סלט חצילים מאודים

יושבי הבית הם חיות אורבניות, אני חושבת שסוף שבוע האחרון הוכיח זאת באופן סופי. הם, תרחיק אותם מהעיר, שים אותם בצימר, ותפעיל להם את הג'קוזי, ישר יתחילו להרהר במוסריותה של תעשיית התיירות וביכולתו של האדם לחיות בכבוד כאשר חושך גדול אופף את יישובו בשש בערב. בכל אופן, כיאה לגליליים האמיתיים שאנחנו, אכלנו מלא בשר ביומיים האחרונים, וזה היה מאד לא נחמד. אז השבוע חוזרים לירקות עם מעט מאד נגיעות. המתכון והתמונה של "ניו-יורק טיימס".

נראה קצת חיוור, אבל נשמע מאד טעים

רכיבים

  • 1 קילו חצילים (עדיף יפניים, אבל אני לא ראיתי כאלו בשוק)
  • 1 כף רוטב סויה
  • 1 כף מיץ לימון
  • 1 כף חומץ אורז
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 1-2 כפיות ג'ינג'ר טרי, קצוץ
  • 1 כף שמן שומשום
  • 2 כפות שמן זית
  • קומץ פלפל שחור
  • 1 כף כוסברה, קצוצה
  • צ'ילי קטן, קצוץ (לא חובה)
  • עלי ארוגולה
  • פלפל אדום קטן, חתוך לרצועות דקות

אופן ההכנה

  1. מאדים את החצילים. אם מוצאים חצילים יפנים, חוצים אותם לאורך, ואז לפיסות שמתאימות לסיר האידוי. אם משתמשים בחצילים רגילים, חותכים אותם לרבעים לאורך. מניחים בסיר אידוי ל-10-15 דקות, עד שהם רכים לחלוטין
  2. מכינים את הרוטב. מערבבים מיץ לימון, סויה, חומץ, שום, ג'ינג'ר, שמן שומשום, שמן זית ופלפל שחור
  3. מתבלים. מוציאים את החצילים מסיר האידוי בעזרת מלקחיים, ומעבירים לקרש החיתוך. מצננים חמש דקות, וחותכים לחתיכות ברוחב סנטימטר וחצי. מתבלים במלח, בפלפל, ברוטב המוכן ובצ'ילי-אם-רוצים כשהחצילים עדיין חמימים. מצננים במקרר שעה או יותר
  4. מגישים. מערבבים את החצילים עם כוסברה. מסדרים את הארוגולה בקערה ומעליה את החצילים. מקשטים בפרוסות פלפל אדום

מרק אדממה וגזר

לפעמים אנחנו קמים בבוקר ומייד הולכים לים. אני לא רוצה להישמע כמו האנשים האלו שמאיצים באנשים אחרים לקום מוקדם כדי לחוות את הזריחה, אבל יא-אללה, איזה כיף זה לקום מוקדם וללכת לים. הים עוד בעצמו בשפל ולא מבין שהגיע יום חדש, העננים גבוהים גבוהים ולבנים לבנים, והמחשבות שלך נודדות עם הגלים בין היומיומי לפנטזמטי. מהמם. היום היה קצת קר! מה שאומר שמייד הגיעה השעה להכין מרק, משאריות האדממה שנותרו במקפיא. המתכון והתמונה של "המטבח הקסום".

כמעט כמו המרק של יאם יאם

וזה אצלנו בבית. יצא טעיםםםםם

רכיבים ל-2-3 מנות

  • 6 כוסות ציר ירקות
  • 1 כוס פולי אדממה קפואים
  • 0.3 כוס בצל ירוק, קצוץ
  • 1.5 כפות שום, קצוץ
  • 1 כפית ג'ינג'ר טרי, קצוץ
  • 2 גזרים קטנים, קלופים וחתוכים לפרוסות
  • 150 גרם נודלס אורז
  • 1 כף רוטב סויה
  • 0.5 כף רוטב צ'ילי
  • 0.25 כפית שמן שומשום
  • 0.5 כף שמן צמחי
  • (ואפשר גם לשים למעלה כוסברה, בצל ירוק, צ'ילי, אבוקדו, נבטים וכו')

אופן ההכנה

  1. בסיר גדול מחממים שמן לחום בינוני. מוסיפים את הבצל ירוק ומאדים בערך דקה. מוסיפים את השום, הג'ינג'ר, הגזרים ומניחים להם לרחוש עוד כחצי דקה
  2. מוסיפים את הציר, מכסים חלקית, מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. לאחר הרתיחה, מוסיפים את האדממה. מביאם שוב לרתיחה ומניחים לאדממה להתבשל כמה דקות
  3. מסירים את המכסה, מערבבים, ומוסיפים את הסויה, הצ'ילי ושמן השומשום. מערבבים שוב ומוסיפים את הנודלס
  4. מסירים מייד מהאש ומניחים למרק לעמוד כ-12-14 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. ממליחים לפי הטעם

מרק ירוק

הרבה זמן לא הייתי פה. אבל לא בשל העצלות. ניצלתי את הזמן היטב בבדיקה חוזרת ונשנית של המסעדות בברלין. ובכן יש לי כמה מסקנות. ראשית, האוכל בברלין הוא כמעט אף פעם לא גרוע. אין כמעט שום מסעדה שיוצאים ממנה בהרגשה שרימו אותך, או שנתנו לך רעל או שלא התייחסו אליך או לאוכל שלך בכבוד. שנית, האוכל בברלין הוא כמעט אף פעם לא מעולה. אני לא יודעת אם זה עניין של חומרי גלם טריים או עניין של קולינריה לא מפותחת או עניין של תיירים לא מעודכנים, אבל עוד לא אכלתי בברלין במסעדה שהרשימה אותי עד כדי לכתוב עליה הביתה. שלישית, אם היו בודקים מיקום גיאוגרפי על פי האוכל שנמכר ברחוב, כנראה שברלין הייתה יוצאת איפשהו באסיה, כי כל מקום אוכל שני פה הוא תאילדי או ויטנאמי או הודי או קוריאני. זה נחמד. כי אני אוהבת את האוכל הזה. אבל גרמני אותנטי זה לא. בכל אופן, זה עשה לי חשק לקצת קארי ירוק. הייתי לוקחת בשתי ידיים את זה שיושב הבית עושה, שמותאם בדיוק לחריפות שהוא חושב שאני יכולה לשאת, שזה בערך פי אחת וחצי מהאמת. המתכון והתמונה של "101 ספרי בישול".

מה שנראה כמו אטריות בתמונה, זה בעצם קרום טופו. ויתרתי לכם על זה

רכיבים לארבע מנות

  • 1 כף זרעי כוסברה
  • 1 כפית זרעי כמון
  • 2 כפות שמן קוקוס או שמן זית
  • 4 שאלוטס, קצוצים דק
  • 4 שיני שום, קצוצות דק
  • 4 פלפלי צ'ילי סראנו, קצוצים דק
  • 3 גבעולי למון גראס, קצוצים
  • ג'ינג'ר, חתיכה של שני סטימטרים, קלופה ומגוררת
  • 8 בצלים ירוקים, פרוסים דק
  • שמינית כפית כמון
  • רבע כוס מיץ לימון (לטובת הקורא אבי)
  • 6-7 כוסות ציר ירקות
  • 350 גרם טופו, חתוך לקוביות
  • גרעינים משני קלחי תירס
  • 4 כפות ידיים קעורות מלאות בתרד, לאחר שהורידו את הבסיס מהעלים
  • קומץ קטן מכל אחד מהבאים: נענע, כוסברה, בזיליקום – קצוצים ובקערה

אופן ההכנה

  1. מועכים את זרעי הכוסברה והכמון במכתש ועלי
  2. מחממים שמן בסיר מרק או על אש בינונית-גבוהה. מוסיפים פנימה את התבלינים המחוצים, ומחממים עד שהשמן ריחני, כשלושים שנים. מוסיפים פנימה את השאלוטס, השום, הצ'ילי, הלמון גראס, הג'ינג'ר, הבצל הירוק והכמון. מערבבים היטב. מוסיפים את מיץ הלימון. מבשלים עד שהשאלוטס רכים ושקופים – פחות מחמש דקות. מוסיפים ציר ומביאים לרתיחה עדינה. מבשלים כמה דקות ומתקנים תיבול
  3. מוזגים את הנוזלים דרך מסננת לקערה. מחזירים את הציר המסונן לסיר. מביאים שוב לרתיחה ואז מכניסים פנימה את הטופו ואת התירס. מבשלים עד שהם מתחממים. ממש לפני שמסירים מהאש מוסיפים את התרד. מגישים כל צלוחית מרק עם קערת עשבי התיבול

חביתיות בצל ירוק

כבר כמה פעמים ראיתי ברשת מתכונים לפנקייקס עם בצל ירוק, בגרסאות שונות, וזה תמיד נראה לי סופר טעים, אבל אף פעם לא הבנתי מתי אמורים לאכול אותו. בארוחת בוקר? זה לא לעניין, עם כל הבצל הזה. בארוחת ערב? אבל עם מה. ואז ראיתי מתכון של מומופוקו וישר הבנתי: זה סוג של מנה ראשונה או מנה ליד אורז או אטריות. הבחורה הנחמדה שעושה את דרכה במבוך הספר של מומופוקו גם מציעה את זה ליד קימצ'י, שזה מאכל קוריאני עם הרבה כרוב והרבה חזיר, שלא רלוונטי אלינו הביתה (למרות שמצאתי פעם גרסה צמחונית של קימצ'י וחשבתי לנסות אותה, אבל נראה לי שמאכל שמבוסס על חזיר לא באמת יכול להיות טעים בגרסתו הצמחונית), אבל נראה לי שאת זה נשאיר לנודל בר של מומופוקו עצמו, כי שם באמת אי אפשר למצוא כמעט כלום צמחוני. המתכון והתמונה של "מומופוקו לשניים".

רכיבים לשמונה חביתיות

  • 2.5 כוסות קמח
  • 0.75 כוסות מים רותחים
  • 0.25 כוס מים קרים
  • 1.5 כפיות מלח
  • 3 כפות שמן
  • 1 צרור של בצל ירוק, קצוץ דק
  • שמן לטיגון

אופן ההכנה

  1. מערבבים קמח, מלח ומים רותחים בקערה ומערבבים עד שהמים נספגים. מניחים לבצק להתקרר, מוסיפים מים קרים ולשים עד שהבצק חלק. הבקצ יהיה רך אבל לא דביק במיוחד
  2. מעבירים את הבצק לקערה משומנת ומכסים בניילון נצמד. מניחים לשעה. הבצק לא יתפח הרבה, אבל המנוחה הזו מאפשרת לגלוטן בקמח להתפתח
  3. מוציאים את הבצק מהקערה ומניחים אותו על משטח מקומח קלות. מעצבים את הבצק לנחש וחותכים ל-8 חלקים. 8 החלקים יניבו פנקיקיים בגודל  12-15 סנטימטרים, תלוי בעובי. אם רוצים פנקייקים גדולים או קטנים יותר, מחלקים את הבצק בהתאמה
  4. לוקחים חתיכה אחת ומרדדים אותה הכי דק שאפשר. ככל שהבצק יהיה דק יותר, כך לפנקייק יהיו יותר שכבות פתיתיות
  5. מברישים בשכבה דקה של שמן ומפזרים בצל ירוק
  6. מגלגלים את הבצק לצורת צינור מגולגל, כמו שבלול קינמון, וצובטים את הקצה כדי לסגור אותו
  7. עכשיו אפשר למעוך את השבלול לצורת פנקייק בעזרת כף היד ומערוך. עובי הפנקייק תלוי במה שרוצים: פנקייק פריך דורש דקות ופנקיק צמיגי יותר דורש עובי. זה בסדר אם בצלים ירוקים מתחילים להציץ החוצה
  8. בשלב זה אפשר להניח את הפנקייקים בין יריעות נייר אפייה ולהקפיא. הם יחזיקו מעמד חודש ואפשר לטגן אותם ישירות מהמקפיא
  9. לטיגון, מחממים שמן במחבת ומסובבים אותה כדי לוודא שכולה מצופה שמן. צריך מספיק שמן כדי לכסות את המחבת אבל לא יותר מדי, כדי שהפנקייקים לא ישחו בשמן. מטגנים את שני הצדדים של הפנקייק בחום בינוני עד שהוא שחום ופריך. מייבשים על נייר מגבת כדי להיפטר מעודפי שמן
בפוסט המקורי יש תמונה לכל שלב, למקרה של תסבוכת
בפוסט המקורי יש תמונה לכל שלב, למקרה של תסבוכת

אורז מטוגן בחביתה

תארו לכם שאתם חוזרים הביתה בערב, ומישהו מגיש לכם חביתה מהבילה. כזו צהובה וטובה עם ריח של, איך לומר, חביתה. אתם נרגשים מאד ונועצים את המזלג שלכם בתוך החביתה, וראו איזה פלא: בפנים מחכה לכם אורז מטוגן עם ירקות, חמים גם הוא, ומעלה אדים. האם לא תרצו לחייך אל האיש שהכין את האוכל הזה ולומר לו: תודה תודה. ובכן, על זה חשבו כשהמציאו את האורז מטוגן פתאיה, שמתחבא בתוך החביתה. המתכון והתמונה של "גזירים מהמטבח שלי".

רכיבים

  • 2 כוסות אורז מבושל (עדיף קר, שבושל אתמול)
  • 2 כוסות אפונה ירוקה
  • 1 חזה עוף – חתוך קטן (אני בטוחה שטופו יעשה פה עבודה מצויינת)
  • 1 גזר, חתוך לקוביות
  • 0.5 כוס פלפל אדום או צהוב
  • 2 צ'ילי, קצוצים
  • 2 שאלוטס, קצוצים
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 2 כפיות קטשופ
  • 2 כפיות רוטב דגים
  • מלח ופלפל
  • 2 ביצים, טרופות

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן במחבת. מוסיפים שאלוטס ושום ומטגנים בערבוב עד שהם משחימים
  2. מוסיפים עוף, גזר, אפונה, פלפלים וצ'ילי ומטגנים בערבוב שתי דקות. מוודאים שהירקות רכים והבשר מבושל
  3. מוסיפים את האורז. ממשיכים לערבב עד שכל החומרים הכירו ביניהם. מוסיפים קטשופ, רוטב דגים ומלח ופלפל
  4. מטגנים עוד שתי דקות ומכבים את האש
  5. מרססים קצת שמן על מחבת. מכינים את החביתה והופכים אותה פעם אחת כאשר הצד התחתון מתכהה
  6. שמים בקערה את האורז המטוגן. מעליו שמים את החביתה ועוטפים את האורז בקצות החביתה. הופכים לצלחת הגשה. מגישים עם מלפפונים ועגבניות
יש משהו כל כך משמח בסתם קטשופ
יש משהו כל כך משמח בסתם קטשופ

צנוניות וגזרים מוחמצים

אתם לא יודעים את זה, אבל ליושב הבית יש מעבדה. היא נקראת, החל מעתה, מעבדת הצנצנות, והוא רוקח בה את כל הממרחים האלו, שהופכים את כל הסנדוויצ'ים בבית לדבר הכי מלבב שנראה מאז הסלואו פוד סנדוויץ פקטורי ברחוב יהודה המכבי. לא מזמן הוא הבטיח להרחיב את המעבדה לכיוון החמוצים. נראה לי שזה דבר טוב להתחיל בו. המתכון, שהוא בהשראת מומופוקו, והתמונה הם של "מיטצ' במטבח".

רכיבים לצנצנת חצי ליטר

  • 0.5 כוס מים חמים
  • 0.5 כוס חומץ אורז
  • 1.5 כפות סוכר
  • 1.5 כפיות מלח
  • 12-15 צנוניות קטנות
  • 3 גזרים קטנים
  • 0.5 בצל אדום
  • פלפל חלפיניו קטן

אופן ההכנה

  1. מוזגים מים חמים, מלח וסוכר לצנצנת. מערבבים כדי להמיס את הסוכר והמלח
  2. חותכים צנוניות, גזרים, בצל ופלפל לפרוסות בעובי שלושה מילימטרים. מוסיפים לצנצנת.
  3. מכסים ומכניסים למקרר ל-3-4 ימים לפני שאוכלים
אוכלים עם כל דבר שנראה אסייאתי
אוכלים עם כל דבר שנראה אסייאתי