חצילים חרוכים בעגבניות

אימא שלי היא אלופת החצילים והשניצלים. המאכל החגיגי ביותר והביתי ביותר בבית שלי הוא פיתה עבה ממאפיית המשפחה המקורית (אילתים, יש להם ריבים מצחיקים), חומוס, שניצל שעד היום לא הבנתי את סוד קסמו, אבל אני יודעת לשחזר את דרך ההכנה שלו במדוייק, והוא ממש טעים, וחצילים קלויים עם עגבניות ונענע. כשהייתי קטנה לא הבנתי את עניין החצילים, וכבר כמה שנים שאני צמחונית למדי, ועל כן היו לי רק פעמים מועטות להתענג על הקסם הזה בעצמי, אבל את אנחות התענוג של היושבים סביבי אני שומעת כבר שנים ארוכות.
אלופת החצילים מכינה שלושה סוגי חצילים שונים וטעימים, אבל כולם מתחילים בטקס הנורא מכל: קליית החצילים על אש פתוחה. לפני כל ארוחה משפחתית יש את הרגע הזה, שאימא שלי, כמו כוהנת הגז, מכינה את עצמה ואת סביבותיה לטרנספורמציה מלאת ההוד שעומדת להתרחש: חציל רגיל עומד להפוך לחציל קלוי על אש גלויה, והכיריים עומדות להפוך לאזור פיגוע. האירוע דורש הכנה נפשית מראש, ריכוז מלא במהלך הטקס וניקוי יסודי לאחריו, מלווה באנחות קלות על קשיי החיים והגורל.
לא פלא, אם כך, שהגעתי לגיל 35 המכובד מבלי שקליתי חצילים על הגז ולו פעם אחת. זה היה התפקיד של יושב הבית, ואני הבטתי בו באימה, מוכנה לרגע שבו הכל יתפקשש, החצילים יוחלפו באצבעות ידיו, אני אצטרך להציל אותו מהאש האוחזת בו, והוא יתאהב בי לשארית חייו.
אבל אתמול זה קרה! יושב הבית לא היה, המתכון קרא לי, ואני הוצאתי שני חצילים מהמקרר, הנחתי אותם על האש הפתוחה וחיכיתי לאסון. החצילים נקלו תחילה בשקט, ואחר כך ברחשים קלים. סובבתי אותם. סובבתי שוב. והנה, היו חצילים קלויים, מושחרים כראוי, הכיריים התלכלכלו קלות – שום דבר שהן לא רגילות לו – ואני הבטתי במעשה ידיי בגאווה כה גדולה, כאילו לפחות פיצחתי את סוד הגרעין החצילי.
משם, הדרך הייתה קצרה לתבשיל הקיצי הטעים הזה, שמתאים להוסיף אותו לאורז כשהוא חם, והבוקר קיבלתי אותו בסנדוויץ' במק"ח ([לחם] בייקרי, מלפפון, קוטג', חצילים) גאוני!. הגדולה שלו היא שאפשר להיפטר קצת מן הטחינה שלאחרונה רודפת כל חציל עד חורמה, ובכל זאת לא להטביע את החציל בתועפות שמן וגבינה.
המתכון ההודי למדי הוא של "לבשל בווסטצ'סטר", עם התאמות קלות למדינה שלנו, והתמונה מהפינה הירוקה בבית שלנו.

רכיבים

  • 2 חצילים בגודל בינוני
  • 3 כפות שמן
  • 0.5 כפית זרעי כמון שלמים
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ דק
  • 3 שיני שום, מרוסקות
  • 1 כפית ג'ינג'ר מרוסק
  • 2 עגבניות, מגוררות
  • 2 פלפלים חריפים, קצוצים
  • 2-3 כפות כוסברה, קצוצה

אופן ההכנה

  1. תחילה קולים את החצילים על אש גלויה, או על פינת הגריל אם יש לכם כזה, עד שקליפת החצילים חרוכה. מניחים בצד להתקרר
  2. מחממים שמן בסיר קטן לדקה. מוסיפים את זרעי הכמון ומטגנים עד שהם מתחילים לרחוש. מוסיפים את הבצל האדום ומאדים עד שהבצל מתרכך ומשחים קלות. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את העגבניות והפלפלים החריפים ומתחילים לבשל כמה דקות, עד שהעגבניות הופכות לרוטב סמיך ויבש למדי
  3. בזמן שהעגבניות מתבשלות, מקלפים את החצילים ומועכים אותם לחתיכות נעימות לאכילה
  4. מוסיפים את תערובת העגבניות לחצילים ומערבבים היטב. מוסיפים כוסברה (לא הייתה לנו) ומערבבים

דום אלו – תפוחי אדמה ביוגורט ותבלינים

היו כמה ימים לא קלים. זוועה גדולה ובאסה גדולה וההרגשה הכללית היא שמזה כמה ימים העולם מנסה לסחוט ממני את האנרגיה. אני רק מקווה שהוא מתעל אותה לטובת ילדים זבי חוטם ובעלי בטן נפוחה, רצוי כושים, כי אחרת זה יהיה מאד מכעיס. בינתיים, יושב הבית מפליא בארוחות הערב שהוא מכין ובתנועות המרגיעות והאנרגיות שהוא שולח לעברי. אולי הערב הוא יכין כזה. המתכון והתמונה של "בישול כן".

אחד המרגיעים

רכיבים

  • 12 תפוחי אדמה קטנים (מבושלים במים וקלופים)
  • 1 כוס יוגורט
  • 0.5 כוס מים
  • שן שום, מחוצה
  • 3 כפות שמן צמחי

תבלינים טחונים

  • 2 כפיות אבקת שומר
  • 0.5 כפית אבקת ג'ינג'ר
  • 0.25 כפית כורכום
  • 2 כפיות אבקת צ'ילי
  • 1.5 כפות כוסברה טחונה
  • 2 כפיות גרהם מסאלה

תבלינים שלמים

  • 1 כפית זרעי כמון
  • 2-3 צ'ילי יבשים
  • 1 עלה דפנה
  • 1 מקל קינמון
  • 3-4 ציפורן
  • 3-4 פלפל שחור שלם
  • 2 תרמילי הל

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן בווק ומוסיפים את התבלינים השלמים
  2. ברגע שהתבלינים מתחילים לרחוש, מוסיפים את השום ואת התבלינים הטחונים
  3. מוסיפים את היוגורט עם המים ומערבבים היטב
  4. השמן מתחיל להתפרק וליצור שכבה עליונה. מוסיפים את תפוחי האדמה המבושלים ומערבבים הכל
  5. מכסים ומאדים עשר דקות. מעטרים בכוסברה ומגישים עם רוטי או עם אורז

בטטות ברוטב קוקוס קארי ונענע

בכל סופשבוע מגיע הרגע שבו יושב הבית חושב מה הוא יכין לעצמו לאכול השבוע. זה תמיד בא עם אורז. וכך תמיד יש צורך במתכונים חדשים שטובים עם אורז בדרך לעבודה. המתכון הזה נשמע לי כל כך טעים, שאני ממש יכולה להריח אותו הרחק מהמטבח. נדמה לי שהיום אזמין צ'אנדרה. המתכון והתמונה של "מתכונים עונתיים בריאים

".

אולי הדרך היחידה שבה בטטות אינן סתם ממרח רך ומתקתק

רכיבים

  • 0.5 כפית זרעי חרדל
  • 0.5 כפית זרעי שומר
  • 1 כף שמן זית
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 1.5 כפית אבקת קארי
  • 1 כוס חלב קוקוס
  • 1 כוס ציר ירקות
  • 1 כפית מלח
  • 1 קילו בטטות, כ-3 גדולות, חתוכות לקוביות בגודל שניים שלושה סנטימטרים
  • 0.25 כוס נענע טרייה, קצוצה
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה, קצוצה
  • 0.25 כוס קשיו קלויים, קצוצים
  • 1 כף מיץ לימון

אופן ההכנה

  1. טוחנים זרעי חרדל ושומר במטחנת תבלינים או במטחנת קפה או במכתש ועלי עד שהם טחונים גס
  2. מערבבים שמן זית, שום, אבקת קארי וזרעים טחונים במחבת. מבשלים על אש בינונית דקה או שתיים עד שעולים ניחוחות. מערבבים פנימה חלב קוקוס, ציר ירקות ומלח. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מוסיפים בטטות, מכסים ומנמיכים שוב. מבשלים עם מכסה 20-25 דקות, תוך ערבוב מדי פעם, עד שהבטטות רכות. מסירים מהאש ומערבבים פנימה נענע, כוסברה, קשיו ומיץ לימון

במיה בעגבניות וקארי

אם רוצים (תכל'ס, גם אם לא ), הדרך אל הבית שלנו עוברת בשוק. לפעמים זה ממש לעניין. כך אפשר ללקט ירקות טריים בדרך הביתה, לגנוב קצת השראה או להתעכב ליד הדוכן של הירקות האסיאתיים. לפעמים, בעיקר משבע בערב צפונה, זה בלתי נסבל. הבסטות שמתחילות להתקפל, ריח הדגים הנשטפים, רגלי העופות המפוזרים. רק לעבור את זה מהר. השבוע, בשש וחצי ככה, גיליתי שבמיה של אחרי צהריים זולה משמעותית מבמיה של שישי בבוקר.

ד"ש לג'קלין פאם, ותודה על המתכון.

המצרכים (6 מנות)

  • 2 קילו במיה
  • 3 כפות שמן קנולה (או כל שמן נייטרלי)
  • 1 בצל צהוב, קצוץ
  • כפית וחצי רסק שום וג'ינג'ר
  • 3 עגבניות בינוניות, בשלות
  • 1 פלפל חלפיניו
  • מיץ לימון
  • 0.25 כפית אבקת כורכום
  • 0.5 כפית אבקת צ 'ילי אדום
  • כפית גראם מסאלה
  • 0.25 כפית פלפל שחור טרי טחון
  • 0.75 כפית מלח
  • 1 כף כוסברה, לקישוט

אופן ההכנה

  1. גוזמים את הגבעולים של הבמיה, אבל לא מסירים אותם לחלוטין. שוטפים אותם ומנערים משאריות של מים, עם מעט מיץ לימון מעל. מניחים בצד.
  2. קולפים את העגבניות (לא הולך להתערב לכם בשיטה), וקוצצים אותן גס. מניחים בצד, אפשר ליד הבמיה. שיכירו בינתיים.
  3. בסיר, מבשלים את הבמיה במים רותחים במשך כ – 4 דקות עד שהתרמילים משנים את צבעם. מסננים ממים ומייבשים קלות בעזרת מגבת נייר. חותכים כל במיה לשלישים.
  4. בסיר עמוק, מחממים את השמן. מוסיפים את הבצל. מטגנים כ – 5 דקות עד שהבצל נעשה שקוף. מוסיפים את השום – ג'ינג'ר ואת החלפיניו. מערבבים היטב.
  5. מוסיפים את העגבניות, תערובת המסאלה, את הצ 'ילי, הכורכום מעט מים (כ – ½ כוס).
  6. מביאים את הנוזלים לרתיחה, ומורידים לחום בינוני, ל 8 עד 10 דקות נוספות. אם צריך, מוסיפים עוד מים במהלך הבישול.
  7. מוסיפים את הבמיה לסיר, מטפטפים עוד קצת לימון, מכסים ומבשלים כ 5-8 דקות. מוסיפים את המלח והפלפל השחור, מתקנים תיבול.
  8. מגישים חם עם רוטי (פיתה הודית) או על אורז לבן.
עתידות: תיכף תחשבו על סבתא

צ'אטני תות שקד – שבוע הודו ממשיך

כל השוק מלא בתותים בזול. במיוחד אחרי הצהריים. אז כולם צועקים. וקצת היום עצמו מרגיש במרקם של תות, רגע קיים וקרנצ'י ובמשנהו מתמוסס אל הלילה. ותיכף הריח של הריקבון המתוק והעופות השחוטים והדגים המסריחים ישטוף, אבל רגע לפני אפשר לקנות תותים בזול. אצלנו בבית לא נורא אוהבים תותים במצב הרגיל שלהם, ושבוע הודו וכל זה, אז יש מה לעשות איתם סוף סוף. המתכון והתמונה של "המזווה האנגלי".

רכיבים לבערך חצי קילו צ'אטני (הרשיתי לעצמי לחלק את רכיבי המתכון המקורי לארבע)

  • 250 גרם תות
  • 100 גרם אבקת סוכר
  • 100 גרם חומץ תפוחים
  • 100 גרם מים
  • 2.5 גרם מלח
  • 1 תרמיל הל, קלוי
  • 1 תרמיל ציפורן
  • 0.25 כוכב אניס
  • 0.25 מקל קינמון
  • 125 גרם שאלוטס, קצוצים
  • 20 גרם ג'ינג'ר, קלוף וקצוץ
  • 10 גרם צ'ילי אדום, ללא זרעים וקצוץ
  • מיץ וגרידה של רבע לימון
  • 25 גרם שקדים

אופן ההכנה

  1. מעקרים את הצנצנות. שוטפים אותן במים חמים עם סבון ומניחים אותן על מגש הצלייה בתנור שחומם מראש ל-100 מעלות ל-30 דקות
  2. שוטפים וקוצצים את השאלוטס. מניחים את השאלוטס, החומץ, הסוכר, האניס, ההל, הקינמון, הצ'ילי, הג'ינג'ר, הציפורן, המלח והמים במחבת גדולה
  3. ממיסים את הסוכר על אש נמוכה. כשהסוכר נמס מגבירים את האש ומניחים לבסיס של הצ'אטני להגיע ל-105 מעלות
  4. שוטפים את התותים וחותכים לרבעים. מוסיפים אותם למחבת ומביאים לרתיחה
  5. מוסיפים את גרידת הלימון ואת מיץ הלימון ומקפלים פנימה את השקדים החתוכים
  6. מצננים מעט את הצ'אטני לפני שמעבירים אותו בעזרת כף לצנצנות המעוקרות
  7. מניחים לצ'אטני להבשיל יום במקרר לפני שמשתמשים בו

.

איזה מזווה בדיוק צריך שני קילו צאטני?
איזה מזווה בדיוק צריך שני קילו צ'אטני?

טופו ואפונה בשקדים וקשיו

נדמה לי שאפשר להכריז על שבוע הודו במבשלים בבית. איכשהו זה נראה כמו הדבר הנכון עכשיו, כשחם כבר, אבל לא עד כדי כך שהרעיון של תבשיל חם נראה מופרך. גם הצפייה מרחיבת הלב ביושב הבית אוכל אורז עם דאל ומתענג על כל רגע של נוסטלגיה להודו לא בדיוק מרחיק אותי בצעקות אימה מאבקת הקארי. המתכון והתמונה של "תבלין מונסון".
רכיבים ל-5-6 מנות

  • 1 חבילה טופו
  • 1 כוס גדושה אפונה טרייה או קפואה
  • 3 עגבניות גדולות, מעוכות
  • 1 כפית גראם מאסאלה
  • 1 כפית סוכר
  • 1 כפית זרעי כמון
  • 1 כף שמן
  • 2 כפות עלי כוסברה, קצוצים
  • מיץ מרבע לימון

לממרח בצל

  • 1 בצל גדול, קצוץ גס
  • 1.5 סנטימטר ג'ינג'ר, קלוף וקצוץ גס
  • 2 שיני שום גדולות
  • 0.5 מקל קינמון
  • 2 תרמילי הל
  • 0.5 כוכב אניס

לממרח שקדים-קשיו

  • 8-10 שקדים, מושרים במים חמים לעשר דקות וקלופים
  • 4-6 קשיו, מושרים במים חמים ל-10 דקות

אופן ההכנה

  1. מרסקים בנפרד את כל החומרים של ממרח הבצל ואת כל החומרים של ממרח שקדים-קשיו לכדי תערובת חלקה ומניחים בצד
  2. מחממים שמן במחבת ומוסיפים זרעי כמון. כאשר הזרעים מתחילים לרחוש ולהאדים, מוסיפים את ממרח הבצל. מבשלים בערבוב 6-8 דקות, עד שממרח הבצל מזהיב-משחים והופך לבלגן יבש.
  3. מוסיפים סוכר ומערבבים עוד דקה. מוסיפים עגבניות מרוסקות ומערבבים היטב. מביאים לרתיחה עדינה כ-4-5 דקות
  4. מוסיפים גראם מאסאלה, מלח וככוס עד כוס וחצי של מים
  5. מנמיכים את האש לאש נמוכה ומוסיפים קוביות טופו ואפונה. מכסים ומבשלים ללא הפרעה כחמש דקות
  6. מוסיפים את ממרח השקדים-קשיו ומערבבים. מגבירים את האש לבינונית ומניחים להתבשל ללא מכסה כ-5-7 דקות. בשלב זה, הרוטב יתחיל להסמיך. מתקנים תיבול ומוסיפים מים אם יצא סמיך מדי. מסירים מהאש ומוסיפים מיץ לימון. מגישים עם אורז או עם כל לחם הודי
אם יש את כל הרכיבים, זה אפילו די זריז
אם יש את כל הרכיבים, זה אפילו די זריז

ראיטה – צזיקי של הודים

אתמול אכלנו בסב קוץ' מילגה, לראשונה בחיי. היה טעים. ובכל זאת, אווירת הכרגע חזרתי מהודו, ואני עדיין שוקל אם להתקלח, ששורה על המקום לא נורא חביבה עליי. אני מעדיפה את האוכל ההודי שלי בצ'אנדרה, אם כבר מדברים על זה. ובכל זאת, דווקא במילגה נתקלתי בראיטה, אותו מטבל יוגורט הודי, שדומה כל כך לצזיקי, אבל עם תבלינים. בהיותי חובבת צזיקי גדולה, שמחתי לגלות את הראיטה, שנדמה שהולכת אפילו טוב יותר עם אורז. המתכון והתמונה של fxcuisine.

רכיבים להרבה ראיטה

  • 2 כוסות יוגורט
  • 2 בצל ירוק
  • 1-2 צ'ילי ירוק
  • 1 שורש ג'ינג'ר בגודל אצבע
  • 1 שן שום
  • 1 מלפפון
  • מיץ מלימון אחד
  • מלח
  • זרעי כמון
  • פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. מקלפים את המלפפון ומוציאים לו את הזרעים
  2. מוזגים את היוגורט לקערה ומגררים בגסות את המלפפון
  3. מרסקים ג'ינג'ר ושום ומערבבים פנימה. קוצצים את הבצל ירוק ואת הצ'ילי ומערבבים פנימה
  4. מחממים זרעי כמון במחבת יבשה עד שהם מעלים עשן, מרסקים לאבקה, ביחד עם הפלפל שחור והמלח. מוסיפים לראיטה ביחד עם לימון
  5. מצננים שעה במקרר לפני שמגישים, כדי שהטעמים יתערבבו
  • גיוונים: אפשר להוסיף עגבניות מפולטות או צנוניות קצוצות או נענע
אין על יוגורט
אין על יוגורט

פנקייקס תפוחי אדמה הודיים

אנחנו לא באמת הולכים לעשות חנוכה שיש בו רק לביבות של פעם, זה הרי ברור, כי זה יהיה קצת משעמם. אז מצאתי לנו מתכון הודי, שכנראה אי אפשר ליצור מרחק גדול יותר בינו ובין הלביבות של סבתי, עליה השלום כמובן, פעמיים בבלוג בשבוע אחד, סחטיין עליה, הייתה מכינה. במתכון משתמשים בתפוחי אדמה שנקראים Russet או ברבנק. זהו הזן שבו משתמשים במקדונלדס, ולכן מגדלים אותו בכמויות עצומות באמריקה. אבל בדיוק קראתי ספר על כמה שתפוחי האדמה רגישים, ועל כמה שצרכיה של מכונת המזללות הצהובה חשובים, ועל כמה שמוסיפים דברים מזעזעים לתפוחי האדמה האלו, כדי שאפשר יהיה לשווק אותם למקדונלדס בול בזמן. אז עזבו אתכם מהם, ותיצמדו לתפוחי האדמה שלנו פה, שבטח גם הם לא נקיים מחומרי הדברה וכאלו, אבל יש לקוות שפחות. המתכון והתמונה של "מטבח מהאיסט ווילג'"

רכיבים ל-24 לביבות

  • 0.5 כוס אפונה קפואה
  • 1 בצל בינוני, מקולף
  • 4 תפוחי אדמה גדולים, מקולפים
  • 2 ביצים גדולות
  • 2 כפות קמח
  • 1 כפית כוסברה טחונה
  • 1.5 כפיות כורכום
  • 1.5 כפיות כמון
  • 2 כפות ג'ינג'ר טרי, קצוץ דק
  • 2 כפות כוסברה טרייה, קצוצה
  • 6 כפות שמן צמחי
  • 6 כפות חמאה
  • יוגורט
  • לימון

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-100 מעלות. מניחים בתנור תבנית עם נייר אפייה
  2. בסיר קטן מרתיחים מים מומלחים. מוסיפים את האפונה ומבשלים, ללא מכסה, עד שהאפונה מתחממת, כ-2-3 דקות. מסירים מהאש ושוטפים במים קרים. מניחים במסננת לייבוש
  3. מגררים את תפוחי האדמה בפומפייה גסה (או במעבד מזון או במנדולינה) ומניחים במסננת. מגררים גם את הבצל ומוסיפים גם אותו למסננת
  4. בקערה גדולה טורפים קלות את הביצים. מערבבים פנימה קמח, כוסברה, כורכום וכמון. ואז גם ג'ינג'ר, כוסברה טרייה ואפונה
  5. מוחצים את תפוחי האדמה והבצל ומוציאים מהם כמה שיותר נוזלים. מוסיפים לקערה. מתבלים במלח ובפלפל. מערבבים בכף עץ או בידיים, אבל נזהרים לא לערבב מדי. מוסיפים קמח, כף בכל פעם, אם יש עדיין בריכה של נוזלים בתחתית הקערה
  6. מחממים כף שמן וכף חמאה במחבת כבדה, עד שהן חמות אבל לא מעשנות. מניחים ארבע פעמים רבע כוס תערובת במחבת, ומשטחים ליצירת פנקייק
  7. מטגנים עד שהצד התחתון שחום, 4-5 דקות, ואז הופכים ומטגנים 4-5 דקות נוספות. סופגים את שאריות השמן במגבת נייר, ומתבלים מייד במלח ובפלפל. מעבירים לתבנית בתנור, כדי להותיר את הפנקייקס חמים
  8. בין נגלה לנגלה מנגבים את המחבת במגבת נייר, ושוב מוסיפים כף שמן וכף חמאה לפני שמטגנים
  9. מערבבים כוס יוגורט עם מיץ מלימון אחד ומגישים עם הפנקייקס
לא נורא רואים איך זה יצא, אבל אני סומכת עליה
לא נורא רואים איך זה יצא, אבל אני סומכת עליה

נזיד חומוס פיקנטי

כל היום רק אוכלים סלק בבית הזה. אז הגיע הזמן למשהו בצבע קצת אחר, ובמרקם אחר, ומיבשת אחרת, במתכון שהוא קצת הודי, בלי שעון. המתכון והתמונה של מייקל נטקין, שבדרך כלל הוא ב"עשבי תיבול רעבתניים", אבל זה פורסם ב-"Thekitchn".

רכיבים לארבע מנות

  • 4 כוסות חומוס מבושל, ללא הנוזלים, או שמשרים 2 כוסות חומוס יבש כל הלילה ומבשלים אותו עד שהוא רך
  • 2 כרובית
  • 0.5 כוס שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 8 שיני שום, קצוצות
  • 1 כף כמון
  • 2 כפות כורכום
  • 2 כפיות קינמון
  • 2 כפות זרעי שומר
  • כפית עד שתי כפות של פלפל אדום חריף, בהתאם לאהבת החריפות שלכם
  • 1 לימון כבוש, קצוץ (או מיץ משני לימונים טריים וגרידה של אחד מהם)
  • מלח
  • 2 כפיות פלפל שחור טחון טרי

אופן ההכנה

  1. חותכים את הכרובית לפרחים בינוניים ואת הגבעולים לקובציות. מערבבים עם רבע כוס שמן זית ומעט מלח ומניחים בתנור שחומם ל-200 מעלות, עד שהכרובית רכה ומתחילה להתקרמל
  2. בסיר גדול מערבבים רבע כוס שמן על להבה בינונית גבוהה. מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא שקוף. מוסיפים שום, כמון, כורכום, קינמון, זרעי שומר ופלפל אדום ומערבבים כל הזמן. כאשר מריחים את התבלינים (כ-30 שניות), מוסיפים את החומוס וקצת מים ומנמיכים את האש
  3. כאשר הכרובית מוכנה, מוסיפים אותה לסיר, ביחד עם הלימון
  4. מתחילים בכף מלח, ומוסיפים עד שהטעם מרגיש נכון. מוסיפים עוד מים אם צריך, עד שמגיעים לסמיכות של נזיד. מבשלים עוד קצת, עד שקצת מהחומוס מתפרק לתוך הנזיד
  5. בסוף, מוסיפים את הפלפל השחור ובודקים שוב את המליחות, החמיצות והתבלון. מגישים עם קוסקוס, לצד רוטב מבוסס יוגורט (עם מלפפון או נענע או שמיר) ורוטב חריף (עדיף אריסה)
מושלם ליום גשם בלבנט
מושלם ליום גשם בלבנט

ושוב אנחנו בקפיצה קטנה להודו

כל העניין שלי במטבח הוא עניין במשחק. מה כיף לחתוך? מה קורה כשעושים ככה? מה קורה עם משלבים את זה עם זה? בגלל זה, אני תמיד מחפשת מתכונים עם רכיבים חדשים. אי אפשר להגיד שעדשים (זכר? נקבה? מה נסגר עם הקטניות האלו?) הם רכיב חדש לגמרי, אבל איכשהו כל המתכונים שכוללים אותם מצריכים השרייה ארוכה במים, שבדרך כלל אין לי סבלנות אליה. המתכון הזה, של "בישול בעיר הגדולה" מתאים בול לעיר הגדולה: הוא זריז ונראה מלא בטעמים. נראה לי יהיה כיף.

הרכיבים

  • 1 כפית שמן צמחי
  • 2 כוסות בצל קצוץ, מחולקות לשתיים
  • 3 שיני שום קצוצות
  • 3 כוסות מים
  • 1 כוס עדשים
  • 0.75 כפית כורכום
  • 0.75 כפית כמון
  • 0.5 כפית ג'ינג'ר טחון
  • 1 פלפל חריף חלפיניו מנוקה מגרעינים וחתוך
  • 0.25 כוס עגבניות קצוצות
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן במחבת על להבה בינונית. מוסיפים כוס בצל ושן שום, ומאדים עד שהבצלם מתרכך ומשחים, כ-10 דקות, מסירים מהאש ומניחים בצד.
  2. באותה מחבת, מערבבים 3 כוסות מים, עדשים, את כוס הבצל השנייה, את 2 שיני השום הנותרות, כורכום, כמון וג'ינג'ר. מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים עד שהעדשים רכים, כ-15 דקות.
  3. מעבירים את תערובת העדשים למעבד מזון ומעבדים לפירה. מחזירים את הפירה למחבת. מערבבים פנימה את הבצלים המאודים, את החלפיניו ומאדים ל-5 דקות נוספות. מתבלים במלח ובפלפל.
  4. את התערובת מגישים עם אורז בסמטי או עם נאן, ביחד עם עגבניות קצוצות וכוסברה.
נראה כמו תבשיל משמח מאד
נראה כמו תבשיל משמח מאד