בצלים ממולאים פטריות ואנשובי

כבר הרבה זמן שיושב הבית מבקש שאכין לו בצלים ממולאים, ואני דוחה אותו בבטח בטח. כי מה לי ולבצלים ממולאים? זה תמיד נראה לי כמו הדבר הכי קשה בעולם, ובעצם איך בכלל ממלאים בצל. ובכן, יום אחד פתחתי את הספר "אהרוני פותח שולחן" והיה שם מתכון ממש מגרה שנתן תשובה פשוטה: מבשלים את הבצל ואז הכל קורה מעצמו. וזה היה נכון. דעו לכם כי לבצל המבושל בקליפתו ואז מפורק ממרכזו יש את המרקם הנעים בעולם, שמזכיר חלקלקות של ספגטי עם יכולת התפרקות של רובוטריק. זה מקסים מקסים. המתכון כאמור של אהרוני, שאותו אני מחבבת מאד. התמונה שלי.

רכיבים ל-6 מנות

לבצלים

  • 6 בצלים גדולים ויפים בקליפתם
  • 30 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
  • 0.75 כוס מים

למילוי

  • 6 נתחי פילה אנשובי
  • 6 כפות שמן זית
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 2 גבעולי טימין
  • 250 גרם פטריות שמפיניון, קצוצות דק
  • מלח ופלפל שחור
  • 0.5 כוס פטרוזיליה, קצוצה
  • 6 כפות פירורי לחם
  • 3 כפות פרמזן, מגוררת דק

אופן ההכנה

  1. מרתיחים מי מלח בסיר גדול. מבשלים את הבצלים השלמים כ-30 דקות (יותר כמו 45 דקות) עד שהם מתרככים לגמרי. מסננים ומצננים
  2. קולפים את הבצלים בזהירות, חוצים לרוחב, ומרוקנים את המחצית הפנימית מכל בצל. קוצצים את הגדלים שהוצאו מהבצל. מחממנים תנור ל-200 מעלות
  3. משרים את האנשובי במים קרים כ-10 דקות, כדי להפחית את מליחותו. מסננים וקוצצים גס
  4. מחממים במחבת שמן זית, ומטגנים את הבצל הקצוץ שהוצא מן הבצל המלא ואת השום, עד שהם מזהיבים מעט. מוסיפים טימין, פטריות, אנשובי, מלח ופלפל. מסירים מהאש ומוסיפים פטרוזיליה, פירורי לחם וגבינה. מערבבים ואפשר להוסיף עוד קצת שמן זית (אני לא הוספתי)
  5. ממלאים את חצאי הבצלים בתערובת, כך שיהיו גבעות של מילוי בכל חצי
  6. מניחים את הבצלים הממולאים בכלי חסין חום, ושמים על כל בצל קוביית חמאה. יוצקים שלושת רבע כוס מים תחתית הכלי ואופים כ-20 דקות עד שפני המילוי משחימים קלות

פסטה ברוטב אביבי (פוטהנסקה ירוקה)

אני מודה שאני אוהבת רוטב פוטהנסקה בעיקר בגלל השם שלו (רוטב של זונות), כי אני אוהבת קללות. אבל גם אם לא מתחשבים בשם, אז פוטהנסקה זה רוטב טוב, בעיקר בגלל שאפשר תמיד להכין את המצרכים מראש. טוב, ברור שזונות הן לא פראייריות, והן לא יילכו על רוטב שדורש רכיבים טריים ונדירים ויקרים, שצריך לנסוע לקצב מיוחד כדי לקנות אותם. הבעיה היחידה עם הרוטב הזה היא שהוא קצת כבד מדי לקיץ. מזל שיש את ה"ניו יורק טיימס" כדי להמציא גרסה לאביב, שמשתמשת באחד הרכיבים החביבים עליי בשוק: שום טרי. אם בשוק שלכם כבר נגמר השום הטרי (אני חוששת שבשוק הכרמל יש רק בדוכנים מעטים כבר), אפשר להשתמש בשום יבש רגיל. המתכון והתמונה, כאמור, של ה"ניו יורק טיימס".

היישר לארוחת הצהריים המשפחתית בשבת

רכיבים ל4-6 מנות

  • מלח
  • 0.5 קילו ספגטי או ספגטיני
  • 0.5 כוס שמן זית
  • 10 פילטים של אנשובי (קופסת שימורים, כמובן)
  • 0.25 כוס צלפים מיובשים
  • 1 כוס זיתים ירוקים מגולענים וקצוצים
  • 10 שיני שום טרי, קלופות, ופרוסות (או שמונה שיניים של שום יבש רגיל)
  • 0.3 כוס בצל ירוק קצוץ, כולל החלק הירוק
  • 0.5 כפית שבבי צ'ילי
  • 300 גרם בייבי תרד
  • 0.5 כוס עלי בזיליקום קרועים

אופן ההכנה

  1. מביאים מים מומלחים לרתיחה בסיר כבד. מוסיפים את הפסטה ומבשלים כמעט עד שהיא אל-דנטה, 5-8 דקות. שומרים כוס ממי הבישול ומייבשים את הפסטה
  2. מחממים רבע כוס שמן זית בסיר ברזל על אש בינונית-גבוהה. מוסיפים אנשובי וצלפים. מבשלים, תוך ערבוב, עד שהצלפים מתחילים להשחים, כשלוש דקות. מוסיפים עוד רבע כוס שמן זית, שום, בצל ירוק ואת הצ'ילי, מגבירים את האש (אם משתמשים בשום טרי מגבירים, אם משתמשים בשום יבש רגיל, משאירים על אש בינונית) ומבשלים עד שהשום מזהיב, 3-5 דקות. מוסיפים את התרד ומבשלים עד שהוא מתרכך, דקה או שתיים. מוסיפים את הפסטה ומערבבים עוד דקה. מוסיפים נתז ממי הבישול אם מרגישים שהפסטה יבשה מדי. מתבלים במלח, אם צריך. מערבבים פנימה את הבזיליקום
  3. מגישים

 

אמן נהיה שם: פלפלים ממולאים בקפרזה

יושבת הבית גאה ונרגשת להכריז על קטגוריה חדשה כאן בבלוג: "אמן נהיה שם". בקטגוריה זו יופיעו מתכונים של מסעדות מפורסמות, שאנחנו מקווים מאד להגיע אליהן. בינתיים, עד שנגיע, אנחנו כנראה נבשל את המתכונים שהן מציעות לציבור הרחב. הרעיון, אני מודה, גנוב מסדרת מתכונים שפורסמו ב-iVillage, רק שאצלנו הוא יהיה מותאם לרכיבים שאפשר להשיג בישראל גם מבלי למכור כליה. והמסעדה הראשונה היא petersham nurseries הלונדונית, שזכתה בכוכב מישלן לאחרונה, למרות שיש לה שפית ולא שף. השפית סקיי גינגל נודעת בשימוש שלה בחומרי גלם עונתיים, ולפי התמונות, המסעדה שלה נמצאת בלב גן פורח. המתכון והתמונה מ-iVillage.

הלאה האורז.

רכיבים לארבע מנות

  • 8 עגבניות בשלות
  • מלח ים ופלפל שחור טחון טרי
  • 4 פלפלים אדומים
  • 12 עלי בזיליקום
  • 4 שיני שום, קלופות ופרוסות דק
  • 6 אנשובי בשמן, קצוצים
  • 2 כדורי מוצרלה בופאלו
  • 2 כפות שמן זית
  • 12 זיתים שחורים
  • 100 גרם בצל אדום, קלוי

אופן ההכנה

  1. חותכים צלב בחלק התחתון של העגבניות ומניחים במים רותחים. מקלפים את העגבניות ומצננים
  2. מחממים תנור ל-180 מעלות. חוצים את הפלפלים לאורך ומסירים את הזרעים ואת החלקים הלבנים. מניחים את הפלפלים כשפיהם פעור בתנית אפייה שתתמוך בהם בנוחות
  3. חוצים את העגבניות ומפלטים אותן, ואז קוצצים גס את בשר העגבניות ואת עלי הבזיליקום
  4. ממלאים את חצאי הפלפלים בעגבניות, שום, בזיליקום ואנשובי. מטפטפים מלמעלה שמן זית ומתבלים היטב בפלפל שחור (בלי מלח, כי אולי מליחות האנשובי תספיק). אופים בתנור עד שהפלפלים רכים ומשחירים מעט בקצוות, כ-25-30 דקות
  5. בודקים תיבול ומניחים לפלפלים להצטנן לטמפרטורת החדר
  6. מסדרים את הפלפלים בצלחת גדולה משותפת או בצלחות אישיות. קורעים מעל פיסות מוצרלה, זיתים ובצל אדום קלוי. אפשר גם לשים מלמעלה קצת שמן בזיליקום

סלט עגבניות ואנשובי ולחם

ליושבי הבית יש משבר מטבח. אין להם כוח לבשל יותר, אין להם כוח להתקטנן יותר, אין להם כוח לשמור על הדיאטה שלהם יותר, ואין להם כוח לשטוף כלים יותר. כל יום הם באים, מציצים במקרר המלא בכל טוב הארץ ירקות, ומחליטים שהגיע הזמן להזמין מהג'ירף או מהסושיה או ממרקש אקספרס (יופי יופי יופי של חציל זעלוק במרקש אקספרס). זה היה יכול לעבור ללא דיבורים, אלמלא יושבי הבית היו שניהם אנשים שכל היום חושבים על מדרונות חלקלקים. אתמול, גורסת דרך המחשבה של שניהם, אתמול היה לנו כוח לבשל, היום אין לנו כוח לבשל, מחר יהיה לנו פחות כוח לבשל, ומחרתיים יהיה לנו פחות פחות כוח לבשל ואנחנו צריכים לסגור את הבלוג. דברו איתם על התבוננות ממעוף הציפור, על להסתכל על דברים מזווית ראייה רחבה יותר, והם יסתכלו עליכם מוכי תימהון כאילו הצעתם להם להכין פולנטה מתירס חי. רק לפעמים מצליח מי משניהם, במקרה אני, להרים את הראש ולתת להסטוריה לעשות את שלה בנחת, מבלי שיחזו אותה. ועל כן, אני בהחלט מתכוננת לחתוך היום כמה עגבניות, להוסיף להם לחם ואנשובי, ולאכול את הסלט מלא מיצי המרץ הזה. ג'יימי אוליבר כמובן, מתכון ותמונה.

רכיבים

  • 200 גרם ג'בטה חצי עבשה
  • 600 גרם עגבניות טריות, קצוצות גס
  • מלח ים ופלפל גרוס טרי
  • קומץ צלפים, מיובשים
  • בצל אדום, קלוף, חצוי וקצוץ דק
  • פלפלים קלויים, קצוצים דק
  • 8 פילטים של אנשובי, מיובשים
  • חומץ יין באיכות טובה
  • שמן זית באיכות טובה
  • צרור עלי בזיליקום

אופן ההכנה

  1. קורעים את הג'בטה לחתיכות קטנות, ומניחים אותן קצת בתנור כדי לייבש אותן
  2. מניחים את העגבניות בקערה, מתבלים במלח ובפלפל. מוסיפים את הצלפים, הבצל, הפלפלים הקלויים, הלחם והאנשובי. מערבבים שוב עם הידיים כדי לתת לטעמים לרקוד
  3. מערבבים פנימה שתי כפות של חומץ יין וכף שמן זית. טועמים, ומתקנים תיבול אם צריך
  4. קורעים מעל את עלי הבזיליקום, מערבבים שוב ומגישים

לזנייטה עם רוטב עגבניות ופירורי לחם

בשבוע שעבר עמדתי, לראשונה בחיי, בעמדת המוכר בחנות. טוב, לא ממש מוכר, אבל כשבראלה הציעה להצטרף לחצי משמרת בחנות הפסטה החדשה (והכיפית, לכו!) בקניון שרונים, לא יכולתי לסרב. כך שאחרי יום עבודה מלא, מצאתי את עצמי לובש סינר ועומד יחד איתה מאחורי הדלפק.

במהלך 4 השעות שהייתי איתה בחנות , היו שני דברים שהרשימו אותי במיוחד. הראשון הוא זווית הראייה החדשה לגמרי שהעמידה מאחורי הדלפק מזמנת לך. אנשים מתלבטים, שואלים, טועמים, ואתה ביומך הראשון בעמדת המוכר, מייד מחפש בהם את עצמך. איך אני נראה כשאני בא לקנות משהו, כמה אני יודע מה אני רוצה, מה אני יודע על המוצר/מותג שאני קונה ומה לא. בסוגריים, אני יכול לומר שכמות כזאת של לקוחות שמכירה ואוהבת את המותג שלך, היא נכס שכל יצרן יכול רק לקוות לו. הדבר השני היה היכולת שלה לזהות את הקונה מרחוק, להתאים לו את המוצר שהוא צריך, ולדעת בדיוק מה ההורים שלו עושים והיכן למדו, רק לפי חבילת הפסטה שבחר.

הפסטה שנאכל היום היא פסטה שנקראת "לזנייטה", שהיא פסטה קצרה ומהממת שלוקחת את החלק הטוב של הלזניה, אותם קצוות מסתלסלים בפינות התבנית, והופכת אותו לעניין כולו. להלן, St. John's Eve Pasta, מתוך הספר Molto Italiano של מריו בטאלי. התמונה שלי.

חומרים (4-6 מנות בינוניות)

  • 3/4 כוס שקדים פרוסים
  • 1/2 כוס שמן זית כתית מעולה
  • 2 כוסות פירורי לחם
  • 4 אנשובי משומרים, נקיים וקצוצים
  • פלפל שחור גרוס טרי
  • 1 בצל, קצוץ דק
  • 1 שן שום, קצוצה
  • כוס וחצי רוטב עגבניות (אני השתמשתי בקופסא קטנה של קוביות עגבניות מאיטליה)
  • 6-8 עלי בזיליקום, קצוצים
  • כחצי קילו לזנייטה טרייה, או פפרדלה

אופן ההכנה:

  1. בסיר גדול, מרתיחים מים לפסטה עם 2 כפיות מלח.
  2. בינתיים, במחבת בגודל בינוני מחממים כף שמן זית ומטגנים בעדינות את פרוסות השקדים. לאחר שהם מזהיבים קלות, מוציאים את השקדים ובשמן שנותר במחבת מטגנים את פירורי הלחם עד שהם מזהיבים. בקערה קטנה, מערבבים את השקדים עם פירורי הלחם.
  3. מוסיפים 2 כפות שמן זית למחבת, ומנמיכים ללהבה בינונית – נמוכה. מוסיפים את האנשובי ומועכים אותם לתוך השמן בעזרת מזלג, עד שהם נמסים. מוסיפים את שמן האנשובי לקערה עם פירורי הלחם והשקדים, מפלפלים בנדיבות ומערבבים. מניחים בצד.
  4. מוסיפים 5 כפות שמן זית למחבת, ומטגנים את השום והבצל עד שהם מתררכים אבל לא מזהיבים. מוסיפים את רוטב העגבניות ומביאים לרתיחה קצרה. מנמיכים את האש ומצמצמים את רוטב העגבניות עד שהוא מאבד כ-1/3 מנפחו. מוסיפים את הבזיליקום ומניחים בצד.
  5. מבשלים את הפסטה לדרגת אל-דנטה. כשהפסטה מוכנה, מסננים היטב ומעבירים למחבת עם רוטב העגבניות. מוסיפים חצי מכמות פירורי הלחם ומערבבים היטב.
  6. מעבירים את הפסטה לקערת הגשה מחוממת, ומפזרים מעל את החצי השני של פירורי הלחם. מגישים מייד.
עוצמת האהבה שתקבלו תהיה אינסופית

צנצנת טונה וחצילים

אני יודעת שכל קיץ חם אותו דבר. אני לא מאלה שמקטרים שהשנה הרבה יותר חם. ובכלל, אני די אוהבת את הקיץ. יש משהו בלהסתובב בגופיה בחוץ שהופך את העולם למקום הרבה פחות מנוכר. אולי זה הרוח הקלה בכתפיים. ואולי זה העובדה שיש פחות שכבות טקסטיל בינך לבין העולם. ובכל אופן, השבוע היה לי חם במיוחד. חום כזה שגורם לך לזעוק זעקות תסכול. אז מצאתי מתכון למשהו כל כך קיצי ואלגנטי שבטוח שהוא מפזר סביבו קצת קרירות. המתכון והתמונה של גורמה.קום השם יקום דמו.

תגיות: להרשמת אורחים, לערבי אהבה ביתיים, למהפכת ארוחות הבוקר שאני הולכת לעשות בעיר

רכיבים לארבע צנצנות

  • 2 קופסאות טונה בשמן, מסוננות
  • 1 אנשובי מקופסה
  • 0.25 כוס מיונז
  • 2 כפות שמן זית
  • 2 כפיות צלפים מיובשים
  • 2 כפיות מיץ לימון סחוט טרי
  • 300-350 גרם חציל קלוי (מקופסה או שקליתם בעצמכם)
  • 1 כפית שום קצוץ
  • 0.3 כוס פטרוזיליה, קצוצה
  • 1 כפית גרידת לימון
  • 1 כפית חומץ יין אדום
  • 2 כוסות עגבניות שרי, חצויות לאורכן
  • 0.3 כוס נענע, קצוצה
  • 2 כוסות קרוטונים שאפיתם בבית מלחם כפרי
  • 4 צנצנות

אופן ההכנה

  1. מכינים את רוטב הטונאטו. מערבבים בבלנדר רבע כוס טונה, אנשובי, מיונז, שמן, צלפים ומיץ לימון, עד שהתערובת חלקה
  2. מכינים את החצילים. מערבבים במעבד מזון חצילים, שום, פטרוזיליה, גרידת לימון, חומץ, חצי כפית מלח ורבע כפית פלפל, עד שהרכיבים מעורבבים אבל לא חלקים
  3. מכינים את העגבניות. בקערה מערבבים עגבניות עם נענע, חצי כפית מלח ורבע כפית פלפל
  4. מרכיבים. מחלקים את החצילים בין הצנצנות ועליהם מניחים את שאריות הטונה בחתיכות גדולות. מוזגים מעל את רוטב הטונאטו, הקרוטונים והעגבניות עם המיץ שלהן. מזליפים מעל שמן זית
  5. את הצנצנות אפשר לשמור במקרר עד שש שעות. אבל מגישים אותן בטמפרטורת החדר

כרובית מטוגנת עם שום ואנשובי

איפה שלא תלכו, יש עכשיו כרובית. בארוחות ערב, בארוחת צהריים, בכל מקום עוד ועוד כרוביות. שום, לעומת זאת, יש כל השנה. כך גם אנשובי. יושבת הבית אוהבת את שלושת המרכיבים האלה, והכרובית שאפיתי לה בסוף השבוע יצאה קצת משנות  השמונים.

להלן, מקצה שיפורים (מתכון ותמונה מהמטבח של קלין).

רכיבים

  • 1 ראש כרובית גדול, מפורק לפרחים
  • 2 כפיות שום כתוש (או שתי טבליות של שום קפוא)
  • 2 פילטים של אנשובי
  • צ'ילי כתוש
  • 1-2 כפות שמן זית (תלוי הגודל המחבת)
  • 1/2 כוס ציר עוף או ירקות
  • 1/4 כוס פטרוזיליה קצוצה

אופן ההכנה

  1. מפרקים את הכרובית לפרחים בגודל שווה.
  2. כותשים את השום והאנשובי ביחד. במזלג או בעלי ומכתש.
  3. במחבת גדולה וכבדה מחממים את שמן הזית. מוסיפים את מחית השום והאנשובי ומחממים יחד כדקה. נזהרים שלא לטגן ולשרוף. מוסיפים את הצ'ילי ומטגנים יחד כחצי דקה נוספת.
  4. מוסיפים את פרחי הכרובית, מגבירים את האש מעט ומטגנים עד שהכרובית משחימה, 3-4 דקות.
  5. מוסיפים את הציר, מכסים את המחבת ומנמיכים את האש ומבשלים כ – 7 דקות. לאחר שהכרובית התרככה, מסירים את המכסה ומגבירים את האש כדי לצמצם נוזלים.
  6. מסירים מהאש, מערבבים את הכרובית עם הפטרוזיליה. מגישים חם.
עשו טובה, קנו אנשובי מאיכות טובה
עשו טובה, קנו אנשובי מאיכות טובה

אסקאליבאדה

430 דולר, אמרתי לו, ואנחנו בברצלונה החל מיום חמישי לשלושה ימים כולל מלון, במקום בארוחת חג מעופשת. אבל הוא אמר ששלושה ימים זה קצר מדי, ובכלל עדיף לנסוע אחרי שנעבור דירה ונהיה רגועים, ולא עכשיו כשאנחנו עדיין קצת בטראומה מהחיפוש, ועוד צריכים לארוז וכל זה. לפעמים, באופן מפתיע, הבנאדם מעדיף שיקול דעת על פני כיף, ונדמה שאין מה לעשות בנידון אלא לקבל זאת באהבה, בידיעה שזה קורה בערך פעם בשנה. אז אם לא ברצלונה, ולא תיקים מברצלונה, ולא ים של ברצלונה, ולא סנגריה, לפחות שיהיה לי קצת אוכל של ברצלונה. אסקאליבאדה הוא מאכל קאטאלני ידוע, כך מסתבר. התמונה והמתכון שהוא לא ממש מתכון הם של "מתכונים ספרדיים, קלים לבישול, תמונה אחרי תמונה".

  1. לוקחים כמה פלפלים אדומים וחצילים
  2. צולים את כולם. כאשר הם רכים, מכסים אותם במגבת מטבח כדי להניח להם להזיע. מקלפים אותם וחותכים לפיסות ארוכות
  3. מזליפים קצת שמן זית, מלח גס ופלפל טחון טרי
  4. מרתיחים כמה תפוחי אדמה, ולאחר שהם רכים, מקלפים ומועכים אותם קצת. מוסיפים קצת שמן זית, מלח ופלפל
  5. מסדרים את הרכיבים ברינג, ומקשטים באנשובי
  • החברים מאוסטרליה אומרים שאחרי הצלייה ולפני הסידור, כדאי לערבב את הפלפלים והחצילים עם הרוטב הבא: 0.3 כוס שמן זית, 1.5 כפות חומץ יין, מלח,1 כפית חרדל דיז'ון, שן שום מעוכה ושתי כפות פטרוזיליה קצוצה.
ויוה לה אספניה
ויוה לה אספניה

הקיסרית הרעבה

כבר שלושה ימים שאני לא מצליחה להחליט מה בא לי לאכול. אז אני טועמת מלא דברים ואף אחד מהם הוא לא בדיוק זה. בניסיון נואש להבין מה בא לי, הלכתי לאתר איתורטעם, שהוא אתר שנועד בדיוק בשביל זה. הגעתי לסלט קיסר. יש משהו מגניב בסלט קיסר, עם הפשטות והדיוק שבו. יחד עם אבטיח לקינוח, אולי סוף סוף הקלילות תעשה משהו נעים בפה. מתכון של מלח-ים-עם-אוכל

דיוק ופשטות
דיוק ופשטות

ובעודי כותבת את הפוסט, יושב הבית שולח לי לינק. ובו, כמה דפוקים אנחנו זה לא להאמין, קישור לסלט קיסר. בדיוק מאותו בלוג. אבל הפעם גרסה שונה, עם בזיליקום אסייתי.