קארי עגבניות וירקות עם יוגורט הל

אוקיי, אני מודה: אני שוויצרית של ארוחות צהריים. כשכולם בארוחת הצהריים בעבודה נוברים בצלחות הפלסטיק המחולקות שלהם בחיפוש אחר פיסת בשר, פיסת פחמימה ועלה חסה שנחתך בבוקר, אני אוהבת את המבטים שמופנים לעברי כשאני מצטרפת לשולחן.

בדרך כלל בצד ימין יש קערה קטנה עם חסה שחתכתי הרגע, עגבניה, מלפפון ורוטב מתאים. בצד שמאל זו הצלחת המתחלפת. פשטידת תרד, קוסקוס עם ירקות במרקם מופלא שרק יושב הבית מסוגל להגיע אליו בלי שמן כמעט, דלעת ערמונים במילוי קוסקוס ורוטב עגבניות, ריזוטו פלפלים, קציצות עדשים ירוקות, פלאפל אפוי ברוטב תפוחים חריף, או בקיצור כל טוב הבית של יושבי הבית. אין סיכוי שלאוכל שלהם יש חצי מהטעם של האוכל שלי.

השבוע אני אכין לי כזה, כולל יוגורט הל. יהיה לזה ריח שאי אפשר להתעלם ממנו. המתכון והתמונה של "אהבה ולימונים".

רק בעבודה אפשר לאכול אוכל שמתאים ל-20 מעלות

רכיבים

ליוגורט

  • 1 קופסה יוגורט
  • זרעים מרוסקים מ-6 תרמילי הל
  • 0.5 כפית זרעי חרדל
  • 1 כף שמן זית
  • מעט סוכר
  • מחיצה קלה של לימון
  • קמצוץ מלח

לקארי

  • 0.5 חבילה טופו, חתוך לקוביות
  • 1 כף שמן קוקוס
  • 1 כף חמאה
  • 1 כף ג'ינג'ר קצוץ
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 1 צ'ילי, קצוץ
  • 2 כפות משחת קארי
  • 1 כפית כמון
  • 1 כפית חילבה
  • 1 כפית זרעי חרדל
  • קמצוץ סוכר
  • 1 בצל, קצוץ
  • 1 גזר, קצוץ
  • 1.5 כוס פטריות, קצוצות
  • 2 כוסות פרחי כרובית
  • 2 כוסות פרחי ברוקולי
  • 1 כוס אפונה קפואה
  • פחית גדולה של קוביות עגבניות
  • 1 כוס חלב קוקוס
  • מלח
  • כוסברה

אופן ההכנה

  1. מכינים את היוגורט. מערבבים את כל רכיבי היוגורט ומצננים במקרר בזמן שמכינים את השאר. אפשר לדלל במים לפני ההגשה, אם היוגורט סמיך מדי
  2. אופים טופו ב-200 מעלות ל-15-20 דקות, עד שהוא מזהיב והופך מוצק מעט יותר
  3. קוצצים את כל הרכיבים הרלוונטיים לקיצוץ
  4. מחממים שמן וחמאה במחבת על אש בינונית/גבוהה. מוסיפים בצל, שום, ג'ינג'ר וצ'ילי. מבשלים תוך ערבוב עד שהבצל הופך שקוף. מוסיפים את התבלינים – משחת קארי, כמון, חילבה וזרעי חרדל ומערבבים עוד שתי דקות, עד שהתבשיל מעלה ניחוח
  5. מוסיפים פטריות ומלח ומבשלים עוד דקה. מוסיפים גזר, ברוקולי וכרובית ומבשלים עוד שתי דקות עד שהפטריות מתחילות להתרכך
  6. מוסיפים עגבניות, סוכר וחלב קוקוס ומערבבים. מנמיכים את האש ומבשלים כ-20 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים אפונה וטופו ומבשלים על אש נמוכה מאד עד שהאפונה מתרככת
  7. מגישים עם כוסברה ויוגורט הל

סנדוויץ' מרק בצל

יושבי הבית, אין מה להגיד, נפוצו לכל עבר. אחת מארגנת אירועים (29 ביולי, שזה עוד שבוע וחצי, בצוותא תל אביב, תוכלו לשמוע את דן אריאלי, חלי גולדנברג, ישי אדר, נעמי לשם, יונתן משעל, ויגאל מאיר, מדברים במשך 12 דקות כל אחד על צדק ואי שוויון, הפרעת קשב, מוזיקה אפלה, אינטימיות שבצילום, תרבות ואורבניות ותאוריות מדעיות בהתאמה. כרטיסים כאן), השני מארגן פרוייקטים מפחידים בגודלם בעבודה שלו. חוץ מזה, אנחנו גם מדלגים בין עתיד אחד למשנהו, ובחזרה לאחד, ושוב למשנהו, בוחנים חליפות שייתפרו למידותינו כאילו היינו שועי הארץ. בין לבין, תאמינו או לא, אנחנו אוכלים אוכל שמאד מתאים להווה, וחסר שאר רוח. לסנדוויץ כזה איש לא יסרב, כך נדמה לי. המתכון והתמונה של "הקשר הצרפתי

".

פלוס אבקת מרק! כמה עונג!

רכיבים ל-2 סנדוויצ'ים

  • 2 כרישות בינוניות עד גדולות (אפשר גם בצל, אבל זמן הבישול יתארך והטעם יהיה קצת מתוק יותר ומעודן פחות)
  • 2 כפות חמאה
  • אבקת מרק בצל, לפי הטעם
  • 4 פרוסות לחם כפרי או מחמצת
  • 30 גרם פרמז'ן
  • 2 ביצים
  • מלח ופלפל שחור לפי הטעם

אופן ההכנה

  1. מנקים את הכרישות היטב. חותכים את החלק הלבן בלבד לאורך וחותכים לחצאי ירח ברוחב שלושה מילימטרים
  2. ממיסים כף חמאה סיר קטן. כאשר החמאה מפסיקה לקצוף מוסיפים את הכרישות, מערבבים, ומנמיכים את האש לבינונית נמוכה. מערבבים. ממתינים. שוברים את הביצים לכוס וטורפים עם מעט מלח ופלפל. עכשיו מחכים וחושבים בחיבה על כל החברים שאיתם לא דיברת זמן מה. מחליטים לטלפן אליהם במהרה. כאשר מגיעים לשלב שבו חושבים על האקסים, מגררים את פיסת הגבינה
  3. מערבבים את הכרישות כל כמה דקות, מוודאים שהן לא משחימות, מוסיפים טיפת מים אם הן תופסות צבע. הרעיון הוא שהכרישות יזיעו עד שהן ייראו כאילו הן נמסות. בכרישות יש המון פקטין, דבר שמעניק להן טעם נפלא וריבתי, אם מבשלים אותן מספיק זמן מבלי להשחים להם את הצורה (קשה לומר מתי יתרחש הנס. זה תלוי בכרישה, בסיר וכו'. אפשר להתחיל ב-12 דקות בישול ולהמשיך משם)
  4. מתבלים את הכרישות בפלפל שחור ובאבקת מרק בצל. "מה? המטבח שלי אורגני ובלי אוכל מעובד!" אתם אומרים. בסדר. אפשר להשתמש באבקת פטריות מיובשות. אם אין לכם, אפשר גם סתם מלח, אבל אז תחמיצו את טעם האומאמי הנהדר של מרקי הבצל מהילדות
  5. כאשר הכרישות כמעט מוכנות, מכסים שתי פרוסות לחם בגבינה מגוררת, וצולים את כל ארבע הפרוסות עד שהגבינה נמסה והלחם הפך לטוסט. מפזרים את הכרישות בין שתי פרוסות הלחם
  6. מחממים מחבת קטנה על אש בינונית וממיסים את כף החמאה השנייה. מוזגים את הביצים הטרופות ומבשלים בערבוב עד שהן מוכנות אבל עדיין לחות והופכים אותן על הכרישות. מכסים כל ביצה בפרוסה עם הגבינה המומסת ומגישים

מאפה צנוניות צלויות, ריקוטה ורוקט

יושבי הבית נמצאים בתקופה בחייהם שבה כל אחד מהם בודק את גבולותיו במשך היום, ואז שב הביתה כדי לחזור וללבוש את מצב הצבירה המקורי שלו, עד שעולה יום חדש, ושוב יוצאים החוצה ללמוד ולטעות ולהיכוות ולהצליח וליצור ולהתפתח. בתקופה כזו, הרגעים שבהם אחד מאיתנו פותח את הדלת אחרי יום ארוך ומלא תהפוכות, והשני מחכה לו עם שם עם ריח של אוכל של הבית שלנו, ועם כף יד פשוטה בציפייה לתשלום על המזון (הכנתי לך ריזוטו דלעת וערמונים. תביא 56 שקל. הכנתי לך במיה ברוטב עגבניות עם מג'דרה קוסקוס. תביאי 48 שקל), הם הטובים ביותר. את המאפה הזה הוא קיבל ביום חמישי בעשר בערב, ביום האחרון של הסמסטר. היה משלם 64 שקל בשמחה. המתכון של "אלה הטבעית". התמונה הפסיכדלית שלי ושל הפילטר באייפון.

צנוניות, ריקוטה וחרדל. עוד לפני האפייה הסופית

רכיבים לתבנית פיצה
לבצק

  • 0.5 כוס קמח מלא
  • 0.5 כוס קמח רגיל
  • 0.5 כף עמילן תירס
  • 1 כפית אבקת אפייה
  • 1 כפית מלח
  • 1 כף סילאן
  • 0.3 כוס מים
  • 2 כפות שמן זית

לציפוי

  • 0.3 כוס ריקוטה
  • 2 כוסות צנוניות
  • 2 כפות חרדל
  • 1 כף סילאן
  • כמה פרוסות מוצרלה
  • 2 כוסות רוקט
  • כף שמן זית
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. צולים את הצנוניות. מחממים תנור ל-220 מעלות. פורסים את הצנוניות לפרוסות דקות, מערבבים עם כף שמן זית וצולים בתנור 20-30 או שהן מתרככות, ומתחילות להסתלסל. מוציאים מהתנור ושמים בצד
  2. מגבירים את התנור ל-250 מעלות
  3. מכינים את הבצק. מערבבים את חומרי הבצק היבשים. בקערה נפרדת מערבבים סילאן, מים ושמן זית. מערבבים עם החומרים היבשים עד לקבלת בצק לא דביק מדי. אם חסרים מים, מוסיפים. אם הבצק דביק מדי, מוסיפים קמח
  4. מרכיבים. על משטח מקומח מרדדים את הבצק לעיגול. מעבירים את העיגול לתבנית פיצה. מערבבים ביחד ריקוטה חרדל וכף סילאן. מורחים על הבצק. מפזרים מעל את הצנוניות הצלויות ואת המורצלה
  5. אופים ישירות על אבן אפייה (אם יש) 8-12 דקות, או עד שהבצק קריספי והגבינה מזהיבה. מוציאים מהתנור ומניחים להתקררות לשתיים שלוש דקות
  6. מערבבים רוקט עם שמן זית, מלח ופלפל. מפזרים מעל המאפה ומגישים

סלמון פלוס מיסו פלוס מרק פלוס חמיצות

אוקיי, ליושבי הבית יש תכנית. יותר נכון, מזימה. הם זוממים לאחוז זה בידו של זו, ובעודם מזמזמים כזבובים, לזגזג את דרכם לפיליפינים. מתישהו בספטמבר. איפשהו בין חוף א' לחוף ב'. ואתם הרי יודעים שיושבי הבית הם אנשים רציניים, ועל כן, דקה אחרי שפצחו בחיפושי טיסות, פצחו גם בחיפושי מתכונים. תהרגו אותי אם חכי המערבי יידע להבדיל בין המרק הזה לבין מרק תאילנדי, אבל יושב הבית אוהב סלמון בכל שפה, אני חושבת. המתכון והתמונה של אוכל.קום.

אבל הכי מצחיק זה לאכול מרק על הבוקר

רכיבים ל-4-6 מנות

  • 1 כף שמן צמחי
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ לקוביות בינוניות
  • 3 שיני שום בינוניות, קצוצות
  • 1 כפית מלח
  • 2 עגבניות בינוניות, ללא גרעינים וקצוצות לקוביות בינוניות
  • 1 כוס יין לבן יבש
  • 4 כוסות מים
  • 200 גרם צנונית, קלופה וקצוצה לקוביות של שישה מילימטרים
  • 3 כפות מיץ לימון
  • 2 כפות רוטב דגים
  • 2 כפות ממרח מיסו לבן
  • 0.5 קילו סלמון, קלוף, מפולט, וחתוך לקוביות של כשני סנטימטרים
  • 1 כוס עלי בייבי או ארוגולה, חתוכים גס
  • פלפל שחור
  • אורז לבן מאודה

אופן ההכנה

  1. מחחמים שמן בסיר גדול על אש בינונית. מוסיפים בצל, שום ומלח ומבשלים עד שהם מתרככים, כ-5-8 דקות. מוסיפים את העגבניות ומבשלים, תוך ערבוב מתמיד, עד שהן מתרככות כ-3-5 דקות
  2. מגבירים את האש לבינונית גבוהה, מוסיפים את היין, מגרדים מתחתית הסיר כל פיסה של בצל חום שיש שם, ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש לבינונית נמוכה ומבשלים עד שהיין מצטמצם בחצי, כ-7 דקות
  3. מוסיפים מים, צנונית, לימון ורוטב דגים ומערבבים. מכסים את הסיר ומבשלים על אש נמוכה כעשר דקות, עד שהצנוניות מתרככות
  4. מוציאים חצי כוס מהנוזל לקערה. מוסיפים את ממרח המיסו מערבבים עד שהוא נמס לגמרי. מחזירים את התערובת לסיר ומערבבים
  5. מגבירים את האש לבינונית, מוסיפים את הסלמון ואת העלים הירוקים ומערבבים. מבשלים עד שהסלמון מבושל והעלים הירוקים התרככו, כשלוש דקות. טועמים ומוסיפים פלפל שחור או לימון אם צריך
  6. מוזגים לקערות, מתבלים בפלפל ומגישים עם אורז לבן

פילאף פול ירוק וקינואה

סופשבוע סופר רגוע עבר על יושבי הבית, בעודם מתמתחים במיטתם, קוראים עיתונים וצופים לראשונה בחייהם באנני הול. סרט טוב, עם מנה גדושה של נוירוטיות, ששלחה את יושבת הבית להירגע במטבח. ומה יותר מרגיע מאשר לקלף פול ירוק? רבע שעה כדי להיפטר מהקליפה הגדולה ועוד רבע שעה כדי להיפטר מהקליפה הקטנה, וזה עוד לפני שהתחלת לבשל. רק כהכנה. בסוף מקבלים פולים ירוקים ירוקים, פסיכדליה מהטבע.
הרעיון של הפילאף הזה פשוט. מבשלים כל דבר בנפרד. ואז מערבבים הכל עם התבלינים. פשוט וירקרק. המתכון של "יפה בראש שלי", שאותו שיניתי בהתאם למה שהיה בבית. התמונה של יושב הבית.


רכיבים

  • 1 כוס קינואה לא מבושלת
  • 1 קילו פול ירוק, בתרמיליו
  • 2 כפות שמן זית
  • 4 בצל ירוק, חתוך לטבעות דקות
  • 4 שיני שום, קצוצות
  • 1 פלפל ירוק חריף
  • 1 מקל קינמון
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.5 כוס מים רותחים
  • מלח ופלפל שחור
  • 0.5 כוס פטרוזיליה קצוצה
  • שמיר
  • מיץ לימון, אם רוצים

אופן ההכנה

  • מכינים את הקינואה. שמים כוס קינואה עם שתי כוסות מים בסיר. מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים 15 דקות. נותנים לקינואה להצטנן כמה דקות
  • מכינים את הפול הירוק. קודם מוציאים את הפולים מהתרמילים הירוקים. ואז מכניסים אותם לקערה עם מים רותחים לשתי דקות בדיוק. מעבירים מהר לקערה עם מים קרים כקרח. ואז מוציאים אחד אחד, צובטים את הקצה, ושולפים את הפול הירוק האמיתי, הביישן
  • מכינים את הפילאף. בסיר גדול מחממים שמן זית. מאדים בצל ירוק כמה דקות ומוסיפים את השום. מטגנים עוד דקה ומוסיפים את הפלפל הירוק ואחריו את המים הרותחים ומקל הקינמון. מתבלים בכמון, במלח ובפלפל שחור. מביאים לרתיחה
  • מוסיפים קינואה ופול ומבשלים עוד דקה שתיים. ממש לפני ההגשה מוסיפים פטרוזיליה ואם רוצים גם מיץ לימון. אנחנו ויתרנו על הלימון, בגלל השמיר

 

עוגת תפוחים ואגוזים חתיכית

ביום חמישי הכנתי עוגת תפוחים ואגוזים מעולה, שהתיאור הנכון שלה יהיה שהיא צ'אנקית, שיש בה הרבה דברים גדולים שכיף ללעוס. אבל איזה מין תיאור זה צ'אנקית? כלומר, עברית אנגליזית וזה. אבל איך לעזאזל מתרגמים צ'אנקי? גושישי? מלא בגושים? חתיכית זה של מורים, אני יודעת. אבל התפשרתי על זה 🙂 המתכון של "בישול כן", כולל כל המידות והמשקלים הפסיכיים. התמונה שלי, כולל פעמון לעוגה. ואל תוותרו על הקוקוס.

ולעניין אחר. יש איזה מיזם חדש ומגניב מאד לדעתי שקוראים לו מבשילים. הרעיון הוא של מטבח קהילתי, שבו אתה מגיע לבשל ביחד עם חברים שלך, משלם קצת כניסה, משלם קצת על מצרכים, ומכין ארוחה במטבח ציבורי למחצה. סטייל ארוחות בגסט האוסים בדרום אמריקה. יש מצרכים אורגניים. יש מתכונים מגניבים. נשמע לי כיף. שבוע הבא יש פיילוט במטבח מגניב ממש ברחוב שינקין, אם אתם בעניין.

רכיבים
לעוגה

  • 1.5 כוסות (149 גרם) קמח רגיל
  • 1.5 כוסות (149 גרם) קמח מלא
  • 1 כפית סודה לשתייה
  • 0.5 כפית מלח
  • 1 כוס (236 מיליליטרים) שמן צמחי
  • 3 ביצים
  • 1 כוס (191 גרם) סוכר לבן
  • 1 כוס (201 גרם) סוכר חום בהיר
  • 2 כפיות תמצית וניל
  • 2 כוסות (241 גרם) פקאנים או (232 גרם) אגוזי מלך, קלויים, וקצוצים גס
  • 3 כוסות (375 גרם) תפוחים, קלופים, וחתוכים לקוביות
  • 0.75 כוס (57 גרם) שבבי קוקוס

לזיגוג סוכר חום

  • 0.5 כוס (101 גרם) סוכר חום בהיר
  • 0.5 כוס (115 גרם) חמאה
  • 0.25 כוס (60 מיליליטרים) שמנת
  • 0.5 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים ומקמחים תבנית מאורכת של 25 סנטימטרים או תבנית קוגלהוף (בתמונה)
  2. מערבבים שני סוגי קמח, סודה לשתייה ומלח
  3. בקערה אחרת טורפים שמן, ביצים, שני סוגי סוכר ותמצית וניל בעזרת מיקסר ידני במהירות בינונית. מוספים את תערובת הקמח  בבת אחד וטורפים רק עד שמעורבב. מקפלים פנימה אגוזים, תפוחים וקוקוס. זוהי תערובת סמיכה מאד
  4. מעבירים את התערובת לתבנית. אופים שעה עשרים וחמש בערך (אצלי יצא קצת פחות. במתכון טוענים לשעה וחצי). צריך לבדוק בעזרת קיסם את לחות העוגה. הקיסם לא אמור לצאת יבש לגמרי, כי זו עוגה לחה
  5. בדקות האחרונות לאפייה מכינים את זיגוג הסוכר. שמים את כל רכיבי הזיגוג בסיר קטן ומביאים לרתיחה. נותנים לתערובת לרתוח, תוך ערבוב מתמיד, שתי דקות, עד שהתערובת מגיעה למרקם של סירופ. מורידים מהאש
  6. מוציאים את העוגה מהתנור ומצננים 10-15 דקות. הופכים אותה על הצלחת המתאימה ויוצקים את הזיגוג בעודו חם

עוגיות קומפוסט

תחפשי באינטרנט עוגיות קומפוסט, כאלו אני רוצה, אמר לי יושב הבית ביום חמישי. מה לחפש? עוגיות קומפוסט? כן, עוגיות קומפוסט. אז חיפשתי. מצאתי. עוגיות קומפוסט של מומופוקו, שבו התאהב יושב הבית עוד בניו-יורק.
במה מדובר? ובכן, בעוגיות שלתוכן זורקים כל מה שיש, ובמיוחד דברים מתוקים ומלוחים ביחד. נכון במתכונים יש תמיד מלחמה למי יש עוגיות שוקולד צ'יפס יותר גדולה ומי מעז להכניס לתוכה יותר דברים מלוחים? ובכן, מומופוקו ניצח את השיטה. מדובר בכלל בפרודיה על עוגיה, שבה מתערבבים להם בנחת חמש מאות שמונים רכיבים לכדי בלגן גושי. אבל זוהי הפרודיה הכי טעימה שנוצרה פה בבית הרבה זמן.
חברים העירו לי אתמול שלא מתאים לנו, אניני טעם ומעודנים שכמונו, לאהוב את העוגיה הזאת. כן, מעכשיו אתם אוהבים לנגב את הביסלי גריל  שלכם עם מילקי, הם צחקו בקול. ובכן, חברים יקרים, במקום לצחוק עלינו הייתם צריכים לבקש לטעום.
למומופוקו יש כל מיני רכיבים, שלא את כולם היה במכולת, ואת התפוצ'יפס הייתי בכיף מביאה, אבל שכחתי. אז החלפתי להנאתי. בקישור הזה תוכלו למצוא את המקור. כאן יש את הגרסה שלי. והתמונה של יושב הבית האינסטגרמי.

רכיבים

  • 225 גרם חמאה, בטמפרטורת החדר
  • 200 גרם סוכר לבן
  • 150 גרם סוכר חום בהיר
  • 1 ביצה
  • חצי כפית תמצית וניל
  • 225 גרם קמח
  • כפית אבקת אפייה
  • חצי כפית מלח
  • 100 גרם שוקולד צ'יפס
  • 150 גרם ביסקוויטים, מפוררים
  • 1 חבילה קטנה של בייגלה אוסם, מינוס נשנושים של האופה – שלמים
  • 1 חבילה קליק קורנפלקס שוקולד – מפוררים
  • 2 כפיות קפה

אופן ההכנה

  1. מערבבים חמאה ושני סוגי סוכר בקערה עם מיקסר ידני על מהירות בינונית 2-3 דקות. מוסיפים את הביצה ואת תמצית הווניל וטורפים עוד 7-8 דקות
  2. מורידים את המהירות לנמוכה ומוסיפים קמח, אבקת אפייה ומלח. מערבבים רק עד שנהיה בצק, ולא יותר מדקה. (המיקסר הידני שלי כבר לא עמד בזה. ערבבתי עם מרית)
  3. מוסיפים שוקולד צ'יפס, ביסקוויטים, בייגלה, קורנפלקס וקפה ומערבבים. נזהרים שלא לשבור יותר מדי מהבייגלה (מקבלים טפיחה על השכם אם מצליחים לאפות עוגיה עם בייגלה שלם שעומד במרכזה)
  4. מחלקים את התערובת לעוגיות, באמצעות כוס מדידה של שליש כוס, על תבנית מצופה בנייר אפייה. משטחים את העוגיות. עוטפים את התבנית בניילון ונצמד ומקררים לפחות שעה. כן, זה הכרחי
  5. מחממים תנור ל-180 מעלות ואופים 18 דקות, עד שהעוגיות חומות בהירות מאד בקצוות אבל צהובות מאד במרכז. אם הן לא הגיעו למצב הזה, צריך עוד דקה
  6. מצננים את העוגיות לחלוטין לפני שמעבירים אותן למיכל אטום לאוויר. במיכל אטום הן נשמרות חמישה ימים, במקפיא עד חודש

מעשה במסעדה ושמה רה מיאן

יום ראשון אחרי הצהריים בווינה. זוג מטיילים ישראלים תמימים יוצא את חדר המלון שלו בניסיון למצוא משהו לאכול. המסעדה האיטלקית שהמליצו לו עליה – סגורה. המסעדה שסימן בטיול אחר בשכונה – סגורה גם היא. הפיצריה שנראית קצת עלובה אבל חייבים לאכול- סגורה. הדבר היחיד שפתוח הוא קוקטייל לאונג' שבו מוכרים לזוג המסכן טוסט "שופטים" (במיוחד הבחורה מסכנה. הבחור הוא הרבה יותר קול בנוגע לרעב שלו. הבחורה היא למעשה, אם מורידים את ההתייפיפות ואת התנהגותה הנאותה בשאר הזמן, תינוקת מגודלת כשמדובר ברעב).
הטוסט מרגיע את השניים לעוד זמן מה. הם מסתובבים באיזה מוזיאון. לא משהו. מחפשים את אולם הקונצרטים בו הזמינו קונצרט. לא מוצאים. עברו כבר שלוש שעות מאז הטוסט, ושום דבר מתכניותיהם לא צלח בידם. הם גוררים את רגליהם בחזרה למלון, מתלבטים אם לתת לעיר עוד הזדמנות או פשוט לשתות בירה וללכת לישון. בדרך הם חולפים על פני מסעדת אוכל אסיאתי שקוראים לה רה מיאן. אולם גדול ולבן שבסופו מטבח פתוח. הם אף פעם לא היו טובים בהתנגדות למרק אסיאתי.

הטבח הזה יעיל כמו חמישה אנשים לפחות

הם נכנסים. הריח טוב. הטבח החביב (פה בתמונה) מגרר אטריות ישירות למים הרותחים. הם מזמינים מרק דמפלינג צמחוני (בשבילה), מרק טום קא גאי (בשבילו) וסום טאם (מתים על סלט פפאיה, שניהם). הם מחכים, מעט עייפים מהיום, מעט עייפים מהאוכל שהעיר הזאת מציעה להם, ביוקר ובלי הצדקה, ובעיקר מאוכזבים. חמש דקות לאחר מכן מגיעות שתי צלחות מרק קטנות. הבחורה לוגמת את המרק בזהירות. והופה! עשרים אחוז שיפור במצב רוח. יש שם ירקות כמעט חיים. יש שם תיבול. יש  שם טעמים. אין שם בשר. ואין שם טיגון בשמן עמוק. המרק הזה לא הגיע מהצ'יפסר! בחשש מה היא מגישה את הצ'ופ סטיקס שלה לסלט הפפאיה, מפחדת להתאכזב. וגם הוא בדיוק כמו שהוא צריך להיות: חריף, רענן, עם מתיקות עגבניית השרי ופריכות הבוטנים. היא מרימה את מבטה של הבחור שלה, וגם הוא, לוגם מהמרק שלו ומחייך. מחייך. שמח. אני חושב, הוא אומר לה, שאם היו מחליפים את כל האוכל האירופי באוכל אסייאתי, לא הייתי מתנגד. הבחורה הייתה מביעה את הסכמתה, לו רק לא הייתה עסוקה במחשבה שהיא רוצה לגור בתוך הדמפלינג שלה.

הזמנו גם קארי צהוב. אבל הוא היה סתם קארי צהוב. לא שירה.

זה הזמן לפול ירוק! עם פסטה ופטה

זה הזמן של הפול הירוק בשוק. זול זול ונראה מזמין מאד. זה לא רק שזה טעים, גם ההתעסקות עם זה יכולה לרפא את הנפש! באחריות! (אבל רק אם באמת מכינים עם זה משהו, ולא כמו הארטישוקים שיושבים אצלנו במקרר, מחכים שמישהו ייזכר לזרוק אותם. כי בכל זאת, ארטישוק זה לא אוכל). על כל פנים, אתמול ממש הוצאתי, קילפתי, קילפתי שוב, והכנתי פסטה ממש טעימה וירקרקה. המתכון של "קבצנים בררנים". התמונה של יושב הבית.

רכיבים

  • 0.5 קילו פסטה אורצ'ייטה (נו, או דומות לה)
  • קילו פול (עם התרמילים)
  • 0.25 כוס שמן זית
  • 3 שיני שום גדולות
  • 1 לימון
  • 0.25 כפית שבבי צ'ילי
  • 3 בצלים ירוקים גדולים, קצוצים
  • 0.25 כוס שמיר, קצוץ
  • 250 גרם פטה
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מקלפים את הפולים פעם ראשונה. שוברים את הקצה ומושכים את החוט לאורך התרמיל. מוציאים את הפולים, שעטופים במעטפת שעוותית בהירה
  2. מקלפים את הפולים  פעם שנייה. שמים את הפולים בקערה עם מים רותחים. מחכים שתי דקות. אבל שתי דקות, לא חמש, כי אחרת הם מתבשלים מדי. מעבירים לקערה עם מי קרח, בלי לזרוק את המים בהם התבשלו הפולים. עכשיו צובטים את קצה הפול, ושולפים אותו מהמעטפת השעוותית. אם סבתא שלכם או של השכנה הייתה יכולה להתעסק עם זה ככה, גם אתם יכולים
  3. מכינים את הפסטה. משתמשים במים מהפולים ובמים נוספים ומרתיחים סיר גדול עם מים מומלחים היטב. מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן עד לדרגת אל-דנטה. או הדרגה האהובה עליכם. מסננים ושומרים רבע כוס ממי הבישול
  4. מכינים שמן ריחני. מחממים שמן זית ושום קצוץ דק מאד בסיר קטן על אש בינונית נמוכה. מבשלים בזהירות עד שהשום ריחני ומזהיב. מורידים מאש לפני שהוא משחים. מוסיפים שתי כפיות גרידת לימון ושבבי צ'ילי
  5. מערבבים. מעבירים את הפסטה המסוננת לקערה עם השמן החמים, השומי והארומטי. סוחטים לימון שלם פנימה. מוסיפים את הפולים, בצל ירוק ושמיר. מפוררים פנימה את הפטה. מתבלים במלח ובפלפל לפי הטעם

הקיץ הגיע: עוגת קרם יוגורט

הקיץ כבר כאן! הקיץ כבר כאן! אפשר להפסיק להתחבא מאחורי סוודרים בלילות, אפשר לאכול גלידה, אפשר להתעורר בבוקר כשהשיער שלך דבוק לצדעיים מזיעה, אפשר ללכת לים המלח כשערפילי הבוקר עוד מכסים חצי מביוב הבריאה הזה וריצודי כספית מופיעים בצד השני של פלא הבריאה הזה, אפשר לשכב על מיטה בחוף הים, ולהרגיש את השמש חורכת לך את הג'ינס שאתו באת, כי לא האמנת שכבר קיץ. הקיץ הגיע! ולכבוד הקיץ, עוגה קיצית. איך אני אוהבת קיץ. ויוגורט. ולאפות. המתכון והתמונה של "בישול כן"

קלאסיקה של בתי מלון

רכיבים לתבנית 20*30
לעוגה

  • 3 ביצים, מופרדות
  • 80 גרם סוכר
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 100 גרם קמח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 40 גרם  חמאה, מומסת

לקרם יוגורט

  • 2 כוסות יוגורט
  • מיץ וגרידה מלימון אחד
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 0.75 (150 גרם) כוס סוכר
  • 2 כוסות שמנת לקצפת
  • 10 גרם אבקת ג'לטין

אופן ההכנה

  1. מכינים את עוגת הספוג. מערבבים חלמונים (צהובים) עם סוכר ותמצית וניל, עד שהם חיוורים ותפוחים. מנפים קמח עם אבקת אפייה ומוסיפים לתערובת החלמונים. מוסיפים חמאה מומסת. טורפים חלבונים (לבנים) עד שנוצרות גבעות נוקשות. מוסיפים לתערובת. מוזגים את התערובת לתבנית מרובעת שמרופדת בנייר אפייה, ואופים ב-180 מעלות עד שהעוגה מזהיבה (בודקים עם היא אפויה בעזרת קיסם)
  2. מכינים את המילוי. טורפים יוגורט עם תמצית וניל וסוכר. מוסיפים גרידת לימון ומיץ לימון. בקערה נפרדת מקציפים את השמנת. מערבבים אותה עם התערובת של היוגורט. ממיסים ג'לטין בהתאם להוראות על האריזה ומוסיפים לתערובת. מוזגים את התערובת על העוגה המצוננת ומעבירים למקרר ללילה
  3. חותכים לריבועים ומגישים