מאפה (לזניה) סלק וריקוטה

אוח, פורים. נשבע לכם שפעם זה היה החג האהוב עלי. אחד הריבים הכי ארוכים ומיותרים של ילדותי היה עם ליטל, שטוענת עד היום שגנבתי לה את הרעיון לתחפושת המרבה-רגליים. אבל השנה החג הזה לגמרי הפחיד אותי. כל הברבורים השחורים, הליצנים, הקאוגירלז, לובשי השמלות, אני בעיקר רציתי שהם ייעלמו. מצד שני, כל שעה בסוף השבוע הארוך הזה, היתה שעה מבורכת. הבחורה שאני אוהב, הדירה שלנו, הדיבורים, השתיקות, המשלוחים שבוששו להגיע ואחר צהריים שלם במטבח, לצרכי תרפיה בלבד. בין מחשבות המטבח, חשבתי על זה שעוד אין לי מחבת – תבנית, כזאת שאפשר לאפות בה ולהגיש (ואם מישהו אומר שקשוקה של בית קפה, יש לו עסק איתי 🙂 ).

אה, רגע. שתי הודעות מנהלתיות;

  1. זכינו בתחרות של ג'ויה. תודה לכם אם הצבעתם. אם לא, לכו לראות את אחד המתכונים היפים בבלוג.
  2. אנחנו נתונים למתקפת ספאם רצינית ביותר. בגלל שנמאס לנו למחוק תגובות, אנחנו סוגרים רגע את האפשרות להגיב בבלוג. תיכף נחזיר אותה.

מתכון + תמונה, דרך tastefoodblog.

סלק צהוב יש בשוק האיכרים, בלי תירוצים

חומרים לתבנית בקוטר 20 ס"מ

  • 4 סלקים בינוניים
  • מלח
  • מיץ וגרידה מחצי לימון
  • כוס ריקוטה טרייה
  • שן שום, קצוצה
  • חצי כוס עלי בזיליקום, קרועים ביד + עוד קצת, לקישוט
  • רבע כוס + שתי כפות גבינת פקורינו
  • פלפל שחור גרוס טרי

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל 160 מעלות.
  2. קולפים את הסלקים ופורסים אותם לפרוסות דקות מאוד, בעזרת מנדולינה (הגרסא הקלה) או סכין חדה (כיף!).
  3. בסיר גדול, מרתיחים מים וממליחים אותם. מוסיפים את פרוסות הסלק ומבשלים עד שהן רכות אך יציבות, כ-2 דקות. מצננים בתוך קערת מי קרח, ומייבשים. מעבירים לקערה גדולה ומערבבים עם מיץ הלימון.
  4. מערבבים את גרידת הלימון עם הריקוטה, השום, הבזיליקום, רבע כוס פקורינו, מלח ופלפל.
  5. בתבנית, מסדרים את הסלקים בשכבה אחת, עם חפיפה קלה ביניהם. מעליהם, מניחים שכבה מתערובת הגבינות, וחוזר חלילה. דואגים שהשכבה העליונה תהיה שכבה של גבינות. מפזרים מעל את שתי כפות הפקורינו שנותרו, ואופים כחצי שעה. מפזרים עוד קצת בזיליקום מלמעלה, ויאללה, לשולחן.

עוגיות סנדוויץ שוקולד ורוגע

בחייה של יושבת הבית יש שלושה שלבים מעגליים בטירוף, שחוזרים על עצמם בטווחי זמן שונים. הראשון מתחיל במחשבה שיש עוד מלא דברים שהיא רוצה להספיק בחיים שלה. אז המחשבות שלה נשמעות משהו כמו: "תראי איזה חיים נוחים יש לך. הגיע הזמן שתעשי משהו עם עצמך. אולי תפתחי בלוג. אולי תתנדבי איפשהו. אולי תכתבי את ההוא. אולי תשלחי קורות חיים לשם". זה שלב מלהיב בטירוף ומלא תקווה. אז מגיע השלב השני: שלב הביצוע. היא אכן פותחת בלוג. או שולחת קורות חיים. או אומרת שהיא מוכנה להתנדב לשם. חלק מהדברים אכן יוצאים לפועל וחלק לא. ואז הימים שלה הופכים ארוכים כמו איזה מנכ"ל. עבודה. אחר כך פגישה. אחר כך כתיבה. אחר כך עוד פגישה. אחר כך עוד איזה טיוטה. זה שלב מעייף מאד ומספק. אבל אחרי הסיפוק מגיע הלחץ. "לא הספקתי את זה. הבטחתי להוא ולא עשיתי. אוף, נמאס לי!" ואז מגיע השלב השלישי והמצחיק מכולם: "על הזין שלי הכל! אני יושבת בבית שלי עד קץ הדורות ורואה טלוויזיה". זה נמשך כמה זמן שבו היא יושבת בבית ובולעת סדרות, עד שהיא אומרת "תראי איזה חיים נוחים יש לך. הגיע הזמן שתעשי משהו עם עצמך". מעגלי כמו שרק החיים יכולים להיות. עכשיו היא נמצאת בשלהי השלב השני. רגע לפני שהיא מתעצבנת על עצמה, הגיעה למסקנה שעליה לשבת בבית ולהכין עוגיות. צורה אחידה, שוב ושוב, למרוח קצת שוקולד, ולהירגע. הכל יהיה בסדר. המתכון והתמונה של "101 ספרי בישול

".

מאד איכותי: מלח גס וסוכר חום

רכיבים ל-24 סנדוויצ'ים

  • 2.5 כוסות קמח מלא
  • 1 כפית אבקת אפיה
  • 1 כפית מחוקה מלח
  • 2כפות + 1 כפית פרג
  • 150 גרם חמאה, בטמפרטורת החדר
  • 0.66 כוס סוכר חום
  • 2 חלמונים
  • 1 כף תמצית וניל
  • 2-3 כפות חלב
  • 1 כף מלח גס (אפשרי)
  • 170-200 גרם שוקולד

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. בקערה בינונית מערבבים קמח, אבקת אפיה, מלח ופרג. מניחים בצד. בקערה אחרת טורפים חמאה עד שהיא תפוחה וקרמית. מוסיפים את הסוכר ומערבבים שוב. מערבבים פנימה את החלבונים ואת תמצית הווניל. נזהרים שלא לערבב יותר מדי. מוסיפים לרכיבים הרטובים את היבשים. מערבבים. אם הבצק יבש מדי, מוסיפים פנימה את החלב
  3. מעבירים את הבצק לשיש. לשים פעם או פעמיים ויוצרים כדור גדול. חותכים את הבצק לרבעים. יוצרים כדור מכל רבע. משטחים כל כדור לעובי של פנקייק עבה, כסנטימטר וחצי. עוטפים כל פנקייק כזה בפלסטיק נצמד ומכניסים למקרר לחצי שעה לפחות
  4. משטחים את הבצק על משטח מקומח קלות, לעובי של כשלושה מילימטרים. יוצרים צורות בחותכן. מסדרים בתבנית במרחק של שניים וחצי סנטימטרים זו מזו, ומפזרים מעל קצת מלח גס וקצת סוכר. אופים שבע דקות עד שקצות העוגיה מזהיבות. מוציאים מהתנור ומצננים לחלוטין
  5. כשרוצים להרכיב את העוגיות, מניחים את השוקולד על סיר כפול כדי להמיס אותו (לדעתי, אפשר גם במיקרו). מורחים חצי כפית של שוקולד מומס במרכז העוגיה ומניחים מעל עוד עוגיה

קנלוני גבינות ופטריות

הזמנו את המשפחה שלו לבקר ביום שישי, בפורמט האהוב על כולם: הם מביאים הרבה אוכל, אנחנו מכינים קצת אוכל, נשאר לנו אוכל לכל השבוע, כולם מרוצים. חככנו וחככנו בדעתנו מה נבשל, כי לארוחה שכזו צריך להכין משהו חגיגי וטעים במיוחד. כשאתה מושיב לשולחן איזה עשרה אנשים שכולם אוהבים לבשל, אתה לא יכול סתם לעשות משהו פושט. והוא הביא אותה בקנלוני מהסרטים האיטלקיים הישנים והאיכותיים ביותר. מבוסס על מתכון של "מטייל הגורמה", אבל הוא שינה קצת. התמונות שלנו.

רכיבים לתבנית 22*28
למילוי

  • 0.5 קילו פטריות שמפיניון
  • 1 קופסה פטריות יער
  • מעט שמן זית
  • 150 גרם ריקוטה
  • 200 גרם פטה
  • 1 ביצה
  • פלפל שחור
  • מלח
  • קופסת קנלוני (אנחנו השתמשנו ב-Paccheri)

לבשמל

  • 40 גרם חמאה
  • 2 כפות קמח
  • 1-1.5 כוסות חלב
  • אגוז מוסקט
  • פלפל לבן

מלמעלה

  • 100 גרם פרמזן

אופן ההכנה

  1. מכינים את המילוי. קוצצים פטריות שמפיניון ויער דק דק לקוביות קטנטנות. מחממים שמן זית במחבת ומבשלים את הפטריות עד שהן רכות רכות וכל הנוזלים נעלמים מהמחבת
  2. מעבירים לקערה. שמים בקערה גם ריקוטה ופטה ומערבבים. מוסיפים ביצה, מלח ופלפל שחור ומערבבים
  3. מכניסים את המילוי לשקית זילוף וממלאים את הקנלוני יפה יפה. מניחים את הקנלוני בתבנית אפייה בשורות נאות
  4. מחממים תנור ל-180 מעלות
  5. מכינים את הבשמל. ממיסים את החמאה ומוסיפים לה את הקמח תוך ערבוב מתמיד, עד שנהיים גושים. מוסיפים לאט את החלב ואת התבלינים וטורפים 3-5 דקות עד שהוא חלק וסמיך
  6. שופכים את הבשמל על הקנלוני. מלמעלה מפזרים פרמז'ן
  7. מכניסים לתנור כ-30 דקות, עד שהפרמז'ן זהוב וכל הבית מלא ריח

מרק פלפלים עם סקונס פיניים

מתעוררים, והיא מזנקת מייד אל אחת מארבע אפליקציות מזג האוויר שמותקנות על הטלפונים שלנו. מעונן חלקית, אני אומר לה מתוך שינה, אבל זה לא ממש מעניין אותה. היא רואה את הציור של השמש עד סוף  השבוע, רואה שיהיו 27 מעלות ביום רביעי, ושמחה שהנה מגיע הקיץ. אני, אני רק רוצה לברוח למקום קריר.

מתכון + תמונה דרך Scandi Foodie

רמז רמז

מרק פלפלים עם סקונס פיניים (2 מנות)

למרק

  • 2 פלפלים אדומים
  • 100 גרם פנים של לחם לבן מאתמול
  • 1 כף סובין
  • 2 כוסות ציר ירקות
  • מלח
  • פלפל שחור גרוס

לסקונס

  • 180 גר' קמח כוסמין מלא
  • 1.5 כפית אבקת אפייה
  • קורט מלח
  • 150 מ"ל מים
  • 1 כף שמן זית

אופן ההכנה – מרק

  1. מחממים תנור לחום של 225 מעלות. קולים את הפלפלים בתנור כ-15-20 דקות, עד שהם משחירים מעט. מוציאים אותך לתוך שקית ניילון ומניחים כמה דקות שיזיעו. מקלפים.
  2. מעבירים את הפלפלים יחד עם שאר מרכיבי המרק למעבד מזון. טוחנים למרקם חלק. מחממים ומתקנים תיבול (אפשר גם להגיש קר)

אופן ההכנה – סקונס

  1. מערבבים את החומרים היבשים בקערה. יוצקים את המים והשמן ומערבבים עד שהתערובת חלקה. מחלקים את הבצק לשניים.
  2. מניחים את הבצק על מגש אפייה מרופד בנייר אפייה ומעצבים שני "דיסקים" בגובה 1 ס"מ
  3. חורצים בכל דיסק כזה X, שמחלק אותו לארבע חלקים, אבל לא עד הסוף.
  4. אופים במשך 15 דקות, ב-225 מעלות.

חלה של הגננת של הברילנרית

איך שראיתי את הפוסט הזה של הברלינרית ידעתי שבסוף אני אכין חלה. לא שיש סיבה כלשהי בחיים האלו להכין חלה במקום לקנות אותה. מדובר בלחם זול שמתייבש אחרי יום וחצי ואנחנו שני אנשים בבית, כך שאין שום סיכוי שיש כמות בצק קטנה מספיק כדי להתאים. אבל היה משהו שם, בשילוב בין הפשטות של גן ילדים לסמכותיות של הגננת. ובין זיעת הלישה לחדוות קליעת הצמות, שפשוט הפנט אותי וגרם לי להכין חלה למחרת היום בו קראתי את הפוסט. מה אגיד? יצא מעולה. וכן, מלא חיוניות.
אז המתכון פה, ביחד עם ההוראות לשזירת צמות שאפילו בחורות עם כתב מכוער יכולות לבצע בנאמנות. רק לומר שהכנתי חצי מכמות הבצק שם, ויצאו לי שתי חלות נאות פלוס לחמניות, אז בלי להשתגע.
והנה קצת תמונות:
מעשה קליעת הצמה הושלם!
שתי צמותחלות, מחשבות את קיצן לאחור
החלה! יום שלם של גאווה.

שעועית ברוטב עגבניות וזיתים

שניים ממאכלי הילדות שזכורים לי לטוב הם שעועית ירוקה ברוטב עגבניות ושעועית צהובה בפירורי לחם. או אולי הפוך? לא, אני די בטוחה שהצהובה הייתה בפירורי לחם. השעועית הייתה קפואה, כמדומתני, והתבשלה הרבה הרבה בתוך רוטב העגבניות, כך שלא הצריכה ולו נגיסה אחת. זה הזיכרון. או הזיכרון המומצא. רק לאלוהי הפוסטמודרניזם פתרון לדבר הזה. בכל אופן, בכל פעם שאני עוברת ליד דוכן השעועית הירוקה בשוק, אני חושבת על המאכל הזה, ולגמרי בעניין שלו. לאחרונה עשיתי מעשה, וממש קניתי שעועית ירוקה, שחיכתה בסבלנות לתורה. התחלתי לבשל אותה ברוטב העגבניות, ויצא לי אחר לגמרי: לגמרי נגיסית וירקרקה וטעימה. המתכון של "המטבח של קלין" והתמונה שלי.

רכיבים לשתי מנות

  • 0.5 קילו שעועית ירוקה טריה, קטומת קצוות וחצויה
  • 2 כפיות שום, קצוץ דק (אני שמתי גם בצל)
  • 1 כף שמן זית
  • 1 קופסה קוביות עגבניות
  • 8-10 זיתי קלמטה, קצוצים גס
  • 1-2 כפות צלפים
  • מלח ופלפל שחור טחון טרי
  • חצי כוס מים

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן זית במחבת עם מכסה לחום בינוני. מוסיפים את השום (והבצל) ומבשלים דקה, או עד שעולה ריח. מוסיפים את השעועית ומערבבים עד שהיא מכוסה בשמן חם
  2. מוסיפים את העגבניות, הזיתים והצלפים. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים כעשרים דקות, עד שהשעועית מתחילה להתרכך
  3. כשהשעועית מתחילה להיות רכה, מסירים את המכסה, מוסיפים חצי כוס מים ומבשלים עוד שתיים שלוש דקות, עד שהרוטב מסמיך. מתבלים במלח ובפלפל ומגישים עם אורז לבן

סלט עגבניות ואנשובי ולחם

ליושבי הבית יש משבר מטבח. אין להם כוח לבשל יותר, אין להם כוח להתקטנן יותר, אין להם כוח לשמור על הדיאטה שלהם יותר, ואין להם כוח לשטוף כלים יותר. כל יום הם באים, מציצים במקרר המלא בכל טוב הארץ ירקות, ומחליטים שהגיע הזמן להזמין מהג'ירף או מהסושיה או ממרקש אקספרס (יופי יופי יופי של חציל זעלוק במרקש אקספרס). זה היה יכול לעבור ללא דיבורים, אלמלא יושבי הבית היו שניהם אנשים שכל היום חושבים על מדרונות חלקלקים. אתמול, גורסת דרך המחשבה של שניהם, אתמול היה לנו כוח לבשל, היום אין לנו כוח לבשל, מחר יהיה לנו פחות כוח לבשל, ומחרתיים יהיה לנו פחות פחות כוח לבשל ואנחנו צריכים לסגור את הבלוג. דברו איתם על התבוננות ממעוף הציפור, על להסתכל על דברים מזווית ראייה רחבה יותר, והם יסתכלו עליכם מוכי תימהון כאילו הצעתם להם להכין פולנטה מתירס חי. רק לפעמים מצליח מי משניהם, במקרה אני, להרים את הראש ולתת להסטוריה לעשות את שלה בנחת, מבלי שיחזו אותה. ועל כן, אני בהחלט מתכוננת לחתוך היום כמה עגבניות, להוסיף להם לחם ואנשובי, ולאכול את הסלט מלא מיצי המרץ הזה. ג'יימי אוליבר כמובן, מתכון ותמונה.

רכיבים

  • 200 גרם ג'בטה חצי עבשה
  • 600 גרם עגבניות טריות, קצוצות גס
  • מלח ים ופלפל גרוס טרי
  • קומץ צלפים, מיובשים
  • בצל אדום, קלוף, חצוי וקצוץ דק
  • פלפלים קלויים, קצוצים דק
  • 8 פילטים של אנשובי, מיובשים
  • חומץ יין באיכות טובה
  • שמן זית באיכות טובה
  • צרור עלי בזיליקום

אופן ההכנה

  1. קורעים את הג'בטה לחתיכות קטנות, ומניחים אותן קצת בתנור כדי לייבש אותן
  2. מניחים את העגבניות בקערה, מתבלים במלח ובפלפל. מוסיפים את הצלפים, הבצל, הפלפלים הקלויים, הלחם והאנשובי. מערבבים שוב עם הידיים כדי לתת לטעמים לרקוד
  3. מערבבים פנימה שתי כפות של חומץ יין וכף שמן זית. טועמים, ומתקנים תיבול אם צריך
  4. קורעים מעל את עלי הבזיליקום, מערבבים שוב ומגישים

קונכיות פסטה ממולאות בסלק

על פי רוב, אתם כבר יודעים, אנחנו לא לוקחים חלק פעילויות שמיועדות ל"בלוגרים". אולי זה האופי של הבלוג, שלא ממש מעודד את זה, אולי זה אנחנו. אבל הנה, אנחנו עושים את זה. לפני כמה שבועות פנו אלינו החבר'ה של ג'ויה והודיעו שהם הולכים לעשות תחרות בפייסבוק. כל אחד מקבל חבילה, מרכיב ממנה מנה, מצלם, והחברים בפייסבוק בוחרים את הפייבוריט שלהם. בעניין? שאלו, בעניין, ענינו, נזכרים בשמחה בארוחות הצהריים שלנו בג'ויה בהרצליה פיתוח (סוף התואר השני שלה, וזה). ובכן, זאת המנה שלנו. קונכיות ענק של פסטה, ממולאות בקרם סלק סגול עז ועטופות ברוטב של תרד ושמנת. אלגנטי מאוד, איטליה פינת נורווגיה.

זה הלינק לתחרות, אתם כבר יודעים מה לעשות.

לא חייבים בשר וצנוברים

חומרים (4 מנות)

  • 400 גרם פסטה מסוג ריטוני, אנחנו השתמשנו בקונכיות האלה
  • 3 סלקים טריים, קלופים ומגוררים בפומפייה דקה
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 4 גבעולי בצל ירוק
  • 1 בצל קטן, קצוץ
  • 200 גרם תרד
  • כחצי כוס ציר ירקות
  • 150 מל' שמנת
  • מלח ופלפל
  • שמן זית

אופן ההכנה

  1. במחבת גדול, מאדים את הבצל הקצוץ ואת השום עם מעט שמן זית, עד שהם משחימים. מוסיפים את הסלקים המגוררים, מתבלים במעט מלח ופלפל ומבשלים ביחד במשך כמה דקות. מניחים להצטנן כמה דקות, ובעזרת מיקסר או בלנד מוט חזק, מערבבים את הכל היטב, למרקם קרמי גס. מכינים בצד שקית זילוף.
  2. חולטים את התרד כדקה בסיר עם מים רותחים. מוציאים ומעבירים מייד למי קרח.
  3. מאדים במחבת את גבעולי הבצל הירוק במשך כ-4 דקות, מוסיפים את התרד, ומוסיפים את הציר ואת השמנת. מתבלים ומניחים להצטצמצם כמה דקות.  מרסקים מעט את הרוטב בעזרת בלנדר מוט, ומסננים במסננת צפופה (אנחנו רוצים לשמור על הרוטב חלק).
  4. מבשלים את הפסטה במים רותחים מומלחים, לדרגת אל-דנטה. מסננים את הפסטה ומייבשים אותה מעט. ממלאים את שקית הזילוף בקרם הסלק, וממלאים את הקונכיות, אחת אחת.
  5. מסדרים את הקונכיות המלאות צלחת, ומעליהן מושחים פס ארוך של רוטב חם. מגרדים מעט פרמזן ומגישים מייד.

כיכר תמרים ואגוזים

לפני כמה חודשים קנו לי חברות גאונות שלי (תודה מיכל וטל ודנה) ספר מתכונים משנות ה-60 שנקרא "ספר הבישול הפולקלורי". הספר מסודר לפי חגי ישראל, ובכל חג מובאים בו המאכלים האופיינים לכל עדה. מה שהכה בי לא היה הגעזנות המזעזעת (כך כותבת בר-דוד על רוטב עגבניות מזרחי: "אוכלי אש מצויים לא רק בקרקסים. ראיתי את אנשי המערב בישראל, אוכלים פלפל חריף ורוטב עגבניות בוער של קיבה לא רגילה לפלפל ולא משורינת. הזעה נטפה מפניהם ואי אפשר היה לדעת אם אלה הן דמעות או דרך אשר מצא הטבע לכבוי האש הפנימית), ולא השובניזם הבולט (כל הספר כתוב בלשון נקבה, ובסופו מודעת פרסומת גאונית שלשונה: לא רק האשה עושה צרות…! את הצרות עם המנוע תפתור בעזרת דלקול 20-50 שמן המנוע רב הצמיגות של "דלק"). מה שהכה בי יותר מכל היה עד כמה החיים היו אז אחרים: רוב המתכונים מבוססים בעיקר על מצרכי יסוד, תהליך ההכנה הוא תמיד הקצר ביותר האפשרי, ואין שום מילה על תזונה נכונה. אני מניחה שזה לא צריך להדהים אותי, אבל הספר הזה מבוסס על המחשבה שעקרת הבית צריכה להנעים לבני ביתה את החיים בעזרת מאכלים רווי בשר ושומן, ועליה לעשות זאת מבלי לטרוח יותר מדי, כי גם ככה אוכל הוא רק אוכל.

חיפשתי וחיפשתי עד שמצאתי מתכון שנראה סביר גם לצורת האכילה בבית הזה. החלפתי רק את המרגינה בחמאה, כי יש גבול. יצא טעים באופן מפתיע, עם ארומה כבדה של סבתות. התמונה של יושב הבית.

רכיבים

  • 3 כוסות קמח מנופה
  • 4 כפיות אבקת אפיה
  • 1 כפית מלח
  • 0.5 כוס סוכר
  • 1 כוס תמרים קצוצים
  • 0.25 כוס אגוזים קצוצים
  • 1 ביצה בחושה
  • 1.5 כוסות חלב
  • 2 כפות מרגרינה נמסה (כאמור, חמאה)

אופן ההכנה

  1. ערבבי את הקמח עם אבקת האפיה, סוכר ומלח. הוסיפי תמרים ואגוזים וערבבי היטב. בחשי יחד את הביצה עם החלב והמרגרינה הנמסה והוסיפי לתערובת של הקמח. לושי היטב והניחי בתוך תבנית משומנת ללחם. השהי את הבצ' למשך מחצית השעה ואחר אפי בתנור בחום של 170 מעלות למשך שעה וחצי בערך
  2. צנני על גבי אצטבה. הגישי קר בפרוסות מרוחות בחמאה

שעועית לבנה עם תרד וסומאק

בושה היא אחד מהרגשות האידיוטיים ביותר שקיימים. זה לא סתם שאין הביישן למד, הוא גם לא מדבר עם זרים, לא מדבר באוניברסיטה, לא מדבר בעבודה, לא מדבר בארוחות רבות משתתפים, ואפילו לא מדבר עם המוכרים בשוק. באלוהים שאין לי מושג למה התכונה הזו טובה, מלבד  להבטיח שכנראה לעולם לא אהיה בהמה בציבור. ולמה אני מספרת את כל זה? מצאתי לי מתכון ובו דיוויד לייבוביץ', הדיוויד לייבוביץ' של ספרי הקינוחים שאמורים להיות המעולים בעולם, מבשל מתכון עם חמציצים. כן, אותו עשב מצדי הדרכים שאמור לגדול ממש עכשיו! ככה, גבוה ונמוך בהנאה רבה. רק מה? הייתי אמורה ללכת לשוק ולבקש מהמוכר חמציצים, שזה מביך אותי מאד. התאמנתי בבית ובדרך לשוק. אבל לא הצלחתי לבקש. על כן, הכנתי את המנה הזו עם תרד. יצא טעים מאד, אבל עכשיו לעולם לא אדע האם החמציצים היו עושים את כל זה אחרת. המתכון הוא בעצם של יותם אוטולנגי, השף הירושלמי שמצליח מאד בלונדון, והוא מתפרסם גם בבלוג של דיוויד לייבוביץ'. התמונה של יושב הבית.

רכיבים לארבע מנות עיקריות

  • 450 גרם שעועית לבנה
  • קומץ סודה לשתייה
  • 8 בצל ירוק, חתוכים לפיסות באורך 7 סנטימטרים
  • 1 שן שום, קלופה ופרוסה
  • 200 גרם חמציצים או תרד טורקי, חתוכים לרצועות ברוחב שני סנטימטרים
  • 2 כפיות מלח
  • 1.5 כפות מיץ לימון טרי (או שלוש כפות אם משתמשים בתרד)
  • 150 גרם פטה
  • 2 כפיות סומאק
  • ערימת עשבי תיבול טריים כמו שרוויל, שמיר, נענע או פטרוזיליה

לטיגון השעועית

  • 0.25 כוס שמן זית
  • 4 כפות חמאה

אופן ההכנה

  1. שוטפים את השעועית ושמים אותה בקערה גדולה להשריה ללילה. אני השריתי אותה לשעתיים והיא היתה בסדר גמור, אז לא צריך להתחשב ברגשותיה כל כך
  2. מוסיפים קומץ סודה לשתייה ומבשלים את השעועית עד שהיא רכה. הזמן נע בין 30 דקות לשעה וחצי, תלוי בשעועית
  3. ברגע שהיא מבושלת, מייבשים היטב, ומערבבים עם מעט שמן זית, שמונע מהקליפה להתקלף, ומעט מלח
  4. מטגנים את השעועית בשכבה אחת. אם המחבת לא מספיק גדולה מטגנים בשני חלקים, ומשתמשים בחצי מהשמן והחמאה לחלק הראשון וחצי לחלק השני. מאדים את השעועית ומשתדלים לא לערבב יותר מדי, עד שהיא משחימה. מערבבים ומשחימים גם את הצד השני
  5. משחימים את יתר השעועית ובדקה האחרונה של הבישול, מוסיפים את הבצל הירוק, השום והחמציצים. מבשלים עד שהירקות הירוקים מתרככים, מה שאמור לקחת עוד דקה
  6. מסירים מהאש ומוסיפים את יתר השעועית וחצי כפית מלח. מצננים לטמפרטורת החדר
  7. מוסיפים את מיץ הלימון, הסומאק ועשבי התיבול שנקצצו גס. מפוררים מעל פטה ומגישים