סובדיקו

יש אמהות, מפורסמות באיכות המטבח שלהן. אחרות, ייזכרו לעד בזכות תזמון ומנה אחת מנצחת. ביום חמישי, דקה אחרי שהבטחתי לה שקשוקה ראויה לארוחת הערב,  נזכרתי בסובדיקו (subediko) של שושי. כל יום חמישי בערב, בערך באותה שעה, היא היתה מוזגת לנו, מתוך סיר אמייל לבן את התבשיל הזה, תערובת מרגיעה של עגבניות, פלפלים, גבינה,קצת חריף, חלה שקורעים בידיים ותזמון מושלם.

כמה שניסיתי, לא הצלחתי למצוא איזכור למנה הזאת באינטרנט. אבל האופי בלקני מאוד, ולכן גם מאפשר פרשנויות שונות וגרסאות שעוברות מאמא לבן, ומבן לחבר (תודה, אבי 😉 ). אני עשיתי ככה:

המצרכים – 2 מנות נדיבות

  • 1 פלפל ירוק, קלוי
  • חצי פלפל אדום חריף, טבעות (לא חובה)
  • 4 עגבניות גדולות (6 בינוניות)
  • שן שום, פרוסה
  • כפית וקצת פפריקה
  • גבינה מלוחה פשוטה – חמד או צפתית במליחות עדינה
  • שמן

אופן ההכנה

  1. קולים את הפלפל על אש גלויה. מצננים, קולפים ופורסים לרצועות דקות (כחצי סנטימטר) וארוכות. בזמן שהפלפל על האש, קולפים את העגבניות וקוצצים לקוביות קטנות.
  2. בסיר גבוה וצר, מחממים מעט שמן. מטגנים קלות את הפפריקה והשום. נזהרים לא לשרוף. מוסיפים את רצועות הפלפל והפלפל החריף, ומטגנים על אש נמוכה כ-5 דקות נוספות.
  3. מוסיפים את העגבניות, על מיציהן, מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומכסים את הסיר. מבשלים כ 40-50 דקות, עד שרוטב העגבניות מצטמצם ומסמיך.
  4. כחמש דקות לפני ההגשה, זורקים פנימה את קוביות הגבינה
  5. אוכלים מייד, עם כף ועם חלה טרייה

נוסטלגיה. באלוהים

פאי ירקות

יושבת הבית היא כאמור מובטלת. לא ממש, זה נכון: היא עושה פה ושם עבודות פרילאנס. אבל עבודה ממש היא לא מצאה. יושב הבית טוען שהיא לא ממש רוצה. ייתכן שהוא צודק. אבל זה לא בטוח אומר שהיא לא צריכה למצוא. היא לא בטוחה שהיא מאמינה עד הסוף בכל ענייני ה"כוונה מלאה" האלו. בקיצור, לפעמים היא בסדר עם הסטטוס הנוכחי שלה ולפעמים פחות. היום פחות. ולכן חיפשה משהו שבו תוכל להעמיק חפור בעזרת כפית או כף ולהעלותו אל פיה באכילת ניחומים קלאסית אל מול כל פרקי CSI מיאמי עונה 8. המתכון והתמונה של "ירקיאםיאם"

רכיבים
למלית

  • 1 בצל, קצוץ
  • 2 שיני שום, מחוצות
  • 2 כפיות חמאה או שמן זית
  • 4 כוסות ירקות מעורבים (דלעת, בטטה, גזר ותפוח אדמה), חתוכים לקוביות בגודל סנטימטר
  • 1 קופסה עגבניות קצוצות
  • 0.25 כוס ציר ירקות
  • 1 כוס גבינה מגוררת
  • 2 כפיות צ'טני מנגו

לבצק

  • 125 גרם חמאה
  • 5 כפות חלב
  • 250 גרם קמח תופח

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן זית או חמאה בסיר גדול. מוסיפים את הבצל ומבשלים על אש בינונית 4-5 דקות עד שהבצל רך. מוסיפים את השום ומבשלים עוד דקה עד שהוא מעלה ריח
  2. מוסיפים את הירקות החתוכים, את העגבניות הקצוצות עם הנוזל שלהם ואת ציר הירקות ומביאים לרתיחה עדינה
  3. מנמיכים מאד את האש וממשיכים לבשל לאט, בסיר מכוסה, עד שעתיים. מערבבים מדי פעם, עד שהירקות נחמדים ורכים והדלעת הופכת נוזלית
  4. מסירים מהאש ומוסיפים גבינה וצ'אטני. מתבלים במלח ופלפל
  5. ממיסים חמאה לבצק במחבת קטנה. מסירים מהאש
  6. מערבבים את החמאה המומסת עם החלב הקר ומוסיפים בהדרגה את הקמח עד שנוצר בצק
  7. משטחים את הבצק על משטח מקומח
  8. ממלאים תבנית של 20 סנטימטרים במילוי. מעל המילוי שמים את הבצק. מחוררים במזל ומלטפים במעט חלב
  9. שמים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך 30-35 דקות עד שהבצק מוזהב ופריך והפאי מבעבע
מעניין מה קורה מילדים שמכינים להם כאלה באמת

גרבלקס

בשבוע שעבר קיבלנו חבילה קטנה ממחלבת טרה, שבועות וזה, אתם יודעים. עכשיו, אגיד לכם את האמת, גבינות רכות בדרך כלל מגיעות אלינו לאירועי אפיה, או בצורת קוטג (שדווקא לא היה בחבילה). ובענייני אפייה, כמו שבטח כבר קלטתם, מיטל מנהלת את העניינים 🙂

הדבר הכי מסקרן בחבילה שקיבלנו היתה גבינת שמנת עם פלפל גרוס. טריקי. מצד אחד, מדובר בתוספת קצת משונה לגבינה. מצד שני, כפית אחת ממנה הבהירה שהיא לא פראיירית. זה לגמרי הזכיר לי את הבוקר הראשון שלנו בניו יורק, כשיצאנו לטייל בשכונה הבורגנית שגרנו בה בברוקלין, והדבר הראשון שפגשנו היה בייגל מלא גבינת שמנת, סלמון וצלפים. ועם זה אני לא מתווכח. אוכל. שאנשים. רוצים.

בייגל סלמון כבוש וגבינת שמנת

רכיבים (סלמון בלבד) ל 4 מנות:

  • נתח סלמון מפולט, חצי קילו ככה
  • חצי כוס מלח
  • רבע כוס סוכר
  • צרור קטן של שמיר טרי
  • 2 כפיות פלפל שחור גרוס
  • 2 כפות מיץ מלימון טרי
  • 2 כפיות וודקה

אופן ההכנה – שלב ראשון

  1. מרפדים מסננת שטוחה בחיתול בד (כזה של גבינות), משאירים שוליים רחבים. מניחים בתוכה את הדג, צד העור למטה, עוטפים.
  2. בקערה קטנה מערבבים את המלח, הסוכר והפלפל השחור. מכסים את החלק העליון של הדג בתערובת (כולה, בשכבה עבה) ומפזרים מעל את השמיר הקצוץ. מזלפים את מיץ הלימון.
  3. עוטפים את הכלי בניילון נצמד ושולחים למקרר, ל 24 שעות לפחות. פורסים לפרוסות דקיקות.

אופן ההכנה – שלב הכיף

  1. מתארגנים על בייגל טרי טרי. פורסים אותו באמצע. אם אתם בעניין, זה הזמן לקלות קלות את הצידו הפנימי.
  2. עכשיו, שכבה עבה של גבינת שמנת, מעליה פרוסות הדג, עגבניה טרייה, צלפים ופרוסות דקיקות של בצל סגול. מעל כל זה, עוד קצת פלפל שחור גרוס וקצת מלח גס.
  3. על צידו השני של הבייגל, מורחים שכבה נוספת של גבינה. חוצים לשניים, דואגים שיש מפית נייר קטנה לידכם, ויאללה, לעבודה.
ניו יורק, ניו יורק

הירקן הבשלן: מרק בצל עם טוסטוני גבינה

יש כל כך הרבה שפים ואנשי בישול בעולם שאנחנו לא מכירים, כי אנחנו תקועים עם האהרוני והניר צוק האלו, שהחלטתי שאני אעשה לי מחקר קטן ואגלה עוד אנשים שאני רוצה לקנות את ספרי הבישול שלהם או לאכול במסעדות שלהם.

הראשון הוא נייג'ל סלייטר (NIGEL SLATER), שהוא כוכב בישול ותיק בבריטניה, שהקטע שלו זה ירקות. סלייטר, שמבשל וכותב על אוכל מגיל 16, ויש לו טור ארוך שנים באובזרבר, מספק את האבחנה הבאה

: "יש משהו אנושי קטן בלחלוק ארוחה עם אנשים אחרים. הפעולה הפשוטה של להכין למישהו משהו לאכול, אפילו קערה של מרק או כיכר לחם, מכילה בתוכה שכבות רבות של משמעות. היא מרמזת על מעשה של הגנה ואכפתיות, של נדיבות ואינטימיות. היא בעצמה מעשה של כבוד כלפי הזולת".

כמי שמעדיף אוכל פשוט, סלייטר מתמקד בעיקר בירקות, בעיקר כאלו שמגודלים בחלקת הירקות שלו בלונדון, ויוצר מהם מתכונים פשוטים ומנחמים, שמתאימים בדיוק כדי לעשות מעשה של נדיבות ואכפתיות ואנושיות. את אותו הלך מחשבה הוא מפגין, כך אומרים, באוטוביוגרפיה שלו שפרסם ב-2004, שנקראת "Tender", שהיא אוטוביוגרפיה שמסופרת מנקודת מבט של האוכל בחייו. כמו מאיר שלו עם השואב אבק שלו, סלייטר מספר את כל סיפור ילדותו והתבגרותו דרך מאכלים וריחות. השנה הוא פרסם ספר נוסף, Toast, שהוא חלק ראשון מספר בן שני כרכים ובעל אלף עמודים, שמספרים את סיפורם של 50 ירקות שהוא מגדל.

אפשר היה לצפות שסלייטר יהיה צמחוני, עם כל האהבה שלו לירקות, אבל הוא סתם הומו

שאוהב בשר, שאומר ככה: "אני אוכל בשר בגלל שאני אוהב את זה. לא, תמחקו את זה. אני אוכל בשר בגלל שאני מת על זה. אני אוהב את התחושה שלו ביד שלי, את האופן שבו הסכין שלי חודרת דרך הבשר הטרי, את הריח שלו כשהוא מתפצפץ ומטפטף בתנור שלי. אני אוהב את האופן שבו השומן הופך קריספי והבשר נשאר ורוד ודמי, את האופן שבו הנוזלים מטפטפים החוצה כאשר אני חותך אותו, את האופן שבו הפודינג יורקשייר סופח אליו את הנוזל הבשרי מהצלחת. האהבה שלי לחזיר צלוי וההתפצפצות שלו, ושל התפוחי האדמה שנצלים במיצים שלו, של נקניקיה מבריקה ודביקה בארוחת הבוקר, או של נתח כבש מטוגן באצבעות שלי, תמיד מנצחת".

הנה כמה מתכונים שלו:

מרק בצל עם יין וטוסטוני גבינה
רכיבים ל-4 מנות

  • חתיכה עבה טובה של חמאה
  • 3 בצלים גדולים, קלופים וחתוכים
  • 2 עלי דפנה
  • 2 כפות קמח
  • 250 מיליליטר יין לבן
  • 1 ליטר ציר עוף או ירקות
  • 3-4 כפות יין אדום מדיירה
  • 8 פרוסות קטנות של לחם שאור
  • 75 גרם גרוייר, בפרוסות דקות (ואני אומרת, אפשר גם אמנטל)

אופן ההכנה

  1. ממיסים את החמאה בסיר כבד, מוסיפים את הבצלים ואת עלי הדפנה ומניחים להתבשל, בלי צבע, על חום בינוני. אתם רוצים שהם יהיו רכים וקצת דביקים, מה שלוקח 25 דקות ארוכות. אל תדחקו בהם. כשהם מוכנים, מערבבים פנימה את הקמח, מבשלים דקה או שתיים, ואז מוזגים פנימה את היין הלבן והציר, ומביאים הכל לרתיחה. מתבלים במלח ופלפל. מנמיכים את האש, כדי שהמרק יתבשל בשמחה, ועוזבים אותו לנפשו, חוץ מערבוב מדי פעם, כ-30-40 דקות. מוסיפים את היין מדיירה ומבשלים עוד 5-10 דקות
  2. קולים את הלחם בצד אחד ועל הצד השני מניחים את פרוסות הגבינה. בדוקים שהמרק מתובל כמו שצריך ואז מוזגים אותו לקערות אישיות. מציפים את פרוסות הלחם למעלה ומניחים בתנור לשתי דקות, עד שהגבינה נמסה
לא לשכוח לתת לו להתבשל בשמחה
לא לשכוח לתת לו להתבשל בשמחה

בוריטוס בוקר

אני יודעת שהמתכון הזה הוא לא צמחוני, ואני יודעת שאנחנו לא נכין אותו לעולם, ואני גם יודעת שאני שונאת שונאת אבוקדו, אבל התמונה הזו היא בדיוק מה שבא לי לאכול עכשיו. המתכון והתמונה של גורמה.קום

רכיבים לארבע מנות

  • 1 תפוח אדמה גדול לבישול, מקולף וחתוך לחתיכות בגודל סנטימטר
  • 4 טורטיות
  • 200-220 גרם צ'וריסו מקסיקני, ללא החלק שעוטף
  • 4 ביצים גדולות
  • 1 כפית מים
  • 1 כוס גבינת מונטריי ג'ק (גבינה לבנה חצי קשה), מגוררת
  • 1 אבוקדו, חתוך
  • 0.25 כוס סלסה

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות, כשהרשת באמצע
  2. מבשלים תפוח אדמה בסיר עם מים רותחים מומלחים עד שהוא רך, כ-5 דקות
  3. עוטפים את הטורטיות בנייר אלומיניום ומחממים בתנור עד שהן חמות, כ-10-15 דקות
  4. מבשלים את הצ'וריסו במחבת כבדה על אש בינונית, ומפוררים כ-3-5 דקות, עד שהבשר מבושל. מוסיפים את תפוח האדמה ומבשלים על אש נמוכה-בינונית כ-3 דקות, עד שהוא מזהיב-משחים. מסירים מאש ומכסים כדי לשמור עליו חם
  5. טורפים ביצים, מים, מלח ופלפל בקערה בינונית. מחממים קצת שמן במחבת קטנה, ומטגנים את הביצים לכדי חביתה מקושקשת
  6. מניחים טוטרטיה על נייר אלומיניום. מניחים עליה רבע מתערובת הצוריסו, רבע מהחביתה, רבע מהגבינה, רבע מהאבוקדו ורבע מהסלסה בשרורות אנכיות מהמרכז, ומותירים מקום כדי לגלגל את החלק התחתון ואת הצדדים. מקפלים את החלק התחתון של הטורטיה על המילוי, ואז מקפלים את הצדדים זה על זה. עוטפים את הטורטיה בנייר אלומיניום, ומותירים את החלק העליון חשוף. מגישים חם
  • הערה: אם לא מוצאים צ'וריסו מקסיקני, אפשר לקחת צ'וריסו ספרדי, להסיר את החלק שעוטף ולקצוף דק את הבשר. לבשל במחבת קטנה על אש בינונית עד שמתחמם, כ-2 דקות. להוסיף תפוח אדמה ולהמשיך לפי המתכון
בעצם, אולי אפשר בלי בשר?
בעצם, אולי אפשר בלי בשר?

אטריות תרד

התבשיל הזה, שמכונה Spätzle, ונהגה שפצלה, כמו מוטל'ה, הוא סוג של אטריות ביצים גרמניות, שויקיפדיה מספרת שהיו ידועות עוד בימי הביניים או משהו כזה. אף פעם לא אכלתי כזה, אבל גרסת התרד, אצל Enjoy Cokking, נראית טעימה, ואני גם אוהבת את זה שהם מפרידים את העבודה לשלבים, ומצלמים את כל הרכיבים ביחד.

אטריות ביצים ירוקות
אטריות ביצים ירוקות