה

אופן ההכנה

  1. תחילה קולים את החצילים על אש גלויה, או על פינת הגריל אם יש לכם כזה, עד שקליפת החצילים חרוכה. מניחים בצד להתקרר
  2. מחממים שמן בסיר קטן לדקה. מוסיפים את זרעי הכמון ומטגנים עד שהם מתחילים לרחוש. מוסיפים את הבצל האדום ומאדים עד שהבצל מתרכך ומשחים קלות. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את העגבניות והפלפלים החריפים ומתחילים לבשל כמה דקות, עד שהעגבניות הופכות לרוטב סמיך ויבש למדי
  3. בזמן שהעגבניות מתבשלות, מקלפים את החצילים ומועכים אותם לחתיכות נעימות לאכילה
  4. מוסיפים את תערובת העגבניות לחצילים ומערבבים היטב. מוסיפים כוסברה (לא הייתה לנו) ומערבבים

מרק פו ויטנאמי צמחוני

יושבי הבית מחפשים בית. הם עוברים ממתווך למתווכת וממתווכת למתווך, מנסים נואשות להסביר את רצונם, ומקבלים בתמורה בתים שאין להבין מי גר בהם ולמה. אחת לזמן מה, הם באים, טרודים, מיואשים קלות, ונחרצים, וזוכים בהפתעה. בית שאפשר היה לדמיין אותם גרים בו. או אז מה רבה היא השמחה בלב, כשאפשר לחלום אותנו מתעוררים בבית שבו יש חלון הגיוני בחדר השינה והמטבח אינו כולל ערמות על ערמות של קערות שאין איפה לשים אותן. שמחה וייאוש, בריאות וחולי, מרק ויטנאמי.
אני יודעת שיש בתל-אביב איזה טרנד פו קצת בלתי נסבל. אבל לבית הזה, אני מרגישה, זה יבוא השבוע בול.
המתכון והתמונה של TheKitchn.

רכיבים לשתי מנות

לציר

  • 1 בצל גדול, קלוף וחצוי
  • ג'ינג'ר, פיסה באורך חמישה סנטימטר, קלופה, וחצויה לאורך
  • מקל קינמון, באורך שישה סנטימטר
  • 1 כוכב אניס
  • 2 ציפורנים
  • 1 כפית זרעי כוסברה
  • 4 כוסות ציר ירקות לא מומלח
  • 2 כפיות רוטב סויה
  • 4 גזרים, קלופים וחתוכים גס

נודלס

  • אטריות אורז רחבות

תוספות

  • טופו או סייטן
  • פטריות
  • ירקות כמו בוק צ'וי, כרוב או ברוקולי

קישוטים

  • חצי בצל, פרוס דק מאד
  • 2 בצלים ירוקים, קצוצים דק
  • 1 פלפל חריף (חלפניו או סרנו), קצוץ
  • 1 לימון, חתוך לרבעים
  • חצי כוס נבטי שעועית
  • קומץ נאה של עשבי תיבול: כוסברה, בזיליקום תאילנדי

אופן ההכנה

  1. מכינים את הציר. חורכים את הבצל והג'ינג'ר על אש פתוחה (מחזיקים עם מלקחיים) או באמצעות ברוילר, עד שהם משחירים קלות, כחמש דקות על כל צד. שוטפים במים
  2. בסיר גדול צולים מקל קינמון, כוכב אניס, ציפורנים וזרעי כוסברה על אש בינונית גבוהה, ומערבבים כל הזמן כדי שלא יישרפו, עד שהתבלינים מעלים ניחוח. מוסיפים ציר ירקות, סויה, גזרים ואת הבצל והג'ינג'ר החרוכים
  3. מביאים את הציר לרתיחה, מנמיכים את האש, ומבשלים על אש קטנה, מכוסה, 30 דקות. מסננים ושומרים עד להגשה
  4. מכינים את האטריות. כשהציר מתבשל, מניחים את האטריות בקערה גדולה ומכסים במים חמים. מניחים ל-20-30 דקות או עד שהאטריות רכות מאד אבל ניתנות ללעיסה. מייבשים (אם האטריות לא מתרככות ככה, מבשלים אותם במים רותחים על האש לכמה דקות)
  5. מכינים את התוספות. חותכים ואופים את הטופו. מאדים קלות את הירקות. התוספות צריכות להישאר ללא תיבול כדי לא להפריע לטעם הציר
  6. מגישים. מחלקים את האטריות בין שתי צלחות. מסדרים את התוספות על הנודלס. מוזגים שתי כוסות של ציר לכל קערה. מגישים את הקישוטים בצד, לטעמו של כל סועד

עוגת אגוזים ודבש שוקולדית פיקנטית

אני מתחילה לחשוב שזה החודש, שאולי דצמבר הוא פשוט החודש שבו כל כך הרבה דברים קורים, שאין לדעת איך להקדיש לכל אחד מהם את ההתרגשות המיועדת לו. בשנה שעברה הוצאתי את ספרי הראשון והתחתנתי באותו שבוע! כל אחד מהם יכול לפרנס בחורה ממוצעת שכמוני בחודשים של התרגשות, והנה שניהם נדחסו לשבוע אחד שבו הייתי כל כך אגומנייאקאית שאני בטוחה שירדו לי כמה נקודות בקארמה והתקרבתי קרבה מסוכנת לכך שאהיה אבוקדו בגלגול הבא. והנה חודש דצמבר מכה שנית ומביא איתו עוד הרבה בשורות משמחות, שאף אחת מהן לא סגורה וחתומה ועל כן בשם הטפו טפו טפו לדורותיו, בינתיים רק ארמוז לכך שאם הכל יסתדר בקרוב נשהה זמן רב ביפו.
לכבוד ההתרגשות ששוררת בבית הכנתי עוגה שהיא יותר ממתק מעוגה. דביקה דביקה ודחוסה, עם הרבה אגוזים, והדרים ובסוף, עקיצה קטנה וחרפנית. כזאת שאפשר בכל פעם לעבוד ליד השולחן ולקרוע ממנה פיסה קטנה. המתכון של דיוויד לייבוביץ אהובי, שקיבל השראה מטוסקנה, איטליה. התמונה של אהובי יושב הבית.

כל פעם קצת ממתק, הכרס חונקת עד דק :)

רכיבים

  • 5 כפות (40 גרם) אבקת קקאו
  • 2 כוסות (325) גרם אגוזים: כל שילוב של אגוזי מלך, שקדים או אגוזי לוז, קצוצים גס
  • 0.75 כוס (110 גרם) קמח
  • 1 כוס (200 גרם) הדרים מסוכרים, קצוצים
  • 1 כף קינמון
  • 2 כפיות ג'ינג'ר טחון
  • 1.5 כפיות פלפל שחור
  • קמצוץ אגוז מוסקט טחון
  • 0.5 כפית שבבי צ'ילי
  • 85 גרם שוקולד מריר, קצוץ
  • 1 כוס (200 גרם) סוכר
  • 0.75 כוס (210 גרם) דבש

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-160 מעלות. מרפדים תבנית קפיצית 22-23 סנטימטר בנייר אפייה. מרססים בשמן ומאבקים באבקת קקאו
  2. בקערה גדולה מערבבים קקאו, אגוזים, קמח, הדרים, קינמון, ג'ינג'ר, פלפל שחור, אגוז מוסקט ושבבי צ'ילי
  3. ממיסים את השוקולד בקערה קטנה על מים רותחים (או במיקרו עם כף חלב). מסירים מהאש ומערבבים אל תערובת האגוזים
  4. בסיר עם תרמומטר מחממים את הסוכר והדבש עד שהטמפרטורה מגיעה ל-115 מעלות (או פשוט מחממים עד שהסוכר נמס והדבש מתחיל להיות נוזלי)
  5. מוזגים את הדבש החם על תערובת האגוזים ומערבבים היטב. מגרדים את התערובת אל התבנית ומחליקים את החלק העליון
  6. אופים 35-40 דקות. המרכז יהיה עדיין רק, כמו חביצה שזה עתה נאפתה, ואם נוגעים בזה, האצבע נשארת נקייה. מניחים לעוגה להצטנן על רשת 15 דקות, ואז מעבירים סכין בקצוות כדי לשחרר אותה מתבנית (היזהרו מהקצוות, הן נוטות להידבר ולהיקרע). מצננים לחלוטין, מוציאים מתחתית התבנית ומקלפים את נייר האפייה

קארי עגבניות וירקות עם יוגורט הל

אוקיי, אני מודה: אני שוויצרית של ארוחות צהריים. כשכולם בארוחת הצהריים בעבודה נוברים בצלחות הפלסטיק המחולקות שלהם בחיפוש אחר פיסת בשר, פיסת פחמימה ועלה חסה שנחתך בבוקר, אני אוהבת את המבטים שמופנים לעברי כשאני מצטרפת לשולחן.

בדרך כלל בצד ימין יש קערה קטנה עם חסה שחתכתי הרגע, עגבניה, מלפפון ורוטב מתאים. בצד שמאל זו הצלחת המתחלפת. פשטידת תרד, קוסקוס עם ירקות במרקם מופלא שרק יושב הבית מסוגל להגיע אליו בלי שמן כמעט, דלעת ערמונים במילוי קוסקוס ורוטב עגבניות, ריזוטו פלפלים, קציצות עדשים ירוקות, פלאפל אפוי ברוטב תפוחים חריף, או בקיצור כל טוב הבית של יושבי הבית. אין סיכוי שלאוכל שלהם יש חצי מהטעם של האוכל שלי.

השבוע אני אכין לי כזה, כולל יוגורט הל. יהיה לזה ריח שאי אפשר להתעלם ממנו. המתכון והתמונה של "אהבה ולימונים".

רק בעבודה אפשר לאכול אוכל שמתאים ל-20 מעלות

רכיבים

ליוגורט

  • 1 קופסה יוגורט
  • זרעים מרוסקים מ-6 תרמילי הל
  • 0.5 כפית זרעי חרדל
  • 1 כף שמן זית
  • מעט סוכר
  • מחיצה קלה של לימון
  • קמצוץ מלח

לקארי

  • 0.5 חבילה טופו, חתוך לקוביות
  • 1 כף שמן קוקוס
  • 1 כף חמאה
  • 1 כף ג'ינג'ר קצוץ
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 1 צ'ילי, קצוץ
  • 2 כפות משחת קארי
  • 1 כפית כמון
  • 1 כפית חילבה
  • 1 כפית זרעי חרדל
  • קמצוץ סוכר
  • 1 בצל, קצוץ
  • 1 גזר, קצוץ
  • 1.5 כוס פטריות, קצוצות
  • 2 כוסות פרחי כרובית
  • 2 כוסות פרחי ברוקולי
  • 1 כוס אפונה קפואה
  • פחית גדולה של קוביות עגבניות
  • 1 כוס חלב קוקוס
  • מלח
  • כוסברה

אופן ההכנה

  1. מכינים את היוגורט. מערבבים את כל רכיבי היוגורט ומצננים במקרר בזמן שמכינים את השאר. אפשר לדלל במים לפני ההגשה, אם היוגורט סמיך מדי
  2. אופים טופו ב-200 מעלות ל-15-20 דקות, עד שהוא מזהיב והופך מוצק מעט יותר
  3. קוצצים את כל הרכיבים הרלוונטיים לקיצוץ
  4. מחממים שמן וחמאה במחבת על אש בינונית/גבוהה. מוסיפים בצל, שום, ג'ינג'ר וצ'ילי. מבשלים תוך ערבוב עד שהבצל הופך שקוף. מוסיפים את התבלינים – משחת קארי, כמון, חילבה וזרעי חרדל ומערבבים עוד שתי דקות, עד שהתבשיל מעלה ניחוח
  5. מוסיפים פטריות ומלח ומבשלים עוד דקה. מוסיפים גזר, ברוקולי וכרובית ומבשלים עוד שתי דקות עד שהפטריות מתחילות להתרכך
  6. מוסיפים עגבניות, סוכר וחלב קוקוס ומערבבים. מנמיכים את האש ומבשלים כ-20 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים אפונה וטופו ומבשלים על אש נמוכה מאד עד שהאפונה מתרככת
  7. מגישים עם כוסברה ויוגורט הל

פארידה מאודה ברוטב חמאת בוטנים

יושבי הבית הכניסו לביתם לפני כמה חודשים את הדבר הדיגיטלי הזה שמשדר ארבעה וחצי ערוצים. יושבי הבית אינם חובבי טלוויזיה גדולים, ועל כן רוב הזמן הטלוויזיה נותרת דוממת, אבל הממיר הזה הכניס שינוי אחד משמעותי בחייהם: פעם בכמה שבועות, כשהם נמצאים בבית בשישי בערב, הם מכינים ארוחת ערב וצופים יחד עם כל עם ישראל במהדורת החדשות המרכזית. כמו כל העם היושב בציון הם מתרגזים על רוני דניאל, מגחכים על יאיר לפיד, תמהים על כתב התרבות ארוך השיער (יושב הבית מעיף בו מבט אחד וכבר כל הקארמה הרעה שלו מתפרצת כגייזר) ומדחקקים על כתבות הזויות בשולי החדשות. ביום שישי האחרון הם פתחו את הטלוויזיה קצת לפני המהדורה – היו רעבים, אין מה לעשות – וצפו בחלק מהתכנית של אהרוני, שאותה הם מחבבים מאד. אהרוני אידה ואידה ואידה, דגים וירקות וקינוחים, ועשה מה זה חשק לאוכל מאודה. אז מצאתי מתכון מתאים, שאותו אפשר להכין אפילו בלי כלי אידוי ברוחב הכיריים שלנו כולן. המתכון של "אוכל ויין". התמונה של "קבוצת דייג עירונית"

לו רק לא הייתי מפחדת ממוכר הדגים

רכיבים ל-6 מנות

  • 0.75 כוס + שתי כפות שמן בוטנים
  • 1 חבילה למון גראס טרי, החצי התחתון בלבד, שבור קלות (יש בשוק הכרמל למון גראס טרי)
  • 0.25 כוס ג'ינג'ר טרי כתוש
  • 0.3 כוס חמאת בוטנים
  • 0.3 כוס חומץ אורז
  • 1 כף סוכר
  • 1 שן שום, קצוצה דק
  • 1 כוס מים
  • 2.5 כפות רוטב דגים
  • 2 כפיות רוטב צ'ילי חריף
  • 0.25 כוס מיץ לימון טרי
  • מלח
  • 6 פילטים של פארידה במשקל מאתיים גרם האחד
  • 2 בצלים ירוקים, קצוצים דק
  • 0.3 כוס כוסברה

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן בוטנים בסיר בינוני. מוסיפים למון גאס וג'ינג'ר ומבשלים על אש נמוכה עד שמריחים, כחמש דקות. מוסיפים חמאת בוטנים, חומץ, סוכר, שום, מים וכף וחצי רוטב דגים ומבשלים 10 דקות. מצננים מעט ומוציאים את הלמון גראס. מעבירים את התערובת לבלנדר. מוסיפים צ'ילי חריף ושתי כפות מיץ לימון ומעבדים למשחה חלקה. מתבלים במלח
  2. בתבנית פאי מערבבים שתי כפות מיץ לימון, שתי כפות שמן בוטנים וכף רוטב דגים. מוסיפים את הדגים ואת הבצל הירוק ומערבבים לכיסוי הדגים
  3. ממלאים סיר רחב וגדול בחמישה סנטימטרים מים. מניחים שלוש קעריות שיהיו גבוהות מהמים. מביאים את המים לרתיחה. מניחים את תבנית הפאי על הצלוחיות, מכסים ומאדים עד שהדג מתפרק בקלות במזלג, 8-10 דקות. מוציאים בזהירות את תבנית הפאי
  4. מעבירים את הפילטים לצלחות ומעטרים בכוסברה. מוזגים את רוטב הבוטנים והנוזלים מתבנית הפאי לקעריות נפרדות ומגישים עם הדגים
  5. את רוטב חמאת הבוטנים אפשר להכין עד שלושה ימים מראש ולשמור במקרר. יש להוציא מהמקרר ולתת לו להגיע לטמפרטורת החדר לפני ההגשה

באק צ'וי צלוי

וואו, יש לי כל כך הרבה דברים לכתוב. ראשית, חזר הגז. באמת, יותר משהרגשתי בחסרונו של הגז, הרגשתי דפוק. משלמים עשרות אלפי שקלים בשנה על שכירות, חיים באמצע העיר, ובכל זאת, ב-2012 עדיין אפשר להיות תקועים במדינה הזאת שבוע שלם בלי גז. וד"ש לטיטי וחני מאמישראגז.

דבר שני, ביחד עם הסתיו התיאורטי שמתחיל להיכנס פה, אני מרגיש שאני מתחיל להיות מסוגל לחזור למטבח. לארוחת שישי אפילו הכנתי מרק (תרד), שיצא מגעיל מגעיל והלך ישר לפח. אני לא אתן לכם אפילו לינק למתכון שניסיתי,  אבל אזהיר אתכם שאם יש לכם ספק בנוגע לציר שבו אתם הולכים להשתמש – פשוט ותרו על זה 🙂

וגם, אכלנו בשבוע שעבר בננה-בר. שזה אחלה מקום לארוחת ערב קלה. לא המקום הכי לוהט בעיר, נכון, אבל גם לא כזה שתופס עליך תחת. ככל שעובר הזמן אני מעריך את התכונה הזאת יותר.

[מתכון + תמונה: BBCGoodFood]

 

היה כאן פעם מתכון דומה. בעצם, זה בערך כל מה שעושים עם באק צ'וי

חומרים

  • 4 ראשי באק-צ'וי
  • 1 סנטימטר שורש גי'נג'ר טרי, קלוף וקצוץ

לרוטב

  • 50 גרם שומשום
  • סוכר חום
  • שן שום, פרוסה
  • 3 כפות סויה
  • שמן שומשום

להגשה

  • מעט שמן צ'ילי (לא בכוח)

אופן ההכנה

  1. מכינים את הרוטב: קולים מעט את השומשום על מחבת ללא שמן, עד שהוא משחים מעט ונותן קצת ריח. מוסיפים את השום,  הסוכר והשומשום. מועכים ומערבבים קלות. מתבלים במעט שמן שומשום.
  2. צולים את הבאק-צ'וי: מחממים מעט שמן בווק, ומטגנים את השום והג'ינג'ר. מוסיפים את הבאק-צ'וי וצולים עד שהשורשים מתרככים מעט.
  3. מסדרים: מניחים את הבאק-צ'וי על צלחת הגשה, ומזלפים את הרוטב. אם רוצים, מוספים מעט שמן צ'ילי.

טופו בקרמל

הרחובות מוצפים במחאה ובחום אימים, וזה קצת מרגש וקצת משעמם וקצת מעורר תהיות, ובכל מקרה מרחיק מאד מן המטבח. כך יוצא שלמרות שיושבי הבית משתדלים מאד לא לפרוץ את מסגרת תקציב האכילה בחוץ שלהם, לא פעם ולא פעמיים בשבוע הם מנשנשים איזה ג'אנק פוד עאלק בריאותי. לא בטוח שזה יצליח, אבל כדאי להחזיר עטרה ליושנת המטבח עם מתכון קצת אחר לטופו, עז בטעמים ופשוט בבישול. המתכון והתמונה של ה"ניו יורק טיימס״.

טופו בקרמל ואורז. גם ארוחת ערב וגם קינוח

רכיבים לארבע מנות

  • 500 גרם טופו
  • 1 כוס סוכר לבן
  • 5 בצלי שאלוט, קלופים וקצוצים
  • 4 שיני שום, קלופות וקצוצות
  • 2 כפות גינג'ר, קלוף וקצוץ
  • 3 כפות סויה
  • מספר בצלים ירוקים, החלקים הלבנים והירוקים בהירים בלבד, קצוצים
  • פלפל שחור
  • אורז יסמין מבושל, להגשה

אופן ההכנה

  1. חותכים את הטופו לחצי לאורכו וכל חצי לשתי פרוסות עבות. מניחים את הפרוסות בין שתי מגבות נייר לייבוש, ומחליפים נייר במקרה הצורך
  2. ממיסים את הסוכר ברבע כוס מים ומבשלים בסיר קטן על אש נמוכה בינונית עד שבועות קטנות מתחילות להופיע בשולי הסיר. מנענעים את הסיר בזהירות, אבל לא מערבבים. ממשיכים לחמם, בזמן שהבועות נעות לכיוון מרכז הסיר והתערובת הופכת כהה יותר, 20-35 דקות, עד שהסירופ מתכהה לכדי צבע קרמלי. מוסיפים בזהירות חצי כוס מים לתערובת (היא תבעבע באלימות. אם חלק מהסוכר מתגבש, מערבבים את התערובת בזהירות בכף ממתכת. הסוכר יימס מחדש). מסירים מהאש ומצננים מעט
  3. מעבירים את הקרמל למחבת רחבה, מדליקים אש בינונית, מוסיפים את השאלוט ומבשלים כשתי דקות. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומערבבים שוב עוד דקה. מוסיפים את הסויה. ממשיכים לבשל על אש קטנה עד שהתערובת צמיגית והירקות מכוסים היטב, כעשר דקות
  4. מניחים את הטופו ברוטב בשכבה אחת, ומבשלים ללא מכסה עוד שבע דקות. הופכים את פיסות הטופו בעזרת מרית. מבשלים עוד 3-4 דקות, ומעבירים לצלחת. מוזגים את הרוטב על הטופו ומפזרים מעל בצל ירוק ופלפל שחור. מגישים עם אורז יסמין

קערת נודלס טופו

ביום שישי בעשר בבוקר כבר היינו בדרכנו לאיקיאה. ביום שישי בתשע ועשרים בבוקר, אמרתי ליושב הבית, אני לא זזה מהספה עד עשר, ואחר כך אני גם לא רוצה לזוז מהבית. אבל מודעה על מבצע התגלגלה למודעה על מבצע, ומצנו את עצמנו בדרך לאיקאה בעשר בבוקר. וזה עוד כלום. כי אחרי איקאה, מצאנו את עצמנו בחצי חינם. שזה באמת אחד הדברים הכי מיותרים שאדם יכול לעשות לעצמו ביום שישי בצהריים. אבל זה עוד כלום! כי אחר כך מצאנו את עצמנו במחסני תאורה! בסוף, אבל, הצלחנו גם לשים סוף לסאגת חדר העבודה שאיימה להפר את שלוות הבית וגם להכין ארוחת ערב. אבל מי שטורח וצורך ככה בערב שבת, חייב לנוח, הוא וקיבתו,  כל השבוע שלאחריו. זה אולי לא מתחרז, אבל זה נכון. המתכון והתמונה של "אוכל טוב".

מעניין איך מרגיש קיץ ביפן

רכיבים לארבע מנות

  • 2 כפות רוטב סויה כהה
  • 2 כפות חומץ אורז
  • 1 כף מירין או 2 כפיות אבקת סוכר
  • 200 גרם טופו, מיובש, וחתוך לשמונה קוביות
  • עמילן תירס לציפוי
  • שמן צמחי לטיגון
  • 1 חבילה אספרגוס, שהבסיס שלהם קטום והם חתוכים באלכסון לארבעה חלקים
  • 50 גרם פולי אדממה קפואים
  • 50 גרם שעועית ירוקה
  • פיסת ג'ינג'ר, מוגררת
  • 400 גרם אטריות אודון
  • עלי כוסברה, לקישוט
  • שמן צ'ילי, להגשה

אופן ההכנה

  1. מערבבים רוטב סויה, חומץ אורז ומירין או אבקת סוכר בקערה קטנה עד שהסוכר נמס. מניחים את הטופו במרינדה ודואגים שכולו יהיה מכוסה בה. מניחים אותו שם לספוג טעמים כשלושים דקות או יותר
  2. מפזרים עמילן תירס בצלחת, מוציאים את הטופו מהמרינדה ומסובבים אותו בעמילן תירס כדי שיהיה מכוסה מכל הצדדים. מחממים מחבת רחבה על אש בינונית-גבוהה ושמים בה מספיק שמן צמחי כדי לכסות את התחתית. מטגנים את הטופו, והופכים אותו מצד לצד בעזרת מלקחיים, עד שכל הצדדים זהובים כהים ופריכים. מייבשים במגבת נייר ושמים בתנור על מאה מעלות, כדי לשמור על החום
  3. בסיר נוסף שמים ליטר מים ואת המרינדה ומביאים לרתיחה. מוסיפים אספרגוס, אדממה, שעועית ירוקה, ג'ינג'ר ונודלס ומביאים שוב לרתיחה. מבשלים עד שהירקות רכים, כ-3-4 דקות. מחלקים בין ארבע קערות ומניחים שתי קוביות טופו בכל מנה. מעליהן מניחים עלי כוסברה ומטפטפים מעט שמן צ'ילי

 

היישר מהפיליפינים: שרימפס, קארי, דלעת

אחת מהזכויות הבסיסיות של אדם עובד ומתפקד בחברה היא הזכות לשנוא. לשנוא בני אדם אחרים זה סתם פארש, וגם מסבך אותך עם עצמך העתידי וככה. אבל עדיין נותרת בידך הזכות לשנוא מצבים ורעיונות מופשטים. אני למשל שונאת את החורף. מאד. שונאת לא לנסוע בטוסטוס. שונאת מזגנים. שונאת תנורים. שונאת סוודרים. ופוך זה רק לכאורה נעים, ובעצם זה רגע קפוא ורגע חם מדי. אני דורשת שהאביב יגיע מייד. ואם אפשר, אז שיביא עמו איזו חופשה בפיליפינים, על כל טריליון האיים ומיליוני טריליוני החופים שלה. המתכון והתמונה של "מזלגכפססכין".

אבל שיגישו לי על החוף

רכיבים

  • 1 קילו דלעת
  • 0.25 קילו שרימפס
  • 2 עגבניות, קצוצות דק
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים דק
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • ג'ינג'ר, בגודל של כאגודל
  • 2-3 צ'ילי אדום מיובש
  • 1.5 כפות משחת קארי אדום
  • 0.75 כוס חלב קוקוס
  • 2 כוסות מים
  • מקבץ של למון גראס
  • שמן

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן במחבת וצולים את הצ'ילי. מוסיפים את הבצל, שום וג'ינג'ר ומאדים עד שקיפות. מוסיפים את משחת הקארי ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את העגבניות, הדלעת, חלב הקוקוס, הלמון גראס והמים, וממליחים לפי הטעם. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש נמוכה עד שהדלעת מבושלת. מוסיפים את השרימפסים ומבשלים כמה דקות עד שהם מוכנים
  2. מגישים עם אורז או עם נודלס עם בצל ירוק

עוגיות ג'ינג'ר

החלוקה ביני לבין יושב הבית די ברורה: אני קוראת מתכונים בשביל ההנאה, ולפעמים אני גם מכינה מהם אוכל, הוא קורא מתכונים כדי להכין מהם אוכל. אני למשל מנויה על עשרות בלוגים שאותם אני קוראת בקביעות כזו או אחרת, מסמנת מתכונים שנראים טעימים ומשתמשת בהם – לכתיבה או לבישול – על פי הצורך. הוא עובד אחרת: יש לו קצת בלוגים שהוא קורא שאופן קבוע, ובשאר הזמן הוא מחפש על פי הצורך: משהו חדש ומפתיע עם פטריות או מה לעזאזל עושים עם שעועית אדומה. ככה יוצא שכשהוא שולח לי מתכון אני יודעת שזה קשור לאפייה, התחום שלי, ושהוא רוצה כזה. הידיעה הזו מתחזקת כשהוא שולח לי מתכון של עוגיות ג'ינג'ר ואחרי שתי דקות עולה מולי בצ'אט ושואל אם יש ג'ינג'ר בבית. חמוד כזה. המתכון של macheesmo. התמונה שלי.

רכיבים לכ-30 עוגיות

  • 150 גרם חמאה
  • 0.5 כוס סוכר
  • 0.5 כוס סוכר חום
  • 1 ביצה
  • 3 כפות ג'ינג'ר טרי
  • 2 כפיות קינמון טחון
  • 0.5 כפית תמצית וניל
  • 3 כפות דבש
  • 2 כוסות קמח
  • 1 כפית סודה לשתייה
  • קמצוץ מלח

אופן ההכנה

  • מערבבים חמאה ושני סוגי סוכר בקערה עם מיקסר ידני. טורפים עד שהתערובת אורירית ותפוחה, כמה דקות. מוסיפים את הביצה
  • בקערה אחרת מערבבים את כל הרכיבים היבשים: קמח, סודה לשתייה, קינמון
  • מוסיפים ג'ינג'ר, דבש ותמצית וניל לקערת החמאה והביצים. מערבבים כמה שניות
  • מוסיפים את החומרים היבשים לרטובים בפעמיים או שלוש ומערבבים באיטיות עד שנוצר בצק לעוגיות
  • מעבירים את הבצק, שיוצא רך מאד, למשטח נקי ומעצבים ממנו גליל בקוטר של כשלושה סנטימטר. עוטפים את הגליל בניילון נצמד ומכניסים למקרר לשעה לפחות. אבל אפשר לאחסן את הגליל במצב הזה מלא זמן
  • כשרוצים לאפות, מורידים את הניילון הנצמד וחותכים פרוסות בעובי של כחצי סנטימטר. אפשר את כולן. ואפשר לחתוך חלק מהגליל ולהחזיר את השאר למקרר לכמה ימים או למקפיא ליותר זמן
  • טובלים את הפרוסות בסוכר (את זה לא עשיתי). אופים ב-160 מעלות 8-10 דקות. עדיף פחת מדי אפויות מיותר מדי אפויות, כמובן, אז צריך לבדוק באיזור השמונה דקות או כשהבית מתמלא בריח של עוגיות